תמונת דף
תקציר
החיים המודרניים שזורים
בדרישות ובציפיות למיומנויות הולכות ומתפתחות. רכישת ההשכלה הינה המפתח לרווחת
האדם, רווחה אישית וחומרית. ההשכלה הפורמלית היא מכרעת ואין די בכישרונות מולדים .רכישת
השכלה תורמת להון האנושי, והתשואה להון
האנושי היא שכרו של האדם המאפשר איכות חיים טובה ורמת חיים יציבה.
מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם בעיית אי
השוויון, ומזה 20 שנה אנו
מוצאים גופים ומוסדות השכלה אקדמיים בתפרוסת רחבה .הממצאים העולים מעבודה זו מראים
כי על אף המצב - פעולות ממסדיות להרחבת הזמינות של המוסדות להשכלה גבוהה, מלגות
וכו', עדיין נמצא קשר בולט לעין בין רמת השכלה לבין תכונות דמוגרפיות – מין, לאום,
מוצא, רמת דתיות, ותכונות סוציו-אקונומיות.
על אף החשיבות הרבה שמקנה האוכלוסייה, על כל גווניה, להשכלה אקדמית, ניכר
פער בין קבוצות שונות ברכישת השכלה, ובעדות המזרח עדיין מתקבלים שיעורים נמוכים
יחסית של בעלי השכלה אקדמית, גם בפיקוח על השכלת הוריהם .
הגורמים הם מגוונים – תרבותיים, סביבתיים (משפחה, שכונה), סוציו-אקונומיים (היכולת לממן הוצאות לימוד והוצאות דיור נלוות).
אולם התמונה המתקבלת, לפיה לבני מוצא אחרים (אירופה אמריקה, ישראלים ,בני מוצא
מעורב ועולי בריה"מ) סיכויים גבוהים פי 2.5 - 3 מאשר יוצאי אסיה-אפריקה, לרכוש השכלה אקדמית (זאת בפיקוח על השכלת
הוריהם) מחייבת התייחסות מיוחדת. במיוחד לאור ההקשר הבין-דורי. קשרים חיוביים בין
קבוצות מוצא לבין רקע סוציו-אקונומי, אשר עשוי להסביר רכישה או אי רכישה של השכלה
אקדמית, אינם פותרים את הצורך במיגור הקשר העדתי, במיוחד כאשר סיכויי ההצלחה בחיי
העבודה הם פועל יוצא של שדרוג ההון האנושי.
