אוכלוסייה-הגדרות והסברים

אוכלוסייה

אומדני האוכלוסייה והתכונות הדמוגרפיות – הן אומדנים ארציים והן אומדנים לפי פירוט גאוגרפי – מבוססים על תוצאות מפקדי האוכלוסין ועל השינויים שחלו באוכלוסייה אחריהם, כפי שנרשמו במרשם האוכלוסין.

הגדרות

אוכלוסיית ישראל

האוכלוסייה מוגדרת על בסיס האוכלוסייה הקבועה (דה יורה), והיא כוללת תושבי קבע בעלי אזרחות ישראלית ותושבי קבע ללא אזרחות ישראלית. האוכלוסייה כוללת בעלי אזרחות ישראלית ותושבי קבע הנעדרים מישראל פחות משנה בזמן האומדן. לא נכללים תיירים, דיפלומטים, אנשי או"ם וכדומה.

עד שנת 2008 כללה האוכלוסייה אומדן של התיירים והתושבים הארעיים השוהים בישראל יותר משנה (למעט דיפלומטים ואנשי או"ם).

מסוף שנת 2008 אומדני האוכלוסייה מתבססים על מפקד 2008 וכוללים את האוכלוסייה הרשומה במרשם האוכלוסין בלבד. תושבים שאינם רשומים במרשם האוכלוסין, כגון עובדים זרים ואנשים שנכנסו ארצה ללא אשרת שהייה ולא דרך מעברי גבול מוכרים, אינם נכללים באומדן גם אם שהו בישראל יותר משנה.

אומדני האוכלוסייה – סקירה היסטורית:  

מפקד האוכלוסין הראשון נערך ב-8.11.1948 והיווה בסיס למרשם התושבים. האומדנים עד מפקד 22.5.1961 התבססו על רישום התושבים שנערך ב-8.11.1948 והתייחסו לאוכלוסייה נוכחת (דה-פקטו), שכללה את תושבי הקבע שנמצאו בישראל בעת האומדן, וכן לתושבים הארעיים ולתיירים שנמצאו בארץ; היא לא כללה את התושבים הקבועים שנעדרו מהארץ בעת האומדן. האומדנים ממפקד 1961 ואילך מתייחסים לאוכלוסייה קבועה.

משנת 1967 נכללים באוכלוסייה תושבי מזרח ירושלים (כ-70,900 נפש בסוף 1967). משנת 1969 נכללים באוכלוסייה הנכנסים לישראל באשרת עולה בכוח (על הגדרות "עולה בכוח" ראו הסברים בנושא עלייה והגירה.

משנת 1972 ועד 1982 האומדנים מבוססים על מפקד האוכלוסין והדיור שנערך ב-20.5.1972.

משנת 1982 נכללת גם אוכלוסיית הדרוזים והמוסלמים בגולן (כ-12,000 נפש בסוף 1982).

משנת 1983 ועד 1994 (כולל האוכלוסייה הממוצעת ל-1995) האומדנים מבוססים על תוצאות מפקד האוכלוסין והדיור שנערך ב-4.6.1983.

משנת 1995 ועד 2007 נתוני האוכלוסייה מבוססים על מפקד האוכלוסין והדיור 4.11.1995.

מפקד האוכלוסין האחרון נערך בסוף דצמבר 2008. אומדני האוכלוסייה מבוססים על מפקד זה וכוללים רק אנשים הרשומים במרשם האוכלוסין.

אוכלוסייה ממוצעת: עד 1982 ובשנים 1990–1993 (שבהן היה מספר העולים גדול יחסית) חושבה האוכלוסייה הממוצעת כממוצע של 12 הממוצעים החודשיים. בשנים 1983–1989 (שבהן מספר העולים היה קטן יחסית) ומשנת 1994 ואילך (שנים שבהן הגיעו העולים מדי חודש בתדירות אחידה יחסית) חושבה האוכלוסייה הממוצעת כמחצית הסכום של גודל האוכלוסייה בסוף השנה הנסקרת ובראשיתה.

תכונות דמוגרפיות של האוכלוסייה 

הגדרות

דת

עד למפקד 1995 הייתה חלוקה לארבע קבוצות דת: יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. בקבוצת הנוצרים נכללו גם האנשים ללא סיווג דת; בקבוצת הדרוזים נכללו גם בני דתות אחרות: בודהיסטים, הינדים, שומרונים וכו'.

משנת 1995 החלוקה היא:

-  יהודים

-  מוסלמים: כוללים גם את הצ'רקסים ואת הלבנונים אשר נכנסו לישראל במאי 2000 והגדירו עצמם כמוסלמים.

-  נוצרים ערבים: כל נוצרי שגר ביישוב לא-יהודי, או כל נוצרי שגר ביישוב אחר ורשום במרשם האוכלוסין כשייך ללאום ערבי. במקרים שבהם פרטים אלו חסרים, נכללים בקבוצת הנוצרים הערבים מי שנולדו בארץ ערבית או ילידי ישראל שאביהם נולד בארץ ערבית.

ארמנים העונים על הגדרות אלו נכללים גם הם בדת זו. בקבוצה זו נכללים גם הלבנונים אשר נכנסו לישראל במאי 2000 והגדירו עצמם כנוצרים.

- נוצרים לא-ערבים: כל נוצרי שגר ביישוב יהודי, או כל נוצרי שגר ביישוב אחר ושלפי מרשם האוכלוסין הוא אינו שייך ללאום ערבי. במקרים שבהם פרטים אלו חסרים, נכללים בקבוצת הנוצרים לא-ערבים מי שלא נולדו בארץ ערבית או ילידי ישראל שאביהם לא נולד בארץ ערבית. ארמנים העונים על הגדרות אלו נכללים גם הם בדת זו.

-  דרוזים: כוללים גם את הלבנונים אשר נכנסו לישראל במאי 2000 והגדירו עצמם כדרוזים.

-  ללא סיווג דת: קבוצה נוספת המוצגת בנפרד ממפקד 1995, ומתייחסת בדרך כלל לבני משפחה של עולים יהודים. בקבוצה זו כלולים גם בני דתות שלא פורטו בנפרד (בודהיסטים, הינדים, שומרונים וכו'), שעד 1995 נכללו עם הדרוזים. במפקד 1995 בני דתות אלו (בודהיסטים, הינדים, שומרונים וכו') היו כ-400 נפש. במפקד 2008 הם היו כ-1,200 נפש.

קבוצת אוכלוסייה

משנת 1995 החלוקה היא:

-  יהודים

- ערבים: מוסלמים, נוצרים-ערבים, דרוזים ולבנונים.

לבנונים: ממאי 2000 האוכלוסייה כוללת גם את הלבנונים שנכנסו לישראל והוענקה להם תעודת זהות ישראלית (חיילי צד"ל ובני משפחותיהם). לבנונים אשר הגדירו עצמם ללא סיווג דת במרשם האוכלוסין נכללים רק בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה הערבית ואינם נכללים בדתות המפורטות.

- אחרים: נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות (בודהיסטים, הינדים ועוד) ואוכלוסייה ללא סיווג דת – אנשים שלא סווגו במרשם האוכלוסין כיהודים, כמוסלמים או כנוצרים. עד למפקד 1995 "אחרים" נכללו באוכלוסייה הערבית.  

גיל: מספר השנים השלמות שמלאו לאדם עד תאריך האומדן. הגיל בשנים שלמות נקבע לפי שנת הלידה בלבד.

מצב משפחתי: רווק/ה, נשוי/נשואה, גרוש/ה, אלמן/ה. המצב המשפחתי מבוסס על מרשם האוכלוסין.

ארץ לידה: הארץ שבה נולד האדם, לפי הגבולות בעת האומדן, פרט לברית המועצות, ליוגוסלביה ולצ'כוסלובקיה, שהנתונים עליהן מתייחסים לגבולותיהן בתקופה שלפני פירוקן.

יבשת מוצא/ארץ מוצא: לילידי חוץ לארץ – יבשת/ארץ הלידה; לילידי ישראל – יבשת/ארץ לידת האב.

תחזית אוכלוסייה

תחזית אוכלוסייה:

תחזית האוכלוסייה הארצית של ישראל נערכת פעם בחמש שנים ומציגה טווח לגודל האוכלוסייה בעתיד ולהרכבה לפי גיל, מין וקבוצות אוכלוסייה. בבסיס התחזית עומדות הנחות שונות של רמת פריון, תמותה ומאזן הגירה. תוצאות התחזית מוצגות בשלוש חלופות: גבוהה, בינונית ונמוכה.

התחזית האחרונה מבוססת על אומדני האוכלוסייה של סוף שנת 2015, והיא מציגה את ההתפתחויות הצפויות משנה זו ועד סוף שנת 2065 בשלוש קבוצות אוכלוסייה: אוכלוסיית היהודים ואחרים (ללא האוכלוסייה החרדית), אוכלוסיית החרדים (מבוסס על הגדרה עצמית בסקר החברתי) ואוכלוסיית הערבים. התחזית לכלל האוכלוסייה היא סכום של שלוש הקבוצות. בתחזית האחרונה נקבעו שלוש הנחות שונות של רמת פריון ותמותה והנחה אחת של מאזן הגירה בין-לאומית.

מקורות גידול ושינוי של האוכלוסייה

מקורות הגידול והשינוי של האוכלוסייה הם ריבוי טבעי (לידות פחות פטירות), מאזן הגירה בין-לאומית, מאזן הגירה פנימית (נכנסים פחות יוצאים) ושינוי דת.

ריבוי טבעי: ההפרש בין מספר לידות החי לבין מספר הפטירות.

מאזן הגירה בין-לאומית: ההפרש בין מספר הנכנסים לגור במדינת ישראל וביישובים הישראליים באזור יהודה והשומרון ובין מספר היוצאים לחו"ל.

הנכנסים לישראל כוללים עולים, אזרחים עולים, עולים בכוח, תיירים ששינו את מעמדם לעולים או לעולים בכוח, אנשים שנכנסו לשם איחוד משפחות ותושבים קבועים ששבו לישראל אחרי שהייה של יותר מ-12 חודשים בחו"ל. היוצאים מישראל כוללים את התושבים השוהים בחו"ל יותר מ-12 חודשים ברציפות.

מאזן הגירה פנימית: ההפרש בין מספר האנשים שנכנסו לגור ביחידה גאוגרפית כלשהי בארץ (יישוב, מחוז, נפה, וכו') מיחידות גאוגרפיות אחרות בארץ לבין מספר האנשים שיצאו מאותה יחידה ליחידות אחרות בארץ.

הנתונים על ההגירה הפנימית בין היישובים ובתוך היישובים מבוססים על דיווח התושבים בנוגע לשינויי כתובת כפי שנרשמו במרשם האוכלוסין. הנתונים כוללים את כל מי שדיווח לרשות האוכלוסין על שינוי כתובת עד 31 בדצמבר בכל שנה, גם אם השינוי עצמו בוצע לפני כן. הנתונים אינם כוללים השתקעות ראשונה של עולים, אבל כוללים שינויי כתובת של עולים.

בסוף 1981 הוחל ברישום שינויי כתובת גם על פי טופס הוצאת דרכון, בקשת תעודת זהות והודעת לידה; השימוש בהודעת לידה הופסק באמצע 1990. דבר זה גרם לגידול ניכר במספר השינויים משנת 1982, ועל כן יש להיזהר בהשוואת הנתונים לנתוני שנים קודמות.

בשנת 2003, עקב שביתה במשרד הפנים, הושפעו אומדני האוכלוסייה מדיווחים חסרים, ואילו בשנת 2004 הושפעו האומדנים מהשלמה של רישום התנועות.

מפקד אוכלוסיית דיור משותף ומוסדות

משנת 2014 אומדני אוכלוסייה מושפעים ממפקד דיור משותף הנערך בכל שנתיים. תוצאות המפקד משפיעות על גודל האוכלוסייה ברמה המקומית בעקבות שינוי מקום המגורים של דיירי המוסדות (דיור משותף). כתובת דייר המוסד מעודכנת לכתובת המוסד שבו הוא מתגורר, גם אם במרשם האוכלוסין הוא רשום בכתובת אחרת.

שינוי דת כולל המרות דת ושינויים מינהליים.

שינוי מצב משפחתי כולל את מי ששינו את מצבם לנשוי/נשואה, לגרוש/ה או לאלמן/ה. בגלל איחור בדיווח לרשות האוכלוסין על נישואין וגירושין הנתונים המוצגים הם בפיגור של שנה.   

גידול אוכלוסייה: ההפרש בין גודל האוכלוסייה בסוף תקופה מסוימת לבין גודל האוכלוסייה בתחילת התקופה. הפרש זה שווה לסיכום של מקורות הגידול, שהם הגידול הטבעי (לידות ופטירות), מאזן ההגירה (נכנסים ויוצאים).

משנת 2009 סך כל הגידול אינו בהכרח סכום של סך מקורות הגידול, וזאת עקב שיטת החישוב הנובעת משיטת הניפוח של האמידה במפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2008.

להרחבה בנושא ראו ודף הסקר.

האוכלוסייה היהודיות בתפוצות 

אומדני האוכלוסייה היהודית בתפוצות מבוססים על "אוכלוסיית הליבה היהודית". אוכלוסייה זו מוגדרת על פי הגדרה עצמית במפקד או בסקר סוציו-דמוגרפי. הנשאלים מזהים עצמם כיהודים, או שהם מזוהים כיהודים על ידי משיב אחר באותו משק בית, ואין להם דת מונותאיסטית אחרת. הגדרה כזו משקפת תפיסות סובייקטיביות שאינן מתיישבות בהכרח עם ההלכה היהודית. ההגדרה כיהודי אינה תלויה במידה כלשהי של מחויבות או התנהגות יהודית אישית בנוגע לדתיות, אמונות, ידע, השתייכות קהילתית או קריטריון אחר. אוכלוסיית הליבה היהודית כוללת הן אנשים שמזדהים כיהודים על פי דת, כמו גם אחרים שאינם מזדהים על פי דת אך רואים עצמם כיהודים לפי השתייכותם האתנית או התרבותית. נוסף על כך, האוכלוסייה כוללת גם בנים או בנות להורים יהודים שאינם מחזיקים בזהות דתית אחרת. אוכלוסיית הליבה היהודית כוללת את כל המתגיירים מכל סוג, שאינם מחזיקים בזהות אחרת. אוכלוסיית הליבה היהודית אינה כוללת בנים או בנות להורים יהודים שאימצו דת מונותאיסטית אחרת, גם אנשים האומרים שהם "יהודים חלקית" או אנשים ממוצא יהודי המזדהים עם קבוצה דתית לא יהודית, גם אם לא המירו את דתם באופן רשמי. אומדן האוכלוסייה היהודית בארה"ב מבוסס על סקר מרכז המחקר פיו (Pew) על אמריקאים יהודים בשנת 2020, וכולל את כל מי שהגדירו את עצמם כיהודים על פי דת ומי ששני הוריהם יהודים אך הם עצמם ללא דת.

חלוקה גאוגרפית של האוכלוסייה

הפריסה הגאוגרפית של האוכלוסייה בישראל מפורטת לפי היחידות האלה: מחוז, נפה, אזור טבעי, צורת יישוב, מטרופולין, מעמד מוניציפלי, יישוב, רובע, תת-רובע ואזור סטטיסטי.

הגדרות

יישוב: מקום המאוכלס בקביעות ומקיים את התנאים האלה:

         א.         רשומים בו 40 תושבים בוגרים ויותר (עד למפקד 1961 – 10 תושבים; עד 1997 – 20 תושבים קבועים ויותר);

         ב.          יש לו מינהל עצמי;

          ג.          הוא אינו נמצא בתחום הרשמי של יישוב אחר;

          ד.         הקמתו אושרה על ידי מוסדות התכנון.

לפירוט רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם

היישובים מתחלקים ליישובים יהודיים וליישובים לא-יהודיים בהתאם לרוב האוכלוסייה ביישוב. במרבית היישובים יש רוב מכריע של יהודים או של ערבים.

בישראל ישנם תשעה יישובים המוגדרים "מעורבים", מתוכם שמונה יישובים עירוניים (ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, עכו, רמלה, לוד, מעלות-תרשיחא, נוף הגליל) ויישוב כפרי אחד (נווה שלום).

הגדרת יישוב כ"מעורב" היא בעיקרה היסטורית, כגון היישובים ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, רמלה, לוד ועכו. בחלק מהמקרים ההגדרה נובעת מטעמים של איחוד יישובים (לדוגמה מעלות-תרשיחא) או ממעבר של אוכלוסייה ערבית ליישובים יהודיים הנמצאים בסמיכות ליישובי המקור שלהם (לדוגמה נוף הגליל). נווה שלום, יישוב כפרי, הוא היחיד שהוקם במקור כיישוב "מעורב" וכולל אוכלוסייה ערבית ויהודית במידה שווה.

במניין היישובים הכולל היישובים המעורבים נמנים רק פעם אחת. לעומת זאת, בחלוקה לפי דת היישוב היישובים המעורבים נמנים הן עם היישובים היהודיים והן עם היישובים הלא-יהודיים.

בחלק מהיישובים קיימת חלוקה פנימית נוספת לאזור סטטיסטי, לתת-רובע ולרובע, וחלוקה זו נבחנת מחדש לקראת כל מפקד אוכלוסין.

אזור סטטיסטי: יחידת שטח רציפה שנוצרת מחלוקה גאוגרפית-סטטיסטית של יישוב שבו יותר מ-10,000 תושבים. האזורים הסטטיסטיים הם יחידות גאוגרפיות קטנות והומוגניות ככל האפשר, ובאמצעותם ניתן לשקף את המאפיינים הייחודיים של אזורים בתוך היישוב.

בעת חלוקתו, באזור סטטיסטי יש 3,000–5,000 תושבים. זוהי היחידה הגאו-סטטיסטית הקטנה ביותר שלגביה מפורסמים נתונים סטטיסטיים רשמיים. האזורים הסטטיסטיים אינם חורגים מגבול היישוב, והם מכסים את כל תחום השיפוט ברצף. גבולות האזורים הסטטיסטיים עוברים לרוב בתוואי ברור כגון רחובות, מסילות ברזל,  גדרות, נחלים וכד'. באזורים שבהם השימוש העיקרי של הקרקע אינו למגורים אלא לתעשייה, מסחר, שירותים וכדומה, אין לגודל האוכלוסייה השפעה על גודל האזור הסטטיסטי. בקביעת אזורים סטטיסטיים נשקלות גם מגמות גידול עתידיות של האוכלוסייה.

תת-רובע: יחידת שטח שנוצרת מחלוקה גאוגרפית-הייררכית של יישוב שבו יותר מ-40,000 תושבים. תת-רובע כולל כמה אזורים סטטיסטיים שיש ביניהם רצף טריטוריאלי. בעת חלוקתו תת-רובע כולל 5,000–30,000 תושבים. אולם אם השימוש העיקרי של תת-רובע אינו למגורים, מספר התושבים שבו אינו משמש עיקרון ראשי לחלוקה. תתי-הרבעים הם חלק מתוך רובע.

רובע: יחידת שטח שנוצרת מחלוקה גאוגרפית-הייררכית של יישוב שבו יותר מ-100,000 תושבים. רובע כולל כמה תתי-רבעים שלמים שיש ביניהם רצף טריטוריאלי. בעת חלוקתו רובע כולל 20,000–50,000 תושבים. אולם אם הרובע נתחם על פי שימושי הקרקע שבו (תעשייה, מלאכה, מסחר) אין משמעות לגודל האוכלוסייה.

הרבעים כלולים בשטח שיפוט של רשות מקומית. אולם הרבעים לפי הלמ"ס אינם חופפים לרבעים שנקבעים ברשות המקומית, כלומר הם אינם חופפים את הרבעים המינהליים של משרד הפנים.

מחוז ונפה

המחוזות והנפות מוגדרים לפי החלוקה המינהלית הרשמית של מדינת ישראל, שלפיה קיימים 6 מחוזות ו-15 נפות. היישובים הישראליים באזור יהודה ושומרון נכללים כאזור נפרד.

השינויים שחלו בחלוקה למחוזות ונפות:

משנת 1967 מחוז ירושלים כולל את מזרח ירושלים.

משנת 1972 נכללים גם היישובים הישראליים באזורי יהודה והשומרון וחבל עזה, הגולן וסיני.

משנת 1981 מחוז הצפון כולל את נפת גולן.

משנת 1982 לא נכללים היישובים הישראליים שפונו מסיני.

מאוגוסט 2005 לא נכללים היישובים הישראליים שפונו מחבל עזה ומצפון השומרון במסגרת חוק יישום תוכנית ההתנתקות התשס"ה-2005. בשנים 2005 ו-2006 לא היה דיווח מלא על הפיזור הגאוגרפי של התושבים שפונו ועדיין לא שינו את כתובתם במרשם התושבים.

בשנת 2018, במסגרת עדכון חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות, נוצרו שינויים בשיוך הנפתי של 19 ישובים. שינויים אלו באו לידי ביטוי בקובץ היישובים החל משנת 2018.

אזור טבעי

במסגרת החלוקה הרשמית ל-15 נפות נעשתה חלוקה מפורטת יותר של שטח המדינה לאזורים טבעיים. כל אזור טבעי הוא חלק מנפה אחת, ובכמה מקרים מהווה נפה שלמה.

במפקד 2008 החלוקה לאזורים טבעיים עודכנה, ומספרם עלה מ-50 (במפקד 1995) ל-51. אזור טבעי לוד פוצל לאזור טבעי מודיעין ולאזור טבעי רמלה.

בשנת 2018 עודכנה החלוקה לאזורים טבעיים בעקבות שינויים שערך משרד הפנים בגבולות הנפות ונוסף אזור טבעי חדש, גליל תחתון מרכזי, שהתפצל מאזור טבעי גליל עליון מזרחי. לאחר העדכון עלה מספר האזורים הטבעיים מ-51 (במפקד 2008) ל-52.

צורת יישוב

צורת היישוב נקבעה, ככל האפשר, לפי המצב בפועל ולפי ההגדרות שלהלן. אין בקביעה זו כדי להשליך על מעמדו של יישוב על פי דין.

היישובים בישראל מתחלקים ליישובים עירוניים וליישובים כפריים.

יישובים עירוניים: כל היישובים שבהם 2,000 תושבים ויותר (כולל גם יישובים בעלי אופי כפרי).

היישובים העירוניים מסווגים לפי גודל האוכלוסייה הרשומה ביישוב.

ממפקד 2008 נקבעו חלוקות חדשות בסיווג היישובים העירוניים.

צורת היישוב 200,000+ פוצלה לשתי קבוצות: 200,000–499,999 ו-500,000+.

צורת היישוב 2,000–9,999 פוצלה אף היא לשתי קבוצות: 2,000–4,999 ו-5,000–9,999.

יישובים כפריים: כל היישובים שבהם פחות מ-2,000 תושבים (גם אם אינם חקלאיים ואינם בעלי אופי כפרי).

היישובים הכפריים נמתחלקים כך:

מושב: יישוב כפרי המאורגן כאגודה שיתופית, ויש לו זכות לנחלות חקלאיות (כמשמעות מונח זה במנהל מקרקעי ישראל). זהו יישוב של יחידות משפחתיות, שכל אחת מהן היא ישות כלכלית עצמאית. חלק מן הייצור ומן המינהל הכלכלי הוא בידי האגודה השיתופית, ורמת השיתוף נקבעת על ידי התושבים.

מושב שיתופי: יישוב כפרי שיתופי, שבו הייצור והשיווק משותפים ואילו הצריכה מתנהלת באופן פרטי.

קיבוץ: יישוב כפרי שיתופי, שבו הייצור, השיווק והצריכה מאורגנים על בסיס שיתופי.

בשנת 2003, בהחלטת ממשלה, הוקמה ועדה ציבורית לעניין הקיבוצים. הוועדה הרחיבה את הגדרת הקיבוץ והבחינה בין "קיבוץ שיתופי" לבין "קיבוץ מתחלף". עם זאת, הוועדה לא שינתה או ביטלה את היישובים שהוגדרו קודם כקיבוץ. יש לציין כי בקובץ היישובים סיווג הקיבוץ והגדרתו לא השתנו בעקבות הגדרות הוועדה.

יישוב מוסדי: מוסד בעל מאפיינים של יישוב, שאינו כלול בתחום המוניציפלי של יישוב אחר.                

יישוב מוסדי עשוי לכלול כמה מוסדות.

יישוב קהילתי: יישוב המאוגד כאגודה שיתופית, שאינו בעל זכות לנחלות חקלאיות ושבו תחומי הפעולה של האגודה השיתופית (היצרני, הצרכני, המוניציפלי והחברתי) והיקפה נקבעים על ידי התושבים. לאחר מפקד 1995 הוצאו היישובים הקהילתיים מתוך צורת היישוב "כפרי אחר" והועברו לצורת יישוב נפרדת.

יישוב כפרי אחר: יישוב שבו פחות מ-2,000 תושבים ואשר אינו נכלל באחד מסוגי היישובים הכפריים שפורטו לעיל.

גרים מחוץ ליישובים (גמ"ל): קבוצות של אוכלוסייה המתגוררות מחוץ לתחומי שטח השיפוט של יישובים מוכרים. אוכלוסייה זו מתגוררת במקומות שאינם בעלי כל המאפיינים של יישוב (כפי שהוגדרו לעיל). באוכלוסיית הגרים מחוץ ליישובים נכללות אוכלוסיית ה"מקומות", שבטי הבדווים ואוכלוסיית מוסדות אשר נמצאים מחוץ לשטח המוניציפלי של היישוב.

קבוצה זו נכללת באוכלוסייה הכפרית.

מקום: נקודה חדשה שהחלה להתאכלס וקיבלה את כל האישורים הרשמיים, אך עדיין אינה עומדת בתנאי ההגדרה של יישוב מבחינת מספר התושבים הרשומים במקום, ולכן אינה נכללת במניין היישובים. אוכלוסיית המקומות נכללת באוכלוסיית הגרים מחוץ ליישובים.

שבטי בדווים: אוכלוסייה בדווית בדרום הארץ ובצפונה, המהווה חלק מהאוכלוסייה המוסלמית המתגוררת מחוץ לתחומי שטח שיפוטי של יישובים מוכרים. הריכוזים שבהם מתגוררת אוכלוסייה זו אינם נכללים במרשם היישובים.

מאז מפקד 1983 שבטי הבדווים נכללים עם הגרים מחוץ ליישובים.  

מטרופולינים

מטרופולין היא אוסף גדול של יישובים עירוניים וכפריים אשר שטחם יוצר רצף פיזי והם מקיימים זיקות בעוצמות שונות אל העיר הראשית, שעל שמה קרויה המטרופולין.

בין היישובים מתקיימים קשרי גומלין רבים, והם מתבטאים בזרמי יוממות (נסיעות לעבודה וללימודים) ובנסיעות למטרות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.

המטרופולינים חולקו בהתאם למבנה הפנימי שלהן:

גלעין המטרופולין: שטח העיר הראשית שהיא מוקד הפעילות של האוכלוסייה שבתחום המטרופולין.

טבעת פנימית: השטח שבו נמצאים היישובים מסביב לגלעין המטרופולין.

טבעת תיכונה: השטח שבו נמצאים היישובים מסביב לטבעת הפנימית.

טבעת חיצונית: השטח שבו נמצאים היישובים מסביב לטבעת התיכונה.

גזרות: כל אחת מהטבעות מחולקת ל-2 או 3 גזרות (צפונית, מזרחית, דרומית ומערבית) בהתאם למיקום בתוך הטבעת.

רשימת מטרופולינים: עד שנת 2000 הוגדרו בישראל שתי מטרופולינים: מטרופולין תל אביב ומטרופולין חיפה. בשנת 2001 הוגדרה המטרופולין השלישית – מטרופולין באר שבע. משנת 2013, בהתאם להמלצת הוועדה לסטטיסטיקה מוניציפלית ולסיווגים גאוגרפיים ולהחלטת הלמ"ס, הוחלט על עדכון גבולות המטרופולינים הקיימים (תל אביב, חיפה ובאר שבע) ועל הגדרת מטרופולין רביעית – מטרופולין ירושלים.

מטרופולין תל אביב – בטבעת החיצונית הוגדרה גזרה חדשה לחלק מהיישובים הישראליים באזור יהודה והשומרון. תוספת זו היא בהתאם להמלצות הוועדה כנקודות ללא רצף טריטוריאלי בין יישוב ליישוב.

מטרופולין חיפה – נוסף מספר מצומצם של יישובים ונגרעו יישובים רבים משטח המטרופולין.

מטרופולין באר שבע – הוגדרה טבעת חיצונית בלבד (בהשוואה לחלוקה הקודמת, אז הוגדרו טבעת פנימית, תיכונה וחיצונית). החלוקה החדשה צמצמה באופן ניכר את מספר היישובים הכלולים במטרופולין.

מטרופולין ירושלים – המטרופולין הרביעית, שהתווספה בשנת 2013. היא מורכבת מגלעין – העיר ירושלים וטבעת חיצונית. בטבעת החיצונית שתי גזרות: מערבית ומזרחית. הגזרה המזרחית כוללת חלק מהיישובים הישראליים באזור יהודה והשומרון שבשטח המטרופולין כנקודות ללא רצף טריטוריאלי בין יישוב ליישוב.

לפירוט ראו השינויים בגבולות המטרופולינים.

המעמד המוניציפלי של היישובים לפי רשויות מקומיות

רשות מקומית

רשות מקומית היא ישות העוסקת בניהול העניינים המקומיים של יישוב או של קבוצת יישובים. הרשות המקומית מעניקה לתושביה שירותים מוניציפליים בתחומים רבים שנקבעו בחוק. הרשויות המקומיות מחולקות, על פי מעמדן המוניציפלי, לעיריות, למועצות מקומיות ולמועצות אזוריות.

מבחינים בין שלושה סוגים של רשויות מקומיות:

עירייה – רשות מקומית של יישוב אחד, שקיבל מעמד של עירייה;

מועצה מקומית – רשות מקומית של יישוב אחד, שאין לו מעמד של עירייה;

מועצה אזורית – מאגדת מספר צורות יישוב כגון מושבים, קיבוצים ויישובים כפריים.

לעיתים נכללים בתחומה גם יישובים עירוניים.

במועצה האזורית נכללים יישובים שיש להם נציגות במועצה ויישובים הנמצאים בתחום המוניציפלי של המועצה אך אין להם נציגות בה (למשל יישובים מוסדיים).

נוסף על אלה יש יישובים שהם חסרי מעמד מוניציפלי, כלומר נמצאים בשטח שאינו שייך לרשות מוניציפלית.

המעמד המוניציפלי של היישובים עשוי להשתנות במשך השנים. כך לדוגמה מועצות מקומיות מקבלות מעמד של עירייה, יישובים במועצה אזורית מקבלים מעמד של מועצה מקומית, וייתכן גם מעבר של יישובים ממועצה אזורית אחת למועצה אזורית אחרת.

צפיפות אוכלוסייה:  סך כל האוכלוסייה לקמ"ר יבשתי. אזור יהודה והשומרון לא נכלל בחישוב צפיפות האוכלוסייה.