גאוגרפיה - הגדרות והסברים

שטח

הגדרות והסברים

ישראל נמצאת בקצה הדרום-מערבי של יבשת אסיה, ממזרח לים התיכון. מצפון לה הרי הלבנון והרי מול הלבנון, במזרח – מדבריות סוריה וערב ובדרום – חצי האי סיני ומפרץ אילת.

שטח מדינת ישראל כולל את השטח היבשתי ואת שטח הימות – ים כנרת וים המלח (לרבות האגן הדרומי של ים המלח). משנת 1967 השטח כולל את מזרח ירושלים, ומשנת 1982 הוא כולל את הגולן.

נתוני השטח מתייחסים לשטח המדינה, למחוזות, לנפות, לאזורים הטבעיים ולימות.

מחוז: יחידת שטח שמתקבלת מהחלוקה המינהלית הרשמית של מדינת ישראל. קיימים שישה מחוזות: מחוז ירושלים, מחוז הצפון, מחוז חיפה, מחוז המרכז, מחוז תל אביב ומחוז הדרום.

בנתונים המוצגים לפי מחוז נכלל גם אזור יהודה והשומרון (היישובים הישראליים שבו).

נפה: יחידת שטח מינהלית המהווה חלק של מחוז. ששת המחוזות בישראל מחולקים ל-15 נפות.

במסגרת החלוקה הרשמית לנפות, נעשתה חלוקה מפורטת יותר של שטח המדינה לאזורים טבעיים.

אזור טבעי הוא חלק של נפה אחת, או במקרים מסוימים נפה שלמה. האזורים הטבעיים הם תחומים רצופים ואחידים ככל האפשר, הן מבחינת המבנה הפיזי, האקלים והקרקעות והן מבחינת התכונות הדמוגרפיות, הכלכליות והתרבותיות של האוכלוסייה.

במפקד 2008 עודכנה החלוקה לאזורים טבעיים, ומספרם עלה מ-50 (במפקד 1995) ל-51. אזור טבעי לוד פוצל לאזור טבעי מודיעין ולאזור טבעי רמלה.

בשנת 2018, בעקבות שינויים שערך משרד הפנים בגבולות הנפות, עודכנה החלוקה לאזורים טבעיים ונוסף אזור טבעי חדש (גליל תחתון מרכזי). לאחר העדכון עלה מספר האזורים הטבעיים מ-51 (במפקד 2008) ל-52.

מקור הנתונים ושיטות החישוב

הנתונים על שטחי המחוזות והנפות מבוססים על נתוני משרד הפנים והם מתעדכנים על סמך תיקוני גבול שעורך המשרד מעת לעת.

החלוקה לאזורים טבעיים נעשית בתחום ממ"ג – גאוגרפיה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

ממפקד 1995 המדידה של שטחים נעשית בצורה ממוחשבת באמצעות מערכת המידע הגאוגרפית (ממ"ג) – Geographic Information System (GIS).

שימושי קרקע

הגדרות והסברים

שימושי קרקע הם האופנים שבהם האדם מנצל את הקרקע: הסדרים, פעילויות ותשומות אנושיות, בסוגים שונים של תכסית קרקע, לצורך ניצול הקרקע, שינוי שלה או שימורה.

תכסית קרקע: מכלול הפרטים הפיזיים הנראים הנמצאים על פני השטח.

מקור הנתונים ושיטות החישוב

הנתונים מבוססים על מיפוי ארצי של שימושי הקרקע באמצעות מערכת המידע הגאוגרפית של הלמ"ס. המיפוי התבסס על מידע ממרשמים מינהליים הקיימים בלמ"ס (מרשם דירות ומבנים, מרשם עסקים ומרשם התושבים), על שכבות מידע גאוגרפיות שהתקבלו ממשרדי ממשלה, מארגונים לא ממשלתיים ומגופים פרטיים ועל מידע מאורתופוטו (צילום אוויר מעובד, ללא עיוותים גאומטריים, ושקנה המידה בו אחיד בכל שטח הצילום).

מקורות המידע: הלמ"ס, המרכז למיפוי ישראל (מפ"י), קרן קיימת לישראל, חברת "מפה", משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האנרגיה, משרד החינוך, מד"א וכבאות והצלה לישראל.

המידע מעודכן לסוף שנת 2013.

בלמ"ס מופו 37 סוגים של שימושי קרקע וכיסויי קרקע, לפי סדר הייררכי ובהתאם לתקן מערך קודים ארצי אחיד למיפוי תכסיות ושימושי קרקע. התקן הוכן במסגרת הוועדה הבין משרדית למערכות מידע גאוגרפיות, בהתאם לתקן של האו"ם לסיווג תכסית. ההייררכייה נועדה לקבוע את שימוש הקרקע שימופה במקרים שבהם קיים קונפליקט בין כמה שימושי קרקע. קונפליקט כזה יכול להיווצר כאשר בשטח נתון יש יותר משימוש קרקע אחד. לדוגמה, קולנוע (שימוש קרקע "תרבות פנאי וספורט") באזור מסחר (שימוש קרקע "מסחר ומשרדים").

לכל מבנה במדינה ניתן קוד של שימוש קרקע לפי הפעילות המרכזית המתבצעת בו (מגורים, חינוך והשכלה, תעשייה וכד'). שטח שנמצא בין מבנים בעלי שימוש קרקע זהה מופה לפי שימוש הקרקע של המבנים הללו באמצעות מעטפת ברוחב 20 מטרים סביב המבנים.

כל אחד מ-37 שימושי הקרקע וכיסויי הקרקע מופה בנפרד. המיפוי של 37 שימושי הקרקע וכיסויי הקרקע אוחד לפי סדר הייררכי שנקבע בין שימושי הקרקע.

נבנתה רשת ארצית רציפה של תאי שטח שגודלם 100×100 מטרים, ולכל תא נקבע שימוש הקרקע העיקרי בו (שימוש הקרקע שהשטח שלו הוא הגדול ביותר מתוך שימושי הקרקע הנמצאים בתא).

פרויקט שימושי הקרקע הנערך בלמ"ס מספק מידע על שימושי הקרקע במדינה לפי כמה חלוקות גאוגרפיות (ארצי, מחוזות, רשויות מקומיות).

כדי לדעת מה גודל השטח של שימוש קרקע מסוים באזור נתון, סוכמים את תאי השטח של אותו שימוש קרקע.

אקלים

הגדרות והסברים

מיקומה הגאוגרפי של מדינת ישראל, בקווי הרוחב 29⁰30'–33⁰20' מצפון לקו המשווה וקו אורך 35⁰30' ממזרח לגריניץ', משייכה לאזור הסוב-טרופי. זהו אזור מעבר בין האקלים הממוזג ובין האקלים המדברי. לפיכך ישראל שוכנת ב"צומת אקלימי"; אזוריה הדרומיים והמזרחיים מתאפיינים באקלים מדברי, בעוד שיתר האזורים מתאפיינים באקלים ים-תיכוני. תכונתו העיקרית של מבנה אקלימי זה היא שונות גבוהה בכמות המשקעים משנה לשנה ובין אזור לאזור. הקיץ חם ושחון והחורף קריר וגשום.

טמפרטורת מקסימום יומית ממוצעת: ממוצע חודשי של טמפרטורות המקסימום היומיות.

טמפרטורת מינימום יומית ממוצעת: ממוצע חודשי של טמפרטורות המינימום היומיות.

טמפרטורת מקסימום: הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה באותו חודש בתחנה (ערך הקיצון).

טמפרטורת מינימום: הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה באותו חודש בתחנה (ערך הקיצון).

משקעים: חלקיקי מים, במצב נוזל או מוצק, הנופלים מענן ומגיעים אל פני הארץ. בישראל מגיעים רוב המשקעים במצב נוזלי (גשם) אך יכולים להגיע גם כמוצק (ברד או שלג).

עונת הגשם: עונת הגשם מתחילה, בדרך כלל, בחודש אוקטובר ומסתיימת במאי בשנה שאחריה.

שנת גשם: שנה המתחילה ב-1 באוגוסט ומסתיימת ב-31 ביולי בשנה שאחריה.

כמות משקעים: סכום כל כמויות המשקעים (גשם, שלג וברד) שנמדדו בתחנה בתקופה מסוימת.

נפח משקעים: אומדן של כמות המשקעים הכוללת שהצטברה במהלך שנת גשם על פני שטח מדינת ישראל (ללא אזור יהודה והשומרון).

יום גשם: יממה המתחילה ב-8.00 בבוקר ומסתיימת ב-8.00 בבוקר ביום שלמחרת.

לחות יחסית: היחס באחוזים בין כמות אדי המים באוויר בטמפרטורה מסוימת לבין כמות אדי המים במצב רוויה באותה טמפרטורה.

קרינת שמש כוללנית (גלובלית): שטף קרינת השמש האולטרה סגולה עד אינפרה אדומה באורכי גל של 0.3–3 מיקרון (קצרת גל) המגיעה לקרקע הן באופן ישיר מהשמש והן באופן עקיף מהרקיע. מדידות שטף הקרינה נעשות בעזרת פירנומטר. יחידת המדידה של שטף הקרינה היא ואט למ"ר. עם זאת, בטבלת הממוצעים מוצגים ערכים מצטברים ביחידות של אנרגיה – מגה ג'אול למ"ר.

משך זהירת שמש: משך הזמן אשר קרני השמש מאירות במישרין מקום מסוים.

מקור הנתונים ושיטות החישוב

נתוני האקלים מתקבלים מהשירות המטאורולוגי בבית דגן.

בלוחות השנתיים הותאמה החלוקה לאזורים לחלוקה לאזורים גאואקלימיים של השירות המטאורולוגי.

טמפרטורה: הממוצעים הרב-שנתיים של הטמפרטורה מתייחסים לשנים 1995–2009. הנתונים בכל התחנות מתקבלים מהתחנות האוטומטיות. הממוצעים הרב-שנתיים מתבססים ברובם על ממוצעי התחנות האוטומטיות, פרט לתל אביב שהנתונים עבורה מתקבלים מתחנת תל אביב (חוף), אולם הממוצעים מתקבלים מהתחנה המאוישת של שדה דב.

משנת 2011 תחנת חיפה (טכניון) מחליפה את תחנת חיפה (מפרץ). הממוצעים הרב-שנתיים מבוססים גם הם על נתוני תחנת חיפה (טכניון).

משנת 2012 תחנת שדה בוקר מחליפה את תחנת מצפה רמון.

משקעים: הממוצעים של כמויות המשקעים הותאמו לתקופת התקן 1981–2010.

הממוצעים הרב-שנתיים של מספר ימי הגשם מתייחסים לשנים 1981–2010 ומציגים ימים שירד בהם לפחות מילימטר אחד של גשם.

ברוב התחנות הנתונים הם מהתחנות המאוישות והממוצעים הרב-שנתיים מעודכנים לשנים 1981–2010, פרט לבאר שבע שבה הנתונים הם מהתחנה האוטומטית והממוצעים חושבו על בסיס נתוני התחנה המאוישת והתחנה האוטומטית.

ברוב המקומות תחנות הגשם נמצאות במיקום דומה למיקום של תחנות הטמפרטורה והלחות, פרט למקומות האלה:

בחיפה תחנת הגשם היא בנמל חיפה, בעוד שמדידת הטמפרטורה והלחות היא בטכניון.

בתל אביב תחנת הגשם היא בכפר הירוק, בעוד שמדידת הטמפרטורה והלחות היא בתל אביב (חוף).

בעמק יזרעאל תחנת הגשם היא בכפר יהושע, ומדידת הטמפרטורה והלחות היא בניר העמק.

בכל המקרים לעיל הממוצעים הרב-שנתיים הם של אותה תחנת גשם בשנים 1981–2010.

לחות יחסית: בכל התחנות הנתונים מבוססים על מדידת התחנות האוטומטיות, והממוצעים הרב-שנתיים מתייחסים לתקופה 1981–2000 ומתבססים על המדידה המאוישת באותן תחנות. עם זאת יש לציין כמה הסתייגויות:

בתחנת חיפה (טכניון) ובתחנת שדה בוקר הממוצעים מעודכנים לתקופה 1995–2009 ומתבססים על נתוני תחנות אלו. בתל אביב (חוף) הממוצעים הם מתחנת שדה דב, בניר העמק הממוצעים הם מתחנת כפר יהושע, בבאר שבע הממוצעים הם מתחנת באר שבע (מערב), ובשדה אליהו הממוצעים הם מתחנת טירת צבי.

שם התחנה, מיקומה הגאוגרפי וגובהה ביחס לפני הים

אזור החוף

חיפה (טכניון): 32⁰77'N; 35⁰02'E; 245 מ'

חיפה (נמל): 32⁰82'N; 34⁰99'E; 12 מ'

תל אביב (חוף): 32⁰05'N; 34⁰75'E; 10 מ'

תל אביב (הכפר הירוק): 32⁰13'N; 34⁰83'E; 65 מ'

בית דגן (תחנה מטאורולוגית): 32⁰00'N; 34⁰81'E; 31 מ'

נגבה: 31⁰65'N; 34⁰67'E; 92 מ'

אזור ההרים

הר כנען: 32⁰98'N; 35⁰50'E; 934 מ'

אבן יצחק (גלעד): 32⁰55'N; 35⁰07'E; 185 מ'

ירושלים (מרכז): 31⁰78'N; 35⁰22'E; 815 מ'

ירושלים (גבעת רם): 31⁰77'N; 35⁰19'E; 775 מ'

העמקים הצפוניים

כפר בלום: 33⁰17'N; 35⁰61'E; 75 מ'

כפר יהושע: 32⁰67'N; 35⁰15'E; 45 מ'

ניר העמק: 32⁰59'N; 35⁰27'E; 60 מ'

אזור הנגב

באר שבע (מכון הנגב): 31⁰25'N; 34⁰79'E; 280 מ'

באר שבע (מערב): 31⁰24'N; 34⁰70'E; 225 מ'

שדה בוקר: 30⁰52'N; 34⁰48'E; 470 מ'

שקע הירדן והערבה

שדה אליהו: 32⁰43'N; 35⁰51'E; 185 -מ'

סדום: 31⁰03'N; 35⁰39'E; 390 -מ'

אילת: 29⁰55'N; 34⁰95'E; 20 מ'