​סוגיה מרכזית בבחינת הסטטיסטיקה של פשיעה היא הדיווח: אירוע פשיעה או מעשה עבריינות אשר דווח למשטרת ישראל או לגורם אחר. עיקר המידע הסטטיסטי על פשיעה מדווחת מקורו במשטרת ישראל, והוא כולל נתונים על תיקי חקירה פליליים שנפתחו ונתונים על מקרי רצח. כמו כן מתקבלים ממשטרת ישראל נתונים על עומדים לדין במשפטים פליליים שקיבלו פסק דין בשנה נתונה (ועל המורשעים בדין מתוכם).


הגדרות והסברים

תיקי חקירה פליליים שנפתחו במשטרת ישראל

תיק חקירה פלילי שנפתח במשטרה: תיק הנפתח עקב חשד לביצוע עבירה פלילית אחת או יותר, ובו מאוגדות ישויות מידע רבות הנוגעות לחקירת המשטרה. תיקי חקירה מסווגים במערכות של משטרת ישראל באחת מהקטגוריות האלה: תיקי פרטי אירוע (פ"א) – אירועים פליליים שנרשמו במשטרה, לא כולל תיקים שנסגרו במשטרה; תיקי טיפול (ט') ותיקי טיפול מותנה (ט"מ). עד שנת 2006 הנתונים כללו גם תיקים שסווגו כאי-תביעה (א"ת). משנת 2004 הנתונים כוללים גם תיקים בגין עבירות שבוצעו באזור יהודה והשומרון.

 קבוצת עבירה (בתיקי חקירה פליליים): עבירות כלפי ביטחון המדינה; עבירות כלפי הסדר הציבורי; עבירות כלפי חיי אדם; עבירות כלפי גופו של אדם; עבירות מין; עבירות מוסר; עבירות רכוש; עבירות מרמה; עבירות אחרות (כולל עבירות כלכליות, עבירות רישוי ועבירות מינהליות).

בכל תיק ייתכן רישום של כמה עבירות. בסך כל התיקים כל תיק נספר פעם אחת בלבד, אך אם העבירות שבתיק הן מקבוצות שונות, התיק נספר בכל קבוצת עבירה.

 

נתוני רצח

 תיק רצח (אירוע רצח): תיק פלילי הנחקר במשטרת ישראל כתיק רצח, כפוף לחוק העונשין התשל"ז – 1977, שנכללות בו העבירות האלה: רצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת או המתת תינוק.

 קורבן רצח: אדם שבוצעה כלפיו עבירת רצח ומופיע בתיק רצח. תיק רצח יכול לכלול יותר מקורבן רצח אחד.

 שיעור מקרי רצח במדינות ה-OECD: שיעור מקרי הרצח מתוקנן לגיל ל-100 אלף תושבים. למידע נוסף ראו בנושא "סיבות מוות" בדף הנושאי "בריאות".

 

עומדים לדין במשפטים פליליים (ומתוכם – מורשעים בדין)

עומדים לדין במשפטים פליליים: הנתונים מציגים מידע על עומדים לדין במשפטים פליליים שדינם נגזר בשנה נתונה. הנתונים כוללים את תושבי ישראל, תושבי חוץ ותושבי הרשות הפלסטינית שהואשמו בעבירה על החוק.

הנתונים כוללים פסקי דין שניתנו בערכאה ראשונה בבתי המשפט האלה: בתי משפט מחוזיים, בתי משפט השלום, בתי משפט לעניינים מיוחדים (לתעבורה, לנוער, לעניינים מקומיים, לענייני משפחה ולתביעות קטנות) בתי הדין הצבאיים, המינהליים והדתיים ובתי דין לעבודה.

הנתונים אינם כוללים את התיקים שנסגרו או נמשכו בהחלטת הפרקליטות והמשטרה או בשל החלטות מינהליות ואחרות, ולא הגיעו להכרעת הדין.

יחידת הספירה היא פסק דין לגבי אדם אחד שהועמד לדין, גם במקרים שבהם בפסק דין קיים יותר מתיק בית משפט אחד.

תיק בית משפט יכול לכלול אישום ביותר מעבירה אחת נגד אותו אדם.

כל פסק דין נמנה פעם אחת, גם אם נדונו בו כמה תיקים או כמה אירועים פליליים שבוצעו במועדים ובמקומות שונים זה מזה. במקרים שבהם בפסק הדין נדונו כמה תיקים ("איחוד תיקים"), התיק שנכלל בסטטיסטיקה הוא התיק העיקרי. במקרים שבהם לאדם הייתה יותר מהכרעה אחת באותה שנה, הוא נכלל פעם אחת בלבד, לפי פסק הדין האחרון בשנה הנחקרת.

 הרשעה/מורשעים בדין: כל חיוב בדין של אדם בהאשמה שהוגשה נגדו ייחשב להרשעה (לא כולל הליך ביטול הרשעה).

הנתונים המתפרסמים לגבי הכרעת הדין הם ברמת פסק הדין בלבד.

 אי-הרשעה: כולל נאשמים שזוכו ונאשמים שזוכו מחמת הספק. נוסף על כך כלולים נאשמים שאינם מסוגלים לעמוד לדין או שאינם בני עונשין בשל מחלת נפש או ליקוי בכושר שכלי, וכן נאשמים שנמצאו חייבים בדין אולם בוצע עבורם הליך ביטול הרשעה.

הליך ביטול הרשעה מתאר משפט שבו לפני מתן גזר הדין בית המשפט נתן צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור תוך ביטול ההרשעה – לפי סעיף A192 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982.

 מועדות: מי שהורשעו בדין בשתי הרשעות או יותר עד סוף השנה הנחקרת. עומדים לדין ומורשעים נחשבים ל"חדשים" אם הם הורשעו בדין עד סוף השנה הנחקרת בהרשעה אחת בלבד, גם אם היא כללה יותר מעבירה אחת. נאשמים שהורשעו בדין והרשעתם נמחקה לאחר ביצוע עונשם נחשבים גם הם ל"חדשים".

 גיל אחריות פלילית (מבוגרים וקטינים): חוק הנוער קובע כי "קטין" הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים. קטין שגילו יותר מ-12 וביצע עבירה פלילית יישא באחריות פלילית למעשיו, ואף אפשר להגיש נגדו כתב אישום ולהענישו על מעשיו. כל קטין שהוא בן פחות מ-12 אינו "בר-עונשין", כלומר אינו נושא באחריות פלילית, ולכן גם אם ביצע עבירה פלילית, הוא לא יועמד לדין בגין מעשיו.

 בעיבודים הסטטיסטיים הסיווג למבוגר ולקטין נעשה לפי הקריטריונים האלה: גיל בעת ביצוע העבירה, גיל בעת הגשת כתב אישום ובית המשפט שנשפט בו. קטין נחשב למי ששניים מתוך שלושת הקריטריונים מצביעים על היותו קטין – בשאר המקרים ייחשב למבוגר.

 גיל בעת מתן פסק דין: גילו של העומד לדין בעת שהוכרע דינו.

עבירה פלילית: אירוע פלילי שכלל הפרה של סעיף חוק שהוגש לגביו כתב אישום נגד אדם אחד על ביצוע עבירה. בעיבודים הסטטיסטיים שהפרט מיוצג בהם על ידי יותר מעבירה אחת, קבוצת העבירה נקבעה לפי סעיף החוק החמור ביותר בהאשמה ובהרשעה כולה, העונש המרבי הצפוי לנאשם, ובהתאם לדירוג החומרה של קבוצת העבירה, כפי שקבעה משטרת ישראל. להלן סיווג קבוצות העבירה על פי משטרת ישראל (לפי דירוג חומרת העבירה):

 עבירות כלפי ביטחון המדינה: בגידה וריגול; מרד והסתה למרד; עבירות על חוקי חירום; הסתננות; מסירת סודות רשמיים.

 עבירות כלפי חיי אדם: רצח; ניסיון לרצח; הריגה; גרימת מוות ברשלנות; איומי רצח והריגה.

 עבירות מין: אינוס; מעשים מגונים; הפצת מחלות מין; הטרדה מינית.

 עבירות רכוש: שוד; סחיטה; תקיפה לשם גנבה; התפרצות לבתי עסק, למוסדות ולדירות; גנבות אופניים; גנבות רכב; כייסות; גרימת נזק לרכוש בזדון.

 עבירות כלפי גופו של אדם: חבלה גופנית חמורה; תקיפה; חטיפה, כפייה ומאסר שווא.

 עבירות מוסר: עבירות זנות ועבירות סמים.

 עבירות כלפי הסדר הציבורי: הכשלת עובד ציבור; תקיפה והכשלת שוטר; קטטות והפרעות ברחובות ובמוסדות; איומים; שוחד; התקהלות או התאגדות; מטרד רעש וחסימת דרך; הסגות גבול ועבירות נגד חוק הכניסה לישראל.

 עבירות מרמה: זיוף מסמכים; זיוף כספים; משיכת המחאה (צ'ק) ללא כיסוי.

 עבירות כלכליות: עבירות כלכליות; עבירות פיסקליות.

 עבירות רישוי: רישוי נשק ותחמושת; רישוי מלאכות, תעשיות ועסקים; רדיו וטלוויזיה; עבירות תעבורה ועבירות רישוי בנייה לא חוקית.

 עבירות אחרות: סעיפי הגדרה; שאר עבירות; עבירות מינהליות (עבירות הקשורות בדיני עבודה; עבירות הקשורות בחוקי עזר עירוניים; עבירות מינהליות אחרות).


מקורות הנתונים

הנתונים על תיקי חקירה פליליים מתקבלים מהמדור הסטטיסטי של משטרת ישראל.

הנתונים על תיקי רצח ועל קורבנות רצח מתקבלים מהאגף לחקירות ולמודיעין של משטרת ישראל.

הנתונים על פסקי דין – שבאמצעותם מופק המידע על עומדים לדין במשפטים פליליים – מתקבלים ממערכת המרשם הפלילי (מפ"ל). מערכת זו מנוהלת באגף הטכנולוגיה והתקשוב (אטו"ב; לשעבר מינהל טכנולוגיות – מנ"ט) במשטרת ישראל. ייעודה של המערכת הוא ניהול המרשם הפלילי על פי העקרונות הקבועים בחוק, כולל כללי התיישנות ומחיקת מידע. במסגרת המרשם הפלילי מתועדים ומנוהלים עבירות פליליות, הכרעות בגין עבירות אלו והעונשים שנפסקו בגינן.