בפרסום שלהלן מובאים נתונים על משקי בית בישראל לשנת 2014. הנתונים מבוססים על סקרי כוח אדם שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עורכת באופן שוטף.
נוסף על תכונות דמוגרפיות, משקי הבית מתאפיינים גם בתכונות כלכליות של בני משק הבית בגיל 15 ומעלה:
1. כל בני משק הבית, לפי תכונות כוח העבודה שלהם.
2. בני משק הבית המשתתפים בכוח העבודה (מועסקים ובלתי מועסקים).
3. בני משק הבית המועסקים, לפי היקף עבודתם בדרך כלל (מלא או חלקי).
כמו כן, הפרסום כולל נתונים על משקי בית שיש בהם לפחות אדם אחד בגיל העבודה.
חלוקה זו מאפשרת לבחון את ה"חוזק" הכלכלי של משק הבית. ככל שמספר המועסקים במשק הבית גדול יותר, סביר להניח כי רמת החיים של בני משק הבית תהיה גבוהה יותר.
בפרסום זה כוח העבודה כולל את כוח העבודה האזרחי ואת המשרתים בצבא קבע, והחל משנת 2012 כוח העבודה כולל גם חיילים בשירות חובה.
הפרסום כולל גם נתונים על גודל משק הבית, מספר הילדים עד גיל 17 במשק הבית, מספר החדרים במשק הבית וצפיפות דיור.
החל משנת 2001, בפירוט הנתונים לפי קבוצת אוכלוסייה מובאים נתונים גם על ערבים.[1]
החל משנת 2010 אומדני אוכלוסייה מבוססים על מפקד האוכלוסין 2008. בנוסף, עודכנו ההגדרות של תכונות כוח העבודה.
החל משנת 2012 סקר כוח אדם עבר ממתכונת רבעונית למתכונת חודשית, על השינויים בהרחבה ראו במבוא.
בפרסום זה נוספו שני נושאי חקירה חדשים: אורח חיים של הגרים בדירה מבחינה דתית ובעלות על דירה.
[1] ראו ההגדרה "דת וקבוצת אוכלוסייה" בעמוד 24 במבוא.
