תמונת דף
תקציר
- בסוף שנת 2015 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 141.2 אלף תושבים.[1] כ-85.7 אלף ילידי אתיופיה ו-55.5 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.
- בשנת 2015 הגיעו לישראל 91 עולים מאתיופיה. זהו המספר הנמוך ביותר של עולים מאתיופיה מאז שנת 2000, ופחות ממחצית ממספר העולים שהגיעו בשנה הקודמת (213 עולים).
- מרבית האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ-38%) ומחוז הדרום (כ-24%). בסוף שנת 2015, מבין היישובים העירוניים גודל האוכלוסייה ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה בנתניה (כ-11.4 אלף איש), ואילו אחוז האתיופים הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, היה בקרית מלאכי (16.8%).
- בני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית.
- 90% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מאותו המוצא, גברים יותר מנשים (95% ו-87%, בהתאמה).
- שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי גבוה בהשוואה לשיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית (16 מכל אלף נשואים, לעומת 9 מכל אלף בקרב כלל היהודים).
- אחוז המשפחות החד-הוריות בקרב המשפחות האתיופיות גבוה במיוחד, כ-29%, יותר מפי שניים מאחוז המשפחות החד הוריות בכלל הארץ ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות.
- לידות חי - בשנת 2015 נולדו 3,348 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי. באותה שנה, היה מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה 2.8 ילדים.
- בשנת הלימודים תשע"ה (2014/15) למדו בפיקוח הממלכתי-דתי 48.4% מהתלמידים ממוצא אתיופי (חינוך יסודי ועל-יסודי). שיעור זה נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון (לעומת 58.4% בשנת הלימודים תשס"ה).
- שיעור הניגשים לבחינות הבגרות מבין תלמידי כיתות יב יוצאי אתיופיה הגיע ב-2015 ל-89%, לעומת 94% בקרב כלל החינוך העברי.
- בשנת תשע"ה ובמעבר לתשע"ו אחוז הנשירה בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה נמוך במעט מזה של כלל תלמידי החינוך העברי: 1.21% לעומת 1.40% בכלל החינוך העברי.
- ההוצאה הממוצעת לתצרוכת במשקי בית של יוצאי אתיופיה, שבהם ראש משק הבית או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, מסתכמת ב- 10,238 ₪ בחודש לעומת 15,407 ₪ בכלל משקי הבית, ומהווה 34% פחות מהממוצע בכלל האוכלוסייה.
[1] האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל כוללת גם את ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.