רמת חיים - הגדרות והסברים

רמת חיים

נתוני רמת חיים כוללים את ההכנסות של משקי הבית ממגוון מקורות (עבודה, קצבאות ותמיכות, הון, פנסיה וקופות גמל), את ההוצאות של משקי הבית על מוצרים ושירותים, את הבעלות של משקי הבית על מוצרים בני-קיימה וכן נתונים על דיור.

הנתונים בנושא רמת חיים מתקבלים מסקר הוצאות משקי הבית.

הגדרות והסברים

משק בית: אדם אחד או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע, ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. הם עשויים להיות קרובי משפחה, לא קרובי משפחה או צירוף של אנשים קרובים ושאינם קרובים.

ראש משק בית כלכלי: ראש משק בית כלכלי הוא המפרנס העיקרי של משק הבית, כלומר המועסק שעובד בדרך כלל מספר רב ביותר של שעות בשבוע.

משק בית יהודי: משק בית שבו ראש משק הבית הוא יהודי.

נפש סטנדרטית: גודל משק הבית משפיע על רמת החיים שאפשר לקיים מהכנסה נתונה. כדי ליצור בסיס מתאים יותר להשוואת רמת החיים של משקי בית שבהם מספר נפשות שונה, נהוג להשוותם לפי הכנסה לנפש. מקובל גם להניח שמספר הנפשות במשק בית אינו משפיע באופן אחיד ושווה על רמת החיים האפשרית מהכנסה נתונה, משום שקיימים – לפי אותה הנחה – יתרונות לגודל. לכן נערך שקלול של מספר הנפשות לפי סולם אחיד. הסולם קובע כיחידת בסיס משק בית בן שתי נפשות; ככל שעולה מספר הנפשות, ניתן משקל שולי הולך ופוחת לכל נפש המתווספת למשק הבית. באמצעות סולם זה מתרגמים את גודל משק הבית למספר נפשות סטנדרטיות במשק בית. פירוט הסולם בלוח שלהלן:

מפרנס: אדם שעבד ושהשתכר לפחות יום אחד בשלושת החודשים לפני בואו של הסוקר למשק הבית.

שכיר: בן 15 ומעלה שעבד אצל מישהו אחר תמורת שכר יומי, חודשי, קבלני או בתמורה אחרת כלשהי, לפחות יום אחד בשלושת החודשים שקדמו לביקור הסוקר.

עצמאי: אדם העובד בעסק או במשק משלו ומקבל את שכרו מתוך ההכנסות והרווחים של העסק.

משק בית שבראשו שכיר: משק בית שבו ראש משק הבית הוא שכיר או חבר קואופרטיב (ראו לעיל הגדרת שכיר).

משק בית שבראשו עצמאי: משק בית שבראשו אדם שעובד כעצמאי, כולל מעסיק.

משק בית שבראשו אדם שלא עבד: משק בית שבו ראש משק הבית לא עבד אפילו יום אחד בשלושת החודשים שקדמו לביקור הסוקר.

עשירון הכנסה: קבוצה הכוללת 10% מהאוכלוסייה הנחקרת. העשירונים מסודרים לפי גובה ההכנסה (ההכנסה הממיינת), החל במשק הבית בעל ההכנסה הנמוכה ביותר בעשירון התחתון וכלה במשק הבית בעל ההכנסה הגבוהה ביותר בעשירון העליון.

ההכנסה שלפיה ממוינים משקי הבית יכולה להיות הכנסה ברוטו או הכנסה נטו, וכן הכנסה למשק בית, לנפש או לנפש סטנדרטית.

לדוגמה: העשירון התחתון (עשירון 1), לפי הכנסה ברוטו למשק בית הוא הקבוצה של 10% ממשקי הבית שהכנסתם ברוטו למשק בית היא הנמוכה ביותר.

גבול עליון: הכנסת המקסימום בכל אחד מהעשירונים לפי המשתנה שעל פיו מוינו. לדוגמה, בשנת 2018 הכנסת המקסימום של עשירון 3 הייתה 3,820 ש"ח לפי משתנה של הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית.

חמישון הכנסה: קבוצה הכוללת 20% ממשקי הבית (כלומר שני עשירוני הכנסה), לפי משתנה מיון כלשהו.

חציון הכנסה: מדד אמצע סטטיסטי המורה על ההכנסה שחצי ממשקי הבית משתכרים מעליה וחצי – מתחתיה.

הכנסה ברוטו למשק בית: ההכנסות הכספיות השוטפות ברוטו (כלומר לפני ניכוי תשלומי החובה – מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות) של כל בני משק הבית וכן הכנסות שאינן כספיות המתקבלות מאמידת שירותי דיור של משק הבית ושימוש ברכב בבעלות המעסיק.

הכנסה נטו למשק בית: סך ההכנסות של משק הבית, הכוללות הכנסות כספיות שוטפות וכן הכנסות שאינן כספיות, המתקבלות מאמידת שירותי דיור ורכב שבבעלות משק הבית.

הכנסה נטו לנפש סטנדרטית: הכנסה נטו של משק הבית מחולקת במספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית.

הכנסה כספית ברוטו למשק בית: כל ההכנסות הכספיות השוטפות ברוטו של משק הבית לפני תשלומי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות). הכנסה זו כוללת את ההכנסות של כל בני משק הבית מעבודה שכירה או עצמאית, מרכוש, מריבית ומדיווידנדים, מתמיכות וקצבאות ממוסדות ומפרטים, הכנסות מפנסיות וכל הכנסה שוטפת אחרת. לא נכללים תקבולים חד-פעמיים כגון ירושה או פיצויים. כמו כן, ההכנסה אינה כוללת זקיפות בעבור הכנסות הנובעות משימוש בדיור עצמי, או בעבור סוגים שונים של הכנסות "בעין" (הכנסות לא כספיות).

הכנסה כספית נטו למשק בית: הכנסה כספית ברוטו כמוגדר בהמשך, לאחר ניכוי תשלומי החובה (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ומס הכנסה). תשלומי החובה לא התקבלו ישירות ממשקי הבית שנחקרו, אלא חושבו על פי כללי המס הנהוגים במדינה.

הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית: הכנסה כספית נטו של משק הבית מחולקת במספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית.

הכנסה מהון: סך ההכנסות מרכוש בארץ ומחו"ל; הכנסות מריבית על פיקדונות ועל איגרות חוב ודיווידנדים על מניות.

הכנסה מפנסיות וקופות גמל: כוללת הכנסה מפנסיה מהארץ ומחו"ל, הכנסה מקופות גמל והכנסה מקרנות השתלמות.

הכנסה מקצבאות ותמיכות: סעיף הכולל קצבאות ותמיכות מהביטוח הלאומי ומוסדות ממשלתיים נוספים כמו משרד הבינוי והשיכון, משרד הביטחון ומשרד האוצר, וכן תמיכות שוטפות ממוסדות אחרים כמו מישיבות.

תשלומי החובה: המיסים הישירים המוטלים על ההכנסות הכספיות השוטפות – מס הכנסה ותשלומים לביטוח הלאומי ולביטוח בריאות ממלכתי. תשלומים אלו חושבו בסקר הוצאות משק הבית באופן ממוחשב על פי כללי המס הנהוגים במדינה ולא התקבלו ישירות ממשקי הבית.

הוצאה לתצרוכת: סך כל התשלומים שמשלם משק בית על קניית מוצרים או שירותים, וכן אמידת שירותי דיור ושימוש ברכב שבבעלות המעסיק  התשלומים כוללים לעיתים גם ריבית, דמי הובלה או התקנה. קניית מוצר נחשבת לפי יום קבלתו, וסכום הקנייה המלא נחשב כהוצאה למוצר ביום הגעת המוצר לדירה, גם אם עד למועד זה שולם תשלום חלקי. לכן מקדמה שמשלם משק הבית על חשבון מוצר או שירות שטרם נתקבל או החזר חוב על חשבון מוצר שכבר נמצא בבית, אינם נחשבים כהוצאה לתצרוכת אלא כהגדלת החיסכון.

הוצאה כספית לתצרוכת: ההוצאה שמשק הבית מוציא בפועל על צריכת מוצרים ושירותים, ללא אומדן ההוצאה על שירותי דיור ושימוש ברכב שבבעלות המעסיק.

צריכת שירותי דיור: זקיפת ערך ההוצאה החודשית עבור צריכת שירותי דיור בבעלות, דירות בדמי מפתח ודירות "חינם".

חדר בדירה למגורים: חדר המשמש למגורי משק הבית. לא נחשבים כחדר למגורים: מטבח, חדר אמבטיה, בית שימוש, מרפסת, חדר המשמש לעסקים או עבודה בלבד וחדר המושכר לדייר. חצי חדר נספר כחצי חדר.

מספר נפשות לחדר (צפיפות דיור): מספר הנפשות הגרות במשק הבית מחולק במספר החדרים למגורים בדירה.

מוצר בר-קיימה: מוצר שאפשר להשתמש בו שימוש חוזר ומתמשך יותר משנה אחת, כגון מכונית, מקרר, טלוויזיה, מכונת כביסה.

בעלות על מוצרים בני-קיימה: שיעור משקי הבית בקבוצה מסוימת שיש ברשותה או עומד לשימושה מוצר בר-קיימה מסוים, למשל: אחוז משקי הבית בירושלים שיש ברשותם מכונת כביסה, טלוויזיה, מחשב אישי, מכונית, טלפון נייד וכו'.

מחוז ונפה: המחוזות והנפות הוגדרו לפי החלוקה המינהלית הרשמית של המדינה, שלפיה קיימים 6 מחוזות ו-15 נפות.

סקר הוצאות משק הבית

סקר הוצאות משק הבית הוא סקר שנתי שוטף שמטרתו לאפיין את רמת החיים של האוכלוסייה בישראל.

הסקר מספק מידע על רכיבי התקציב של משקי הבית ונתונים נוספים המשמשים לאפיון רמת החיים של משקי הבית במגוון היבטים, כגון דפוסי צריכה, בילוי ופנאי, בעלות על מוצרים בני-קיימה ותנאי דיור. כמו כן, הסקר מספק מידע על רמת ההכנסה של משקי הבית והרכבה, על השינויים החלים בהכנסות מעבודה ושלא מעבודה של משקי בית וכן  מידע על הבדלי הכנסות בין קבוצות באוכלוסייה.

נתוני הסקר הם הבסיס לאמידת המשקלות לסל של מדד המחירים לצרכן ולחישוב רכיב הצריכה הפרטית בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). כמו כן, הסקר משמש למדידת העוני וחלוקת ההכנסות (מדד ג'יני לאי-שוויון) בישראל. הסקר משמש גם למחקרי שוק, לבניית מודלים לחיזוי התנהגות צרכנים, למחקרים על תחולת המס העקיף על קבוצות באוכלוסייה ועוד.