משרות פנויות - הגדרות והסברים

נספח מתודולוגי מקיף-סקר משרות פנויות

רקע

סקר משרות פנויות הוא סקר חודשי המקיף את מרבית העסקים בכלל ענפי המשק.

לסקר מספר מטרות :

1. בחינת הביקוש לעובדים לפי ענפי הכלכלה ומשלחי היד השונים כמו כן אחת לרבעון נבחנים נתוני

הביקוש לעומת ההיצע של עובדים )מסקר כוח אדם( במשלחי יד שונים

2. אינדיקטור מוביל לזיהוי תפנית בשוק העבודה ולניטור מחזורי עסקים לפי ענפי המשק השונים

תוצאות הסקר מתפרסמות כ-15 יום לאחר תום החודש הקלנדרי הנסקר וזהו הסקר הכמותי הראשון המתפרסם על חודש קלנדרי מסוים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

במסמך זה יפורטו מספר נושאים מתודולוגים וסטטיסטיים על הסקר:

1.הגדרות

2.רלוונטיות

3.עדכנות

4.תהליך יצירת תוצרי הסקר

1. כיסוי ואוכלוסייה
2. דגימה
3. איסוף
4. שקלול
5. אמידה
6. מודל סטטיסטי המיושם על אומדני הסקר

5. מהימנות האומדנים

6. האומדנים המפורסמים

7.השוואתיות וקוהרנטיות

1.הגדרות

מועסקים: עובדים שעבדו לפחות שעה אחת בחודש הקובע, בעבודה כלשהי תמורת שכר,

רווח או תמורה אחרת.

יש לכלול בקטגוריה "מועסקים" את אלה אשר הועסקו:

1. במשרה מלאה או חלקית.
2. במשרה קבועה או ארעית שהמאייש אותה מחליף עובד באופן זמני עקב היעדרות (חופשת לידה ,מחלה ממושכת)
3. עובדי חברת כוח אדם: ידווחו במקום העבודה שבו הם עובדים ולא בחברות כוח אדם,  למעט עובדי הסגל של חברות של העסק שידווחו במסגרת חברת כוח אדם.

אין לכלול בקטגוריית " מועסקים ": עובדים במשרה ללא תשלום, רווח או תמורה אחרת

עובדי קבלן משנה: ידווחו על ידי המעסיק הישיר ולא על ידי מזימן השירות.

משרה פנויה: משרה שאינה מאוישת לרבות משרה חדשה שנוצרה, או משרה מאוישת העתידה להתפנות בקרוב

ומיועדת לאנשים מחוץ לארגון, ובגינה החל המעסיק בחיפוש עובד באופן פעיל) על ידי מודעות

"דרושים", חברות כוח אדם או גיוס עובדים באופן ישיר) בשל פרישה, התפטרות או קידום של העובד

המועסק.

יש לכלול בקטגוריה "משרה פנויה":

• משרה מלאה או חלקית.
• משרה ארעית שהמאייש אותה נועד להחליף עובד באופן זמני עקב היעדרות כגון: חופשת לידה, מחלה ממושכת.
• משרה לעובדי חברת כוח אדם.

אין לכלול בקטגוריה "משרה פנויה":

• משרה שנשארה ריקה עקב היעדרות זמנית של עובד, עד שובו ואינה מיועדת לאיוש.
• משרה פנויה המיועדת לאנשים מתוך הארגון בלבד.
• משרה ללא תשלום, רווח או תמורה אחרת (התנדבות).
• משרה פנויה עבור קבלני משנה או יועצים.
• משרה פנויה מחוץ למדינה.

שיעור משרות פנויות:

היחס בין מספר המשרות הפנויות במשק לבין נפח התעסוקה הכולל במשק, כלומר, מספר המשרות

הפנויות מחולק בסכום של מספר המשרות המאוישות והמשרות הפנויות.

2.רלוונטיות

תוצרי הסקר והשימושים בהם

סקר משרות פנויות הינו סקר חודשי הסוקר את הסוקר את כלל ענפי הכלכלה (למעט מספר מצומצם של ענפים שיפורטו בהמשך).

1. מספר המשרות הפנויות לפי קבוצת ענפי סדר[1]
   
2.  שיעור המשרות הפנויות[2] לפי קבוצת ענפי סדר
3.  משלחי יד[3] ממוצע תלת חודשי לפי קבוצת ענפי סדר

אומדני הסקר משמשים סוגים שונים של צרכנים ובהם:

1.        בנק ישראל- אחוז המשרות הפנויות הינו אינדיקטור מקדים למצבו של שוק העבודה ומשמש

נתון משמעותי הן בחישוב המדד המשולב, הן בקביעת הריבית.

2.        משרד הכלכלה- הביקוש למשלחי יד שונים משמש כלי להחלטות על תקצוב מכללות וחוגי

לימודים שונים.

3.        התאחדות התעשיינים- הביקוש למשלחי יד המאפיינים את ענפי התעשייה משמש את

ההתאחדות בהחלטות על קורסים מקצועיים בתחום התעשייה.

4.        צרכנים פרטיים וגופי מחקר- נתוני הביקוש בשוק העבודה (משרות פנויות) לעומת ההיצע

            (מחפשי עבודה) משמשים צרכנים רבים להחלטות על תחומי לימוד עתידיים.

3. עדכנות

הפער בין זמן הפרסום לתקופת ההתייחסות שעליה הפרסום

בזמן הפרסום על החודש הקודם מעודכנים נתוני החודשיים שלפניו, כך לדוגמא באפריל מתפרסם אומדן ראשון למספר המשרות הפנויות לחודש מרץ ומתעדכנים הנתונים (על ידי איסוף נתונים מהשטח) על חודשים פברואר וינואר במקרים שבהם נעשית השלמת איסוף.

בנוסף, נעשה עדכון באומדנים בכל סדרת הנתונים, משרות פנויות ומספר משרות שכיר (לא כולל משלחי יד). עדכון זה נעשה בדומה לעדכון כתוצאה מגורמי עונתיות והוא מבוצע עקב יישום מודל סטטיסטי שיפורט בהמשך המסמך.

4. תהליך יצירת תוצרי הסקר

א.  כיסוי ואוכלוסייה

מרשם העסקים-

מסגרת הדגימה לסקר משרות פנויות מבוססת כאמור על מרשם העסקים שהוקם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החל בשנת 2003 אשר מתעדכן מדי תקופה בתדירות גבוהה (1-2 חודשים.) הנתונים המופיעים במרשם העסקים כוללים, בין היתר, מידע מזהה, נתונים דמוגרפיים ומבניים של העסק כגון: שם העסק, תקופת פעילות, כתובת וענף כלכלי, ונתונים כמותיים מהמוסד לביטוח לאומי כגון: מספר משרות השכיר החודשי עליהם דיווח המעסיק לביטוח לאומי.

במוסד לביטוח לאומי נפתח תיק לכל מעסיק (מספר התיק משמש כמספר מזהה במוסד לביטוח

לאומי). למעסיק  אחד  יכולים  להיפתח  מספר  תיקים או תיקי משנה, בהתאם לפעילויות השונות הנעשות בעסק.

אוכלוסיית הסקר-

אוכלוסיית  הסקר כוללת את כלל המעסיקים המדווחים למוסד לביטוח לאומי, כמתחייב בחוק הביטוח

הלאומי, על לפחות 5 משרות שכיר .

אוכלוסיית הסקר מקיפה את כלל ענפי המשק למעט:

§         עסקים המשתייכים לענף החקלאות (ענף סדר A)

§         עסקים המסווגים בתעשיית עיבוד יהלומים

§         עסקים המשתייכים לענף מנהל מקומי מנהל ציבורי וביטחון (ענף סדר O*).

§         עסקים המסווגים במרשם העסקים למגזרים ממשלה מרכזית וממשלה מקומית.

§         ענף חינוך (ענף סדר P) בתי ספר יסודיים, תיכונים גני ילדים ומעונות יום.**

* כן נכללים עסקים במגזר העסקי שהבעלות עליהן ממשלתית ובתי חולי ציבוריים(כולל בבעלות

ממשלתית).

**בסקר נכללים מוסדות חינוך על-תיכוני ומוסדות חינוך גבוה (מוסדות אקדמיים).

ענפי סקר משרות פנויות לפי קבוצות פרסום לפי הסיווג הענפי החדש 2011 [4]

** ללא בתי ספר ומעונות יום

***כולל בתי חולים ציבוריים

ב. דגימה

"מסגרת הדגימה" הינה האוכלוסייה המיועדת לדגימה ובה כל היחידות הרלוונטיות הנכללות בתהליך

הדגימה.

יחידת הדגימה

עסק יחיד (ישות) אשר יש לו דיווח העסקה מעל 5 משרות שכיר ע"פ מרשם העסקים, פרט למקרים שבהם בתהליך הכנת המסגרת לדגימה נמצא כי יש עסקים המדווחים באופן משותף. במקרים אלו הוגדרה במסגרת הדגימה יחידת דגימה אחת המשלבת את המידע על כל העסקים (יחידה פיקטיבית למטרת דגימה בלבד.) זאת כדי ליצור אומדנים מהימנים יותר במקרה של מעבר משרות של עובדים

בין העסקים.

נתון גודל וענף דגימה 

עבור כל יחידת דגימה מחושב נתון גודל השווה לממוצע משרות השכיר בחצי השנה האחרונה לגביה יש מידע וכן נקבע לה ענף כלכלי מוביל לפיו תשויך היחידה לענף דגימה. בעזרת נתון הגודל והענף הכלכלי מבוצע ניכוי של אוכלוסיות שאינן שייכות להגדרת אוכלוסיית הסקר מתוך מרשם העסקים

לבניית מסגרת הדגימה.

בשנת ,2017 מסגרת הדגימה כללה 75,470 יחידות דגימה, בהן כ2.5- מיליון משרות שכיר.

לוח א. – מספר יחידות הדגימה במסגרת הדגימה לפי ממוצע משרות השכיר

שדווחו בתיק ולפי ענף כלכלי

נתוני מסגרת הדגימה מעודכנים ל-1/2018

*הכלל הוא עסקים עם 5 משרות בתקופה הקובעת , יחד עם זאת קיימים עסקים שבמהלך

תקופת הסקר קטנים ומעסיקים פחות מ-5 מועסקים.

ג.שיטת הדגימה

מדגם סקר משרות פנויות הוא מדגם אשכולות חד –שלבי בשכבות. השכבות מוגדרות על ידי שני משתנים, ענף כלכלי וגודל העסק (כפי שהוסבר בסעיף הקודם). לכל יחידת דגימה במסגרת הדגימה ידוע הענף הכלכלי שאליו היא שייכת. כמו כן מחושב עבור כל יחידת דגימה נתון גודל: ממוצע חצי שנתי של מספר משרות השכיר. יחידות בשכבת הגודל העליונה בענף, כלומר יחידות גדולות הכוללות את רוב משרות השכיר, נכללות במדגם בוודאות. ליתר שכבות הדגימה נערכת הקצאה של המדגם – חלוקה של מספר יחידות הדגימה לכל שכבה בהתאם לגודל מדגם נתון.

גודל המדגם הוא פונקציה ישירה של רמת הדיוק (טעות הדגימה היחסית הנתונה) שאותה מבקשים. האלגוריתם שהציעו[Lavallee & Hidiroglu  (1988)[5  ואשר פותח בלשכה הסטטיסטית בקנדה, קובע את גבולות שכבות הגודל בענף ואת גודל המדגם בכל שכבה בהתאם לרמת דיוק זו. עקרון האלגוריתם הוא להקטין את גודל המדגם למינימום בהתאם לערך טעות דגימה יחסית קבוע, עבור מספר שכבות גודל נתון וערך נתון של חזקת ההקצאה. האלגוריתם מבצע חלוקה לשכבות גודל הסתברותיות ולשכבת ודאיים בענף (פירוט רב יותר ניתן לקרוא במאמר המוזכר לעיל). במקרים מיוחדים נערכו התאמות ידניות של קביעת גבולות שכבות הגודל, למשל, בשכבות הוודאיים בהן גבול הוודאות לפי האלגוריתם היה גבוה מאד הוחלט על הורדת גבול הוודאות.

קיימות שלוש סיבות להגדלת המדגם של ענפים אחדים מעבר להקצאה שהתקבלה מהפעלת השיטה המתוארת לעיל:

• שמירה על מינימום גודל מדגם בשכבה
• קביעת סף מינימום להסתברות הדגימה בשכבה
• תגבור פרטני בענפים בהם נצפו אומדני משרות פנויות תנודתיים או חשופים לשונויות גדולות.

בתוך כל שכבת גודל בענף, היחידות נדגמות בהסתברויות שוות, בהתאם להקצאת המדגם ומספר היחידות במסגרת הדגימה. הנוסחה לחישוב הסתברות הדגימה ליחידה  בשכבת גודל  היא    ,  כאשר  ו-  הם מספר היחידות בשכבה  במסגרת הדגימה ובמדגם בהתאמה, ו-  הוא מספר שכבות הגודל שנקבע בענף. הסתברות הדגימה בתוך ענף כלכלי גדלה כשעולים בשכבות הגודל כלומר , כאשר הרעיון שעומד מאחורי השיטה הוא שככל שהעסקים גדולים יותר כך ההשפעה שלהם על המשק והתכונות המעניינות בסקר היא גדולה יותר ולכן הסתברויות הדגימה עולות בשכבות הגודל. הסתברות הדגימה בשכבה , שכבת הוודאיים בענף היא 1 , כלומר היחידות נדגמות בהסתברות אחת ( לכל ).

ד. שקלול

אין אפשרות ריאלית לסקור כל עסק הנמצא באוכלוסיית הסקר ולכן עסקים שנדגמים מייצגים עסקים אחרים הנמצאים איתם בשכבה )שכבה נקבעת לפי ענף כלכלי של העסק ומספר המועסקים על פי הדיווח לביטוח לאומי(.

שכבות הדגימה והמשקלים משתנים אחת לשנה בריענון המדגם.

המדגם

מדגם סקר משרות פנויות תוכנן לפי 20 קבוצות ענפי כלכלה כשבכל אחד מהם 2 עד 6 שכבות גודל, בהתאם למספר יחידות הדגימה במסגרת. בסך הכול הוגדרו 92 שכבות. גודל המדגם החודשי שתוכנן היה כ 5,624 -יחידות דגימה כאשר כ- 1,184 הן יחידות בשכבות הוודאיות.

למרות שסקר משרות פנויות הוא סקר חודשי, הדגימה היא דגימת פנל רבעונית, זאת כדי להקל על נטל ההשבה של העסקים הקטנים והבינוניים המשויכים לשכבות ההסתברותיות. אחר הדגימה בשכבות ההסתברותיות מבוצעת הקצאת המדגם לחודשי חקירה ברבעון כך שיחידה הסתברותית נדרשת להשיב אחת לרבעון בחודש קבוע. יחידות הדגימה הגדולות המשויכות לשכבת הוודאיים נחקרות מדי חודש.

בסך הכל, בשנת 2017 נדגמו לסקר 5,624 יחידות, כאשר 1,184 מהן הן יחידות ודאיות אשר מרואיינות מדי חודש וכ-4,440  יחידות הן הסתברותיות אשר מרואיינות אחת לרבעון )כלומר כ1,480- יחידות הסתברותיות מרואיינות בחודש נתון(.

לוח ב' מדגים את תכנית הדגימה בענף G – מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים.

לוח ב. תכנית דגימה לדוגמה (נתוני2017 )

ענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים (סדר G).

עדכון ותחזוקת המדגם

עסקים במשק הישראלי נפתחים ונסגרים לאורך כל השנה באופן טבעי. לשם עדכון ושמירת רלוונטיות המדגם מתבצע תהליך של תוספת עסקים חדשים למדגם בהתאם להתרחבות המשק. תהליך זה נקרא תוספת והוא מתבצע אחת לרבעון על ידי ביצוע בחינה מחודשת של מרשם העסקים ואיתור יחידות המצטרפות לאוכלוסיית הסקר שלא הופיעו עד כה במסגרת הדגימה )יחידות חדשות עם 5 מועסקים או יחידות שהתרחבו להעסקה של 5 מועסקים). ליחידות אלא נקבע ענף כלכלי, מחושב נתון הגודל לדגימה ובהתאם היחידות משויכות לשכבת דגימה בענף. תוך יחידות אלה דוגמים תוספת למדגם עסקים לפי הסתברויות הדגימה שנקבעו לשכבה.

ריענון

תהליך סטטיסטי זה נערך אחת לשנה במטרה לשפר את טיב האומדנים. הריענון השנתי נעשה על

כל יחידות הדגימה במסגרת והוא מטפל בשינויים שחלו ביחידות, כגון: שינויי גודל במספר משרות השכיר בהשוואה למועד בו נדגמו היחידות. בסוף הריענון נקבעת הקצאה ונדגם מדגם התלוי במדגם שהיה עד כה, כך שרוב העסקים שהיו במדגם לפני הריענון נותרו במדגם גם לאחריו, הסיבה לכך היא שימור העקביות של האומדנים ככל שניתן.

איסוף

שיטת איסוף הנתונים: תהליך הפקידה בוצע ב-2 שיטות עיקריות:

1. טלפון- פנייה טלפונית של הסוקר לעסק הנדגם.
2. פקס-  החזרת השאלון בפקס נעשתה בהתאם לשיטה שהוצעה למשיב בהנחיות למילוי והשבת השאלון או לאחר שיחה של המשיב עם הסוקר בה הוא ביקש להשיב על הסקר באמצעות הפקס.

ה. אמידה

אחת הבעיות השכיחות באיסוף נתונים היא שלא כל מי שנדגם השיב לסקר.

על מנת לטפל בבעיה זו ולמנוע הטיות באומדנים מבוצעות 2 פעולות סטטיסטיות בתהליך האמידה:

1. זקיפת נתונים
2. חישוב גורם תיקון למקדמי ניפוח

זקיפת נתונים

זקיפת נתונים הינה השלמת מידע חסר ליחידה לא משיבה בהתבסס על מידע מוקדם. מכיוון שיש מתאם גבוה בין דיווחי היחידה בחודשי חקירה עוקבים, עבור היחידות הוודאיות המדווחות מדי חודש שלא השיבו בחודש הנאמד מבוצעת זקיפת נתונים על סמך דיווחיה מחודשים סמוכים. הנתונים הנזקפים הם סך הכול משרות פנויות וסך הכול מועסקים ומחושבים על ידי ממוצע פשוט של שלושת הדיווחים האחרונים של היחידה.

החל מינואר 2018 עבור יחידות הסתברותיות שלא השיבו בחודש הנאמד מבוצעת זקיפה על בסיס דיווח העסק ברבעון הקודם.

בבחינה שנערכה נמצא שזקיפת נתון המשרות הפנויות ונתון המועסקים על בסיס "העתקתו" מרבעון קודם מקטינה את הרביזיות של האומדנים הנובעים מדיווח מאוחר של משיבים מאחר שישנו מתאם גבוה בין דיווחי העבר לדיווח הנוכחי ברמת העסק.

עבור יחידות הסתברותיות ויחידות ודאיות שלהן אין נתון דיווח בשלושת החודשים הקודמים לחודש האמידה מתבצעת זקיפה על בסיס תיקון גורמי ניפוח לעסקים המשיבים בשכבת הדגימה.

מקדם ניפוח וגורם התיקון

כל יחידה שנדגמה, נמצאה שייכת לאוכלוסיית הסקר והשיבה (או נזקפה) מקבלת מקדם ניפוח המבטא את מספר היחידות באוכלוסייה שאותן היא מייצגת.

מקדם הניפוח מתקבל על ידי הכפלת היפוך הסתברות הדגימה בגורם תיקון לאי השבה המחושב בתוך שכבות הדגימה. עבור היחידות ההסתברויות גורם התיקון לאי השבה שווה ליחס שבין מספר היחידות השייכות למסגרת לבין מספר היחידות המשיבות/נזקפות בשכבה.

עבור היחידות הוודאיות גורם התיקון לאי השבה שווה ליחס שבין סך הכול המועסקים בשכבה לפי נתון הגודל בתהליך הדגימה האחרון (דגימה מחדש או ריענון אחת לשנה) לבין סך הכול המועסקים ביחידות שהשיבו לפי אותו מקור.

ו. מודל סטטיסטי המיושם על אומדני הסקר[6]

סקר המשרות הפנויות מורכב מעסקים ודאיים ועסקים הסתברותיים: העסקים הוודאיים מדווחים כל חודש והעסקים הסתברותיים חולקו לשלוש קבוצות ובכל חודש ברבע מדווחת קבוצה אחת לפי הסדר. למשל, עסק הסתברותי שסווג לקבוצה 1 ידווח בחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר באותה שנה.

עד שנת 2017 פורסמו אומדני הסקר לאחר ביצוע כלל הפעולות המפורטות לעיל ובבחינה שנערכה על ידי היחידה הנושאית נמצא שישנה תנודתיות גבוהה באומדני הסקר שבאה לידי ביטוי באומדנים חודשיים (בעיקר ברמת הענפים) המראים על עלייה חדה/ירידה חדה במספר המשרות הפנויות.

לאחר בדיקת הנתונים לעומק נמצא שתנודתיות זו נגרמת כתוצאה ממבנה המדגם והוחלט על יישום מודל סטטיסטי המפורט לעיל ומטפל בתנודתיות זו.

פירוט המודל

האומדנים המתקבלים מסקר המשרות הפנויות, כמו כל סקר, מושפעים מטעויות דגימה. בשל מבנה הסקר, שישנם עסקים הסתברותיים שנשאלים כל שלושה חודשים, נוצרה תלות בין טעויות הדגימה בחודש  t לבין החודש . t – 3

נסמן ב:  yt את האומד המתקבל מהסקר, Yt הערך האמתי באוכלוסייה ו-  et טעות הדגימה. לכן אפשר לרשום ש-

 y_t = Y_t + e_t.

סטיית התקן של טעויות הדגימה והקורלציה בין טעויות הדגימה בחודש t ובחודשים (t – 1), (t – 2)... מחושבות מדי חודש על סמך נתוני הסקר. לאחר בדיקת הקורלציות בין החודשים הוחלט לקבוע מודל אוטו-רגרסיבי מסדר 3, et ~ AR(3), כדי לייצג את התנהגות טעויות הדגימה.

הקורלציה בין החודשים t ו-(t – 1) , והחודשים t ו-(t – 2) קרובה לאפס לכן מניחים ש:

e_t =f₃e_t-3+ e_t

לצורך אמידת טעויות הדגימה מציגים את הסדרה הנצפית (yt) כמודל מצב מרחב שמניח שהסדרה מורכבת מ: מגמה (Lt), עונתיות (St) , אי-סדירות (It), וטעויות דגימה (et). מניחים את המודל החיבורי: yt = Lt + St + It + et.

 5. מהימנות האומדנים

האומדנים המופקים מבוססים על סקר מדגמי ועלולים להיות חשופים לטעויות שונות.

1.     טעויות דגימה

טעויות מדגמיות נובעות מכך שנחקר רק מדגם ולא כלל אוכלוסיית הסקר ("האוכלוסייה" בהמשך). המדגם שהסקר הנוכחי מבוסס עליו הוא רק אחד מתוך מספר רב של מדגמים אפשריים, שהיו יכולים להתקבל באותה שיטת דגימה ובאותו גודל. ברור כי אומדנים המבוססים על מדגמים שונים יהיו שונים זה מזה, וכמעט כולם יהיו שונים מהערך שהיה מתקבל אילו נאסף המידע מכל האוכלוסייה  ולא ממדגם.

האומדן   הוא הערך הנאמד לפי המדגם המסוים של סקר בעבור הערך המקביל לו שהיה מתקבל אילו נאסף המידע מכל האוכלוסייה.

טעות דגימה של האומדן  היא מידה ממוצעת של השוני בין כל האומדנים השונים שהיו יכולים להתקבל מכל המדגמים האפשריים באותו גודל ובאותה שיטה, לבין הערך המתקבל מאיסוף המידע מכל האוכלוסייה, באותם תנאים של איסוף הנתונים שנעשה בסקר. טעות הדגימה ניתנת לאמוד מנתוני הסקר.

לעתים נוח להעריך את דיוק האומדן לפי טעות הדגימה היחסית המוגדרת כטעות הדגימה של האומדן, חלקי הערך הנאמד - . לעיתים, טעות הדגימה היחסית מוכפלת ב-100 כדי לבטא אותה באחוזים.

כדי להזהיר משימוש באומדנים החשופים לטעויות דגימה גבוהות, בהתאם לכללי הפרסום של הלשכה, מוצגים אומדנים בעלי טעויות דגימה יחסיות של בין 15% לבין 30% בסוגריים. אומדנים בעלי טעויות דגימה יחסיות של מעל 30% אינם מפורסמים.

2.    טעויות לא מדגמיות

טעויות לא-מדגמיות בסקר יכולות לנבוע מגורמים רבים בכל שלבי איסוף הנתונים ועיבודם, והן מצויות גם בתהליך בו אוספים מידע מכלל האוכלוסייה ולא רק ממדגם של יחידות.

טעויות לא-מדגמיות עיקריות בסקר הן:

א. טעויות הנובעות מאי-השבה: טעויות הנובעות מכך שעסקים אינם משיבים עקב  סירוב, או סיבות אחרות. דבר זה עלול לגרום להטיה מסוימת באומדנים, משום שתכונותיהם של המשיבים עלולות להיות שונות מאלה שלא השיבו לסקר. שיטת האמידה מיועדת לצמצם הטיה זו.

ב. טעויות תשובה: טעויות הנובעות מאי הבנת השאלות, חוסר רצון או חוסר יכולת להשיב נכון או הצגת שאלה בדרך לא נכונה.

ג. טעויות בהקלדת הנתונים: תשובות המשיבים מוקלדות על ידי הסוקר אל המחשבים הניידים והם חשופים לטעויות, אשר חלקן מאותרות ומתוקנות באמצעות ביקורות הנערכות במערכת האיסוף או בביקורות יזומות.

ד. טעויות בשלבי העיבוד השונים: טעויות בתהליך עיבוד הנתונים, כגון: טעויות בסימול. חלק מהטעויות מתוקנות באמצעות ביקורות הנערכות על הנתונים המתקבלים.

     בעוד שטעויות הדגימה ניתנות לאמידה מתוך נתוני הסקר, קשה (ולרוב בלתי אפשרי) להעריך טעויות לא-מדגמיות ואין הערכות כמותיות לגבי הטעויות הלא-מדגמיות. יש להדגיש שבתכנון הסקר ובביצועו נעשו מאמצים רבים להקטין ככל האפשר את מספר הטעויות.

6. האומדנים המפורסמים

מאגרי האומדנים המפורסמים מתוך הסקר כוללים:

1. סך משרות פנויות לפי משלחי יד וענפי סדר (ברמת ספרה 1 ו2- ספרות(
2. סך משרות פנויות לפי מחוזות
3. סך משרות פנויות ואחוז משרות פנויות לפי ענפי הכלכלה ולסך האוכלוסייה- נתוני מודל
4. סך משרות פנויות ואחוז משרות פנויות לפי קבוצות גודל מועסקים- נתוני מודל
   

7.השוואתיות וקוהרנטיות

בסקר משרות פנויות ישנן 2 שאלות עיקריות שמהן מחושבים האומדנים:

1. מספר המשרות הפנויות

2. מס המועסקים (לצורך חישוב אחוז המשרות הפנויות)

אומדן מספר המשרות הפנויות הינו ייחודי לסקר זה ולא ניתן להשוואה עם אומדנים אחרים המתפרסמים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עם זאת, התפלגות המשרות הפנויות בין קבוצות גודל מועסקים הינו נתון שעליו בוצעה השוואה למדינות אחרות (בריטניה, קנדה, דנמרק). נמצא כי קיימת דומיננטיות של עסקים קטנים באומדן (עסקים קטנים המעסיקים עד 50 מועסקים מהווים כ-40% מסך המשרות הפנויות באוכלוסייה וזאת בשונה מסקרים אחרים שבהם חלקם של עסקים אלו קטן בהרבה). תופעה זו ייחודית לסקר זה בארץ ובעולם, והיא מתרחשת כאמור גם במדינות שהוזכרו לעיל.

השוואה לאומדנים קודמים

אומדני סקר משרות פנויות מפורסמים החל משנת 2009 כאשר בשנת 2013 התבצע חילוף של הסיווג הכלכלי של ענפי הכלכלה והסיווג של משלחי היד.

שינוי זה יצר שבר בסדרה ולכן השוואה בין הנתונים העדכניים כעת אפשרית החל משנת 2013.

החל מאפריל 2017 עודכנו כל סדרות הנתונים (למעט משלחי יד) על בסיס המודל הסטטיסטי.

בכל אומדן חודשי מתעדכנות כל סדרות האומדנים ולכן לא ניתן להשוות בין האומדנים הזמינים כעת לאומדנים שפורסמו בהודעה קודמת. [7]

[1] ענפי סדר לפי סיווג ענפי הכלכלה

http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=94&CYear=2011&CMonth=12

[2] שיעור משרות פנויות = (משרות פנויות/(משרות פנויות + משרות שכיר))*100

[3] משלחי יד על פי סיווג משלחי היד

http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=77&CYear=2011&CMonth=10

[4] ענפי סדר לפי סיווג ענפי הכלכלה

http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=94&CYear=2011&CMonth=12

[5] .Lavallee, P., & Hidiroglou, M. A. (1988). On the stratification of skewed populations. Survey Methodology, 14, 33-43

[6] מבוסס על מחקרו של Tiller )1992)

[7] בדומה לעדכון הנובע מניכוי עונתיות השוני בין האומדנים הקודמים קטן ככל שהזמן מתחילת הסקר גדל.