תעסוקה ושכר על פי דיווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי ועל פי מקורות מינהליים אחרים
מקור הנתונים
הסטטיסטיקה של תעסוקה ושכר כוללת את כל משרות השכיר במשק הישראלי המדווחות למוסד לביטוח לאומי על גבי טופס 102. כמו כן, נכללות משרות שכיר של חברי קואופרטיבים, עובדים אזרחיים של מערכת הביטחון וגם עובדים מהרשות הפלסטינית. כמו כן נכללות משרות שכיר של עובדים מחו"ל המדווחות למוסד לביטוח לאומי על גבי טופס 612.
הסטטיסטיקה אינה כוללת משרות שכיר של חברי קיבוצים העובדים במשקיהם או במפעלים שבבעלות משקיהם, מעסיקים שאינם שכירים העובדים במפעליהם, תלמידים בבתי ספר מקצועיים או חקלאיים, חניכים במוסדות להכשרה מקצועית ועוזרות בית.
נתוני משרות השכיר של עובדים מהרשות הפלסטינית מתקבלים מרשות האוכלוסין וההגירה וכן מהמוסד לביטוח לאומי.
נתוני משרות השכיר של עובדי מדינה ושל עובדי רשויות מקומיות מתקבלים מעיבוד קובצי השכר מחברות שכר. הנתונים של עובדי מדינה מוצגים על פי חלוקה לשתי קבוצות: עובדים בפיקוח נציבות שירות המדינה ושאינם בפיקוחה.
הגדרות
יחידת החקירה היא "מפעל" המעסיק שכיר אחד לפחות. "מפעל" מוגדרת גם מחלקה שעבורה סניף הביטוח הלאומי מנהל חשבון נפרד.
משרות שכיר: מספר המשרות של עובדים (קבועים וארעיים) שעבדו באותו חודש לפחות יום אחד (או נעדרו זמנית בתשלום עקב מחלה, חופשה, מילואים וכו'), המופיעות בגיליונות התשלומים של מפעלים או מוסדות. משרות המופיעות בגיליונות התשלומים של יותר ממפעל או מוסד אחד באותו חודש, נספרות כמספר הפעמים שהן מופיעות, כך שלמעשה הנתונים מתייחסים למספר המשרות שבעבורן שולם שכר באותו החודש, ללא התייחסות להיקף המשרה של העובד.
משרות שכיר של עובדים זרים: מספר המשרות של עובדים מחוץ לארץ וכן משרות של עובדים מהרשות הפלסטינית.
משרות שכיר של עובדים מחו"ל: מספר המשרות של עובדים מחוץ לארץ (קבועים וארעיים) המדווחות בטופס 612 של המוסד לביטוח לאומי. הנתונים אינם כוללים משרות של מטפלים/ות המועסקים/ות במשק הבית ואשר מעבידיהם מדווחים עליהם כעוזרי/ות בית. המוסד לביטוח לאומי אינו בודק את מעמד העובדים מבחינת החוק.
משרות שכיר של עובדים מהרשות הפלסטינית: הדיווחים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתקבלים מרשות האוכלוסין וההגירה.
משנת 2008, נוסף לדיווחים אלו מתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי דיווחים על משרות שכיר של עובדים מהרשות הפלסטינית המועסקים ביישובים ישראליים באזור יהודה והשומרון.
שכר ברוטו במחירים שוטפים: תגמול בכסף או בעין שהמעסיק משלם לשכיר בעבור עבודתו בתקופת הדיווח, כולל בעבור זמן שלא עבד, כגון חופשה שנתית והיעדרויות וחופשות אחרות בתשלום.
שכר כולל:
תגמול בכסף: תשלומים כגון שכר יסוד, תוספות יוקר, תוספות ותק, מקדמות, תשלומים בעבור שעות נוספות, פרמיות, תגמולים, קצובות, מענקים ותוספות למיניהן (שוטפים או חד-פעמיים) כמו כוננויות, תורנויות, "חודש 13", קצובת נסיעה, גמול השכלה, גמול השתלמות, תשלומים בעבור החזקת רכב, דמי הבראה.
תגמול בעין: תשלומים כגון זקיפות הטבה לרכב, לטלפון נייד, שי לחגים, לימודים, השתלמויות ונסיעות לחו"ל.
שכר אינו כולל:
הפרשות סוציאליות שהמעסיק משלם כגון הפרשות לקרנות פנסיה, לקופות גמל, לקרנות השתלמות, לביטוח לאומי ולביטוח בריאות. השכר אינו כולל גם תשלומי פיצויי פיטורים.
שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר: השכר ברוטו לחודש מחולק במספר משרות השכיר באותו חודש. מהגדרת משרות השכיר נובע כי השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר נמוך מן השכר החודשי הממוצע לשכיר.
מדד סך כל השכר במחירים קבועים מחושב באמצעות חלוקת מדד סך כל השכר במחירים שוטפים במדד המחירים לצרכן לאותו חודש. אומדנים שנתיים, רבעוניים וכיו"ב הם ממוצע אריתמטי של המדדים החודשיים במחירים קבועים.
מדד שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים מחושב באמצעות חלוקת מדד סך כל השכר במחירים קבועים במדד משרות השכיר.
שכר נטו במחירים שוטפים (עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות): השכר ברוטו לחודש, לאחר הניכויים משכר העובד למוסד לביטוח לאומי ולמס הכנסה.
יחידת עבודה (עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות): צירוף של חלקי משרות למשרה מלאה, בהתאם לדירוג שלפיו משלמים שכר. לדוגמה: שלושה עובדים בשליש משרה ייספרו כיחידת עבודה אחת, אך כשלוש משרות שכיר.
מתודולוגיה
משרות של עובדים ישראלים: הסדרה נערכת ומתפרסמת משנת 1961; המדגם שעליו הנתונים השוטפים מבוססים מוחלף מדי פעם. המדגם האחרון הוחלף בשנת 2012, והבסיס החדש הוא 2011.
משרות של עובדים מחו"ל: הסדרה נערכת ומתפרסמת משנת 1994; בשנת 1994 התבססו הנתונים על מפקד של כל המעסיקים שדיווחו על משרות של עובדים מחו"ל. מ-1995 הנתונים השוטפים מבוססים על מדגם. המדגם האחרון הוחלף בשנת 2012.
המסגרת: מסגרת הדגימה היא מרשם העסקים של הלמ"ס, המבוסס על מקורות מינהליים, קובץ המעסיקים של המוסד לביטוח לאומי וקובץ העוסקים של מס ערך מוסף (מע"מ). מסגרת הדגימה של משרות השכיר של העובדים הישראלים כוללת את כל העסקים שבהם משרה אחת לפחות בשנת 2011. מסגרת הדגימה של משרות השכיר של העובדים מחו"ל כוללת את כל העסקים שבהם משרה אחת לפחות של תושב חו"ל בשנת 2011.
המדגם: מדגם משרות השכיר של העובדים הישראלים כולל כ-25,000 מפעלים פעילים, ומכסה כ-60% מסך כל משרות השכיר. מדגם משרות השכיר של העובדים מחו"ל כולל כ-3,800 מפעלים פעילים, ומכסה כ-70% מסך כל משרות השכיר.
שיטת הדגימה: מדגם מדדי תעסוקה ושכר הוא מדגם שכבות חד-שלבי. השכבות מוגדרות באמצעות שני משתנים, ענף כלכלי וגודל. ההסתברות להידגם בכל שכבה זהה לכל המפעלים בשכבה. גודל המדגם הוא פונקצייה ישירה של רמת הדיוק המבוקשת, הקובעת את גבולות שכבות הגודל בכל ענף ואת גודל המדגם בכל שכבה.
המדגמים מעודכנים באמצעות גריעה של מפעלים שהפסיקו לפעול ותוספת של מפעלים חדשים שנפתחו. כמו כן, פעם בשנה נעשית פעולת ריענון אשר מטרתה לשפר את טיב האומדנים של המדגם. הריענון השנתי נעשה לגבי כל מפעלי המסגרת בהתייחס לרכיבי הדינמיות של היחידות, ובעיקר בשינויים ניכרים במספר משרות השכיר בהשוואה למועד הדגימה הקודם.. האומדנים הסופיים, החודשיים והשנתיים של כל שנה מחושבים אחרי עדכון המדגם.
חישוב הבסיס הנוכחי וקישור מדדים
פעם בכמה שנים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוציאה מדגם חדש או מחודש של מדדי תעסוקה ושכר. מדדי משרות שכיר ושכר ממוצע של המדגם החדש או המחודש מפורסמים על בסיס חדש המתחיל מ-100 נקודות. מינואר 2012 נתוני משרות שכיר ושכר ממוצע למשרת שכיר מתקבלים ממדגם חדש של מעסיקים, והבסיס של המדגם החדש הוא 2011=100. בסיס המדדים החדש מאפשר להשוות את נתוני סך הכל עם השנים הקודמות באמצעות מדדים משורשרים בלבד. השוואות הנתונים שקדמו ל-2011 עם נתוני 2012 ואילך נעשות באמצעות הפיכת המדד על בסיס 2011=100 למדד בר-השוואה למדד 2004=100; זאת על ידי הכפלת המדד של כל משתנה במדד הממוצע שלו ל-2011 (על בסיס 2004) וחלוקתו ב-100.
דוגמה לקישור מדדים בין תקופות של שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר (מחירים שוטפים)
השוואה בין מדד שכר ממוצע של ינואר 2012 למדד שכר ממוצע של דצמבר 2011 שחושבו על בסיסים שונים:
מדד דצמבר 2011 היה 126.2 על בסיס ממוצע 2004=100 (נתוני 2011 לפי הסיווג האחיד 2011 נמצאים במאגר הנתונים באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
מדד ינואר 2012 היה 101.3 על בסיס 2011=100 (נתוני 2012 לפי הסיווג האחיד 2011 נמצאים בירחון תעסוקה ושכר, המתפרסם באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
יש לקשר את מדד ינואר 2012 ולהביאו לבסיס 2011.
מקדם הקשר הוא המדד הממוצע הישן של שנת 2011 על בסיס 2004=100, מחולק ב-100. מקדם הקשר לחישוב זה הוא, אפוא: 126.2/100=1.262
מדד ינואר 2012 מקושר לבסיס 2004=100 יהיה 101.3*1.262=127.8.
עתה אפשר לחשב את אחוזי שינוי בין מדד דצמבר 2011 לבין המדד המקושר של ינואר 2012.
חישוב האומדנים: אומדנים מוקדמים של משרות השכיר והשכר הממוצע למשרת שכיר מתפרסמים כחודשיים לאחר תום החודש שעבורו שולם השכר. האומדנים עוברים מספר עיבודים, ומתפרסמים מספר פעמים, כל פעם ברמת מהימנות גבוהה יותר.
המדדים המתפרסמים לפי סיווג ענפי הכלכלה 2011 ניתנים להשוואה משנת 2004.
לצורך השוואה סווגו הנתונים משנת 2004 על פי הסיווג החדש ברמה של ענף סדר בלבד. נתונים אלו נמצאים במאגר הנתונים המרכזי של הלמ"ס.
מגזרים
סטטיסטיקה של תעסוקה ושכר לפי מגזר מתבססת על מדגם מדדי תעסוקה ושכר. כל יחידת חקירה במדגם סווגה למגזר המתאים כפי שסווגה במרשם העסקים.
קיימים 5 מגזרי-על:
מגזר חברות לא-פיננסיות: חברות שפעילותן העיקרית היא ייצור סחורות או שירותים לא פיננסיים הנסחרים במחירי שוק. החברות העסקיות הלא-פיננסיות כוללות חברות ציבוריות, חברות פרטיות וחברות בשליטה זרה.
מגזר חברות פיננסיות: חברות העוסקות במתן תיווך פיננסי ליחידות מוסדיות אחרות. החברות הפיננסיות כוללות את הבנק המרכזי, מוסדות המקבלים פיקדונות (חוץ מהבנק המרכזי), קרנות כספיות, קרנות לא כספיות, מתווכים פיננסיים אחרים (למעט חברות ביטוח וקרנות פנסיה), מוסדות עזר פיננסי, מוסדות פיננסיים שובים ומלווי כסף, חברות ביטוח וקרנות פנסיה.
המגזר הממשלתי: כל היחידות המוסדיות אשר נוסף על אחריותן המדינית ותפקידן בתחום הרגולציה הכלכלית, מייצרות בעיקר שירותים (ייתכן שגם סחורות) שאינם מיועדים לשוק, לצריכה אינדיווידואלית וקולקטיבית ולחלוקה מחדש של הכנסות והון. המגזר הממשלתי בישראל כולל את היחידות האלה: משרדי ממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים וכן מוסדות ללא כוונת רווח שהגופים הנ"ל מממנים את עיקר הוצאותיהם.
מגזר משקי בית: פרטים או קבוצות של פרטים המתגוררים ביחידת דיור אחת וצורכים מוצרים משותפים (בעיקר מזון ודיור) ממקורות הכנסה ורכוש משותפים. חברות לא מאוגדות שבהן אי אפשר להפריד בין החשבונות של החברה לחשבון של משק הבית, ייכללו גם הן במגזר זה.
מגזר מלכ"רים המשרתים משקי בית: מוסדות ללא כוונת רווח העוסקים בנושאים חברתיים שעיקר המימון שלהם או השליטה בהם אינם ממשלתיים, לדוגמה: אגודות מקצועיות, מפלגות, בתי כנסת, אגודות מסחר שונות, מועדוני תרבות וספורט, אגודות פילנתרופיות.
תעסוקה ושכר על פי קובץ מס הכנסה
מקור הנתונים
הנתונים מתקבלים מבסיס נתונים מזווג של קובץ מס הכנסה משרות שכיר ומדגם מדדי תעסוקה ושכר. נכללים כל אותם מעסיקים שנדגמו במדגם מדדי תעסוקה ושכר שבהם משרות שכיר של עובדים ישראלים בלבד.
הגדרות
קובץ מס הכנסה שכירים מופק בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על בסיס דיווח המעסיקים למס הכנסה באמצעות טופס 126. למעסיקים אלה הוקבלו נתונים המתאימים להם מקובץ מס הכנסה ברמת משרות השכיר.
טופס 126 של רשות המיסים: דוח שעל המעסיק להגיש לרשות המיסים ובו פרטים של המשכורת השנתית ששילם המעסיק לכל אחד ממועסקיו וניכוי המס ממשכורת זו.
הפרשות סוציאליות של המעסיק: הפרשות סוציאליות המשולמות על ידי המעסיק: הפרשות לפנסיה ולקרנות השתלמות. לא כולל זקיפה של הפרשה לפנסיה תקציבית והפרשות המעסיק לביטוח לאומי וביטוח בריאות.
הפרשות לפנסיה: הפרשות המעסיק לקצבה, לקופת גמל ולאובדן כושר עבודה.
חיסכון פנסיוני: הפרשות המעסיק לקרן פנסיה, לקצבה, לקופת גמל וכדומה. לא כולל הפרשות העובד כעמית עצמאי.
שכר נטו ממוצע למשרת שכיר: סך שכר ברוטו ממוצע למשרת שכיר לאחר ניכוי תשלומי החובה של העובד למס הכנסה, לביטוח לאומי ולביטוח בריאות.
