תמונת דף
תקציר
עבודה זו דנה בהשפעה של הורדת מכסי
יבוא ממדינות "שלישיות" (שאינן באיחוד האירופי או בצפון אמריקה) על רמת
החשיפה במשק. רפורמה זו יצאה לדרך בספטמבר 1991. כמדד לרמת החשיפה נבחר משקל היבוא המתחרה
בסך כל היבוא.
סחורות היבוא המתחרה הנן אלו המיוצרות
גם בארץ. על פי הידוע לנו, רוב המכסים וההגבלות שהיו קיימים עד 1991 נועדו לצמצם באופן משמעותי את היבוא המתחרה.
המטרה הייתה עידוד התעשייה המקומית. על כן המדד הטוב ביותר להצלחת
תכנית החשיפה הוא שינוי במשקל היבוא המתחרה בסך כל היבוא. העלייה במשקל זה עשויה
להעיד על הגברת החשיפה.
פרק הזמן שחקרנו מתפרש על פני כתריסר
שנים: מ1988- עד 2000, וניתן לחלוקה
לשלוש תקופות: 1991-1988, 1996-1991 ו2000-1996-. התקופה הראשונה
הנה תקופת טרום-החשיפה. התקופה השנייה חלה מיד לאחר החשיפה ומתאפיינת בהמרת הגנות
לא-מכסיות בהגנות מכסיות, תוך העלאה משמעותית מאוד של המכסים. המטרה הייתה לאפשר
לתעשיינים מקומיים להיערך לחשיפה. בתקופה השלישית הושלמה החשיפה של רובן המכריע של
התעשיות.
הבדיקה בוצעה הן לפי ענפי מקור של
סחורה והן לפי הענפים שלהם הסחורה נועדה (ענפי ייעוד) למטרות צריכה, תשומות
והשקעה. מאחר שהניתוח של החשיפה בין 1988 ל1995- התבסס על לוחות תשומה-תפוקה, הייתה אפשרות לחלק את ייעודי
התשומות בין הענפים הספציפיים, ולנתח את
התקופה הזו באופן מעמיק יותר.
הניתוח לפי ענפים הצביע על עלייה ברורה
במשקל היבוא המתחרה בתעשיות המסורתיות, תוך עלייה במשקל הצריכה הפרטית לעומת שני
הייעודים האחרים. התופעה האחרונה מרמזת גם על הצמצום בייצור המקומי, שכן, הבדיקות
הראו כי היבוא שנועד לתשומות בחלק מהתעשיות המסורתיות, כמו תעשיות עץ, ירד גם
בערכים המוחלטים.
בענפי טכנולוגיה עילית ובענפים עתירי
השקעה ההשפעה על היבוא המתחרה מקורה בשינויים טכנולוגיים ובצורכי השקעה של הענפים
הרלוונטיים ולא בחשיפה.
