סקר אמון צרכנים" הוא סקר חובה במדינות החברות בארגון ה-OECD (ארגון בין-לאומי לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי). עם הצטרפות מדינת ישראל כחברה בארגון זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החלה לבצע סקר זה באופן חודשי שוטף, החל ממרס 2011.

סקר זה נועד לספק מידע חודשי עבור מערכת אינדיקטורים לצורך אבחון מצב המשק. הסקר מתבצע בקרב מדגם מייצג של בני 21 ומעלה.

בהתאם למתודולוגיה המעוגנת בהנחיות ה-OECD, "סקר אמון צרכנים" בישראל אוסף מידע על הערכות כלליות של  פרטים לגבי המצב הכלכלי של משק הבית והמצב הכלכלי במדינה, ציפיות לשינויים במצב זה, ומידע על תכניות הקשורות לחיסכון ולביצוע רכישות גדולות בעתיד הקרוב. ממצאי הסקר ישמשו את מקבלי ההחלטות במגזר העסקי ובמגזר הציבורי בבואם לבחון ולתכנן מדיניות עסקית וכלכלית.

שאלון הסקר קצר ומתייחס לשלושה מדדי זמן: הערכות לגבי השינויים שחלו בשנה האחרונה, הערכות לגבי המצב בהווה והערכות לגבי המצב בשנה  הקרובה.

בשאלון לא נדרשים נתונים כמותיים, אלא הערכות כלליות לגבי שינויים (עלייה, יציבות, ירידה).

 

אוכלוסיית הסקר ומסגרת הדגימה

 

אוכלוסיית "סקר אמון צרכנים" מורכבת מבני 21 ומעלה, אשר נכללים באוכלוסייה הקבועה במדינת ישראל, כולל דיירי מוסדות השוהים במוסד שלא לצרכים טיפוליים (כגון מעונות סטודנטים, מרכזי קליטה ותכניות דיור מוגן לאוכלוסייה המבוגרת). כמו כן, עולים חדשים נכללים באוכלוסיית הסקר רק אם שהו לפחות 18 חודשים בארץ.


המדגם לשנת הדגימה 2023

מסגרת הדגימה לסקר אמון הצרכנים 2023 מבוססת על מדגם ותוצאות הפקידה של הסקר החברתי 2022. מסגרת הדגימה לא כוללת את מי שנמצא כלא שייך לאוכלוסיית הסקר החברתי: נפטר, בחו"ל למעלה משנה, דייר מוסד שאינו מוסד אשפוז, או בעל קושי קבוע.

מאחר וסקר אמון הצרכנים הוא סקר חודשי, בעוד שהסקר החברתי הוא סקר שנתי, נדרשה פעולה של הקצאה מאוזנת של מדגם הסקר החברתי ל-12 חודשי פקידה. המדגם של הסקר החברתי, לאחר ניכוי הלא שייכים לאוכלוסיית הסקר, כלל 8,929 פרטים בשנת 2022 וחולק ל-12 מדגמים שווים בקירוב (בין 743 ל-745 בכל אחד) בהתאם ל- 12 חודשי השנה, החל ממרס 2023 ועד פברואר 2024. בנוסף לכך, כל אחד מהמדגמים החודשיים חולק ל-4 תתי מדגם שווים בקירוב (בין 185 ל-187 פרטים בכל אחד) בכדי לאזן את הפקידה על פני כל ימי החודש וכדי לקבל מדגם מייצג של האוכלוסייה.

החלוקה של מדגם הסקר החברתי ל-12 המדגמים החודשיים, וגם החלוקה ל-4 תתי-מדגם בכל חודש, נעשתה תוך יצירת מדגמים מאוזנים הן לפי גודל והן לפי תכונות עיקריות. המדגמים המאוזנים נבנו ביחס למשתנים: 4 קבוצות אוכלוסייה (יהודים חרדים כולל עולים שעלו עד שנת 1989, יהודים לא חרדים כולל עולים שעלו עד 1989, יהודים עולים חדשים שעלו החל משנת 1990 כולל חרדים, ולא יהודים), 2 המינים (גברים ונשים), 5 קבוצות גיל (34-21, 44-35, 54-45, 64-55, 65+), 6 קבוצות השכלה לפי תעודה (לא קיבל תעודה, תעודת סיום בי"ס תיכון ותעודת בגרות, השכלה על תיכונית, תואר ראשון, תארים שני ושלישי, לא ידוע), 5 קבוצות הכנסה חודשית כוללת נטו (עד 4,000 ש"ח,  מ-4,001 עד 6,000 ש"ח, מ-6,001 עד 10,000 ש"ח, מעל 10,000 ש"ח, לא ידוע). עבור אלו שלא השיבו לסקר החברתי, אך שייכים להגדרת אוכלוסיית הסקר, ידועים רק חלק מהמשתנים ולפיכך האיזון נעשה ביחס למשתנים: 2 המינים (גברים ונשים), 5 קבוצות גיל (34-21, 44-35, 54-45, 64-55, 65+), 3 קבוצות אוכלוסייה (יהודים ילידי ישראל, עולים חדשים, לא יהודים) ו- 5 קבוצות אי השבה (סירוב; לא אותר; נעדר; לא יכול להתראיין; לא ידוע).

בחלוקת המדגם ל-12 חודשים היה צורך להתייחס לאילוץ נוסף, והוא התאמת מרווח זמן מספיק בין פרטים שנחקרו בסקר החברתי לבין פרטים שייחקרו בסקר אמון הצרכנים. עבור פרטים שהשיבו לסקר החברתי, מרווח זמן הפקידה עד לפקידה בסקר אמון הצרכנים הוגדר להיות לפחות 6 חודשים ועבור פרטים שלא השיבו לסקר החברתי מרווח זמן הפקידה עד לפקידה בסקר אמון הצרכנים היה לפחות 4 חודשים.

אוכלוסיית הסקר ומסגרת הדגימה לשנים 2022-2011

 

שיטת אמידה


שיטת אמידה

שיטת האמידה מיועדת לצמצם הן את טעויות הדגימה והן את ההטיות העלולות לנבוע מכך שנפשות שלא השיבו לסקר עלולות להיות שונות בתכונותיהן מאלה שהשיבו לסקר.

כדי לקבל אומדנים המתייחסים לכלל אוכלוסיית הסקר, נקבע "מקדם ניפוח" לכל פרט שנחקר. מקדם הניפוח של פרט מבטא את מספר הנפשות באוכלוסייה המיוצגות על ידי  פרט זה.

מערכת מקדמי הניפוח נקבעת בתהליך רב-שלבי בשיטת ה- Raking, לפיה מתאימים את התפלגות המדגם המנופח למספר התפלגויות חיצוניות, לפי "משתני חלוקה" נבחרים. ההתאמה נעשתה בנפרד לשתי קבוצות אוכלוסייה - נפשות המתגוררות בצורות ישוב יהודיות ומעורבות ונפשות הגרות בצורות ישוב לא יהודיות- לפי משתני החלוקה הבאים:

  • קבוצות מין גיל
  • תכונות כוח עבודה  (עבד / לא עבד בשבוע שעבר) 
  • קבוצות השכלה (אקדמאי / לא אקדמאי)
  • קבוצות הומוגניות לפי רמת ההכנסה נטו של משק הבית *


בחודשים מרץ – יוני 2020 בעת משבר הקורונה, ניצפו שינויים משמעותיים בעמדות הנדגמים במהלך חודש קלנדרי, בד בבד עם פקידה שאינה אחידה על פני ימי החודש. שתי תופעות אלו יוצרות הטיות באומדני הסקר וכדי לצמצמן בוצעה התאמה לאיזון מספר הנדגמים בין תחילת החודש לבין המשכו.

החל מחודש יולי 2020, בנוסף לאמידה החודשית שתוארה לעיל, מחושבים אומדנים דו-שבועיים, כאשר שיטת האמידה של האומדנים הדו-שבועיים דומה לזו של האומדנים החודשיים עם התאמות נדרשות. מאחר ויש פחות משיבים לא ניתן להתאים את התפלגות המדגם המנופח למספר התפלגויות חיצוניות כפי שנעשה לאומדנים חודשיים. על כן, ההתאמה נעשית בנפרד לשתי קבוצות אוכלוסייה - נפשות המתגוררות בצורות ישוב יהודיות ומעורבות ונפשות הגרות בצורות ישוב לא יהודיות- לפי משתני החלוקה הבאים:

  • קבוצות מין גיל
  • קבוצות השכלה (אקדמאי / לא אקדמאי)


אומדני המאזן

תשובות הנדגמים על שאלות הסקר מתורגמות לערכים הנעים בין (1-) ל-1, כאשר: מגמה חיובית מיוצגת על ידי ערכים חיוביים, מגמה שלילית מיוצגת על ידי ערכים שליליים והערך אפס מייצג חוסר שינוי. לדוגמה: לשאלה העוסקת במצב הכלכלי העתידי בישראל יש 5 תשובות אפשריות. התשובה "ישתפר מאוד" מקבלת ציון 1,התשובה "ישתפר מעט" מקבלת ציון 0.5, התשובה "לא ישתפר" מקבלת ציון 0, התשובה  "יחמיר מעט" מקבלת ציון (0.5-) והתשובה "יחמיר מאוד" מקבלת ציון  (1-) .
אומד המאזן מייצג את הפרש שבין המדווחים על ערכים חיוביים למדווחים על ערכים שליליים, כשיעור מסך כל המשיבים לסקר.
בחישוב אומד המאזן משקללים את תשובת הנדגם במקדם הניפוח. לפיכך האומדן נע בין (1-) ל-1, וכאשר מציגים אותו באחוזים הוא נע בין (100-) ל-100.

הנוסחה לאומד המאזן היא:

n3.JPG 

כאשר:

n4.JPG 

 

מדד אמון הצרכנים החדש (מאזן משוקלל)

החל מינואר 2019 נקבע מדד אמון צרכנים רשמי חדש של האיחוד האירופי שמחליף את המדד שהיה קיים עד אז.

מדד אמון הצרכנים החדש הוא ממוצע אריתמטי (במשקל שווה) של ארבעת המאזנים ,שחושבו לארבע שאלות נבחרות מתוך השאלון (שאלות ב ו-ג משותפות למדד שפורסם בהודעות לתקשורת עד לנתוני דצמבר 2019):

א. השינוי במצב הכלכלי של משק הבית ב-12 החודשים האחרונים

ב. השינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית ב-12 החודשים הבאים

ג. השינוי הצפוי במצב הכלכלי בישראל ב-12 החודשים הבאים

ד. כוונות לרכישות גדולות ב-12 החודשים הבאים בהשוואה ל-12 החודשים האחרונים

המדד הקודם שפורסם בהודעות לתקשורת של הלמ"ס עד לנתוני דצמבר 2019 היה ממוצע אריתמטי (במשקל שווה) של ארבעת המאזנים, שחושבו לארבע שאלות נבחרות מתוך השאלון: 

א. השינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית ב-12 החודשים הבאים

ב. השינוי הצפוי במצב הכלכלי בישראל ב-12 החודשים הבאים 

ג. השינוי הצפוי במספר המובטלים ב-12 החודשים הבאים 

ד. הסבירות לחיסכון של משק הבית ב-12 החודשים הבאים

מדד אמון הצרכנים היחסי החדש

מדד אמון הצרכנים היחסי החדש נגזר ממדד אמון הצרכנים החדש, ובדומה לו (מאזן משוקלל) הוא מבוסס על ארבעת אומדני המאזנים המתייחסים לשינוי במצב הכלכלי של משק הבית ב-12 החודשים האחרונים, למצב הכלכלי של משק הבית ב-12 החודשים הבאים, למצב הכלכלי בישראל ב-12 החודשים הבאים ולכוונות לרכישות גדולות ב-12 החודשים הבאים בהשוואה ל-12 החודשים האחרונים. בכל חודש, כל אחד מארבעת אומדני המאזנים מתוקנן לקנה מידה אחיד באמצעות חישוב המבוסס על תקופת בסיס -  מרץ 2011 עד פברואר 2012, והמדד היחסי מתקבל על ידי ממוצע אומדני המאזנים המתוקננים, לאחר הכפלה ב-10 והוספת 100.ערך של 100, פירושו שהאוכלוסייה אינה אופטימית ואינה פסימית יחסית לתקופת הבסיס.

ערכים נמוכים מ-100 מעידים על פסימיות של האוכלוסייה, וככל שערך המדד נמוך יותר, המשמעות היא שהאוכלוסייה פסימית יותר, יחסית לתקופת הבסיס.

ערכים גבוהים מ-100 מעידים על יותר אופטימיות של האוכלוסייה, וככל שערך המדד גבוה יותר, המשמעות היא שהאוכלוסייה אופטימית יותר, יחסית לתקופת הבסיס.

 

הנוסחה לחישוב מדד אמון הצרכנים היחסי:



 n2.JPG

ערך מדד אמון הצרכנים היחסי מתקבל על ידי:

 n1.JPG

מדד אמון הצרכנים היחסי הקודם שפורסם בהודעות לתקשורת עד לנתוני דצמבר 2019, נגזר ממדד אמון הצרכנים הקודם.

איסוף הנתונים

 

שיטת איסוף הנתונים: "סקר אמון צרכנים" מבוצע על ידי סוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) באמצעות ריאיון טלפוני.

תדירות איסוף הנתונים: זהו סקר שוטף חודשי הנערך מהראשון בכל חודש ועד לסוף החודש.

* התאמת התפלגות המדגם לפי משתנה זה נעשתה החל מיוני 2011