זיהום אוויר וגזי חממה- הגדרות והסברים

פליטות מזהמים

הגדרות והסברים

פליטות של מזהמי אוויר הן סכנה פוטנציאלית לאדם, לחי לצומח ולסביבה. חלק מהמזהמים מגיעים ממקורות טבעיים, אך רובם הם תוצאה של פעילות האדם – ייצור אנרגיה, תחבורה, תעשייה וחקלאות.

בתהליך השרפה של דלקים מאובנים, המשמשים לייצור אנרגיה, נפלטים מזהמי אוויר הנוצרים כתוצאה מתהליך הבערה או עקב תוספות בדלקים כגון גופרית ועופרת.

הפליטות הן ממקורות נייחים כגון ארובות, מתקנים מסחריים ומתקנים תעשייתיים, וממקורות ניידים כגון כלי רכב, רכבות, תעופה וספנות.

בנושא זה מוצגות פליטות של מזהמי אוויר מרכזיים משרפת דלקים. מחושבות פליטות של מזהמי האוויר האלה: פחמן חד-חמצני (CO), גופרית דו-חמצנית (₂SO), תחמוצות חנקן (NO_X), פחמימנים ((HC, חומר חלקיקי מרחף SPM)), עופרת (Pb) וכן פליטות של פחמן דו-חמצני (₂CO), שהוא גז חממה.

הפליטות מוצגות בחלוקה לפי דלק ומקור (ביתי ומסחרי, תחבורה יבשתית, תעשייה, ייצור חשמל) וכן מחושבים מדדי פליטה לנפש.

מקורות הנתונים

נתוני צריכת הדלקים במשק משמשים לחישוב הפליטות של חלק ניכר מהמזהמים שהמידע עליהם מתקבל ממקורות שונים. נתוני הצריכה של מוצרי נפט לפי מגזר במשק מתקבלים ממינהל הדלק במשרד האנרגיה. נתוני צריכת גז טבעי מתקבלים מרשות הגז במשרד האנרגיה. נתוני צריכת דלקים (גז טבעי, פחם ומוצרי נפט) לייצור חשמל מתקבלים מסקר "יצרני חשמל בתעשייה". נתוני צריכת סולר ברכבות מתקבלים מרכבת ישראל. צריכת גזי זיקוק בבתי הזיקוק נאמדת מתוך מאזן האנרגיה (ההפרש בין התפוקות ובין התשומות של בתי הזיקוק). צריכת פחם ופטקוק בתעשייה נאמדת על סמך דיווחים מחברות תעשייה ועל בסיס נתוני היבוא. ערך תכולת הגופרית בפחם מתקבל מהחברה הלאומית לאספקת פחם. נתוני כמויות פסולת שנשרפו להפקת אנרגיה מתקבלים מהחברות הפעילות בתחום. חלק מהמזהמים בתעשייה מחושבים על סמך נתוני פליטות מזהמים המדווחות למערך "מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס PRTR)" של המשרד להגנת הסביבה.

נתוני נסועה משמשים לחישוב חלק מפליטות המזהמים מכלי רכב. נתוני הנסועה עד 2010 התבססו על סקר במכוני הרישוי. בנתונים לתקופה שמ-2011 חישוב הנסועה השנתית נעשה על סמך השוואת נתוני מד המרחק שנרשמו בשני מבחני רישוי של אותו רכב בהפרש של כשנה.

שיטות חישוב

חישוב הפליטות ממקורות נייחים מתבסס על כמויות דלקים והכפלתן במקדמי הפליטה המתאימים. כאשר ישנו מידע אמין על כמויות הפליטות ממקורות אחרים, נעשה שימוש במקור זה (לדוגמה "מרשם פליטות לסביבה").

פליטות מזהמים מכלי רכב מחושבות על סמך נסועה והכפלה במקדמי פליטה (מלבד פליטות פחמן דו-חמצני ועופרת, המחושבות על סמך צריכת דלקים).

משנת 2000 ואילך מקדמי הפליטה של CO₂,CO  ו-NO_X מבוססים על מקדמי פליטה מה-IPCC Intergovernmental Panel on Climate Change (1996). התאמות נעשו למקדמי הפליטה בהתאם לערכים אנרגטיים ייחודיים עבור פחם, גז טבעי, פסולת ופצלי שמן. לפני שנת 2000 מקדמי הפליטה עבור מקורות נייחים נלקחו מהרשות הפדרלית לשימור הסביבה בארה"ב   USEPA  ((United States Environmental Protection Agency ועודכנו לתנאי הארץ לשנת 1997. מקדמים אלה התקבלו מהאגף לאיכות אוויר (מקורות נייחים) במשרד להגנת הסביבה

מקדמי פליטה של מזהמי אוויר ממקורות ניידים (כלי רכב) מבוססים על מחקרים של הטכניון: "הערכת מקדמי פליטה מכלי רכב בארץ" (טרטקובסקי ואחרים, יוני 1997) ו"הערכת מקדמי פליטת מזהמים של כלי רכב דיזל בישראל (שלב א – אוטובוסים)" (טרטקובסקי ואחרים, מאי 2000). מקדמים אלו פותחו עד כה רק לרכב פרטי המונע בבנזין ולאוטובוסים. לפליטות של יתר סוגי הרכב וסוגי הדלק נלקחו המקדמים מהנתונים להולנד, לבריטניה ולארה"ב AP42, שהתקבלו מהאגף לאיכות אוויר (מקורות ניידים) במשרד להגנת הסביבה.

פחמן דו-חמצני (CO2) – הפליטות מחושבות באמצעות הכפלת כמויות הדלקים שנשרפו במקדמי הפליטה המתאימים.

פחמן חד-חמצני (CO) – הפליטות ממקורות נייחים מחושבות באמצעות הכפלת כמויות הדלקים שנשרפו במקדמי הפליטה המתאימים. נתוני פליטות מגז טבעי מתבססים על דיווחים במפל"ס ועל חישוב מקדמי פליטה ממוצעים לכלל המשק. נתוני פליטות משרפת פצלי שמן מתבססים משנת 2012 על דיווחי הפליטה במפל"ס ועל אומדן הפליטות לפי מקדם ממוצע עבור השנים 2000–2011. פליטות מכלי רכב מחושבות על סמך נסועה והכפלה במקדמי פליטה.

גופרית דו-חמצנית (SO2) – פליטות גופרית דו-חמצנית מחושבות באמצעות הכפלת כמויות הדלקים שנצרכו בתכולת הגופרית בהם. תכולת הגופרית במוצרי נפט מתבססת על הריכוז המותר על פי התקינה, והתכולה בפחם מתבססת על הדיווחים במשלוחים. נתוני הפליטות משרפת פחם לייצור חשמל ופצלי שמן (בתעשייה) מתבססים משנת 2012 ואילך על דיווחי הפליטה במפל"ס. בשנים 2000–2011  פליטות מפחם חושבו על סמך מקדמי פליטה בין-לאומיים תוך התחשבות בטכנולוגיות ההפחתה הקיימות ובריכוז הגופרית בפחם המיובא, ופליטות מפצלי שמן חושבו לפי מקדם פליטה ממוצע.

תחמוצות חנקן (NO_X) וחומר חלקיקי מרחף (SPM) – הפליטות ממקורות נייחים מחושבות באמצעות הכפלת כמויות הדלקים שנשרפו במקדמי הפליטה המתאימים. נתוני הפליטות מגז טבעי מתבססים על דיווחים במפל"ס ועל מקדמי פליטה ממוצעים לכלל המשק. נתוני הפליטות משרפת פצלי שמן (בתעשייה) מתבססים משנת 2012 ואילך על דיווחים במפל"ס ועל אומדן הפליטות לפי מקדם ממוצע עבור השנים 2000–2011. נתוני פליטות משרפת פחם (לייצור חשמל) מתבססים משנת 2012 על דיווחי הפליטה במפל"ס. בשנים 2000–2011 הם חושבו על סמך מקדמי פליטה בין-לאומיים תוך התחשבות בטכנולוגיות ההפחתה הקיימות. פליטות מכלי רכב חושבו על סמך נסועה והכפלה במקדמי פליטה של מזהמים ממקורות ניידים.

פחמימנים (HC) – הפליטות מכלי רכב מחושבות על סמך נסועה והכפלה במקדמי פליטה של מזהמים ממקורות ניידים.

עופרת (Pb) – הפליטות מחושבות באמצעות הכפלת כמויות הדלקים שנצרכו בתכולת העופרת בהם. נתוני תכולת העופרת בתזקיקים הם לפי הריכוז המותר על פי התקינה בנושא.

עדכונים בשיטות החישוב של פליטות, אוגוסט 2020

פליטות מגזי זיקוק – עד שנת 2019 נעשה שימוש במקדם ברירת המחדל של הערך האנרגטי של ה-IPCC. משנת 2020 עודכנה שיטת החישוב (עבור השנים 2000–2019), והערך האנרגטי מחושב כהפרש שבין הערך האנרגטי של התשומות לערך האנרגטי של התפוקות בבתי הזיקוק, לפי מאזן האנרגיה.

פליטות מפצלי שמן – עד שנת 2019 נעשה שימוש במקדם ברירת המחדל מה- IPCCעבור פליטות המזהמים SO_X, NO_X, CO. משנת 2020 נתוני הפליטות מתקבלים מהדיווחים ל"מרשם פליטות לסביבה" של המשרד להגנת הסביבה.

עד 2019 לא חושבו פליטות של חומר חלקיקי מרחף מפצלי שמן. משנת 2020 פליטות אלה נכללות (עבור השנים 2000–2019). נתוני הפליטות מתקבלים מהדיווחים ל"מרשם פליטות לסביבה" של המשרד להגנת הסביבה.

פליטות מפצלי שמן יוחסו בעבר לחשמל, אולם כעת הן מיוחסות לתעשייה כיוון שרוב השימוש נצרך לתעשייה.

פליטות מפחם – עד שנת 2019 חושבו פליטות של חומר חלקיקי מרחף (SPM) על סמך מקדמי פליטה שהתקבלו מהמשרד להגנת הסביבה. משנת 2020 עודכנה שיטת החישוב (עבור השנים 2000–2019), ונתוני הפליטות מתקבלים מהדיווחים ל"מרשם הפליטות לסביבה" של המשרד להגנת הסביבה.

לחישובי הפליטות נוספו פליטות משרפת פסולת:

• שרפת פסולת מסוכנת מחושבת משנת 2000;
• שרפה של דלק תולד-פסולת (RDF) (פסולת שאינה מסוכנת) החלה ב-2012 בכמויות קטנות, אולם משנת 2016 הן גדלו באופן ניכר.

פליטות מסולר – בעבר יוחסה כל צריכת הסולר למשק, והוצגה כצריכה ביתית ומסחרית משנת 2020 הצריכה מחולקת לפי המגזרים האלה: תעשייה, משקי בית ומסחר, על פי הערכות של מינהל הדלק.

עדכונים בשיטות החישוב של פליטות, אוגוסט 2021

בשנים 2000–2011 נתוני פליטות חלקיקים (PM) משרפת פחם לייצור חשמל התקבלו מחברת החשמל, בשנים 2012–2019 הם התקבלו מהדיווחיים למערך "מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס PRTR)" של המשרד להגנת הסביבה, ובשנת 2020 הם נאמדו לפי יחס הפליטות וכמות הפחם בשנת 2019.

מגבלות הנתונים

שינויים בחישוב פחמן דו-חמצני (CO₂) – בעבר חושבו כמויות הפליטה של פחמן (C) בלבד. כדי להמיר את הפליטות ל- CO₂ הוכפלו (משנת 1998) הנתונים משנים קודמות ב-3.666 (היחס בין המשקלים המולקולריים של CO₂ ו-C). משנת 2000 הפליטות מחושבות בהסתמך על מקדמי IPCC לפי צריכת דלקים.

סוגים מסוימים של דלקים הוכנסו לשימוש בישראל בתקופות שונות. תא ריק בלוח משמעותו שסוג הדלק לא היה בשימוש בשנה הנתונה.

בשנת 2000 עודכנו מקדמי הפליטה של המזהמים NO_x ,CO ,CO₂ ו‑SPM בעקבות מידע חדש שהתקבל על הרכב הדלקים בישראל. בקטגוריית ייצור חשמל נכללות רק חברות שזה עיסוקן המרכזי. בשנת 2000 עודכנו כמויות גזי הזיקוק שנצרכו וכן מקדמי הפליטה עבורם. משנת 2000 נכללות פליטות מצריכת דלקים ברכבות.

הנתונים אינם מתייחסים לכלל המזהמים הנפלטים לאוויר אלא למזהמי מפתח בלבד. חלק ממקדמי הפליטה אינם מותאמים באופן מושלם לתנאי הארץ ונלקחו מארצות אירופה ומארה"ב. פליטות SO_X ו-Pb מחושבות על סמך ריכוזן המותר בדלקים על פי התקינה. צריכת הדלקים לפי מגזר מבוססת על אומדנים.

לא נכללות פליטות משרפת דלקים בספנות ותעופה.

ריכוזים של מזהמי אוויר

הגדרות והסברים

ריכוזים של מזהמי אוויר – כמויות הגזים או החלקיקים הנשימים המזהמים באוויר. הכמויות נמדדות ביחידה קבועה של  נפח או משקל. הריכוזים מוצגים במיקרוגרם למטר מעוקב אוויר.

תחנת ניטור אוויר – מתקן נייח או נייד שנמצא בו מכשור מדידה (כולל ציוד עזר) המשמש לניטור האוויר.

מכשור המדידה מבוסס על עקרונות פעולה מדעיים ועובר תהליכי בקרת נתונים וכיול מכשירים לפי הנחיית הממונה על הנושא מכוח חוק אוויר נקי.

תחנת ניטור אוויר גבוהה – תחנה המנטרת מזהמים באזור נרחב. התחנה ממוקמת בגובה של גגות הבניינים, כך שהאוויר שהיא מודדת מייצג ככל האפשר את איכותו הכללית באזור.

תחנת ניטור אוויר תחבורתית – תחנה המנטרת מזהמי אוויר שמקורם בכלי רכב. תחנה זו ממוקמת סמוך לעורקי תנועה ראשיים בעיר, בגובה כלי הרכב ובמקומות שבהם פעילות האדם רבה, כגון חצרות בתי ספר. רוב תחנות הניטור החלו לפעול באופן מלא בשנת 1998.

ערך שנתי – ממוצע הריכוזים שהתקבלו במשך השנה.

ערך מרבי חצי-שעתי / ל-8 שעות / ל-24 שעות – הערך המרבי לחצי שעה/ ל-8 שעות/ ל-24 שעות (בהתאמה) שהתקבל במשך השנה.

רמת פעילות התחנה – אחוז הזמן שהתחנה פעלה במשך השנה. הנתונים מוגדרים תקפים רק אם רמת הפעילות גדולה מ-75%.

ערך סביבה/איכות אוויר – הריכוז המרבי המותר באוויר שאנו נושמים בפרק זמן נתון עבור מזהם נתון.

על פי חוק אוויר נקי התשס"ח-2008, אשר נכנס לתוקפו ב-2011, מבחינים בין שלושה סוגים של ערכי איכות אוויר:

1. ערך יעד: ערך שיש לשאוף אליו ושחריגה ממנו עשויה לפגוע בבריאות האדם, באיכות חייו, בנכסיו או בסביבה.
2. ערך סביבה: ערך שחריגה ממנו היא זיהום אוויר רב או בלתי סביר ואסורה על פי החוק.
3. ערך התרעה: ערך שחריגה ממנו, בחשיפה לזמן קצר, גורמת או עלולה לסכן  את בריאות האדם או לפגוע בה, ויש לטפל בה באופן מיידי.
   
    
   
   בטבלה זו מוצגים ערכי הסביבה העדכניים בישראל. כל הערכים הם במיקרוגרם למטר מעוקב של אוויר (מ"ק).

נוסף על הערכים המרביים שנקבעו, בחלק מערכי הסביבה נקבע גם מספר מותר של חריגות מערכים. על פי ערכי סביבה שנכנסו לתוקף באחד בינואר 2015, מספר החריגות המותרות בשנה בכל תחנת ניטור הוא: עבור SO₂ – 8 חריגות שעתיות ו-4 חריגות ל-24 שעות, עבור O3 – 10 חריגות ל-8 שעות, עבור 10PM ועבור 2.5PM – 18 חריגות ל-24 שעות.

מקורות ושיטות חישוב

הנתונים מתקבלים ממרכז ניטור אוויר ארצי (מנ"א) השייך לאגף איכות האוויר במשרד להגנת הסביבה. הנתונים מבוססים על רישום הנערך בתחנות פעם ב-5 דקות, ולפיו מחושבים ממוצעים עבור כמה פרקי זמן. הערך המרבי החצי-שעתי בתחנת הניטור התחבורתית בפתח תקווה מחושב לפי ממוצע רץ חצי-שעתי.

מגבלות הנתונים

1. הנתונים אינם מתייחסים לכלל מזהמי האוויר.
2. בלוחות מוצגים נתונים שנמדדו בתחנות מייצגות מתוך כלל תחנות הניטור.
3. לא כל התחנות מודדות את כל המזהמים, ולכן ייתכן מצב של חוסר מקרים בתחנות מסוימות.

פליטות של גזי חממה

הסברים

ההתפתחות הטכנולוגית והתעשייתית של האנושות גורמת להשפעות מרחיקות לכת על הסביבה המתרחשות בתופעות בכלל כדור הארץ. "אפקט החממה" הוא אחד מתופעות אלו.

מהו אפקט החממה? את כדור הארץ מקיפה אטמוספרה, המכילה גזים שונים. הגזים באטמוספרה מאפשרים, מחד גיסא, מעבר של קרינה מן השמש, ומאידך גיסא בולעים את הקרינה המגיעה מפני כדור הארץ.  לאחר בליעת הקרינה נפלט חום אל האטמוספרה, והוא מגיע לפני כדור הארץ. כך טמפרטורת כדור הארץ אינה יורדת מתחת לטווח הנדרש לקיום חיים. תופעה זו מתוארת כאפקט החממה עקב הדמיון למתרחש בחממה לגידול צמחים.

עם השנים וההתפתחות הטכנולוגית והתעשייתית גרם האדם לפליטה מוגברת של גזים אשר מעצימים את אפקט החממה באטמוספרה. פעולות כגון שרפת דלקים גורמות לפליטה של פחמן דו-חמצני, וגידול בקר גורם לפליטת מתאן. עלייה בכמויות של גזים אלו באטמוספרה מגבירה את אפקט החממה, ובכך מוסיפה להעלות את טמפרטורת כדור הארץ ומשפיעה גם על המשקעים ועל תופעות אקלימיות נוספות.

רוב מדינות העולם, באמצעות פעילותם של גופים בין-לאומיים, הסכימו לצמצם באופן ניכר את פליטות גזי החממה מפעילות האדם. במסגרת המאמצים בנושא נחתמה בשנת 1992 אמנת המסגרת של האומות המאוחדות בדבר שינוי האקלים (UNFCCC – United Nations Framework Convention on Climate Change). מדינת ישראל חתמה ואשררה את האמנה ב-1996. במסגרת האמנה, בין היתר, על המדינות החתומות לחשב מצאי של פליטות של גזי חממה הנפלטים משטחן. ארגון ה-IPCC  (Intergovernmental Panel on Climate Change) הוקם בידי הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) ותוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP). מטרת ה-IPCC לרכז את הידע המדעי בנושא, לכמת את שינוי האקלים, להציג את השלכותיו ולפרסם הנחיות לחישוב פליטות גזי החממה. ה-IPCC  מספק ל-UNFCCC תשתית מדעית להתוויית המדיניות העולמית בנושא.

במסגרת מחויבות זו חישב המשרד להגנת הסביבה מצאי של פליטות גזי חממה בשנים 1996 ו-2000 ודיווח על התוצאות ל-UNFCCC. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חישבה את המצאי הראשון לשנת 2003, ומאז היא מחשבת אותו מדי שנה (בשיהוי של שנתיים).

מצאי הפליטות כולל גזי חממה "ישירים": פחמן דו-חמצני (CO₂), מתאן (CH₄) וחנקן תת-חמצני (N₂O). נוסף לכך, יש לחשב מצאי עבור גזים אחרים היוצרים אוזון טרופוספרי: O₃, שגם הוא גז חממה, פחמן חד-חמצני (CO), תחמוצות חנקן (NO_X) ותרכובות אורגניות נדיפות (מלבד מתאן) –NMVOC . כמו כן, יש לחשב פליטות גופרית דו-חמצנית (SO₂) – אף שאיננה גז חממה, יש לכלול אותה בחישוב כיוון שהיא חומר מוצא לארוסולים ובכך פועלת לקירור האקלים.

בהתאם להנחיות ה-IPCC  הפליטות מחושבות לפי המקורות (מגזרים) האלו: אנרגיה (שרפת דלקים), תהליכים תעשייתיים, חקלאות, פסולת ושפכים, שינוי שימושי קרקע ויערנות.

מקורות הנתונים

להלן מקורות הנתונים לפי מקור הפליטה.

אנרגיה (שרפת דלקים) – נתוני צריכת מוצרי הנפט לפי מגזר במשק מתקבלים ממינהל הדלק במשרד האנרגיה. נתוני צריכת גז טבעי מתקבלים מרשות הגז, ונתוני צריכת דלקים לייצור חשמל מתקבלים מסקר "יצרני חשמל בתעשייה". כמויות פחם ופטקוק שנצרכו נאמדות על סמך דיווחים מחברות בתעשייה ונתוני היבוא. צריכת גזי זיקוק בבתי הזיקוק נאמדת מתוך מאזן האנרגיה (ההפרש בין התפוקות לתשומות בתי הזיקוק). נתוני כמויות פחם שיובאו ותכולת הגופרית מתקבלים מהחברה הלאומית לאספקת פחם. נתוני כמויות פסולת שנשרפו מתקבלים מהחברות. כמו כן מתקבלים נתונים על פליטות מזהמים המדווחות למערך "מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס PRTR)" של המשרד להגנת הסביבה.

נתוני צריכת דלקים בתחבורה (יבשתית, אווירית וימית) מבוססים על אומדנים של מינהל הדלק, ונתוני צריכת סולר רכבות מתקבלים מרכבת ישראל.

נתוני הנסועה עד 2010 התבססו על סקר במכוני הרישוי. נתוני הנסועה השנתית לתקופה שמ-2011 ואילך מחושבים על סמך השוואת נתוני מד המרחק שנרשמו בשני מבחני רישוי של אותו רכב, בהפרש של כשנה.

תהליכים תעשייתיים – נתונים של ייצור חומרים ושימוש בהם מתקבלים מהחברות במשק, ממשרד הכלכלה והתעשייה – מינהל הכימיה וממשרד האנרגיה – מינהל הדלק. נתונים של יבוא גזים המכילים פלואור ומשמשים בתהליכי קירור, מיזוג, כיבוי אש, בידוד ועוד מתקבלים באמצעות סקר יבואני גזי פלואור וממשרד הכלכלה והתעשייה – מינהל הכימיה. נתוני כמויות צריכה של גזים המכילים פלואור מתקבלים מחברות העוסקות בייצור מוליכים למחצה, מגנזיום ושנאים חשמליים, בשימוש בשנאים וביבוא משאפים רפואיים. אומדן פליטות של גזי קירור מכלי רכב מבוסס על נתוני כלי רכב לפי סוג, המתקבלים מתחום תחבורה ותקשורת בלמ"ס.

חקלאות – נתונים של בעלי חיים, כמויות ושטחים של גידולים חקלאיים וצריכת דשנים, התורמים לפליטות, נאספים בלמ"ס במסגרת הסטטיסטיקה החקלאית. נתונים של כמויות מחזור פסולת אורגנית נאספים ב"סקר מחזור" הנערך בלמ"ס. נתוני כמויות בוצה ששימשה לחקלאות מתקבלים מהמשרד להגנת הסביבה.

פסולת ושפכים – נתונים של כמויות פסולת שהוטמנו, של הרכב הפסולת ושל סילוק מתאן במטמנות מתקבלים מאגף פסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה. נתונים של ייצור חומרים בתעשייה (היוצרים שפכים אורגניים) מתקבלים מהחברות במשק. ערכי ריכוז החנקן בשפכים מתקבלים מרשות המים. נתוני אומדני אוכלוסייה בלמ"ס משמשים לחישוב מתאן. כמויות השפכים המטופלים לפי סוג טיפול התקבלו מאגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה.

שינוי שימושי קרקע ויערנות – שטח היערות מבוסס על נתונים מיחידת הממ"ג בלמ"ס, ועל נתונים מרשות הטבע והגנים ומקק"ל. נתוני כמויות של מסת עץ מסולקת מתקבלים מרשות הטבע והגנים ומקק"ל.

שיטות חישוב

חישוב הפליטות מתבסס על כמויות צריכה/ייצור והכפלתן במקדמי הפליטה המתאימים. כאשר קיים מידע מדויק יותר על כמויות הפליטות ממקורות אחרים, נעשה שימוש במקורות אלו (לדוגמה "מרשם פליטות לסביבה").

הנתונים עבור השנים 1996 ו-2000 התקבלו מהמשרד להגנת הסביבה, אשכול תעשיות, אגף איכות אוויר: נתוני שנת 1996 מהפרסום "גזי חממה בישראל – מצאי פליטות וקליטות" (ז'אן קוך, אורי דיין ואברהם מי-מרום, אוגוסט 2001) ונתוני 2000 מהפרסום "גזי חממה בישראל – עדכון מצאי פליטות וקליטות לשנת 2000" (ז'אן קוך ושלמה שפט, דצמבר 2002).

נתוני השנים 2003 ואילך חושבו בלמ"ס על פי הנחיות ה-IPCC תוך שימוש במקדמי הפליטה מה- IPCC (Intergovernmental Panel on Climate Change; 1996) ובמידע מקומי כאשר היה מקור זמין מדויק יותר בישראל.

פליטות מזהמים מכלי רכב מחושבות על סמך נסועה והכפלה במקדמי פליטה (מלבד פליטות פחמן דו-חמצני, המחושבות על סמך צריכת דלקים).

מגבלות הנתונים – ההבדל בין פליטות של סדרת מזהמי אוויר לבין פליטות גזי חממה נובע משוני במקדמי הפליטה, בסיווג הדלקים, במקורות הפליטה ובמקורות הנתונים. פליטות גזי חממה כוללות פליטות שמקורן בייצור ובשימוש במוצרים במהלך שנת החישוב, ואינן כוללות פליטות ממלאים היסטוריים (מלבד פליטות מפסולת מוטמנת הכוללת מלאים).

להלן שיטות החישוב ומגבלות הנתונים לפי מקור הפליטה.

אנרגיה (שרפת דלקים)

חישוב הפליטות מתבסס על כמויות דלקים והכפלתן במקדמי הפליטה המתאימים. התאמות נעשו למקדמי הפליטה בהתאם לערכים אנרגטיים ייחודיים עבור פחם, גז טבעי, פסולת ופצלי שמן. הפליטות מוצגת בחלוקה לפי מקור (ייצור אנרגיה; תעשייה; בנייה; ביתי, מוסדי ומסחרי; חקלאות).

פליטות מזהמים מכלי רכב מחושבות על סמך נסועה והכפלה במקדמי פליטה (מלבד פליטות פחמן דו-חמצני, המחושבות על סמך צריכת דלקים).

פירוט שיטות החישוב לפי גז מופיע לעיל בחישוב פליטות מזהמי אוויר.

מגבלות הנתונים – חלק ממקדמי הפליטה אינם מותאמים לגמרי לתנאי הארץ. פליטות SO_X מחושבות על סמך ריכוזן המותר בדלקים על פי התקינה.

צריכת הדלקים לפי מגזר מבוססת על אומדנים. החלוקה של צריכת דלקים לתעופה ולספנות פנים-ארצית ובין-לאומית מבוססת על אומדנים.

לא נכללות פליטותSO₂  משרפת פסולת.

תהליכים תעשייתיים

חישוב הפליטות מתבסס על כמויות הייצור והכפלתן במקדמי הפליטה המתאימים. נתונים של חלק מהפליטות התקבלו ממרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה.

חישוב הפליטות של גזי פלואור מתבסס על כמויות היבוא של גזים אלו (אין ייצור שלהם בישראל). דיווח על כמויות הפליטה מתקבל מהחברות לגבי ייצור מגנזיום, מוליכים למחצה, משאפים רפואיים ומערכות להשנאה ומיתוג חשמל GIS. כמויות פליטה ממערכות ניידות של קירור ומיזוג (כלי רכב, רכבות, ומכולות קירור) מחושבות על סמך מספר כלי רכב ומקדמי פליטה שנתיים. כמויות הגזים שהיו חלק בתהליכי הפליטה שחושבו לעיל מופחתות מכמויות היבוא, והשארית מיוחסת לפליטה ממערכות נייחות של קירור ומיזוג (ביתיות, מסחריות ותעשייתיות) וממערכות כיבוי אש. פליטות ממערכות של קירור וכיבוי אש מחושבות באמצעות הכפלה בכמות הגזים ששימשו  למילוי חוזר או למילוי ראשוני במקדמי הפליטה המתאימים.

מגבלות הנתונים – חלק ממקדמי הפליטה אינם מותאמים לגמרי לתנאי הארץ. משנת 2008 המצאי כולל פליטות של גזים המכילים פלואור, ובשנים קודמות לא חושבו פליטות אלו. אומדן הפליטות של גזים המכילים פלואור מתבסס על נתוני היבוא, וההנחה היא שכל הגזים הללו נצרכו בשנה שבה הם יובאו. נערכו אומדנים לשיוך צריכת הגזים המכילים פלואור לפי ענף (ביתי, מסחרי ותעשייתי). עד שנת 2010 נתוני היבוא של גזי חממה המכילים פלואור התקבלו ממקורות מינהליים, ואילו משנת 2011 הם מתקבלים מסקר ייעודי.

חקלאות  

פליטות מתאן (CH₄) נוצרות מתסיסה במערכת העיכול של בעלי החיים ומטיפול בזבל שהם מייצרים. החישוב מתבסס על מספר בעלי החיים והכפלה במקדם פליטה מתאים. מקדמי הפליטה נלקחו מהנחיות ה-IPCC. זאת למעט בקר וכבשים, שעבורם חושבו מקדמי פליטה המתאימים לישראל.

פליטות חנקן תת-חמצני (N₂O) – פליטות חנקן בחקלאות נובעות מדשנים המפוזרים בקרקע ומהפרשות חנקן מבעלי חיים, מטיפול בזבל של בעלי חיים, משאריות גידולים בשדה ומאדמות אורגניות. החישוב מתבסס על מספר בעלי החיים, שטחי הגידול, התוצרת החקלאית, כמויות הדשנים, הבוצה והפסולת האורגנית המפוזרים בשדות וכמויות הזבל המטופל של בעלי החיים (לפי סוג טיפול) – והכפלה במקדם פליטה מתאים.

מגבלות הנתונים – חלק ממקדמי הפליטה אינם מותאמים לגמרי לתנאי הארץ. שיטת חישוב הפליטות מחקלאות עודכנה בשנת 2011.

פסולת ושפכים  

פליטות של מתאן (CH₄) מפסולת אורגנית מוטמנת נוצרות עקב פירוקה האנאירובי באמצעות חיידקים. מדובר בפסולת ביתית, מסחרית ותעשייתית המכילה חומרים אורגניים. הפליטות חושבו על פי ההנחיות של ה-IPCC, בשיטת ה-First Order Decay (FOD). בשיטה זו חישוב הפליטות משקלל את התפלגותן לאורך השנים. הפסולת המוטמנת, המכילה חומרים אורגניים, מתפרקת לאורך מספר עשורים, ומודל ה-FOD מתבסס על קצב דעיכה אקספוננציאלי של כמות החומר האורגני המתפרק בכל שנה. החומרים נבדלים בחלק האורגני ובתקופת הפירוק, ויש לשקלל את הפליטות לפי הרכב הפסולת.

עבור כמויות הפסולת שהוטמנו בכל שנה, מחושבות הפליטות העתידיות. הפליטה בשנה מסוימת מקורה בכל הפסולת המוטמנת בשנים עברו. בחישוב מובא בחשבון הרכב הפסולת ואיסוף המתאן במטמנות. מקדמי הפליטה נלקחו מהנחיות ה-IPCC.

פליטות מתאן (CH₄) מטיפול בשפכים נוצרות מטיפול אנאירובי בשפכים, ופליטות חנקן תת-חמצני (N₂O) נוצרות בתהליכים שבהם מעורבות תרכובות חנקן.

פליטות מתאן מחושבות על סמך האוכלוסייה, תכולת החומר האורגני ומקדמי פליטה, לפי סוג טיפול (מקדמי הפליטה נלקחו מהנחיות ה-IPCC והותאמו לשיטות הטיפול בישראל). פליטות חנקן תת-חמצני מחושבות על סמך ריכוז החנקן בשפכים, נתוני האוכלוסייה, כמויות הטיפול בשפכים, סוגי הטיפול ומקדמי הפליטה (מקדמי הפליטה נלקחו מהנחיות ה-IPCC והותאמו לשיטות הטיפול בישראל).

מגבלות הנתונים – חלק ממקדמי הפליטה אינם מותאמים לגמרי לתנאי הארץ. נערכה אמידה של נתוני פסולת שהוטמנה עד שנת 2002. הרכב הפסולת מתקבל בכל כמה שנים (בעקבות סקר), ובשנים שאין בהן מידע ההרכב נאמד לפי סקרים בשנים קרובות. נתון ריכוז החנקן בשפכים אינו זמין בכל שנה, ועבור שנים חסרות נעשית הערכה.

שינוי שימושי קרקע ויערנות

בתהליך הפוטוסינתזה עצים קולטים פחמן, ובכך הם מקטינים את פליטת גזי החממה. מנגד, בתהליך של כריתת יער וסילוק מסת עץ משתחרר פחמן שנקלט בעץ. השינוי במלאי הפחמן בעץ נוצר בין גדילת הביו-מסה של העץ לבין אובדן מסה.

גידול המסה מחושב באמצעות הכפלת שטחי היערות בקצב הגידול לפי סוג יער. אובדן המסה (בשל עצים שנכרתו) מתקבל מרשות הטבע והגנים ומקק"ל.

מגבלות הנתונים – נכללים בחישוב רק יערות שבאחריות רשות הטבע והגנים וקק"ל. מקדמי הגידול של היערנות כלליים. ייתכן חוסר בנתונים בנוגע למסת העץ המסולקת.

עדכונים בשיטות החישוב של פליטות, אוגוסט 2020

פליטות מגזי זיקוק – עד שנת 2019 נעשה שימוש במקדם ברירת המחדל של הערך האנרגטי של ה-IPCC. משנת 2020 עודכנה שיטת החישוב (עבור השנים 2000–2019), והערך האנרגטי מחושב כהפרש שבין הערך האנרגטי של התשומות לערך האנרגטי של התפוקות בבתי הזיקוק, לפי מאזן האנרגיה.

פליטות מפצלי שמן – עד שנת 2019 נעשה שימוש במקדם ברירת המחדל מה- IPCC עבור פליטות המזהמים SO_X, NO_X, CO. משנת 2020 נתוני הפליטות מתקבלים מהדיווחים ל"מרשם פליטות לסביבה" של המשרד להגנת הסביבה. פליטות מפצלי שמן יוחסו בעבר לחשמל, אולם כעת הן מיוחסות לתעשייה כיוון שרוב השימוש נצרך לתעשייה.

לחישובי הפליטות נוספו פליטות משרפת פסולת:

• שרפת פסולת מסוכנת מחושבת משנת 2000;
• שרפה של דלק תולד-פסולת (RDF) (פסולת שאינה מסוכנת) החלה ב-2012 בכמויות קטנות, אולם משנת 2016 הן גדלו באופן ניכר.

נתוני יבוא גזי פלואור, המתקבלים ממשרד הכלכלה והתעשייה, עודכנו לשנת 2017.

עדכונים בשיטות החישוב של פליטות, אוגוסט 2021

עבור שנת 2003 ואילך נוספו פליטות מתאן (CH₄) ופליטות חנקן תת-חמצני (N₂O) מטיפול ביולוגי בבוצה וחומר אורגני.