בנושא זה מוצגים נתונים על העלייה לישראל הכוללים את העולים, העולים בכוח, התיירים ששינו את מעמדם לעולים והאזרחים העולים בכל שנה. הנתונים מוצגים לפי תכונות דמוגרפיות וגאוגרפיות. כמו כן מוצגים נתונים היסטוריים מקום המדינה ונתונים שנתיים וחודשיים.
מונחים והגדרות
עולה: אדם (יהודי או בן משפחה של יהודי) הנכנס לישראל במטרה להשתקע, לפי חוק השבות (תש"י-1950) או חוק הכניסה לישראל (תשי"ב-1952).
עולה בכוח: אדם שנכנס לישראל באשרת עולה בכוח. בתקנות משרד הפנים, שהופעלו מחודש יוני 1969, הוגדר עולה בכוח כ"אדם הזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות – התש"י-1950, ורוצה להיכנס לישראל ולשהות בה לתקופה העולה על 3 חודשים". מ-1991 עולה בכוח הוא מי שזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, ורוצה לשהות בישראל עד 3 שנים כדי לבדוק את האפשרות והתנאים להשתקעות בישראל כעולה.
תייר ששינה את מעמדו לעולה (או לעולה בכוח): אדם שנכנס לארץ כתייר או במעמד ארעי אחר מלבד "עולה בכוח", ובהיותו בארץ הגיש בקשה וקיבל מעמד של עולה.
הערות:
א. עד שנת 2015 כולל גם תייר ששינה את מעמדו לעולה בכוח.
ב. משנת 2016 כולל מקרים שבהם האדם נולד בישראל והסדיר את מעמדו לאחר מכן.
אזרח עולה: אדם שנולד לאזרח ישראלי בעת ששהה בחו"ל ונכנס לישראל בכוונה להשתקע.
הערה:
עד שנת 2015 כולל מקרים שבהם האדם נולד בישראל והסדיר את מעמדו כחוק לאחר מכן.
תנועת עולים בכוח: כניסות ויציאות של עולים בכוח לאחר כניסתם הראשונה.
גיל: עד 1973 חושב הגיל לפי ההפרש שבין שנת הלידה לשנת העלייה בלבד. משנת 1974 גיל העולים מחושב על פי תאריך הלידה ותאריך העלייה המדויקים (יום, חודש, שנה) ומתייחס למספר השנים שמלאו לעולה בעת עלייתו ארצה.
בלוחות לפי גיל העולים מוצגים לפי גילם בעת העלייה.
גיל חציוני: הגיל שמחצית האוכלוסייה נמצאת מעליו ומחציתה מתחתיו.
גיל ממוצע של עולה: הגיל המתקבל מחלוקת סך השנים בסך הנפשות (עולים).
שיעור עולים: מספר העולים בשנה מסוימת מחולק באוכלוסייה הממוצעת בישראל באותה שנה.
יחס/אחוז: חישוב יחס (פרופורציות) ואחוז של בעלי תכונה מסוימת מסך כל המקרים ה"ידועים", כלומר אלה שתכונה זו ידועה לגביהם.
מצב משפחתי: כולל רווק/רווקה, נשוי/נשואה, גרוש/גרושה, אלמן/אלמנה. המצב המשפחתי מבוסס על מרשם האוכלוסין.
אוכלוסייה ממוצעת: מחצית הסכום של גודל האוכלוסייה בסוף השנה הנסקרת ובראשיתה.
יישוב השתקעות ראשונה של עולים: יישוב המגורים הראשון של העולים בארץ. מעברים מאוחרים יותר של עולים ליישובים אחרים נכללים בהגירה בין יישובים (הגירה פנימית).
ארץ לידה: הארץ שבה נולד האדם, לפי הגבולות בעת ההגירה.
ארץ מגורים אחרונה (לפני העלייה לישראל): ארץ המגורים הקבועה האחרונה בחו"ל, בשנה שקדמה לעלייה, לפי הגבולות בעת ההגירה.
מקורות הנתונים
משנת 1988 משרד העלייה והקליטה (כמיופה כוח של רשות האוכלוסין וההגירה בתהליך ההתאזרחות בהגעה הראשונית לישראל, בעיקר בנמל התעופה בן-גוריון) ורשות האוכלוסין וההגירה (בלשכות מרשם התושבים, שבהן אפשר לשנות את המעמד הראשוני, שעימו נכנסים לישראל, למעמד של עולה) ממלאים עבור העולה או העולה בכוח שאלון רישום עולה. השאלון כולל את הפרטים האלה: ארץ לידה, ארץ מגורים אחרונה, אזרחות, תאריך לידה, מין, מצב משפחתי, משלח יד בחו"ל, מספר הנלווים לראש המשפחה, שנות לימוד וכתובת ראשונה בישראל. במידת הצורך מטייבים את הנתונים או משלימים נתונים חסרים או שגויים לפי מרשם התושבים ונתוני משרד העלייה והקליטה. עד שנת 2015 (כולל) הנתונים על מספר העולים והעולים בכוח ועל תכונותיהם לקוחים מתוך קובץ של רשות האוכלוסין וההגירה, המבוסס על הנתונים המתקבלים משאלון רישום עולה. משנת 2016 נתוני העולים מתקבלים ישירות מעדכוני מרשם האוכלוסין. השלמה של תכונות נבחרות (שנות לימוד, משלח יד, ארץ מגורים אחרונה ויישוב השתקעות ראשונה) מתקבלת ממשרד העלייה והקליטה.
נתונים היסטוריים בלוחות השנתון הסטטיסטי
• בשנים 1948–1919 הנתונים כוללים את העולים וכן את המעפילים והתיירים שנשארו בארץ, לפי שנת כניסתם לישראל.
• הנתונים בשנים 1948–1949 הם לפי יבשת וארץ לידה בלבד.
• מאז קום המדינה (15.5.1948) הנתונים כוללים גם תיירים ששינו את מעמדם לעולים, לפי שנת שינוי המעמד.
• בשנת 1969 נוצר מעמד חדש של עולים בכוח. משנה זו ואילך תיירים ששינו את מעמדם לעולים או לעולים בכוח נכללו בשנה שבה שינו את מעמדם.
להרחבה על העלייה בישראל לאורך השנים ראו כאן
