תוצרת חקלאית-הגדרות והסברים

תוצרת חקלאית

סטטיסטיקה של תוצרת חקלאית מכילה נתונים של תפוקה חקלאית שיוצרה במשך השנה (שנה חקלאית או שנת לוח) ליעדי שיווק מקומי, יצוא ותעשייה, וכן עודפים, כולל תוצרת ששווקה לאחר תום אותה שנה. נתוני התוצרת מתייחסים לגידולי שדה, לירקות, לפירות ולבעלי חיים ותוצרתם (כולל חקלאות מים).

סטטיסטיקה חודשית

בירחון הסטטיסטי לישראל מובאים שני לוחות סיכום חודשיים של הסטטיסטיקה של החקלאות. נתונים מפורטים מתפרסמים ברבעון לסטטיסטיקה של חקלאות.

שיווק תוצרת חקלאית מקומית

זוהי סדרה חודשית של נתוני התוצרת המקומית בלבד (מינואר 2008 כולל העברות לאזור יהודה והשומרון ולחבל עזה) שייצורה הסתיים (לאחר גידול, קטיף, מיון ואריזה) בחודש הנסקר, והיא שווקה ליעדים: השוק המקומי, יצוא ותעשייה.

הנתונים כוללים את התוצרת שנמכרה (שווקה) באמצעות גופי השיווק והריכוז האלה:

1. מועצות ייצור

2. ארגונים ותאגידים ענפיים (כולל הערכות)

3. סיטונאי ירקות ופירות

4. יצואנים

5. מפעלי תעשייה ובתי מטבחיים

במקרים מסוימים (כגון כותנה), נתוני הסדרה מתייחסים לתוצרת מאוחסנת לפני שיווקה.

הסדרה אינה כוללת את התוצרת החקלאית הנמכרת (משווקת) שלא באמצעות הגופים הנ"ל, כגון מכירה פרטית, ואף לא צריכה פרטית ותוצרת ביניים.

משנת 2006 עקב שינויים במועצת הצמחים, נתוני שיווק הפירות לצריכה מקומית מבוססים על הערכות של המועצה. מינואר 2008 נתוני שיווק הפירות מבוססים על הערכות רבעוניות של מועצת הצמחים.

ערך התוצרת

ערך התוצרת מחושב על פי המחירים שנאמדו בחודש הנסקר (במחירים שוטפים), בנקודת היציאה מענף החקלאות שהוא גם השלב שבו עוברת התוצרת החקלאית לתעשייה – בכניסה למפעל; לשיווק המקומי – בכניסה לשוק הסיטוני; ליצוא – בכניסה לנמל.

הסיכום השנתי של הערך נעשה באמצעות התאמת ערכי הריכוז החודשיים לממוצע השנתי, לפי מדד המחירים לצרכן.

יש להדגיש:

1. קבוצת גידולי השדה כוללת רק את הגידולים: חיטה, כותנה, אגוזי אדמה, תירס ואפונה. מבחינת הכמות (בטונות) והערך (בש"ח), אלה הם רוב גידולי השדה (כ-70 אחוז).

2. נתוני הבקר והצאן (בטונות) הם אומדנים לפי מספר הראשים שנשחטו בבתי המטבחיים. אומדן המשקל חושב לכל סוג בקר לפי קבוצות משקל.

סטטיסטיקה רבעונית

שיווק תוצרת חקלאית מקומית

ברבעון מתפרסמות סדרות חודשיות של נתוני התוצרת המקומית בלבד (מינואר 2008 כולל העברות לאזורי יהודה והשומרון וחבל עזה) שייצורה הסתיים (לאחר גידול, קטיף, מיון ואריזה) בחודש הנסקר, והיא שווקה לשוק המקומי, ליצוא ולתעשייה.

הנתונים מתקבלים באמצעות גופי השיווק והריכוז האלה:

1. מועצות ייצור

2. ארגונים ותאגידים ענפיים (כולל הערכות)

3. סיטונאי ירקות ופירות

4. יצואנים

5. מפעלי תעשייה ובתי מטבחיים

במקרים מסוימים (כגון כותנה) נתוני הסדרה הם של תוצרת מאוחסנת לפני שיווקה.

הסדרה אינה כוללת את התוצרת החקלאית הנמכרת שלא באמצעות הגופים הנ"ל, כגון מכירה פרטית, ואף לא צריכה פרטית ותוצרת ביניים.

מינואר 2008 נתוני שיווק הפירות מבוססים על הערכות רבעוניות של מועצת הצמחים.

הבדלים בין נתונים שנתיים של שיווק פרי הדר לבין נתונים של סחר חוץ נובעים משוני בהגדרת תקופת הדיווח (שנה חקלאית בנתוני חקלאות לעומת שנת לוח [ינואר–דצמבר] בנתוני סחר חוץ).

ערך התוצרת

ערך התוצרת מחושב על פי המחירים שנאמדו בחודש הנסקר (במחירים שוטפים) בנקודת היציאה מענף החקלאות (השלב שבו עוברת התוצרת החקלאית: לתעשייה – בכניסה למפעל; לשיווק המקומי – בכניסה לשוק הסיטוני; ליצוא – בכניסה לנמל).

הסיכום השנתי של הערך נעשה באמצעות התאמת ערכי הריכוז החודשיים לממוצע השנתי, לפי מדד המחירים לצרכן.

יש להדגיש:

1. קבוצת גידולי השדה כוללת את הגידולים האלה: חיטה, כותנה, אגוזי אדמה (בוטנים), תירס קלחים ואפונה לשימורים. מבחינת הכמות (בטונות) והערך (בש"ח) אלה הם רוב גידולי השדה (כ-70%).

יצוא תוצרת חקלאית

לפי הגדרת ענף החקלאות, שימורי ירקות ופירות שייכים לענף התעשייה ולא לענף החקלאות, ולכן אינם נכללים בסדרה זו.

חודש היצוא (תקופת היצוא)

הנתונים בסדרה זו הם לפי חודש היצוא בפועל, העשוי להיות מאוחר מן החודש שבו רוכזה התוצרת. לכן ייתכנו הפרשים בין נתוני ריכוז התוצרת ליצוא לבין נתוני היצוא בפועל.

מחיר f.o.b. (free on board): ערך השוק של סחורות בנקודת ההערכה האחידה (גבול המכס של המשק שממנו הן מיוצאות). ערך זה שווה למחיר c.i.f. (costs, insurance and freight) פחות דמי תחבורה וביטוח בין גבול המדינה המייצאת (מייבאת) לגבול המדינה המייבאת (מייצאת).

מחירים ממוצעים

· מחירים ממוצעים לצרכן מוצגים עבור חלק מהירקות, הפירות ותוצרת בעלי החיים (מוצרים נבחרים).

· מחירים ממוצעים לחקלאי מוצגים גם עבור התשומות העיקריות בענף החקלאות.

מטרת המחירים הממוצעים היא לשמש אינדיקטור לסדר גודל של מחירים. אין להשתמש בהם לחישוב מדדים.

מדד מחירי תשומה בענף החקלאות

1. המדדים מודדים את השפעת השינוי במחירים על ההכנסה של ענף החקלאות מתוצרתו ועל ההוצאה של הענף על מוצרים, חומרים ושירותים המשמשים לייצור התפוקה.

2. הגדרת ענף החקלאות היא לפי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 1993.^[2] על פי הגדרה זו ענף החקלאות כולל משקים העוסקים בייצור חקלאי כגון: גידולי שדה וירקות, גידול בעלי חיים, מטעים, דיג ימי ודיג בבריכות, וכן מפעלים המספקים שירותים לענף החקלאות בלבד, כגון אריזת פירות, שירות ריסוס ואיבוק והכנת זרעים.

3. ה"סלים" של התפוקה והתשומה, שמחיריהם נמדדים מינואר 2001, מייצגים את הרכב ההכנסות וההוצאות של ענף החקלאות בתקופת הבסיס של המדד: 2000=100.0.

4. פרטים מלאים של הגדרת המדדים, עקרונותיהם ושיטות החישוב שלהם מובאים בפרסום ירחון לסטטיסטיקה של מחירים.

מכירת תערובות

הנתונים הם אומדן של תערובות המיוצרות במכוני תערובת, ואינם כוללים מספוא מרוכז שלא בתערובות, המסופק ממרכזי מזון לענף הבקר. הנתונים מבוססים על מפקד של כל מכוני התערובת הפעילים.

סטטיסטיקה שנתית

תוצרת חקלאית וערכה

תפוקה: ערך הסחורות והשירותים שייצרה יחידה כלכלית ואשר זמינים לשימוש מחוץ ליחידה זו, בתוספת ערך הסחורות והשירותים שיוצרו לשימושים סופיים עצמיים.

תפוקה חקלאית: תוצרת חקלאית (ליעדי שיווק מקומי, יצוא ותעשייה, וכן עודפים) שיוצרה במשך השנה (שנה חקלאית או שנת לוח), כולל תוצרת ששווקה לאחר תום אותה שנה.

התפוקה החקלאית כוללת תוצרת משווקת, צריכה עצמית במשק, שינוי במצבת משק החי, תוצרת ביניים והשקעות במטעים צעירים ובייעור.

תקופת ההתייחסות: שנת לוח, למעט פירות הדר, שנתוניהם נאספים על פי שנה חקלאית (אוקטובר–ספטמבר).

צריכה מקומית: תוצרת חקלאית שהופנתה לצריכה ישירה של האוכלוסייה בישראל; כולל תוצרת שצורכים בעל המשק ומשפחתו ("צריכה עצמית").

תעשייה מקומית: תוצרת המסופקת לתעשייה, לרבות תוצרת המיוצאת לאחר עיבוד תעשייתי.

יצוא חקלאי: תוצרת חקלאית טרייה המיוצאת למעשה באותה שנה. היצוא אינו כולל מכירות לאזור יהודה והשומרון.

תוצרת ביניים בחקלאות

סחורות ושירותים חקלאיים המשמשים תשומות בתהליך הייצור החקלאי, לא כולל שימוש בנכסים קבועים (פחת). כך, למשל, שעורה משמשת להזנת בעלי חיים כתוצרת ביניים, ומזון לבני אדם כתוצרת סופית.

המידע על תוצרת זו כולל נתונים של השמדת תוצרת חקלאית, של שינוי במצבת משק החי ושל מכירות לאזור יהודה והשומרון.

תפוקת בעלי חיים לבשר: הנתונים במשקל חי. נתוני השחיטות בבתי המטבחיים מתקבלים מהשירותים הווטרינריים.

חקלאות ימית: גידול, ניהול ואיסוף של בעלי חיים ימיים בבית הגידול הטבעי שלהם או ביחידות גידול מיוחדות כגון בריכות, כלובים, מכלאות ומכלים.

חקלאות ימית היא גידול של בעל חיים במי ים גם אם שלבים מוקדמים יותר במחזור חייו התקיימו במים מתוקים או במים מלוחים פחות ממי ים.

ענף פרי הדר: כולל שמוטי, טבוריים, אפילים (ולנסיה), לימונים, אשכוליות (לבנות, אדומות – סנרייז), קליפים (סצומה, מיכל, ראשון, סנטינה, מינאולה, מור, טמפל, נקטר, וינולה, טופז, אור) וזני הדרים אחרים (לימקווט, ליים, פומלו לבן ואדום, קומקווט).

חקלאות אורגנית

חקלאות אורגנית היא שיטת גידול צמחים ובעלי חיים שנמנעים בה ככל האפשר משימוש בחומרי הדברה, בדשנים מלאכותיים ובהורמונים כימיים.

בעולם המערבי הדרישה והמודעות למוצרים אורגניים עולה, ולכן רוב התוצרת מיועדת ליצוא. הנתונים המתפרסמים מתייחסים לסך שטח החקלאות האורגנית בישראל ולכמויות התוצרת המיועדות ליצוא בלבד.

מקור הנתונים

בעבר התקבלו הנתונים מהארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל.

מ-2007 מקור הנתונים הוא משרד החקלאות, המסתמך על הערכות שמתקבלות מחברות הביקורת של היצוא האורגני הישראלי .

כמות היצוא של ירקות, גידולי שדה, מטעים ופרי הדר היא חלקית.

הגידולים הכלולים הם: ירקות: עגבניות ועגבניות שרי, מלפפונים , פלפלים, תפוחי אדמה, בטטות, גזר, דלעת, סלרי, צנונית, כרוב וצמחי תבלין.

פרי הדר: אשכוליות, קליפים וזני הדרים אחרים

מטעים: תמרים, אבוקדו, מנגו, תפוחי עץ, אגסים, חבושים, אננס, גויאבה ותאנים.