תמונת דף
תקציר
בדו"ח מתודולוגי
זה מתוארים שלבי תכנון ופיתוח מודלים סטוכסטיים שבאמצעותם ניתן לחזות את היקף
כח אדם בהוראה במערכת החינוך בישראל במגזר העברי הלא חרדי. בשיטה שפותחה נעשה שימוש
במודלים לוגיסטיים המבוססים על אמידת הסתברויות מעבר של המורים משנה לשנה, דהיינו,
הסתברויות נשירת המורים מהמערכת והסתברויות כניסתם למערכתVexler
and Maagan (2002) . בעזרת הסתברויות המעבר שנאמדו באמצעות משתנים מסבירים של המודלים
הלוגיסטיים נחזתה מצבת כח אדם בהוראה בשנה מסוימת. נציין כי המודלים הלוגיסטיים לחיזוי
היקף כח אדם בהוראה ניבנו בנפרד לכל שלב חינוך
(יסודי, חטיבות ביניים וחטיבות עליונות) ולפי שישה מחוזות גיאוגרפיים כפי שהוגדרו על
ידי משרד החינוך (ירושלים, צפון, מרכז, תל אביב, חיפה ודרום). המשתנים המסבירים שנכללו
במודלים נבחרו מקבוצת המאפיינים האישיים והמקצועיים של המורים (גיל, ותק, משרה, תפקיד
וכד') וכללו גם את מספר התלמידים המתאים לכל שלב חינוך ומחוז גיאוגרפי. כמו כן, הותאמו
מודלים לחיזוי מספר התלמידים בכל שלב חינוך ובכל מחוז. תחזיות התלמידים שנתקבלו מתוך המודלים שולבו בתהליך חיזוי מספר המורים בכל
שלב ומחוז מתאים. המודלים לחיזוי מורים התבססו
על מאגרי מידע אודות המורים בתקופה 1991-2001 תוך הנחה כי התפלגות מאפייני המורים בכל תקופה של שנתיים
עוקבות הינה שווה. בנוסף, במסגרת המחקר, במטרה לבחון את יציבות הנתונים נעשו סימולציות
מונטה-קרלו וכמו כן נעשתה בדיקת אמינות הנתונים. הדו"ח כולל את הפרקים הבאים:
מבנה המחקר ועיצובו, סטטיסטיקה תיאורית של המורים במערכת החינוך, בדיקת שלמות הנתונים
והתאמת זקיפות, בדיקת יציבות, פיתוח ויישום שיטה לבדיקת אמינות הנתונים, מתודולוגית
החיזוי הכוללת את התאמת מודלים לחיזוי תלמידים והתאמת מודלים לוגיסטיים לחיזוי מורים
ונספח הכולל את המודלים לחיזוי ותרשימי תחזיות כח אדם בהוראה ב-18 תאים
נפרדים (בשלושה שלבי חינוך ולפי שישה מחוזות גיאוגרפיים). הדו"ח אינו כולל דיון
במשמעויות החברתיות של הממצאים שנתקבלו, ומטרותיו העיקריות הן להסביר את שלבי הניתוח
של הנתונים, לתאר את תהליך בניית המודלים לחיזוי היקף כח אדם בהוראה ולספק תחזיות סבירות.
