פסולת

הפסולת היא חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום, ולה השפעה רבה על חיינו מבחינה סביבתית וכלכלית. נזקים כגון מפגעים סביבתיים, זיהום מי תהום והגברת פליטות של גזי חממה הם חלק מדוגמאות רבות להשפעה זו. הטיפול בפסולת הכרחי למניעת מפגעי בריאות, ריח, סביבה ונוף, וכן לשמירה על אורח חיים נאות. אפשרויות הטיפול בפסולת כוללות הטמנה מבוקרת בקרקע, מִחזור או שרפה (של פסולת).

קיימות מגוון שיטות לטיפול בפסולת שיש לה השפעות סביבתיות וכלכליות. כדי להפחית את הפגיעה בסביבה נקבעה מדיניות טיפול על פי סדר העדיפויות הזה:

  1. הפחתה במקור – הימנעות מצריכה של פסולת, כגון הפחתת שימוש בשקיות חד-פעמיות, העדפת מוצרים ללא אריזות וכו'
  2. שימוש חוזר – שימוש חוזר במוצר המקורי כמה פעמים
  3. הפרדה במקור ושליחה ישירות למִחזור – הפרדת הפסולת מראש (מיד לאחר הצריכה) של חומרים בני מִחזור, שליחתם למפעלי המִחזור והפיכתם לחומר גלם
  4. מיון מהפסולת המעורבת ושליחתה למִחזור – הפרדת חומרים בני מִחזור מהפסולת הכוללת ושליחתם למִחזור
  5. הפקת אנרגיה משרפת פסולת
  6. הטמנה

 

עד תחילת שנות האלפיים פעלו בישראל מאות אתרי פסולת קטנים, ובהם הושלכה הפסולת המעורבת שנאספה ברשויות המקומיות ובתעשייה. אתרים לא מוסדרים אלו גרמו למפגעי סביבה והיו מטרד מתמשך לתושבים. כדי לתת פתרון הולם לטיפול בפסולת זו נסגרו אתרים אלה, ובמקומם הוקמו אתרי הטמנה מוסדרים. אתרים אלה, בפיקוח המשרד להגנת הסביבה, נדרשים לעמוד בתקני סביבה ראויים ואליהם משונעת הפסולת המעורבת הנאספת ברשויות המקומיות.

כמו כן, במרוצת השנים הוקמו תחנות מעבר לפסולת, אשר תפקידן לקלוט את הפסולת באמצעים מכניים וידניים ולהפריד ממנה חומרים בני מִחזור. חומרים אלו מפונים למפעלים רלוונטיים לשם מִחזורם, ושאר הפסולת מנותבת להטמנה.

נתוני פסולת ביתית ופסולת מסחרית מוצגים בפירוט לפי מחוז ונפה ולפי שיטות טיפול; פסולת תעשייתית מוצגת בפירוט לפי חומר ולפי שיטות טיפול; פסולת ממוחזרת (מכלל המקורות במשק) מפורטת לפי סוג חומר; פסולת מסוכנת מפורטת לפי שיטות טיפול; אירועי חומרים מסוכנים – לפי מאפיין אירוע.


 

פסולת ביתית ופסולת מסחרית

הסברים

הפסולת הביתית והמסחרית הנוצרת ברשויות המקומיות היא חלק נכבד מכלל כמויות הפסולת הנוצרות בישראל ומשפיעה רבות על חיי היום-יום שלנו. הפסולת נוצרת במשקי הבית ובעסקים (קניונים, אולמות אירועים וכו') וכוללת פסולת מעורבת (שאריות אורגניות, פלסטיק, קרטון, נייר וכו'), פסולת גזם (מגינות פרטיות וציבוריות ומכריתת עצים), פסולת גושית (ציוד חשמלי כבד, מקררים, ספות וכו') ומעט פסולת מסוכנת (סוללות / ציוד אלקטרוני המכיל חומר מסוכן).

 

נתוני פסולת ביתית ומסחרית מוצגים בפירוט לפי מחוז ונפה ולפי שיטות טיפול. כמו כן מוצגים מדדים של פסולת לנפש ואחוז מִחזור.

מקורות הנתונים

נתוני פסולת ביתית ומסחרית מתקבלים במסגרת "סקר פסולת ומחזור של הרשויות המקומיות", הנערך בלמ"ס מדי שנה. בסקר זה נפקדות כלל הרשויות המקומיות, ונאספים בו נתונים על כמויות פסולת ממשקי הבית והמסחר ועל אופן הטיפול בה בכל רשות. הפקידה נעשית באמצעות שאלון הנשלח מדי שנה לרשויות המקומיות.

 

שיטות חישוב

כמויות הפסולת מתקבלות מכלל הרשויות המקומיות בחלוקה לפי זרמי הפסולת האלה: פסולת להטמנה, פסולת למִחזור שהופרדה במקור ופסולת למִחזור שהופרדה בתחנות מעבר. עבור רשויות שעבורן לא התקבל דיווח, נזקפות כמויות הפסולת (לפי שיטת טיפול) בשיטת ה-Hot-Deck. ("שכן קרוב"). בתהליך זה נלקחות כמויות הפסולת לנפש של רשות דומה לפי המאפיינים האלה: צורת יישוב, אשכול חברתי-כלכלי ומחוז, או לפי נתוני שנים קודמות, ומוכפלות באוכלוסייה של הרשות ה"חסרה".

חישוב המדד "ק"ג פסולת לנפש" מבוסס על אוכלוסייה שנתית ממוצעת.

 

מגבלות הנתונים

ב"סקר פסולת ומִחזור ברשויות מקומיות" מתקבלים נתונים על הרוב המוחלט של הפסולת הביתית והמסחרית. עם זאת ייתכנו אי-דיוקים (חוסר או עודף) בהערכת כמות הפסולת, וזאת ממגוון סיבות.

הנתונים לוקים בחסר בנוגע לפסולת שמקורה בפזורה הבדווית ולפסולת מסחרית המפונה באופן עצמאי ואינה מדווחת בנתוני הרשות. 

רוב הרשויות מפרידות בין כמויות הפסולת הביתית והמסחרית לבין כמויות של פסולת תעשייתית וחקלאית ושל פסולת בניין, אולם חלק מהרשויות אינן יכולות לערוך הפרדה זו עקב מערך האיסוף ברשות ופינוי סוגי הפסולת הללו יחדיו. במצב זה נוצרת הערכת יתר של כמות הפסולת ברשות. הערכת יתר של כמויות הפסולת ברשות יכולה לנבוע גם מדיווח על פסולת שנאספה ממקורות נוספים כגון בתי חולים ובסיסים צבאיים.

משנת 2004 נכללת גם פסולת שנאספה לצורך מִחזור.

 


פסולת תעשייתית

הסברים

מפעלי התעשייה בישראל מייצרים מדי יום כמויות רבות של פסולת. מקורה של הפסולת בתהליכי ייצור ועיבוד חומרי הגלם במפעלים וגם באריזות של התוצרת עצמה. הפסולת התעשייתית נוצרת בענפי כלכלה רבים ומכילה מגוון סוגי חומרים בהתאם לענף הכלכלי שאליו היא משתייכת.

נתוני פסולת תעשייתית מוצגים בפירוט לפי חומר ולפי שיטת טיפול.

מקורות הנתונים

נתוני הפסולת התעשייתית מתקבלים במסגרת "סקר איכות הסביבה בתעשייה", שהלמ"ס עורכת. בסקר זה נאספים נתוני פסולת שנוצרה בתעשייה לפי סוג (פסולת מעורבת, פסולת יבשה ופסולת מסוכנת), לפי חומר ולפי שיטת טיפול (פסולת למִחזור שהופרדה במקור ופסולת למִחזור שהופרדה בתחנות מעבר או שפונתה להטמנה).

שיטות החישוב

אוכלוסיית הסקר כוללת חברות תעשייה וחברות העוסקות בייצור חשמל וחלוקתו, שבהן 10 משרות שכיר ויותר. איסוף הנתונים נעשה במילוי שאלון באמצעות סוקר הפוקד את החברה או בטלפון.

מסגרת הדגימה מבוססת על מסגרת הדגימה של סקר מדדי תעשייה של הלמ"ס. המסגרת כוללת את רשימת החברות הכלולות במרשם העסקים הקיים בלמ"ס שפעלו בשנת הדגימה בענפי התעשייה (ללא יהלומים) והחשמל. מסגרת הדגימה חולקה ל-19 קבוצות של ענפי התעשייה והחשמל (ענפי הדגימה).

מגבלות הנתונים

כמויות המחזור שנאספו בסקר כוללות חומרים שהופרדו במקור ונשלחו ישירות למִחזור. נוסף על כמויות אלו, ייתכן מִחזור נוסף הנעשה בתחנות המעבר שבהן קיימת הפרדת פסולת לצורך מִחזור.

הדיווח על כמויות הפסולת נעשה לעיתים על סמך אומדן המשקל ולא בהתבסס על שקילה בפועל.

הנתונים מבוססים על סקר מדגמי ועלולים להיות חשופים לטעויות דגימה ולטעויות אחרות, כגון טעויות בכיסוי אוכלוסיית הסקר, טעויות הנובעות מאי-השבה וטעויות תשובה.


פסולת ממוחזרת

הסברים

נושא זה כולל נתוני פסולת ממוחזרת (כלל המקורות במשק) לפי סוג חומר.

מקור הנתונים

נתוני פסולת ממוחזרת מתקבלים מ"סקר מִחזור בישראל" שהלמ"ס עורכת. מטרת הסקר לאמוד את כמות הפסולת הממוחזרת לפי סוג חומר (נייר וקרטון, פלסטיק וניילון, מתכת, חומר אורגני, גזם ועץ, צמיגים, שמן, טקסטיל). הפקידה נעשית באמצעות שאלון הנשלח מדי שנה למפעלי מִחזור.

בסקר זה נאספים נתונים של כמויות הפסולת שמוחזרו לפי סוג חומר, והוא מקיף את כלל הגופים הממחזרים פסולת בישראל. מספר החברות משתנה עקב כניסה של חברות לתחום ויציאה ממנו.

מקורות מידע נוספים על מִחזור פסולת כוללים נתוני פסולת בניין, בוצה ואפר פחם, המתקבלים מהמשרד להגנת הסביבה וממינהלת אפר הפחם.

שיטות החישוב

נתוני המִחזור כוללים פסולת שטופלה במפעלים המבצעים מִחזור בפועל וכן פסולת שנשלחה למִחזור בחו"ל (ייצוא). לא נכללות פסולת מיובאת ופסולת במִחזור פנימי (מפעל הממחזר את נפולת הייצור שלו).

מגבלות הנתונים

בתהליך האיסוף נערכת בדיקה למניעת כפילות דיווח של נתוני מִחזור. עם זאת תיתכן כפילות בנתונים עקב מעבר של חומרים למִחזור בין מפעלי המחזור, לדוגמה, פלסטיק שנאסף במפעל מסוים, אך בפועל מוחזר במפעל אחר.


פסולת מסוכנת

הסברים

פסולת המכילה רעלים, מזהמים, חומרים רדיואקטיביים וחומרים דליקים. בשל כך היא מהווה סיכון ממשי או פוטנציאלי לבריאותם של בני האדם, לאורגניזמים חיים ולסביבה .פסולת מסוכנת מורכבת מחומרים כגון ממיסים, חומצות, אמולסיות וכימיקלים.

היווצרות פסולת מסוכנת ורעילה בקנה מידה גדול וסילוקה בצורה בלתי מבוקרת היא אחת הבעיות הסביבתיות החמורות ביותר. תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים) מגדירות כי בעל מפעל חייב לסלק כל פסולת מסוכנת בתוך שישה חודשים ממועד היווצרותה לאתר מורשה לטיפול בפסולת מסוכנת.

יצרני הפסולת המסוכנת השכיחים הם מפעלים, מעבדות ובתי חולים. עם זאת, גם עסקים קטנים, משקים חקלאיים ואפילו משקי הבית מייצרים פסולת מסוכנת (סוללות, חומרי ניקוי וחומרי הדברה).

מבחינה סביבתית, הטיפול המועדף לפסולת הוא מִחזור, בעדיפות שנייה נמצא תהליך ההשבה ליצירת אנרגיה, ורק לאחר מכן סילוק (כולל שרפה). השיטות המובאות להלן כוללות את הטיפול הראשוני בפסולת (אחריו ייתכנו טיפולים נוספים):

פעולות השבה

  • שרפה – כולל הפקת אנרגיה
  • מִחזור (ממיסים, מתכות, שמנים)
  • פעולות אחרות – כגון חומרי גלם המושבים לתשתיות ולתהליכים תעשייתיים

פעולות סילוק

  • טיפול פיזי/כימי
  • טיפול ביולוגי
  • שרפה – לא כולל הפקת אנרגיה
  • הטמנה וסילוק לקרקע

מקור הנתונים

נתוני הפסולת המסוכנת מתקבלים מאגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה. הנתונים הם כלל-ארציים ומסווגים לפי שיטת טיפול, סוג טיפול וחומרים ממוחזרים.

מגבלות הנתונים

שינויים בכמויות הפסולת המסוכנת נובעים בין השאר מפעולות תקופתיות יזומות לפינוי הפסולת בידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה והתעשייה.


 

תקריות חומרים מסוכנים

 

הגדרות והסברים

תקריות חומרים מסוכנים הן אירועים בלתי מבוקרים שמעורב בהן חומר מסוכן והעשויות לגרום נזקים לבריאות, לרכוש ולסביבה. באירועים אלו החומרים יכולים להיות מעורבים בפיצוץ, בשרפה, בדליפה או בשפיכה, העשויים להתרחש במהלך שינוע.

מקור הנתונים

עד שנת 2013 התקבלו הנתונים ממרכז המידע והמבצעים של האגף לחומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה. משנת 2014 הנתונים מתקבלים מהרשות הארצית לכבאות והצלה, המשרד לביטחון הפנים.

מגבלות הנתונים

נכללות תקריות שדווחו בלבד.

משנת 2014 הנתונים מתקבלים ממקור אחר ומחושבים באופן שונה, ולכן אי אפשר להשוותם לנתוני שנים קודמות.

הנתונים מבוססים על קריאות שהתקבלו במוקד כבאות אש והצלה, והן כוללות קריאות שווא. בתקרית עשויים להיות כמה מאפיינים (כגון שרפה ופיצוץ), ולכן אין סיכום הפריטים מתאים בהכרח לסך הכל. כך לדוגמה, אירועי גפ"מ (גז פחמימני מעובה) כוללים גם תקריות שבהן דווח על ריח ממקור לא ידוע.