א' ניסן, תשע"ד
01 אפריל 2014
 

לקבלת הסברים נא לפנות למרכז למידע סטטיסטי 02-6592666 info@cbs.gov.il


 

​העורכים: מיכאל בר-יעקב
              אבישי כהן

​​​​​​​​​​​​​​מבוא

א. כלליט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים​​
​ב. אוכלוסייה: דמוגרפייה, עלייה וקליטה​י. סביבה, חקלאות, מים ואקלים​
ג. בינוי ודיור​​י"א. פשיעה וסדר ציבורי​
ד. בריאות​י"ב. עבודה ושכר​
ה. חברה, תרבות ופנאי​י"ג. רמת חיים, רווחה וסעד​
​ו. חינוך והשכלה​י"ד. תחבורה​
ז. חקלאות ומשק המים​ט"ו. תיירות ושירותי הארחה
​ח. כלכלה וח​שבונות לאומיים​​​​​ט"ז. תעש​ייה ואנרגיה​


מבוא

א.       ייעוד

בכתב-העת "פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל" מובא מידע עדכני על תכנון וביצוע של פעולות סטטיסטיות חדשות בישראל ועל פרסומים  סטטיסטיים שראו אור באחרונה. פעולות ופרסומים אלה כוללים, בין היתר, מפקדים, סקרים מדגמיים ומחקרים אמפיריים במגוון רחב של תחומים.

בהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב - 1972 והתיקון לה בשנת 1978, אוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפרסמת מידע על הפעולות הנ"ל, הנערכות או הממומנות (באורח מלא או חלקי) על-ידי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים, מוסדות אקדמיים וכדומה. המטרה היא להביא לידיעת המוסדות והחוקרים וכן לידיעת הציבור הרחב בישראל ובעולם - מידע על פעולות סטטיסטיות חדשות הנעשות בישראל ומידע על הופעת פרסומים חדשים; זאת, כדי לאפשר שימוש יעיל ומרבי במידע הסטטיסטי הקיים וכדי למנוע כפילויות בעריכת סקרים ומחקרים.

ב.       היקף

המידע המופיע בכתב-העת כולל:

1. תמציות של פרסומים הכוללים נתונים סטטיסטיים, המבוססים על מחקרים אמפיריים, מפקדים, סקרים מדגמיים וכו', שיש בהם עניין לציבור.

2. מידע על מחקרים סטטיסטיים הנמצאים בתהליך או בתכנון.

3. מידע על קבצים ממוחשבים ומאגרי מידע שניתן להפיק מהם סטטיסטיקה שיש בה עניין לציבור, או אשר יכולים לשמש כמסגרת סטטיסטית לעריכת מחקרים.

4. מידע על פעולות ופרסומים בנושאים מתודולוגיים, מיפוי, גאוגרפיה וסיווגים העשויים לסייע לעריכת סטטיסטיקה או לשימוש בה.

ג.       מבנה החוברת

1. חלוקה לפרקים

הפרסום מורכב מ-15 פרקים לפי סדר אלפביתי של הנושאים, פרט לפרק הראשון (כללי).

2. מחקר שוטף

לגבי פעולות חדשות (מחקרים הנמצאים בשלב של תכנון או ביצוע), מוצגים פרטים כדלקמן:

שם המחקר, המוסד המזמין/המבצע, מטרת המחקר, הנושאים הנחקרים, המשתנים העיקריים, האוכלוסייה/המדגם, צורת המחקר והפרסום, מועד משוער של הפרסום ופרטים על מבצעי המחקר, כולל כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני.

3. פרסומים

לגבי פרסומים חדשים, מובאים רישום ביבליוגרפי מלא, תקציר התוכן ומילות מפתח (בהקשר זה ראו גם סעיף ז').

4. החלק שבאנגלית

המידע בחלק זה הוא לגבי פעולות ופרסומים חדשים המופיעים גם או רק באנגלית:

לגבי פעולות חדשות, מובאים שם המחקר, השלב שבו נמצא המחקר, שמות החוקרים, המוסד שאליו הם שייכים, כתובותיהם, מספרי טלפון ופקסימיליה וכתובות דואר אלקטרוני; לגבי פרסומים חדשים, מובא רישום ביבליוגרפי מלא אך ללא תקציר התוכן. שמות הפרקים, סדר הפרקים ומספור הפריטים הם זהים לאלה המופיעים בחלק שבעברית.


א. כללי

פרסומים

001 שנתון סטטיסטי לישראל, 2013, מס' 64
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2013, 1258 עמ' ומפה (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

השנתון הסטטיסטי לישראל כולל מידע עדכני בתחומים רבים הנוגעים לחברה ולכלכלה בישראל. רוב הנתונים מתייחסים לשנת 2012, והם מוצגים בהשוואה לנתוני שנים קודמות. השנה מופיעים בשנתון כמה לוחות חדשים בנושאים של חברה ורווחה, חינוך והשכלה, ממשלה ורשויות מקומיות, סדר ציבורי ועוד. השנתון מורכב מ-28 פרקים, כדלקמן: מאפיינים גאופיזיים; אוכלוסייה; תנועה טבעית; עלייה והגירה; משקי-בית ומשפחות; בריאות; חברה ורווחה; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; ממשלה ורשויות מקומיות; סדר ציבורי; עבודה ושכר; מחירים; חשבונות לאומיים; חשבונות בין-לאומיים; ייבוא ויצוא; שוקי הכספים וההון; עסקים; חקלאות; תעשייה; אנרגיה ומים; בינוי; תיירות ושירותי הארחה; תחבורה ותקשורת; בנקים; מחקר ופיתוח; סביבה; השוואות בין-לאומיות (השוואות בנושאי אוכלוסייה, בריאות, חינוך, הוצאות המגזר הממשלתי, כוח עבודה ובלתי מועסקים ועוד). בתחילתו של כל פרק מובאים הסברים והגדרות, מקורות הנתונים, דרכי החישוב וכן רשימת פרסומים נבחרים שיצאו לאור בנושא שאליו מתייחס הפרק.

(שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; תלמידים; הישגים לימודיים; סטודנטים; תרבות; פעילויות פנאי; דיור; עבריינות; תעסוקה; הכנסה; קצבאות; מחירים; בנקים; חשבונות לאומיים; הוצאה לאומית; מאזן התשלומים; ייבוא; ייצוא; שוק ההון; שלטון מקומי; בחירות; חקלאות; תעשייה; מו"פ; חשמל; מים; שירותים; תיירות; תחבורה; תאונות דרכים; תקשורת; אקלים; איכות הסביבה; בינוי; בריאות; מחלות גופניות; מוגבלויות; שירותי בריאות; שירותי רווחה; יישובים; משקי-בית)

002 הגורמים העונתיים וגורמי ההתאמה מראש ל-2013, מגמות ל-2013-2009
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סדרות עתיות חברתיות-כלכליות משמשות לחקר ולמעקב אחרי התפתחות מגמות ולאיתור נקודות-מפנה או שינויים בפעילות החברתית-כלכלית במשק. אמידת שינויים אלה היא קשה יותר אם היא מתבססת על נתונים מקוריים, הכוללים לא רק את המגמה שבה מתעניינים אלא גם תנודות הנובעות מהשפעות עונתיות, שינויים במספר ימי הפעילות במשק ובתאריכי החגים והשפעות לא-סדירות אחרות. כדי לאמוד את המגמה בסדרות עתיות, יש לנכות את ההשפעות העונתיות ואת השתנות תאריכי החגים וימי הפעילות ולאחר מכן לנטרל את השפעת אי-הסדירות. בפרסום הנוכחי מוצגים גורמי ההתאמה מראש להשפעת החגים וימי הפעילות והגורמים לניכוי השפעת העונתיות לשנת 2013 עבור יותר מ-500 סדרות המתפרסמות באופן שוטף ב"ירחון הסטטיסטי לישראל" ובפרסומים אחרים של הלמ"ס. בהמשך, מובאים נתונים מקוריים, נתונים מנוכי עונתיות ונתוני מגמה לשנים 2009 עד 2013 עבור מדדים חברתיים-כלכליים עיקריים במשק. נוסף על כך, מוצגים תרשימים של גורמי חג וימי פעילות, גורמים עונתיים וגורמים לא-סדירים ואחוז השינוי במגמה לעומת החודש (הרבע) הקודם. בנספח לפרסום מוצגים נתונים על שינויים במועדי החגים העבריים וימי הפעילות בישראל ל-2020-1995.

(מתודולוגיה סטטיסטית; סדרה עתית; עונתיות; מדדים חברתיים-כלכליים)

003 ישראל במספרים, 2013
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2013, 34 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים סטטיסטיים בנושאים הקשורים לאוכלוסייה, למשק ולחברה בישראל, והוא מבוסס על נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל מס' 64, לשנת 2013. בפרסום מובאים לוחות, תרשימים והסברים מילוליים לפי הנושאים הבאים: אקלים; אוכלוסייה; תנועה טבעית (לידות, פטירות, תוחלת חיים בלידה, נישואין וגירושין); עלייה והגירה; משקי-בית ומשפחות (סוגי משקי-הבית והמשפחות, רמת חיים, תנאי דיור וכו'); בריאות; חברה; רווחה; חינוך והשכלה; תרבות, בידור וספורט; סדר ציבורי; עבודה; שכר; מגזר ממשלתי; חשבונות לאומיים; חשבונות בין-לאומיים וייבוא וייצוא; חקלאות; תעשייה, מסחר ושירותים; בינוי, חשמל ומים; תיירות; תחבורה ותקשורת; מדע וטכנולוגיה; סביבה. בתחילת הפרסום מובאת סקירה כללית על מדינת ישראל (סמל המדינה, השפות הרשמיות, נשיאי המדינה, ראשי הממשלה, הרשויות השונות, מאפיינים גאוגרפיים של ישראל וכו'), מידע כללי על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומבחר נתונים ב-21 נושאים.

(אוכלוסייה; משקי-בית; עולים; תנועה טבעית; תלמידים; מורים; סטודנטים; בחינות בגרות; בריאות; אשפוז; תמותה; שירותי רווחה; צריכה; מוצרים בני-קיימה; דיור; בינוי; תעסוקה; שכר; תרבות; עבריינות; חשבונות לאומיים; מאזן התשלומים; ייבוא; ייצוא; הוצאה לאומית; תעשייה; טכנולוגיה; מחקר ופיתוח; תיירות; בתי-מלון; תחבורה; תאונות דרכים; תקשורת; חקלאות; מים; חשמל; אקלים; איכות הסביבה)

004 בן עטר, אפרת:
ריאיון פרוקסי (Proxy) כתחליף לריאיון ישיר: פתרון לבעיה או בעיה בפני עצמה? מהימנות נתוני השכלה בריאיון פרוקסי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 83 בסדרת ניירות עבודה, ירושלים 2014, 34 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

שיטת הריאיון הישיר (הנחקר מרואיין ישירות), נחשבת לשיטה הטובה ביותר לאיסוף נתונים מהימנים בסקר. בשל עלותם הגבוהה של ראיונות ישירים, משתמשים בסקרים שונים בארץ ובעולם בשיטת פרוקסי - אדם אחד מרואיין אודות אחרים אותם הוא מכיר מקרוב (קרובי משפחה או אנשים הגרים עימו במשק הבית הנחקר). בסקר כוח-אדם רבעוני, משתמשים בשיטת הפרוקסי. הסקר נערך בארבעה שלבים, ובכל שלב מראיין סוקר את אחד מבני משק-הבית. המרואיין עונה על שאלון אודות עצמו (ריאיון ישיר) וגם על שאלון אודות אחרים במשק הבית (ריאיון פרוקסי). במסגרת הסקר נאספים גם נתוני השכלה המהווים משתנים מרכזיים להסברת התנהגויות והעדפות של פרטים בשוק העבודה. לכן, רמת מהימנותם של נתונים אלו חשובה. בעבודה זו, נבדק: מהימנות נתוני ההשכלה המתקבלים בסקר כוח-אדם ממשיב הפרוקסי לעומת אלו המתקבלים מהנחקר עצמו; האם ניתן לאפיין פרופיל של משיב פרוקסי שימסור את הנתונים המהימנים ביותר. בין הממצאים: טעויות ההשבה בראיונות פרוקסי גדולות פי 1.6 מראיונות ישירים; טעויות אלו בלטו במיוחד כאשר בן.בת השיבו על שאלות לגבי הוריהם.

(סקר; שיטות מחקר; מהימנות)

005 יצחקי, רוחמה:
היענות ל"סקר טרמפ"
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 33 בסדרת "ניירות טכניים", ירושלים 2013, 22 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

"סקר טרמפ" הוא סקר המסופח לסקר שוטף אחר. יתרונותיו העיקריים של "סקר טרמפ" הם הפחתת עלויות בביצוע הסקר וחיסכון בכך ששאלות הרקע אינן נשאלות שוב. החיסרון העיקרי הוא הוספת שאלות בנושא "סקר הטרמפ", שמגדילה את נטל ההשבה של המרואיין. לכן, שיעור ההשבה ב"סקר טרמפ" עלול להיות נמוך יותר מאשר בסקר רגיל. בעבודה זו מוצג ניסוי שנערך לצורך בדיקת שיעור ההשבה לסקר הטרמפ "אוריינות פיננסית", שצורף כנספח לסקר החברתי 2012 (שכלל שאלות גרעין ושאלות בנושאים הסדרי פנסיה וחיסכון לקראת פרישה). ב"סקר הטרמפ", בניגוד לסקר החברתי, לא קיימת חובת השבה לפי פקודת הסטטיסטיקה. במסגרת הניסוי, שנערך ברבע הראשון של 2012, מילא הנדגם את השאלון הממוחשב של הסקר החברתי ורק לאחר מכן ניתן לו שאלון הנייר של "סקר הטרמפ" בנושא אוריינות פיננסית, כאשר בקבוצת הניסוי (764 נדגמים) הודגש על-ידי הסוקר שהמענה על "סקר הטרמפ" הוא וולונטרי, ואילו בקבוצת הבקרה (731 נדגמים) לא הודגשה נקודה זו, אך יש לציין כי על גבי השאלון נרשם שההשבה לסקר אינה בגדר חובה. בין הממצאים: לא נמצא הבדל בשיעור ההשבה ל"סקר הטרמפ" בין שתי הקבוצות (81.2% ו-81.3%); גם בניתוח רגרסיה שבו נבדקה השפעת ההדגשה על הסתברות ההשבה תוך פיקוח על משתנים שונים, נמצא שלהדגשת הוולונטריות על-ידי הסוקר לא היתה השפעה מובהקת; שיעור אי-ההשבה עקב סירוב היה 6% מתוך 18.8% שלא השיבו בקבוצת הניסוי ו-4.8% מתוך 18.7% שלא השיבו בקבוצת הבקרה.

(סקר; היענות; שיטות מחקר)

006 חושן, מאיה; אסף-שפירא, יאיר; דורון, ענבל; ישראלי, יעל (עורכים):
שנתון סטטיסטי לירושלים, מס' 27 - 2013
מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם עיריית ירושלים ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים וקרן לייכטאג. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.jiis.org.il.

שנתון זה כולל שפע של נתונים סטטיסטיים בנושאים רבים הנוגעים לעיר ירושלים ולאוכלוסייתה. בכל נושא מוצגים הנתונים העדכניים ביותר ומתוארות מגמות לאורך זמן. השנתון מורכב מ-17 פרקים, כדלקמן: שטח; אקלים ואיכות הסביבה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה ועלייה; רמת חיים ורווחה; עבודה; עסקים ותעשייה; שירותים ותשתיות; בינוי ודיור; תחבורה; תיירות; חינוך ותרבות; בריאות; סדר ציבורי; הכנסות והוצאות העירייה; מרחב סובב ירושלים (נתונים סטטיסטיים על היישובים הנמצאים בקרבת ירושלים: אוכלוסייה, אפיון חברתי-כלכלי, דיור, תחבורה, חינוך ועוד). לוחות חדשים שנוספו השנה לשנתון כוללים את הנושאים הבאים: אפיון חברתי-כלכלי של האוכלוסייה, תוצאות ההצבעה בבחירות לכנסת, מאפייני תיירים וביקורים באתרי תיירות, מערכת התחבורה הציבורית בירושלים והשתתפות בכוח העבודה בקרב משקי-בית. בחלק מלוחות השנתון מוצגים לצד נתוני ירושלים גם נתוני תל-אביב-יפו וחיפה ונתונים כלל-ארציים. כמו כן, רבים מן הלוחות כוללים השוואות לנתוני שנים קודמות. מקורות המידע העיקריים ששימשו לעריכת השנתון הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל, משרד הבינוי והשיכון, המוסד לביטוח לאומי ומחלקות שונות של עיריית ירושלים. רשימה מפורטת של המקורות מופיעה במבוא של כל פרק. כן מובאים הסברים להגדרות ולשיטות החישוב.

(ירושלים; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; תעסוקה; אבטלה; שכר; קצבאות; עוני; מיצב חברתי-כלכלי; תעשייה; בינוי; תחבורה; תאונות דרכים; תרבות; ספורט; עבריינות; בתי-ספר; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; אשפוז; חדר מיון; קופות חולים; תיירות; בתי-מלון; שירותים; מים; חשמל; תקשורת; תשתיות; מוזיאונים; אקלים; איכות הסביבה; פסולת; בחירות; תקציבים)

007 עיריית תל-אביב-יפו: שנתון סטטיסטי 2013, מס' 52
המרכז למחקר כלכלי וחברתי, עיריית תל-אביב-יפו, תל-אביב 2013, 536 עמ', תקליטור ו-11 מפות (עברית, לוחות גם באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: www.tel-aviv.gov.il.

שנתון עיריית תל-אביב-יפו כולל מגוון רחב של נתונים והסברים מילוליים, שנועדו לתאר את המאפיינים הנוגעים לעיר תל-אביב-יפו, לתושבי העיר ולשירותים שהם מקבלים. בחלק מהלוחות מוצגת ​תמונת-המצב לנקודת זמן, ובחלק אחר מוצגים נתונים רב-שנתיים, המאפשרים מעקב אחר ההתפתחויות לאורך זמן. כמו כן, מובאות השוואות לירושלים ולחיפה, שהן הערים המטרופוליניות הגדולות בישראל. השנתון מחולק ל-18 פרקים, כדלקמן: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; מבנה דמוגרפי (תכונות האוכלוסייה, תנועה טבעית, ניידות האוכלוסייה, עולים חדשים ועוד); משפחות, משקי-בית ורמת חיים; שירותים חברתיים וביטוח לאומי; שירותי בריאות; חינוך והשכלה (גני ילדים, בתי-ספר יסודיים ועל-יסודיים, חינוך גבוה ורמת ההשכלה של האוכלוסייה); תרבות ופנאי (ספריות, מוזיאונים, מופעי תרבות, השתתפות בחוגים וכו'); סדר ציבורי (עבריינות, תיקי חקירה, ביטחון אישי וכו'); עבודה; תעשייה, מסחר ושירותים; תיירות; דיור; בנייה; תשתית; תחבורה; שירותים עירוניים; תקציב העירייה; עובדי העירייה. במבוא של כל פרק מוצגים מקורות הנתונים, הגדרות, תיאור של תוכן הלוחות וממצאים עיקריים. בחלקו האחרון של השנתון מובאים סיכומי עבודות ודו"חות של המרכז מהשנים האחרונות. לשנתון מצורף תקליטור המכיל את לוחות השנתון.

(תל-אביב-יפו; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; שכונות מגורים; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; הכנסה; הוצאות משפחה; דיור; בנייה; מסחר; שירותים; תעשייה; תשתיות; בנקים; שירותי רווחה; שירותי בריאות; אשפוז; פטירות; קצבאות; תיירות; בתי-מלון; עבריינות; חינוך; גני ילדים; בתי-ספר; תלמידים; סטודנטים; תרבות; פעילויות פנאי; חוגים; מים; חשמל; תחבורה; כלי-רכב; תאונות דרכים; תקציבים; אקלים; איכות הסביבה)

008 עיריית חולון - שנתון סטטיסטי, 2011-2009
האגף לתכנון אסטרטגי, מידע, מחקר והערכה, עיריית חולון, חולון 2012. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: www.holon.muni.il.

שנתון עיריית חולון כולל נתונים רבים על העיר חולון ועל פעילויותיה של העירייה במגוון רחב של תחומים. השנתון מורכב מ-15 פרקים, כדלקמן: שטח ואקלים; דמוגרפיה; רמת חיים ורווחה; עבודה; עסקים ותעשייה; תשתיות; בינוי ודיור; תחבורה; עיר הילדים (דמוגרפיה; חינוך; השכלה גבוהה; פעילויות לגיל הרך, לילדים ולנוער; רווחה ובריאות הילדים); תרבות, ספורט ופנאי; בריאות ואיכות הסביבה; שירותים עירוניים; שירותים חברתיים וקהילתיים; תקציב וכוח-אדם; פרופיל אזורי שירות. בתחילתו של כל פרק מובא פירוט של מקורות הנתונים, הגדרות ותיאור של הממצאים העיקריים, ובהמשך מובאים לוחות, תרשימים ומפות. המקורות העיקריים ששימשו לעריכת השנתון הם יחידות של עיריית חולון וחברות עירוניות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך ומשרד הפנים. השנתון כולל השוואות לנתוני 14 יישובים נבחרים ולנתוני שנים קודמות.

(חולון; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; הגירה פנימית; מיצב חברתי-כלכלי; תעסוקה; שכר; קצבאות; עוני; שירותי רווחה; קופות-חולים; תחנות לבריאות המשפחה; עבריינות; עבריינות נוער; פסולת; בינוי; דיור; תשתיות; מים; אקלים; בתי-ספר; תלמידים; בחינות בגרות; חינוך מיוחד; סטודנטים; פעילויות פנאי; חוגים; מוזיאונים; תחבורה; כבישים; תאונות דרכים; שירותים קהילתיים; מסחר; עסקים קטנים; תקציבים)

009 לונגו, אילנה (עורכת):
נתניה: נתונים סטטיסטיים לשנת 2013
האגף לאיכות ותכנון, עיריית נתניה, נתניה 2014, 345 עמ' ו-7 מפות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העירייה: www.netanya.muni.il.

פרסום שנתי זה מורכב השנה מ-18 פרקים, כדלקמן: שטח, אקלים ואיכות הסביבה; מבנה דמוגרפי; בנייה ודיור; תיירות; עסקים ותעסוקה; תשתית; תחבורה; חינוך והשכלה גבוהה; פעילות תרבות, פנאי והנצחה; ספורט; שירותים חברתיים; סדר ציבורי; רמת חיים; שירותי בריאות; שירותים עירוניים; עובדי העירייה; תקציב; מפקד האוכלוסין - שנת 2008. בראשיתו של כל פרק מוצגים הגדרות ומקורות הנתונים. לגבי חלק מהנתונים מוצגת השוואה לערים אחרות. מקורות הנתונים העיקריים ששימשו לעריכת השנתון הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרדי ממשלה, מוסדות להשכלה ויחידות העירייה. השנה, נוסף לראשונה פרק מגמות ושינויים, המתאר באופן ייחודי את התמורות המשמעותיות שחלו לאחרונה במגוון תחומים בעיר ובסביבתה המשפיעים על פעילות העירייה.

(נתניה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; הגירה פנימית; עולים; דיור; בנייה; הוצאות משפחה; תרבות; ספריות; גני ילדים; בתי-ספר; תלמידים; סטודנטים; ספורט; שירותים חברתיים; שירותי בריאות; קצבאות; תעסוקה; שכר; חיפוש עבודה; פשעים; עבריינות נוער; איכות הסביבה; אקלים; תחבורה; כלי-רכב; תאונות דרכים; תיירות; בתי-מלון; תעשייה; עסקים; תשתיות; חשמל; מים; גנים; תקציבים)

010 רוזנברג, יהודה (עורך):
עיריית טבריה: שנתון העיר, מס' 19, 2013
היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2013, 358 עמ'.

שנתון העיר טבריה כולל נתונים דמוגרפיים, פיסיים, כלכליים וחברתיים וכן נתונים על מערכת החינוך, התיירות, האקלים והגאוגרפיה של טבריה. השנתון כולל השוואות לישובים עירוניים במחוז הצפון אשר אוכלוסייתם דומה בהיקפה לזו של טבריה, השוואות לשני יישובים שמחוץ למחוז הצפון (קריית-ים ואילת) והשוואות לנתונים כלל-ארציים. הפרק העוסק בתיירות כולל השוואות לערי תיירות אחרות בישראל (ירושלים, אילת, הרצליה, חיפה, נהריה, נתניה, תל-אביב ואזור ים המלח) ולנתונים כלל-ארציים. בסוף כל פרק נסקרים הממצאים העיקריים. המידע הכלול בשנתון מבוסס על פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הפנים, המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך, עיריית טבריה, המועצה הלאומית לשלום הילד, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשטרת ישראל. הפרסום כולל השוואות לנתוני שנים קודמות. אינדקס נושאים ורשימה ביבליוגרפית מלאה מופיעים בסוף הפרסום.

(טבריה; שנתונים [פרסומים]; אוכלוסייה; משקי-בית; תנועה טבעית; הגירה פנימית; עולים; ילדים; גני ילדים; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; תארים אקדמיים; פשעים; עבריינות נוער; שירותים חברתיים; קופות חולים; תקציבים; בנייה; תחבורה; כבישים; ביוב; פסולת; מים; אקלים; תיירות; בתי-מלון; תעסוקה; שכר; הבטחת הכנסה; גמלאות)

011 שנתון התנועה הקיבוצית מס' 10: נתוני שנת 2011​
התנועה הקיבוצית, תל-אביב 2013, 40 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של התנועה: www.kibbutz.org.il.

שנתון התנועה הקיבוצית מורכב השנה מארבעה חלקים, כדלקמן: 1) דמוגרפיה - אפיונים דמוגרפיים של אוכלוסיית הקיבוצים; 2) מקורות הכנסה עיקריים - תעשייה וחקלאות; 3) הפעילות הכלכלית - אפיוני הפעילות העסקית של המגזר הקיבוצי ותוצאותיה; 4) אורחות חיים - אפיונים כמותיים להיבטים שונים של אורחות החיים, בעיקר כאלה הנגזרים מתהליכי השינוי (הנתונים בפרק זה הם לסוף שנת 2012). בין הממצאים: ב-2011 מנתה האוכלוסייה בקיבוצים כ-149,100 נפש - 49% חברים ומועמדים, 19% תושבים קבועים שאינם חברים, 17% ילדי קיבוץ, 12% זמניים ואחרים ו-3% חיילים בשירות סדיר (לא נכללו תושבי ההרחבות בקיבוצים); מכירות התעשייה הקיבוצית הסתכמו ב-2011 בכ-34.4 מיליארדי ש"ח (יותר מ-50% מהכנסות התעשייה הקיבוצית מקורן ביצוא או בפעילות בחו”ל); כ-48% ממכירות התעשייה הקיבוצית היו בענף הפלסטיקה והגומי; ערך הייצור החקלאי הקיבוצי הסתכם ב-2011 בכ-11.9 מיליארדי ש"ח (כ-42% מסך ערך הייצור החקלאי בישראל בשנה זו); חלקם של הקיבוצים בתפוקת ענפי הצומח בישראל ב-2011 היה כ-43%; הכנסת הקיבוצים המצרפית ב-2011 הסתכמה בכ-27.5 מיליארדי ש"ח (ירידה של 4.2% לעומת 2010), והרווח הנקי הסתכם בכשני מיליארדי ש"ח; הרווח הגולמי הסתכם בכ-8.7 מיליארדי ש"ח, והרווח התפעולי הסתכם בכ-5.2 מיליארדי ש"ח; ב-2012 מודל ההתפרנסות של 193 קיבוצים היה "רשת ביטחון", המודל של 51 קיבוצים היה "המודל השיתופי", והמודל של 12 קיבוצים היה "המודל המשולב".

(שנתונים [פרסומים]; קיבוצים; בני קיבוצים; תעסוקה; רווחים; תעשייה; חקלאות; ייצור; ייצוא; הכנסה; ביטחון סוציאלי; פנסיה; שינוי חברתי; שינוי ארגוני)

012 חושן, מאיה; קורח, מיכל; דורון, ענבל ואחרים:
על נתונייך ירושלים, 2013: מצב קיים ומגמות שינוי
מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2013, 79 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.jiis.org.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים עדכניים על ירושלים בנושאים הבאים: שטח, אוכלוסייה, מקורות גידול האוכלוסייה, מאפייני התא המשפחתי, רמת חיים ורווחה, תעסוקה, עסקים ותעשייה, חינוך, דיור ובינוי, תיירות והבחירות לכנסת ה-19. כמו כן, מוצגים נתונים על יישובים הסמוכים לירושלים (מרחב סובב ירושלים). הפרסום כולל השוואות לנתוני ישראל, תל-אביב-יפו וחיפה. בנושא תיירות מובאת גם השוואה לאילת. המקור העיקרי לנתונים הוא "השנתון הסטטיסטי לירושלים". בין הממצאים: בסוף 2012 מנתה אוכלוסיית ירושלים כ-804 אלף נפש (כ-511 אלף יהודים ו"אחרים" [נוצרים לא-ערבים ואוכלוסייה ללא סיווג דת] וכ-293 אלף ערבים); היהודים בירושלים היוו כ-8% מהאוכלוסייה היהודית בישראל, והערבים בעיר היוו כ-18% מהאוכלוסייה הערבית בישראל; ב-2011 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-2.1% (16,300 נפשות), לעומת גידול של 0.1% בתל-אביב ושל 0.8% בחיפה; ב-2011 היגרו מירושלים כ-17,800 איש, והיגרו אל ירושלים כ-10,400 תושבים חדשים; ב-2011 היה הגיל החציוני של תושבי ירושלים 24 שנים, לעומת 35 בתל-אביב ו-38 בחיפה; גודל משק-בית ממוצע באוכלוסייה היהודית בירושלים ב-2011 היה 3.4 נפשות (3.1 בישראל, 2.4 בחיפה ו-2.2 בתל-אביב), לעומת 5.3 נפשות באוכלוסייה הערבית בעיר (4.8 בישראל); ב-2011 37% מהמשפחות בירושלים חיו מתחת לקו העוני; שיעור הנפשות שחיו מתחת לקו העוני היה 46%, יותר מאשר בכל מחוז אחר (25% בישראל); ב-2011 היו ל-13% ממשקי-הבית בירושלים 2+ כלי-רכב, כמו בתל-אביב ו-21% ממשקי-הבית בחיפה; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים ב-2011 היה 46%, לעומת 57% בישראל, 59% בחיפה ו-65% בתל-אביב.

(ירושלים; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; פריון [ילודה]; עולים; תעסוקה; שכר; עוני; צריכה; הוצאות משפחה; מוצרים בני-קיימה; דיור; בנייה; תעשייה; תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; תיירות; בתי-מלון; בחירות)


ב. אוכלוסייה: דמוגרפיה, עלייה וקליטה




פרסומים

013 לוחות תמותה שלמים של ישראל, 2011-2007
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1521, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים לוחות תמותה שלמים לשנים 2011-2007. בלוחות מוצגים הנתונים (הסתברות למות ותוחלת חיים, כולל סטיית תקן ורווחי סמך) בפירוט של גיל בשנים בודדות, לפי מגדר. הנתונים מוצגים עבור כל האוכלוסייה, עבור יהודים ואחרים, עבור יהודים בנפרד ועבור ערבים בנפרד. בין הממצאים: תוחלת החיים בלידה לכלל האוכלוסייה בשנים 2011-2007 הגיעה ל-83.2 שנים בקרב נשים ול-79.4 שנים בקרב גברים; בקרב יהודים ואחרים, תוחלת החיים היתה 83.5 שנים לנשים ו-79.9 שנים לגברים; בקרב יהודים, תוחלת החיים היתה 83.5 שנים לנשים ו-80.1 שנים לגברים; בקרב ערבים, תוחלת החיים היתה 80.4 שנים לנשים ו-76.1 שנים לגברים. על-פי דו"ח ארגון ה-OECD לשנת 2012, תוחלת החיים של גברים בישראל ב-2010 היתה במקום השני, יחד עם יפן, עם תוחלת חיים של 79.7 שנים - רק לשווייץ (80.6) היתה תוחלת חיים גבוהה יותר; הנשים הישראליות דורגו במקום השמיני מבין מדינות הOECD- - תוחלת החיים שלהן (83.6 שנים) נמצאה נמוכה ב-2.6 שנים מזו של המובילה, יפן (86.4), ודומה לזו של אוסטרליה, פינלנד, אוסטריה, קוריאה, איסלנד, שבדיה ולוקסמבורג. על-פי התפלגות שיעורי התמותה הסגוליים בשנים 2010-2006, צפויות יותר ממחצית הנשים שנולדו בישראל בשנים אלו לחיות יותר מ-85 שנים, ויותר ממחצית הגברים צפויים לחיות יותר מ-82 שנים; נשים בנות 65 בשנים אלו צפויות לחיות עוד 20.8 שנים בממוצע, וגברים בני 65 בשנים אלו צפויים לחיות עוד 18.6 שנים בממוצע.

(תנועה טבעית; תוחלת חיים; תמותה)

014 תנועה טבעית: נישואין וגירושין, 2009-2008
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1551, ירושלים 2014 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים מפורטים על נישואין וגירושין בישראל בשנים 2009-2008 וכן סדרות רב-שנתיות של הנתונים הדמוגרפיים העיקריים מאז קום המדינה. הנתונים מבוססים על תעודות נישואין וגירושין של משרד הפנים, ומידע זה הושלם מתעודות נישואין וגירושין שמקורן מרשות האוכלוסין וההגירה. הנתונים אינם כוללים זוגות שנישאו בחו"ל (נתונים אלה כלולים בפרסום נפרד). הלוחות כוללים נתונים על הנישאים והמתגרשים לפי דת, מין, גיל, יבשת לידה, מחוז, נפה, יישובים שבהם יותר מ-10,000 תושבים, צורת יישוב, מצב משפחתי לפני הנישואין ועוד. בין הממצאים: ב-2009 נישאו בישראל 48,997 זוגות והתגרשו 13,233 זוגות; שיעור הנישואין הגולמי הגיע ב-2009 ל-6.5 ל-1,000 איש, ושיעור הגירושין הגולמי היה 1.8 ל-1,000 איש; מאז שנות ה-70' ניכרת ירידה בשיעור הנישואין הגולמי, אולם בקרב האוכלוסייה המוסלמית נרשמה עלייה עד לאמצע שנות ה-90' ולאחר מכן ירידה;
ב-2009 היה הפרש הגילים בין חתנים לכלות שנישאו לראשונה 2.3 שנים בקרב יהודים לעומת 4.8-4.6 שנים בקרב בני דתות אחרות; בקרב חתנים יהודים וכלות יהודיות יש נטייה להינשא לבן זוג מאותה קבוצת יבשות מוצא; מאז שנות ה-70', שיעור הגירושין עלה ביותר מפי שניים, הן בקרב יהודים והן בקרב מוסלמים.

(תנועה טבעית; נישואין; גירושין; תכונות דמוגרפיות)

015 סקר קליטת עולים 2011-2010: ממצאים נבחרים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1520, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים נבחרים מסקר קליטת עולים שנעשה על-ידי הלמ"ס ב-2011-2010, כחלק מהפעולות שבוצעו במסגרת תהליך קליטת ישראל בארגון ה-OECD. מטרת הסקר היתה לבחון את השתלבותם החברתית והכלכלית של העולים בישראל ואת תחושותיהם כלפי היבטים שונים של חייהם בישראל. במסגרת הסקר רואיינו כ-4,000 איש, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית עולי 2007-1990 שהיו בני 74-26 ב-2010. נושאי הסקר שנכללו בפרסום זה הם: השכלה ולימודים בעת העלייה, שליטה בשפות לפני העלייה ואחריה, תעסוקה לפני העלייה ואחריה, קשרים חברתיים ומשפחתיים בישראל ובחו"ל, סיבות לעלייה, תחושת זהות והזדהות, שביעות רצון מתחומי חיים שונים וסיבות לבחירת מקום המגורים. בין הממצאים: כמחצית מהמשיבים היו בעלי תואר אקדמי בעת עלייתם; 78% מהמשיבים דיווחו שבעת עלייתם הם לא שלטו כלל בדיבור בעברית (55% דיווחו שיש להם שליטה טובה או טובה מאוד בעברית ב-2010/11); 75% מהעולים שהיו בני 15+ בעת עלייתם דיווחו שהם עובדים בעת עריכת הסקר; 66% מהעולים שהיו בעלי מקצוע בעת עלייתם עבדו בישראל במקצוע אחר; 47% מהמשיבים הגדירו את עצמם בראש ובראשונה כיהודים, 35% כישראלים ו-19% לפי ארץ מוצאם; 85% מהמשיבים ציינו שהם בטוחים שהם יישארו בישראל בשנים הקרובות; 82% מהעולים דיווחו שהם שומרים על קשר עם בני משפחה, חברים או מכרים מחו"ל (43% בלבד מהעולים מאתיופיה); 68% מהעולים דיווחו שרוב חבריהם בישראל הם עולים מאותה ארץ מוצא; 78% מהעולים דיווחו שהם מרוצים או מרוצים מאוד מחייהם; 75% מהעולים ציינו שהם מרוצים או מרוצים מאוד מסביבת מגוריהם.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; אתיופיה [ארץ מוצא]; רמת השכלה; תעסוקה; משלחי-יד; שביעות רצון; מניעי עלייה; עברית; זהות יהודית; זהות ישראלית; קליטה חברתית)

016 כהן-קסטרו, אילת:
משפחות של ישראלים בחו"ל: מי מהגר לאן? - מאפייני משפחות של ישראלים שהיגרו לשלושה יעדים: ארצות הברית, מרכז ומערב אירופה, רפובליקות ברית המועצות לשעבר ומזרח אירופה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 74 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2013, 63 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעבודה זו נחקרו מאפייניהן של משפחות שהיגרו מישראל לפי יעדי הגירה נבחרים, תוך שימוש במאגרי מידע ישראליים רשמיים. במסגרת העבודה פותח כלי מחקר המאפשר לזהות את ארץ יעד ההגירה באמצעות שימוש ברישומי ארץ הלידה של ילד לתושבים ישראלים שנולד בחו"ל (שילוב בין נתוני מרשם התושבים לבין נתונים נוספים). ארץ לידה זו מייצגת את ארץ יעד ההגירה של המשפחה כולה. אוכלוסיית המחקר כללה משפחות של ישראלים בחו"ל אשר נולד להן ילד אחד לפחות בחו"ל ורישום זה נקלט במרשם התושבים ב-2008-1996. מטרות המחקר היו: יצירת סדרת נתונים חדשה של משפחות של ישראלים בחו"ל, הורים וילדיהם עד גיל 17, ב-2008-1996, הכוללת תכונות דמוגרפיות, חברתיות וכלכליות, נוסף על ארץ יעד ההגירה של כל משפחה הכלולה בה; אפיון משפחות מהגרות לפי יעדי הגירה עיקריים נבחרים. בין הממצאים: אוכלוסיית המחקר כללה 34,047 משפחות, שבהן 133,502 נפשות; מבין שלושת יעדי ההגירה שנבחרו, ארצות ההגירה המובילות היו ארצות-הברית (60,169 נפשות), צרפת (10,559) והממלכה המאוחדת (9,230); כ-78% מהמהגרים שהם בעלי תואר שלישי (כ-72% מבעלי תואר דוקטור ברפואה), כ-62% מבעלי תואר שני וכ-60% מבעלי תואר ראשון היגרו לארצות-הברית; המשפחות שהיגרו למרכז אירופה ולמערב אירופה התאפיינו ברמת כישורים פחותה יותר (שנמדדה לפי רמת השכלה ומשלחי-יד), בממוצע, בהשוואה למשפחות שהיגרו לארצות-הברית; רמת כישורים נמוכה יחסית אפיינה את המשפחות שהיגרו לברית-המועצות לשעבר ולמזרח אירופה; ילידי ברית-המועצות לשעבר ומזרח אירופה שהיגרו נטו לא לחזור לארצות מוצאם אלא ליעדים אחרים.

(ירידה; ישראלים בחו"ל; ארצות-הברית; אירופה; רמת השכלה; משלחי-יד)

017 פלדמן, מרק; שמלצר, מתן ואחרים:
תכונות כלכליות של האוכלוסייה החרדית בישראל, 2010-1998
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 84 בסדרת "ניירות עבודה", 119 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בנייר עבודה זה, מוצגים אומדנים לגודל האוכלוסייה החרדית ונתונים על תכונותיה הכלכליות והחברתיות. הנתונים מבוססים על סקר כוח-אדם, הסקר החברתי, סקר הכנסות המשולב וסקר הוצאות משקי-בית של הלמ"ס. זיהוי האוכלוסייה החרדית, הוא על-פי 4 שיטות, שהוצגו בפרסום טכני מס' 25 של הלמ"ס: "שיטות מדידה ואמידת גודלה של האוכלוסייה החרדית בישראל": תפרוסת גיאוגרפית של האוכלוסייה החרדית המבוססת על דפוסי ההצבעה למפלגות "חרדיות"; סוג בית-ספר אחרון בסקר כוח-אדם או בסקרי משקי-בית אחרים, כאשר אחת האופנויות האפשריות היא "ישיבה גדולה"; הגדרה עצמית בסקר החברתי - הגדרה סובייקטיבית של מידת דתיות, כאשר אחת האופנויות היא "חרדי"; סוג הפיקוח על מוסדות הלימוד בקבצים מינהליים - מוסדות בפיקוח חרדי או עצמאי. לאחר סקירת השיטות, מוצגים האומדנים המתקבלים בכל אחת מהשיטות ומהשילובים השונים ביניהן. בין הממצאים: אומדני גודלה של האוכלוסייה החרדית ב 2009- נעים בין 480 לבין 785 אלף נפשות, בהתאם לשיטת החישוב; שיעור החרדים בכוח העבודה האזרחי של יהודים עלה מ-33.6% ב-1998 ל-43.5% ב-2010 (31.9% בקרב גברים ו-54.1% בקרב נשים); שיעור התעסוקה בקרב חרדים (בני 15 ומעלה) עלה מ-31.1% ב-1998 ל-39.2% ב-2010 (עלייה של 4% בקרב גברים ושל 12% בקרב נשים); אחוז משקי הבית החרדים עם מועסקים עמד ב-2010 על 72.7% לעומת 76.3% במשקי-בית יהודים אחרים; בקרב משקי בית יהודיים עם ילדים ועם מועסקים הפער בין חרדים ולא-חרדים עמד ב-2010 על כ-20%.

(יהדות חרדית; תכונות דמוגרפיות; שוק העבודה)

018 ציונית, יפה; קושר, חניתה (עורכות):
ילדים בישראל: שנתון סטטיסטי, 2013
המועצה הלאומית לשלום הילד, ירושלים 2013, 720 עמ' בסיוע מכון חרוב. לקט נתונים מהשנתון מופיע באתר האינטרנט של המועצה: www.children.org.il.

שנתון זה, היוצא לאור זו השנה ה-22, מחולק ל-15 פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסיית הילדים; ילדים עולים, ילדי מהגרי עבודה וילדים מבקשי מקלט; משפחות, משקי-בית ותנאי גדילה של ילדים; ילדים החיים מחוץ למשפחתם; ילדים וחינוך; ילדים ופנאי; ילדים עם צרכים מיוחדים; ילדים ובריאות; ילדים ותאונות; ילדים וכלכלה (תעסוקה, ילדים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה וכו'); ילדים בעולם המשפט; ילדים עוברי חוק; ילדים נפגעי עבירה; ילדים במצבי מצוקה; ילדים בישראל ובעולם (השוואות בנושאים של בריאות, חינוך, עוני, לידות/הפלות ועוד). בתחתיתו של כל לוח בשנתון מצוין מקור הנתונים. בסוף הפרסום מובאים מפתח עניינים ורשימת המקורות ששימשו להכנת השנתון.

(ילדים; שנתונים [פרסומים]; תנאי מחייה; עוני; מוגבלויות; מחלות כרוניות; בריאות הנפש; מומים מלידה; בדיקות רפואיות; חיסונים; תמותת תינוקות; תאונות; תאונות דרכים; אלימות; התעללות בילדים; פעילויות פנאי; התנדבות; חוגים; צפייה בטלוויזיה; אינטרנט; תלמידים; הישגים לימודיים; בחינות בגרות; אקלים בית-הספר; חינוך מיוחד; נשירת תלמידים; עובדים צעירים; עבריינות נוער; שתיית אלכוהול; שימוש בסמים; הריון; התאבדות; משפחות במצוקה; משפחות חד-הוריות; משפחות ברוכות ילדים; עולים; יתומים; פנימיות; שירותי רווחה; קצבאות; אימוץ ילדים)

019 קושר, חניתה; ציונית, יפה; כהן, שרה (עורכים):
ילדים עולים בישראל, 2013
המשרד לקליטת העלייה, ירושלים 2013, 263 עמ', בשיתוף עם המועצה הלאומית לשלום הילד.

בשנתון זה, מוצגים נתונים בחלוקה לשתי קבוצות: ילדים שנולדו בחו"ל ועלו לישראל; ילדים שהוריהם עלו לישראל מ-1990 ואילך. השנתון מורכב משבעה פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסיית הילדים העולים; משפחות, משקי-בית ותנאי גדילה של ילדים עולים; ילדים עולים ומערכת החינוך; ילדים עולים ובריאות; ילדים עולים וכלכלה; ילדים עולים עוברי חוק; ילדים עולים במצבי מצוקה. בין הממצאים: אוכלוסיית הילדים העולים וילדי העולים מנתה בסוף 2011 כ-236,000 נפש (כ-72,000 נולדו בחו"ל) - 9.2% מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל; ב-2011 כ-48% ממשפחות העולים עם ילדים היו עם ילד אחד, וכ-26% ממשפחות העולים היו משפחות חד-הוריות; שיעור התלמידים העולים בכיתה י"ב הזכאים לתעודת בגרות בתשע"א (2010/2011) היה 53.7%, לעומת 63.5% בקרב תלמידים וותיקים; שיעורי הנשירה מלימודים בקרב תלמידים עולים היו גבוהים יותר משל ילידי ישראל בכל שלבי החינוך; כ-4,000 תלמידים עולים למדו במסגרות החינוך המיוחד בתשע"ב - 7.4% מכלל התלמידים היהודים שלמדו במסגרות אלו; כ-16,000 ילדים עולים הגיעו לחדר מיון ב-2011, וכ-38% מהם הגיעו מ"סיבות חיצוניות" (לא מחלה); חלקם של קטינים עולים החשודים בביצוע עבירות ירד מ-18.5% מכלל הקטינים החשודים ב-2005 ל-9.6% ב-2011; שיעור התיקים הפליליים שבהם מעורבים קטינים עולים ירד מ-23% ב-2005 ל-13.8% ב-2011; ב-2011 שיעור ילדי העולים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים היה 18.8% מכלל הילדים המוכרים למחלקות אלו (34.4% מכלל הילדים העולים).

(שנתונים [פרסומים]; עולים; ילדים; תכונות דמוגרפיות; מיצב חברתי-כלכלי; גודל משפחה; משפחות חד-הוריות; הישגים לימודיים; בחינות בגרות; נשירת תלמידים; חינוך מיוחד; עבריינות נוער; שימוש בסמים; בריאות הנפש; תאונות; קצבאות; הבטחת הכנסה; שירותי רווחה; הוצאות משפחה)

020 וייס, אושרי; לפלר פרידברג, רינת:
דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2013: נתונים מתוך המערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים
"בטרם לבטיחות ילדים", פרסום מס' 1088, פתח-תקווה 2014, 39 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בטרם: www.beterem.org.

דו"ח זה כולל נתוני תמותת ילדים ובני נוער בגילאי 8-37 מהיפגעות בלתי מכוונת (תאונות),
ב-2013-2008, כפי שנאספו בארגון "בטרם" לבטיחות ילדים באמצעות מאגר "תיעוד היפגעויות מהתקשורת", כחלק מהמערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים. במסגרת הדו"ח, מוצגים נתונים על היקף תופעת התמותה, סוגי היפגעות, מקום ההיפגעות, היבטים חברתיים-כלכליים, ופילוח לפי מחוזות. בין הממצאים: ב-2013-2008 ארעו 763 מקרי מוות של ילדים עקב תאונות וב-2013 117 מקרים; גורמי התמותה העיקריים ב-2013 היו תאונות דרכים (52 מקרים - 44.8% בממוצע שש שנתי), סיבה לא ידועה (11 - 12.2%), טביעה (14 - 11.1%) וחנק (9 - 7.9%); שיעור תמותת ילדים ערבים ב-2013 עמד על 9.2/100,000 לעומת 2.3/100,000 בקרב ילדים יהודים; 51.6% מהילדים שנהרגו בתאונות ב-2013 השתייכו לשלושת האשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים, למרות שהם מהווים רק 29.5% מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל; הסיכוי של ילד שהתגורר במחוזות הצפון והדרום למות מתאונה היה גבוה פי 2 מילד המתגורר במחוזות תל-אביב והמרכז.

(תאונות; ילדים; תמותה; ערביי ישראל; יהודים; מיצב חברתי-כלכלי)

021 קושנירוביץ, נונה (עורכת):
שנתון העלייה והגירה בישראל 2012
המכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין, עמק חפר 2013 (עברית, לוחות גם באנגלית), בסיוע הסוכנות היהודית לארץ ישראל, המשרד לקליטת העלייה וג'וינט - ישראל (קליטה). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.ruppin.ac.il.

שנתון סטטיסטי זה כולל ריכוז של נתונים על אודות העולים לישראל. רוב הנתונים פורסמו מטעם גופים ממשלתיים ואחרים הפעילים בתחום העלייה וחלקם חדשים. השנתון מורכב מתשעה פרקים, כדלקמן: מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסיית העולים ותנועות של אוכלוסייה; מצב כלכלי; תעסוקת עולים; ילדים וחינוך, השכלה גבוהה; בריאות; שילוב חברתי ורשתות חברתיות; שביעות רצון, תפיסות ועמדות; זרים בישראל; הגירה בין-לאומית. בין הממצאים: ב-2011 הגיעו לישראל 16,892 עולים, מתוכם 3,678 מרוסיה, 2,666 מאתיופיה, 2,363 מארה"ב, 2,051 מאוקראינה ו-1,619 מצרפת; ב-2010 ל-53.5% מעולי 1990 ואילך היתה דירה בבעלות, לעומת 71% מילידי ישראל; ב-2010 היו 38% מהרופאים המועסקים עולים שהגיעו מ-1989 ואילך (25% ב-1995); ב-2010 ל-55.1% מעולי 1990 ואילך לא היה רכב בבעלות, לעומת 25.1% מילידי ישראל; ב-2010 היו 19.9% מעולי 1990 ואילך מרוצים מאוד מחייהם (42.6% מילידי ישראל) ו-61.8% היו מרוצים (48.9% מילידי ישראל); בשנת הלימודים תש"ע (2009/10) היו זכאים לתעודת בגרות 56.3% מהעולים מחבר העמים ו-65% מבני העולים מחבר העמים, לעומת 46.8% מהעולים מאתיופיה ו-38.9% מבני העולים מאתיופיה, וזאת לעומת 63.5% מילידי ישראל; ב-2010 דורגה ישראל במקום השישי בקרב עשר המדינות המובילות בשיעור המהגרים הגבוה ביותר באוכלוסייה.

(שנתונים [פרסומים]; עולים; מיצב חברתי-כלכלי; דיור; תעסוקה; הכנסה; משלחי-יד; קליטת עלייה; קצבאות; משכנתאות; צריכה; אבטלה; רופאים; למידה; נשירת תלמידים; בחינות בגרות; סטודנטים; עברית; התאבדות; בדידות; הפרעות נפשיות; בריאות גופנית; בדיקות רפואיות; עישון; שתיית אלכוהול; ספורט; רשתות חברתיות; תמיכה משפחתית; עבריינות; שביעות רצון; דתיות; עובדים זרים; יהודים [תפוצות])

022 ברודסקי, ג'ני; שנור, יצחק; באר, שמואל (עורכים):
קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי, 2012​
משאב - מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזיקנה (משותף למאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל ולאשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל), ירושלים 2013. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

שנתון זה, היוצא לאור בפעם ה-15, מקיף מגוון רחב של נושאים בנוגע לקשישים בישראל, תוך הדגשת מגמות לאורך זמן והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גאוגרפיים שונים. הפרסום מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) מאפיינים דמוגרפיים של הקשישים; 2) מאפיינים בריאותיים של הקשישים ודפוסי שימוש בשירותי בריאות; 3) מאפיינים חברתיים וכלכליים של הקשישים; 4) מערכת השירותים לקשישים: היצע ודפוסי שימוש; 5) הקשישים במבט בין-לאומי (מספר הקשישים, יחס תלות, מצב משפחתי, הסדרי מגורים, השתתפות בכוח העבודה ועוד). השנתון מתייחס בעיקר לבני 65+, על-פי ההגדרה המקובלת בעולם לקשישים, אולם בעקבות העלייה בתוחלת החיים מוצגים נתונים גם לפי קבוצות גיל מפורטות יותר. בתחילתו של כל פרק מובאים הסברים והגדרות ללוחות וכן סיכום של הממצאים העיקריים. בתחתיתו של כל לוח מצוין מקור הנתונים, ובסוף הפרסום מובאת רשימה מלאה של המקורות. שנתונים קודמים, לשנים 2001 עד 2011, מופיעים באתר האינטרנט של משאב: http://mashav.jdc.org.il.

(קשישים; תוחלת חיים; מצב משפחתי; עולים; הגירה פנימית; משקי-בית; דיור; פטירות; בריאות גופנית; בריאות הנפש; הפרעות שינה; ליקויי ראייה; ליקויי שמיעה; סרטן; מוגבלויות; בדיקות רפואיות; חיסונים; אשפוז; פעילויות פנאי; תמיכה חברתית; תמיכה משפחתית; בדידות; הכנסה; צריכה; עוני; רמת השכלה; שירותי רווחה; קצבאות; שירותי בריאות; סיעוד; ניצולי שואה; תרופות; ביטוח בריאות; טיפול ממושך; מוסדות לקשישים; דיור מוגן; הרגלי קריאה; התנדבות; מועדונים; תרבות; חופשה; נהגים; פעילות גופנית; תעסוקה; גמלאות; יהודים [תפוצות]; עבריינות; אלימות; שביעות רצון)

023 זטקובצקי, איליה:
השינויים בפריון הכולל בקרב נשים יהודיות: ניתוח משווה
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2013, 22 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.neaman.org.il.

דו"ח זה, מבוסס על השוואת ממצאים בין שלושה מחקרים העוסקים בהיבטים שונים של הפריון הכולל בקרב נשים יהודיות בישראל. בין הממצאים:החל מסוף שנות ה-90' ישנה מגמת עלייה בשיעור הפריון הכולל של נשים יהודיות בישראל - מ-2.62 ב-1999-1990 ל-3.04 ב-2012; בקרב נשים שהגדירו עצמן כחילוניות וכדתיות חלה עלייה מובהקת בשיעורי הפריון הכולל של 19.7% בין 1993 ל-2009-2007; בקרב נשים המגדירות עצמן כחרדיות השינוי אינו מובהק (ירידה של 3.5%), אך בין 2003 ל-2009 נרשמה ירידה של 14.3%. במסגרת הדו"ח, מנותחות הסיבות לפערים בין המחקרים ולכשלים הגורמים להטיות שונות.

(יהודים; פריון [ילודה]; חילוניים; יהדות חרדית)

024 טבריה: עולי 1990+ בשנת 2012
היחידה למידעה וסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2013, 19 עמ'.

בפרסום זה מוצגים נתונים על עולי 1990+ שהגיעו לטבריה עד 2012 לפי שנת עלייה, קבוצת גיל, יבשת לידה, התפלגות המגורים בעיר לפי אזורים סטטיסטיים (שכונות) ונתונים על ההשתקעות הראשונה של העולים. כן מובאות השוואות לערי מחוז הצפון האחרות ולשתי רשויות שאינן משתייכות למחוז הצפון - אילת וקריית ים. הפרסום מתבסס בעיקר על נתוני הלמ"ס. בין הממצאים: מתוך 5,500 עולי 1990+ שהגיעו לטבריה, 23.6% עלו ב-1991-1990; 39% מעולים אלו היו בגיל 55+, בעוד שרק 22.5% מאוכלוסיית העיר הכללית היתה בגילים אלו; 96.4% מהעולים היו ילידי אירופה-אמריקה ו-1.8% היו ילידי אפריקה; בסוף 2012 היוו עולי 1990+ 13.2% מאוכלוסיית העיר טבריה, בדומה לממוצע הארצי (13%) ושיעור נמוך יותר מאשר ביתר ערי מחוז הצפון חוץ מבית שאן (5.8%), בנצרת עילית, בכרמיאל ובמעלות היוו העולים כשליש מאוכלוסיית העיר (39.2%, 35.4% ו-31.8% בהתאמה); בסוף 2012 היוו עולי 1990+ 87.3% מכלל העולים בטבריה - שיעור גבוה יותר מהממוצע הארצי (72.5%); בעכו היוו עולי 1990+ 95.2% מכלל העולים בעיר, ואילו בצפת הם היוו רק 51%; 22.7% מכלל בני 65+ בטבריה בשנת 2009 היו עולי 1990+ שבאו ממדינות ברית-המועצות לשעבר - שיעור גבוה יותר מאשר הממוצע הארצי (19.4%) ושיעור נמוך יותר מאשר ברוב ערי הצפון, שבראשן מעלות (65.6%) ובתחתיתן בית שאן (13.2%).

(עולים; טבריה; בית שאן; יקנעם עילית; כרמיאל; מגדל העמק; צפת; מעלות; נהריה; נצרת עילית; עכו; עפולה; קריית שמונה; קריית ים; אילת)

025 טבריה וערי מחוז צפון: הגירה, 2011 - נכנסים מרשויות אחרות ויוצאים לרשויות אחרות: התפלגות לפי קבוצות גיל נבחרות
היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2013, 11 עמ'.

בפרסום זה מוצגים לוחות בנושא ההגירה הפנימית אל טבריה וממנה ב-2011, לפי ארבע קבוצות גיל: 14-0, 29-15, 64-30 ו-65 ומעלה. כמו כן, מוצגים נתוני ההגירה של ערי מחוז הצפון האחרות ונתונים על ההגירה בשתי רשויות שאינן במחוז - אילת וקריית ים. הנתונים מתבססים על הפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: "הרשויות המקומיות בישראל, 2011". בין הממצאים: קבוצות הגיל הבולטות, הן בהגירה חיובית והן בהגירה שלילית היו 29-15 ו-64-30, אך יש לציין שבכל קבוצות הגיל, למעט במקרים בודדים, מספר הנכנסים היה קטן יותר ממספר היוצאים; סך מאזן ההגירה בטבריה וברוב ערי מחוז הצפון היה שלילי (להוציא את יקנעם עילית, נהריה ועפולה); בסך הכל נכנסו אל טבריה 1,203 איש ב-2011 ועזבו אותה 1,401 איש.

(הגירה פנימית; גליל; טבריה; כרמיאל; מגדל העמק; מעלות; נהריה; נצרת עילית; עכו; עפולה; צפת; קריית שמונה; בית שאן; יקנעם עילית; אילת; קריית ים)

026 רמניק, לריסה; פרשיצקי, אנה:
הישראלים עולי רוסיה והדת: מה השתנה אחרי עשרים שנה בישראל?
"הד האולפן החדש", מס' 100 (חורף 2013 - תשע"ג), עמ' 90-82. המאמר מופיע באתר האינטרנט של משרד החינוך (ראו: האגף לחינוך מבוגרים): www.education.gov.il.

רוב העולים מברית-המועצות לשעבר שהגיעו לישראל בגל העלייה של ראשית שנות ה-90' החזיקו בהשקפת עולם חילונית או אתאיסטית. במחקר זה נבחנו סוגיות הקשורות ביחסם למסורת ולדת (נוהגים עיקריים בתחום הדת והאתניות) לאחר שהות של ארבע שנים לפחות בישראל. מדגם המחקר כלל 507 משיבים. במסגרת המחקר נערכה, בין היתר, השוואה לגבי קיום מנהגים בתחום היהדות לפני ואחרי העלייה. בין הממצאים: רוב המשיבים גדלו במשפחות חילוניות, היה להם ידע דל ביהדות, והם ביצעו רק מעט מנהגים בתחום היהדות טרם עלייתם; רוב העולים הסתגלו ללוח השנה היהודי ולנורמות אורחות החיים של הזרם המרכזי בחברה הישראלית, והם חגגו בצורה כלשהי את החגים הדתיים העיקריים; יהודים על-פי ההלכה (כ-80% מהמדגם) שמרו על המסורות המקומיות הנוגעות לילדים ולטקסי הפולחן של מהלך החיים (ברית מילה ובר מצווה), אך קיום המצוות האלה נתפס כביטוי להטמעות ולסתגלנות חברתית יותר מאשר לדתיות יהודית; מעט מהמשיבים שמרו על כללי ההתנהגות הדתיים העיקריים (כשרות ושבת), ומעטים אף יותר ביקרו באופן סדיר בבית-כנסת.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; מיזוג חברתי; מנהגים; דתיות; עמדות)

027 ליסיצה, סבינה; בוקק-כהן, יערית:
איתור קבוצות סיכון וקבוצות סיכוי בקרב עולי חבר העמים על פי דפוסי התערותם בישראל
"הד האולפן החדש", גיליון 101: חורף תשע"ד (2013), עמ' 65-47. המאמר מופיע בדף האינטרנט של האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך: www.education.gov.il.

מטרתו של מחקר זה, היתה זיהוי ואפיון קבוצות סיכון בקרב עולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר, לשם סיוע באיתורן לצורך ליווי וסיוע מקצועי. במחקר השתתף מדגם של 434 עולים שהגיעו לישראל לאחר 1989 ורואיינו פנים אל פנים. המרואיינים נשאלו לגבי מידת התערותם בארץ לפי 46 קריטריונים. פילוח ההתערות נעשה לארבעה אשכולות המייצגים דפוסי התערות שונים. בין הממצאים: 49% מהמשיבים היו גברים ו-51% נשים, 57% היו בעלי השכלה גבוהה, הוותק הממוצע בארץ היה 13.5 שנים, 72% היו חילונים, 87% באו מרפובליקת מוצא אירופית ו-13% מאסייתית, 48% התגוררו בפריפריה ו-52% במרכז; 29% השתייכו לאשכול הסטגנטיבי - הצלחה בהשתלבות תרבותית לצד קושי במצב הכלכלי והתעסוקתי; 20% השתייכו לאשכול אקולטורציה סלקטיבית - הצלחה חומרית לצד קושי בהשתלבות חברתית ובהזדהות עם ישראל. מסקנת החוקרות היא כי העולים באשכול הראשון שייכים לקבוצת הסיכוי והיתר (66%) שיכים לקבוצות הסיכון.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; מיזוג חברתי; רמת חיים; תרבות)

028 Amit, Karin; Riss, Ilan:
The Duration of Migration Decision-Making: Moving to Israel from North America
"Journal of Ethnic and Migration Studies", Vol. 39:1 (2013), pp. 51-67.

מטרתה של עבודה זו, הייתה בדיקת תהליך קבלת ההחלטות לגבי הגירה ממדינה מפותחת אחת לאחרת, תוך התמקדות בהיבט של משך זמן ההחלטה. במסגרת העבודה, נעשה שימוש במידע כמותני ואיכותני לבדיקת היבט זה בקרב עולים ממדינות צפון אמריקה לישראל. נמצא, כי תהליך קבלת ההחלטות לגבי העלייה היה ממושך. ההחלטה העקרונית לגבי עלייה התקיימה למשך זמן בלתי מוגדר, בעוד שההחלטה המעשית נמשכה לאורך תקופה של בין שנתיים ל-10 שנים. עוד נמצא, כי משך ההחלטה הושפע ממאפיינים דמוגרפיים, הון חברתי מניעי העלייה ומצב כלכלי בארץ המוצא. בהמשך העבודה, נדונו הממצאים לאור מודל קבלת ההחלטות של הצרכן ומוצגות המסקנות לגבי אוכלוסיית המחקר.

(הגירה; עולים; צפון אמריקה [ארצות מוצא]; קבלת החלטות)​


ג. בינוי ודיור


פרסומים

029 הבינוי בישראל, 2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1506, ירושלים 2012. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים עדכניים על ענף הבינוי (בנייה ועבודות הנדסה אזרחית) ל-2011 ונתונים מתוקנים לשנים קודמות. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: א) השקעה גולמית בבינוי (נתונים כספיים) - ערך ההשקעה הגולמית בעבודות בנייה והנדסה אזרחית, לפי מחוז, יוזם וייעוד; ב) בנייה (נתונים פיזיים) - נתונים על התחלות וגמר בנייה בכל ישראל וב-123 יישובים גדולים (שיש בהם 10,000 תושבים לפחות), לפי מחוז, אזור ומשתנים נוספים כגון גודל הדירה, מספר הקומות בבניין, יוזם, ייעוד, משך/שלב הבנייה, בנייה פרטית/ציבורית וכו'. נוסף על כך, מוצגים נתוני הבנייה בעיריות ובמועצות מקומיות נבחרות, ולגבי הערים ירושלים, תל-אביב-יפו, ראשון לציון, אשדוד, חיפה, פתח-תקווה, כפר-סבא, בני-ברק, בת-ים, חולון, רמת-גן, באר-שבע, אשקלון, רחובות, נתניה ורעננה, מוצגים הנתונים בחתכים של תת-רובע/אזור/שכונה; ג) דירות חדשות למכירה בבנייה ביוזמה פרטית (נתונים פיזיים) - נתונים מפורטים על מלאי הדירות למכירה ומספר הדירות שנמכרו לפי מחוז, אזור, גודל הבניין (מספר הדירות), גודל הדירה (מספר החדרים), משך הימצאות הדירה בשוק, בעלות על הקרקע וישוב; ד) עבודות הנדסה אזרחית (נתונים פיזיים) - נתונים על התחלות וגמר עבודות סלילת כבישים והנחת צינורות מים, ביוב ותיעול, לפי מחוז וישובים נבחרים ונתונים טכניים כגון סוג הציפוי, חומר הצינור וכו'.

(בנייה; שוק הדירות; השקעות; הנדסה אזרחית; כבישים)

030 סקר טכנולוגיות בנייה למגורים בישראל: 2008
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1556 בסדרת פרסומי הלשכה, ירושלים 2014. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה, מובאים נתונים מתוך סקר תשומות בנייה למגורים, שנערך לגבי מבנים שהיו בבנייה בסוף 2008. בממצאי סקר זה נערך עיבוד לצורך הצגת פילוח של טכנולוגיות הבנייה הקיימות. מטרת פרסום היתה בחינת שינויים בטכנולוגיות בנייה למגורים במרוצת הזמן. זאת, כהמשך לפרסום קודם לגבי מבנים ב-2002. בפרסום מוצגים נתונים מפורטים על טכנולוגיות בנייה למגורים ושיטות הביצוע של מרכיבי המבנה. הממצאים מצביעים על כך שטכנולוגיות הבנייה המשמשות לבניית המבנים למגורים משתנות, בדרך כלל, על-פי מאפייני המבנה ופרויקט הבנייה - במבנים הגבוהים למגורים משתמשים, בדרך כלל, בטכנולוגיות מתועשות, הדורשות פחות תשומות עבודה ליחידת בנייה, בעוד שבמבנים הנמוכים נפוצות יותר הטכנולוגיות הדורשות יותר תשומות עבודה. גודל הפרויקט משפיע על בחירת טכנולוגיות הבנייה בדומה להשפעת גובה המבנה - בפרויקטים גדולים, שבהם נבנות יחידות דיור רבות, שכיחות יותר טכנולוגיות מתועשות, בעוד שבפרויקטים קטנים יחסית, שכיחות טכנולוגיות פחות מתועשות.

(בנייה [ענף]; תיעוש; טכנולוגיה)

031 פליישמן, לריסה; גובמן, יורי:
אמידת התפלגות שווי דירות מגורים במגזר יהודי עירוני
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 80 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2013, 37 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

מקור המידע העיקרי על שווי הדירות בישראל הוא רישום מחירי עסקאות נדל"ן על-ידי רשות המיסים (קבצי "כרמ"ן"). קבצים אלו, כוללים גם מידע על מאפייני הנכס - שטח, מספר חדרים, קומה ועוד. השימוש העיקרי של הלמ"ס בנתונים אלו הוא חישוב מדד מחירי דיור. סקר הוצאות משקי בית (הו"מ) מספק מידע על ההערכה הסובייקטיבית של שווי דירות המגורים על-ידי בעליהן. מידע זה משמש להפקת אומדנים אודות הצריכה של שירותי דיור, וכן לצרכי המחקר בתחום כלכלת הדיור. הנתונים אודות שווי הנכסים למגורים כיום זמינים אך ורק עבור הנכסים שנמכרו במהלך פרק זמן נתון. מידע על שווי הדירות של כלל מלאי דירות המגורים עשוי לשמש בסיס לפיתוח תוצרים סטטיסטיים שונים, ובפרט אומדני שווי הדירות ברזולוציה מרחבית גבוהה ועבור תתי-קבוצות של אוכלוסיה, חישוב אומדני שווי הקרקע, העשרת אומדני רווחה ואי-שיוון כלכלי ועוד. מטרתה של עבודה זו, היתה פיתוח שיטת אמידה של שווי הנכסים בכיסוי מפקדי. זאת, באמצעות זקיפת המשתנה "ערך הנכסים למגורים" לכל רשומה במרשם דירות ומבנים, תחילה עבור הנכסים הממוקמים בישובים יהודיים עירוניים, בהמשך עבור שווי דירות במגזר הערבי ולבסוף למועצות האזוריות. במסגרת העבודה, נחקרה סוגית ייצוגיות של קובץ עסקאות כרמ"ן, בהינתן תנאים כלכליים והיקף עסקאות המכירה השנתי. בנוסף, נבחנו ההבדלים בהשפעת מאפייני הנכס על שוויו, בין הדירות שנמכרו לבין אלה שלא. על סמך תוצאות הניתוח אלו, נבנו ונאמדו מודלים לאמידת שווי של כלל הדירות במגזר היהודי העירוני. לבסוף, נבחר מודל הטוב ביותר, במונחי דיוק, לזקיפת ערכי השווי, ולפיו נזקפו הערכים לכל רשומה רלוונטית במרשם דירות ומבנים.

(שוק הדירות; מחירים; מודלים)

032 ענף הבנייה בישראל - ניתוח כלכלי: 2013 - חוברת סיכום
האגף למידע וניתוח כלכלי, משרד הבינוי והשיכון, ירושלים 2014, 90 עמ'. החוברת מופיעה באתר האינטרנט של המשרד: www.moch.gov.il.

בחוברת זו מסוכמת הפעילות בתחום הבנייה בכלל והבנייה למגורים בפרט בישראל ב-2013. החוברת מחולקת לחמישה פרקים כדלקמן: מחירי דיור; מדדי דיור; היצע שוק הדיור; הביקוש בשוק הדיור; הסיוע בדיור לזכאי משרד הבינוי והשיכון. בין הממצאים: המחיר הממוצע של דירה חדשה הגיע ב-2013 לכ-1.49 מיליוני ש"ח - עלייה ריאלית של כ-3.8% בהשוואה ל-2012, והמחיר החציוני של דירה חדשה עמד על כ-1.38 מיליוני ש"ח; המחיר הממוצע לדירת יד שנייה הגיע ב-2013 ל-1.17 מיליוני ש"ח - עלייה ריאלית של כ-6.3% בהשוואה ל-2012, והמחיר החציוני של דירת יד שנייה עמד על 1.02 מיליוני ש"ח; מספר המשכורות שנדרשו לשכיר ישראלי בעל משכורת ממוצעת לרכישת דירה ממוצעת עמד על 137, (131 משכורות ב-2012); ב-2013 הוחל בבנייתן של כ-44,340 דירות - עלייה של כ-3% לעומת 2012; בסוף 2012 היו כ-91,625 יחידות דיור בבנייה, גידול של כ-3% לעומת סוף 2012; ב-2013 הסתיימה בנייתן של כ-41,970 יחידות דיור, גידול של כ-12% לעומת 2012; בסוף ינואר 2014 עמד מלאי הדירות החדשות המוצעות למכירה על 22,540 יחידות דיור, בדומה לסוף ינואר 2013 (כ-22,730 דירות); אחוז ענף הבנייה בתמ"ג הגיע לכ-10.4%; שיעור ההשקעות בבנייה למגורים מתוך כלל ההשקעות בבנייה היה כ-59%, לעומת כ-62% ב-2012; מספר המועסקים בענף הבנייה ב-2013 היה בממוצע 214,900 - גידול של כ-11% לעומת 2012.

(בנייה; שוק הדירות; מחירים; השקעות; משכנתאות)

033 מצב הבנייה הירוקה בישראל: דו"ח שנתי
המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2013, 309 עמ', בשיתוף עם המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.sviva.gov.il.

מטרתו של דו"ח זה, שנכתב בשיתוף פעולה של המשרד להגנת הסביבה והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה, היתנ הצגת תמונה עדכנית, רחבה ומהימנה של מצב הבנייה הירוקה בישראל. בדו"ח, נסקרים ההתפתחויות העיקריות בשוק הבנייה הירוקה ובשוק המוצרים הירוקים, ההתקדמות הרגולטורית והתפתחות הידע המחקרי בנושא. במסגרת הדו"ח, מוצגים נתונים שונים אוות הבנייה הירוקה בישראל. בין הממצאים: נכון ליוני 2013 הוסמכו בישראל 55 מבנים ירוקים (בנייני מגורים, מבני ציבור וכדומה) ובתהליך הסמכה נמצאים 224 מבנים נוספים; עלות התוספת לצרכן בגין ההשקעה בבנייה ירוקה הינה כ-2%-1%; בסקר בנושא המודעות לבנייה ירוקה שנערך ב-2012, נמצא כי 38% מהמתכוונים לקנות דירה הכירו את נושא הבנייה הירוקה (18% ב-2009) ובקרב אלו שאינם מתכוונים לקנות דירה עלתה המודעות לנושא מ-14% ב-2009 ל-23% ב-2012; 40% מהנסקרים היו מוכנים להוסיף 25,000 ש"ח למחיר הדירה עבור בית ירוק ו-35% היו מוכנים להוסיף 35,000 ש"ח; 43% נמשכו לבנייה ירוקה בשל הסביבה הבריאה יותר, 15% בשל החיסכון התפעולי ו-12% בשל יישום השקפת חיים בת קיימא.

(בנייה [ענף]; שוק הדירות; שימור הסביבה)

034 בניטה, גולן; נאור, זיו:
סיכון הלווים בשוק המשכנתאות: התפתחותו ההיסטורית והערכתו במספר תרחישים
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2013.08 בסדרת "ניירות תקופתיים", ירושלים 2013, 19 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.boi.org.il.

בין 2008 ל-2012 עלה מחירה של דירה ממוצעת בישראל בכ-54%, וההכנסה הממוצעת של משקי-הבית עלתה בכ-20%. התפתחות זו התבטאה בעלייה חדה של שיעור החזר המשכנתה מסך ההכנסה, שהוא מהמדדים המרכזיים לכושר הפירעון של הלווים. בעבודה הנוכחית נאמדה ההתפתחות, ההיסטורית ובמספר תרחישים, של התפלגות שיעור ההחזר מההכנסה. נמצא, כי בשנים האחרונות היתה עלייה חדה הן בשיעור ההחזר הממוצע והן במשקל המשכנתאות בסיכון גבוה (עם שיעורי החזר הגבוהים מ-40%). בחינת מספר תרחישים: בתרחיש הראשון ההנחה היתה שמחירי הדירות ימשיכו לעלות בשנה הראשונה בקצב דומה לזה שהיה בשנתיים האחרונות ולאחר מכן הם יתפתחו לפי האינפלציה הצפויה; ההכנסה הממוצעת של משקי-הבית תגדל בהתאם לקצב גידולה הממוצע בשנים האחרונות, והריבית והאינפלציה יתפתחו בהתאם לציפיות הנגזרות מנתוני השוק. נמצא, כי בתרחיש זה סיכון הלווים בשוק המשכנתאות ימשיך לעלות בשנים הקרובות (הן בשל המשך העלייה במחירי הדירות שתשפיע על שיעור ההחזר של הרוכשים והן בשל העלייה הצפויה בריבית שתגדיל את ההחזר החודשי על המשכנתאות שנלקחו בריבית משתנה). כן נבחנו שני תרחישי קיצון, המתבססים על המשבר שאירע במשק ב-2003-2002: עלייה חדה בשיעור הריבית ומיתון בפעילות הריאלית במשק, שתתבטא בירידה בשכר ובעלייה באבטלה. ההנחה היתה שמחירי הדירות יגיבו לשינויים בגובה הריבית וברמת האבטלה בהתאם לגמישויות שנמצאו במחקרים קודמים. נמצא, כי בשני התרחישים הללו סיכון הלווים צפוי לעלות בחדות ועלול להביא לעלייה ניכרת בשיעור חדלות הפירעון, כפי שקרה במדינות שחוו משבר בשוק המשכנתאות. הממצאים מלמדים שההשפעה של מיתון בפעילות הריאלית על סיכון הלווים היא משמעותית יותר מההשפעה של עלייה חדה בריבית. יתר על כן, תרחיש זה טומן בחובו סיכון גבוה יותר מפני שעלייה באבטלה היא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לחדלות פירעון, במיוחד עבור לווים שיש להם שיעורי החזר גבוהים.

(שוק הדירות; משכנתה; הלוואות; ריבית; ניבוי)​


ד. בריאות



פרסומים

035 סקר בריאות - 2009: ממצאים כלליים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1500 בסדרת "פרסומים מיוחדים", ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים נתונים מסקר בריאות 2009. הסקר נועד לספק נתונים שיסייעו בקביעת מדיניות בריאות לאומית, לצרכי תכנון שונים של מערכת הבריאות בישראל (כגון בתי-חולים, מרפאות, מכונים רפואיים ושירותי חירום) ולניטור מצב הבריאות של האוכלוסייה. שימוש חשוב נוסף בנתונים הוא לעדכון "נוסחת הקפיטציה" - נוסחת הקצאת התקציבים לקופות החולים מתוקף חוק בטוח בריאות לאומי. זאת, באמצעות ניטור השימוש בשירותי בריאות, מצב הבריאות והתנהגות בריאותית בקרב מגזרים שונים של האוכלוסייה. כמו כן, נועד הסקר ליצור תשתית נתונים לצורך דיווח ל-OECD. זהו הסקר השישי בסדרת סקרי בריאות שערכה הלמ"ס. הסקר מהווה נספח לסקר כוח-אדם, ובמסגרתו נפקדו 8,728 משקי-בית, שבהם 28,968 נפשות. הסקרים הקודמים נערכו ב-1977, 1981, 1993, 1996/97 ו-2000/1999. במסגרת הפרסום מוצגים נתונים על שימוש בשירותי בריאות, מצב הבריאות, בדיקות רפואיות, חיסון נגד שפעת, מוגבלויות, התנהגות בריאותית (כגון עישון ופעילות גופנית), חברות בקופות החולים וביטוחי בריאות. הנתונים מוצגים לפי תכונות דמוגרפיות, חברתיות וכלכליות של האוכלוסייה. שילוב נתוני סקר בריאות עם נתוני סקר כוח-אדם וסקר הכנסות מאפשר ללמוד על פערים בבריאות בין תת-קבוצות באוכלוסיית ישראל.

(בריאות גופנית; שירותי בריאות; ביקורים אצל רופא; בדיקות רפואיות; חיסונים; אשפוז; מחלות כרוניות; מחלות לב וכלי הדם; מחלות מערכת העיכול; מחלות ריאה; פגיעה מוחית; בריאות השן; בריאות הנפש; מוגבלויות; פעילות גופנית; עישון; יתר לחץ דם; סוכרת; אסתמה; סרטן; רפואה חלופית; ביטוח בריאות)

036 סקר בריאות לאומי בישראל, 2010-2007: ממצאים נבחרים
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 331, תל-השומר 2012, 125 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ מרכז לאומי לבקרת מחלות).

סקר בריאות לאומי, 2010-2007 - INHIS-2 (Israel National Health Interview Survey) הוא סקר הבריאות הלאומי השני בסדרת INHIS שנערך בישראל, והוא התבסס על מדגם מייצג של 10,331 בני 21 ומעלה. הסקר נערך במסגרת פרוייקט EUROHIS (European Health Interview Surveys) של ארגון הבריאות העולמי, האזור האירופי. מטרות הסקר היו: ניטור מצב הבריאות של אוכלוסיית ישראל, כולל שיעורי ההימצאות של מחלות כרוניות שונות ושיעורי צריכת התרופות למחלות אלה; הערכת השימוש בשירותי בריאות, כולל שיעורי ההתייעצות עם רופאים, שיעורי האשפוז ושיעורי ההיענות לבדיקות סקר; הערכת דפוסי התנהגות הקשורים בבריאות, כולל שיעורי העישון, שימוש באלכוהול ופעילות גופנית. הפרסום הנוכחי כולל ממצאים נבחרים מהסקר, והוא מחולק לשמונה פרקים, כדלקמן: מבוא; מאפיינים דמוגרפיים; סיכום הממצאים; תחלואה מאובחנת; שימוש בתרופות; בדיקות רפואיות; התנהגויות בריאות; שימוש בשירותי בריאות. הנתונים מוצגים לפי מגדר, קבוצות אוכלוסייה וקבוצות גיל. במקרים מסוימים נעשו גם השוואות לפי אזורים גאוגרפיים. כמו כן, מובאות השוואות לממצאים מהסקר הקודם (2004-2003). בנספח מוצגים שאלוני הסקר.

(בריאות גופנית; מחלות כרוניות; מחלות לב וכלי הדם; סוכרת; קצרת; סרטן; כולסטרול; יתר לחץ דם; פגיעה מוחית; בדיקות רפואיות; אשפוז; טיפול רפואי; תרופות; בריאות הנפש; חרדה; דיכאון; מוגבלויות; חיסונים; פעילות גופנית; תזונה; עישון; שתיית אלכוהול; השמנת-יתר; אוסטיאופורוזיס; רווחה רגשית)

037 גולדברגר, נחמה; אבורבה, מרים; חקלאי, ציונה:
סיבות מוות מובילות בישראל: 2010-2000
תחום מידע, שירותי מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 71 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצגות המגמות בסיבות המוות המובילות בישראל מ-2000 עד 2010, לפי קבוצות גיל ומין. המידע מבוסס על קבצי "סיבות מוות" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעורי התמותה מוצגים עבור כל שנה ובממוצע לשנים 2010-2008. זאת, בהתאם לסיבת המוות היסודית שסומלה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על-פי המהדורה העשירית של קידוד האבחנות הבין-לאומי ICD-10 (International Classification of Diseases). בין הממצאים: עשר סיבות המוות המובילות ב-2010-2008 היו כדלקמן: שאתות ממאירות (135.1 נפטרים לכל 100,000 נפש), מחלות לב (92.0), סוכרת (31.7), מחלות כלי-דם במוח (28.8), מחלות כליה (19.7), תאונות (16.0), אלח דם (14.7), מחלות כרוניות במערכת הנשימה התחתונה (14.5), דלקת ריאות ושפעת (12.5) ויתר לחץ דם (8.7); בהתפלגות לפי קבוצות גיל, סיבת המוות המובילה בקרב בני 14-0 היתה סיבות סב-לידתיות (13.4) ולאחריה מומים מלידה (10.8); סיבת המוות המובילה בקרב בני 24-15 היתה תאונות (9.8) ולאחריה התאבדות (5.9), סיבת המוות המובילה בקרב בני 44-25, 64-45 ו-74-65 היתה שאתות ממאירות (17.3, 170.5 ו-594.8 בהתאמה), ובקרב בני 75+ סיבת המוות המובילה היתה מחלות לב (1,505.1); בקבוצת הגיל 24-15 סיבת המוות המובילה בקרב גברים היתה תאונות (16.4) ובקרב נשים - שאתות ממאירות (3.2). בהשוואה בין-לאומית נמצא, כי סרטן היא סיבת המוות המובילה ברוב הארצות ולאחריה מחלות לב, כמו בישראל.

(תמותה; פטירות; סיבות מוות; מחלות גופניות; סרטן; סוכרת; מחלות לב וכלי הדם; מחלות מערכת הנשימה; מחלות כבד; יתר לחץ דם; שפעת; דלקת ריאות; אלצהיימר; מומים מלידה; תאונות; הרעלות; התאבדות; רצח)

038 חקלאי, ציונה; מרון, ג'יל ואחרים:
ביקורים במחלקה לרפואה דחופה, מאפייני הפעילות: 2012
מנהל מידע ומחשוב, אגף המידע, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 71 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצגים מאפייני הפעילות במחלקות לרפואה דחופה ב-28 בתי-חולים לאשפוז כללי (לא כולל בתי-החולים שבמזרח ירושלים). במסגרת הפרסום מוצגים הנושאים הבאים: מספר ושיעור עמדות בתקן; מספר ושיעור ביקורים; ביקורים חוזרים; ביקורים לפי בתי חולים; זמן הפניה; גורם מפנה; ביקורים לפי סיבת כניסה; משך שהיה; אחוז אשפוזים; פטירות; תחלואה - ביקורים לפי אבחנות. בין הממצאים: בסוף 2012 היו 1,160 עמדות לרפואה דחופה בתקן, מהן 1,141 בבתי-חולים לאשפוז כללי - שיעור של 0.15 עמדות ל 1,000 נפש; נרשמו כ 2.9 מיליון ביקורים במחלקות לרפואה דחופה (כ-2.5 מיליון ביקורים ללא יולדות); 63% מהפונים למחלקות לרפואה דחופה הגיעו עם הפניה רפואית, 71% מהפניות היו עקב מחלה ו-57% מהפונים עקב סיבות חיצוניות; 74% מהביקורים ללא יולדות היו עקב מחלה ורבע עקב סיבות חיצוניות. כמחצית הביקורים עקב מחלה וכשני שליש מהביקורים עקב סיבות חיצוניות היו של גברים. 20% מהביקורים של נשים היו עקב סיבות חיצוניות בהשוואה ל-32% מהביקורים של הגברים; השהיה הממוצעת במחלקות לרפואה דחופה היתה 3.38 שעות וחציון השהיה היה 2.42 שעות; 30% מהפונים אושפזו (27% ללא יולדות), 33% עקב מחלה ו-10% עקב סיבות חיצוניות.

(בתי-חולים; חדר מיון; רפואה דחופה; אבחון רפואי)

039 כוח-אדם במקצועות הבריאות, 2012​
אגף המידע, מינהל מידע ומחשוב, בשיתוף האגף למקצועות רפואיים, מערך הפסיכולוגיה ומינהל הסיעוד, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 227 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il.

בפרסום זה מובא מידע מעודכן ל-2012 על כוח-האדם במקצועות הבריאות: רופאים; רופאים מומחים; רופאי שיניים; רופאי שיניים מומחים; רוקחים; בעלי מקצועות הסיעוד; בעלי מקצועות עזר רפואיים (כגון פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, גנטיקאים קליניים, אופטומטריסטים, דיאטנים ועוד); פסיכולוגים; פסיכולוגים מומחים; מועסקים - מידע מסקר כוח-אדם; מועסקים - מידע מִנְהָלִי ממעסיקים. מוצגים הן מספרים מוחלטים והן התפלגויות של בעלי המקצועות לפי סוגי מומחיות, שיעורים ל-1,000 תושבים, מאפיינים דמוגרפיים, מקום הלימוד ועוד. כמו כן, מובאות השוואות למדינות החברות בארגון ה-OECD על שיעורי כוח-האדם הרפואי. נמצא, כי נמשכת מגמת הירידה בשיעורי הרופאים, האחיות, רופאי השיניים, טכנאי השיניים, ועוזרי רוקחים. זאת, לצד עלייה בשיעורים ביתר מקצועות הבריאות. מקורות הנתונים ששימשו להכנת לפרסום הם: מאגר בעלי הרשאה במקצועות רפואיים ועזר רפואיים שבאגף למקצועות רפואיים, מאגר בעלי הרשאה במקצועות הסיעוד שבמינהל הסיעוד, סקר כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי המועסקים במקצועות הבריאות ובשירותי הבריאות (נתוני 2012-1995), מידע מִנְהָלִי ממעסיקים ועדכון נתוני פטירה והגירה ממרשם האוכלוסין. יש לציין, כי הפרסום כולל גם מידע על רופאים מועסקים שהתקבל ממעסיקיהם - ארבע קופות החולים, נציבות שירות המדינה, צה"ל וכ-100 מוסדות אשפוז.

(כוח-אדם רפואי; מקצועות עזר רפואיים; רופאים; רוקחים; אחים; פסיכולוגים; רפואת שיניים; סיעוד; ריפוי בעיסוק; קלינאות תקשורת; דיאטנים)

040 כהן, רפאלה: 
​חברות בקופת חולים, 2012
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 248 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2013, 104 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על חברי קופות החולים. הנתונים כוללים את התפלגות המבוטחים לפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים ולפי יישובים, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות. הנתונים מתבססים על "קובץ הבריאות" של המוסד לביטוח לאומי, המשמש מקור הרישום הבלבדי על כלל תושבי ישראל החברים בקופות החולים. בין היתר, אפשר ללמוד מן הדו"ח על מעבר בין קופות החולים, על מספר המבוטחים לפי קבוצות גיל, על חברות בקופות החולים לפי גובה ההכנסה, על ביטוח בני זוג בקופות חולים שונות, על חלקן של קופות החולים בכספי ביטוח הבריאות ועוד. בסוף 2012 היו מבוטחים בקופות החולים כ-7.9 מיליוני איש - גידול של 1.9% לעומת 2011. התפלגות המבוטחים בין הקופות היתה כדלקמן: 52.3% ב"שירותי בריאות כללית", 25% ב"מכבי שירותי בריאות", 13.6% ב"קופת חולים מאוחדת" ו-9.1% ב"קופת חולים לאומית". כ-104,240 מבוטחים החליפו קופת חולים ב-2012. מבוטחי "מכבי" ו"מאוחדת" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר, בממוצע, ממבוטחי "כללית" ו"לאומית". במהלך 2012 נרשמו כ-280,230 מבוטחים חדשים בקופות החולים, כ-49.9% מהם ב"שירותי בריאות כללית".

(קופות-חולים; ביטוח בריאות ממלכתי)

041 השינוי שחל במעברים בין קופות החולים בעקבות האפשרות לעבור בין הקופות באינטרנט
האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 10 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי חייב את קופות החולים לקבל כל תושב שבחר להירשם באחת מהן או לעבור לאחת מהן. זאת, כדי לעודד תחרות בין הקופות ולשפר את השירות למבוטחים. במשך השנים פושטו הליכי המעבר בין הקופות. מאז 2010 ניתן לעבור בין הקופות בשישה מועדים בשנה (עד שני מעברים ב-12 חודשים). באוקטובר 2011 נקבע שלמשך שנתיים מאותו מועד ניתן לעבור בין קופות החולים באמצעות האינטרנט, דרך האתר של המוסד לביטוח לאומי. בניגוד לבקשת מעבר באמצעות סניפי הדואר, שעולה כ-15 ש"ח, המעבר באמצעות האינטרנט הוא ללא עלות למבוטח. במחקר הנוכחי נבדקה השפעת אפשרות המעבר באמצעות האינטרנט על מספר המעברים, מידת השימוש בשירות, מאפייני המשתמשים והשינויים לעומת שנים קודמות. המחקר התבסס על ניתוח נתוני המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: ב-2012 עברו קופה 1.4% מהמבוטחים - 1% באמצעות הדואר ו-0.4% באמצעות האינטרנט (בסך הכל נעשו 108,216 מעברים בשנה זו); לאורך השנים לא ניכר גידול במעברים עקב השינוי (ב-15 השנים האחרונות שיעור המעברים לא עלה על 2%); במהלך 2012 היה גידול מתמיד במעבר באמצעות האינטרנט: במועד הראשון נעשו 15,330 מעברים באמצעות הדואר ו-2,913 באמצעות האינטרנט, במועד השני נעשו 13,089 מעברים באמצעות הדואר ו-4,243 באמצעות האינטרנט, במועד השלישי נעשו 12,360 מעברים באמצעות הדואר ו-3,940 באמצעות האינטרנט, במועד הרביעי נעשו 12,574 מעברים באמצעות הדואר ו-4,677 באמצעות האינטרנט, במועד החמישי נעשו 13,603 מעברים באמצעות הדואר ו-6,112 באמצעות האינטרנט ובמועד השישי נעשו 12,791 מעברים באמצעות הדואר ו-6,584 באמצעות האינטרנט; שיעור המעברים בכלל ובאמצעות האינטרנט בפרט היה גבוה יותר בקרב צעירים; 37.3% מהמצטרפים ל"מכבי שירותי בריאות" ב-2012 עשו זאת באמצעות האינטרנט לעומת פחות מ-25% בקופות החולים האחרות; ב-2012 "שירותי בריאות כללית" היתה הקופה היחידה שרשמה גידול במספר המבוטחים כתוצאה מהמעברים נטו בין קופות החולים.

(ביטוח בריאות ממלכתי; קופות חולים; אינטרנט)

042 נציב קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: דו"ח מס' 9, לשנים 2012-2011, כולל קובץ נתונים לשנים 2010-2009
משרד הבריאות, ירושלים 2013, 280 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ נציבות קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי).

בדו"ח זה מסוכמת פעילותה של נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-2012-2011. הדו"ח מורכב משלושה חלקים, כדלקמן: 1) נציבות הקבילות - סמכויות ואכיפה; 2) נתונים מספריים והתפלגותם; 3) קבילות ובירורן - קבילות שעניינן טיפול תרופתי, סל השירותים (התוספת השנייה), שירותים הניתנים על-ידי משרד הבריאות (התוספת השלישית), שירותי חירום, בחירת נותן שירותים, תלונות בעניינם של בתי-חולים, שירותי בריאות נוספים (תכניות שב"ן). בין הממצאים: ב-2011 התקבלו בנציבות 5,542 קבילות וכן בקשות והשגות בנושאים שונים - בסך הכל 9,406 פניות; מתוך הקבילות נגד קופות החולים שבהן הסתיים הטיפול ב-2011, 27.2% נמצאו מוצדקות ולגבי 15.5% הבעיה באה על פתרונה או שניתן מידע/הכוונה לפונה; ב-2012 התקבלו 6,382 קבילות וכן בקשות והשגות בנושאים שונים - בסך הכל 10,950 פניות; מתוך הקבילות שבהן הסתיים הטיפול ב-2012, 26% נמצאו מוצדקות ולגבי 16.7% הבעיה באה על פתרונה או שניתן מידע/הכוונה לפונה; נושאי הקבילות ב-2011 היו סל השירותים (69%), איכות השירות (21%), שירותי בריאות נוספים (6%) ובחירת נותן השירותים (4%); מבין הקבילות והבקשות שהוגשו נגד קופות החולים ב-2012, שיעור הקבילות הנמוך ביותר ביחס למספר המבוטחים היה של שירותי בריאות כללית (6.01 פניות לכל 10,000 נפשות מבוטחות), והשיעור הגבוה ביותר היה של קופת חולים לאומית (8.38).

(ביטוח בריאות ממלכתי; תלונות; שירותי בריאות; קופות חולים; תשלום עבור שירות; טיפול רפואי; תרופות; הספקת שירותים; זכויות החולה; ביטוח רפואי משלים; המוסד לביטוח לאומי; בתי-חולים)

043 חקלאי, ציונה; מרון, ג'יל ואחרים:
אשפוזים במחלקות הפנימיות, 2012-2000
מנהל מידע ומחשוב, אגף המידע, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 57 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה, מוצג מידע על האשפוזים במחלקות הפנימיות ופנימיות מוגבר ב-2012-2000. המידע מבוסס על דיווחי בתי החולים למאגר האשפוזים הלאומי, המנוהל באגף המידע במשרד הבריאות. בפרסום נכלל מידע מ-28 בתי חולים כלליים (להוציא מזרח ירושלים) לגבי 133 מחלקות - היבטים שונים על פעילות האשפוז ב-2012 ומגמות מ-2000. הפרסום מורכב משני חלקים: בחלק הראשון, מוצג מידע על מאפייני האשפוז והמאושפזים - שיעור ואחוז האשפוזים לפי גיל, מין וגורם מבטח, שיעור אשפוזים מתוקנן לגיל, גיל ממוצע, גיל חציוני, משך השהיה, אבחנות, ניתוחים, פטירות ועוד; בחלק השני, מוצג מידע על היקף תופעת האשפוזים החוזרים במחלקות הפנימיות והגורמים המשפיעים על החזרה לאשפוז ב-2011. בין הממצאים: כ-284,300 איש אושפזו במחלקות הפנימיות ב-2012; שיעור האשפוזים במחלקות אלו ירד מ-63.2 ל-100,000 ב-2000 ל-50 ל-100,000 ב-2012; 62% מהמאושפזים היו בני 65 ומעלה; כשני שליש מהמאושפזים היו מבוטחי "שירותי בריאות כללית"; חציון האשפוז ב-2012-2000 היה שלושה ימים; כ-6%-5% נפטרו במהלך האשפוז; כחמישית מהאשפוזים ב-2012 היו אשפוזים חוזרים; הגורמים המשפיעים על אשפוז חוזר היו גיל מבוגר, מין גברי, מצב משפחתי לא נשוי, מוצא ערבי, כניסה לאשפוז מהמחלקה לרפואה דחופה, משך שהיה גבוה באשפוז הבסיס, אשפוז בחצי השנה הקודמת ותחלואה נוספת.

(אשפוז; מחלות גופניות; אשפוז חוזר)

044 מבדק איכות: מחלקות כירורגיה כללית
המחלקה למבדקי איכות, האגף להבטחת איכות, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 61 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

מדידת איכות הטיפול הרפואי הכרחית לשם קיומה של מערכת רפואית המספקת טיפול מיטבי לחולה תוך שמירה על בטיחותו במהלך מגעיו עם מערכת הבריאות. בפרסום זה מוצגים ממצאי מבדק איכות במחלקות כירורגיה כללית שנערך בסוף 2011 בכל בתי-החולים הכלליים - ציבוריים ופרטיים - ונבדקו בו 31 מחלקות לכירורגיה כללית (מתוך 40). בכל בית-חולים נבדקה מחלקה אחת שנבחרה אקראית ביום המבדק - 11 מחלקות בבתי-חולים שבהם עד 300 מיטות, 14 מחלקות בבתי-חולים שבהם 800-301 מיטות ו-6 מחלקות בבתי-חולים שבהם יותר מ-800 מיטות. מטרות המבדק היו : קביעת תקן עשייה איכותית במחלקות הכירורגיות והגדרת מדדי איכות לתהליך הטיפול בחולה הכירורגי; מיסוד והטמעת דרכי עבודה יעילות ואיכותיות; בדיקת העמידה במדדי תהליך במחלקות הכירורגיות, שהוגדרו על-ידי וועדת היגוי מקצועית. בין הממצאים: הציון הממוצע של המבדק היה 90 מתוך 100; הציון הממוצע בבתי-החולים הגדולים היה 94.5, של בתי-החולים הבינוניים 90.3 ושל בתי-החולים הקטנים 87.2; בהתפלגות לפי בעלות, הציון הנמוך ביותר היה של בתי-חולים פרטיים קטנים (עד 20 מיטות) - 71.25, והציון הגבוה ביותר היה של בתי-חולים של "שירותי בריאות כללית - 94.9; בתי-החולים הפרטיים שבבעלות קופות החולים ובתי-החולים הציבוריים קיבלו בממוצע את הציון 90.2, והציון הממוצע של בתי-החולים הממשלתיים היה 90.1; הנושא שקיבל את הציון הנמוך ביותר היה "הכנה לניתוח" (הסבר על הניתוח והשלכותיו במעמד החתימה על הסכמה מדעת); בבתי-החולים הפרטיים הקטנים בלטו ליקויים בביצוע אימות נתונים בחדר הניתוח, בתיאור מצב החולה בסוף הניתוח, ברישום אבחנות על-פי ICD9 ובמעקב אחר החולה לאחר הניתוח.

(בתי-חולים; ניתוחים; מדדים; איכות הטיפול)

045 קידר, ניר; אריאלי, דניאלה; חורב, טוביה:
השוואות בינלאומיות של מערכות בריאות: ארצות ה-OECD וישראל, 2011
מינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 41 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

ארגון ה-OECD מפרסם אחת לשנה נתונים השוואתיים על מערכות הבריאות ב-34 המדינות החברות בארגון. בפרסום זה מוצגת השוואה בין נתוני ישראל לבין נתוני המדינות החברות בארגון בכ-30 מדדים. הנתונים מחולקים לארבע קבוצות עיקריות: אוכלוסייה ותנועה טבעית; תשתיות מערכת הבריאות; שימוש בשירותי בריאות ומצב הבריאות; ההוצאה הלאומית לבריאות. רוב הנתונים מתייחסים ל-2011 וחלקם ל-2010-2009. בין הממצאים: שיעור בני 65+ בישראל היה כ-10%, לעומת ממוצע של 15.4% במדינות ה-OECD; יחס התלות בישראל (היחס בין בני 14-0 ובני 65+ לבין בני 64-15 [גיל העבודה]) היה 61.8% - הגבוה ביותר במדינות הארגון (הממוצע בארגון - 49.2%); שיעור הפריון של נשים בגיל 49-15 בישראל היה 3 - הגבוה ביותר במדינות הארגון (הממוצע בארגון - 1.7); תוחלת החיים של הגברים בישראל (79.9 שנים) היתה הרביעית בגובהה בארגון, ותוחלת החיים של הנשים בישראל (83.6 שנים) היתה במקום ה-13; השיעור הממוצע של מיטות לאשפוז כללי לאלף נפש בארגון עמד על 3.4, ובישראל על 1.91; שיעור האחיות המועסקות לאלף נפש במדינות הארגון עמד על 8.8, ובישראל על 4.8; שיעור בעלי ביטוח בריאות פרטי בישראל עמד על 80%, לעומת 32.5% בממוצע במדינות הארגון; שיעור תפוסת מיטות אשפוז כללי בישראל היה 98% - השיעור הגבוה ביותר במדינות הארגון (הממוצע בארגון - 76.9%); אחוז המימון הפרטי מסך ההוצאה הלאומית לבריאות היה בישראל 37.9%, לעומת ממוצע של 28.5% בארגון.

(בריאות; שירותי בריאות; תוחלת חיים; פריון [ילודה]; תמותת תינוקות; רופאים; אחיות; בתי-חולים; אשפוז; בדיקות רפואיות; השמנת-יתר; הוצאה לאומית; ביטוח בריאות)

046 ​בריאות הנפש בישראל - שנתון סטטיסטי, 2012
תחום מידע והערכה, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 88 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: נושאים ◄ פרסומים בבריאות הנפש).

שנתון בריאות הנפש מורכב השנה משמונה פרקים, לפי הפירוט הבא: 1) טיפול אמבולטורי פסיכיאטרי; 2) שיקום פסיכיאטרי בקהילה; 3) אשפוז פסיכיאטרי - מיטות וימי אשפוז, קבלות ומתקבלים, מאושפזים, שחרורים, פטירות והתאבדויות 4) פסיכיאטריה משפטית; 5) פסיכיאטריה של ילדים ונוער; 6) פסיכיאטריה של הזִקְנָה (פסיכוגריאטריה); 7) התמכרויות; 8) רשימת אתרים באינטרנט העוסקים בבריאות הנפש. בראש כל פרק מובא תיאור של המצב בשטח ושל הפעילות המתרחשת בתחום, ומובא פירוש של המונחים הרלוונטיים. בחלק מן הלוחות מובאים נתונים רב-שנתיים, כדי לאפשר מעקב אחרי מגמות לאורך זמן, ובחלק אחר מוצגים נתונים המתייחסים לשנה הנתונה (2011).

(בריאות הנפש; בתי-חולים פסיכיאטריים; מרפאות פסיכיאטריות; טיפול בקהילה; שיקום; אשפוז פסיכיאטרי; אשפוז כפוי; התמכרות; גמילה מסמים; התאבדות)

​047 ידע, עמדות והתנהגות בריאותית בישראל, 2011
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 345, תל-השומר 2013, 181 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם המחלקה לחינוך וקידום בריאות, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

סקר ידע, עמדות והתנהגות בריאותית בישראל, הוא סקר דו-שנתי, שנועד לסייע למקבלי ההחלטות בקביעת מדיניות לקידום הבריאות בישראל. בפרסום מוצגים ממצאים מהסקר שנעשה ב-2011, שהשתתפו בו 2,7398 יהודים ו-2,196 ערבים בני 21 ומעלה. הפרסום מחולק לתשעה פרקים, כדלקמן: מבוא ותיאור הסקר; מאפיינים דמוגרפיים; ממצאים עיקריים; הערכת מצב הבריאות; עישון; אורח חיים פעיל ואורח חיים יושבני; תזונה, שתיית מים וצריכת משקאות (הרגלי תזונה, שתיית מים וצריכת משקאות מתועשים); מדד מסת הגוף; התנהגויות נוספות הקשורות לבריאות (שעות שינה, היגיינת הפה, בדיקת ממוגרפיה בשנתיים שקדמו לסקר - נשים בלבד; שימוש במיטות שיזוף ויחס כלפי המתמודדים עם מחלת נפש). בפרק הנספחים, מוצגים שאלוני הסקר בעברית ובערבית ותקציר הפרסום באנגלית. בין הממצאים (בשקלול לגיל, למין ולקבוצת אוכלוסייה): 62.1% העריכו את מצב בריאותם הכללית כ"מצוין" או "טוב מאוד" - 61.6% ביהודים ו-64% בערבים; 20.6% מעשנים - שיעור העישון גבוה פי 1.39 בקרב ערבים בהשוואה ליהודים (24.9% ו-19.8% בהתאמה); 35% מבצעים פעילות גופנית למשך 30 דקות רצופות לפחות, שלוש פעמים בשבוע או יותר - השיעור גבוה ביהודים פי 1.3 מאשר בערבים - 36.4% ו-27.7% בהתאמה; 49.3% נמצאו במשקל תקין -  50.5% ביהודים ו-43.3% בערבים (18.5≤BMI<25).

(בריאות גופנית; הערכה עצמית; עמדות; תזונה; עישון; פעילות גופנית; בדיקות רפואיות; מחלות כרוניות; בריאות הפה; השמנת-יתר; יתר לחץ דם; סוכרת; קידום הבריאות)

048 ​ליפשיץ, אירנה; פישלר, יהודית ואחרים:
היארעות ותמותה מסרטן בישראל, 2010-1990
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 8 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה נסקרים השינויים בהיארעות ובתמותה מסרטן ב-2010-1990, לפי מין וקבוצת אוכלוסייה (יהודים וערבים), וכן מובאות השוואות בין-לאומיות. בין הממצאים: ב-2010 אובחנו בישראל 24,762 איש עם סרטן חודרני; סוגי הסרטן הנפוצים בקרב גברים יהודים ב-2010 היו הערמונית (22.1%), המעי הגס והחלחולת (13.2%) והריאה (10.6%), ואילו בקרב גברים ערבים סוגי הסרטן הנפוצים היו הריאה (18.2%), המעי הגס והחלחולת (16%) והערמונית (11%); סוגי הסרטן הנפוצים בקרב נשים יהודיות ב-2010 היו השד (31.4%), המעי הגס והחלחולת (11.9%) והריאה (6.1%); סוגי הסרטן הנפוצים בקרב נשים ערביות היו השד (30.2%), המעי הגס והחלחולת (12.7%) ובלוטת המגן (7.2%); שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל ל- 100,000 נפש של סרטן (בכלל האתרים) ב-2010 היו גבוהים יותר בקרב יהודים (בשני המינים) לעומת ערבים, ובגברים בשתי קבוצות האוכלוסייה לעומת הנשים; שיעורי ההיארעות של סרטן (בכלל האתרים) בין 1992-1990 ל-2010-2008 עלו ב-8% בקרב גברים יהודים, ירדו ב-1% בקרב נשים יהודיות, עלו ב-64% בקרב גברים ערבים ועלו ב-76% בקרב נשים ערביות (עיקר העלייה בהיארעות סרטן באוכלוסייה הערבית התרחש בעשור2000-1991 ולאחר מכן התמתנה העלייה); שיעורי התמותה הגבוהים ביותר עקב סרטן ב-2010 היו עקב סרטן הריאה בקרב גברים (21.8% בקרב יהודים ו-34.9% בקרב ערבים), ובקרב נשים שיעורי התמותה הגבוהים ביותר היו עקב סרטן השד (18.7% בקרב יהודיות ו-19% בקרב ערביות); שיעורי התמותה עקב סרטן (בכלל האתרים) מתוקננים לגיל ירדו ב-14% ב-2010 לעומת 1990 בקרב גברים יהודים, ירדו ב-16% בקרב נשים יהודיות, עלו ב-20% בקרב גברים ערבים וירדו ב-14% בקרב נשים ערביות.

(סרטן; תמותה)

049 ​רובין, ליזה; חונוביץ, מירה ואחרים:
נתוני בדיקות גדילה של תלמידי בתי ספר בישראל, תשע"ג
שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 8 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בדו"ח זה מוצג סיכום מדדי גדילה של תלמידי בתי הספר שנרשמו ברשומת הבריאות הממוחשבת של שירותי בריאות לתלמיד בשנת הלימודים תשע"ג, לפי העקומות שנקבעו על-ידי ארגון הבריאות העולמי. המדידות בוצעו על-ידי אחיות חברת נטל"י ואחיות לשכות הבריאות המחוזיות דרום ואשקלון. המדידות בוצעו לתלמידי כיתות א' ו-ז'. בין הממצאים: שיעור התלמידים עם עודף משקל (בעלי מדד מסת גוף [BMI] 85 ומעלה) היה 20.3% בכיתות א' ו-30.4% בכיתות ז'; ליותר משליש מהילדים הערבים בכיתה ז' היה עודף משקל (בין אחוזון 96-85) או השמנה (אחוזון 97 ומעלה); BMI נמוך (נמוך מאחוזון 3) וגובה נמוך (נמוך מאחוזון 3) בלטו אצל ילדים חרדים ובדואים יותר מאשר בקרב קבוצות אחרות (שיעור התלמידים עם גובה נמוך בכיתה ז' בקרב התלמידים החרדים היה 6.8% - יותר מפי 2 מהצפוי על-פי עקומת הייחוס); מבין התלמידים הסובלים מהשמנה (BMI 97 ומעלה) השיעור הגבוה ביותר בכיתות א' היה בקרב תלמידים ערבים (9.90%) והנמוך ביותר בקרב תלמידים בדואים (3.71%); בכיתות ז' שיעור התלמידים הסובלים מהשמנה הגבוה ביותר היה בקרב תלמידים ערבים (17.38%) והנמוך ביותר בקרב תלמידים חרדים (9.18%).

(ילדים; מתבגרים; השמנה)

050 מב"ת לרך - סקר מצב בריאות ותזונה לאומי מלידה עד גיל שנתיים: 2012-2009
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, פרסום מס' 352, תל-השומר 2014, 307 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה, מוצגים ממצאי סקר מב”ת (מצב בריאות ותזונה) לרך שבוצע על-ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב”ם) והמחלקה לתזונה במשרד הבריאות. הסקר, שבוצע ב-2012-2009, התמקד בתינוקות ופעוטות מגיל לידה ועד גיל שנתיים. במסגרת הסקר, הוערכו הרגלי התזונה של תינוקות ופעוטות בישראל בחמש נקודות זמן ונעשתה השוואה להמלצות הקיימות. נאסף מידע על הרגלי הבריאות של התינוק ובני משפחתו, ידע ועמדות לגבי תזונת התינוק, קבלת חיסונים ומצב הבריאות של התינוק. הפרסום מחולק ל-13 פרקים, כדלקמן: מבוא; מאפיינים דמוגרפיים; שהייה בבית חולים; הנקה;
הנקה - הדרכה ותמיכה; שימוש בתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל); ידע ועמדות הודות הנקה וחיסונים; תזונת התינוקות; תוספי תזונה לאם ולתינוק; בריאות התינוק; חיסונים; מדדים אנתרופומטריים; הרגלי עישון. בפרק הנספחים, מוצגים שאלוני הסקר. מטרות הסקר, היו הערכה ואיסוף מידע לגבי: שיעורי ההנקה, משך ואופי ההנקה והזנת תינוקות בישראל על-פי משתנים דמוגרפיים, בריאותיים, התנהגותיים ומשתנים הקשורים ללידה ולתינוק; הגורמים המשפיעים על התחלת ההנקה, משך זמן ההנקה והפסקתה; שיעור ההיענות להמלצות משרד הבריאות לגבי מתן תוספי ברזל וויטמין D; אופי השימוש בתרכובת מזון לתינוקות השוואת משך הנקה ומתן תוספים בין תינוק בודד לתאומים; השוואת שיעורי ההנקה בישראל לנתונים בין-לאומיים; ההיענות להמלצות משרד הבריאות לגבי חיסונים; נתוני ההנקה בסקר הנוכחי בהשוואה לסקר הקודם שנערך ב-2000; בניית מסד נתונים למעקב אחר מגמות הזנת תינוקות ופעוטות לאורך שנים.

(תינוקות; ילדים בגיל הרך; הנקה; תזונה; חיסונים)

051 שם טוב, דניאל (עורך):
HIV / איידס בישראל - דו"ח אפידמיולוגי תקופתי, 2012-1981
המחלקה לשחפת ואיידס, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 4 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

לקראת יום האיידס הבין-לאומי, פרסמה המחלקה לשחפת ואיידס של משרד הבריאות דו"ח אפידמיולוגי תקופתי על אודות התחלואה באיידס ב-2012-1981. בדו"ח מוצגים, על-פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האיידס של האו"ם (UNAIDS), נתונים על חולים ונשאים לפי מגדר, קבוצת גיל, דרך ההעברה, שנת הדיווח והישרדות/תמותה. בין הממצאים: מ-1981 עד סוף 2012 התגלו בישראל 7,517 מקרים חדשים של נשאי איידס וחולי איידס; במהלך תקופה זו נודע למשרד הבריאות על 1,460 נפטרים או חולים/נשאים שעזבו את ישראל; בסוף 2012 היו רשומים 6,057 אנשים החיים בישראל עם HIV/איידס, וההערכה היא שהמספר מגיע בפועל ל-8,363; ב-2012 דווח על 487 מקרים חדשים של HIV/איידס, ואילו ב-2012-2008 התגלו בממוצע 429 מקרים חדשים בשנה; הגורם השכיח ביותר להעברת המחלה (הן בקרב חולים והן בקרב נשאים) היה "מוצא מארץ נגועה באיידס" ולאחריו "קיום יחסי מין בין גברים".

(איידס; אפידמיולוגיה)

052 פעילות המרכז הלאומי להשתלות לשנת 2013
המרכז הלאומי להשתלות - אדי, משרד הבריאות, ירושלים 2014, 6 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בדו"ח על פעילות מרכז ההשתלות, מוצגים מגוון נתונים על מערך ההשתלות בישראל. בין הממצאים: מתוך 143 פניות שנעשו ב-2013 למשפחות שאצל יקירם נקבע מוות מוחי נשימתי התקבלו 80 הסכמות - שיעור ההסכמות הגבוה ביותר (56%)  מאז הקמת מערך תאום ההשתלות; שיא של 392 חולים זכו להשתלת איבר (מתורמים חיים ונפטרים); ניתוחי ההשתלות המובילים מנפטרים (248 ניתוחים) היו של כליה (112), כבד (57) ריאה אחת (25) ושתי ריאות (24); נכון ל-1 בינואר 2014, 1,075 חולים ממתינים לשתלה - 762 להשתלת כליות, 124 להשתלת כבד, 89 להשתלת לב, 87 להשתלת ריאות, 11 להשתלת כליה ולבלב ו-2 להשתלת לב וריאות; עלייה של 24% נרשמה ב-2013 בהשתלת כליה מתורמים חיים (134 השתלות); שיא של כ-90,000 איש חתמו ב-2013 על כרטיס אדי.

(ניתוחים; השתלת איברים; תרומת איברים)

053 עדכון נתוני היארעות ותמותה מסרטן לשנת 2011 והצגת נתוני הישרדות יחסית מסרטן בישראל, 2010-1991: יום הסרטן הבינלאומי, 4.2.2014
הרישום הלאומי לסרטן  והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2014, 11 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

לציון יום הסרטן הבין-לאומי, 4.2.2014, מוצגים בסקירה זו נתוני תחלואה ותמותה מסרטן מעודכנים, וכן נתונים אודות ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן לפי מין, קבוצת אוכלוסייה, מחוז ותקופת זמן. בין הממצאים: גידולים סרטניים מהווים את סיבת המוות העיקרית בישראל (כ-25% מהתמותה) מ-1999; ​ב-2011 אובחנו 24,992 מקרי סרטן חודרני בקרב כ-12,000 גברים וכ-13,000 נשים; סוגי הסרטן העיקריים בקרב גברים יהודים הם ערמונית - 19.3% (11% בקרב גברים ערבים), מעי גס וחלחולת - 13% (10.7%), ריאה - 9.6% (11%), כיס השתן - 9% (7.6%) ו-NHL (לימפופה שאינה הודג'קין) - 5.3% (6.5%); סוגי הסרטן העיקריים בקרב נשים יהודיות הם שד - 30.7% (31.8% בקרב נשים ערביות), מעי גס וחלחולת - 10.6% (10.6%), רחם - 6.7% (5.1%), ריאה - 54.6% (לא עיקרי בקרב נשים ערביות), ובלוטת המגן - 4.6% (6.6%) ובקרב נשים ערביות גם NHL - 4.9%; שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן חודרני בכלל האתרים היו 250.9 בקרב גברים יהודים לעומת 218.9 בקרב גברים ערבים ו-255.3 בקרב נשים יהודיות לעומת 175.8 בקרב נשים ערביות; בקרב יהודים ניכרת מגמת ירידה בשיעורי ההיארעות של סרטו חודרני (בכלל האתרים) מתוקננים לגיל לכל 100,000 נפש מ-2005 לערך ובקרב ערבים מ-2010 לערך; ב-2011 נפטרו מסרטן בישראל 10,287 אנשים - 5,200 גברים (4,468 יהודים, 528 ערבים ו-204 "אחרים [נוצרים שאינם ערבים וחסרי סיווג דת]) ו-5,087 נשים (4,525 יהודיות, 336 ערביות ו-226 "אחרות").

(סרטן)

054 ​מכשירים רפואיים מיוחדים בישראל: תמונת מצב ודפוסי שימוש, 2012-2011
המינהל לטכנולוגיות רפואיות ותשתיות, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 22 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של מכון גרטנר: www.gertnerinst.org.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים לגבי השימוש במכשירים הרפואיים המיוחדים בישראל, כפי שהוגדרו בתקנות בריאות העם [מכשירים מיוחדים], התשנ"ד - 1994. בתקנות אלו נקבע הצורך בקבלת אישור לרכישה של מספר מכשירים רפואיים מיוחדים ולשימוש בהם, ונקבעו אמות מידה כמותיות תוך התחשבות בגודל האוכלוסייה. המידע שבפרסום מבוסס על דיווחיהם של בעלי הרישיונות השונים למינהל לטכנולוגיות רפואיות שבמשרד הבריאות, באמצעות טופס דיווח מובנה שהוכן במיוחד לכל סוג מכשיר. נתונים אלה אוחדו למסד נתונים ארצי המהווה כלי-עזר בקבלת החלטות בתחום. הפרסום מחולק לחמישה פרקים, כדלקמן: מכשירי טומוגרפיה ממוחשבת (CT); מכשירי תהודה מגנטית (MRI); מכשירי טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET); מכשירי אנגיוגרפיה; מכשירי מאיץ קווי. בין הממצאים: בתחילת 2013 פעלו בישראל 62 מכשירי CT ברישיון; ב-2011 בוצעו כ-982,800 בדיקות CT - 125.4 בדיקות ל-1,000 נפש, לעומת 80 בדיקות ל-1,000 נפש ב-2003 ו-61 בדיקות ל-1,000 נפש ב-1995; בתחילת 2013 פעלו בישראל 18 מכשירי MRI ברישיון; ב-2011 בוצעו כ-153,000 בדיקות MRI - 19.5 בדיקות ל-1,000 נפש, לעומת 8 בדיקות ל-1,000 נפש ב-2003 ו-6 בדיקות ל-1,000 נפש ב-1995; בתחילת 2013 פעלו בישראל 6 מכשירי PET-CT ברישיון; ב-2011 בוצעו 29,230 בדיקות PET-CT, לעומת כ-20,700 בדיקות ב-2008 ו-כ-18,000 בדיקות ב-2007.

(ציוד רפואי; תהודה מגנטית)

055 טופר-חבר טוב, רויטל; ברטוב, שלומי:
דו"ח ציבורי מסכם על תוכניות לשירותי בריאות נוספים - שב"ן של קופות החולים לשנת 2012
האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, משרד הבריאות, ירושלים 2013,
59 עמ', בשיתוף עם "פאהן קנה ושות', רואי חשבון". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ אגף לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב"ן).

בדו"ח זה מוצגים נתונים על שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) המופעלים על-ידי קופות החולים. הדו"ח כולל נתונים כספיים וכמותיים של תכניות אלו, תוך השוואה בין הקופות. כמו כן, מוצגים נתונים השוואתיים על פעילות השב"ן. הנתונים מבוססים על דו"חות כספיים ועל דיווחים שנתיים של קופות החולים למשרד הבריאות. הדו"ח כולל 10 פרקים, כדלקמן: כללי; שינויים משמעותיים בתכניות השב"ן משנת 2009 עד אמצע שנת 2013; עיקרי הדו"ח; תעריפי פרמיות וכיסויים; תמצית דו"חות כספיים של תוכניות השב"ן; מבוטחים; הכנסות; תביעות - עלויות רפואיות; הוצאות תפעול, שיווק, הנהלה וכלליות; עתודות ויעודות לכיסוי התחייבויות. בנספח מוצגת עלות התביעות (כולל הכנסות מהשתתפויות עצמיות) ועלות התביעות לנפש בקופות (מלבד קופת חולים "לאומית") בשירותים נבחרים לפי מחוזות. בין הממצאים: מספר המבוטחים בקופות החולים בסוף 2012 היה 7.901 מיליוני נפשות, ומספר מבוטחי השב"ן היה 5.808 מיליוני נפשות; שיעור מבוטחי השב"ן מבין מבוטחי הקופה הנמוך ביותר היה בקופת חולים "לאומית", והשיעור הגבוה ביותר היה ב"מכבי"; רק כ-40% מהמבוטחים ביישובים במגזר הלא-יהודי היו חברים בתכניות שב"ן ב-2012 לעומת 73.5% באוכלוסייה הכללית; ההכנסות מדמי חבר בתכניות שב"ן ב-2012 הסתכמו בכ-3,518 מיליוני ש"ח, ועלות השימושים בתכניות אלו (בנטרול הכנסות מהשתתפויות עצמיות) היתה כ-2,893 מיליוני ש"ח; "שירותי בריאות כללית" סיימה את 2012 עם עודף של כ-68 מיליוני ש"ח, "מכבי" עם עודף של כ-6 מיליוני ש"ח, "מאוחדת" באיזון ו"לאומית" עם עודף של כ-9 מיליוני ש"ח; העלות השנתית הממוצעת למבוטח היתה 504 ש"ח ב"כללית", 538 ש"ח ב"מכבי", 468 ש"ח ב"מאוחדת" ו-430 ש"ח ב"לאומית".

(קופות חולים; ביטוח רפואי משלים; עלויות)

056 ​ברק, ליאור; ברזילי, דפנה:
דו"ח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2012
האגף לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 95 עמ', בשיתוף עם "ברזילי ושות'" - רואי חשבון. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ אגף לפיקוח על קופות חולים).

בדו"ח זה מוצגים נתונים כספיים של ארבע קופות החולים ("שירותי בריאות כללית", "מכבי שירותי בריאות", "קופת חולים מאוחדת" ו"לאומית שירותי בריאות") ב-2012. הנתונים מבוססים על הדו"חות הכספיים המבוקרים של הקופות ליום 31/12/2012 וליום 31/12/2011, אשר בוקרו על-ידי רואי החשבון החיצוניים של הקופות. הדו"ח מורכב מ-11 פרקים, כדלקמן: כללי; הכנסות על-פי חוק; מבוטחים; תוצאות הפעילות; ניתוח סעיפי ההוצאות; ניתוח סעיפי ההכנסות; תרופות וציוד; הכנסות מהשתתפות עצמית; בתי-חולים של "שירותי בריאות כללית"; תקציב לעומת ביצוע - שנת 2012; ניתוח דוחות כספיים. בפרק הנספחים מוצגים דו"חות בקרה תקציביים של הקופות. בין הממצאים: עלות סל הבריאות הסתכמה ב-2012 ב-34,678 מיליוני ש"ח, גידול של כ-6.1% לעומת 2011; 52.5% מהמבוטחים היו חברים ב"כללית", 24.8% ב"מכבי", 13.6% ב"מאוחדת" ו-9.1% ב"לאומית" - השנה, לראשונה לא חל שינוי ביחס מספר המבוטחים בין הקופות לעומת השנה הקודמת; "כללית" סיימה את 2012 עם גירעון של 427 מיליוני ש"ח (גירעון של 510 מיליוני ש"ח ב-2011), "מכבי" עם גירעון של 154 מיליוני ש"ח (גירעון של 322 מיליוני ש"ח ב-2011), "לאומית" עם גירעון של 117 מיליוני ש"ח (גירעון של 150 מיליוני ש"ח ב-2011) ו"מאוחדת" עם גירעון של 163 מיליוני ש"ח (גירעון של 277 מיליוני ש"ח ב-2011).

(קופות חולים; עלויות; גירעון [תקציב]; רווחים; מימון; התערבות ממשלתית)

057 ​הלל, סתוית; חקלאי, ציונה:
מיטות אשפוז ועמדות ברישוי: 31 בדצמבר 2012
אגף מידע, חטיבת מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 34 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il.

בפרסום מוצגים נתונים על מספר מיטות האשפוז, אשפוז יום, טיפול יום, עמדות לטיפול, מערך השיקום והמלונאות הרפואית. זאת, על-פי תעודות הרישום שמנפיק האגף לרישוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות לכל מוסדות הרפואה בישראל. הנתונים מוצגים לפי מוסד, סוג מוסד, סוג אשפוז, אגף ומחלקה. נתוני התקן מוצגים לפי סוג תקן, אגף ומחלקה. נתונים לגבי מספר מיטות האשפוז לאשפוז כללי, פסיכיאטריה, שיקום ומחלות ממושכות ולגבי שיעור המיטות ל-1000 נפש בקטגוריות אלו מתייחסים ל-2012-1995. בין הממצאים: בסוף 2012 היו 14,972 מיטות אשפוז כלליות בתקן - 1.88 ל-1,000 נפש בסוף 2012 לעומת 2.33 ב-1995; בסוף 2012 היו 3,467 מיטות לאשפוז פסיכיאטרי - ירידה של 43% בשיעור המיטות לנפש לעומת סוף 2005; בסוף 2012 היו 24,463 מיטות למחלות ממושכות לעומת 12,737 ב-1995 - עלייה מ-2.27 מיטות ל-1,000 נפש ב-1995 ל-3.07 מיטות ל-1,000 נפש ב-2012

(בתי-חולים; אשפוז; טיפול אמבולטורי; שיקום; דיאליזה; בריאות הנפש; מחלות ממושכות; התמכרויות; לידה; רפואה דחופה)

058 ​רובין, ליזה; חונוביץ, מירה ואחרים:
נתוני בדיקות גדילה של תלמידי בתי ספר בישראל, תשע"א-תשע"ב
שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 10 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בשנים האחרונות, ניכרת מגמה עולמית של עלייה במדד מסת גוף (BMI) בקרב ילדים ובני נוער. בדו"ח זה מוצג סיכום מדדי גדילה של תלמידי בתי הספר שנרשמו ברשומת הבריאות הממוחשבת של שירותי בריאות לתלמיד משנות הלימודים תשע"א ותשע"ב, לפי העקומות שנקבעו על-ידי ארגון הבריאות העולמי. המדידות בוצעו על ידי אחיות בריאות הציבור בבתי-ספר שסיפקה חברת נטל"י לשירות זה בתשע"א ואחיות חברת נטל"י ואחיות לשכות הבריאות המחוזיות דרום ואשקלון בתשע"ב. זהו דו"ח לאומי ראשון של נתוני גדילה ארציים מבתי ספר שנאספו ברמה פרטנית. המדידות בוצעו לתלמידי כיתות א', ג', ה', ז' ו-ט'. בין הממצאים: 66.6% מהתלמידים נבדקו בתשע"א ו-84.2% בתשע"ב; בתשע"א, 15.8% מהתלמידים היו בין אחוזונים 96-85 של המדד (15.7% בתשע"ב) ו-11.1% היו מעל אחוזון 97 של המדד (11.6% בתשע"ב); שיעור עודף המשקל עולה מכיתה א' עד ה', מייצב בין ה' ל-ז' ויורד בכיתה ט'; שיעורי עודף המשקל וההשמנה בקרב האוכלוסייה הבדואית והחרדית נמוכים משאר האוכלוסייה.

(ילדים; מתבגרים; השמנה)

059 ​דו"ח שרת הבריאות על העישון בישראל, 2012
שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2013, 112 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

דו"ח שנתי זה, המוגש לכנסת על-פי חוק, מורכב השנה מ-11 פרקים, כדלקמן: עישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל; עישון בקרב בני נוער בישראל; מצב העישון בצה"ל; פעילות משרד הבריאות למניעת עישון ונזקיו; חקיקה בנושא העישון; אכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון; גמילה מעישון בישראל; דיווח בדבר הוצאות לפרסום מוצרי טבק לשנת 2011; היבטים כלכליים של עישון טבק בישראל; הסיגריה האלקטרונית; ENDGAME - סוף המשחק. בין הממצאים: על-פי סקר KAP-2010, שנעשה על-ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, 20.6% מבני 21 ומעלה בישראל עישנו
ב-2012-2010 - 27.2% מהגברים ו-14.5% מהנשים; שיעור העישון בקרב גברים יהודים היה 23.7% לעומת 43.8% בקרב גברים ערבים, ושיעור העישון בקרב נשים יהודיות היה 15.9% לעומת 6.7% בקרב נשים ערביות; ב-2012 היו שיעורי העישון בצה"ל 30.6% בקרב המתגייסים ו-23.3% בקרב המתגייסות, 29.3% בקרב המשתחררים ו-25.9% בקרב המשתחררות; הוצאות חברות הטבק על פרסום, חסויות וקידום מכירות ב-2012 הסתכמו בכ-54.6 מיליוני ש"ח (כ-51 מיליוני ש"ח ב-2011); הכנסות המדינה ממס קנייה על טבק ב-2012 הסתכמו בכ-5.3 מיליארדי ש"ח (כ-5 מיליארדי ש"ח ב-2011); צריכת הסיגריות הכללית בישראל ב-2012 נאמדה בכ-415 מיליוני חפיסות (ירידה של כ-2.7% לעומת 2011); עיריית תל-אביב-יפו היתה המובילה ב-2012 באכיפת החוק - 2,909 קנסות הוטלו על מעשנים ובעלי עסקים.

(עישון; יהודים; ערביי ישראל; מתבגרים; חיילים; אכיפת חוק)

060 הוועדה הציבורית לבחינת סוגיית הגיל כקריטריון לרישום להשתלת איברים מתורמים נפטרים: דין וחשבון
משרד הבריאות, ירושלים 2014, 77 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

באפריל 2013 הוקמה על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות, בהתאם ליוזמת ועדת ההיגוי ליד המרכז הלאומי להשתלות,הועדה לבחינת סוגיית הגיל כקריטריון לרישום להשתלת איברים מתורמים נפטרים. זאת, בשל התרבות המקרים בהם מועמדים להשתלת איברים, אשר נפסלו מלהצטרף לרשימת הממתינים להשתלה מחמת גיל, נאלצו לעבור השתלות בחו"ל וחלקם אף פנו לקופות החולים לקבלת מימון להשתלות אלו ובשל ההחלטה להעלות את גיל תורמי האיברים הנפטרים ל-80. דו"ח הועדה מחולק לחמישה פרקים, כדלקמן: מבוא ופעילות הוועדה; המצב הקיים ונתונים שהוצגו בפני הוועדה; הגיל כקריטריון מדיר - השיקולים המשפטיים, החברתיים והאתיים; הגיל כפרמטר משוקלל בהקצאת איברים - המלצות נוספות; סיכום. במסגרת הדו"ח, מוצגים נתונים על הממתינים להשתלה, הנפטרים בעודם ממתינים, שרידות מושתלים לפי גיל, השוואה בין-לאומית של מדיניות הגיל ועוד. דו"ח הוועדה הוגש בינואר 2014. עיקרי ההמלצות, היו: ביטול הגיל כקריטריון מדיר לרישום מועמדים להשתלה; הגיל לא ישוקלל בנוסחת ההקצאה אלא אם יש לכך הצדקה רפואית (כמו בהשתלת כליות); בחינת מנגנוני ההקצאה הקיימים כדי לוודא שאינם נותנים משקל לגיל, אלא מנימוקים רפואיים בלבד.

(השתלת איברים; גיל; קשישים)

061 ​ניראל, נורית; סמואל, הדר:
לקראת הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש: דפוסי עבודה ומתן טיפול ועמדות כלפי הרפורמה בקרב פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים
מאיירס - ג'ויונט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' דמ-13-639 בסדרת דו"חות מחקר, ירושלים 2013 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.jdc.org.il/brookdale.

הרפורמה במערכת בריאות הנפש, כוללת את העברת האחריות לאספקת שירותי בריאות הנפש מהממשלה אל קופות החולים. בפרסום זה מוצגים ממצאי מחקר הערכה אודות מאפייני העבודה והטיפול של פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים לפני ביצוע הרפורמה ובחינת תפיסותיהם לגבי השפעתה של הרפורמה עליהם ועל תהליך ההכשרה וההדרכה למקצוע. המחקר כלל ראיונות פתוחים עם 43 אנשי מקצוע ומחקר חתך בקרב מדגם של 40% מבעלי תעודת מומחה בפסיכולוגיה קלינית ו/או רפואית, כלל הפסיכיאטרים בגיל העבודה ומדגם של עובדים סוציאליים המועסקים במסגרות בריאות הנפש של משרד הבריאות. בין הממצאים: העבודה העיקרית של 58% מהפסיכולוגים היתה במגזר הפרטי, בעוד שעבודתם העיקרית של 80% מהפסיכיאטרים ו-100% מהעובדים הסוציאליים היתה במגזר הציבורי; מחצית מהפסיכולוגים והפסיכיאטרים וכשני שליש מהעובדים הסוציאליים צופים כי בעקבות הרפורמה יודגשו הגדרת יעדי הטיפול ועמידה בהם; כשליש מאנשי המקצוע סברו כי הרפורמה תביא למידה רבה של שקיפות ולפגיעה בסודיות הטיפול; כשליש מאנשי המקצוע סברו כי הרפורמה תביא לשיפור בזמינות ונגישות הטיפול.

(שירותי בריאות הנפש; משרדי ממשלה; קופות חולים)

062 ​ברודסקי, ג'ני; בנטור, נטע ואחרים:
תכנית לאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות  - קבוצת מומחים רב-ארגונית ורב-מקצועית: מסמך מסכם
מאיירס  - ג'וינט  - מכון ברוקדייל, ירושלים 2013 (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם משרד הבריאות והמועצה הלאומית לבריאות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.jdc.org.il/brookdale.
הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בשכיחות המחלות המאפיינות אותה הביאו להכרה בצורך בארגון ובתכנון שיטתי ורב-מערכתי של השירותים הניתנים ללוקים באלצהיימר ובדמנציות אחרות. במסמך זה, מוצגת תכנית לאומית להתמודדות עם הדמנציה. התכנית גובשה על-ידי קבוצת מומחים רב-מקצועית ממשרדי הממשלה (משרדי הבריאות והרווחה, המוסד לביטוח לאומי והמשרד לאזרחים ותיקים), מקופות החולים, מבתי החולים, מאש"ל, מעמותות העוסקות בנושא (עמדא ומלבב) ומהאקדמיה. אחת המסקנות היא, כי בניגוד למצב כיום, בו השירותים הניתנים ללוקים בדמנציה מסופקים בנפרד על-ידי גורמים שונים, דרושה היערכות כוללנית ומתואמת של כל מערכות הבריאות והרווחה. זאת, כדי לאפשר לאנשים הלוקים בדמנציה ולבני משפחותיהם לנהל חיים מכובדים, מלאים ועצמאיים ככל האפשר.

(קשישים; מחלת אלצהיימר; שירותי בריאות)

063 ​סמואל, הדר; רוזן, ברוך:
כיצד נערכות קופות החולים להספקת שירותי בריאות הנפש?
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' דמ-13-636 בסדרת דו"חות מחקר, ירושלים 2013 (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.jdc.org.il/brookdale.

בחוק ביטוח בריאות ממלכתי שהתקבל ב-1994, נקבעה תקופת ביניים של שלוש שנים, שבסופה אמורות היו קופות החולים לספק גם שירותים שנתנה המדינה ערב כניסת החוק לתוקף, ביניהם שירותי בריאות הנפש. בפועל, נדחה היישום לגבי שירותי בריאות הנפש שוב ושוב. במאי 2012 התקבל צו ממשלתי המורה על ביצוע הרפורמה באופן הדרגתי מאמצע 2012 והשלמתו עד 2015. מטרותיו של מחקר זה, שנערך לפני אישור הצו, היו: מיפוי שירותי בריאות הנפש שהיו קיימים בקופות לפני קבלת הצו; תיאור היערכותן של הקופות החולים לקראת רפורמת בריאות הנפש, לאורך השנים, תוך התייחסות להתמשכות התהליך. המחקר התבסס על ראיונות עם אנשי בריאות הנפש בקופות ואנשים שהיו מעורבים בתהליך ממשרדי הבריאות והאוצר. בין הממצאים: אספקת שירותי בריאות הנפש ב-2011 על-ידי הקופות נעשתה בעיקר על-ידי מטפלים עצמאיים; 3.11% ממבוטחי "מכבי" ו-כ-4% ממבוטחי "לאומית" קיבלו ב-2011 טיפולים בתחום בריאות הנפש; בתקופה זו, טופלו במרפאות הממשלתיות לבריאות הנפש כ-54,000 אש - 64.6% מ"שירותי בריאות כללית", 15.6% מ-"מכבי", 9.8% מ-"מאוחדת" ו-8% מ-"לאומית".

(שירותי בריאות הנפש; ביטוח בריאות ממלכתי; קופות חולים)

064 ​בנטור, נטע; רזניצקי, שירלי ואחרים:
דפוסי השימוש בשירותי בריאות, איכות הטיפול ועלותו בחולים במצב סופני עם סרטן​
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' דמ-14-657 בסדרת דו"חות מחקר, ירושלים 2014. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.jdc.org.il/brookdale.

מחקר זה, נועד לסייע בשיפור איכות השירותים הניתנים לחולים הסובלים מסרטן מפושט, להערכת איכות הטיפול הניתן להם ולהשוואת עלויות הטיפול במסגרות השונות בהם טופלו לקראת סוף חייהם (הוספיס בית לעומת בית חולים, מרכז יום אונקולוגי, מרפאות בקהילה ומוסדות סיעודיים). המחקר התבסס על ניתוח קובצי נתונים מינהליים של כל 429 מתוך 559 הנפטרים מסרטן מפושט במחוז הצפון של "שירותי בריאות כללית" בדצמבר 2008 - אוגוסט 2009 (75%) ועל ראיונות אישיים עם 193 בני משפחה של הנפטרים כחצי שנה לאחר פטירתם. בין הממצאים: 56% מהנפטרים היו גברים והגיל הממוצע של הנפטרים היה 69; 95% נפגשו עם רופא משפחה פעם בשבוע בממוצע, בחצי השנה ו-87% היו באשפוז של 19 יום בממוצע; העלות הממוצעת לטיפול בחולה בחצי השנה האחרונה לחייו הייתה 63,586 ש"ח ובחודשיים האחרונים לחייו 37,715 ש"ח; הגורם המטפל העיקרי בחולים אלה לפי בני המשפחה היה צוות המרפאה הקהילתית (36%), היחידה לאשפוז יום אונקולוגי (20%), בית-חולים (18%), מוסד סיעודי (16%) ויחידות הוספיס בית (10%); עלות הטיפול הממוצעת במי שטופל בהוספיס בית כּגורם המטפל העיקרי הייתה נמוכה ב-30% מעלות הטיפול של מי שטופל בהוספיס בית אך לא כגורם המטפל העיקרי וב-42% מעלות הטיפול של מי שלא טופל בהוספיס בית.

(סרטן; חולים סופניים; הוספיס; עלויות; איכות הטיפול)

065 ​דו"ח מצב הפגים - תמונת מצב: 2013-2009
הפורום למען פגים בישראל - לה"ב - העמותה למען הפגים בישראל והאיגוד הישראלי לניאונטולוגיה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של העמותה: www.pagim.net.

בדו"ח זה מוצגת סקירה השוואתית מקיפה של מצב הפגים בישראל בחמש השנים האחרונות (2013-2009), תוך התייחסות למגוון ההיבטים הקשורים לבריאותם ואיכות חייהם של הפגים ובני משפחותיהם, החל מהטיפול הראשוני והמעקב ההתפתחותי שמקבל היילוד, וכלה בתנאים הסוציאליים להם זכאים הפגים ומשפחותיהם. בין הממצאים: מספר הפגים הנולדים בישראל נמצא בעלייה מתמדת - מ-14,493 ב-2009 ל-15,385 ב-2012; ב-2011 נעצרה מגמת העלייה בתמותת פגים - 237 לעומת 295 ב-2010 ו-298 ב-2009; 13.6% מהפגים לקו בדלקת ריאות  - שיעור יציב לאורך השנים; תחלואת פגים מזיהום דם בישראל (20.2%) גבוהה בהשוואה בין-לאומית; שיעור ההידבקות בזיהומים בפגיות גבוה בישראל בכ-50% מהמקובל במדינות המערב; קיים מחסור חריף ברופאי הפג והיילוד (ני-אונטולוגים), באחיות ובמיטות טיפול נמרץ ליילודים.

(פגים; תחלואה; תמותה)

066 ​צ'רניחובסקי, דב:
נחוצה רפורמה שתגדיל את חלקו של המימון הציבורי ותפחית את הביקושים לטיפולים פרטיים במערכת הבריאות: ניתוח ופרשנות
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2013, 25 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בשנים האחרונות, חלו במערכת הבריאות הישראלית שינויים מרכזיים - צמצום עקבי בחלקה של הממשלה במימון מערכת הבריאות, ובמקביל עלייה בהוצאות על בריאות באמצעות ביטוחים פרטיים והשתתפות עצמית של הציבור; ירידה במספר הרופאים לנפש במקביל לעלייה בדרישה לשירותי בריאות. לאחר סקירה מפורטת של שינויים אלו, בעיקר על-פי נתוני הלמ"ס, מוצגות הצעות לפתרון. בין הממצאים: ב-2009 עמד חלקה של הממשלה על 58.9% מתוך כלל ההוצאות על בריאות, בהשוואה ל-68.4% ב-1998; ב-2010-1995 גדלה אוכלוסיית בני 75 ומעלה ב-4.6% - פי 2 בערך בהשוואה לצמיחת האוכלוסייה הכללית, במקביל ירד שיעור הרופאים העוסקים במקצוע מ-3.85 ל-1,000 נפש ב-1999 ל-3.50 ב-2010, זאת בניגוד לעלייה הקבועה בהיצע הרופאים ב-22 מדינות OECD וארה"ב (אם כי שיעור הרופאים בישראל עדיין גבוה יותר ממוצע מדינות אלו); ב-2010 היו בישראל 4.1 בוגרי בית-ספר לרפואה לכל 100,000 בני אדם, בהשוואה 6.6 בוגרים בארצות הברית 10.6 ב-22 ממדינות ה-OECD; בדולרים קבועים של 2005, עלתה תרומת המדינה למימון שירותי הבריאות לנפש ב-11.7% מ-1995 עד 2010 (מ-1,091$ ל-1,219$) בעוד שההוצאה הפרטית עלתה ב-51.6% (מ-498$ ל-775$).

(שירותי בריאות; תקציבים; מדיניות ממשלתית; רופאים; הכשרת רופאים)

067 דופלט, קרן; יהב, זהבה ואחרים:
תפקידן החברתי של הפקולטות לרפואה: תפיסות רופאים לגבי האוריינטציה השולטנית בלימודיהם ומעורבותם החברתית
"הרפואה", כרך 153: 2 (פברואר 2014), עמ' 91-87.

לחינוך הרפואי במהלך לימודי הרפואה קיימת השפעה על הערכים הדומיננטיים אותם יאמץ הרופא, על בחירת מקצוע ההתמחות, מקום עבודתו ומעורבותו בפעילויות למען רפואה שוויונית יותר. במחקר זה, נערכה השוואה בין הפקולטות לרפואה בישראל, בנושאים הבאים: תפיסת הרופאים את האוריינטציה הדומיננטית בלימודי הרפואה (תחום המחקר לעומת התחום החברתי); שיעור הבוגרים העובדים / עבדו בעבר בפריפריה גיאוגרפית (דרומית לגדרה וצפונית לחדרה); שיעור הרופאים המעורבים בפעילות חברתית. המחקר בוצע בעזרת שאלון מקוון שנשלח לכתובות הדואר האלקטרוני של 12,000 רופאים הרשומים בהסתדרות הרפואית לישראל. שיעור ההיענות עמד על 13%, מתוכם 1,050 למדו בפקולטות לרפואה בישראל, מתגוררים בישראל ועוסקים ברפואה. בין הממצאים: 36% היו בוגרי האוניברסיטה העברית, 26% בוגרי אוניברסיטת תל-אביב, 22% בוגרי הטכניון ו-16% בוגרי אוניברסיטת בן גוריון; 52% מבוגרי הטכניון  ו-49% מבוגרי בן-גוריון עובדים / עבדו בפריפריה, לעומת 30% מבוגרי האוניברסיטה העברית ו-26% מבוגרי אוניברסיטת תל-אביב; 47% מבוגרי אוניברסיטת בן-גוריון מעורבים בפעילות בקהילה לעומת 38%-34% מבוגרי יתר האוניברסיטאות.

(רופאים; אוניברסיטאות; הכשרת רופאים; יחסי מרכז-פריפריה; מעורבות)

068 ​Aharonson-Daniel, Limor; Schwartz, Dagan et al:
The Effect of Quality of Coding Diagnoses in Emergency Departments on Detecting the Public's Health Needs
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), Vol. 16: 1 (January 2014), pp. 11-16. The article appears on the Journal's Webpage: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו, נבדקו רמות האיכות והדיוק של האבחונים בחדרי המיון של ארבעה בתי חולים בישראל (שלושה בתי-חולים כלליים למבוגרים  ובית-חולים לילדים) ב-2010. זאת, לשם הערכת אפשרות השימוש בהם למדידת צרכיה הרפואיים של האוכלוסייה. במסגרת העבודה, נבנתה רשימה של אינדיקאטורים רפואיים ראשונית על-ידי קבוצת מומחים. ממאגר הנתונים של משרד הבריאות התקבל מידע על כל הביקורים בחדרי המיון של כל 28 בתי החולים בישראל ב-2009, לפי רשימת אינדיקאטורים זו. במקביל, נערכה השוואה של הגיליונות הרפואיים מארבעת בתי החולים בין האבחונים שנרשמו בכתב יד בגיליונות הרפואיים לבין רשימת קודי האבחונים הסטנדרטית. בין הממצאים: מבין 17,761 הגיליונות שנבדקו, ב-20% לא נרשמו קודי האבחון, ב-4% היה חוסר התאמה מוחלט בין הקודים בגיליונות לבין הרשימה, ב-25.9% היתה התאמה חלקית וב-49.7% היתה התאמה מלאה.

(חדר מיון; אבחון רפואי; תיקים רפואיים)

069 ​Siegal, Gil:
Making the Case for Directed Organ Donation to Registered Donors in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 3: 1 (2014). The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

מספר תרומות האיברים מנפטרים בישראל נמוך בהשוואה למדינות מערביות. כדי להתגבר על פער זה, התקבל ב-2008 חוק ההשתלות, שסיפק בין היתר שורת תמריצים לתורמים ולבני משפחותיהם, ובראשם מתן עדיפות בקידום התור להשתלה בעת הצורך לבעלי כרטיס תורם. בעבודה זו, מוצגת הצעה לתמריץ אפשרי נוסף - מתן התרומה לבעלי כרטיס הזקוקים לכך ולא לפי קריטריונים רפואיים כמקובל היום. במסגרת העבודה, נערך ב-2012 סקר בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית מבחינת גיל, מגדר, לאום ורמת דתיות, אשר מנה 695 משיבים. בין הממצאים: 80% היו מודעים למחסור באיברים להתרמה בישראל (83% בקרב יהודים ו-64% בקרב ערבים); 68% הביעו נכונות לתרום איברים, אך רק 16% דיווחו שהם חתמו על כרטיס תורם; 85% הביעו עניין בקבלת איבר במידת הצורך; 64% סברו שמתן התרומה לבעלי הכרטיס מוצדקת - 84% בקרב ערבים, 52% בקרב דתיים ו-50% בקרב חרדים.

(תרומת איברים; תמריצים)

070 ​Zerach, Gadi; Solomon, Zahava:
The Relations Between Posttraumatic Stress Disorder Symptoms and Disorder of Extreme Stress (Not Otherwise Specified) Symptoms Following War Captivity
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 3 (2014), pp. 148-156. The article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

שהייה בשבי מוכרת כגורם לתסמונת עקה פוסט-טראומטית (PTSD) ולתסמונת לחץ קיצונית ללא אבחון נוסף (DESNOS או PTSD מורכב). הקשרים בין שתי התסמונות אינם ברורים. מטרתה של עבודה זו היתה הערכת התסמונות והקשרים ביניהן בקרב פדויי שבי כ-35 שנים לאחר שחרורם במסגרת העבודה, נבדק מדגם של 176 פדויי שבי ממלחמת יום הכיפורים וקבוצת ביקורת של 116 חיילים שהשתתפו במלחמה ולא נפלו בשבי. בדיקת התסמינים, גורמי לחץ בקרב ובשבי ודרכי התמודדות נבחנו בעזרת שאלון למילוי עצמי. בין הממצאים: בקרב קבוצת השבויים, הופיעו יותר תסמיני PTSD ו-DESNOS ובתדירות גבוהה יותר בהשוואה לקבוצת הבקרה; קשר חיובי נמצא בין הופעת אשכולות תסמיני PTSD לבין הופעת אשכולות תסמיני DESNOS; איבוד משקל וסבל נפשי בשבי, איבוד שליטה רגשי והמספר הכולל של תסמיני DESNOS מנבאים את מספר תסמיני ה-PTSD; מנגד, רק המספר הכולל של תסמיני PTSD מנבא את מספר תסמיני ה-DESNOS.

(שבויים; הפרעות פוסט-טראומטיות)

071 ​Shechory-Bitton, Mally:
The Impact of Repetitive and Chronic Exposure to Terror Attacks on Israeli Mothers’ and Children’s Functioning
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 3 (2014), pp. 157-164. The article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

במחקר זה, נבדקה המידה בה תסמינים פוסט-טראומטיים (PTSD) ובעיות התנהגות בקרב ילדים נובעים מתסמינים פוסט-טראומטיים של אמהותיהם עקב חשיפה ופחד של האם והילד לאירועי טרור מתמשכים. בעיות ההתנהגות של הילדים נבדקו כדי להעריך באיזו מידה ניתן לחזות אותן מראש על-ידי משתני המחקר ובעיות ההתנהגות בעבר ובכך למנען. במסגרת המחקר שנערך ב-2009, נבדקו 152 זוגות של אמהות וילדים (סה"כ 304 משתתפים) תושבי הנגב המערבי, אשר חוו התקפות כבדות של מרגמות על בתיהם ב-2005. בין הממצאים: החשיפה של האימהות לאירועים היתה גבוהה באופן מובהק משל הילדים; 18 אמהות (11.8%) אובחנו כסובלות מ-PTSD קליני; 77 ילדים (52%) אובחנו כלוקים בספק ב-PTSD, 47 (31.7%) אובחנו ברמה קלה, 18 (12.2%) ברמה בינונית, 5 (3.4%) ברמה גבוהה ואחד ברמה גבוהה מאוד; תסמיני ה-PTSD של הילדים ניתנים לחיזוי חיובי ומובהק באמצעות חשיפתם לאירועי טרור, פחדיהם ותסמיני ה-PTSD של אמהותיהם. הבעיות ההתנהגותיות והחברתיות של הילדים בהווה ניתנים לחיזוי חיובי ומובהק באמצעות תסמיני אמהותיהם.

(פעולות טרור; ילדים; אמהות; הפרעות פוסט-טראומטיות; נגב; ניבוי)

072 ​Wolmer, Leo; Hamiel, Daniel et al:
Post-traumatic Reaction of Israeli Jewish and Arab Children Exposed to Rocket Attacks Before and After Teacher-Delivered Intervention
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 3 (2014), pp. 165-173. The article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

במהלך מלחמת לבנון השנייה נורו אל אזור הצפון כ-4,000 טילים, אשר גרמו ל-44 הרוגים ולכ-1,400 פצועים אזרחיים. במחקר זה, נבדקו: השפעת השייכות לקבוצה אתנית (יהודים / ערבים) על פיתוח תסמיני עקה פוסט-טראומטית (PTSD) בקרב תלמידים בעקבות התקפות אלו, תוך התייחסות למגדר ולגורמי לחץ; השפעת המוצא האתני על יעילות התערבות על-ידי המורה המתמקדת בחיזוק יכולת ההתמודדות. במחקר השתתפו תלמידי כיתות ד' ו-ה' - 985 תלמידים יהודים (משתי ערים יהודיות ומעיר מעורבת, 61 תלמידים ערבים מעיר מעורבת ו-326 תלמידים ערבים מעיר ערבית. המחקר נעשה בעזרת שאלון לתלמידים ושאלון להוריהם. שאלוני התלמידים מולאו בשתי נקודות זמן - חמישה חודשים לאחר המלחמה וארבעה חודשים לאחר מכן. נמצא, כי בקרב התלמידים הערבים נתגלו תסמינים חמורים יותר בנקודת הזמן הראשונה, אך שלושת הקבוצות הגיעו לרמה דומה בנקודת הזמן השנייה.

(הפרעות פוסט-טראומטיות; תלמידים; מלחמות; יהודים; ערביי ישראל; מורים; תכניות התערבות)

073 ​Haber, Yeela; Palgi, Yuval et al:
Predictors of Professional Quality of Life among Physicians in a Conflict Setting: The Role of Risk and Protective Factors
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 3 (2014), pp. 174-181. The article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

בניגוד למקומות אחרים בעולם המערבי, רופאים ישראלים נחשפים לקורבנות טרור ומלחמה, אשר במקרים מסוימים הינם חברים או קרובי משפחה. לאור נתונים אלה, נבדקו בעבודה זו גורמי שחיקה, תשישות וסיפוק בקרב רופאים בישראל. נבדק מדגם של 97 רופאי בתי חולים, אשר מילאו שאלונים הקשורים לגורמים הנ"ל אשר שימשו כמשתני ניבוי (גיל, מין, מצב אישי, תסמיני עקה פוסט-טראומטיים (PTSD), תסמיני דיכאון, תסמיני ניתוק, שביעות רצון מהחיים, תפיסת מסוגלות עצמית ותפיסת תמיכה משפחתית). בין הממצאים: רמות גבוהות של תסמיני PTSD קשורות לרמות גבוהות של תשישות ושחיקה; רמות גבוהות של תסמיני דיכאון קשורות לרמות גבוהות של תשישות ושחיקה; תסמיני ניתוק קשורים לרמות גבוהות של תשישות בלבד; שביעות רצון מהחיים נמצאה בקשר שלילי לשחיקה; בניתוח רב-משתני היררכי רק תסמיני PTSD נמצאו קשורים במובהק לתשישות; בניתוח רב-משתני היררכי רק גורמים פסיכולוגיים נמצאו קשורים לשחיקה (ולא משתני בריאות נפשית); בניגוד לציפיות, תפיסת יעילות עצמית נמצאה בקשר חיובי עם שחיקה.

(רופאים; בתי-חולים; מלחמות; פעולות טרור; הפרעות פוסט-טראומטיות; שחיקה; שביעות רצון; יעילות עצמית; דיכאון; תמיכה משפחתית)

074 ​Ben-Ezra, Menachem; Palgi, Yuval et al:
Somatization and Psychiatric Symptoms among Hospital Nurses Exposed to War Stressors
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 3 (2014), pp. 182-187. The article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

בעבודה זו, הושוו תסמינים פסיכוסומאטיים ופסיכיאטריים (תסמיני עקה פוסט-טראומטיים [PTSD] ותסמיני דיכאון) בקרב מדגם אקראי של אחיות בית חולים שנחשפו ללחצים מלחמתיים בהשוואה לאלו שלא נחשפו. במסגרת העבודה נערכו שתי בדיקות: 1) בינואר 2009 במהלך מבצע "עופרת יצוקה", נבדקו 46 אחיות מהמרכז הרפואי "ברזילי" באשקלון (נחשפו ללחצים) ו-41 אחיות מהמרכז הרפואי "סוראסקי" בתל-אביב (לא נחשפו ללחצים); 2) ביולי 2009 נבדקו 45 אחיות מ"ברזילי" ו-31 אחיות מ"סוראסקי". יש לציין כי בשתי הבדיקות המשתתפות היו שונות. המשתתפות רואיינו לבדיקת משתני רקע (גיל, מגדר, מצב משפחתי, הכנסה וחשיפה ללחצים מלחמתיים). בין הממצאים: במחקר הראשון, בקרב האחיות שנחשפו ללחצים היה שיעור גבוה של נשואות ובעלות הכנסה נמוכה בהשוואה לאחיות שלא נחשפו ללחצים אלו; בקרב האחיות שנחשפו ללחצים, נמצא שיעור גבוה במובהק של תסמיני PTSD, תסמיני דיכאון ותסמינים פסיכוסומאטיים; במחקר השני, נמצא שיעור נמוך של תסמינים פסיכוסומאטיים בקרב האחיות שנחשפו ללחצים בהשוואה לאלו שלא נחשפו.

(בתי-חולים; אחיות; מלחמות; הפרעות פוסט-טראומטיות; הפרעות פסיכוסומאטיות; דיכאון)

075 ​Kaufman, Roni; Mirsky, Julia et al:
Food Insecurity Among Psychiatric Patients and Welfare Clients in Israel
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 3 (2014), pp. 188-193. The article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

בעבודה זו, נבדק קיומו של חוסר ביטחון תזונתי בקרב חולים פסיכיאטריים בהשוואה לנתמכי רווחה. בנוסף, נבדקו גורמים הקשורים לחוסר ביטחון תזונתי בקרב המשיבים שהיו חולים פסיכיאטריים ואת תפקיד תמיכת הציבור והקהילה בקידום ביטחונם התזונתי. במסגרת העבודה, נערכו שני מדגמים: 114 משיבים בוגרים מבין המטופלים במרכז לבריאות הנפש באר-שבע; 555 בעלי הכנסה נמוכה המטופלים ב-20 לשכות רווחה באזור באר-שבע. הנבדקים מילאו שאלון למדידת חוסר ביטחון תזונתי ורעב. בין הממצאים: חוסר ביטחון תזונתי קיים בקרב 40% מהחולים ו-59% ממטופלי הרווחה; 33% מהחולים נהנו מתמיכה לא פורמאלית של משפחה וחברים לעומת 55% ממטופלי הרווחה; 16% מהחולים נהנו מתמיכה פורמאלית של ארגוני סיוע לעומת 40% ממטופלי הרווחה; ההבדל המובהק היחיד בין חולים בעלי ביטחון תזונתי לבין חולים חסרי ביטחון תזונתי הוא שהאחרונים נשענים יותר על תמיכת משפחה (56% לעומת 18%) ועדיין נשארים בחוסר ביטחון תזונתי.

(הפרעות נפשיות; תזונה; נתמכי סעד; תמיכה חברתית; תמיכה משפחתית)

076 ​Canetti, Laura; Elizur, Yoel et al:
Health-related Quality of Life Changes and Weight Reduction After Bariatric Surgery vs. a Weight-loss Program
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 3 (2014), pp. 194-201. The article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

בעבודה זו מוצגת השוואה בין שתי שיטות טיפול בהשמנת יתר - ניתוח לעומת תוכנית הרזיה. שכללה פעילות גופני, שינוי התנהגותי וייעוץ תזונתי. במסגרת העבודה, נדגמו 51 איש מכל קבוצה. הניתוחים בוצעו במחלקה הכירורגית של המרכז הרפואי "הדסה" ותוכנית ההרזיה בוצעה במכון וינגייט. 44 מהמנותחים ו-47 ממשתתפי תכנית ההרזיה עברו שקילה והערכה לאחר שנה. המשתתפים מילאו שאלון חברתי-דמוגרפי ועברו מדידות גובה ומשקל, כולל מדד מסת גוף (BMI). הנתונים מוצגים לגבי המשתתפים שנבדקו בבדיקה החוזרת לאחר שנה. בין הממצאים: בהשוואה לקבוצת ההרזיה, המנותחים היו צעירים יותר, בעלי רמות השכלה ושכר נמוכות יותר ומנו יותר נשים; בנוסף, המנותחים שקלו יותר ונהנו מאיכות חיים נמוכה יותר מקבוצת ההרזיה; המנותחים נהנו משיפור מובהק ברוב המדדים שנבדקו להוציא דיכאון נפשי שנותר ללא שינוי; התוצאות של קבוצת המנותחים היו טובות באופן מובהק מקבוצת ההרזיה מבחינת שיעור הירידה במשקל ומידת ההסתגלות הנפשית.

(השמנה; דיאטות להרזיה; ניתוחים)

077 ​Werner, Shirly; Levav, Itzhak et al:
Israeli Psychiatrists Report on Their Ability to Care for Individuals with Intellectual Disability and Psychiatric Disorders
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 3 (2014), pp. 202-209. The article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

אבחון כפול (DD), מתייחס לקיום של מוגבלות שכלית ביחד עם הפרעה פסיכיאטרית. בעבודה זו, נבדקה יכולתם של פסיכיאטרים ישראלים לתת טיפול הולם לאנשים הסובלים מלקות זו. זאת, בעזרת שאלון הערכה עצמית לגבי הכשרה, ידע, וכישורים לעבודה עם אוכלוסייה זו. אוכלוסיית המחקר כללה את כל 870 הפסיכיאטרים העובדים בשירות הציבורי. מתוכם מילאו את השאלונים 256 איש. בין הממצאים: 90.2% שלא עברו הכשרה ספציפית לגבי האבחון והטיפול בחולים אלו; קיים חוסר במשאבי מידע של ספרים וכתבי-עת בנושא בספריות הרפואיות שבמקום העבודה; תפיסת הידע המעשי בתחום היתה נמוכה ובמיוחד בקרב פסיכיאטרים כלליים.

(פסיכיאטרים; פיגור שכלי; הפרעות נפשיות; ידע מקצועי)

078 ​Aviad-Wilchek, Yael; Cohenca-Shiby, Diana; Sasson, Yehuda:
The Effects of the Survival Characteristics of Parent Holocaust Survivors on Offsprings’ Anxiety and Depression Symptoms
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 3 (2014), pp. 210-216. The article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

במחקר זה, נבדקו תסמיני חרדה ודיכאון בקרב צאצאי ניצולי שואה, כתוצאה ממצב הוריהם בזמן המלחמה. השערות המחקר, היו: צאצאים שהוריהם היו בני 18 ומטה בסיום המלחמה יציגו רמה גבוהה יותר של תסמיני חרדה ודיכאון בהשוואה לאלו שהוריהם היו מבוגרים יותר בסיום המלחמה - ככל שגיל ההורים היה צעיר יותר הטראומה הרגשית של צאצאיהם תהיה חזקה יותר; צאצאים שההורה היה לבד במהלך המלחמה יציגו רמות חרדה ודיכאון גבוהות יותר מאשר צאצאים שההורה שהה בליווי קרובי משפחה במהלך המלחמה - השהייה עם אנשים משמעותיים סייעה לניצולים להרגיש בטוחים יותר ואיפשרה להם לחיות במצב רגשי טוב יותר; ניצולים שאמם שלהם היתה ניצולה יפגינו רמות חרדה ודיכאון גבוהות יותר מאשר צאצאים שאביהם היה ניצול - לאם יש בדרך כלל יותר יחסי גומלין עם הילדים ולכן השפעתה על הצאצא חזקה יותר. במחקר השתתפו 180 צאצאי ניצולים. בין הממצאים: צאצאים שאמם היתה בת 18 ומטה וללא בני משפחה דיווחו על יותר תסמיני חרדה ודיכאון מצאצאים שאמם היתה בגיל זה אך שרדה עם בני משפחה; צאצאים שאמם היתה בת 19 ומעלה ושרדה לבד או עם בני משפחה הפגינו פחות תסמיני חרדה ודיכאון; לא נמצא הבדל מובהק במצבם של צאצאים עם הורה אחד או שני הורים ניצולים.

(שואה, דור שני; שואה, ניצולים; חרדה; דיכאון)

079 ​Kalter-Leibovici, O.; Eshel, Nira; Raz, Raanan; Chodick, Gabriel; Guindy, Michal:
Characteristics of the Elderly who do not Visit Primary Care Physicians
"Israel Journal of Health Policy Research", 2:7 (2013), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

המגמה הנוכחית ברפואה קהילתית היא עידוד בדיקה של קשישים שאינם מגיעים ביוזמתם אל הרופא הראשוני שלהם. במחקר זה, נבדקו מאפייניהם הדמוגרפיים והבריאותיים של מבוטחים בני 100-65 של "מכבי שירותי בריאות" (להוציא את הרשומים לשירות טיפול בית) שלא יזמו ביקור אצל הרופא הראשוני באוקטובר 2007 - אוקטובר 2009. בין הממצאים: מבין 32,523 מבוטחים בגילים אלו, 1,663 (5.1%) לא ביקרו אצל רופאם הראשוני בתקופת המחקר; אלה שלא ביקרו היו בממוצע מבוגרים יותר (78.1 שנים לעומת 74.7 שנים בקרב המבקרים), שיעור הנשים בקרבם היה גבוה יותר (61.3% לעומת 55%), והמעמד החברתי-כלכלי שלהם היה נמוך יותר; הלא-מבקרים גם ניצלו פחות שירותי בריאות אחרים (שירותי בית-חולים, מרפאות חוץ וכו'), ביצעו פחות בדיקות רפואיות ורכשו פחות תרופות; שיעורי המחלות הכרוניות הרשומות בקרב הלא-מבקרים היו נמוכים באופן משמעותי מאלו של המבקרים (29% לעומת 91% בהתאמה). מסקנת החוקרים היא, שאוכלוסיית הלא-מבקרים נהנית מבריאות טובה יותר באופן מובהק, ולכן ספק אם יש צורך בהשקעה מיוחדת לאיתור ושכנוע הלא-מבקרים לערוך בדיקה רפואית מיוזמתם, וזאת לנוכח עומס העבודה הרב המוטל על הרופאים הראשוניים בישראל.

(בדיקות רפואיות; קשישים; רפואה ראשונית; שירותי בריאות)

080 ​Mimouni-Bloch, Aviva; Kachevanskaya, Anna; Shuper, Avinoam et al:
Breastfeeding May Protect from Developing Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder
"Breastfeeding Medicine", 8: 4 (August 2013), pp. 363-367.

מטרתו של מחקר זה היתה לבדוק האם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) קשורה למשך הנקה קצר. נבדקו 56 ילדים בני 12-6 שאובחנו ב-2009-2008 במרכז הרפואי "שניידר" כלוקים
ב-ADHD, ושתי קבוצות בקרה: 1) 52 ילדים בני 12-6 אשר אחיהם אובחנו כלוקים ב-ADHD אך הם אינם לוקים ב-ADHD; 2) 51 ילדים בני 12-6 אשר נערכה לגביהם התייעצות במרפאת אף-אוזן-גרון ולא נמצא חשד שהם לוקים ב-ADHD. אמהות הילדים התבקשו למלא שאלון מובנה על מאפייניהן הדמוגרפיים, הבריאותיים, מהלך הלידה וההנקה במהלך שנת החיים הראשונה של הילד, ושני ההורים מילאו שאלון נוסף בנוגע לאיתור ADHD. בין הממצאים: 43% מהילדים שאובחנו כלוקים ב-ADHD הונקו בגיל שלושה חודשים, לעומת 69% בקבוצה 1 ו-73% בקבוצה 2; 29% מהלוקים ב-ADHD הונקו בגיל שישה חודשים לעומת 50% בקבוצה 1 ו-57% בקבוצה 2. ממצאי המחקר מחזקים את הסברה שלהנקה יש השפעה חיובית על התפתחותו של התינוק. עם זאת, קשה לקבוע האם החשיפה המועטה להנקה בקרב הילדים הלוקים ב-ADHD היא שהשפיעה על הופעת הפרעות הקשב והריכוז, או שהפרעות הקשב וההתנהגות של היילוד היו הגורם לכך שהאמהות הניקו זמן קצר יחסית.

(הפרעות קשב וריכוז; הנקה)

081 ​Wainstock, Tamar; Lerner-Geva, Liat; Glasser, Saralee et al:
Prenatal Stress and Risk of Spontaneous Abortion
"Psychosomatic Medicine", Vol. 75: 3 (April 2013), pp. 228-235.

מטרתו של המחקר המתואר במאמר זה היתה לבדוק את הקשר שבין עקת דחק (stress) כתוצאה מחשיפה להתקפות טילים ולאזעקות בעיר שדרות לבין הפלות עצמוניות בקרב נשים תושבות שדרות. זאת, בהשוואה לנשים הרות תושבות העיר קריית-גת, שלא היתה בטווח הטילים. המחקר הקיף את התקופה אפריל 2004 עד דצמבר 2008, ובמסגרתו נבדקו נתוניהן של הנשים ההרות משתי הערים אשר ילדו או פנו למיון נשים במרכז הרפואי "ברזילי" באשקלון בשל אבחנה של הפלה עצמונית - 1,345 הריונות של תושבות שדרות ו-2,143 הריונות של תושבות קריית-גת. עבור כל יולדת חושב מספר אזעקות "צבע אדום" שאליהן היא נחשפה במשך ששת החודשים שקדמו להריון ובמהלך ההריון. שתי קבוצות המחקר היו דומות במאפייני הרקע שלהן. בין הממצאים: בקרב הנשים משדרות נמצא סיכון גבוה פי 1.59 להפלה עצמונית לעומת הנשים מקריית-גת (6.9% הפילו לעומת 4.7%), וזאת לאחר נטרול גורמי הסיכון הידועים הנוספים; הסיכון להפלה עצמונית היה גבוה כאשר מספר האזעקות היה גבוה לפני ההריון או במהלכו, אך גם נשים שהיו חשופות במהלך ההריון לפחות אזעקות וירי היו בסיכון גבוה עד פי 2.7 לעומת הנשים מקריית-גת.

(הפלות; הריון; מצבי לחץ; פעולות טרור)

082 Gaon, Ariel; Kaplan, Zeev; Dwolatzky, Tzvi et al:
Dissociative Symptoms as a Consequence of Traumatic Experiences: The Long-term Effects of Childhood Sexual Abuse
"Israel Journal of Psychiatry", 50: 1 (2013), pp. 17-23. The article appears on: http://doctorsonly.co.il.

מטרתו העיקרית של המחקר המתואר במאמר זה היתה להעריך את השכיחות של תסמיני ניתוק כתוצאה מאירועים טראומתיים (התעללות/הזנחה) בתקופת הילדות בקרב מבוגרים המטופלים בקהילה. אוכלוסיית המחקר כללה את המטופלים בני 18+ שטופלו במשך חצי שנה לפחות במרפאת החוץ של המרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע. 456 מטופלים, שגילם הממוצע היה 40 שנים, מילאו שאלונים. בין הממצאים 97% מהמטופלים דיווחו על אירוע טראומתי אחד לפחות במהלך חייהם; אירועים אלה נתפסו כבעלי משמעות וכחמורים בזמן התרחשותם; ההשפעה של התעללות מינית ורגשית בתקופת הילדות נותרה רבת עוצמה במהלך חייו של הקורבן והיא נתפסה כחוויה עוצמתית ומשמעותית; חוויות טראומטיות כגון אסונות טבע ואירועי לחימה נתפסו כבעלי השפעה מתמשכת בעוצמה נמוכה; בקרב המדווחים על הזנחה רגשית בגיל צעיר נמצא מתאם שלילי בין הגיל בעת התרחשות האירוע הטראומתי לבין משך ההשפעה של האירוע; בקרב המדווחים על הזנחה פיסית בגיל צעיר נמצא מתאם חיובי בין העוצמה של הניסיון הטראומתי בזמן התרחשותו לבין מידת השפעתו בזמן הראיון.

(הפרעות פוסט-טראומטיות; התעללות בילדים; בריאות הנפש)

​083  Gelkopf, Marc; Roe, David; Werbeloff, Nomi et al:
The Prevalence of Full and Partial Posttraumatic Stress Disorder Among People With Severe Mental Illness in Israel
"Journal of Nervous & Mental Disease", 201: 3 (March 2013), pp. 244-250.

במחקרים קודמים נמצא, כי שיעורי החשיפה לאירועים טראומתיים והלקות בתסמונת פוסט-טראומטית (PTSD) הם גבוהים יותר בקרב אנשים הסובלים ממחלות נפש חמורות. מטרותיו של המחקר המתואר במאמר זה היו לבחון את שיעור הימצאות PTSD בקרב הסובלים ממחלות נפש חמורות ואת הקשר בין גורמים שונים לסיכון להיארעות PTSD באוכלוסייה זו, תוך התייחסות ל-PTSD חלקי או מלא. במסגרת המחקר נבדקו 122 מטופלים שסבלו ממחלות נפש חמורות שביקרו במרפאות לבריאות הנפש במרכז הרפואי תל השומר ובמרכז הרפואי לב השרון. שכיחות החשיפה לאירועים טראומתיים היתה בשיעור של 90%. סוגי האירועים הטראומתיים היו אירועים מסכני חיים, תקיפה, התעללות, מוות/רצח של אדם קרוב, מחלה קשה ועוד. האירוע הטראומתי היחיד שלגביו נמצא קשר מובהק לאבחון PTSD היה מחלה מסכנת חיים. 19% מהנבדקים ענו למלוא הקריטריונים לאבחון PTSD ו-20% נוספים ענו לקריטריונים להגדרת PTSD חלקי. רק לגבי 3% נמצאה אבחנה של PTSD ברשומה הרפואית. בשלב השני של המחקר נכללו 40 משתתפים - 18 שאובחנו כלוקים ב-PTSD בשלב הראשון, 10 שאובחנו כלוקים ב-PTSD חלקי ו-12 ללא PTSD. בקרב הסובלים מ-PTSD נמצאו יותר תסמיני דיכאון ויותר מחשבות שליליות לגבי עצמם ולגבי העולם שסביבם.

(בריאות הנפש; תסמונת פוסט-טראומטית; דיכאון)

084 ​Bel-Ange, Anat; Harlev, Avi; Weintraub, Adi; Sheiner, Eyal:
?Waiting for Postterm in Healthy Women: Is it an Accident Waiting to Happen
"Journal of Maternal-Fetal and Neonatal Medicine", Vol. 26: 8 (May 2013), pp. 779-782.

במחקר עוקבה זה, אשר נערך במרכז הרפואי "סורוקה", נבדק הקשר שבין הריון עודף (הנמשך מעבר לשבוע ה-42) לבין סיבוכי הריון וההשלכות של סיבוכים אלה. במסגרת המחקר נבדקו 202,462 לידות של ולד יחיד שאירעו במרכז הרפואי "סורוקה" ב-2010-1988. הלידות חולקו לשלוש קבוצות לפי משך ההריון: שבועות 39-37 (+6 ימים), שבועות 41-40 (+6 ימים) ושבועות 42 ומעלה. בין הממצאים: 47.7% מהלידות התרחשו בשבועות 39-37 (עד שבוע 40), 47.4% התרחשו בשבועות 41-40 (עד שבוע 42) ו-4.9% התרחשו לאחר השבוע ה-42; נמצא, כי לידה מאוחרת מהווה גורם סיכון מובהק לסיבוכים סב-לידתיים ואף לתמותה תוך-רחמית של העובר; גם בניתוח רב-משתני נמצא, כי לידה מאוחרת מהווה גורם סיכון עצמאי לתמותה. לדעת החוקרים, ממצאי המחקר ממחישים את חשיבות זירוז הלידה במקרים של הריון עודף.

(הריון; לידה; תמותת תינוקות)

085 Idibi, Nasra M.; Barchana, Micha; Milman, Uzi et al:
Incidence of Cancer among Diabetic and Non-Diabetic Adult Israeli Arabs
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 15: 7 (July 2013), pp. 342-347. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il.

במחקר זה הושוותה היארעות סרטן בקרב ערבים ישראלים חולי סוכרת מסוג 2 להיארעות בקרב ערבים שאינם חולי סוכרת. בין הממצאים: 14.3% מהגברים ו-16.3% מהנשים אובחנו עם סוכרת בתקופת המחקר; גידולים ממאירים נמצאו ב-752 חולי סוכרת (שיעור היארעות - 628/100,000) ובקרב 2,045 אנשים שאינם חולי סוכרת (שיעור היארעות - 293/100,000); חולי הסוכרת היו מבוגרים יותר (גברים - 61.6 שנים בממוצע ונשים - 63.2 שנים בממוצע) באופן מובהק מאלו שאינם חולי סוכרת (גברים - 49.5 שנים בממוצע ונשים - 49.4 שנים בממוצע); שיעורי היארעות סרטן עלו באופן מתמיד במהלך תקופת המחקר הן בקרב חולי סוכרת והן בקרב אלה שאינם חולי סוכרת; בקרב חולי סוכרת מתחת לגיל 50 שכיחות היארעות סרטן היתה גבוהה יותר מאשר בקרב אלה שאינם חולי סוכרת. נמצא, כי קיים קשר בין סוכרת מסוג 2 לבין סיכון מוגבר לחלות בסרטן הלבלב בקרב גברים ונשים ערבים בישראל. מנגד, בקרב גברים ערבים חולי סוכרת נמצא שיעור סיכון נמוך יותר לחלות בשאר סוגי הסרטן בהשוואה לגברים ערבים שאינם חולי סוכרת מסוג 2.

(ערביי ישראל; סוכרת; סרטן)

086 ​Shkedy, Yotam; Feinmesser, Raphael; Mizrachi, Aviram:
Smoking Habits among Israeli Hospital Doctors: a Survey and Historical Review
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 15: 7 (July 2013), pp. 339-341. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il.

בעבודה זו, נבדקו הרגלי העישון של רופאים בבית-חולים אוניברסיטאי באזור המרכז. הממצאים הושוו להרגלי העישון של האוכלוסייה הכללית ושל תת-קבוצות שונות. בסקר השתתפו 90 רופאים. בין הממצאים: 60% מהרופאים דיווחו שהם לא עישנו מעולם, 23.3% דיווחו שהם עישנו בעבר ו-16.7% דיווחו שהם מעשנים בהווה; הפער בין שיעור המעשנים הפעילים בקרב הרופאים לעומת האוכלוסייה הכללית (22%) לא היה מובהק סטטיסטית (בשל המדגם הקטן); 18.9% מהרופאים הגברים היו מעשנים פעילים לעומת 13.5% מהרופאות; שיעור העישון בקרב רופאים פנימאים (11.8%) היה נמוך בהשוואה לכירורגים (28.6%), אך ללא מובהקות סטטיסטית; הגיל הממוצע של גיל הפסקת העישון בקרב מעשנים לשעבר היה 31.4; בהשוואה למחקר שנערך לפני 15 שנים, לא נמצא שינוי בשיעור הרופאים המעשנים; כמחצית מהרופאים המעשנים דיווחו שהם ניסו להיגמל מעישון בעבר, חלקם יותר מפעם אחת; רופאים לא-מעשנים תמכו יותר בצעדים חוקיים תקיפים נגד עישון בהשוואה לעמיתיהם המעשנים.

(עישון; רופאים)

087 ​אדמי, חנה; וייס, אושרי; רונן, שרון:
תיעוד פניות של ילדים למלר”ד בשל היפגעות בתאונות דרכים: 2012-2011
רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, וארגון בטרם לבטיחות ילדים, חיפה 2013, 52 עמ'. הוגש לאיגוד חברות הביטוח. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: www.igudbit.org.il.

המרכז הרפואי רמב”ם החל ביולי 2010 באיסוף ובניתוח של נתונים על ילדים שפנו למחלקה לרפואה דחופה (מלר”ד) עקב היפגעות בתאונות דרכים. המידע נאסף ממערכת הרישום המינהלית בבית-החולים (ATD) , שבה נאגרים נתונים דמוגרפים ומשתנים הקשורים לסיבות הפנייה ולתוצאות הפגיעה, ונוסף על כך נאסף מידע על ארבעה משתנים נוספים (Minimal Data Set - MDS), המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי: מנגנון הפגיעה, מקום ההיפגעות, גורם או מוצר שהיה מעורב ופעילות בעת ההיפגעות. בין הממצאים: ב-2012-2011 תועדו במערכת ATD 1,575 פניות של ילדים עד גיל 18 שהגיעו למלר"ד ברמב"ם עקב היפגעות בתאונות דרכים, ובטפסי ה-MDS נרשמו 1,036 פניות (טפסים אלה ממולאים על-ידי הצוות הסיעודי בעת ביצוע האנמנזה); כ-60% מהפניות היו של בנים, וכ-21% מהפניות היו של בני 16+; הגיל הממוצע של הפונים היה 9.4 שנים; 20.5% מהפניות עקב תאונת דרכים הסתיימו באשפוז, ומשך האשפוז הממוצע היה 5 ימים; כרבע מהנפגעים היו הולכי רגל, וכ-39% מהם היו בני 9-5; כ-44% מהולכי הרגל שנפגעו אושפזו; שתי קבוצות הסיכון הבולטות להיפגעות הן בנים (הם היוו 73.2% מהנפגעים עקב פעילויות אקטיביות כגון רכיבה על אופניים) ובני נוער (שיעור הפניות של בני 17-15 למלר"ד עקב תאונת דרכים נמצא גבוה פי שניים מאשר בקרב כלל בני 17-0).

(נפגעי תאונות דרכים; ילדים; מתבגרים; חדר מיון)

088 ​דגני, אבי; דגני, רינה:
מעמד הרופא בעיני הציבור בישראל
קבוצת גיאוקרטוגרפיה, תל-אביב 2013, 19 עמ'. הוזמן על-ידי ההסתדרות הרפואית בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית: www.ima.org.il.

מטרתו של סקר זה, שנערך באוגוסט 2013, היתה בחינת עמדות הציבור בנוגע לרופאים בישראל. הסקר נערך בקרב 500 משתתפים (מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 18+ היהודית בישראל). בניתוח הממצאים נעשתה השוואה לממצאים שהתקבלו בסקרים דומים שנערכו ב-2007 וב-2005. בין הממצאים: הרופא נתפס כבעל המקצוע היוקרתי ביותר (31% סברו כך) והאמין ביותר (86%) מבין כל בעלי המקצועות שהופיעו בשאלון; הדבר החיובי המתקשר יותר מכל לרופאים היה הצלת חיים (45%), והדבר השלילי המתקשר יותר מכל לרופאים היה חוסר אכפתיות או יחס לא טוב (28%); בהשוואה 

ל-2007 חל גידול מובהק בטענה שהרופאים לא מקצועיים (מ-3% ל-15%), בטענה שהרופאים מחפשים רק כסף (מ-9% ל-15%) ובטענה שהם רשלנים (מ-2% ל-13%); נמצאה ירידה בשיעור המדווחים על חשיפה לפרסומים שונים לגבי אופן התפקוד של הרופאים בישראל לעומת 2007 (מ-48% ל-32%); 78% מאלה שנחשפו לפרסומים לגבי אופן התנהלות רופאים דיווחו שהפרסומים לא שינו את עמדתם כלפי הרופאים; בהשוואה ל-2007 נמצאה ירידה בשיעור המדווחים על חשיפה לפרסומים שליליים על אודות רופאים ועלייה בשיעור המדווחים על חשיפה לפרסומים חיוביים/נטרליים; הגורם המרכזי להמתנה ממושכת בתור בקופות החולים לדעת 38% מהמשיבים היה קופות החולים עצמן, ולאחריהן צוינו משרד הבריאות (15%) והממשלה (14%); הגורם המרכזי להמתנה ארוכה בחדרי מיון לדעת 31% מהמשיבים היה הממשלה, ולאחריה צוינו משרד הבריאות (29%) והנהלת בתי החולים (16%); 71% מהמשיבים סברו שרופא המשפחה דואג ואכפת לו באופן אישי ממצבם הבריאותי.

(רופאים; עמדות; דעת קהל)

089 ​DeKeyser Ganz, Freda; Toren, Orly:
Israeli Nurse Practice Environment Characteristics, Retention, and Job Satisfaction
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 3: 7 (2014), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

במחקרים קודמים שנערכו ברחבי העולם נמצא, כי שיפור סביבת העבודה של אחיות מסייע בצמצום תופעת המחסור בכוח-אדם במקצוע זה. זאת, מפני שסביבת העבודה קשורה לשביעות הרצון מהעבודה ולהתמדה בה. מטרתו של מחקר זה היתה בדיקת מאפייני סביבת העבודה של האחיות בישראל, ההתמדה ושביעות הרצון מהעבודה והערכת הקשרים בין משתנים אלה. במסגרת המחקר, נבדק מדגם של 610 אחיות העובדות ביחידות לטיפול נמרץ בשבעה בתי-חולים ברחבי הארץ. האחיות דיווחו על רמות מתונות של מאפייני סביבת העבודה ועל רמות נמוכות של כוח-אדם ומשאבים. כ-9% דיווחו על כוונתן לעזוב את העבודה ורמת שביעות הרצון מהעבודה היתה גבוהה. מתאם שלילי מובהק אך חלש נמצא בין כוונה לעזוב את העבודה לבין מאפייני סביבת העבודה. מסקנת המחקר היא, כי על קובעי המדיניות במערכת הבריאות בישראל את תנאי סביבת העבודה של האחיות כדי להגביר את שביעות הרצון מהעבודה ולהקטין את נטישת המקצוע.

(אחים [סיעוד]; בתי-חולים; שביעות רצון בעבודה; תנאי עבודה)

090 ​Steinberg, Tamar; Tamir, Inbal et al:
Prevalence and Comorbidity of Tic Disorder in Israeli Adolescents: Results from a National Mental Health Survey Attack Performed According to Current Knowledge? A Nationwide Israeli Registry
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), Vol. 15: 2 (February 2013), pp. 94-98. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה זו, הוערכה שכיחותן של הפרעות נפשיות בקרב מתבגרים ישראלים, ובכללן הפרעת טיק. זאת, כחלק מסקר בריאות הנפש בקרב מתבגרים בישראל שנערך ב-2005-2004. מדגם הסקר כלל 954 מתבגרים (ילידי 1990-1987) ואמהותיהם, המתגוררים ביישובים בני 2,000 תושבים ומעלה. 4.4% מהמתבגרים דיווחו שהם סובלים מהפרעת טיק, לעומת 1.3% מהאמהות (היהודיות) שדיווחו על כך; לא נמצא קשר מובהק בין היפגעות בהפרעה לגילו ומינו של המתבגר, למצבה האישי של האם, מספר שנות הלימוד שלה, או למצבו התעסוקתי של האב. שיעור היארעותה של ההפרעה היה גבוה יותר באופן מובהק בקרב מתבגרים ערבים ודרוזים (8.7%) מאשר בקרב מתבגרים יהודים (3.1%); 7.5% מהמתבגרים שסבלו מקשיים לימודיים סבלו גם מהפרעת טיק, בהשוואה ל-3.4% שסבלו מההפרעה ולא היו להם קשיים לימודיים. 8.1% מהמתבגרים שהתייעצו עם גורם כלשהו בבית-הספר סבלו מההפרעה. 7.2% מהאמהות שדיווחו שילדן סובל מהפרעות חיצוניות סובל גם מהפרעת טיק, לעומת 0.9% מהאמהות שדיווחו שילדן סובל מהפרעת טיק ואין לו הפרעות חיצוניות. 

(מתבגרים; טיקים [הפרעה])

091 ​Levinson, Daphna; Lerner, Yaacov:
Hospitalization of Patients with Schizophrenic and Affective Disorders in Israel in the Aftermath of the Structural and Rehabilitation Reforms
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 2:29 (2013). The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

בעשור האחרון (2010-2001) יישם משרד הבריאות שתי רפורמות הקשורות זו בזו בתחום בריאות הנפש: רפורמה מבנית להפחתת מספר מיטות האשפוז הפסיכיאטריות; החוק לשיקום נפגעי נפש בקהילה, במסגרתו הוקצו משאבים למגוון תוכניות עבור אנשים אלו. בעבודה זו, נבדקה השפעתן של שתי הרפורמות על שיעורי האשפוז של חולי סכיזופרניה והפרעה רגשית, באמצעות מעקב אחרי דפוסי הטיפול בהם בעשור האחרון. במסגרת העבודה, נרשמו כל האשפוזים במרשם האשפוז הפסיכיאטרי הלאומי ב-2011-1990. זאת, לשם בדיקת השינויים בשיעור האשפוזים, משך האשפוזים והטיפול בקהילה. בין הממצאים: מ-2006, מספר ימי האשפוז של חולי סכיזופרניה המאושפזים לראשונה ירד ב-29% ומספר הקבלות לאשפוז ירד ב-22%, זאת כאשר לא חלה הפחתה במספר המיטות לאשפוז; משקלם של אשפוזים שמשכם נמוך מ-30 יום עבור חולי סכיזופרניה המאושפזים לראשונה נמצא בעלייה; שיעורי השינויים בקרב חולי הפרעה רגשית היו פחות מובהקים.

(אשפוז פסיכיאטרי; סכיזופרניה; טיפול בקהילה)

092 ​Zucker, Inbar; Laxer, Irit et al:
Regional Gaps in the Provision of Inpatient Rehabilitation Services for the Elderly in Israel: Results of a National Survey
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 2:27 (2013). The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

אירועים רפואיים, כגון שבץ, שברים בגפיים, פגיעות בעמוד השדרה ועוד, עלולים לגרום למוגבלות תפקודיות חמורות ולנכות כרונית, במיוחד בקרב קשישים. מכאן, חשיבותו של השיקום למניעת נכות קבועה בקרב נפגעים אלו. על אף קיומן של הנחיות בין-לאומיות לטיפול בנפגעי שבץ ושברים, כולל המלצות ששירותי השיקום יהוו חלק מהתהליך הטיפולי (בבתי החולים / בקהילה), אין מידע על שירותי שיקום אלו בישראל. בעבודה זו אופיינו שירותי השיקום הניתנים לנפגעי שבץ ושברים בישראל ונבדק האם יש הבדל במתן שירותים אלו במחוזות השונים. אוכלוסיית המחקר כללה את בני 65 ומעלה שאושפזו עקב שבץ או שבר באחד מ-26 בתי החולים הכלליים בישראל בין מרס 2009 לאוקטובר 2010. בין הממצאים: בתקופה זו, אושפזו 570 חולים עקב שבץ ו-768 חולים עקב שבר בגפיים; מבין נפגעי השבץ, 56.5% קיבלו שירותי שיקום בבתי החולים (73.5% בקרב נפגעי השברים) ו-10.9% בקהילה, ללא טיפול קודם בבית החולים (14.3%) ו-32.5% לא קיבלו שירותי שיקום כלל (12.2%); סיכוייהם של נפגעי שבץ תושבי מחוז המרכז לקבל שירותי שיקום היו פי שתיים משל תושבי ירושלים; סיכוייהם של נפגעי שבר תושבי מחוז המרכז לקבל שירותי שיקום היו פי 4-3 מאשר של תושבי ירושלים והצפון.

(קשישים; אשפוז; שיקום)

093 ​Melamed, Yuval; Donsky, Liora et al:
Voting of Hospitalized and Ambulatory Patients with Mental Disorders in Parliamentary Elections
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 1 (2013), pp. 13-16. The Article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

בעבודה זו, נבדקו שיעורי ההצבעה בקרב חולי המרכז לבריאות הנפש לב השרון ב-2009 בהשוואה ל-2006 ובקרב חולים המטופלים במרפאת החוץ של בית החולים, ביחס לחומרת מחלתם. ביום הבחירות נרשם מספר המאושפזים בכל מחלקה ומספר החולים שביקשו חופשה לצורך הצבעה במקום מגוריהם. המדגם כלל את בעלי זכות הבחירה המאושפזים ואת מטופלי החוץ שביקרו במרפאה בשבועיים שלאחר הבחירות. בין הממצאים: מתוך 271 חולים מאושפזים ביום הבחירות - 36.9% הצביעו (38.6% ב-2006), 53.8% רצו להצביע אך לא הצביעו לבסוף, ל-26.9% לא היתה תעודת זהות ולכן לא יכלו להצביע, 23.9% היו במצב נפשי בלתי יציב שמנע את יכולתם להצביע, 9.2% לא היו מעוניינים להצביע, 2.5% החרימו את הבחירות וחולה אחד הועבר לבית חולים כללי בשל חולי פיסי; מתוך 181 מטופלי מרפאת החוץ שמילאו את השאלון בשלמותו, 72.4% הצביעו. הסיבות לאי הצבעה היו היעדר מועמד מתאים (32.6%), לא הרגישו טוב (20.9%), לא התעניינו בפוליטיקה (18.6%), לא היתה תעודת זהות (4.7%). בקרב המצביעים, 84.7% חשו אחריות ושייכות לקהילה.

(בתי-חולים פסיכיאטריים; אשפוז פסיכיאטרי; טיפול אמבולטורי; בחירות)

094 ​Bensimon, Moshe; Levine, Stephen Zvi et al:
Elaboration on Posttraumatic Stress Disorder Diagnostic Criteria: A Factor Analytic Study of PTSD Exposure to War or Terror
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 2 (2013), pp. 84-90. The article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

בחברות הניצבות מול חשיפה ממושכת למלחמה ולטרור, ישנה תמיכה אמפירית חלקית לכך שנפגעי תסמונת פוסט טראומטית (PTSD), סובלים מאשכול תופעות הכולל חוויה מחדש של האירוע, הימנעות, קהות רגשית ועוררות יתר. בעבודה זו, נבחנה תקפות התופעה בישראל, בקרב שבעה מדגמים של אנשים שנחשפו למלחמה, שבי או לפעולות טרור (סך הכל - 2,198 נדגמים). עבור כל הנדגמים נערכה הערכה ללקות ב-PTSD. ממצאי העבודה תומכים בקיומה של תופעה זו גם בישראל.

(הפרעות פוסט טראומטיות; מלחמות; פעולות טרור; שבויים)

095 ​Gelkopf, Mark; Solomon, Zahava et al:
A Longitudinal Study of Changes In Psychological Respon​ses to Continuous Terrorism
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 2 (2013), pp. 100-109. The article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

מחקר ארוך-טווח זה, נועד להערכת השפעת התקפות טרור מתמשכות על חוסנה הנפשי של האוכלוסייה בישראל. מטרות המחקר, היו: בדיקת שכיחותם של תסמיני עקה פוסט-טראומטיים (PTSD) בנקודות זמן שונות; נתיבי תגובות הלחץ במצב של טרור מתמשך; יכולת הניבוי של נתיבים אלו. המחקר בוצע בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בן 153 משיבים. במסגרת המחקר, שבוצע במהלך אינתיפאדת אל-אקצא בשני גלים באביב 2002 ו-2004, נשאלו הנבדקים 48 שאלות בנושאי טראומה והתמודדות. בין הממצאים: נרשמה עלייה בתסמיני PTSD, תסמיני לחץ טראומטיים (TSRS) ותסמינים פוסט-טראומטיים חמורים (PTSS) - מ-18.2% ל-31.2%; 66.7% מבעלי תסמיני PTSD 

ו-39.3% מבעלי תסמיני PTSS החלימו; התפרצות מאוחרת של PTSS חמור נובאה על-ידי ירידה בהכנסה, אירוע טראומטי משמעותי, התנהגות התנתקותית באמצעות הפרדות ומצב רוח ירוד; חולי כרוני ניתן לניבוי בעזרת תחושת איום, פסימיות התנתקות והיפרדות.

(אינתיפאדת אל-אקצא; הפרעות פוסט טראומטיות)

096 ​Tourgeman-Bashkin, Osnat; Shinar, David et al:
Radiology Department, Human Factors and Organizational Perspectives: Using Action Research to Improve Patient Safety
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 2:40 (2013). The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

מחקר השתתפותי זה נערך במחלקה הרדיולוגית של בית-חולים שלישוני. מטרות המחקר היו זיהוי אירועים שליליים פוטנציאליים במחלקה והצעת גישה יזומה לשיפור בטיחות החולים. במסגרת המחקר, נצפו 100 חולים בשלוש יחידות במחלקה (MRI, אנגיוגרפיה ו-CT) וזוהו אירועים שליליים פוטנציאליים. בהתאם לנתוני התצפיות, פיתחו צוותי מחקר רב-תחומיים ביחד עם עובדי היחידות 4 דפוסי התערבות שכללו שינויים ארגונומיים בסביבת העבודה, שינויים בתהליכי עבודה ומשימות, אימון והנחיה והתערבות ניהולית. בהמשך, נבדקו תוצאות ההתערבות לאחר שישה חודשי יישום. בין הממצאים: הליקויים שנמצאו היו חוסר במידע רפואי מלא לביצוע ההליך הרדיולוגי ואי-השלמת טיפול; בתצפיות שנערכו לאחר יישום ההמלצות נראתה ירידה מובהקת במספר האירועים השליליים הפוטנציאליים.

(בתי-חולים; טיפול אמבולטורי; מחקר פעולה)

097 ​El-Bar, Nurit; Levy, Amalia et al:
Compassion fatigue, burnout and compassion satisfaction among family physicians in the Negev area - a cross-sectional study
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 2:31 (2013). The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

נושא השחיקה ותשישות קירבה בקרב אנשי צוות רפואי נחקר רבות בעשור האחרון, אך תשומת לב מועטה ניתנה לרופאי משפחה. מטרתה של עבודה זו היתה הערכת שכיחות וחומרת תשישות הקירבה בקרב רופאי משפחה והקשר בין תשישות קירבה, שחיקה והיעדר סיפוק מהעבודה והקשר בינם לבין משתנים חברתיים-דמוגרפיים ומאפייני העבודה. במסגרת העבודה, נבדקו 128 רופאי משפחה של "שירותי בריאות כללית" באזור הנגב. בין הממצאים: 46.1% מהמשיבים ציינו רמות גבוהות של תשישות קירבה, 21.1% ציינו רמות נמוכות של סיפוק בעבודה ו-9.4% ציינו רמות גבוהות של שחיקה בעבודה; ישנו מתאם גבוה בין שחיקה בעבודה לבין תשישות קירבה ובין שחיקה בעבודה לבין חוסר סיפוק בעבודה; לא נמצא מתאם בין תשישות קירבה לבין חוסר סיפוק בעבודה; הגורם היחיד שנמצא מקושר לסיכון גבוה לתשישות קירבה היתה עלייה לישראל; סיכון מוגבר לשחיקה בעבודה נמצא קשור למשתנים אישה, היסטוריה של טראומה והיעדר פעילות אקדמית; שיעור גבוה של סיפוק בעבודה קשור לעבודה במשרות ניהול או בהוראת רפואה.

(רופאי משפחה; שחיקה; יחסי רופא-חולה; שביעות רצון בעבודה)

098 ​Finestones, Aharon S.; Vulfsons, Simon et al:
The Case for Orthopaedic Medicine in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 2: 42 (2013). The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

פניות חולים בתחומי השרירים והשלד מהוות כרבע מהפניות לרופאים ראשוניים ואת הסיבה המובילה לפניות לרפואה שניונית ושלישונית. פניות אלו מהוות את נושא ההתייעצות המוביל בקרב אנשי רפואה, כאשר הגורם המייעץ המוביל בנושא הוא מנתח אורתופדי. בישראל, התגלתה בעייתיות לגבי ההתייעצות עם מנתח אורתופדי, הן בציבור הרחב והן בקרב אנשי מקצוע ובמיוחד רופאי משפחה ופיסיותרפיסטים. בעבודה זו, נותחה פעילות המערכת האורתופדית בישראל לשם גילוי השינויים הנדרשים לשיפור מתן הטיפול האורתופדי. במסגרת העבודה, נבדקו שיעורי הביקור השנתיים ב-2012-2009 אצל מנתחים אורתופדיים ב"מכבי שירותי בריאות" ותחומי העניין של ביקורים אלו. בין הממצאים: מנתחים אורתופדיים נמצאים במקום השלישי מבחינת פנייה להתייעצות למומחים שניוניים ב"מכבי"; נרשם גידול שנתי של 1.7% בביקורים אצל אורתופדיים לאחר ניכוי הגידול באוכלוסייה; כ-80% מהפניות עסקו בבעיות שריר ושלד שאינן ניתוחיות, בהן הכשרתם הפורמאלית של המנתחים האורתופדיים מוגבלת.

(רופאים)

099 ​Greenberg, Dan; Hammerman, Ariel et al:
Oncologists’ and Family Physicians’ Views on Value for Money of Cancer and Congestive Heart Failure Care
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 2: 44 (2013). The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

במחקרים קודמים נמצא, כי קובעי מדיניות מעניקים עדיפויות להתערבויות רפואיות בתחום הסרטן לעומת תחומים אחרים. בעבודה זו, מוצגים ממצאי סקר לאומי שנערך בישראל בקרב אונקולוגים ורופאי משפחה בנושא דעתם לגבי הגישה למתן טיפול הכיסוי הביטוחי והמלצות טיפוליות של סרטן לעומת אי-ספיקת לב.במסגרת העבודה, נערך סקר אינטרנטי בקרב 116 רופאי משפחה ו-52 אונקולוגים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בתשובות בין שתי הקבוצות. בין הממצאים: 85% סברו שהכללת טיפול בסל הבריאות משפיעה מאוד על הסיכוי של מטופליהם לקבל את הטיפול; 80% טענו שבתהליך קבלת ההחלטות לגבי הטיפולים הכלולים בסל יש לערוך בדיקת יעילות השוואתית וניתוח עלות-תועלת; 70% מאמינים שטיפול שאינו נכלל בסל צריך להיות מכוסה בביטוחים המשלימים; 75% הציעו שהערכת התועלת בטיפול לעומת ההשקעה תינתן בידי מוסד אקדמי עצמאי או בידי הוועדה הלאומית האחראית על קביעת הסל; 30% האמינו שהתערבויות בתחום הסרטן צריכות להיות מועדפות מאשר התערבויות שלא בתחום הסרטן בעת קביעת הסל.

(רופאים; טיפול רפואי; תקציבים; ביטוח בריאות ממלכתי; סרטן; מחלות לב)

100 Menascu, Shay; Kremer, Uri et al:
The Israeli Retrospective Multicenter Open-Label Study Evaluating Vagus Nerve Stimulation Efficacy in Children and Adults
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), Vol. 15: 11 (November 2013), pp. 673-677. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il.

חלק מחולי האפילפסיה אינם מגיבים לטיפול תרופתי ואינם מתאימים לטיפול ניתוחי. טיפול חלופי לחולים אלו הוא באמצעות קוצב וגאלי (Vagus Nerve Stimulation - VNS). בעבודה זו, נבדקה ב-2008-2007 יעילות הטיפול בעזרת הקוצב בקרב 56 מטופלים (ילדים ומבוגרים) שגילו עמידות לתרופות וטופלו בעזרת הקוצב ב-2007-2006. בין הממצאים: אף אחד מהמטופלים לא נרפא מההתקפים לגמרי - 24.3% דיווחו על הפחתה של 75% ומעלה בהתקפים, 19% דיווחו על הפחתה של 75%-50% ו-10.8% על הפחתה של 50%-25%; התגובות הטובות ביותר לטיפול היו של חולים שבסלו מפרכוס חלקי מורכב - בקרב חולים אלו, 7 דיווחו על שיפור של 75% ומעלה, 5 על שיפור של 75%-50%, 3 על שיפור של 50%-25% ו-8 על שיפור של עד 25%; שיעור ההתקפים בקרב בני 21 ומעלה היה נמוך מאשר בקרב החולים הצעירים יותר.

(אפילפסיה)

101 ​Deutsch, Joseph; Lazar, Adi; Silber, Jacques:
Becoming Poor and the Cutback in the Demand for Health Services in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 2: 49 (2013). The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

בעבודה זו, נבדק האם אנשים המתמודדים עם עוני מקצצים בהוצאותיהם ובכלל זה בהוצאות על בריאות. זאת, תוך ניסיון לבניית סולם של מידת המחסור של הפרטים והגורמים המשפיעים על מחסור זה. העבודה התבססה על ניתוח נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2003, אשר הנושא המתחלף בו היה מדידה של רווחת האוכלוסייה בישראל. ניתוח זה, נעזר באלגוריתם לחישוב סדר הויתור על מוצרים ושירותים מסוימים בשל עוני. בין הממצאים:  טיפולי שיניים היו בין הדברים הראשונים שקוצצו; דרגת מניעת השימוש במוצרים ושירותים עלתה ככל שעלה מספר הנפשות במשק הבית; הקיצוץ היה גבוה ביותר כאשר לנחקר היו ילדים עד גיל חמש, רמת השכלה נמוכה, הכנסה נמוכה ומצב אישי גרוש/ה או פרוד/ה; דרגת הויתור היתה נמוכה בקרב נבדקים בעלי בריאות טובה. מסקנת החוקרים היא כי ויתור על הוצאות בתחום הבריאות מהווה סמן חשוב של תהליך ההתרוששות.

(עוני; הכנסה; מיצב חברתי-כלכלי; בריאות)

102 Rosen, Laura J.; Rier, David A. et al:
Do Health Policy Advisors Know What אhe Public Wants? An Empirical Comparison of How Health Policy Advisors Assess Public Preferences Regarding Smoke-Free Air, and What the Public Actually Prefers
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol.: 2:20 (2013). The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

תהליך קביעת מדיניות בריאות מורכב ודורש איזון בין ערכים מנוגדים. אחד המרכיבים החשובים בקביעת מדיניות הוא מידת התמיכה הציבורית במדיניות זו. בפועל, השפעתו של מרכיב זה מוגבלת, בין היתר בשל תפיסות מוטעות של קובעי המדיניות את עמדות הציבור. בעבודה זו, נבדק הפער בין עמדות הציבור לבין תפיסת קובעי המדיניות את עמדות הציבור בנושא עישון במקומות ציבוריים פתוחים. במסגרת העבודה, נבדקו ב-2010 שני מדגמים מייצגים: עמדות הציבור (505 משיבים) ועמדות קובעי מדיניות (34 משיבים, חברי צוות "ישראל 2020"). נמצא, כי קובעי המדיניות העריכו הערכת חסר את רצון הציבור באוויר נקי מעישון. הערכת חסר זו, בלטה במיוחד לגבי רצון הציבור במניעת עישון בפאבים ובארים, בכניסות למתקנים רפואיים, ברציפי רכבת, ברכבי הסעת ילדים ובשטחים המשותפים של בתי דירות. בניתוח משני, בו הושוו עמדותיהם האישיות של קובעי המדיניות לגבי מניעת עישון, נמצא כי הן חזקות יותר משל הציבור הכללי.

(מדיניות בריאות; קביעת מדיניות; דעת קהל; עישון)

103 ​Weissman, Charles; Tandeter, Howard et al:
,Israeli Medical Students' Perceptions of Six Key Medical Specialties 
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol.: 2:19 (2013). The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

במחקר זה, נבדק הליך בחירת מקצוע ההתמחות על-ידי סטודנטים לרפואה. במסגרת המחקר, נבחנו תפיסותיהם של הסטודנטים לגבי שישה מקצועות עיקריים: רפואת ילדים, אורתופדיה כירורגית, הרדמה, מיילדות / גניקולוגיה, כירורגיה כללית ורפואת משפחה. 234 תלמידי שנה שישית לרפואה משלושה מחזורים (2010-2008) באוניברסיטה העברית וממחזור אחד (2010) מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ענו על שאלוני המחקר. בין הממצאים: רפואת ילדים ומיילדות / גניקולוגיה זכו לשיעור ההתעניינות החיובי הגבוה ביותר, בעוד שהרדמה וכירורגיה כללית זכו לשיעור ההתעניינות הנמוך ביותר; רפואת ילדים (58%) ורפואת המשפחה (78%) זכו להתעניינות מוגברת בקרב נשים, כמאפשרים יחס סביר בין הכנסה לניהול אורח חיים סביר; אף אחד מהמשיבים לא סבר שניתן לשלב בין הכנסה לאורח חיים סביר בתחום הכירורגיה הכללית ורק 28% סברו כך לגבי תחום ההרדמה; הבדל בין המינים נמצא לגבי העניין והאתגר במקצוע - נשים ראו בתחומי רפואת הילדים והמשפחה כמעניינים ומאתגרים בעוד שגברים ראו בתחומי הכירורגיה הכללית והאורתופדית כמעניינים ומאתגרים.

(הכשרת רופאים; התמחות מקצועית; עמדות)

104 ​Segal, Gad; Alperson, Inna et al: ​
General Deterioration"​: A Diagnosis that is a Marker for Risk of Mortality upon Re-​Admission​
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), Vol. 15: 8 (August 2013), pp. 410-413. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/IMAJ.

אחת מחובותיו המקצועיות והחשובות של רופא לחולה ולמשפחתו, היא מתן צפי מדויק לגבי מצבו הרפואי. בעבודה זו נבדק ערך החיזוי לגבי שרידותו של חולה, כאשר מוחלפת האבחנה לפי סיווג המחלות הבינלאומי גרסה 9 (ICD-9) לאבחנה "התדרדרות כללית", במקרה של חולה הנמצא באשפוז חוזר. העבודה התבססה על מחקר עוקבה, בו נבדקו תיקיהם הרפואיים של חולים שאושפזו לפחות שלוש פעמים בשנתיים במרכז הרפואי "סוראסקי" בתל-אביב, בהשוואה קבוצת הביקורת כללה 81 משתתפים שנפטרו במהלך האשפוז השלישי וקבוצת הבקרה כללה 81 חולים שנותרו בחיים באשפוז השלישי. במסגרת העבודה, עבור כל חולה מקבוצת הביקורת שנפטר במהלך האשפוז השלישי, הותאם חולה מקבוצת הבקרה (תאימות בגיל ומין). בהמשך, הוערכו 14 גורמים העלולים לתרום לעלייה בסיכון לתמותה. נמצא, כי מבין 14 הגורמים שנבדקו, הגורם המובהק ביותר להסבר תמותה במהלך האשפוז השלישי הוא שינוי מאבחון מחלה ספציפי לפי סיווג ICD-9 באשפוז הראשון לאבחון "התדרדרות כללית" באשפוז השני - עלייה של 5300% בסיכוי לתמותה באשפוז השלישי.

(אשפוז חוזר; אבחון רפואי; תמותה)

105 ​Velan, Baruch; Boyko, Valentina et al:
Analysis of Public Responses to Preparedness Policies: The Cases of H1N1 Influenza Vaccination and Gas Mask Distribution
"Israel Journal of Health Policy Research", Vol. 2:11 (2013). The article appears on the Journal's Website: www.ijhpr.org.

ב-2010-2009 התבצעו שתי תוכניות מוּכָנוּת אזרחית: אחזקת מסיכות אב"כ כנגד מתקפה כימית פוטנציאלית (פיקוד העורף) ונטילת חיסון כנגד שפעת מסוג A/H1N1 (משרד הבריאות). שיעור ההיענות לשתי התוכניות היה נמוך. בעבודה זו, הושוותה התגובה הציבורית לשתי התוכניות מבחינת תפקידי האמון, ההערכה ההגיונית והתגובה הרפלקסיבית. במסגרת העבודה, נערך ב-2011 סקר בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 21 ומעלה שמנה 2,018 משיבים. בין הממצאים: שיעור ההיענות לחיסון עמד על 22% (13% בפועל בקרב כלל האוכלוסייה) ושיעור ההיענות להחזקת המסכות עמד על 56% (32%); 62.9% סברו שהחיסון נועד לשרת את הציבור (64.4% לגבי חלוקת המסכות), בעוד ש-30.4% סברו שמשרד הבריאות אינו בטוח לגבי סכנת השפעת אך ממליץ על החיסון כדי למנוע ביקורת עתידית (25.7% לגבי המסכות); אי אמון במוסדות אינו מהווה גורם מנבא לאי-ציות להנחיות. אחת ממסקנות העבודה היא, כי הציבור אינו מקבל את המלצות הממשלה באופן בלתי מותנה. זאת, לא בשל אי-אמון במוסדות אלא בשל התפיסה של אחריות אישית בהתמודדות עם סיכונים עתידיים.

(שפעת; חיסונים; לוחמה כימית; אמצעי מיגון; ציות)

106 ​Zerach, Gadi; Solomon, Zahava et al:
PTSD, Resilience and Posttraumatic Growth Among Ex-Prisoners of War and Combat Veterans
"Israel Journal of Psychiatry", Vol. 50: 2 (2013), pp. 91-99. The article appears on the Journal's Website: http://doctorsonly.co.il.

בעבודה זו, המהווה חלק ממחקר ארוך-טווח, נבדק הקשר בין סימני עקה פוסט-טראומטיים לבין חוסן נפשי וצמיחה לאחר טראומה בקרב יוצאי צבא ישראלים. אוכלוסיית המחקר כללה 103 שבויי מלחמה לשעבר ממלחמת יום הכיפורים בהשוואה ל-106 לוחמים, אשר דמו לקבוצת השבויים מבחינת מאפייני רקע אישיים, תפקיד צבאי ומיקום בחזית הלחימה. הנבדקים (משתי הקבוצות), חולקו לשלוש תת-קבוצות, בהתאם לתוצאות בדיקות התסמונות פוסט טראומטית שלהם (PTSD) שלהם שנערכו ב-1991 וב-2003: 1) "מתאוששים" - אלו שלא הפגינו תסמיני PTSD בשתי הבדיקות (36 איש); 2) "תסמינים קליניים" - בעלי תסמין פורצני אחד לפחות, שלושה תסמיני הימנעות, שני תסמיני עוררות יתר והיעדר עבודה קבועה באחת משתי הבדיקות לפחות (32); 3) "תסמינים תת-קליניים" - בעלי 3-2 תסמיני PTSD באחת משתי הבדיקות לפחות (136). בין הממצאים: לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שלושת תת הקבוצות מבחינת ארץ מוצא, מעמד המשפחה והרמה הדתית, אך נמצא הבדל מובהק ברמת ההשכלה - בקבוצות 1 ו-3 רמת השכלה גבוהה יותר מקבוצה 2; עוצמת הקרבות בהם השתתפו חברי תת-קבוצות 1 ו-3 היו נמוכים משל תת-קבוצה 2; 80.6% מחברי תת-קבוצה 1 השתייכו לקבוצת הביקורת בעוד ש-81.3% מחברי תת-קבוצה 2 השתייכו לקבוצת הביקורת.

​(מלחמת יום כיפור; שבויים; הפרעות פוסט טראומטיות)


ה. חברה, תרבות ופנאי

​​

פרסומים

107 הסקר החברתי, 2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1518, ירושלים 2013. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הסקר החברתי של הלמ"ס נועד לספק מידע עדכני על רווחת האוכלוסייה בישראל. שאלון הסקר מורכב משני חלקים: שאלון גרעין, הכולל כ-200 שאלות במגוון של תחומים: מצב כלכלי, בריאות, דיור, תעסוקה וכו' וחלק המוקדש בכל פעם לנושא אחר בהרחבה. בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאים מהסקר החברתי העשירי, שנעשה ב-2011, שבו נחקרו שני נושאים בהרחבה: למידה לאורך החיים; שימוש בשפות. בסקר השתתפו כ-7,000 איש בני 20 ומעלה. בנושא למידה לאורך החיים נשאלו המרואיינים שאלות על לימודים במוסדות לימוד בעבר ובהווה, התעודה הגבוהה ביותר שנרכשה, מקצועות לימוד, כישורים מתמטיים, סיבות להפסקת לימודים ועוד. בנושא שימוש בשפות נשאלו המרואיינים שאלות על שפת האם, השפה המדוברת בבית, ידיעת שפות נוספות ברמת שיחה יומיומית, הימנעות מקבלת שירותים בגלל קשיי שפה, השפה בפעילויות הפנאי ועוד. באתר האינטרנט של הלשכה אפשר להפעיל מחולל לוחות, שבאמצעותו יכולים המשתמשים לשלוף מידע נרחב מבסיס הנתונים של הסקר, כולל נתונים משנים קודמות.

(סקר חברתי; שביעות רצון; דיור; הוצאות משפחה; תעסוקה; הכנסה; מעמד בעבודה; רמת השכלה; חינוך גבוה; מקצועות לימוד; הכשרה מקצועית; שימוש במחשב; אינטרנט; התנדבות; בריאות גופנית; מוגבלויות; רווחה רגשית; ביטחון אישי; פעילות גופנית; חופשה; יחסי משפחה; מפגשים חברתיים; דתיות; הרגלי קריאה; צפייה בטלוויזיה; שפה; שפת-אם; עברית; אנגלית; ערבית; רוסית)

108 ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, 2012-1984/85
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1549, ירושלים 2014, (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל סיכום של ערך הסחורות והשירותים שנצרכו על-ידי משקי-הבית ועל-ידי המגזר הממשלתי. בין המוצרים שנכללו בהוצאות אלו: מקלטי טלוויזיה, מכשירי ווידאו, מחשבים ומוצרי ספורט. הפעילויות והשירותים השונים כוללים תזמורות, תיאטרונים, מוזיאונים, ספורט ומשחקים, שימוש באינטרנט, שירותי רדיו וטלוויזיה, בתי קולנוע, מתנ"סים, "מפעל הפיס", "ספורטוטו", ספרים, בילוי בטבע ועוד. כן חושבו ערכי ההשקעות של המוסדות בנכסים קבועים (כולל בניינים, ציוד וכלי-רכב) והוצאותיהם על עבודה ועל קניית סחורות ושירותים. הסיכום מתבסס על נתונים שנאספו במסגרת עריכת החשבונות הלאומיים לחישוב הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית וההשקעות. בין הממצאים העיקריים ל-2012: ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט הסתכמה בכ-44.6 מיליארדי ש"ח, גידול של 4.6% (במחירים קבועים) בהשוואה ל-2011; ההוצאה הממוצעת לנפש, במחירים קבועים, היתה 5,388 ש"ח; משקי-הבית מימנו 87.5% מההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט (72.2% מההוצאות של משקי-הבית היו עבור שירותי תרבות והיתר היו עבור רכישת מוצרים); חלקו של המגזר העסקי באספקת מוצרים ושירותים בתחום התרבות, הבידור והספורט היה כ-64.4%, ואילו חלקם של המלכ"רים היה
כ-22%, חלקן של הרשויות המקומיות היה כ-10.9%, וחלקם של הממשלה והמוסדות הלאומיים היה כ-2.7%; מתוך כלל ההוצאה הלאומית השוטפת לתרבות, לבידור ולספורט, כ-19.7% היו הוצאות על מוסיקה ואמנויות הבמה, כ-19.6% היו על ספורט ומשחקים וכ-15.1% היו על פעילות חברתית-תרבותית; השקעות הממשלה, הרשויות המקומיות ומלכ"רים במבנים ובציוד לצורכי פעילויות תרבות, בידור וספורט הסתכמו בכ-2 מיליארדי ש"ח.

(הוצאה לאומית; צריכה; תרבות; בידור; אמנות; ספורט; פעילויות פנאי; מוזיאונים; מוסיקה; קולנוע; מתנ"סים; ספרים; רדיו; טלוויזיה; אינטרנט; משחקים; הימורים; טבע; איכות הסביבה; השקעות; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; משקי-בית)

109 פני החברה בישראל - דו"ח מס' 6: ישראל מאין ולאן?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 6 בסדרת "פני החברה בישראל", ירושלים 2013, 268 עמ' ושלוש מפות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הדו"ח הנוכחי הוא הדו"ח השישי בסדרת "פני החברה בישראל", שבה מוצגים היבטים חברתיים רבים ומגוונים של האוכלוסייה בישראל. הדו"ח מתפרסם מדי שנה, והוא מתבסס, בין היתר, על נתוני הסקרים הבאים של הלמ"ס: הסקר החברתי, סקר כוח-אדם, סקר הוצאות משק-הבית, סקר הכנסות וסקר בריאות. כמו כן, מכיל הדו"ח נתונים מקבצים ממוחשבים ומפרסומים שהתקבלו ממשרדי ממשלה, כגון משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשטרת ישראל. הדו"ח מורכב השנה משמונה פרקים, כדלקמן: 1) רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים; 2) עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי; 3) שירותי רווחה; 4) חינוך והשכלה; 5) בריאות; 6) תחבורה ותאונות דרכים; 7) חוק וסדר; 8) סביבה. כל פרק כולל מבוא, הגדרות והסברים, פירוט של מקורות הנתונים, ממצאים עיקריים, לוחות ותרשימים. הפרסום כולל השוואות למדינות האיחוד האירופי ולמדינות החברות בארגון ה-OECD.

(אוכלוסייה; משקי-בית; עולים; דיור; משכנתה; תעסוקה; אבטלה; היי-טק; הכנסה; שביעות רצון בעבודה; הוצאות משפחה; צריכה; מוצרים בני קיימה; איכות חיים; יחסי משפחה; נישואין; גירושין; דתיות; עוני; ביטחון סוציאלי; קצבאות; שירותי רווחה; מחלקות לשירותים חברתיים; בתי-משפט; עבריינות; אלימות; עבריינות נוער; נפגעי עבריינות; רמת השכלה; תלמידים; הישגים לימודיים; נשירה מלימודים; בחינות בגרות; סטודנטים; תארים אקדמיים; מחלות כרוניות; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; תוחלת חיים; פריון [ילודה]; תמותה; סיבות מוות; לידה; הפסקת הריון; רופאים; כוח-אדם רפואי; מוגבלויות; הוצאה לבריאות; כלי-רכב; נהגים; תאונות דרכים; איכות הסביבה; זיהום הסביבה; מים; חופים; זיהום אוויר; פסולת)

110 נשים וגברים בישראל, 2011-1990
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 132 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2013, 20 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). העלון מופיע באתר הלמ"ס: www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מובאים נתונים על נשים וגברים בישראל. בין הממצאים: בסוף 2011 חיו בישראל 3.96 מיליוני נשים ו-3.87 מיליוני גברים (יחס של 98 גברים ל-100 נשים; באוכלוסייה הערבית בישראל היחס היה 102 גברים ל-100 נשים); 5% מהזוגות בישראל חיו ב-2011 בקוהביטציה (ביחד כזוג ללא נישואין), לעומת 23% בדנמרק, 20% בהולנד ו-11% בארה"ב; אחוז הרווקים בני 29-25 גדל מ-42% ב-1990 ל-61% ב-2010, ואחוז הנשים הרווקות בגילים אלו גדל מ-22% ל-41%; כ-15% מהזוגות היהודיים שנישאו ב-2000-1998 התגרשו כעבור 10 שנים; שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) ב-2011 היה 3 ילדים - שיעור כמעט כפול מהממוצע במדינות האיחוד האירופי (1.6); תוחלת החיים של הנשים עלתה מ-78.4 שנים ב-1990 ל-83.6 ב-2011 (74.9 ו-80.0 בקרב הגברים); 31% מהגברים ו-17% מהנשים בגיל 20+ דיווחו ב-2010 שהם מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום (44% מהגברים הערבים ו-5% מהנשים הערביות, לעומת 28% מהגברים היהודים ו-19% מהנשים היהודיות); 43% מהגברים ו-46% מהנשים בני 15+ היו ב-2011 בעלי השכלה של 13+ שנות לימוד; 62% מהבנות שלמדו בכיתות י"ב ב-2011 היו זכאיות לתעודת בגרות לעומת 51% מהבנים; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של הגברים בישראל היה 62% ב-2011 לעומת 53% בקרב הנשים (שיעור נמוך מאשר ברוב מדינות המערב בקרב שני המינים); ב-2011 גבר עבד בממוצע 41 שעות בשבוע, ואישה - 31 שעות; שני ענפי התעסוקה העיקריים של נשים היו חינוך (21%) ושירותי בריאות, רווחה וסעד (17%), ובקרב גברים - תעשייה (19%) ושירותים עסקיים (16%); ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר שכיר ב-2011 היתה 9,976 ש”ח, והכנסתה של אישה שכירה - 6,599 ש”ח; ב-2011 היוו הנשים 42% מבעלי רישיון נהיגה בישראל, לעומת 34% ב-1990.

(נשים; תוחלת חיים; נישואין; גירושין; פריון [ילודה]; סיבות מוות; מחלות גופניות; סרטן; השמנת-יתר; עישון; תעסוקה; משלחי-יד; שכר; רמת השכלה; חינוך גבוה; מקצועות לימוד; נהיגה; דתיות; עבריינות; שירותי רווחה; הבדלים בין המינים)

111 הסקר החברתי, 2012-2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 136 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2014, 8 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מובאים נתונים מהסקרים החברתיים של הלמ"ס ב-2011 וב-2012. הסקר החברתי הוא סקר שנתי (כ-7,100 מרואיינים בני 20 ומעלה) הכולל שאלון גרעין קבוע ושאלון נוסף, שבכל שנה מתמקד בנושא אחר (ב-2011 - "למידה לאורך החיים" ו-"שימוש בשפות" וב-2012 "הסדרי פנסיה ופרישה" ו-"התארגנות עובדים"). הנתונים המוצגים בעלון הנוכחי מתייחסים לנושאים הבאים: שימוש בשפות, התארגנות עובדים, הסדרי פנסיה (של כלל בני 20 ומעלה), רווחה של בני 60 ומעלה שאינם בכוח העבודה (ובקרב בעלי הסדר פנסיה), הכשרה מקצועית (בקרב משתתפים בכוח העבודה), פנאי. בין הממצאים: עברית היא שפת האם של 49% מכלל בני 20 ומעלה, ערבית - של 18%, רוסית - של15% , יידיש, צרפתית ואנגלית (כל אחת) - של 2%. בקרב היהודים, עברית היא שפת האם של 61%, רוסית - של 14% וערבית - של 3%;25%  מהשכירים חברים בארגון עובדים כלשהו )22% מהגברים ו-28% מהנשים( - 26% מהיהודים ו-20% מהערבים. בקרב בני 64-50 השיעור הוא 40% לעומת 9% בקרב בני 29-20; ל-64% מכלל בני 20 ומעלה יש הסדר פנסיה אחד לפחות (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל) -  69% בקרב גברים ו-60% בקרב נשים.

(שפות; איגודים מקצועיים; ביטוח פנסיוני; רמת חיים; הכשרה מקצועית; פעילויות פנאי)

112 פליישמן, לריסה; גובמן, יורי:
רמת דתיות בשכונות המגורים: תפיסות התושבים לעומת המציאות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 82 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2014, 30 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

רמת דתיות של תושבי שכונת המגורים מהווה מימד חשוב של הפרופיל החברתי של סביבת המגורים בישראל. להרכב הדתי של השכונה השפעה לא מבוטלת על בחירת מקום מגורים ועל רמת שביעות רצונם של התושבים מסביבת המגורים ומשכניהם. שינויים בהרכב הדתי של השכונה יכולים לגרום להגירה בין-שכונתית ובין-עירונית. מטרותיו של מחקר זה, שנערך בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, היו: זיהוי הפערים בין רמת הדתיות והשינויים בהרכב הדתי של התושבים באזור מגורים, בפועל, לבין הרמה הנתפסת על-ידי התושבים; בחינת הגורמים המשפיעים על תפיסותיהם הסובייקטיביות של התושבים. הניתוח מתבסס המחקר התבסס על קובצי נתונים של הלמ"ס, ובהם: הסקר החברתי 2009, קבצים המנהליים של רמת דתיות 2006 ו-2009, מרשמי אוכלוסיה, קבצי הכנסות פרט, נתוני עסקאות נדל"ן ועוד. זאת, ברזולוציה מרחבית של אזורים סטטיסטיים. בין הממצאים: הציבור הדתי הוא "הרגיש" ביותר לתמורות שהתרחשו במידת הדתיות של תושבי שכונות מגורים; ההערכות הסובייקטיביות של הציבור החרדי ושל האוכלוסייה החילונית, היו מדויקות יותר בהשוואה לקבוצות אוכלוסיה אחרות; קיים קשר שיטתי בין התפיסות הסובייקטיביות של השינויים בהרכב הדתי של שכונת מגורים לשביעות רצונם של תושביה מהשכנים ומהשכונה, לתכונות אישיות ואישיותיות של המשיב, למאפייני שכונות מגורים ואזור גיאוגראפי בו מתגורר המשיב.

(שכונות מגורים; רמת דתיות; תפיסה)

113 סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21
המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, תל-השומר 2012, פרסום מס' 349, 143 עמ', בשיתוף עם מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il.

המלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הספורט לביצוע פעילות גופנית הן: עיסוק בפעילות גופנית בעצימות מתונה במשך 150 דקות מצטברות בשבוע לפחות, או פעילות גופנית בעצימות גבוהה במשך 75 דקות מצטברות בשבוע לפחות, או שילוב בין פעילות בעצימות מתונה לפעילות בעצימות גבוהה. מטרתו של סקר זה היתה לאסוף מידע על מידת העיסוק בפעילות גופנית בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות וכן על ידע ועמדות כלפי פעילות גופנית. בסקר השתתפו כ-3,000 איש בני 21+. בין הממצאים: כ-56% מבני 21+ דיווחו שהם עוסקים בפעילות גופנית - 59% מהגברים, 54% מהנשים, 59% מהיהודים ו-43% מהערבים; הפעילות הגופנית השכיחה ביותר היתה הליכה (28%); 32% מהנשאלים עמדו בהמלצות לגבי היקף הפעילות - 35% מהיהודים, 22% מהערבים, 30% מבני 34-21 ו-36% מבני 65+; 35% מבעלי הכנסה חודשית של 8,000 ש"ח ומעלה עמדו בהמלצות לעומת 21% מבעלי הכנסה נמוכה יותר; כ-60% מהעובדים 20 שעות שבועיות ומעלה דיווחו שהם יושבים במשך יותר ממחצית זמנם בעבודה; הסיבה האישית העיקרית שצוינה לעיסוק בפעילות גופנית היתה שמירה על הבריאות; הסיבות המובילות לאי-עיסוק בפעילות ספורטיבית היו חוסר זמן (43%) ועצלות (10%); נמצא, כי קרבה לפארקים או למכוני כושר היא גורם המעודד פעילות גופנית.

(פעילות גופנית; ספורט; פעילויות פנאי)

114 בר-צורי, רוני:
צרכנות ספרים בשבוע הספר, יוני 2012
מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2013, 18 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בפרסום זה, מוצגים ממצאי סקר על צרכנות ספרים בישראל. בסקר נבחנו מימדים והיבטים שונים של צרכנות ספרים - קניית ספרים בשבוע הספר 2012, דפוסי קריאה וקניית ספרים בישראל, השימוש בספריות ציבוריות וקניה מקוונת של ספרים. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 18 ומעלה וכלל 1,000 ראיונות טלפון. בין הממצאים: כ-30.2% ממשקי הבית בישראל ביקרו בחנויות ובירידי הספרים שנערכו בשבוע הספר, ביוני 2012; 71% מהמבקרים קנו לפחות ספר אחד בתקופה זו; משקי בית שביקרו וקנו ספרים בשבוע הספר, רכשו בממוצע 5.7 ספרי קריאה ועיון, בסך הכל 2.7 מיליון ספרים - פי 1.9 מכמות ספרי הקריאה והעיון הנמכרת בממוצע בחודש רגיל ו-15.8% מכלל הספרים שנמכרו במהלך השנה; ההוצאה הממוצעת של משק-בית לקניית ספרים בשבוע הספר 2012 עמדה על כ-283.2 ש"ח - הוצאה המהווה כ-26.1% מסך ההוצאה השנתית של כלל משקי הבית על ספרי קריאה ועיון; סך ההוצאה של כל משקי הבית בשבוע הספר הסתכמה ב-133.8 מיליוני ש"ח.

(ספרים)

115 דהן, דנה; נמרוד, גלית:
דפוסי פנאי בקרב אזרחים וותיקים בישראל
מרכז ידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2014, 38 עמ', מוגש למשרד לאזרחים ותיקים: הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://igdc.huji.ac.il.

במחקר זה, נבדקו דפוסי הפנאי בקרב 545 נדגמים המייצגים את אוכלוסיית בני 60 ומעלה בישראל, אשר פרשו מעבודתם ואינם עובדים בשכר. מטרות המחקר, היו: אפיון מדפוסי הפנאי המרכזיים של אוכלוסייה זו ובדיקת הבדלים בדפוסי הפנאי לפי משתנים חברתיים-דמוגרפיים שונים; איתור צרכים ורצונות בתחום הפנאי וגורמים המגבילים השתתפות בפעילויות פנאי; בדיקת דפוסי צריכת תקשורת בפעילויות פנאי ואת גורמי הניבוי לצריכת תקשורת גבוהה; בחינת היקף ומטרות השימוש באינטרנט לפי משתנים חברתיים-דמוגרפיים; בחינת הקשר בין דפוסי הפנאי לבין מצב הבריאות והרווחה הנפשית. בין הממצאים: 56% סבלו ממגבלה פיסית כלשהי ול-52% היה רישיון נהיגה; פעילויות הפנאי הבולטות היו (בסדר יורד) צפייה בטלוויזיה, קריאת עיתונים וכתבי-עת, האזנה למוסיקה והאזנה לרדיו; 12% מתנדבים בתדירות בינונית (עד פעם בשבוע) ו-10% בתדירות גבוהה; מגבלת הפנאי המרכזית של הפורשים היא חוסר עניין בפעילות; פילוח המשיבים לפי תחומי פנאי מרכזיים יצר ארבע קבוצות - צרכני תקשורת (43%), בעלי תחביבים (23%), חובבי תרבות (23%) ושומרי מסורת (12%); נמצא קשר שלילי בין מידת הצפייה בטלוויזיה לבין מידת דתיות ושביעות הרצון מהחיים; קשר חיובי נמצא בין מידת השימוש באינטרנט לבין הכנסה, רמת השכלה ומצב בריאותי טוב וקשר שלילי לרמת דתיות ומוצא ערבי.

(קשישים; פעילויות פנאי)

116 אבו, ענבל:
אחריות חברתית בארגונים עסקיים: בחינת הקשר בין מרכיבי ליבה והיקף של אחריות חברתית ודפוסי הכלת אחריות חברתית בפירמות ציבוריות בישראל
המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2013, 128 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://cmsprod.bgu.ac.il/Centers/ictr.

על-פי חוק (התיקון לתקנות ניירות הערך, 2001), פירמות ציבוריות מחויבות להציג מידע על היקף ודפוסי התרומה שלהן בדו"חות הכספיים. במחקר זה, נדונה שאלת האחריות החברתית בקרב חברות ציבוריות בישראל. לאחר סקירת דיווחיהן הציבוריים של כל 582 החברות הציבוריות שפעלו בישראל ב-2009-2007 (לא נכללו 55 חברות דואליות) ונבחנו פריטים הבודקים משתנים תלויים המייצגים את מיסוד המעורבות בקהילה ואת יישומה. לאחר כשלושה חודשים, נעשתה פניה יזומה לחברות אשר זוהו בשלב הראשון כפעילות בתחום, להשתתף במחקר ולענות על שאלון אשר בחן לעומק את מעורבותן בקהילה ואת מיסוד תחום האחריות החברתית בתוך הארגון - 53 חברות. בין הממצאים: מתוך 582 החברות, 391 דיווחו על תרומה כלשהי לקהילה (כ-60% מהחברות); לכרבע מהחברות היתה מדיניות תרומות מוגדרת, מתוכן למעלה מ-90% היתה תרומה בפועל; התרומה הממוצעת של החברות שדיווחו על תרומה כלשהי עמדה ב-2009 על כ-522,000 ש"ח; היקף התרומה הממוצעת מבין החברות שדיווחו על תרומה כלשהי כאחוז מההכנסה עמד ב-2009 על 0.48%.

(חברות עסקיות; תרומות; מעורבות)

117 Ert, Eyal; Yechiam, Eldad; Arshavsky, Olga:
Smokers’ Dejphxu, ekpho cision Making: More than Mere Risk Taking
"PLOS ONE", 8: 7 (July 2013), 7 pages. The article appears on the Journal's Website: www.plosone.org.

למרות הסיכון הידוע של תחלואה ותמותה עקב עישון מוצרי טבק, שיעור גבוה מהאוכלוסייה הבוגרת ברחבי העולם (כ-23% בישראל) מעשן סיגריות. במספר מחקרים קודמים שבהם נבדקה תופעה זו נמצא, שעישון קשור לנטייה לנטילת סיכונים בתחומי חיים אחרים. במאמר הנוכחי מדווח על מחקר שמטרתו היתה להשיג הבנה טובה יותר של המבנים הפסיכולוגיים שתורמים לנטילת הסיכון של המעשנים. במסגרת המחקר נערך ניסוי בהשתתפותם של 100 סטודנטים מהטכניון (51 גברים ו-49 נשים), אשר התבקשו לבצע שתי משימות: משחק קלפים הכרוך בנטילת סיכונים; מילוי שאלון אישיות ומבחן אינטליגנציה ממוחשב. נמצא, כי במשחק הקלפים היתה למעשנים נטייה להיכנע לפיתויים מידיים (שמביאים לגמול מסוים בטווח המיידי אך בסופו של דבר להפסד). המעשנים נטו להעדיף לבצע פעולה מתגמלת מיידית על פני פעולה פחות מפתה אך שתשתלם להם בסופו של דבר. בשאלון האישיות ובמבחן האינטליגנציה לא נמצאו הבדלים מהותיים בין המעשנים ללא-מעשנים. מסקנת הניסוי היא, שלמעשנים יש נטייה מוגברת להתמקד ברווח מיידי ולא בנטילת סיכון, וזאת בניגוד למסקנות שהתקבלו במחקרים אחרים בתחום.

(עישון; נטילת סיכון; קבלת החלטות; התנהגות מתמודדת; תיאוריות אישיות)


ו. חינוך והשכלה


פרסומים

118 קריירה של בעלי תואר שלישי: 2009
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1512, ירושלים 2013, 119 עמ' (עברית ואנגלית), בשיתוף עם המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סקר קריירה של בעלי תואר שלישי נערך בישראל ב-2010, והמידע שבו מתייחס ברובו לשנת 2009 ובחלקו ל-10 השנים שלפניה. הסקר, שהוזמן ומומן על-ידי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שבמשרד המדע והטכנולוגיה, הוא חלק מסקר בין-לאומי שבו משתתפות כ-30 מדינות, שמרביתן חברות בארגון ה-OECD. במסגרת הסקר נחקרו מאפיינים דמוגרפיים, מאפיינים תעסוקתיים, דפוסי קריירה וניידות בין-לאומית, השתתפות במחקר, השתלמות בפוסט-דוקטורט, מעמד בעבודה ושביעות רצון בעבודה של בעלי תואר שלישי. הסקר כלל גם מקבלי תואר שלישי בחו"ל. בין הממצאים: ב-2009 חיו בישראל כ-33,600 בעלי תואר שלישי - 52.6% ילידי ישראל, 20% ילידי ברית-המועצות לשעבר ו-27.4% ילידי ארצות אחרות; 62.2% מבעלי תואר שלישי קיבלו את התואר ממוסדות אקדמיים בישראל, 15.6% ממוסדות אקדמיים בברית-המועצות לשעבר ו-22.2% ממוסדות אקדמיים בארצות אחרות; 25.8% מבעלי תואר שלישי ששהו בישראל קיבלו את התואר בפיזיקה, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, 19.2% במדעי הרוח, 18.2% במדעים ביולוגיים, 16.9% במדעי החברה ובמשפטים, 10.2% בהנדסה ובאדריכלות ו-9.7% ברפואה ובחקלאות; 60.8% מבעלי תואר שלישי היו גברים ו-39.2% נשים (גברים היו רוב בקרב בני 45+ ונשים בקרב קבוצת הגיל עד 44); שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי בקרב בעלי תואר שלישי היה 88.6% ב-2009; 50.5% מבעלי תואר שלישי ב-2009 היו מועסקים בענף החינוך, כשליש מהם באוניברסיטאות; 33.2% מבעלי תואר שלישי השתלמו לפחות פעם אחת בפוסט-דוקטורט; 64.8% מבעלי תואר שלישי שילבו פעילות מחקרית בעבודתם; 86.5% מבעלי תואר שלישי דיווחו שהם "מרוצים" או "מרוצים מאוד" מעבודתם, אך רק 64.8% דיווחו כך לגבי משכורתם.

(תארים אקדמיים; מקצועות לימוד; מלגות; תעסוקה; משלחי-יד; דפוסי קריירה; שביעות רצון בעבודה)

119 מדדי חינוך והשכלה להכשרת כוח אדם מדעי-טכנולוגי בישראל: תשנ"ח-תש"ע
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1522, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה, מוצגים לראשונה מדדים מקיפים של תהליך יצירת התשתית המדעית-טכנולוגית בישראל, משלב הלימודים בתיכון ובחינות הבגרות דרך הלימודים להשכלה גבוהה וכלה במקבלי תואר ראשון שני ושלישי בתחומי המדע והטכנולוגיה (מו"ט). הפרסום כולל מידע על התשומות שמשקיעה מערכת החינוך בחינוך המדעי-טכנולוגי: בשעות הוראה, בכוחות ההוראה ובסטודנטים, וכן על תפוקת מערכת ההשכלה בישראל, מבעלי תעודת בגרות בתחום ועד במקבלי תארים מתקדמים בו. הנתונים מבוססים על עיבוד של קבצים מינהליים ממשרד החינוך ומהמוסדות להשכלה גבוהה ומיזוגם לקובץ ארצי שבו הגדרות, סיווגים ומבנה אחידים, על פי שיקול דעת מקצועי. לקובץ זה, נוסף מידע על הרקע הדמוגרפי של הסטודנטים והבוגרים וכן על ציוניהם בבחינה הפסיכומטרית. בין הממצאים: היקף ההוראה של מקצועות המו"ט (ללא מתמטיקה) מכלל המקצועות בחטיבה העליונה של החינוך העברי הצטמצם מ-22.7% ב-1999 ל-18.6% ב-2010; במקצועות המו"ט (ללא מתמטיקה) ירד מספר המורים ב-5% ב-2010-1999 ואילו במקצוע המתמטיקה חלה עלייה של 60% במספר המורים; מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות במקצועות המו"ט עלה מ-10,300 ב-1998/99 ל-12,700 ב-2009/10 - שינוי שנתי ממוצע של 1.7%, לעומת 3% ביתר המקצועות; מספרי הסטודנטים החדשים לתואר שני במקצועות המו"ט עלו ב-2.7% בממוצע לשנה לעומת 5.2% בשאר המקצועות; בתואר השלישי העלייה במספר הסטודנטים החדשים במקצועות המו"ט הייתה גבוהה יותר מאשר בשאר המקצועות (עלייה של 2.4% בממוצע בשנה לעומת 2% בשאר המקצועות) והם מהווים 54.8% מכלל הלומדים לתואר שלישי.

(מדעי הטבע [הוראה]; טכנולוגיה; תלמידים; סטודנטים; מורים)

120 הוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד באוניברסיטאות, תשס"ז-תשס"ט
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1552, ירושלים 2014 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם המועצה הלאומית למחקר פיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה, מובאים נתונים על הוצאותיהן של האוניברסיטאות בישראל למחקרים בעלי מימון מיוחד (מחקרים המתוקצבים באמצעות חוזי מחקר וקרנות המיועדות למחקר) בשנים תשס"ז-תשס"ט - 2008/2009-2006/2007. נתונים אלו מוצגים בפירוט לפי תחומי המחקר, סוגי ההוצאות למחקרים ומקורות המימון שלהם. נתוני הפרסום מבוססים על קבצים מינהליים שהועברו ללמ"ס על-ידי 7 האוניברסיטאות בישראל. קבצים אלו,כללו נתונים עבור כל מחקר ומחקר, לשנה האקדמית הנסקרת, תוך פירוט היחידה האקדמית שבה נערך המחקר, סוגי ההוצאות, מקור המימון ושנת התחלת המחקר. בין הממצאים: בתשס"ט הסתכמו ההוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד ב-1,521.7 מיליוני ש"ח - עלייה של 9.5% לעומת תשס"ז ושל 10.2% לעומת תשס"ח (במחירים קבועים); בתשנ"ג-תשס"ח עלו ההוצאות ב-6.6% בממוצע לשנה; 73.5% מההוצאות בתשס"ט היו בתחומי מתמטיקה ומדעי הטבע, חקלאות והנדסה ואדריכלות, וזאת בעיקר במדעים הביולוגיים (27.5% מההוצאות), במדעים הפיזיקליים (19.9%) ובהנדסה ואדריכלות (16.2%), כאשר חלקם של מדעי הרוח, מדעי החברה ורפואה היה 8ץ5%, 6ץ6^ ו-8.7% בהתאמה; מקורו של 56.1% מהמימון בתשס"ט היה מישראל והיתרה מחו"ל; כשליש מהמימון הישראלי ניתן על-ידי המגזר הציבורי, כשליש על-ידי קרנות מחקר, כ-17% על-ידי המגזר האקדמי וכ-11% על-ידי המגזר העסקי.

(אוניברסיטאות; מחקר ופיתוח; מימון)

121 יצחקי, שלמה; פודלוב, טאינה; קרנצלר, אביאל:
מבחני הבגרות והפסיכומטרי במתמטיקה ואנגלית והקשר ביניהם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 75 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2013, 38 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

תהליך הקבלה לאוניברסיטה מחייב את המועמדים להיבחן פעמיים במקצועות האנגלית והמתמטיקה - הן בבחינת הבגרות והן בבחינה הפסיכומטרית. תהליך זה, יוצר עומס כפול על האוכלוסייה הנבחנת. בעבודה זו, נבדקה העלות מול התועלת שבקיום מערכת בחינות כפולה. העבודה התבססה על בדיקת המתאם המתקבל בין ציוני התלמידים בבחינות הבגרות לעומת הציונים במבחן הפסיכומטרי - במידה וקיים מתאם מונוטוני לכל אורך תחום הציונים, ניתן להסיק שאחד המבחנים מיותר. אוכלוסיית המחקר כללה זכאי בגרות שנבחנו בבגרויות במתמטיקה ובאנגלית ב-2000-1999 והשתתפו במבחן הפסיכומטרי לאחר מכן - 17,867 נבחנים (נבחנו באנגלית ובמתמטיקה, הזכאים לבגרות ושעברו את הבחינה הפסיכומטרית). נמצא, כי הבחינות בודקות את אותם תחומי יכולות ובמיוחד במקצוע האנגלית.

(בחינות בגרות; מיון סטודנטים; אנגלית; מתמטיקה)

122 פורת, אלון:
שביעות רצון מלימודי הכשרה מקצועית במסלול מבוגרים יום בקרב לומדים מהשנים 2011-2010
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2013, 21 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

ההכשרה המקצועית במסלול מבוגרים יום מופעלת על-ידי האגף להכשרה ופיתוח כוח-אדם במשרד הכלכלה. מסלול זה מיועד לדורשי עבודה בלתי-מקצועיים, לבעלי מקצוע שמקצועם אינו נדרש במשק או לחסרי תעודת מקצוע המבקשים לשפר את מעמדם בשוק העבודה. מינהל מחקר וכלכלה עורך מ-1996 מעקבים מתמשכים אחר הלומדים במסלול יום, לשם בניית בסיס מידע מקיף מבחינת מאפייני הלומדים, עמדותיהם בנוגע להכשרה המקצועית ומצבם התעסוקתי מאז סיום לימודיהם. בסקירה זו, מוצג מחקר על המשתתפים בהכשרות לקראת סיום לימודיהם. הנתונים נאספו בסקר טלפוני, שנערך ב-2011-2010 ובמסגרתו רואיינו המשתתפים כחודש-חודשיים לפני סיום לימודיהם. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 3,700 לומדים, שנדגמו מתוך כ-8,000 לומדים, שעמדו בפני סיום לימודיהם בתקופה זו. בין הממצאים: 64% היו גברים ו-36% נשים; 30% לא עבדו כלל כ-3 שנים לפני שנרשמו לקורס (47% בקרב ערבים ו-24% בקרב יהודים); ל-26% היה ניסיון קודם במקצוע הנלמד בקורס; מקצועות הלימוד הבולטים היו חשמל ואלקטרוניקה (18.4%), הארחה (16.2%), מתכת ומכונות (11.7%) ובניין וסביבה (11.4%); הסיבה העיקרית לבחירת המקצוע הנלמד היתה אהבה / התעניינות בתחום (56.1%); כ-72% מרוצים מהקורס באופן כללי.

(שוק העבודה; מבוגרים; הכשרה מקצועית)

123 בן-רבי, דליה; ברוך-קוברסקי, רות; קונסטנטינוב, וצ'סלב:
הפרויקט הלאומי של הקהילה האתיופית בישראל: הערכת השפעת התכנית לסיוע לימודי על הישגי התלמידים, 2010-2008
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 13-621, ירושלים 2013, 53 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: www.jdc.org.il/brookdale.

תכנית זו, נועדה לסייע לתלמידים יוצאי אתיופיה בחטיבות ביניים ובבתי-ספר תיכוניים (כיתות ז'-י"ב) לשפר את הישגיהם ולצמצם את הפערים בהישגים בינם לבין התלמידים האחרים. כדי לענות על יעדים אלה, התכנית מספקת מענים לימודיים, רגשיים וחברתיים, בהסתמכות על גישה רגישת-תרבות שנועדה להעניק תשומת-לב לצורכיהם הייחודיים. דו"ח זה הוא חלק ממחקר הערכה מקיף שמתבצע מ-2006. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים לגבי 28 בתי-ספר שהשתתפו בתכנית שלוש שנים לפחות (2010-2008). כדי לבחון את השפעת התכנית, הושוותה ההתקדמות בהישגים של תלמידי כיתות י"ב שהשתתפו בתכנית בכל שנה להתקדמות באותן שנים של שתי קבוצות: תלמידים שאינם יוצאי אתיופיה שלמדו באותם בתי-ספר; תלמידים יוצאי אתיופיה עם מאפיינים דומים שלמדו בבתי-ספר דומים שלא השתתפו בתכנית. כמו כן, נסקרה פעילות התכנית לקידום תלמידי חטיבות ביניים לרמות לימוד גבוהות יותר באנגלית ובמתמטיקה. נמצא, כי לתכנית היתה השפעה מהותית על הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה (כולל תעודת בגרות שעונה על דרישות הקבלה לאוניברסיטה) ועל צמצום הפערים בין הישגיהם לבין הישגי התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה. יש לציין, כי רק כרבע עד שליש מהתלמידים יוצאי אתיופיה בכיתות ז'-י"ב השתתפו בתכנית בכל שנה, כך שהפוטנציאל של התכנית טרם הגיע למיצוי מלא.

(אתיופיה [ארץ מוצא]; תלמידים; בחינות בגרות; הישגים לימודיים; תכניות התערבות)

124 זטקובצקי, איליה (עורך):
מח"ר כבר כאן: דו"ח מעקב אחר מסגרות חרדיות (מח"ר) במוסדות אקדמיים בישראל
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2013, 12 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.neaman.org.il.

תהליך כניסתם של סטודנטים חרדים למוסדות להשכלה גבוהה החל לפני מספר שנים. עם זאת, אופייה המיוחד של אוכלוסייה זו היקשה את קליטתה במסגרת המוסדות האקדמיים הקיימים. כדי להתמודד עם בעיות אלו, תוך היענות לדרישות המיוחדות של ציבור זה, פרסמה ב-2012 הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה קול קורא להפעלת מסגרות חרדיות במוסדות אקדמיים בישראל (מח"ר(. בדו"ח זה, מתוארת התקדמות המח"ר נכון לסמסטר קיץ 2013/2012. בין הממצאים: ביולי 2013 פעלו מסגרות חרדיות מיוחדות ב-8 מוסדות אקדמיים - 2 אוניברסיטאות ו-6 מכללות; חרדים. 503 תלמידים חרדים נמצאים במכינה, 49 סיימו מכינה וממתינים לפתיחת מסגרת אקדמית ו-130 נמצאים כבר בלימודים האקדמיים; 17.2% לומדים באוניברסיטאות ו-82.8% במכללות; 51% מהלומדים הם גברים ו-49% נשים; הלימודים מתקיימים ב-23 תכניות שונות ובמגוון מקצועות.

(אקדמיזציה; יהדות חרדית)

125 בוכניק, ציפי; נתן, אורלי ואחרים:
החינוך המדעי והטכנולוגי בישראל: מדדים נבחרים לקראת בניית אסטרטגיה לניהול סיכונים בשל המחסור הצפוי במורים למדע וטכנולוגיה בחטיבה העליונה
מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2013, 57 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

ב-2013 הוקם במוסד שמואל נאמן הפורום לחינוך למדע וטכנולוגיה. הפורום נועד ליצירת שיתופי פעולה בין מגזרים שונים בחברה הישראלית כדי לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה מגן הילדים ועד לכיתה י"ב. בישיבתה הראשונה החליטה וועדת ההיגוי למקד את פעילות הפורום בשני נושאים: א. העלאת המוטיבציה של תלמידי ותלמידות התיכון לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה; ב. מאפייני מורים להוראת מדע וטכנולוגיה. דו"ח זה הוכן כרקע לדיון הפורום. מטרת הדו"ח היתה יצירת בסיס לבניית אסטרטגיה לניהול סיכונים ביחס למחסור הצפוי במורים למקצועות המדעיים והטכנולוגיה (מו"ט). הדו"ח נחלק לשישה פרקים, כדלקמן: תוכניות הלימוד של כל המקצועות המדעיים והטכנולוגיים בישראל בחטיבת הביניים, בחטיבה העליונה, וברמת טכנאים והנדסאים; מורים למדעים וטכנולוגיה; תלמידים במדעים וטכנולוגיה; צורכי צה"ל והמשק של כוח אדם מדעי וטכנולוגי; יוזמות, פעילויות וארגונים בישראל שמטרתם קידום החינוך למדע וטכנולוגיה; חינוך למו"ט בישראל בהשוואה למדינות נבחרות.

(חינוך טכנולוגי; מדעים; תלמידים; מורים)

126 גץ, דפנה; סגל, ורד ואחרים:
מיפוי תשתיות מחקר בישראל: עדכון מיפוי תשתיות מחקר קיימות בישראל ותשתיות מחקר בינלאומיות הפתוחות לחוקרים מישראל
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2013, 267 עמ'. הוגש למועצה הלאומית למחקר ולפיתוח. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

בדו"ח זה, מסוכמת עבודת המשך למחקר שביצע מוסד שמואל נאמן ב-2010 למיפוי תשתיות מחקר גדולות בישראל (ראו: חוברת 156, פריט 098). זאת, כדי לבנות את בסיס הידע שיאפשר ליצור מפת דרכים לפיתוח תשתיות המחקר הלאומיות בישראל ולגבש מדיניות, שתגדיר תקציבים ועדיפויות במסגרת מדיניות לאומית לתשתיות מחקר גדולות בישראל. מטרת מחקר ההמשך היתה השלמת תמונת המיפוי של תשתיות המחקר בישראל, בחלקים בהם נמצא צורך להמשיך ולהתעמק, ולעדכן את המיפוי של תשתיות המחקר בישראל. הדו"ח מחולק לשלושה פרקים: עדכון המיפוי של תשתיות המחקר הגדולות בישראל ותשתיות מחקר בינלאומיות הנגישות לחוקרים מישראל - המתודולוגיה למיפוי וסיכום הנתונים העיקריים אודות 119 תשתיות המחקר שמופו (87 תשתיות שנכללו בדו"ח הקודם ו-32 תשתיות שנכללות בדו"ח לראשונה(; מבט על מכלול תשתיות המחקר בישראל במספר נושאים נבחרים - תשתיות ננוטכנולוגיה וננומדעים, תשתיות בחקר המוח ותשתיות גנומיקה ופרוטאומיקה. זאת, לשם בחינת מיקומה של ישראל בנושאים אלו מבחינת תשתיות המחקר העומדות לרשות החוקרים בתחום; משלב מיפוי תשתיות מחקר ועד מפת דרכים - סקירה על ניסיונן של מדינות נבחרות. בפרק זה, מוצגת סקירה של התהליך שעברו מספר מדינות נבחרות בבניית מפת דרכים של תשתיות מחקר לאומיות. המדינות שנסקרו הן: פינלנד, אוסטרליה, הולנד והפורום האירופי לתשתיות מחקר (ESFRI). בין הממצאים: 58% מהתשתיות שמופו נמצאות באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה, 30% במוסדות ממשלתיים ציבוריים ו-12% בתעשייה.

(מחקר ופיתוח; תשתית טכנולוגית; אוניברסיטאות; חוקרים; טכנולוגיה; חברות עסקיות; משרדי ממשלה; מוסדות ציבור; בתי-חולים; מכוני מחקר; תקציבים; מימון; מאגרי מידע; מחקר רפואי; ביולוגיה; פיסיקה; אנרגיה; מים; מדע; סביבה; תעשייה; אלקטרוניקה; מדעי הרוח; מדעי החברה)

127 גץ, דפנה; פלד, דן ואחרים:
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית - חוברת רביעית בסדרה
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2013, 180 עמ', בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, משרד המדע והטכנולוגיה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

התחרות הבין-לאומית בתחומי המו"פ מחייבת גיבוש מדיניות לאומית בנושאי מו"פ מדעי-טכנולוגי, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בענפי הכלכלה מצריכה קבלת תמונה עדכנית ומקיפה של כל הפעילויות הנעשות במשק בתחומי המדע והטכנולוגיה, עלויותיהן והתמורות שהן מביאות למשק. זאת, תוך השוואה מתמדת לנעשה במדינות אחרות. מטרתו של פרסום זה היא לספק בסיס נתונים המאפשר בחינה שיטתית של הפעילות המדעית-טכנולוגית בישראל. זהו הפרסום הרביעי בנושא זה (על הפרסום הקודם ראו חוברת 154, פריט 125). הכוונה היא לערוך מעקב שוטף אחר הפעילות המדעית-טכנולוגית בישראל, תשומותיה ותפוקותיה. מעקב כזה יאפשר להעריך את המדיניות הממשלתית, המהווה בישראל גורם תמיכה מרכזי במימון הכשרת כוח-האדם המדעי-טכנולוגי ובמימון המחקר המדעי. כמו כן, מיפוי הפעילויות המדעיות יכול להצביע על תחומים שבהם יהיה אפשר להשיג את התמורה הגדולה ביותר להשקעה במשאבים. בפרסום הנוכחי מוצגים נתונים בשמונה נושאים מרכזיים הנוגעים למו"פ המדעי-טכנולוגי בישראל, תוך השוואה בין-לאומית ובחינת התפתחויות על פני זמן: ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי; ענפי טכנולוגיית המידע (ICT); תשומות הון וסיוע ממשלתי למו"פ מדע וטכנולוגיה; הון אנושי במדע וטכנולוגיה; מדדי תמורה ופדיון כלכליים לפעילות במדע וטכנולוגיה; תפוקות ידע להשקעות במדע ובמו"פ; הגלובליזציה בתחומי המו"פ והיצירה המדעית; המוכנות הטכנולוגית - תשתיות תקשורת וטכנולוגיות ICT והטמעתם בחברה ובממשל.

(מחקר ופיתוח; מדע; טכנולוגיה; פטנטים; תעשיות עתירות-ידע; הוצאה לאומית; התערבות ממשלתית; מימון; השקעות; מסחר-בין-לאומי; חברות עסקיות; משאבי אנוש; חינוך גבוה; ידע; פריון עבודה; משלחי-יד; הנדסאים; טכנאים; תארים אקדמיים; מחשבים; אינטרנט; תקשורת)

128 גץ, דפנה; גורדון, אבישג ואחרים:
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית, 2011-1990
מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2013, 234 עמ', מוגש למועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.neaman.org.il.

בדו"ח זה, מוצגות תפוקות המחקר והפיתוח בישראל הבאות לידי ביטוי בפרסומים מדעיים בהשוואה בין-לאומית, תוך שימוש בכלים ביבליומטריים להערכת תפוקות המחקר מבחינה כמותית (מספר הפרסומים), מבחינת קדימות שטחי המדע במדינה (שיעור הפרסומים בשטח מדעי מכלל פרסומי המדע במדינה) ומבחינה איכותית (מספר הציטוטים). בהשוואות בין-לאומיות נעשה שימוש במדדים יחסיים, כגון סף כניסה בין 0.25%% ל-0.5% במספר פרסומי המדינה, מספר הפרסומים לכל 100,000 נפש במדינה ועוד. זאת, לשם נטרול גודל המדינה מהחישובים וכן התגברות על בעיית השוני בין תחומי המחקר השונים. בין הממצאים: ב-2011 ראו אור 12,154 פרסומים ישראלים - גידול לעומת 2010, אך פחות מהשיא של 2008 (12,457); שיעור הפרסומים הישראלים מכלל פרסומי העולם היה ב-2011 0ץ96%, לעומת 1.29% ב-2003; ב-2011 נמצאה ישראל במקום ה-25 בדירוג הפרסומים על-פי מדינות (מקום 21 ב-2002); ישראל דורגה ב-2011 במקום ה-13 בעולם במספר הפרסומים לנפש (מקום ראשון ב-1991); מספר הציטוטים של פרסומים ישראלים נמצא במגמת עלייה ומשנות ה-2000 הוא גבוה ממוצע הציטוטים של פרסומי מדינות ה-OECD.

(פרסומים; תפוקה מדעית; ביבליו מטריקה)

129 זטקובצקי, אליה:
פוטנציאל חרדים לאוניברסיטאות: הערכת גודל האוכלוסייה החרדית שצפויה להשתלב בלימודים אקדמיים בטווח המיידי / קצר
מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2013, 20 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

בשנת הלימודים תשס"ב (2012/2011) למדו במוסדות להשכלה גבוהה כ-7,350 סטודנטים חרדים. מטרתה של עבודה זו היתה לאמוד את המספר הפוטנציאלי של צעירים חרדים שצפויים להצטרף למערכת ההשכלה הגבוהה עד (כולל) שנת הלימודים תשס"ד (2014/2013). בבניית הערכה זו נלקחו בחשבון שני מאפיינים יחודיים של האוכלוסייה החרדית לעומת האוכלוסייה הכללית: 90% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון נמצאים בקבוצת הגיל 34-20. 10.2% מהאוכלוסייה החרדית נמצאים בקבוצת גיל זו, כך שמספר הסטודנטים החרדים היה צפוי לעמוד על כ-19,800 איש; סדרי עדיפויות - בציבור החרדי, לימודים אקדמיים אינם האפשרות הנורמטיבית (אידאל של "בן תורה"). ההערכה היא כי פוטנציאל הפנייה ללימודים אקדמיים הוא 30% מהגברים ו-70% מהנשים. מכאן שעד שנת הלימודים תשס"ד צפוי מספר הסטודנטים החרדים להגיע לכ-10,000 איש.

(חרדים; חינוך גבוה; סטודנטים)

130 קלפר, דביר; טורוול, אליט ואחרים:
הוגנות מערכת המיון להשכלה הגבוהה כלפי מבקשי תנאים מותאמים בבחינה הפסיכומטרית (בשפה העברית)
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, דוח המרכז מס' 386, ירושלים 2013, 45 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.nite.org.il.

במחקר זה, נבדקה הוגנות מערכת המיון לאוניברסיטאות כלפי מבקשי תנאים מותאמים בבחינה הפסיכומטרית - הן אלו שביקשו וקיבלו התאמות והן אלו שבקשתה נדחתה. במסגרת המחקר, חולקו מבקשי ההתאמות לחמש קבוצות: מקבלי התאמות - בעלי לקות למידה, בעלי בעיות קשב וריכוז ובעלי מגבלות פיזיות; נדחים - סיבות טכניות (חוסר נתונים) ומנימוקים מקצועיים. המחקר בוצע על נתוניהם של 124,501 סטודנטים מכל האוניברסיטאות בישראל שלמדו בשנה א' במחזורי 2009/2008-2003/2002 ונבחנו בבחינה הפסיכומטרית החל מיולי 2000 בשפה העברית. שאלת ההוגנות נבחנה בהיבט של הטיה בברירה ובהיבט של תוקף דיפרנציאלי. בין הממצאים: מבין כלל הנבחנים, 0.77% קיבלו התאמות עקב לקות למידה, 0.15% עקב בעיות קשב וריכוז ו-0.88% עקב מגבלות פיזיות, 0.24% נדחו עקב חוסר נתונים ו-1.17% נדחו מנימוקים מקצועיים; לא נמצאה הטיה בברירה לטובת או לרעת בעלי לקויות למידה, בעלי בעיות קשב וריכוז ואלו שבקשתם נדחתה מסיבות מקצועיות; הטיה קלה נמצאה לטובת בעלי מגבלות פיזיות והטיה רעה לנדחים מחוסר נתונים.

(מיון סטודנטים; הפרעות קשב וריכוז מוגבלויות)

131 Karelitz, Tzur M.:
Using Public Opinion to Inform the Validation of Test Scores
National Institute for Testing & Evaluation, Report No. 387, Jerusalem 2013, 51 pages. The report appears on the Institute's Website: www.nite.org.il.

מבחני הכניסה הפסיכומטריים לאוניברסיטאות (מכפ"ל) הם נושא לויכוח ציבורי (מבחינת התוכן, המבנה, שיטת הנקידה ועוד). בעבודה זו נטען, כי על מפתחי המבחנים לקחת בחשבון את עמדות הציבור לגבי המבחן, גם אם מקצועית הוא עומד בקריטריונים של תקפות. זאת, במטרה לצמצם את הפער בין כוונותיהם של מפתחי המבחנים לבין תפיסת כוונות אלו על-ידי הציבור. במסגרת העבודה נעשה סקר בקרב נבחני מכפ"ל בעבר ובהווה, אנשי אקדמיה ומינהל במוסדות להשכלה גבוהה ואנשי ציבור העוסקים בחינוך. נוסף על כך, נבדקו עמדותיהם של מפתחי מבחני מכפ"ל ושל מומחים בתחום ההערכה והמדידה. השאלות נגעו לרלוונטיות של המבחן למטרתו הבסיסית, למידה שבה המבחן מודד יכולות שהן חשובות להצלחה במערכת ההשכלה הגבוהה, למידה שבה הנשאלים מסכימים לטענות שונות בעד ונגד המבחן, לשיטת הנקידה והשימוש בציונים ולהעדפות של הנשאלים לגבי כלי מדידה ושיטות הערכה למיון סטודנטים למערכת ההשכלה הגבוהה. התקבל מגוון רחב של דעות. באופן כללי, רוב האנשים סברו שמבנה המבחן ושיטת הנקידה הם טובים, אך היו להם דעות שליליות בנוגע לתוכן המבחן ולזמן המוקדש למענה לשאלות. כמו כן, חלק גדול מהציבור סבר שהמבחן אינו נחוץ ושהוא לא ממלא את מטרתו הבסיסית. נמצאו הבדלים בדעות בין סטודנטים בעבר, סטודנטים בעתיד ואנשי אקדמיה. בסוף העבודה מוצגות המלצות.

(בחינה פסיכוטכנית; מיון סטודנטים; חינוך גבוה)

132 סופר, גלעד; פומפיאן, ספי; גפני, נעמי:
פיתוח מטלת הכתיבה בתחום המילולי של מכפ"ל
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, דוח המרכז מס' 388, ירושלים 2013, 71 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.nite.org.il.

בפרסום זה מוצג תהליך פיתוח מטלת הכתיבה במסגרת המכפ"ל (מבחן הכניסה הפסיטומטרי לאוניברסיטאות) שהחל בשלהי 2010 בעקבות החלטת המרכז הארצי לבחינות ולהערכה על סדרת שינויים במכפ"ל. בין היתר, הוחלט להוסיף מטלת כתיבה לחלק המילולי של המבחן ולקצר את פרקי הברירה, כך שהזמן המוקצה לפתרונם יתקצר ב-40 דקות (20% מזמן המבחן), וזאת כדי לאפשר את הוספת מטלת הכתיבה, שיוקצו לה 35-30 דקות. במסגרת פיתוח המטלה, שארך כשנתיים, סקר צוות הפיתוח מבחני כתיבה דומים בעולם, פיתח סוגים חלופיים שונים של מטלות, בלוויית מחוונים והליכי הכשרת מעריכים המתאימים להם, וערך שני ניסויים רחבי היקף שנבדקו בהם חלופות אלו ושבעקבותיהם הוחלט מה יהיה סוג המטלה ומה יהיו מאפייניה. כמו כן, החל הצוות לבנות בנק מטלות תפעוליות. במסגרת הפרסום מוצגים, בין היתר, סוגיות מרכזיות בפיתוח מבחני כתיבה, תהליך פיתוח המטלה, הניסויים לבדיקת המטלות, דרכים להערכת החיבורים, שיטת הנקידה, הכשרת מעריכי החיבורים, היקף הכתיבה ועוד.

(בחינה פסיכוטכנית; מיון סטודנטים; מיומנויות כתיבה)

133 קירש, אורי:
מעמדן המחקרי של אוניברסיטאות ישראל על פי מדדים כמותיים
מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2014, 53 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.neaman.org.il.

בעבודה זו, נבדקו התפוקה והאיכות המחקרית בתחומים האקדמיים בישראל בהשוואה למדינות אחרות, ובאוניברסיטאות ישראל בהשוואה לאוניברסיטאות בעולם. זאת, בעזרת נתונים על התפוקה והאיכות המחקרית של האוניברסיטאות ומעמדן בעשור האחרון, על-פי מדדים כמותיים המבוססים על מספרי פרסומים, ממוצעי ציטוטים לפרסום ודירוגי אוניברסיטאות; תוך הצגת הפגמים המובנים והחסרונות הנלווים לשימוש בנתוני המדדים, בצד יתרונותיהם. דירוגי האוניברסיטאות מבוססים על מאגרי חברת ,Thomson Reuters  מדדי הפרסומים והציטוטים מבוססים על נתוני מכון המחקר ​ The Institute of Higher Education Shanghai (ARWU). בין הממצאים: ישראל נמנית על 20 המדינות המובילות על-פי מדד מספר הפרסומים (תפוקה), אך בולטת ירידה מתמשכת במעמדה של ישראל בשנים האחרונות; ישראל נמנית על 10 המדינות המובילות על-פי מדד ממוצע ציטוטים לפרסום (איכות), ושומרת על מעמד זה; האוניברסיטאות הישראליות המובילות בדירוגים בין-לאומיים הן האוניברסיטה העברית, הטכניון, מכון וויצמן ואוניברסיטת תל אביב. יש לציין, כי בתחומים רבים אין התאמה בין מעמדו של מוסד על פי מדד התפוקה לבין מעמדו על פי מדד האיכות. ניתן להתגבר על קושי זה על ידי שימוש במדדים משולבים.

(אוניברסיטאות; מחקר)

134 קירש, אורי:
התפתחות אוניברסיטאות המחקר בישראל
מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2014, 64 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.neaman.org.il.

כחלק ממחקר בנושא "מקום אוניברסיטאות המחקר במערך המו"פ הלאומי בישראל, מתואר בעבודה זו תהליך התפתחות האוניברסיטאות בישראל מראשית המאה ה-20 ועד ימינו. העבודה מחולקת לשישה פרקים, הדנים בין היתר בנושאים הבאים: השפעת התפתחויות באוניברסיטאות בעולם על האוניברסיטאות בישראל; התפתחות האוניברסיטאות עד קום המדינה; התפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה בכלל והאוניברסיטאות בפרט מאז הקמת המדינה; סוגיות והיבטים כלליים (ריבוד מערכת ההשכלה הגבוהה, האוניברסיטאות והמכללות, היבטים אקדמיים וניהוליים); מעמדן האקדמי של האוניברסיטאות ותרומתן הלאומית. במסגרת העבודה, מוצגים נתונים שונים על התפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה והאוניברסיטאות בישראל: מספר המוסדות להשכלה גבוהה בישראל עלה מ-21 ב-1990/1989 ל-66 ב-2010/2009 - זאת, כתוצאה מגידול במספר המכללות האקדמיות (מ-6 ל-34) ובמספר המכללות להכשרת מורים (מ-7 ל-24); בין 1970/1969 ל-2010/2009 גדל מספר הסטודנטים פי 3.5 לערך - פי 2.5 לערך בקרב הלומדים לתואר ראשון, פי 5 לערך בקרב הלומדים לתואר שני וקרוב לפי 8 בקרב הלומדים לתואר שלישי; חוקרים ישראלים נמצאים במקומות מובילים בעולם מבחינת מספרי הפרסומים וממוצעי הציטוטים לפרסום ב-2013-2003; האוניברסיטאות הישראליות דורגו בין 500 הטובות בעולם ובין 200 הטובות לעולם לפי חלוקה לתחומים ב-2013-2007.

(אוניברסיטאות; מחקר)

135 כאהן-סטרבצ'ינסקי, פאולה; לוי, דגנית:
שימוש ושליטה בשפה בקרב בני נוער עולים ובני עולים מאתיופיה וברית המועצות לשעבר
"הד האולפן החדש", גיליון 101: חורף תשע"ד (2013), עמ' 74-66. המאמר מופיע בדף האינטרנט של האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך: www.education.gov.il.

במאמר זה, מוצגים ממצאי סקר השוואתי שנערך בין בני נוער עולים ובני עולים בגילי 17-12 מברית-המועצות לשעבר ומאתיופיה לבין בני נוער יהודים ותיקים. במסגרת הסקר, נבחנו מספר תחומי חיים, ובהם: תפקוד לימודי ותפיסת בית הספר, פעילות פנאי, התנהגויות סיכון, קשר עם ההורים, שביעות רצון מהחיים ועוד. בנוסף, נבדקו נושאים הקשורים במצבם של העולים, כגון זהות וזיקה לישראל, שליטה בשפה ועוד. נתוני הסקר נאספו ב-2008 וב-2011, באמצעות ראיונות טלפוניים בקרב מדגם ארצי מייצג של כ-2,000 בני נוער החיים בקהילה. בין הממצאים: אחוז בני הנוער יוצאי ברית-המועצות לשעבר המדברים בבית בעברית ובשפת האם עולה מ-22% בקרב בעלי ותק של 7-2 שנים בארץ ל-54% בקרב בעלי ותק של 12 שנים ומעלה; בקרב יוצאי אתיופיה עולה משקל דוברי העברית ושפת האם מ-60% בקרב בעלי ותק של 7-2 שנים ל-71% בקרב בעלי ותק של 11-8 שנים ויורד ל-66% בקרב בעלי ותק של 12 שנים ומעלה; שליטה בשפת אם, כולל יכולת שיחה וכתיבה גבוהה יותר בקרב יוצאי ברית-המועצות מאשר בקרב יוצאי אתיופיה; 76% מיוצאי אתיופיה העידו על שליטה מיטבית לעומת 88% בקרב יוצאי ברית המועצות, אם כי רמת השליטה דומה בקרב בעלי ותק דומה משתי הקבוצות.

(עולים; מתבגרים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; אתיופיה [ארץ מוצא]; ותק בארץ; עברית)​


ז. חקלאות ומשק המים



פרסומים

136 החקלאות בישראל: חשבון הענף; מדדי המחירים של תפוקה ותשומה - 2012-2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1538, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל מידע על הפעילות החקלאית ב-2012-2011 בהשוואה לשנים קודמות, והוא מורכב משני חלקים: בחלק הראשון מובאים נתונים על חשבון ענף החקלאות - תפוקה, תשומה, תוצר מקומי ורווחיות; בחלק השני מובאים נתונים על מדדי מחירי התפוקה והתשומה בחקלאות. בין הממצאים: ערך התפוקה החקלאית ב-2012 הסתכם בכ-29.0 מיליארדי ש"ח (גידולים - כ-17.4 מיליארדי ש"ח, ובעלי חיים ותוצרתם - כ-11.6 מיליארדי ש"ח), והתוצר המקומי הנקי היה כ-9.7 מיליארדי ש"ח; ההכנסה הנובעת מחקלאות הסתכמה בכ-10.3 מיליארדי ש"ח, והתמורה למשרות שכיר היתה כ-5.2 מיליארדי ש"ח; כמות התפוקה החקלאית עלתה ב-2012 בכ-4.9% (לאחר עלייה של כ-2.3% ב-2011); כמות הגידולים הצמחיים עלתה בכ-7.1%, ואילו כמות בעלי החיים ותוצרתם עלתה בכ-1.5%; מחירי התפוקה החקלאית ירדו ב-2012 בכ-2.8%; כמות התשומה (ללא שכר עבודה) עלתה בכ-3.2%, וכתוצאה מכך עלתה כמות התוצר המקומי הנקי בחקלאות בכ-7.2%; מחירי התשומה בחקלאות (ללא שכר עבודה) עלו ב-2012 בכ-4.3%, לאחר עלייה של כ-11.1% ב-2011; בהשוואה ל-2011, ב-2012 עלתה כמות התוצרת לצריכה מקומית בכ-10.0%, כמות התוצרת החקלאית הטרייה לייצוא עלתה בכ-2.6%, וכמות התוצרת לתעשייה המקומית עלתה בכ-2.7%; 37.5% מתפוקת החקלאות יועדה לצריכה המקומית, 35.5% לתעשייה המקומית, 18.3% ליצוא ו-8.7% לתוצרת ביניים ושונות.

(חקלאות; מחירים; תשומה-תפוקה; ייצוא; השקעות; תעסוקה; גידולי שדה; בעלי חיים; ירקות; פירות; פרחים; מטעים; מים; דלק; חומרי הדברה)

137 מאזן אספקת המזון: 2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1519, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

מאזן אספקת המזון הוא רישום מרוכז של סוגי המזון לפי מקורותיו לצורך חישוב הערכים התזונתיים - קלוריות, חלבון, שומן, מינרלים ו-ויטמינים - העומדים לרשות הצרכן בשנה הנסקרת. המאזן מתייחס לכמות המוצעת של המוצרים בחנויות ובשווקים ולא בכמות שאותה קונה או צורך הציבור בפועל. מאזן זה מאפשר לקובעי המדיניות לקבל מידע על כמויות האספקה העצמית של מזון בישראל, ובהתאם לכך להסיק מסקנות לגבי מידת התלות ביבוא של מוצרי מזון. כמו כן, משמש המאזן את קובעי המדיניות לשם קביעת מדיניות סבסוד למוצרי מזון בסיסיים, קבלת החלטות לגבי גובה תשלום המכס על ייבוא, הכנת מכסות ייבוא הנקבעות על-ידי משרד החקלאות וקביעת תוספים של ויטמינים או מינרלים למוצרים בסיסיים. המאזן נערך לפי הנחיות הארגון הבין-לאומי למזון ולחקלאות (FAO), תוך התאמה לתנאים בישראל. הפרסום הנוכחי כולל ממצאים עיקריים על אספקת קלוריות, חלבון, שומן, מינרלים ו-ויטמינים ב-2011. כמו כן, נסקרות ההתפתחויות של אספקה זו מ-1950 עד 2011, ומוצג מידע על הרכב אספקת המזון ויעודה. בין הממצאים: הערך הקלורי של המזון שעמד לרשות האוכלוסייה הממוצעת בישראל ב-2011 היה 3,700 קילוקלוריות לנפש ליום (3,667 ק"ק לנפש ליום ב-2010); לאורך השנים חלה עלייה בחלקם היחסי של החלבונים שמקורם מן החי - מ 38% ב-1950 ל-51% ב-2011, ובמקביל לעלייה זו חלה ירידה בחלקם היחסי של החלבונים שסופקו מדגנים ומוצריהם - מ-49% ל-33%; חלוקת אספקת השומן בין המקורות מן החי לבין המקורות מן הצומח נותרה יציבה מאז 1950 ועמדה ב-2011 על 35% ו-65% בהתאמה; חלקו של הבשר באספקת שומנים שמקורם מן החי ב-2011 היה כפול מחלקו ב-1950 (58.5% לעומת 27.3%), ולעומת זאת, חלקם היחסי של השומנים שמקורם מביצים היה כשליש מחלקם היחסי ב-1950 (6.7% לעומת 18.2%).

(מזון; ייצור; ייצוא; ייבוא; תזונה; ויטמינים; מינרלים; קלוריות)

138​ חומרי הדברה בישראל: 2010-2008
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1497, ירושלים 2013, 32 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה מבוסס על סקר חדש של הלמ"ס לבחינת השימוש בחומרי הדברה ליעדים שונים. נתוני המכירות השנתיים מצביעים על מידת השימוש והיישום של התכשירים השונים בסביבת האדם והשדה החקלאי. מטרת הסקר היא לספק מידע על כמויות הייבוא והמכירה של חומרי ההדברה, והוא נועד לסייע בזיהוי מגמות ותהליכים בשיווק חומרי ההדברה בישראל. הסקר יסייע לאמוד את פוטנציאל השימוש הארצי בחומרי ההדברה לשימוש בחקלאות, בתברואה ובווטרינריה. חקירת נושא ההדברה לאורך זמן מאפשרת בדיקת שינויים במכירות חומרי ההדברה השונים. כמו כן, מאפשר הסקר השוואת נתונים עם מדינות אחרות. הסקר נערך לאחר סדרת התייעצויות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, והוא מהווה חלק מסדרת פעולות המתבצעות במסגרת הצטרפותה של ישראל לארגון ה.OECD- סקר חומרי ההדברה האחרון נערך בישראל ב-1998 והתייחס לחומרי הדברה בחקלאות בלבד. בפרסום זה מוצגים נתונים על חומרי ההדברה שנמכרו ליעדים שונים, על-פי החומר הפעיל בתכשירים. יעדי ההדברה מפורטים לפי קטגוריות יעדי הקטילה השונים (חרקים, עשבים, מכרסמים ועוד) ולפי משפחות כימיות (זרחנים אורגניים, טריאזינים ועוד). בין הממצאים: ב-2010-2008 נמכרו בישראל בין 6.6 ל-7.3 אלפי טון חומר פעיל מתכשירי הדברה; יעדי השימוש העיקריים של חומרים אלו ב-2010 היו קטילת פטריות וחיידקים (24.8%), קטילת עשבים ומשלכים (22.7%) וקטילת חרקים ואקריות (29%); ב-2010 נמכרו 569 סוגי תכשירי הדברה ליעדים שונים בחקלאות; ב-2010 נמכרו 3.2 טון חומר פעיל לכל 1,000 דונם שטח חקלאי - השיעור הגבוה ביותר בהשוואה בין-לאומית; ביחס שבין טון חומר פעיל לטון תפוקה צמחית דורגה ישראל במקום ה-3; בשנים 2010-2008 נמכרו בישראל בין 123 ל-136 טון חומרי הדברה לתברואת האדם ולסביבתו, ובאותן שנים נמכרו בין 11 ל-20 טון חומרי הדברה לשימוש וטרינרי.

​(חומרי הדברה; חקלאות; תברואה; גידולים צמחיים; בעלי חיים)

139 ​דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר בישראל, 2012
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ראשון-לציון 2013. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

בדו"ח שנתי זה, מסוכמים עיקרי ההתפתחות בחקלאות בשנת 2012. במסגרת הדו"ח, מנותחים מרכיבי החשבונאות של המגזר החקלאי, התמורות הענפיות, השימוש בגורמי יצור, נתוני הייצור החקלאי וסחר החוץ בתוצרת חקלאית והמחירים הסיטוניים והקמעוניים של התוצרת החקלאית טרייה. בנוסף, מובאות סקירות ענפיות ממצות של מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ( בענפי הפירות וההדרים, פרחים וצמחי נוי, גידולי שדה , צאן, חלב, בקר ולול וכן תחזית של ה-OECD (ארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) ו-FAO (ארגון המזון והחקלאות) לעשור 2022-2013. בין הממצאים: משקלה של החקלאות בתוצר המקומי הגולמי (כולל ייעור ודיג) היה ב-2012 1.95%; 1.6% מכלל המועסקים במשק היו בחקלאות; משקל היצוא החקלאי הטרי בכלל היצוא של המשק ב-2012 היה 2.2%; ערך הייצור החקלאי ב-2012 היה 28.9 ש"ח; ב-2012 הוקצו לחקלאות 1,231 מיליון מ"ק מים - 541 מיליון מ"ק מים שפירים, 435 מיליון מ"ק מי קולחין ו 255 מיליון מ"ק מים מלוחים, מליחים ומי שיטפונות; ערך היצוא החקלאי הטרי ב-2012 היה 5.3 מיליארד ש"ח (נומינלי) לעומת 5.5 מיליארד ש"ח (נומינלי) ב-2011.

(חקלאות; ייצור; תשומה-תפוקה; ייבוא; ייצוא; פירות; ירקות; בעלי חיים; פרחים; מים; מחירים; השקעות; תעסוקה; הכנסה; מסחר בין-לאומי; מדדים כלכליים)

140​כסלו, יואב; צבן, שאול ואחרים (עורכים):
אטלס סטטיסטי של חקלאות ישראל: 2013
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2013, 40 עמ', בשיתוף עם חברת צנובר. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

פרסום זה,, הוא מהדורה מעודכנת ומורחבת של האטלס הסטטיסטי שיצא לאחרונה ב-2003. הפרסום מחולק ל-11 פרקים, כדלקמן: ממעוף הציפור; ענפי החקלאות; תפוקה לנפש; מחירים ליצרנים ולצרכנים; יצוא ושוק מקומי; תשומות קנויות ותנאי סחר; מים; השקעה והון; תעסוקה והכנסה; שטחים ויבולים; אוכלוסייה ויישובים. בראש כל פרק מוצגת סקירת ההתפתחויות העיקריות בתחום. בין הממצאים: חלקה של החקלאות בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ירד מכ-10% ב-1950 לפחות מ-2% ב-2011 ושיעור המועסקים בחקלאות ירד מכ-17% לכ-2% בהתאמה; חלקה של החקלאות בייצוא הישראלי ירד מכ-63% ב-1950 לכ-1% ב-2010; למרות תנודות לאורך השנים, כמות המים המוקצית לחקלאות נותרה דומה ב-1950 וב-2010 - כמיליארד קוב לשנה; שיעור העובדים בחקלאות היה כ-63,000 בשנות ה-50, הגיע לשיא של כ-121,000 ב-1961 ועמד על כ-77,000 ב-2010; משקל העובדים העצמאיים בחקלאות ירד מכ-54% ב-1960לכ-17% כיום בעוד ששיעור העובדים השכירים עלה מכ-38% לכ-80% בהתאמה (היתר - חברי קיבוצים); ב-1951 82% מהשטחים החקלאיים הוקדשו לגידולי שדה, 9% למטעים (ללא זיתים והדרים), 5% לירקות ו-4% להדרים, בעוד שב-2009 47% הוקדשו לגידולי שדה, 27% לירקות, 20% למטעים (ללא זיתים והדרים) ו-6% להדרים.

(חקלאות; חקלאים; עובדים שכירים; ייצוא; מים; חשבונאות לאומית)

141 ​תעודת הזהות של החקלאות בישראל: נתונים עיקריים על החקלאות
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2013, 19 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

בעלון זה מוצגים נתונים על החקלאות בישראל, שמקורם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בנק ישראל, הלמ"ס, ארגון ה- OECDועוד. בין הממצאים: הייצור החקלאי בישראל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ומהייצוא נמצא במגמת ירידה מתמשכת; ערך הייצור (תפוקה) של החקלאות בישראל הגיע ב-2011 ל-28.4 מיליארדי ש"ח - 26% מטעים והדרים, 22% ירקות, תפוחי-אדמה ומקשה, 20% בקר וצאן, 6% גידולי שדה, 6% שונות ו-3% פרחים וצמחי נוי; ערך הייצוא של תוצרת חקלאית טרייה עלה מ-747 מיליוני דולרים ב-2003 ל-1,380 מיליוני דולרים ב-2011; בישראל מאפייני צריכת מזון הם ייחודיים בהשוואה לאיחוד האירופי ולארה"ב - צריכה גבוהה יותר של עוף, פירות וירקות וצריכה נמוכה יותר של מוצרי חלב טריים ושל גבינות; הפריון בענף החקלאות הוא גבוה משמעותית מהפריון בענפי משק אחרים כגון תעשייה,תחבורה ותקשורת, בנייה, מסחר ושירותים, חשמל ומים; בחלוקה לנפשות, קרקע חקלאית לעיבוד בישראל היא כ-1/2 דונם לנפש בממוצע לעומת 3.8 דונם לנפש בממוצע באיחוד האירופי; ישראל היא המדינה היעילה ביותר בעולם בשימוש במים לצורכי חקלאות - 200 קוב לדונם מעובד - 40% מים שפירים ו-60% מים שוליים; השימוש בחומר ההדברה מתיל ברומיד ירד בהדרגה במשך השנים, וב-2012 הופסק השימוש בו כליל; בישראל קיימים כיום 919 יישובים חקלאיים, ש-48% מהם הם מושבים ו-29% מהם הם קיבוצים.

(חקלאות; תפוקה; ייצוא; מזון; פריון עבודה; השקיה; מים; משאבי טבע; איכות הסביבה)

​142 שנתון מועצת החלב - 2012
המועצה לענף החלב בישראל [ייצור ושיווק], יהוד 2013, 103 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המועצה: www.halavi.org.il.

שנתון מועצת החלב לשנת 2012 מחולק לשישה פרקים, כדלקמן: המועצה לענף החלב [ייצור ושיווק]; חלב בקר; שיווק חלב בקר ומוצריו; חלב צאן - כבשים ועזים; בשר בקר; ענף החלב בעולם. בפרק הנספחים מוצגת רשימת המחלבות בישראל. בין הממצאים: ב-2012 יוצרו בישראל 1,344 מיליוני ליטר חלב בקר, לעומת 1,338 מיליוני ליטרים ב-2011; מכסת החלב לשנת 2012, כפי שפורסמה ברשומות, היתה 1,326 מיליוני ליטרים - זהה ל-2011; ב-2012 היו בישראל  940 רפתות (1,250 ב-2001) - 762 במגזר המשפחתי, 163 במגזר השיתופי ו-15 בבתי-ספר; 297 מהרפתות (כשליש מכלל הרפתות) היו מרוכזות במחוז העמקים; ממוצע ייצור חלב בקר לרפת הגיע ב-2012 ל-1,430,000 ליטרים (939,000 ליטרים ב-2001) - 4,745,000 במגזר השיתופי, 732,000 במגזר המשפחתי ו-889,000 במגזר
בתי-הספר (כולל רפת מחקר אחת); 57.5% מייצור החלב היה ברפתות המגזר השיתופי, 41.5% במגזר המשפחתי ו-0.99% במגזר בתי-הספר החקלאיים; צריכת מוצרי חלב לנפש עלתה ב-2012 ב-0.6% לעומת 2011 (סך הצריכה השנתית לנפש נאמדת ב-178 ליטר); הקטגוריות שנרשם בהן שיעור הצמיחה הגבוה ביותר הן חלב שתייה ומשקאות (3.2%), תוצרת ניגרת (3.4%) וגבינות קשות מייצור מקומי (2.3%); המחזור הכספי של ענף החלב, במונחי מחירים לצרכן, נאמד ב-9.7 מיליארדי ש"ח; צריכת בשר בקר טרי בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית נאמדה ב-2012 בכ-55,000 טונות, ומתוכם נצרכו בישראל כ-41,764 טונות; מקורות בשר הבקר הטרי היו מרפתות החלב (כ-22,000 טונות), מעדרי הבקר (כ-7,000 טונות) ומיבוא (כ-26,000 טונות); כ-35% מצריכת בשר הבקר בישראל היתה של בשר טרי (5.28 ק"ג לנפש) וכ-65% של בשר קפוא (9.86 ק"ג לנפש).

​(חלב; מוצרי חלב; בקר; צאן)​


ח. כלכלה וחשבונות לאומיים


פרסומים

143 חשבונות לאומיים, 2012-1995
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1553, ירושלים 2014 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובא סיכום מתוקן של החשבונות הלאומיים לשנת 2012. כמו כן, הוכנסו תיקונים לאומדני שנים קודמות בעקבות קבלת נתונים עדכניים וכתוצאה ממעבר החשבונות ממערכת החשבונות הלאומיים 93SNA ל-08SNA. בנוסף לנתונים שנתיים מוצגים גם נתונים רבעוניים על התפתחות התוצר ומרכיביו - נתונים מקוריים ונתונים לאחר ניכוי השפעת עונתיות, עד הרבע האחרון של 2012. כמו כן מוצגים תרשימים המתארים את ההתפתחות בסעיפים העיקריים של החשבונות. הפרסום כולל 44 לוחות, העוסקים בנושאים הבאים: נתונים שנתיים על התוצר, ההכנסה הריאלית, פריון העבודה, ההוצאה הציבורית והפרטית, ההשקעות, הייצוא והייבוא של סחורות ושירותים, מלאי ההון, המועסקים, ההכנסה הלאומית הפנויה, חשבונות המגזר הממשלתי, ההכנסה הפנויה של משקי-הבית ועוד. רוב הנתונים מוצגים במחירים שוטפים וקבועים (משורשרים במחירי 2010). כן חושבו השינויים הכמותיים, השינויים הנומינליים והשינויים הנגזרים במחירים; נתונים רבע-שנתיים על התוצר ומרכיביו, לאחר ניכוי השפעת עונתיות, משורשרים במחירי 2010; נתונים רבע-שנתיים על התוצר ומרכיביו במחירים שוטפים, ונתונים משורשרים במחירי 2010.

(חשבונאות לאומית; מדדים כלכליים; צריכה; השקעות; ייבוא; ייצוא; הכנסה; מסים; פריון עבודה; שירותים; מוצרים בני-קיימה; מזון; חשמל; מים; דלק; חקלאות; תעשייה; בנייה; דיור; תחבורה; מסחר; תיירות)

144 ​ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 2012-1989
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1550, ירושלים 2014 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים סיכום של ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי ל-2010-1989 ואומדנים מוקדמים ל-2012-2011. בלוחות מובאים נתונים על ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי לפי מגזר מבצע ומגזר מממן, במחירים שוטפים ובמחירים קבועים והשינויים באחוזים. כן מובאים סיכומים על הוצאות משרדי הממשלה לפי סוג ההוצאה ויעדיה ועל הוצאות מלכ"רים לפי התחום המדעי. הפרסום כולל השוואות למדינות החברות בארגון ה-OECD. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים שוטפים הסתכמה ב-2012 בכ-39 מיליארדי ש"ח (3.9% מהתמ"ג, לעומת 4% ב-2011); על-פי אומדנים ראשונים, עלתה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים קבועים ב-4.2% ב-2012, לאחר עלייה של 3.8% ב-2011; ההתפתחות במחירים קבועים משקפת עלייה של 4.6% בהוצאות למו"פ במגזר העסקי ב-2012, בהמשך לעלייה של 4.2% ב-2011; 84% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים שוטפים ב-2012 היו במגזר העסקי, 13% באוניברסיטאות, 2% במגזר הממשלתי ו-1% במלכ"רים פרטיים; ב-2011 היתה ההוצאה האזרחית למו"פ בישראל (4% מהתמ"ג) גבוהה ביותר מזו של כל המדינות המפותחות החברות בארגון ה-OECD; בהשוואת המימון לפי מגזרים בין ישראל למדינות החברות בארגון ה-OECD בשנת 2011 נמצא, שהמימון הממשלתי למו"פ בישראל (12.2% מההוצאה הלאומית למו"פ) היה נמוך מהממוצע (34.9%), וגם מימון הוצאות המו"פ על-ידי המגזר העסקי בישראל (36.6% מההוצאה הלאומית למו"פ) היה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD (50.7%).

(הוצאה לאומית; מחקר ופיתוח; טכנולוגיה; מדע; תעשייה; אנרגיה; חקלאות; תשתיות; שירותים חברתיים; אוניברסיטאות; משרדי ממשלה; מלכ"רים; מכוני מחקר; חברות הזנק; פטנטים)

145 ​ההוצאה הלאומית לבריאות, 2012-1962
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1542 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2013, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל סיכום מפורט של ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2009 ו-2010 ואומדנים מוקדמים ל-2011 ו-2012. כמו כן, מוצגות סדרות נתונים שונות מ-1962/63 ואילך. מובאים נתונים על הרכב ההוצאות לבריאות לפי סוג ההוצאה, סוג השירות, המגזר המבצע והמגזר המממן (כולל מיון משולב של המגזר המספק את השירותים והמגזר המממן). כן מובאים נתונים על תשלומים ותקבולים בשירותי הבריאות של הממשלה, הרשויות המקומיות, קופות החולים ומוסדות אחרים ללא כוונת רווח. בסוף הפרסום מוצגת השוואה בין-לאומית של ההוצאה הלאומית לבריאות במדינות החברות בארגון ה-OECD- (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) בשנים 1990, 2000 ו-2011. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית לבריאות במחירים קבועים עלתה ב-2012 בכ-3.7% לעומת 2011, וההוצאה לנפש עלתה בכ-1.8%; ההוצאה הלאומית לבריאות במחירים שוטפים הסתכמה בכ-73.8 מיליארדי ש"ח, והיא היוותה כ-7.4% מהתמ"ג; תשלומים ישירים של משקי-הבית לתרופות ולשירותים רפואיים מימנו כ-26% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2012; הוצאות משקי-הבית על ביטוחים פרטיים, הוצאות של מלכ"רים פרטיים ושל בתי-חולים כלליים השייכים להם ותרומות מגופים פרטיים היוו כ-13% נוספים מההוצאה הלאומית לבריאות, כך שסך המימון הפרטי היווה כ-39% מההוצאה הלאומית לבריאות; כ-24% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2012 מומנו באמצעות גביית מס בריאות; אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתמ"ג בישראל ב-2011 (7.4%) היה נמוך יותר מאשר ב-28 מהמדינות החברות בארגון ה-OECD וגבוה יותר מאשר ב-4 מדינות החברות בארגון זה; ברוב מדינות ה-OECD עלה חציון ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג מ-1995 עד 2011, מ-7.5% ל-9.3% ובישראל הוא נותר כמעט ללא שינוי.

(הוצאה לאומית; בריאות; שירותי בריאות; בתי-חולים; מרפאות; בריאות הנפש; בריאות השן; תרופות; רופאים; ממשלה; רשויות מקומיות; קופות חולים; מלכ"רים; משקי-בית)

146 עוסקים ופדיון בענפי הכלכלה על-פי מס ערך מוסף, 2011-2009
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1532, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הפרסום "עוסקים ופדיון בענפי הכלכלה על-פי מס ערך מוסף" מתפרסם מדי שנה, החל ב-1992, והוא מתבסס על מדגם מדווחים למס ערך מוסף. אוכלוסיית הסקר כוללת את כל העוסקים הפעילים באותה שנה, פרט לבנקים, חברות ביטוח, קופות גמל, מלכ"רים ומוסדות ממשלתיים. בענפי התעשייה לא נכלל ענף היהלומים. הפרסום מורכב משני חלקים עיקריים: בחלק א' - נתונים שנתיים - מוצגים נתונים על הפדיון, מספר העוסקים, שינויי מחירים, שינויים ריאליים בפדיון, התשומה כאחוז מסך כל הפדיון ואחוז הפדיון שאינו חייב במע"מ מתוך סך כל הפדיון - לכלל המשק, לפי ענפי כלכלה. כמו כן, מוצגים לוחות המתייחסים לענפי המסחר והשירותים, הכוללים נתונים על העוסקים והפדיון לפי סוג עוסק וסוג תיק במע"מ, נתונים על פתיחה וסגירה של עסקים ועוד. בחלק ב' של הפרסום - מדדים חודשיים לשנים 2011-2010 -  מוצגים מדדי הפדיון החודשיים בענפים השונים, במחירים שוטפים ובמחירים קבועים (של 2004), וכן מדדים מנוכי עונתיות ושינויי מגמה. כמו כן, נכללים נתונים על העוסקים הפטורים מדיווח למע"מ (עוסקים שהפדיון שלהם היה 76,844 ש"ח ומטה). ב-2011 הסתכם סך הפדיון של העוסקים במשק (ללא ענף היהלומים) בכ-1,525 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-1,414 מיליארדי ש"ח ב-2010. עליות ריאליות בפדיון בענפים השונים ב-2011 היו כדלקמן: תעשייה - 0.2%; בינוי - 7.6%; שירותים עסקיים - 6.3%; שירותים אישיים - 5.9%; בנקאות, ביטוח ומוסדות פיננסיים - 4.9%; חקלאות - 2.3%; חשמל ומים - 4.1%; שירותי בריאות, רווחה וסעד - 7.8%; שיעור העוסקים בענף התעשייה היה כ-5% מכלל העוסקים שנבדקו, ופדיונם היווה כ-25% מכלל הפדיון של ענפי המשק, וענף המסחר כלל כ-20% מהעוסקים וכ-32% מהפדיון;
כ-467,000 עוסקים פעילים היו במשק ב-2011, מהם כ-15,000 בתעשייה (ללא יהלומים), כ-91,000 במסחר, כ-138,000 בשירותים עסקיים וכ-32,000 בשירותים אישיים. ב-2011 נפתחו כ-50,000 עסקים ונסגרו כ-38,000 (בדומה ל-2010).

(פדיון; מס ערך מוסף; תעסוקה; מסחר; תעשייה; חשמל; מים; חקלאות; בינוי; שירותים; בנקים; ביטוח; נדל"ן; חינוך; שירותי רווחה; שירותי בריאות; תחבורה)

147 ​חשבונות המגזר הממשלתי במתכונת GFS, 2011-2000
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1525, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע על גבי תקליטור ובאתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על ההכנסות וההוצאות של המגזר הממשלתי, הכולל את הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומוסדות ללא כוונת רווח שעיקר מימונם מגיע מהממשלה. הנתונים מחושבים ומוצגים על-פי ההגדרות וההנחיות הבין-לאומיות העדכניות GFS (Government Finance Statistics) של קרן המטבע הבין-לאומית. זאת, כמערכת מקבילה ומשלימה לחשבון המגזר הממשלתי במתכונת SNA93. הנתונים מוצגים הן בנפרד עבור כל יחידה במגזר הממשלתי והן עבור המגזר כולו. באמצעות נתונים אלה אפשר ללמוד על חלקו של המגזר הממשלתי בתוצר המקומי, על חלוקת משאבי הממשלה, על סוגי ההכנסות וההוצאות ועוד. כמו כן, מוצגות השוואות בין-לאומיות. בין הממצאים: הוצאות המגזר הממשלתי הגיעו ב-2011 לכ-43% מהתמ"ג (373.1 מיליארדי ש"ח) וההכנסות לכ-40% מהתמ"ג (346.8 מיליארדי ש"ח); ההכנסות ממסים ומהפרשות סוציאליות הסתכמו בכ-84% מהכנסות המגזר הממשלתי ב-2011; הוצאות המגזר הממשלתי לפי מטרה היו כדלקמן: ביטוח סוציאלי וסעד - 26.8%, חינוך - 17.1%, ביטחון - 15.2%, בריאות - 12.1%, שירותים כלליים וסדר ציבורי - 8.1%, תשלומי ריבית - 8.1%, שירותים כלכליים - 6% והוצאות אחרות - 6.6% (שיכון, תרבות, דת וסביבה); הוצאות המגזר הממשלתי ב-2011 לפי סוג הוצאה היו כדלקמן: קניית סחורות ושירותים - 29.3%, תמורה לשכירים - 27.5%, תשלומים סוציאליים - 22.6%, ריבית - 8.2%, הוצאות אחרות - 7.2%, בלאי נכסים קבועים - 3.4%, תמיכות - 1.7% ומענקים - 0.1%; הכנסות המגזר הממשלתי לפי סוג הכנסה היו כדלקמן: מסים - 67.5%, הפרשות סוציאליות - 16.5%, מענקים - 2.9% והכנסות אחרות - 13.1%; הגירעון התפעולי הגולמי הסתכם ב-2011 בכ-13.6 מיליארדי ש"ח, והגירעון הנקי הסתכם בכ-26.3 מיליארדי ש"ח; גירעון המגזר הממשלתי, המוגדר כמתן אשראי/קבלת מלווה נטו היה כ-29.1. מיליארדי ש"ח (3.3% מהתמ"ג).

(ממשלה; המוסד לביטוח לאומי; רשויות מקומיות; מלכ"רים; הוצאות; הכנסות; השקעות; שכר; מסים; בריאות; חינוך; שירותי רווחה; ביטחון סוציאלי; ביטחון לאומי; איכות הסביבה; חשבונאות לאומית)

148 ​ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי, 2011-1995
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1515, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתוני ההוצאה לצריכה פרטית ב-2011-1995. הנתונים שבפרסום הם רציפים ועקיבים, והם כוללים את התיקונים שהוכנסו במשך השנים, לרבות עדכונים, שימוש במקורות חדשים ופירוטים נוספים. אומדני ההוצאה לצריכה פרטית נערכו, כמו כל החשבונות הלאומיים של ישראל, במתכונת של מערכת החשבונות הלאומיים החדשה SNA93. כמו כן, סווגו האומדנים הענפיים בהתאם ל"סיווג האחיד של ענפי הכלכלה, 1993" (ראו פרסום טכני מס' 63). נתוני ההוצאה לצריכה פרטית נאמדו על בסיס סקר הוצאות משקי-הבית, נתוני סחר חוץ, נתוני סקרי תעשייה, סקר הוצאות מלכ"רים ועוד. בין הממצאים: ההוצאה לצריכה פרטית הגיעה ב-2011 לכ-511 מיליארדי ש"ח (58.6% מהתוצר המקומי הגולמי ו-42.5% מסך השימושים במקורות); ההוצאה לצריכה פרטית במחירים קבועים עלתה ב-2011 בכ-3.8%, לאחר עלייה של כ-5.3% ב-2010 ושל כ-1.9% ב-2009; ההוצאה לצריכה פרטית לנפש הגיעה ב-2011 לכ-65,800 ש"ח במחירים שוטפים; סעיפי ההוצאה העיקריים ב-2011 היו שירותים (35.1%), דיור (21.8%) ומזון, משקאות וטבק (17.8%); אחוז ההוצאה על דיור ירד ב-0.2% לעומת 2010, אחוז ההוצאה על דלק, חשמל ומים ירד גם הוא ב-0.2%; אחוז ההוצאה על מוצרי תעשייה עלה ב-0.6%, ובהוצאה על מזון, משקאות וטבק לה היה שינוי; בשנים 2011-2001 עלתה ההוצאה לצריכה פרטית לנפש בשיעור ממוצע של כ-1.7% בשנה; ההוצאה לצריכה של מלכ"רים פרטיים עלתה ב-2011 בכ-4.9%, לאחר עלייה של כ-2.6% ב-2010;

 (חשבונאות לאומית; צריכה; הוצאות משפחה; מזון; דיור; שירותים; דלק; חשמל; מים; מוצרים בני קיימה; מלכ"רים)

149 ​הוצאות הביטחון בישראל, 2011-1950
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1513, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית) הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בישראל, אחוז גבוה מהוצאות הממשלה מוקדש לביטחון, והדבר משתקף בצריכה ציבורית גבוהה יחסית למדינות אחרות. הוצאות נוספות לביטחון, חלקן עקיפות, נובעות מהעלויות של השירות הצבאי, בניית מקלטים, העסקת שומרים במקומות ציבוריים ועוד. בפרסום זה מוצגים סיכומים רב-שנתיים של ההוצאות לביטחון לפי שתי הגדרות: הגדרה צרה - "ההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית", הכוללת הוצאות ישירות לביטחון (תשלומים בפועל של מערכת הביטחון לשכר עבודה, לקניית סחורות ושירותים, לבלאי ולמסים על הייצור); הגדרה רחבה - "עלות כוללת לביטחון", הכוללת נוסף על הצריכה הביטחונית הישירה גם זקיפות (ערך העבודה של חיילי שירות החובה, תשלומים נוספים של המעבידים להשלמת שכר המשרתים במילואים, הוצאות אחזקת מלאי חירום ועוד). בין הממצאים: ההוצאה לצריכה הציבורית הביטחונית, במחירים קבועים, עלתה ב-2011 ב-1.6% לעומת 2010 (לאחר עלייה של 2.4% ב-2010 לעומת 2009), והיא נמוכה בכ-20% (במחירים קבועים) מההוצאה ב-1975-1973, שנים שבהן היא היתה בשיאה; ההוצאה לצריכה הציבורית הביטחונית ב-2009 הסתכמה בכ-6.2% מהתמ"ג, שיעור שהוא יציב בשנים האחרונות; עלות הביטחון הכוללת למשק נמצאה גבוהה בכ-20% מההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית, וב-2011 היא היוותה כ-7.7% מהתמ"ג.

​(ביטחון לאומי; הוצאות; חשבונאות לאומית)

150 ​בנק ישראל: דין וחשבון, 2013
בנק ישראל, ירושלים 2014, 223 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הבנק: www.boi.org.ill.

דו"ח בנק ישראל לשנת 2013 מוגש על-פי חוק לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת. הדו"ח מורכב משמונה פרקים, כדלקמן: 1) המשק והמדיניות הכלכלית - ההתפתחויות העיקריות; ההתפתחויות בישראל; הסביבה העולמית; המדיניות הכלכלית; הפנסיה בישראל - תיאור מצב והמלצות על מדיניות; ההצמדות לאינפלציה בישראל והמלצות על מדיניות; 2) הפעילות המצרפית, התוצר והתעסוקה - ההתפתחויות העיקריות ותנאי הרקע; הביקוש, המצרפי והשימושים; ההיצע ושיווי המשקל; ההתפתחויות המקרו-כלכליות בשוק העבודה; 3) המדיניות המוניטרית והאינפלציה - המדיניות המוניטרית; המחירים; מצרפי הכסף והמקורות לשינוי בבסיס הכסף; 4) השווקים הפיננסיים ומקורות המימון לפעילות במשק - סקירת ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים; החיסכון במשק ותיק הנכסים הפיננסיים של הציבור; מימון הפעילות במשק; השוק המשני והתיווך הפיננסי במשק; החיסכון הפיננסי במאזן התשלומים 5) שוק העבודה - תהליכים מבניים; 6) המגזר הציבורי ומימונו - ההתפתחויות העיקריות והשוואה בין-לאומית; הגירעון הכולל והגירעון מנוכה המחזור; ההוצאות הציבוריות; הכנסות הממשלה; המדיניות הפיסקלית; החוב הציבורי; 7) סוגיות מבניות במשק הישראלי - הבנייה ושוק הדיור; סוגיות ביצוא; ההתפתחויות המוניטריות בעולם והשלכותיהן על המשק הישראלי בשנים האחרונות;
8) סוגיות במדיניות הרווחה - אי-השוויון והעוני; מערכת המס וההעברות בישראל.

(מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית; התפתחות כלכלית; מדדים כלכליים; שוק העבודה; תעסוקה; שכר; מאזן תשלומים; אינפלציה; שער חליפין; ריבית; אשראי; השקעות; מחירים; תקציב לאומי; גירעון [ממשלה]; בנקים; שוק ההון; מסים; מדיניות רווחה; חינוך; תעשייה; בנייה; דיור; חקלאות; מסחר; שירותים; תיירות; תחבורה; תקשורת)

151 ​דו"ח המדיניות המוניטרית (דו"ח האינפלציה): המחצית השנייה של 2013
בנק ישראל, ירושלים 2014, 37 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.boi.org.il.

בדו"ח זה נסקרים הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: במחצית השנייה של 2013 עלתה האינפלציה ב-0.5% (0.7% בניכוי עונתיות), ובמהלך שנת 2013 כולה עלתה האינפלציה ב-1.8%; הרכיבים שבלטו בתרומתם לירידה בקצב האינפלציה היו ירידה במחירי האנרגיה, התחבורה והתקשורת; בניגוד לאלה, עלייה במחירי הדיור (שכר דירה) והמזון; במהלך המחצית השנייה של 2013 פעל בנק ישראל לייצוב השווקים הפיננסיים ולתמיכה בפעילות הכלכלית באמצעות הורדת הריבית ב-0.25% עד לשיעור של 1% ובאמצעות רכישת מטבע חוץ; בשער החליפין ש"ח-דולר נרשם ייסוף אפקטיבי של 4.5%. על-פי התחזיות העדכניות של חטיבת המחקר של בנק ישראל לשנה הקרובה, צפוי התוצר המקומי הגולמי לעלות בכ-3.5%, שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בכ-1.25%.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

152 ​Ribon, Sigal; Sayag, Doron:
Price Setting Behavior in Israel: An Empirical Analysis Using Microdata
Research Department, Bank of Israel, Discussion Paper No. 2013.07, Jerusalem 2013, 59 pages (E, Hs), in cooperation with the CBS. The publication appears on the Bank's Website: www.boi.org.il.

מטרתה של עבודה זו היתה לבחון את אופן קביעת המחירים בישראל, באמצעות שימוש בבסיס נתונים רחב של סדרות אורך חודשיות, המכיל כ-3.2 מיליוני תצפיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנעשו לצורך חישוב מדד המחירים לצרכן בחודשים ינואר 1999 עד יוני 2011 (150 חודשים). התצפיות כוללות מחירים של כל מרכיבי המדד מלבד סעיף הדיור וסעיף הפירות והירקות. בין הממצאים: משך הזמן הממוצע בין שינויי מחירים הוא בין 6 ל-9 חודשים, בהתאם לשיטת החישוב; ישנה הטרוגניות רבה בתדירות התאמת המחירים בתוך ובין קבוצות צריכה שונות; סביבת האינפלציה, סוג החנות והשפעות עונתיות משפיעים על אופן קביעת המחירים; שינויים בשיעור המע"מ מקצרים את משך הזמן בין עדכוני מחירים, אך הם משפיעים על גודל השינוי במחיר בקבוצת המחירים הגמישים ביותר בלבד; הגודל הממוצע של שינוי המחיר הוא 3.5%; ירידות מחירים מהוות כשליש משינויי המחירים, וגודלן הממוצע הוא כ-10%, בדומה לגודל הממוצע של עליות המחירים (כ-12%).

(מחירים; אינפלציה; מדד המחירים לצרכן)

153 ​פליקר, דנה:
שקלול תחזית בנק ישראל למדד המחירים לצרכן - מודל מאחד
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2013.08 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2013, 22 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.boi.org.il.

תחזית האינפלציה של חטיבת המחקר של בנק ישראל מהווה רכיב חשוב בעיצוב המדיניות המוניטרית. התחזית לחודש אחד קדימה מתבססת כיום על ממוצע פשוט של חמישה מודלים (אקונומטרי, סטטיסטי, משוואה בודדת, BVAR ו-MIDAS) החוזים מהו השינוי שיחול במדד המחירים לצרכן בחודש הקרוב. במחקר שמדווח עליו בפרסום הנוכחי מוצע לשקלל את תחזיות המודלים באופן שונה ולהעניק לאחד מהם משקל שלילי. במסגרת המחקר נבדקו נתוני התחזיות עבור התקופה אוקטובר 2010 עד יולי 2012 (22 תצפיות). נמצא, כי כאשר עוברים משיטת השקלול הקיימת לשיטה החדשה דיוק התחזית משתפר באופן משמעותי (שיפור של כ-50% בממוצע ריבועי הסטיות במבחני out of sample). עוד נמצא, שהכללת המודל שקיבל משקל שלילי עדיפה על השמטתו מהשקלול, והדבר נובע מכך שממוצע ריבועי הסטיות עולה במידה ניכרת בהשמטת מודל זה.

(מדד המחירים לצרכן; אינפלציה; ניבוי; מודלים)

154 ​קהן, מיקי; ריבון, סיגל:
השפעת מחירי הדירות והשכירות על הצריכה הפרטית בישראל: בחינה באמצעות נתונים מיקרו-כלכליים
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2013.06 בסדרת "מאמרים לדיון", ירושלים 2013, 45 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: www.boi.org.il.

בעבודה זו נבחנה השפעת השינויים במחירי הדירות והשכירות על ההוצאה לצריכה פרטית של משקי-הבית. העבודה התבססה על נתוני הלמ"ס: סקר הוצאות משקי-בית של הלמ"ס לשנים 2011-2003; נתונים מצרפיים עבור מחירי דירות רבעוניים, על-פי אזור ומספר חדרים. בין הממצאים: למחירי הדירות נמצאה השפעה חיובית על ההוצאה לצריכה של משקי-הבית, במיוחד עבור בעלי דירות בגילים 55-35 (41.3% מהמדגם); בקרב שוכרי דירות נמצא, כי עלייה בשכר הדירה השפיעה שלילית על הוצאות אחרות של משקי-הבית, בעיקר בקרב בני פחות מ-55 שנים; השפעת שינוי במחירי הדירות ובהכנסה על צריכת מוצרים בני-קיימה על-ידי בעלי דירות נמצאה גדולה יותר מהשפעת השינוי על הצריכה השוטפת. עוד עולה מהמחקר, כי התפתחות המחירים האזוריים, המשקפים טוב יותר את ערך הרכוש של משק-הבית ולא המחיר הממוצע הכלכלי, היא המשפיעה ביותר על הצריכה הפרטית. עוד נמצא, כי עוצמת השפעתן של עליות המחירים של הדירות מ-2008 על הצריכה הפרטית היתה חזקה יותר מזו של ירידת המחירים המתמשכת בעשר השנים עד 2007. העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים 2009 עד 2011 תרמה בכל אחת מהשנים הללו יותר מנקודת אחוז אחת להוצאה לצריכה פרטית (לפי סקר הוצאות משקי-הבית) לעומת תרומה קטנה יותר בשנים קודם לכן.

(הוצאות משפחה; צריכה; שוק הדירות; מחירים)

155 ​הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב: סקירה שנתית, 2013
הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב, תל-אביב 2014, 24 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבורסה: www.tase.co.il.

בסקירה זו מוצגות ההתפתחויות ב-2013 בשוק ניירות-הערך. בין הממצאים העיקריים: שוק המניות התאפיין בשנה זו בעליות שערים - מדד תל-אביב - 25 עלה בכ-12% ומדד תל-אביב - 100 בכ-15%; מחזור המסחר היומי במניות הגיע לכ-1.2 מיליארדי ש"ח, כ-10% יותר מאשר ב-2012; סך גיוס ההון בשוק המניות עמד ב-2013 על כ-6.1 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-3.4 מיליארדי ש"ח ב-2012; מדד איגרות-החוב של חברות צמודות-מדד עלה בכ-9.5% ריאלית, ומחזור המסחר היומי הממוצע באיגרות-חוב הגיע לכ-4.3 מיליארדי ש"ח, גבוה בכ-6% לעומת 2012; גיוס ההון הממשלתי נטו באמצעות איגרות-חוב הסתכם בכ-20 מיליארדי ש"ח, בדומה ל-2012; סך הנפקת איגרות-חוב על-ידי המגזר העסקי הגיע לכ-36 מיליארדי ש"ח, גבוה בכ-13% לעומת 2012; מחזור המסחר היומי בשוק המק"מ הסתכם בכ-0.6 מיליארדי ש"ח, כ-9% פחות מאשר ב-2012; יתרות המק"מ שבידי הציבור הסתכמו בכ-126 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-118 מיליארדי ש"ח ב-2012; שווי החזקות הציבור בתעודות סל הגיע בסוף נובמבר 2013 לכ-111.5 מיליארדי ש"ח, עלייה של כ-40 מיליארדי ש"ח לעומת 2012; מספר החברות שמניותיהן רשומות בבורסה בסוף 2013 היה 508, לעומת 540 בסוף 21.

(בורסה; ניירות-ערך; מניות; איגרות-חוב)

156 ​גץ, דפנה; לק, ערן; חפץ, אמיר:
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל - ניתוח השוואתי של בקשות PCT והמצאות ייחודיות
מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2013, 111 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: http://www.neaman.org.il.

במחקר זה נבחנו ההיקף ומאפייני הפעילות ההמצאתית הישראלית ב-20 השנים האחרונות ומיקומה של ישראל בפעילות המצאתית ביחס לקבוצת המדינות המפותחות. המחקר התמקד בשני מדדים עיקריים: בקשות PCT (פטנטים) בשלב בין-לאומי והמצאות ייחודיות. בסיס הנתונים ששימש למחקר הוא PATSTAT (Worldwide Patent Statistical Database) - בסיס נתונים גולמי של משרד הפטנטים האירופי (EPO), הכולל מידע על בקשות לפטנטים ופטנטים רשומים בכ-100 משרדי פטנטים בעולם. בסיס הנתונים מאפשר לאחזר את כל הבקשות של ממציאים ומבקשים ישראלים שפורסמו מאז 1978. במחקר נעשה שימוש במדד ההמצאות הייחודיות, שבאמצעותו מאותרים הבקשות לפטנטים שהוגשו על-ידי ממציאים או מגישים ישראלים, ללא כפילות וללא תלות במשרד המגיש. בין הממצאים: ב-2010 היתה ישראל במקום ה-6 בין מדינות ה-OECD בהגשת PCT של ממציאים ביחס לגודל האוכלוסייה (ירידה של שני מקומות לעומת 2007); ב-2010 היתה ישראל במקום ה-9 בבקשות PCT של מגישים ביחס לגודל האוכלוסייה (ירידה של 4 מקומות לעומת 2007); מ-2000 ניכרת ירידה בבקשות הישראליות לפטנטים בתחומי טכנולוגיית המידע (-18%), הפארמה והביוטכנולוגיה (4%-) ועלייה בתחומי הטכנולוגיה הרפואית (4%) והאנרגיה המתחדשת (2%); ב-2011 הוגשו בעולם כ-5,030 המצאות ייחודיות לפטנט על-ידי ממציאים ישראלים וכ-4,540 המצאות ייחודיות על-ידי מגישים (בעלי פטנט) ישראלים; בשנים 2011-2008 היווה המגזר העסקי כ-58% מכלל ההמצאות הייחודיות (לאחריו מגזר המגישים הפרטיים, לאחריו מגזר האוניברסיטאות ולבסוף מגזרי הממשלה ובתי-החולים); מספר ההמצאות הייחודיות של מרכזי מחקר ופיתוח זרים בישראל עלה מ- 409 ב-2000 לכ-1000 ב-2011; נמצא קשר חיובי מובהק בין הגידול במספר ההמצאות הייחודיות הישראליות לבין הגידול בתוצר, בפריון ובתעסוקה; כן נמצא מתאם בין תוספת ההוצאה הלאומית למו"פ של המגזר העסקי לבין הגידול בהמצאות הייחודיות.

(פטנטים; מחקר ופיתוח; טכנולוגיה; חדשנות; חברות עסקיות; אוניברסיטאות)

157 ​קופמן, איל:
מגמת התחזקות השקל - ניתוח ההשלכות וכלי מדיניות אפשריים
המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע, הכנסת, ירושלים 2014, 13 עמ', מוגש לוועדת הכספים. הפרסום מופיע בדף האינטרנט של המרכז: www.knesset.gov.il/mmm.

מסמך זה, מתוארים הסביבה הכלכלית, שוק העבודה, ענף התעשייה והיצוא, השלכות התחזקות השקל וכלי מדיניות אפשריים. הממצאים מבוססים על נתוני הלמ"ס, בנק ישראל, ה-OECD ועוד. בין הממצאים: צפויה ירידה בשיעור הצמיחה של המשק ב-2013 ו-2014, בעיקר בשל ירידה ביצוא סחורות ושירותים ובהשקעות בנכסים קבועים; שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה מ-59.4% ב-2000 ל-63.7% ברבעון השלישי של 2013; שיעור ההשתתפות של בני 64-25 בשוק העבודה, הגיע ב-2012 ל-78.7%, לעומת ממוצע 76.1% במדינות ה-OECD; הסתירה בין נתוני הצמיחה לבין נתוני התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה מוסברת בגידול גבוה של המועסקים במגזר הציבורי ובכך שחלק ניכר מהמועסקים החדשים במשק נקלטים בשכר נמוך יחסית; הסיבות להיחלשות היצוא הן התחזקות השקל, ירידה בהיקף הסחר העולמי ורמת ריכוזיות גבוהה של היצוא; בין צעדי המדיניות הנדרשים לשינוי המגמה - בלימת התחזקות השקל (רכישות מטבע חוץ, שערי ריבית ועוד), חיזוק כושר התחרות והגדלת פריון העבודה (עידוד תעסוקה, פיתוח ההון האנושי ורפורמות מבניות).

​(צמיחה כלכלית; שוק העבודה; שער חליפין; יצוא)​


ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים


פרסומים

158 חשבונות המגזר הממשלתי: 2012-1996
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1554, ירושלים 2014 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על ההכנסות וההוצאות של המגזר הממשלתי - הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומוסדות ללא כוונת רווח שעיקר מימונם מגיע מהממשלה. הנתונים מחושבים ומוצגים על-פי ההגדרות וההנחיות הבין-לאומיות העדכניות במתכונת SNA2008. הפרסום מורכב מ-16 לוחות, בהם מוצגים: סך הוצאות המגזר הממשלתי, לפי מטרה ולפי סוג ההוצאה, כאחוז מסך הכל וכאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג); צריכת המגזר הממשלתי, לפי מטרה ולפי סוג ההוצאה, כאחוז מסך הכל וכאחוז מהתמ"ג; השינויים הכמותיים של צריכת המגזר הממשלתי, לפי מטרה ולפי סוג ההוצאה; סך ההוצאות והצריכה של המגזר הממשלתי במיון משולב, לפי מטרה ולפי סוג ההוצאה, וכן לפי תת-מגזרים - משרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, מוסדות ציבוריים ללא כוונת רווח והמוסדות הלאומיים; השינויים הכמותיים של ההוצאה לצריכה של המגזר הממשלתי במיון משולב לפי מטרה ולפי סוג הוצאה; ההוצאה לצריכה האינדיבידואלית והקולקטיבית של המגזר במיון משולב, לפי סוג ההוצאה ולפי מטרה; ההעברות הפנימיות בין היחידות השונות (תת-מגזרים) במגזר הממשלתי; ריכוז הכנסות והוצאות המגזר הממשלתי בחתכים שונים: חשבון שוטף, חשבון הון ופירוט לפי תת-מגזרים; רצף החשבונות הכלכליים של המגזר הממשלתי, מחשבון ייצור עד חשבון ההון - לפי מדריך SNA2008; השוואות בין-לאומיות של הכנסות ממסים, הוצאות לפי מטרה וגירעון ממשלתי, במדינות ה-OECD לשנת 2011.

(חשבונאות לאומית; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; הוצאות; הכנסות; השקעות; צריכה; תפוקה; שכר; מסים; תשלומי העברה; קצבאות; בריאות; חינוך; שירותי רווחה; ביטחון סוציאלי; ביטחון לאומי; איכות הסביבה; תרבות; שירותים; מו"פ)

159 ​הרשויות המקומיות בישראל, 2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1531, ירושלים 2013, בשיתוף עם משרד הפנים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

ב-2011 היו בישראל 254 רשויות מקומיות (לא כולל שתי מועצות מקומיות תעשייתיות: רמת חובב ומגדל תפן): 75 עיריות, 126 מועצות מקומיות ו-53 מועצות אזוריות. בפרסום זה מוצגים נתונים פיסיים (תשתיות, בינוי, חינוך, רווחה, דמוגרפיה וכו') ונתונים פיננסיים (ביצוע תקציב) של הרשויות המקומיות בישראל, המעודכנים ל-2011. נתוניה של כל רשות מוצגים במרוכז, כך שמתקבלת תמונה תמציתית ברורה של פרופיל הרשות. הפרסום מורכב מחמישה חלקים, כדלקמן: 1) מבוא - ממצאים עיקריים, הגדרות המונחים, הסברים ורשימת מקורות המידע; 2) לוחות; 3) תרשימים; 4) נספחים ( איגודי ערים והרשויות המקומיות המאוגדות בהם, לפי שירות, 2011; ועדות תכנון ובנייה, 2011; מפתח היישובים במועצות האזוריות לפי סדר אלף-ביתי, 2011; מוקדי תעסוקה וחינוך מחוץ ליישובים, 2011); 5) פרופיל הרשויות המקומיות - כלל-ארצי ומגזרי, עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. פרופיל זה כולל, בין היתר, את מדדי "קומפקטיות של עיריות ומועצות מקומיות", דירוג הרשויות המקומיות לפי מדד הפריפריאליות, ולראשונה מוצגים נתוני מדד לאפיון טופוגרפיה. נוסף על כך, מוצגים ממצאים נבחרים מתוך הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2011 עבור 14 הערים הגדולות בישראל: שביעות רצון משכונת המגורים, הרגשת ביטחון באזור המגורים, זמן הנסיעה מהבית לעבודה ועוד. במפה המצורפת לפרסום מוצגים  נתוני עיריות ומועצות מקומיות נבחרות: אחוז ההכנסות העצמיות מסך כל ההכנסות הסופיות בתקציב הרגיל, 2011 ואשכול חברתי-כלכלי, 2008.

(רשויות מקומיות; תקציבים; מסים; ארנונה; אוכלוסייה; תנועה טבעית; הגירה פנימית; תמותת תינוקות; מיצב חברתי-כלכלי; דיור; רמת השכלה; תלמידים; תאונות דרכים; תחבורה; תעסוקה; קצבאות; אבטלה; שירותים; ניקיון; תשתיות; מים; בינוי; פסולת; שביעות רצון; ביטחון אישי)

160 ​יצחקי, שלמה; גולן, יולנדה; טור-סיני, אביעד:
דירוג רשויות - על פי מדד חברתי כלכלי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 77 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2013, 43 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

דירוג הרשויות המקומיות נערך על ידי הלמ"ס על-פי הזמנת משרד הפנים, והוא נועד, בין היתר, לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים לרשויות המקומיות. המדד נבנה על סמך טכניקות מקצועיות מתקדמות, ונבדקו בו מספר רב של משתנים (הכנסה לנפש, רמת מינוע, צפיפות דיור, מספר שנות לימוד, יחס תלות, אחוז המשתכרים עד שכר מינימום, אחוז מקבלי דמי אבטלה ועוד) לקביעת הרמה הכלכלית-חברתית של האוכלוסייה ברשויות המקומיות. מטרתה של העבודה הנוכחית היתה לבדוק את ההבדל בין הדירוג הנוכחי לדירוג שהיה מתקבל לו הדירוג היה נשען על משתנה
אחד - הכנסה, בהנחה שמשתנה זה מתואם עם משתנים אחרים והוא זמין בשל הדיווח למס הכנסה. במסגרת העבודה נערכה השוואה בין ממצאי מדד הלמ"ס הנוכחי לבין ממצאי מדד המבוסס על הכנסה לנפש בלבד לשנים 2006 ו-2008. הממצא המרכזי של העבודה הוא שאין הבדל רב בדירוג בין המדד הקיים לבין מדד המבוסס על משתנה ההכנסה בלבד. הבדלים בדירוגים באו לביטוי בעיקר ברשויות החלשות מבחינה חברתית-כלכלית (הנמצאות באשכולות הנמוכים). הסבר לתוצאה זו נובע משני מרכיבים: 1) המתאם בין הכנסה לבין משתנים אחרים; 2) העובדה שהדירוג נעשה לגבי נתונים של ממוצע של האוכלוסייה ברשות, מה שמקטין את משקלן של טעויות אקראיות.

(רשויות מקומיות; אוכלוסייה; מיצב חברתי-כלכלי; הכנסה)

161 ​מערכת הבנקאות בישראל: סקירה שנתית 2012
המפקח על הבנקים, בנק ישראל, ירושלים 2013 , 90 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.boi.org.il.

דו"ח שנתי זה מורכב משני חלקים עיקריים, כדלקמן: א) ההתפתחויות במערכת הבנקאות - ההתפתחויות המקרו-כלכליות בעולם ובמשק הישראלי, מבנה מערכת הבנקאות בישראל, עיקרי ההתפתחויות בפעילות המאזנית והחוץ-מאזנית, תיק האשראי וסיכון האשראי, תיק ניירות הערך, סיכון המדינה, סיכוני השוק (סיכוני הריבית וסיכוני בסיס ההצמדה), הסיכון התפעולי, סיכון הנזילות, הלימות ההון והתוצאות העסקיות (הרווח והרווחיות של הקבוצות הבנקאיות, היעילות התפעולית וניתוח הביצועים לפי מגזרי הפעילות); ב) פעילות הפיקוח על הבנקים - הפעולות העיקריות של הפיקוח על הבנקים בשנת 2012, לוח אירועי ההסדרה לשנת 2012 ומבנה הפיקוח על הבנקים.

(בנקים; פיקוח; אשראי; ריבית; שוק ההון; השקעות; רווחים; תחרות; יעילות; מטבע חוץ; פיקדונות; ניירות-ערך; איגרות-חוב; משכנתאות; דיור)

162 ​מחלקת המטבע, בנק ישראל: סקירה שנתית, 2012
מחלקת המטבע, בנק ישראל, ירושלים 2013, 62 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.bankisrael.gov.il.

​פרסום שנתי זה מורכב השנה משמונה פרקים, לפי הפירוט הבא: 1) הגדרות; 2) תפקידי מחלקת המטבע; 3) מחזור המטבע; 4) השינויים בשטרות ובמעות שבמחזור; 5) זיוף שטרות ומעות; 6) הנפקת מטבעות זיכרון; 7) הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון - הרכב הוועדה ופעילויותיה ב-2012; 8) לוחות סטטיסטיים. בין הממצאים: ערך מחזור המטבע הסתכם בסוף 2012 בכ-55 מיליארדי ש"ח (גידול של 12% בהשוואה ל-2011); ערך מחזור השטרות היווה כ-97% ממחזור המטבע, וערך המעות כ-3%; חלקם של המזומנים שבידי הציבור בסך המזומנים ב-2012 היה 89%; בסוף 2012 היו בישראל 1,863 מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים (גידול של 3% לעומת 2011); סכום המשיכה הממוצע ממכשירים אלה היה 650 ש"ח, ומספר המשיכות הממוצע בשנה היה 14; 89% מהמזומנים שבמחזור נמצאו בידי הציבור ב-2012; על-פי ממצאי סקר, 60% מהעסקאות בסכומים של 200-100 ש"ח בוצעו במזומן, 38% בכרטיסי אשראי ו-2% בהמחאות; ערך מחזור השטרות הסתכם ב-2012 בכ-53.1 מיליארדי ש"ח, ומספר השטרות במחזור הסתכם בכ-408 מיליון; בסוף 2012 היוו שטרות של 200 ש"ח 43% מהשטרות במחזור, השטרות של 100 ש"ח היוו 36%, השטרות של 50 ש"ח היוו 13% והשטרות של 20 ש"ח היוו 8%; ב-2012 הופקדו בבנק ישראל 104 מיליוני שטרות, ונמשכו ממנו 139 מיליוני שטרות; בסוף 2012 ערכו של מחזור המעות הסתכם בכ-1,653 מיליוני ש"ח, ומספר המעות במחזור היה 1,867 מיליון; המעות בעריך 10 אגורות היוו 60% מהמעות במחזור (אלה משמשים בעיקר בתחבורה ציבורית), והמעות בעריך 1 ש"ח היוו 23%; ב-2012 הופקדו בבנק ישראל כ-94 מיליוני מעות, ונמשכו ממנו כ-221 מיליוני מעות.

(כסף)

163 ​מינהל הכנסות המדינה: דו"ח שנתי 2012-2011, מס' 59
מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר, ירושלים 2013, 534 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד האוצר: www.mof.gov.il/hachnasot.

הדו"ח השנתי מינהל הכנסות המדינה מורכב השנה מחמישה שערים (המחולקים ל-20 פרקים), כדלקמן: 1) מדיניות מסים ומערכת המס בישראל, כולל סקירות של הכנסות המדינה ממסים ונטל המס בשנים 2012-2011 , ותחזיות להכנסות המדינה ולהטבות המס לשנים 2014-2013; 2) מסים - התפתחויות וניתוחים של סוגי מסים שונים ואגרות שגובה הממשלה, תוך מעקב אחר השינויים שחלו בחקיקה ובגבייה של אותם מסים; 3) אמנות למניעת כפל מס של ישראל - הסיבות להיווצרות כפל מס בעסקאות בין-לאומיות, הדרכים למניעת כפל מס בדין הישראלי, תפקידן של האמנות למניעת כפל מס והעקרונות שלפיהם הן נערכות; 4) השוואות בינלאומיות של פרמטרים שונים במערכת המס מול מדינות ה-OECD, נתונים המספקים מידע ראשוני על מקומה של ישראל ביחס למדינות המפותחות; 5) מחקר שנכתב כנספח לדוח הוועדה להגברת התחרותיות במשק הישראלי ועוסק בניתוח פעילותן של 13 הקבוצות העסקיות הגדולות במשק, בהתבסס על נתוני רשות המסים.

(מיסוי; מס הכנסה; מס ערך מוסף; אגרות; היטלים; חוקים; חברות עסקיות; משקי-בית; רשויות מקומיות; משרדי ממשלה; כלי-רכב; דלק; נדל"ן; שוק ההון; שוק הדירות; השקעות; צריכה; ייבוא; מדדים כלכליים)

164 ​מערכת הביטוח הלאומי בישראל, נכון לינואר 2013
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2013, 56 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע  באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

דו"ח שנתי זה כולל מידע כללי בנוגע לכל אחת מן הגמלאות המוענקות על-ידי המוסד לביטוח לאומי: מועד תחילת תוקפה, מי מבוטח, מקורות המימון, תנאי הזכאות, מהות הגימלה ושיעור הגימלה. מידע דומה מובא גם בנוגע לאמנות בין-לאומיות (דו-צדדיות ורב-צדדיות). בסוף החוברת מוצגים נתונים סטטיסטיים על מספר המבוטחים ומקבלי הגמלאות בענפים השונים וכן נתונים כספיים על גבייה וגמלאות לפי ייעוד ועל שיעורי הגמלאות בענפים נבחרים. בין הממצאים: ב-2012 היו רשומים 3,310,000 מיליוני מבוטחים במערכת הביטוח הלאומי (לא כולל מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי, שבו מבוטחים כל תושבי ישראל); תשלומי הגמלאות ב-2012 הסתכמו ב-65,487 מיליוני ש"ח, וסך הגבייה הסתכם ב-52,763.2 מיליוני ש"ח (34,645.4 מיליוני ש"ח לענפי הביטוח הלאומי ו-18,117.8 מיליוני ש"ח למערכת הבריאות).

​(המוסד לביטוח לאומי; גמלאות; קצבאות)


י. סביבה, חקלאות, מים ואקלים


פרסומים

165 מדדים לפיתוח בר-קיימה בישראל, 2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1539 (עברית ואנגלית), ירושלים 2013. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פיתוח בר-קיימה הוא פיתוח הממלא את צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת לספק את צורכי הדורות הבאים. מדיניות של פיתוח בר-קיימה נועדה להבטיח השגת צמיחה כלכלית, שוויון פנים-דורי ושוויון בין-דורי תוך התחשבות במגבלות הסביבה והתייחסות להיבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. המדדים לפיתוח בר-קיימה המוצגים בפרסום הנוכחי מבוססים על העקרונות, ההגדרות והמאפיינים המקובלים של מדדים לפיתוח בר-קיימה בעולם, על-פי המלצות האו"ם, תוך התאמתם למאפיינים/בעיות הייחודיים של ישראל והשוואת מצבה של ישראל ביחס למדינות אחרות. הפרסום מתמקד ב-26 מדדים, לפי הפירוט הבא: מליחות ומפלס מי תהום באקוויפר ההר ובאקוויפר החוף; אוכלוסייה המחוברת למערכת איסוף וטיפול בשפכים עירוניים; איכות מי חופי רחצה; צפיפות אוכלוסייה באזור חוף הים התיכון; פליטות גזי חממה; פליטות תחמוצות חנקן משריפת דלק; פליטות תחמוצות גופרית משריפת דלק; עצימות פליטות של תחמוצות חנקן ושל תחמוצות גופרית; פליטות מזהמי אוויר מרכב מנועי; שטח יערות; שטח חקלאות אורגנית; רמת מינוע; שיעור הוצאה למזון לפי עשירוני הכנסה; תוחלת חיים בלידה; תמותת תינוקות; קצב גידול האוכלוסייה; אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה האזרחי; מספר הנשים למאה גברים בכוח העבודה האזרחי; הפקת מים לנפש; פסולת ביתית לנפש; צריכת אנרגיה לנפש; עצימות אנרגטית; תוצר מקומי גולמי לנפש (תמ"ג); יחס חוב חיצוני לתמ"ג; הוצאה לאומית למחקר ופיתוח אזרחי כאחוז מהתמ"ג; הכנסה פרטית פנויה של משקי-בית. לגבי כל אחד מהמדדים מובאים הסברים על המדד ועל הרלוונטיות שלו לפיתוח בר-קיימה, ומוצגים נתונים ומגמות בישראל. השוואות בין-לאומית נעשו בהתאם לזמינות הנתונים.

(איכות הסביבה; מדדים כלכליים; משאבי טבע; חופים; הים התיכון; בעלי חיים; חקלאות; ייעור; פסולת; זיהום אוויר; כלי-רכב; אנרגיה; מזון; מים; אוכלוסייה; תוחלת חיים; תמותת תינוקות; תעסוקה; הכנסה)

166 ​פסולת ופליטות מזהמים בענפי התעשייה והחשמל: 2010
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1543, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה, הוא פרסום ראשון של הלמ"ס בנושא פסולת תעשייתית. במסגרת הפרסום, מוצגים נתוני פסולת ופליטות מזהמים בענפי התעשייה והחשמל בישראל. ענפים אלו תורמים באופן ניכר לפעילות העסקית במשק, אך לפעילותם יש השלכות מבחינה סביבתית מאחר שהם מהווים מקור משמעותי ליצירת פסולת, זיהום אוויר ופליטות גזי חממה. מטרת הפרסום היא הצגת כמות הפסולת התעשייתית לפי ענף כלכלי, זיהוי דרכי הטיפול בפסולת והחומרים הממוחזרים וכן בחינת צריכת האנרגיה בענפי התעשייה והחשמל והשלכותיה על זיהום האוויר ופליטות גזי חממה. מידע זה ישמש לצורך גיבוש מדיניות סביבתית, ולשימוש המגזר העסקי, מוסדות אקדמיים וארגונים בין-לאומיים. נתוני הפרסום מבוססים על סקר ייעודי שבוצע על ידי הלמ"ס ב-2010, בהתאם למתודולוגיה בין-לאומית, תוך התאמתה לישראל. בין הממצאים: ב-2010יוצרו בענפי התעשייה והחשמל 4.2 מיליון טון פסולת - 2.2 מיליון טון פסולת יבשה, 1.8 מיליון טון פסולת מעורבת ו-0.2 מיליון טון פסולת מסוכנת; 2.1 מיליון טון פסולת נשלחו למִחְזוּר - 59% מהפסולת היבשה, 42% מהפסולת המעורבת ו-13% מהפסולת המסוכנת; בענפי הכלכלה הבאים מעל ל-50% מסך הפסולת שנוצרה פונתה למִחזור - ייצור חשמל, הוצאה לאור ודפוס, תעשיית מתכת בסיסית, תעשיית מוצרי מזון, משקאות חריפים וקלים ומוצרי טבק, זיקוק נפט ומוצריו ותעשיית מוצרי פלסטיק וגומי.

(זיהום הסביבה; תעשייה; חשמל; פסולת; מיחזור)

167 ​מדדים לאיכות חיים, לקיימות ולחוסן לאומי
המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2013, 96 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.sviva.gov.il.

דו"ח זה, נועד לסייע בגיבוש תמונת מצב מהימנה ומקיפה של איכות החיים הלאומית ובגיבוש מדדים לאיכות חיים, לקיימות ולחוסן לאומי. הדו"ח מחולק ל-7 פרקים, כדלקמן: רקע על אודות פיתוח מדדים של איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בעולם ובישראל (כינון התשתית העובדתית וההיסטורית הנחוצה, ברמה הבין-לאומית וברמה המקומית, להנעת המהלך הלאומי של פיתוח מדדים); המלצות בדבר תחומים למדידה (המלצות בדבר 9 תחומי מדידה, המשרדים האחראים למדידה ומובילי התחומים על סמך סקירה בין-לאומית משווה); המלצות בדבר סוגיות מתודולוגיות בפיתוח מדדים לאיכות חיים, לקיימות ולחוסן לאומי; המלצות בדבר חיבור המדדים לתהליכים של קביעת מדיניות והנגשת המידע לממשלה (אפיון קהלי היעד למדדים); המלצות בדבר תהליכים של שיתוף הציבור (תהליך כלל-עולמי המתפתח גם בישראל - מעורבות של מומחים, בעלי עניין, יחידים וקבוצות בציבור בתהליכי קבלת החלטות, בקביעת מדיניות או יישומה בידי גופים במגזר הציבורי); המלצות למתווה תהליך של קביעת המדדים ותיאור שיתוף הפעולה עם ה-OECD (פירוט ההצעה למתווה לקביעת מדדים של איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בחלוקה לאבני דרך מרכזיות; סקירת שיתוף הפעולה המתקיים עם ה-OECD בנושא זה ובכלל זה מטרות של שיתוף הפעולה ותוצריו המקווים); ביבליוגרפיה וקריאה נוספת.

(איכות חיים; מדדים; התנהגות שיתופית; ארגונים בינלאומיים)

168 ​אשכול משאבי טבע: מדדי תוצאה לפעילות האשכול
אשכול משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2013, 19 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.sviva.gov.il.

במסמך זה מפורטים מדדים מגוונים על מצב הסביבה והפחתת הזיהום הסביבתי בישראל בשנים האחרונות, בתחומי פעילות האשכול: אגף מים ונחלים; האגף לבקרת חומרי הדברה ומזיקים; אגף שטחים פתוחים, מגוון ביולוגי ומורשת; אגף סביבה חקלאית. בין הממצאים: ב-2011 הוזרמו לסביבה 14 מיליון מטר מעוקב (מלמ"ק) של שפכים עירוניים ללא טיפול, לעומת 44 מלמ"ק ב-1998, ובמקביל עלה שיעור השפכים המטופלים מ-89% ב-1998 ל- 97% ב-2011; 9% מהקולחים ב-2011 טופלו באיכות ראשונית (37% ב-1998), 52% באיכות שניונית (32%) ו-40% באיכות שלישונית (31%); כמות הקולחים המושבים להשקיה (איכות טיהור שניונית ושלישונית) עלתה מ-271 מלמ"ק ב-1998 ל-410 מלמ"ק ב-2011; 69,311 טון בוצה המיוצרת במרכזי טיהור שפכים עירוניים שימשו ב-2012 לשיפור מבנה הקרקע ודישון בחקלאות (סוג א' לאחר עיבוד) לעומת 4,161 טון ב-1998; 391 טון זרחן כללי הוזרמו לנחלים העיקריים ב-2011 (2,683 טון ב-2000), 3,274 טון חנקן כללי (6,607) ו-2,880 טון פחמן אורגני כללי (11,559); ב-2012 היו בישראל 255 שמורות טבע מוכרזות בשטח של 4,697,364 דונם; ב-2012 היו בישראל 82 גנים לאומיים מוכרזים בשטח של 208,202 דונם; בשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר הצבאים שנספרו וירידה במספר היעלים והנשרים; ב-2012 טופלו 16% מהפרש של בעלי החיים בחקלאות, 81% מהפגרים במשקי בעלי החיים, 44% מהפסולת הצמחית (גזם מטעים, פסולת בתי צמיחה וכו') ו-70% מפסולת הפלסטיק שמקורה בחקלאות.

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; חקלאות; משאבי טבע; השקיה; פסולת; שפכים; בעלי חיים; נחלים; גידולים צמחיים; גנים לאומיים; שימושי קרקע; שימור הסביבה)

169 ​אילון, אופירה; לב-און, מרים ואחרים:
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל: סיכום דיווחי שנת 2012
מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2014, 13 עמ', מוגש למשרד להגנת הסביבה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.neaman.org.il.

ב-2010 השיק המשרד להגנת הסביבה מערך דיווח וולונטרי על פליטות גזי חממה של חברות בישראל (פליטות ישירות הנובעות מפעילותן ופליטות עקיפות הנובעות מצריכת חשמל או אנרגיה ממקורות חוץ-ארגוניים). מערך זה מנוהל על-ידי מוסד שמואל נאמן בטכניון. במוסד נבנה קובץ מיוחד המשמש ככלי עזר לכימות הפליטות. בדו"ח זה, מוצגים נתוני הפליטות של 42 חברות וארגונים שהעבירו את נתוני הפליטות ב-2012. בין הממצאים: הפליטות של כלל החברות המדווחות הגיע ל-61% מכלל הפליטות בישראל (לפי נתוני הלמ"ס) ב-2010, ל-64% ב-2011 ול-68% ב-2012; מתוך פליטות של שווה ערך ל-54.5 מיליון טון ב-2012, 92% הן פליטות ממקורות נייחים, בעיקרן משריפת דלקים, 5.3% מתהליכים, 1% ממקורות ניידים ו-1% מדליפות לא מוקדיות.

​(זיהום אוויר)

170 ​ניטור ומחקרי כנרת: דו"ח פעילות המעבדה לשנת 2012
המעבדה לחקר הכינרת על שם יגאל אלון, חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, חיפה 2013, 226 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ: www.ocean.org.il.

המעבדה לחקר הכינרת עוסקת בפיתוח וביישום של כלים מדעיים, לתמיכה בקבלת החלטות לגבי תפעול הכינרת כמרכיב חשוב של מערכת אספקת המים הארצית וניצולה לצרכים נוספים (דיג, קיט וכו'), תוך שמירה על איכות מי האגם לטווח ארוך. במעבדה נחקרים באופן שוטף מכלול התהליכים הפיסיקליים, הכימיים והביולוגיים המשפיעים על רמת האיטרופיקציה ועל איכות המים באגם. בדו"ח זה מוצגים עיקרי הממצאים והמסקנות של הניטור השוטף של הכינרת ושל המחקרים שנעשו ב-2012, שבמרכזם התהליכים העיקריים המתקיימים באגם המשפיעים על איכות המים. הדו"ח מורכב מהפרקים הבאים: הקדמה - שילוב פעולות הניטור והמחקר במעבדה לחקר הכינרת; ניטור הכינרת; מחקרי הניטור; מחקרי הכינרת; מחקרי אגן ההיקוות של הכינרת וגופי מים אחרים; נספחים - כוח-האדם של המעבדה; סטודנטים לתארים מתקדמים בהנחיית חוקרי המעבדה; מחקרי המעבדה (מחקרים שהסתיימו ב-2012 ואלה שהתחילו או שנמשכו ב-2012 ומחקרים חדשים ל-2013); פרסומי המעבדה בספרות הבין-לאומית המבוקרת ב-2013-2012; דו"חות המעבדה ב-2012. בין הממצאים: ב-2012 היו חריגות רבות מערכים קבילים ברוב הפרמטרים של איכות המים, ושני פרמטרים עיקריים שתרמו להפחתה באיכות המים היו ריכוזי הכלוריד, שהיו גבוהים בכל חודשי השנה, ואחוז הכחוליות, שהיה גבוה מהערכים הקבילים ב-10 מחודשי השנה. באופן בולט ב-2012 גם ריכוזי הכלורופיל והייצור הראשוני חרגו מגבול הקביל מצדו הגבוה ברבים מחודשי השנה, ובאפריל, בשיא פריחת הפרידיניום, חרגו מתחום הקביל גם ריכוזי החומר המרחף, העכירות והזרחן הכללי. ערכים נמוכים איפיינו את האינדקס המשוקלל לאיכות מי הכינרת (איכות המים מבחינה אקולוגית), וזאת מפני ש-2012 היתה שנה גשומה יותר מהממוצע, שבאה לאחר שנות בצורת, ולכן נכנסו חומרי דשן ומזהמים אחרים בכמות גדולה יחסית.

(כינרת; מים; משקעים; איכות הסביבה; זיהום הסביבה; אקולוגיה; חומרי הדברה; חיידקים; דגים)

171 ​שקד, יונתן; גנין, אמציה:
התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת: דו"ח מדעי לשנת 2012​
המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, אילת 2013, 188 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום ונתוני תכנית הניטור מופיעים באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה: www.sviva.gov.il.

התכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת נועדה ליצור תשתית ידע עובדתי ארוך-טווח על מצב המערכת האקולוגית הימית בצפון מפרץ אילת, שתהווה בסיס לגיבוש המלצות ביצועיות לפתרון בעיות אקולוגיות. התכנית ממומנת על-ידי המשרד להגנת הסביבה. בדו"ח הנוכחי נסקרות תוצאות הניטור ב-2012. הדו"ח מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: שונית האלמוגים; ניטור הסביבה החופית; עמודת המים בים העמוק (מדדים פיסיקליים, כימיים וביולוגיים); מדידות סביבתיות בתדירות גבוהה (כלורופיל, טמפרטורת המים, משתנים מטאורולוגיים, זרמים ואבק מרחף). בין הממצאים: רוב המדדים האומדים את מצב שונית האלמוגים העידו על יציבות או על עלייה קלה בתשע השנים שבהן פועלת תכנית הניטור; ב-2012 נעצרה הירידה במדד הרקמה החיה לבריאות האלמוגים, ונרשמה עלייה קלה בערך המדד; מגוון המינים והרכב חברת האלמוגים באתרי הניטור נותרו יציבים וללא שינויים מהותיים בתשע השנים האחרונות; באתרים המצולמים עלה שטחם הממוצע של אלמוגי האבן מאז 2004 פי 1.6 (השיא היה ב-2009 ומאז נרשמה ירידה); באוכלוסיית קיפודי הים נצפתה השנה ברוב האתרים עלייה חדה בצפיפות; נצפתה עלייה במספר הפרטים ובמספר המינים החיים בקרקעית הים באזור שבו היו כלובי דגים עד 2008; חריגות זיהום נתגלו בכמה מקומות בסביבה החופית, לאחר ארבע שנים שבהן נמדדו מעט ערכים חריגים בסוף הדו"ח מובאים חמישה נספחים, כדלקמן: מפות אתרי הניטור; רשימת סוגי האלמוגים; תסמונת Multifocal bleaching באלמוגי אש; מעבר חנקן אורגני - אנאורגני במפרץ עקבה; טבלת פעילות צוותי הניטור בשנת 2012.

(ים סוף; אילת; אקולוגיה; זיהום הסביבה; איכות הסביבה; דגים)

172 ​מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל - מתווה להיערכות הרשויות המקומיות
מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2013, 188 עמ', בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, אוניברסיטת תל-אביב (הפקולטה למדעי החיים) והטכניון (הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ומוסד שמואל נאמן). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של מוסד שמואל נאמן: www.neaman.org.il.

ב-2011 הוקם באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ומוסד שמואל נאמן בטכניון מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל. דו"חות מרכז הידע משמשים בסיס לתכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי אקלים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2009. בדו"ח הנוכחי נדונה היערכות הרשויות המקומיות בישראל לשינויי האקלים. על-פי התחזיות, צפויות השפעות בולטות של שינוי האקלים בטווח של עשרות שנים קדימה, אולם השפעות של שינויי אקלים ניכרות כבר כיום (שריפות, שיטפונות, עומסי חום, התפרצויות אפידמיות ועוד). היערכות הרשויות המקומיות כוללת היבטים בתחומי תכנון העיר והאזור, משק המים, בריאות הציבור, שמירה על המגוון הביולוגי בעיר ובשטחים הפתוחים ועוד. הדו"ח מורכב משבעה פרקים, העוסקים בנושאים הבאים: עשייה בתחום ההסתגלות לשינויי אקלים בערים בעולם ותיאור המצב בישראל; אזורי סיכון בישראל עקב שינויי האקלים; עקרונות ואסטרטגיות להיערכות, התאמה ומיתון השפעות של שינויי אקלים בתחום משאבי המים ביישובים העירוניים; היערכות בתחום הבריאות; היערכות בתחום הטבע העירוני והמגוון הביולוגי; היערכות בתחום התכנון והבינוי העירוני; היבטים כלכליים של היערכות עירונית לשינוי האקלים. נוסף על כך, מוצגות בדו"ח הפניות ביבליוגרפיות רבות לנושאים הנסקרים. בפרק הנספחים נדונים נושאי משק המים ברשויות המקומיות, הערכת עלות/תועלת של תהליכי ההתאמה לשינויי האקלים וניתוח כלכלי של בנייה ירוקה של בנייני מגורים.

(רשויות מקומיות; אקלים; טמפרטורה; מים; תכנון עירוני; בינוי; משאבי טבע; בעלי חיים; בריאות הציבור; שפכים; שיטפונות; נחלים; הים התיכון; שריפות; אבק; זיהום אוויר; ייעור; אקולוגיה; עלויות)

173 ​Biodiversity Monitoring along the Israeli Coast of the Mediterranean - Activities and Accumulated Data: Israel Oceanographic and Limnological Research Contribution
​Israel Oceanographic and Limnological Research (IOLR), IOLR report H19/2013, Haifa 2013, 61 pages. The publication appears on IOLR's Website: www.ocean.org.il.

בפרסום זה מתוארת פעילותה של חברת "חקר ימים ואגמים לישראל" בשני העשורים האחרונים בנושא חקר המגוון הביולוגי לאורך חופי הים התיכון בישראל. שינויים רבים התרחשו במגוון הביולוגי במשך השנים, וזאת עקב האצת הבנייה והקמת מפעלי תעשייה לאורך החופים, דיג אינטנסיבי, שינויי אקלים ועוד. הפרסום מורכב משבעה פרקים, כדלקמן: מבוא; התכנית הלאומית לניטור מימי החופין של ישראל בים התיכון; מרכז המידע הימי הלאומי; בתי גידול שנחקרו; מינים פולשים בחופי הים התיכון של ישראל; מאגר נתונים ביו-גיאוגרפי ואקולוגי.

​(הים התיכון; דגים; מגוון ביולוגי; אקולוגיה; אוקיאנוגרפיה)​


י"א. פשיעה וסדר ציבורי


פרסומים

174 השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל - 2012
אגף התכנון והארגון, משטרת ישראל, ירושלים 2013, 104 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משטרת ישראל: www.police.gov.il.

השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל מבוסס על נתונים שנאספו מתוך מאגרי הנתונים של המשטרה ועל נתוני הלמ"ס. בשנתון הנוכחי מוצגים לראשונה נתונים מתוך מערכת המדידה "מפנה", המשקפת את יעדי הארגון ומודדת את תחנות המשטרה, המרחבים, המחוזות והיחידות הארציות. השנתון מורכב השנה מהפרקים הבאים: מפנה; פשיעה; תנועה (תאונות דרכים); אכיפה; סקרים (סקר השירות לאזרח וסקר נפגעי עבירה); אירועים ופניות למוקד 100; כוח-אדם במשטרת ישראל; תקציב משטרת ישראל. בין הממצאים: ב-2012 נפתחו 359,717 תיקי חקירה (פשיעה מדווחת) - ירידה של 1.2% לעומת 2011, והעבירות הבולטות היו בתחומי הרכוש (47%) והסדר הציבורי (25%); כמות תיקי החשיפה שנפתחו ירדה ב-12.8% לעומת 2011, וביתר התיקים שנפתחו נרשמה עלייה של 1.1%; שיעור כתבי האישום מתוך סך התיקים שנפתחו עלה מ-11.5% ב-2011 ל-13.3% ב-2012; נרשמה עלייה במספר מעצרי תום הליכים ובשיעור מעצרי תום הליכים מתוך סך המעצרים שבוצעו, מ-34% ב-2011 ל-39% ב-2012; חלה עלייה באחוז התיקים הגלויים שנפתחו והוא עמד על 60%; אחוז הגילויים השנתי עמד על 47% מכלל התיקים; ירידה של 10% נרשמה בתאונות הדרכים - ירידה של 26% בתאונות קטלניות ועלייה של 13% בתאונות קשות, ומספר ההרוגים בתאונות היה 299 לעומת 398 ב-2011; סיכויי העבריין לעמוד לדין בכל סוגי העבירות (היחס בין מספר כתבי האישום שהוגשו למספר התיקים שנפתחו) הגבוהים ביותר היו במחוז שומרון ויהודה (34.26%) והנמוכים ביותר היו במחוז חוף (7.25%); שיעור הפשיעה ל-1,00 נפש היה כדלקמן: 45.1 תיקים ל-1,000 נפש, 21.2 עבירות רכוש ל-1,000 נפש, 2.5 גניבות רכב ל-1,000 נפש ו-3.4 התפרצויות לדירה ל-1,000 נפש.

(משטרה; פשעים; עבריינות; עבריינות נוער; אלימות; תאונות דרכים; משמר אזרחי; שביעות רצון)

​175 הנזק הכלכלי מתופעת הפשיעה בישראל - 2012
אגף תכנון, תקצוב ובקרה, המשרד לביטחון הפנים, ירושלים 2013, 16 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.mops.gov.il.

במסמך זה נאמד הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מהפשיעה, וזאת על רקע מגמת חיזוק רכיב ביטחון הפנים במשוואת החוסן הלאומי והירידה המתמשכת בביטחון האישי. עקב קשיים מתודולוגיים באמידת הנזק הכלכלי (כימות הנזקים, פשיעה לא מדווחת, עלות הטיפול הרפואי הנדרש כתוצאה ממקרה פשיעה, עלויות אבטחה ואכיפת חוק, עלויות תמיכה בקורבן ובמשפחתו ועוד), האומדן מוטה כלפי מטה. כמו כן, לא נכללו במסמך נזקים כלכליים עקב פשיעה בתחום התעבורה. בין הממצאים: הנזק הכלכלי שנגרם למשק הישראלי ב-2012 כתוצאה מהפשיעה נאמד בכ-13.9 מיליארדי ש"ח - ירידה של 4.5% לעומת 2011; הנזק הכלכלי המצטבר ב-2012-2001 נאמד בכ-194 מיליארדי -ש"ח (כ-16.2 מיליארדי ש"ח מדי שנה); הנזק הכלכלי הממוצע למקרה פשיעה ב-2012 היה 11,101 ש"ח; הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מעבירות "ביטחון אישי" נאמד ב-2012 בכ-5.8 מיליארדי ש"ח - כ-41.6% מכלל הנזק הכלכלי מפשיעה; סוגי העבירות הבולטים לפי נזק ב-2012 היו רכוש (26.2%) ומרמה (24.1%); "נטל הפשיעה" - הנזק הכלכלי הנובע מתופעת הפשיעה כאחוז מהתמ"ג - נאמד ב-2012 בכ-1.6%, לעומת כ-1.7% ב-2011; הנזק הכלכלי לנפש כתוצאה מפשיעה נמצא במגמת ירידה, וב-2012 הוא היה 1,766 ש"ח.

(פשעים; נפגעי עבריינות; עלויות)

176 ​נציבות תלונות הציבור על שופטים: דין וחשבון שנתי לשנת 2013
נציבות תלונות הציבור על שופטים, משרד המשפטים, ירושלים 2014, 132 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.justice.gov.il (ראו: יחידות ◄ נציבות תלונות הציבור על שופטים).

בדו"ח זה מובא סיכום של שנת פעילותה ה-10 של נציבות תלונות הציבור על שופטים. הנציבות אינה מטפלת בהחלטות השיפוטיות עצמן אלא בנושאים הקשורים למינהל השיפוטי ולדרך קבלת ההחלטות. הדו"ח מורכב מ-12 פרקים, כדלקמן: תלונות שהתקבלו בשנת 2013; סיווג ההחלטות שניתנו בשנת 2013; תלונות שהוחלט לבררן ותלונות מוצדקות; תלונות שבירורן הופסק; תלונות שאין לבררן; התפלגות התלונות על בתי-המשפט ובתי-הדין; דוגמאות להחלטות שניתנו בתלונות על התנהגות שופט; דוגמאות להחלטות שניתנו בתלונות על ליקויים בניהול משפט; דוגמאות להחלטות שניתנו בתלונות על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי; דוגמאות להחלטות שניתנו בתלונות על בתי-משפט לתביעות קטנות; דוגמאות להחלטות שניתנו בתלונות על בתי-דין רבניים; על הנעשה בעקבות החלטות הנציבות. בפרק הנספחים, מוצגים חוקים, תקנות וכללי אתיקה הנוגעים לפעילת הנציבות. בין הממצאים: ב-2013 הוגשו לנציבות 882 תלונות, לעומת 930 תלונות ב-2012; נוסף על תלונות אלו, טיפלה הנציבות ב-116 תלונות שבירורן לא הסתיים ב-2012 וכן בבקשות לעיון חוזר בהחלטות שניתנו; מתוך 898 התלונות שניתנה לגביהן החלטה, 319 נדחו על הסף ו-579 בוררו לגופן (לאחר הבירור נדחו 395 מהתלונות הללו); 85 מהתלונות שבוררו לגופן נמצאו מוצדקות; 46% מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו בנוגע להתמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין, 25% היו בענייני ליקויים בניהול משפט, 21% היו על התנהגות לא ראויה של שופט, ו-8%% היו בנוגע לפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

(שנתונים [פרסומים]; נציבי תלונות; בתי-משפט; שופטים; פסיקה; מוסריות)

177 ​צפיפות אוכלוסין: דו"ח הסניגוריה הציבורית בנושא הצפיפות במתקני הכליאה
הסנגוריה הציבורית, משרד המשפטים, ירושלים 2013, 32 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.justice.gov.il (ראו: יחידות ◄ סנגוריה ציבורית).

בדוחות הסנגוריה הציבורית מהשנים האחרונות בנוגע לתנאי הכליאה חוזר הממצא שלפיו ברוב מתקני הכליאה שוהים האסירים בתנאי צפיפות חמורים, המגיעים לכ-3-2 מ"ר לאסיר ולעיתים אף פחות מכך (על-פי נתוני שב"ס, השטח הממוצע לאסיר הוא 3.16 מ"ר, לא כולל שירותים ומקלחת). לנוכח העובדה שהצפיפות ממשיכה להוות בעיה שכיחה ברוב מתקני הכליאה ולאור ההכרה ההולכת וגוברת שהבעיה עדיין לא זוכה למלוא הטיפול המתחייב על-ידי הגורמים הרלוונטיים, בחרה הסנגוריה הציבורית לייחד את דו"ח תנאי הכליאה לנושא זה. הדו"ח מחולק לארבעה פרקים, כדלקמן: הצפיפות במתקני הכליאה - תמונת מצב מתוך הביקורים הרשמיים שנערכו בשנים 2011 ו-2012; השלכות הצפיפות על מצבו של האסיר ועל הציבור בכלל; שורשי בעיית הצפיפות ובעיות העומק העומדות ביסודה; המלצות ודרכי פעולה אפשריות לטיפול המערכתי בבעיית הצפיפות. בנספח מפורטים מתקני הכליאה ומועדי הביקורים המוזכרים בדו"ח. בין הממצאים: ברוב מתקני הכליאה שוהים האסירים בתנאי צפיפות של 3-2 מ"ר לאסיר (ואף פחות מכך, כמו במגרש הרוסים, לדוגמה), כאשר התקן המינימאלי הוא 4.5 מ"ר לאסיר (כולל שירותים ומקלחת בתא, אם ישנם) והממוצע במדינות מערביות הוא 8.8 מ"ר; ב-3/4 מהתאים יש יותר מארבעה אסירים בתא, על-אף שתקנות בתי-הסוהר ותקנות המעצרים קובעות כאמת-מידה ראויה שבכל תא לא יהיו יותר מארבע מיטות לכלואים. בסוף הדו"ח מובאות המלצות, הכוללות, בין היתר, קביעת סטנדרט מחייב בחקיקה בדבר שטח המחייה הראוי לאסיר ולעצור, שילווה בתכנית ליישומו של הסטנדרט בכל מתקני הכליאה תוך פרק זמן סביר. כמו כן, מומלץ על פיתוח וקידום חלופות מאסר ומעצר ועל שינויי חקיקה שמטרתם להגביר את הפיקוח והבקרה על רמת הצפיפות במתקני הכליאה.

(בתי-סוהר; אסירים)

178 ​אייזנשטדט, מימי; מויאל, שומרון:
רמת הענישה ושיקול הדעת השיפוטי בעבירות תעבורה בישראל
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2013, 158 עמ', בשיתוף עם המכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.rsa.gov.il.

במחקר זה על רמת הענישה בבתי-משפט לתעבורה בישראל נדונו הסוגיות הבאות: תיאור סוגי העונשים, חומרת העונשים ומידת החריגה מהעונשים הקבועים בחוק; בחינת השפעת מאפייני העבירה, מאפייני המורשע בדין ומאפייני ההליך המשפטי על סוגי העונשים וחומרתם; בדיקת קיומם של פערים בענישה בין שופטים ובין בתי-משפט עבור עבירות דומות שנעברו בנסיבות דומות. במסגרת המחקר נדגמו אקראית 3,412 תיקי מורשעים שנפתחו ב-2009-2008 ונסגרו עד 2011 בעבירות שאינן תוצאתיות (ללא תאונת דרכים או נזק לגוף ולרכוש) מתוך רשימת כלל העבירות שנדונו בארבעה בתי-משפט השלום לתעבורה (כערכאה ראשונה בלבד), בתל-אביב, בירושלים, ברמלה ובבאר-שבע. גזרי הדין בתיקים שנדגמו ניתנו על-ידי כ-30 שופטים. הניתוח התמקד בעבירות נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילת רישיון ונהיגה במהירות מופרזת (העולה על 30 קמ"ש מהקבוע בחוק בדרך עירונית והעולה על 40 קמ"ש מהקבוע בחוק בדרך שאינה עירונית ו/או בדרך מהירה). בין הממצאים: משך תקופת פסילת רישיון הנהיגה בגין עבירת נהיגה בשכרות עמד על 13.3 חודשים בממוצע, למרות שהעונש הקבוע בחוק הוא 24 חודשים מינימום; משך ההליך הממוצע (הפער בין יום ביצוע העבירה לבין יום מתן גזר הדין) היה ארוך יותר בתיקים שהסתיימו בהסדר טיעון בהשוואה לתיקים ללא הסדר; בתיקים על עבירות נהיגה בשכרות נמצאו פערים מובהקים סטטיסטית בין שופטים במשך פסילת הרישיון, בתיקים על עבירות נהיגה במהירות מופרזת שבהם הוטל קנס נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שופטים ובין בתי-משפט בגובה הקנס, ובתיקים על עבירות נהיגה בזמן פסילת רישיון נמצאו הבדלים בין בתי-המשפט בעונשי המאסר; נמצאו הבדלים משמעותיים ברמת הענישה בין תיקים עם הסדר טיעון לבין תיקים ללא הסדר. יש להדגיש, כי הבדלים ברמת הענישה עשויים לנבוע גם ממשתנים אישיים של העבריין כגון מצבו הכלכלי, מצבו הבריאותי, תלותו או תלות משפחתו ברכב, עברו הפלילי / הנורמטיבי וכו'. גם להתייצבותו/ אי-התייצבותו של הנאשם בבית-המשפט יש השפעה על החלטתו של השופט.

(נהגים; עבירות תנועה; בתי-משפט)

179 ​עמדות כלפי השימוש באלכוהול וסמים: ממצאי סקר תקופתי "יד על הדופק- 3 "- ינואר 2013
לשכת המדען הראשי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, ירושלים 2013, 44 עמ', בשיתוף עם מכון מדגם. המצגת מופיעה באתר האינטרנט של הרשות: www.antidrugs.gov.il.

במצגת זו, מוצגים ממצאי הסקר השלישי בסדרת "יד על הדופק" שנערך בינואר 2013. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל, שמנה 1,545 משיבים - 542 בני 17-12, 501 בני 21-18 ו-502 במי 40-22. בין הממצאים: בקרב בני 17-12 ניכרת ירידה בתדירות השתייה בהשוואה ל-2011 של בירה, יין, משקה אלכוהולי מעורבב עם משקה אנרגיה ומשקה אחר שמכיל אלכוהול; בקרב בני 21-18 חלה עליה בשיעור השותים משקאות חריפים (כגון וויסקי, קוניאק, וודקה) ובתדירות שתיית היין, וירידה בשתיית משקה אלכוהולי מעורבב עם משקה אנרגיה; בקרב בני 40-22 ניכרת בשלוש השנים האחרונות ירידה בשתייה תכופה של משקאות אלכוהוליים; גורם ההרתעה המוביל בשלושת קבוצות הגיל מפני שימוש / התנסות בסמים היה הנזק למוח; העמדות נגד שתיית אלכוהול במהלך הריון והחשש לפגיעה בעובר עולות עם הגיל; לאורך השנים, ניכרת מגמה של ירידה בתמיכה בהחמרת ענישה כלפי משתמשי / צרכני סמים בשלושת קבוצות הגיל.

(שימוש בסמים; שתיית אלכוהול; עמדות; מתבגרים מבוגרים)

180 ​בן צבי, קתרין; כרמל, תומר:
אלימות כלואה: הקשר בין רמת הצפיפות בבתי סוהר פליליים בישראל לרמת האלימות הפיזית
"צוהר לבית הסוהר", מס' 15 (מרס 2013), עמ' 44-28. כתב-העת מופיע באתר האינטרנט של שירות בתי הסוהר: www.shabas.gov.il.

במחקר המתואר במאמר זה נבדק הקשר שבין רמת הצפיפות בבתי הסוהר לבין רמת האלימות הפיזית של האסירים. המחקר התבסס על ארבע השערות: ככל שמספר האסירים בתא באגפים סגורים יהיה גדול יותר, כך ירבו אירועי האלימות באגף; ככל שמספר האסירים באגפים פתוחים יהיה גדול יותר, כך ירבו אירועי האלימות באגף; ככל ששטח התא של האסיר יהיה קטן יותר, כך ירבו אירועי האלימות באגף; ככל שהשטח האפקטיבי של האסיר באגף יהיה קטן, כך ירבו אירועי האלימות באגף. במחקר נבדקו 70 אגפים פליליים בשירות בתי-הסוהר, המאכלסים אסירים שפוטים ועצורים. לגבי כל אגף נאספו נתונים על אירועי אלימות והפרות משמעת ועל צפיפות האגף ב-2010-2009. במסגרת המחקר נבחנו שני מודלים: צפיפות חברתית - מספר האסירים בתא ומספר האסירים באגף; צפיפות מרחבית - שטח האסיר בתא והשטח האפקטיבי של האסיר באגף (שכלול שטח התאים, שטחים ציבוריים וזמן השהייה של האסירים בשטחים הציבוריים). במאמר מוצגת שיטת מדידה חדשה למדידת צפיפות מרחבית, המביאה בחשבון את פרק הזמן שבו שוהים האסירים בכל שטחי האגף. בין הממצאים: לא נמצא קשר מובהק בין מספר האסירים בתא ובאגף לבין אירועי אלימות; ככל שהשטח האפקטיבי של האסיר היה קטן יותר, כך עלה מספר אירועי האלימות באגף. ממצאי המחקר תומכים במודל הצפיפות המרחבית על-פי שיטת המדידה החדשה.

(אסירים; בתי-סוהר; אלימות)

181 ​בסטר משולם, אורית; כהן מדינה, חגית:
"צור" ישועתי: ניתוח רצידיביזם בקרב עברייני מין המפוקחים על ידי יחידת "צור" - סיכום חמש שנות פעילות
"צוהר לבית הסוהר", מס' 15 (מרס 2013), עמ' 141-119. כתב-העת מופיע באתר האינטרנט של שירות בתי הסוהר: www.shabas.gov.il.

יחידת "צור" לפיקוח ומעקב על עברייני מין פועלת בשירות בתי הסוהר מאז 2006, על-פי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו - 2006. ליחידה יש ארבעה תפקידים המצוינים בחוק: פיקוח על עברייני מין ומעקב אחריהם; מתן המלצות לבית המשפט על תנאי הפיקוח והמעקב, על-פי הערכת מסוכנות; התעדכנות בפרטיהם האישיים של עברייני המין המצויים בפיקוח ובמעקב; ניהול רישום של כלל עברייני המין. מטרות המחקר המתואר במאמר הנוכחי היו: בחינת מאפיינים הקשורים לעבירה ולאישיות של עברייני מין שעמד נגדם צו פעיל ותקף ב-2011; בחינת שיעור הרצידיביזם ומאפייניו בקרב עברייני מין שהיו בפיקוח או שעדיין מפוקחים בתום חמש שנים להקמת היחידה. בין הממצאים: ב-2011 עמד צו פעיל ותקף נגד 630 עברייני מין, אשר רמת מסוכנותם נחלקה לנמוכה-בינונית (14%), בינונית (34%), בינונית-גבוהה (22%), גבוהה (28%) וגבוהה מאוד (2%); 38% מעברייני המין ביצעו את העבירות על רקע אישיותי, 33.2% על רקע סטייה מינית, 7.5% על רקע משיכה מינית הבפילית או חשד לגרעין הבפילי והיתר מסיבות אחרות; 76% מנפגעי העבירה היו נקבות; 73% מנפגעי העבירה היו מתחת לגיל 16; מבין כלל המפוקחים ב-2011-2006 (934 איש), 3% (27) הורשעו בגין עבירת מין נוספת, 4% (37) הורשעו בגין עבירה אחרת ו-1% (9) הורשעו בגין הפרת תנאי הפיקוח; מבין עברייני המין החוזרים, 85% (23) היו ברמת מסוכנות גבוהה וגבוהה מאוד; 23.2% מהמפוקחים השתתפו בתכנית טיפולית בזמן המאסר או בזמן ההליך הפלילי שהתקיים נגדם; בקרב העבריינים הרצידיביסטים נמצא ש-87% עבדו באופן לא קבוע, 78% היו רווקים, 74% לא גויסו לצבא ול-52% היתה השכלה של 10 שנות לימוד ומטה.

(עבריינות; עבירות מין; מוּעָדוּת; רצידיביזם)

182 ​וינשל-מרגל, קרן; טרבולוס, יפעת:
דחיית דיונים במערכת המשפט
מחלקת המחקר, הרשות השופטת, ירושלים 2013, 54 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.court.gov.il.

דחיית דיונים מהווה גורם מרכזי להימשכות הליכים, והיא כרוכה בבזבוז משאבים שיפוטיים ומנהליים, והיא אף עשויה לבטא זילות כלפי בית-המשפט. במחקר הנוכחי נבחנו היקף תופעת דחיית הדיונים, מאפייניה, גורמים המשפיעים עליה והשלכותיה על מערכת המשפט. מטרת המחקר היתה יצירת בסיס נתונים שישמש לקבלת החלטות לצורך טיפול בתופעה זו. המחקר התבסס על נתונים כמותיים ועל ראיונות עומק עם שופטים ועם מזכירי בתי-משפט. במסגרת המחקר נבדק מדגם מייצג של 124 שופטים (שמילאו שאלונים) מבתי-משפט מחוזיים, מבתי-משפט השלום ומבתי-דין לעבודה, ובסך הכל התקבלו נתונים עבור כ-630 ימי דיונים מלאים. כמו כן, נדגמו ממערכת המידע הממוחשבת 2,818 תיקים אזרחיים ופליליים שהטיפול בהם הסתיים ב-2011-2010. נחקרו שני סוגים של דחיית דיונים: 1) דחייה מבעוד מועד (לאחר הגשת בקשת דחייה שאושרה על-ידי בית המשפט או שהשופט יזם את הדחייה);
2) דחייה במועד הדיון (לאחר כינוסו של בית-המשפט לצורך הדיון, בדרך כלל בשל אי-התייצבות או מחדל של אחד מבעלי הדין או באי כוחם). בין הממצאים: כ-40% מהדיונים שנקבעו מראש ביומני בתי-המשפט נדחו למועד אחר, עקב דחיות משני הסוגים; רוב הדחיות היו בשלב קדם-משפטי/הקראות ולא בדיוני ההוכחות; בהליכים אזרחיים (כולל בתי-הדין לעבודה) ובהליכים מנהליים רוב דחיות הדיונים היו דחיות מבעוד מועד (36% מבעוד מועד ו-8% במועד הדיון), ובהליכים פליליים ובהליכי תעבורה 31% מהדיונים נדחו במועד הדיון ו-5% מבעוד מועד. ממצאי המחקר מלמדים על הקשר שבין דחיות הדיונים הרבות לבין משך חיי התיק במערכת המשפט (הזמן מפתיחת התיק עד סיום הטיפול בו): דיון הנדחה מבעוד מועד מוסיף כ-3 חודשים בממוצע למשך ההליך המשפטי, בכל סוגי ההליכים; דחיית הדיון במועדו מוסיפה כ-4 חודשים בממוצע למשך ההליך האזרחי. כמו כן, נמצאה השפעה מובהקת של דחיית הדיונים על הזמן המושקע בניהול התיק. עוד עולה מהמחקר, שנוהל הדחיות לא הוטמע ולא יושם באופן מלא במערכת המשפט.

(בתי-משפט; שופטים)

183 ​Weinshall-Margel, Keren; Galon, Inbal; Taraboulos, Ifat:
Case Weights for the Assessment of Judicial Workloads in Israel
Israeli Courts research division, Jerusalem 2013, 22 pages. The presentation appears on the Israeli Courts Website: www.court.gov.il.

במצגת זו מוצגים ממצאים בנוגע לעומס השיפוטי הקיים במערכת המשפט בישראל, וזאת לאחר בדיקת מספר התיקים לפי סוג בבתי-המשפט השונים, בדיקת הזמן המוקדש להליכים שיפוטיים ולבחינת התיקים למיניהם, בדיקת הזמן המוקדש לכתיבת החלטות שיפוטיות וכו'. לבדיקת העומס השיפוטי על-פי מספר התיקים והזמן הדרוש לטיפול בהם יכולות להיות השלכות על הקצאת משאבים שיפוטיים, מינוי שופטים בעלי מומחיות בנושאים שונים, התאמת הסטנדרטים לצרכים השיפוטיים, תכנון רפורמות וייעול מערכת בתי-המשפט. בין הממצאים: מבין 22 סוגי הליכים שיפוטיים, הזמן הקצר ביותר נדרש לדיונים לגבי צווי מאסר וצווי חיפוש בבתי-משפט השלום, והזמן הארוך ביותר נדרש לדיונים בעבירות פליליות חמורות בבתי-משפט מחוזיים; בבדיקת שיעורי התיקים שנסגרו לפי סוג נמצא, שהסוגים המובילים היו מעצרים (21%), תיקים אזרחיים בהליך רגיל (16%) ותיקי תעבורה (15%); לעומת זאת, בחלוקת שיעורי העומס בתיקים שנסגרו נמצא שתיקי המעצרים היוו 3% מהעומס, התיקים האזרחיים שנוהלו בהליך רגיל היוו 20%, ותיקי התעבורה היוו 4%; בחישוב של הזמן המוקדש לטיפול בתיקים ומספר השופטים במערכת המשפט נמצא, ששופט עובד בממוצע יותר מ-10 שעות ביום על תיקים; נמצא קשר מובהק בין הזמן המוקדש לכתיבת הכרעת דין לבין ההסתברות לכתיבת הכרעת דין; נמצא שהזמן המוקדש לטיפול בתיקים פליליים עם עסקת טיעון (או הודאה של הנאשם) הוא כחמישית מהזמן המוקדש לתיקים ללא עסקת טיעון.

(בתי-משפט; שופטים)

184 ​Sherman, Shani; Fostick, Leah; Zohar, Joseph:
Comparison of Criminal Activity between Israeli Veterans with and without PTSD
"Depression and Anxiety", Vol. 31: 2 (February 2014), pp. 143-149.

במחקרים שנערכו בקרב יוצאי מלחמת וייטנאם, נמצא קשר בין לקות בתסמונת פוסט-טראומטית (PTSD) לבין פעילות פלילית, ובמיוחד אלימות, אלכוהול וסמים. בעבודה זו, נבדקה סוגיים הקשר בין PTSD לבין פשיעה בקרב חיילי צה"ל. במסגרת העבודה, נבדקו 2,235 גברים יוצאי צבא שאובחנו כלוקים ב-PTSD בהשוואה לקבוצת ביקורת של 2,235 יוצאי צבא ללא אבחון של PTSD. העבודה התבססה על המרשם הפלילי של משטרת ישראל. לגבי 273 מהלוקים ב-PTSD שטופלו על-ידי משרד הביטחון, התקבלו נתונים לגבי חומרת התסמונת. בין הממצאים: ליוצאי צבא נפגעי PTSD היה סיכוי גבוה יותר לתיק פלילי (43%) בהשוואה ליוצאי צבא ללא PTSD (36%), זאת בשל משקל גבוה של הראשונים בעבירות אלימות וסדר ציבורי; לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בעבירות סמים ועבירות אחרות; לא נמצא קשר בין פעילות פלילית לבין חומרת התסמונת.

​(הפרעות פוסט-טראומטיות; חיילים משוחררים; עבריינות)​


י"ב. עבודה ושכר


פרסומים

185 סקר הכנסות, 2011
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1524, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

​סקרי הכנסות מתבצעים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באופן שוטף מאז 1965. החל ב-1997, משלבת הלשכה את נתוני ההכנסות משני סקרים: "סקר הכנסות" ו"סקר הוצאות משק-הבית". הנתונים שבפרסום הנוכחי, עבור שנת 2011, מבוססים על מדגם נטו של 14,996 משקי-בית, כש-8,945 משקי-בית הם מ"סקר הכנסות" ו-6,051 משקי-בית הם מ"סקר הוצאות משק-הבית". בפרסום מוצגים נתונים על הכנסות משקי-הבית, בחלוקה לפי משקי-בית שבהם ראש משק-הבית עבד כשכיר, כעצמאי או שלא עבד. מובא פירוט לפי עשירוני הכנסה, מספר הנפשות במשק-הבית, מספר המפרנסים במשק-הבית, מקורות ההכנסה ונתונים דמוגרפיים של ראש משק-הבית כגון גיל, יבשת לידה, תקופת עלייה, דת ומספר שנות לימוד. נתוני ההכנסה מוצגים הן לפי שכר ברוטו והן לפי שכר נטו. בחלקו האחרון של הפרסום מובאים ממצאים לגבי הכנסות משכר עבודה של שכירים ב-2011. בחלק זה מפורטים גם המין, משלח-היד והענף הכלכלי הראשי. כן נעשה חישוב של ההכנסה לשעת עבודה לפי מין, גיל, דת, מספר שנות לימוד, צורת יישוב מגורים, תקופת עלייה, ענף כלכלי ומשלח-יד. ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו במשקי-בית שבהם ראש משק-הבית היה שכיר היתה 16,854 ש"ח (נטו - 14,161 ש"ח), במשקי-בית שבראשם היה עצמאי - 19,434 ש"ח (נטו - 15,488 ש"ח), ובמשקי-בית שבראשם היה אדם שלא עבד - 6,288 ש"ח (נטו - 5,567 ש"ח). 82.9% מההכנסות ברוטו במשקי-בית שבראשם היה שכיר, מקורם היה בהכנסה מעבודה; במשקי-בית שבראשם היה אדם שלא עבד 50.8% מההכנסות היו מתמיכות ומקצבאות ממוסדות ממשלתיים ו-32.6% מההכנסות היו מפנסיות ומקופות גמל. ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו לשכיר ב-2011 היתה 8,325 ש"ח.

(הכנסה; שכר; שכירים; עובדים עצמאיים; משלחי-יד; פנסיה; קצבאות; קופות גמל)

186 פלדמן, מרק; שמלצר, מתן ואחרים:
תכונות כלכליות של האוכלוסייה החרדית בישראל, 2010-1998
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 84 בסדרת "ניירות עבודה", 119 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בנייר עבודה זה, מוצגים אומדנים לגודל האוכלוסייה החרדית ונתונים על תכונות כלכליות וחברתיות של החרדים בישראל. הנתונים מבוססים על סקר כוח-אדם, הסקר החברתי, סקר הכנסות המשולב וסקר הוצאות משקי-בית של הלמ"ס. זיהוי האוכלוסייה החרדית, הוא על-פי 4 שיטות, שהוצגו בפרסום טכני מס' 25 של הלמ"ס: "שיטות מדידה ואמידת גודלה של האוכלוסייה החרדית בישראל": לפי תפרוסת גיאוגרפית של האוכלוסייה החרדית המבוססת על דפוסי ההצבעה למפלגות "חרדיות"; לפי סוג בית-ספר אחרון בסקר כוח-אדם או בסקרי משקי-בית אחרים, כאשר אחת האופנויות האפשריות היא "ישיבה גדולה"; לפי הגדרה עצמית בסקר החברתי - הגדרה סובייקטיבית של מידת דתיות, כאשר אחת האופנויות היא "חרדי"; לפי סוג הפיקוח על מוסדות הלימוד בקבצים מינהליים - מוסדות בפיקוח חרדי או עצמאי. לאחר סקירת השיטות, מוצגים האומדנים המתקבלים בכל אחת מהשיטות ומהשילובים השונים ביניהן. בין הממצאים: אומדני גודלה של האוכלוסייה החרדית ב 2009- נעים בין 480 לבין 785 אלף נפשות, בהתאם לשיטת החישוב; שיעור החרדים בכוח העבודה האזרחי של יהודים עלה מ-33.6% ב-1998 ל-43.5% ב-2010 (31.9% בקרב גברים ו-54.1% בקרב נשים); שיעור התעסוקה בקרב חרדים (בני 15 ומעלה) עלה מ-31.1% ב-1998 ל-39.2% ב-2010 (עלייה של 4% בקרב גברים ושל 12% בקרב נשים); אחוז משקי הבית החרדים עם מועסקים עמד ב-2010 על 72.7% לעומת 76.3% במשקי-בית יהודים אחרים; בקרב משקי בית יהודיים עם ילדים ועם מועסקים הפער בין חרדים ולא-חרדים עמד ב-2010 על כ-20%.

(יהדות חרדית; תכונות דמוגרפיות; שוק העבודה)

187 ​טור-סיני, אביעד:
כניסה ויציאה משוק העבודה בקרב מוגבלים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 79 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2013, 41 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעבודה זו, נבדקו דפוסי התעסוקה בקרב בעלי מוגבלויות בגילי 54-25. זאת, לשם בדיקת דפוסי המעברים בין מצבי תעסוקה והאפשרות לשינוי בחלקיות התעסוקה כתלות בשינוי מצב המוגבלות. בסיס הנתונים של העבודה הוקם באמצעות זיווג בין קבצי הסקר החברתי של הלמ"ס לשנים 2005-2002 לבין קבצי מפקד האוכלוסין שנערך ב-2008. סך הכל נחקרו נתוניהם של 2,570 משיבים (1,249 גברים ו-1,321 נשים) שציינו שהם בעלי מוגבלויות בשני סוגי הקבצים. בין הממצאים: דפוסי המוגבלות בקרב אוכלוסיית המחקר נשמרים לאורך זמן; הרעה ברמת המוגבלות מקטינה את שיעור המועסקים בשתי תקופות החקירה ומגדילה את שיעור המועסקים בחקירה הראשונה אשר אינם מועסקים בחקירה השנייה; כמו כן, הרעה ברמת המוגבלות מקטינה את שיעור האנשים שאינם מועסקים בחקירה הראשונה ומועסקים בחקירה השנייה ומגדילה את שיעור האנשים שאינם מועסקים בשתי החקירות; מיעוט מהאנשים שהועסקו במשרה חלקית וחלה הטבה ברמת מוגבלותם, הצליחו להגדיל את היקף משרתם עם ההטבה ברמת המוגבלות.

(מוגבלויות; שוק העבודה; תעסוקה)

​​188 זנטי, סיגל; גינת, אילה; אבוגנים, מיכל:
הפרשות סוציאליות והטבות נלוות של השכר בסיס נתונים מזווג מדגם מדדי תעסוקה ושכר עם קובץ מס הכנסה משרות שכיר, 2008
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 34 בסדרת ניירות טכניים, ירושלים 2014, 64 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים לראשונה בפרוטרוט נתוני הפרשות סוציאליות המשולמות על-ידי המעסיק עבור המועסק והטבות נלוות של השכר בקרב אוכלוסיית משרות השכיר. נתונים אלה התקבלו כתוצאה מזִוּוּג מדגם מדדי תעסוקה ושכר עם קובץ מס הכנסה משרות שכיר לשנים 2008-2007. בסיס הנתונים המְזֻוָּג, כולל נתונים על משרות שכיר ושכר ממוצע למשרת שכיר ונתונים על הטבות הנלוות לשכר. שילוב נתונים אלה בבסיס נתונים אחד אפשר להפיק מבסיס נתונים זה מרכיבי שכר נוספים על נתוני משרות השכיר ושכר ממוצע למשרת שכיר המופקים מידי חודש ממדגם מדדי תעסוקה ושכר. מרכיבים אלו, הם בתחומי: הפרשות סוציאליות (פנסיה, קופות גמל וקרן השתלמות); רכב צמוד ממקום העבודה; תמורה למשרת שכיר; שכר נטו ממוצע למשרת שכיר; אי-שוויון בשכר הממוצע למשרת שכיר. ניתוח זה, מאפשר להציג את השפעת ההפרשות הסוציאליות מצד המעסיק על השכר ברוטו וכן להציג את השפעת ההפרשות הסוציאליות על רמת האי שוויון בשכר הממוצע למשרות השכיר.

(עובדים שכירים; שכר; הטבות סוציאליות; שיטות מחקר)

189 ​כהן, נועם; בורק, לואיזה; מקובקי, יצחק:
בחינת הגידול באבטלה במעבר לסקר כוח אדם חודשי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 78 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2013, 26 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סקר כוח-אדם הוא מקור המידע העיקרי על תכונות כוח העבודה בישראל, היקף האבטלה ומגמותיהם. סקר זה נערך באופן שוטף על-ידי הלמ"ס מאז 1954. החל בינואר 2012 שונתה מתכונת הסקר מרבעוני לחודשי, כך שמתקבל מידע עדכני ומייצג על שוק העבודה בישראל ברמה חודשית. בסקר החודשי נעשו שינויים בגודל המדגם ובפרמטרים מסוימים של המדגם, הועסקו סוקרים חדשים, נעשה שימוש בשיטות אמידה חדשות, והגדרות הסקר הותאמו למקובל ב-OECD. בפרט, נמדדים כעת בסקר תכונות של כלל כוח העבודה בישראל במקום תכונות של כוח העבודה האזרחי בלבד כפי שהיה בסקר הרבעוני. לא נעשו שינויים בשאלון הסקר. מהשוואת נתוני הסקר החודשי לנתונים שנאספו במתכונת הקודמת התברר, כי בעקבות המעבר גדל שיעור הבלתי-מועסקים במשק באופן מהותי. בעיקר בלט השינוי באומדן שיעור הבלתי-מועסקים במשק, שגדל מ-5.4% ברבע האחרון של 2011 ל-6.7% בתחילת 2012. בקרב יהודים לא נמצא שינוי מובהק, אך בקרב גברים ערבים קפץ שיעור הבלתי-מועסקים פי 2, ובקרב נשים ערביות פי 3. בפרסום הנוכחי מתוארות הבדיקות שנעשו לבחינת הבדלים אלה, ומנותחות הסיבות להבדלים. המסקנה העיקרית היא, כי ההבדלים נובעים מבעיות של בקרה ומהנחיות לקויות לסוקרים, במיוחד לסוקרי הטלפון במגזר הערבי.

(שוק העבודה; תעסוקה; אבטלה; סקרים; שיטות מחקר; ערביי ישראל)

190 ​טולידנו, אסתר:
מקבלי דמי אבטלה בשנת 2013
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 254 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2014, 62 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מקבלי דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ב-2013, תוך השוואה לשנים קודמות ופירוט תכונותיהם הדמוגרפיות והתעסוקתיות, כדלקמן: סוג מובטל (כגון אקדמאי, חייל משוחרר וכו'), מין, גיל, סוג משפחה, שנת עלייה, מספר שנות לימוד וסוג בית-הספר האחרון שבו למדו, מספר שנות עבודה, השתתפות בהכשרה מקצועית, שם היישוב, צורת היישוב, סוג לשכת התעסוקה והסניף, גובה דמי האבטלה ועומק האבטלה (מספר ימי האבטלה שעבורם קיבל המובטל דמי אבטלה במשך שנת זכאותו). מקור הנתונים הוא "קובץ תביעות לדמי אבטלה שאושרו" של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: ב-2013 ירד שיעור הבלתי-מועסקים ל-6.2%, לעומת 6.8% ב-2012; שיעור מקבלי דמי אבטלה מבין הבלתי-מועסקים עלה מ-25% ב-2012 ל-30.4% ב-2013; בממוצע לחודש, 69,351 איש קיבלו דמי אבטלה ב-2013, לעומת 61,759 איש ב-2012; בסך הכל שולמו ב-2013 כ-3.2 מיליארדי ש"ח לדמי אבטלה (2.835 מיליארדי ש"ח ב-2012); דמי הביטוח שנגבו הסתכמו בכ-787 מיליוני ש"ח (כ-701 מיליוני ש"ח ב-2012).

(אבטלה; דמי אבטלה; הבטחת הכנסה; הכשרה מקצועית; חיילים משוחררים; עולים)

191 ​שרף, אבנר:
פשיטת רגל ופירוק תאגיד: תשלומי גמלאות וגביית חובות, 2012
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 246 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2013, 38 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצג מידע מקיף על תשלומי הענף לזכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד ב-2012, והוא כולל השוואות לנתוני שנים קודמות. בין הממצאים: ב-2012 התקבלו בענף 465 תיקי מעסיקים בפירוק, שבהם הוגשו תביעות עובדים וקופות גמל (ירידה של 3.5% לעומת 2011); ב-2012 אושרו 9,068 תביעות עובדים (בהם 8,824 תביעות חדשות), ושולמו 296 מיליוני ש"ח לעובדים ולקופות גמל; מהתפלגות התביעות החדשות של עובדים שאושרו בחמש השנים האחרונות לפי ענף כלכלי עולה, כי 43.3% מהן היו בענפי השירותים, 20% בענף המסחר ו-10.5% בבנייה ותשתיות; במהלך 2012 נגבו ממפרקים 31.7 מיליוני ש"ח, שהיוו 17.5% מהסכום בדין קדימה בשנה זו (חובות שניתנת להם עדיפות על פני חובות אחרים כשהעדיפות היא כלפי נושים רגילים לפי הסדר הבא: שכר עבודה, חובות בגין ניכוי במקור למס הכנסה, חובות כגון דמי מזונות ודמי שכירות ומסים עירוניים); במקביל לתשלומי שכר ופיצויים לעובדים, פעל המוסד לביטוח לאומי לגבות חובות בדמי ביטוח מהמעסיקים שבכינוס נכסים או בפשיטת רגל (פש"ר), וב-2012 נוספו 706 מעסיקים חדשים שהחלו בתהליכי כינוס נכסים/ פש"ר; ב-2012 הצטבר חוב בדמי ביטוח בסך בסך 1,632.3 מיליוני ש"ח, ובמהלך השנה הצליח המוסד לביטוח לאומי לצמצם חוב זה בכ-2%; מתוך 8,468 המעסיקים שהיו בכינוס נכסים/פש"ר בסוף 2012, היו 7,746 (92%) לא-פעילים, כלומר מוצו לגביהם כל ההליכים לגביית חובות; יתרת החוב בתיקים הללו הסתכמה בכ-1,370 מיליוני ש"ח, כ-81.6% מסך כל החוב של המעסיקים שנמצאו בהליכי כינוס נכסים/פש"ר; ל-281 מעסיקים היתה יתרת חוב של יותר ממיליון ש"ח.

(מעסיקים; פשיטת רגל; חברות עסקיות; חובות; גמלאות)

192 ​פינטו, אופיר:
שילוב נכים כלליים בתעסוקה: ניסיונות, קשיים ולקחים לעתיד
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 114 בסדרת מחקרים לדיון, 54 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בפרסום זה, מוצגים סקירת ספרות של הניסיונות והקשיים בשילוב נכים בעבודה וממצאים מסקר טלפוני שנערך בקרב מדגם של 991 נכים מקרב אוכלוסיית מקבלי קצבת נכות כללית, בו נבדקו עמדותיהם בנוגע ל"חוק לרון" (תיקון לחוק ביטוח לאומי מ-2009, המאפשר לנכים להשתלב בשוק העבודה, באמצעות הפחתה הדרגתית של קצבת הנכות עם הגידול בהכנסות ולא הפסקה בבת אחת כפי שהיה החוק לפני התיקון) ולפעולות השיקום המקצועי בביטוח לאומי ואת מאפייני התעסוקה שלהם. בהמשך, מוצגים כלים שהרשויות או המגזר העסקי יכולים להפעיל כדי להגביר את שיעור התעסוקה בקרב נכים, באמצעות פיתוח מיזמים עסקיים-חברתיים. בין הממצאים: כ-39,000 איש, המהווים כ-19% מאוכלוסיית בעלי נכות כללית מועסקים, רובם בשוק החופשי (82%) במשרות חלקיות (53%) ובשכר נמוך (פחות מ-3,000 ש"ח); 21% בלבד שמעו או הכירו את התיקון בחוק; ישנו קשר חיובי בין המודעות לחוק לבין היקף הקשר של הנכה עם אנשי השיקום בביטוח לאומי (השתתפות בתוכנית שיקום, סיום תוכנית שיקום וחיפוש עבודה עם סיום התכנית), כאשר המודעות לחוק עולה ל-80%.

(נכות; קצבאות נכות; שיקום מקצועי; חוקים)

193 ​נאון, דניז; שטרוסברג, נורית; בן-שהם, אסף ואחרים:
בעלי מוגבלות בגיל העבודה בישראל: שכיחות באוכלוסייה, מאפיינים ומצב תעסוקה
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 110 בסדרת "מחקרים לדיון", ירושלים 2012, 156 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

באוגוסט 2009 נכנס לתוקפו תיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי - שינוי במבנה קצבת נכות כללית ובתנאי הזכאות לקצבה. מטרת השינוי היתה לעודד אנשים עם מוגבלות שמסוגלים לעבוד להשתלב בעבודה או להרחיב את היקף תעסוקתם. כדי להעריך את השלכות התיקון בחוק על מצב התעסוקה של בעלי מוגבלויות, נעשה מחקר מעקב על-ידי המוסד לביטוח לאומי ומאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל. בדו"ח הנוכחי מוצגים ממצאי השלב הראשון של המחקר. הדו"ח כולל נתונים על שיעור בעלי מוגבלויות שונות באוכלוסייה בגיל העבודה בישראל (67-18 שנים), מאפייניהם ומצב התעסוקה שלהם לפני כניסת התיקון בחוק לתוקפו. בהמשך יבוצע השלב השני של המחקר, שבו תיבדק השפעת התיקון בחוק על מצב התעסוקה. הראיונות התקיימו בין יולי 2009 למרס 2010. בין הממצאים: ל-24.7% מהאוכלוסייה בגיל העבודה היתה מוגבלות כלשהי; בקרב בעלי המוגבלויות ל-47% היו מספר מוגבלויות; לגברים היו יותר מוגבלויות מאשר לנשים, למבוגרים יותר מאשר לצעירים ולערבים יותר מאשר ליהודים; ל-54% מבעלי המוגבלויות לא היתה תעודת בגרות; 50% מבעלי המוגבלויות בגיל העבודה היו מועסקים; כ-2/3 מבעלי המוגבלויות דיווחו שהם עבדו בחמש השנים שקדמו לסקר; ל-67% מבעלי המוגבלויות היחידים היתה הכנסה חודשית הנמוכה מ-4,000 ש"ח, ול-68% מבעלי המוגבלויות הנשואים היתה הכנסה חודשית משני בני הזוג הנמוכה מ-8,000 ש"ח; לבעלי מוגבלות כפולה היו הכנסות ברמה הנמוכה ביותר, ולבעלי מחלות כרוניות המגבילות יכולת לעבוד היו הכנסות ברמה הגבוהה ביותר; בעת הראיון 22% מבעלי קצבת נכות עבדו לעומת 57% מאלו שלא קיבלו קצבת נכות; 28% ממקבלי קצבת נכות שלא עבדו דיווחו על מוטיבציה לעבוד לעומת 20% מבעלי המוגבלויות הלא-מועסקים שלא קיבלו קצבת נכות; 35% מבעלי מוגבלות נפשית בלבד הלא-מועסקים דיווחו על מוטיבציה לעבוד לעומת 17% מבעלי מוגבלות פיסית בלבד הלא-מועסקים.

(מוגבלויות; תעסוקה; הכנסה; הנעה לעבודה; קצבאות; קצבת נכות; חוקים)

194 ​פרידמן, יואב:
ענפי טכנולוגיות המידע: עובדים, שכר והתמודדות עם זעזועים
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2013.07 בסדרת ניירות תקופתיים, ירושלים 2013, 31 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: www.boi.org.il.

עבודה זו, עוסקת בהתפתחויות בתחומי התעסוקה, השכר, והרווחיות בענפי טכנולוגיית המידע (ICT) ב-15 השנים האחרונות ובייחודיות ההון האנושי של המועסקים בענפים אלו בישראל. העבודה התבססה על סקרי כוח-אדם, סקרי הכנסות, סקרי תעשייה וסקרי מסחר ושירותים של הלמ"ס, נתונים לגבי סטודנטים ובוגרי אוניברסיטאות ומכללות על-פי מקצועות, וקובץ חדש וייחודי העוקב אחר סיום לימודים, תעסוקה, ושכר של צעירים שהחלו את לימודיהם לתואר ראשון ב-1999/1998 - 2001/2000. בין הממצאים: מעל חמש שנים חולפות מהשלב שבו נצפה זעזוע חיובי בענף ועולה הביקוש לעובדים ועד לסיום תהליך ההתאמה בין הביקוש והיצע העבודה; מרבית מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה ובעלי תואר במדעי המחשב במשק מועסקים בענפי ה-ICT שהם ענפים מוטי יצוא (לכן נראה כי שער החליפין והביקושים משפיעים על שכרם); ב-2003-2001, בתגובה להתפוצצות בועת ה"דוט-קום" (והאינתיפאדה) ובעוד משקל בעלי משלח-יד אקדמי המועסקים בענפים אלו עולה, ירד השכר הריאלי למשרת שכיר בענפים אלו בכ-10%; ב-2009-2007, בתגובה לייסוף שער החליפין ולירידה בסחר העולמי, ירד השכר הריאלי בענפים אלו בכ-7%. מסקנת העבודה היא, כי השכר הגבוה של העוסקים בענפים אלו, בשילוב ההון האנושי הייחודי, מהווים "כרית" לספיגה של זעזוע שלילי.

(שוק העבודה; טכנולוגיית מידע; תעשייה עתירת ידע; רמת השכלה; שכר; שער חליפין; ייצוא)

195 ​פיכטלברג-ברמץ, אסנת; גרינשטיין, מירב:
היעדרויות הורים מהעבודה בשל מחלות הילדים
מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2013, 23 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

השתלבותן הגוברת של אימהות בשוק העבודה, הביא לגידול במספר הילדים בגיל הרך המתחנכים במסגרות חוץ-ביתיות. בעקבות זאת, גדל הקושי של עובדים להתמודד עם הקושי של היעדרות מעבודה לשם טיפול בילד חולה. מדינות מפותחות ובהן ישראל, מכירות בקושי זה ומנהיגות הסדרים לטיפול בילד או בבן משפחה חולה. בעבודה זו, המבוססת על עיבוד נתוני סקרי כוח-אדם של הלמ"ס לשנים
2011-2010, נבחנו היקף ההיעדרויות מהעבודה והסיבות להיעדרויות אלו, תוך בדיקת ההבדלים המגדריים. בין הממצאים: 6.3% מהמועסקים נעדרו במהלך כל השבוע הקובע של הסקר ו-12% נעדרו בחלק מהשבוע; 0.67% מהמועסקות נעדרות בשל מחלת ילד לעומת 0.28% מהגברים; 68.1% מהנעדרים בשל מחלת ילד או בן משפחה אחר הן נשים; 3.2% מהנשים נעדרו בשל מחלת ילד לעומת 1.8% מהגברים; פרופיל מועסקת הנוטה יותר להיעדר בשל מחלת ילד או בן משפחה אחר הוא של אישה נשואה, צעירה, יהודייה, גרה במרכז הארץ ובעלת משלח-יד בסטאטוס גבוה יחסית; פרופיל מועסק הנוטה יותר להיעדר מהעבודה בשל מחלת ילד/ בן משפחה דומה לזה של האישה - גבר יהודי, נשוי, מתגורר במרכז הארץ ובעל משלח-יד בסטאטוס גבוה.

(היעדרות מעבודה; גידול ילדים; מחלות גופניות; נשים עובדות; הבדלי מין)

196 ​הררי קמר, רעות:
פערים מגדריים בשוק העבודה בשנת 2012 - ישראל ביחס למדינות המפותחות בעולם: דוח לקראת יום האישה הבינלאומי 2013
מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2013, 35 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בדו"ח זה, השני בסדרה, מוצג מיקומה של ישראל ביחס לפערים המגדריים הקיימים בשוק העבודה הבין-לאומי ומתוארים דפוסי ההשתתפות של נשים וגברים בשלושה היבטים מרכזיים - השתתפות בכוח העבודה, תגמול וקידום בעבודה. ההשוואה המוצגת היא ביחס למדינות ה-OECD וביחס למדינות ה-G8. ההשוואה מתייחסת לגודל הפערים בין המדינות (מידת נגישותן של נשים למשאבים / הזדמנויות ולא לרמת או כמות המשאבים במדינה). נתוני הדו"ח מבוססים על דו"ח פערי המגדר השנתי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) לשנת 2012. בין הממצאים: בדירוג הכולל של הפער המגדרי, ישראל דומה למדינות ה-G8 (ציון 0.68 מ-1) ומעט מעל למדינות ה-OECD; הציון הגבוה ביותר של ישראל הוא בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה (88% משיעור השתתפות הגברים) לעומת 83% במדינות ה-G8 ו-81% במדינות ה-OECD; בישראל, נשים מתוגמלות ב-55% משכר הגברים לעומת 62% ב-OECD ו-61% ב-G8.

(שוק העבודה; הבדלי מין; שכר; הזדמנויות תעסוקה)

​​197 גולדפרב, יעל:
השתלבות בשוק העבודה של בוגרות סמינרים במגזר החרדי
מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2013, 21 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

בעבודה זו, מוצגים ממצאי ניתוח השוואתי בין בוגרות לימודי הנדסאות בסמינרים להוראה במגזר החרדי, לבין בוגרות לימודי הוראה במסלולים שונים באותם סמינרים, אשר לקחו חלק בתוכנית ההכשרה החלופית (6 סמינרים, מתוך כ 21 סמינרים המוכרים על ידי האגף להכשרת עובדי הוראה -במשרד החינוך). זאת, לשם בחינת ההבדלים בין שתי הקבוצות בהשתלבות בתעסוקה לאחר סיום לימודיהן. במסגרת העבודה, נבדקו נתוניהן של כל התלמידות שלמדו בסמינרים אלו בשנות הלימוד תשס"ה-תש"ע. בנוסף, נערך סקר טלפוני (נופו תלמידות שנשרו מהלימודים או טרם סיימו). בניתוח הסופי, נבדקו 305 בוגרות הנדסאות ו-237 בוגרות הוראה. בין הממצאים: 92.5% מבוגרות הוראה ו-90% מבוגרות הנדסאות השתלבו בשוק העבודה; 25% מבוגרות הנדסאות הסתייעו בסמינר למציאת עבודה לעומת 5.6% מבוגרות הוראה; שכרן הממוצע של בוגרות הנדסאות שעסקו במקצוען היה 5,157 ש"ח לעומת 3,317 בקרב בוגרות הוראה; 76.3% מבוגרות לימודי הנדסאות מסכימות במידה רבה עד רבה מאוד שעבודתן מאפשרת להן לפרנס את משפחתן בכבוד, לעומת 3.3% מבוגרות מסלולי ההוראה.

(נשים עובדות; יהדות חרדית; מכללות למורים; תכניות התערבות; שוק העבודה; שכר; שביעות רצון)

198 ​"החוק לעידוד של שילוב וקידום נשים בעבודה והתאמת מקומות עבודה לנשים, תשס"ח, 2008: דוח המועצה הציבורית לשילוב וקידום נשים בעבודה - המלצות ליישום החוק
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2013, 109 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

כחלק מהמאמצים לעידוד תעסוקת נשים בישראל, התקבל ב-2008 "החוק לעידוד של שילוב וקידום נשים בעבודה והתאמת מקומות עבודה לנשים, תשס"ח". החוק נועד לסייע בקידום מודעות ציבורית, שינוי התרבות העסקית, עידוד התאמת מקומות עבודה ונהלי עבודה להוֹרוּת בכלל ולנשים בפרט וקידומן ושילובן של נשים במקומות עבודה. כדי לקדם מטרות אלו, מחולקים מענקים ואותות הכרה למעסיקים שיבלטו בתחום שילובם השוויוני של נשים בפרט, והורים בכלל, בכוח העבודה הארגוני. לשם כך, הוקמה מועצה ציבורית, שתייעץ לשר הכלכלה במימוש החוק ובקביעת אמות המידה להענקת המענקים והאותות. בדו"ח זה, מובאות המלצות המועצה. במסגרת הדו"ח, מוצגים נתונים אודות פערים תעסוקתיים בין נשים לגברים בשוק העבודה בישראל ובהשוואה למדינות ה-OECD וה-8G. בין הממצאים: שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה הישראלי ב-2011 הגיע ל-68.6% (79.4% בקרב גברים); 24.7% מהנשים עבדו במשרות חלקיות (7.8%); מספר שעות העבודה הממוצע של נשים עמד על 36.9 (45.4); 40.1% מהנשים מועסקות במקצועות בעלות סטאטוס גבוה (36.3%); 47.9% מועסקות במגזר הציבורי (19.8%); שכרו החודשי הממוצע (ברוטו) של נשים עמד על 6,639 ש"ח (10,010 ש"ח); על-פי דו"ח הפורום הכלכלי העולמי (WEF) לבחינת פערים מגדריים, לישראל ניתן ציון כולל של 68% - בדומה למדינות ה-G8 ומעל למדינות ה-OECD (67%).

(שוק העבודה; מיגדר; נשים עובדות; חוקים)

199 ​תחושות אפליה בקרב מעסיקים ערבים, 2012-2011: נתונים שנתיים ורבעוניים
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2013, 18 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

מינהל המחקר במשרד הכלכלה, בשיתוף הרשות לפיתוח המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה, יזם סקר שוטף שנועד לעקוב אחר ההתפתחויות בפעילות עסקים בבעלות ערבים לשם שיפור ההבנה לגבי חסמי פעילות של עסקים אלו בכלכלה הישראלית, ולשם קידום ושילוב שוויוני יותר של המגזר הערבי בחברה ובכלכלה הישראלית. נושאי הסקר הם כוח-אדם, מצב כלכלי, חסמים ונושאים מיוחדים (אפליה, תחרות, עבודת יהודים בעסקים ערבים ועוד). בדו"ח זה, הראשון בסדרת הדו"חות המבוססים על הסקר, מתמקד בתחושת האפליה של עסקים ערבים בישראל. בין הממצאים: 54.7% מהמעסיקים הערבים (עם עובד שכיר אחד לפחות) סברו ב-2012 שעסקים בבעלות ערבים הופלו בהזדמנויות העסקיות שניתנו להם ובפעילותם הכלכלית, זאת לעומת 50% ב-2011; תחושת האפליה הגבוהה ביותר היתה בתחום השירותים העסקיים (80%) והנמוכה ביותר בענפי האירוח והאוכל (36.4%); לא נמצא קשר בין תחושת אפליה לבין מידת ההצלחה הכלכלית של העסק.

(ערביי ישראל; חברות עסקיות; הפליה)

200 ​אלפסי-הנלי, מיכל:
התוכנית הממשלתית לשילוב אנשים עם מוגבלות
מינהל המחקר והתכנון, משרד הכלכלה, ירושלים 2013, 53 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

ב-2009 יזם המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה שבמשרד הכלכלה, תוכנית כלל ממשלתית לשילוב עובדים עם מוגבלות במשרדי הממשלה. התוכנית נבנתה במתווה דו-שלבי. השלב הראשון נועד לשילוב כוח-אדם לא מקצועי במשרדי הממשלה והשלב השני נועד לאפשר לאנשים עם מוגבלות שרכשו השכלה אקדמאית או מקצועית, התנסות מקצועית משמעותית במקצוע שרכשו במסגרת המגזר הציבורי, תוך מינוף הניסיון שנרכש לשילוב עתידי מלא במגזר הציבורי או הפרטי. שלב א' של התוכנית מיושם מזה כשלוש וחצי שנים. הפעלת שלב ב' של התוכנית החלה בחודשים האחרונים. בדו"ח זה מוצגים ממצאי המחקר המלווה שנערך לשלב א' של התוכנית. אוכלוסיית המחקר כללה את כל העובדים בעלי מוגבלות ששולבו במסגרת המחקר (167 איש) ואת מנהליהם הישירים (122 איש). בפועל רואיינו 115 עובדים ו-93 מנהלים, באמצעות שאלונים ייעודיים ומובנים שחוברו עבור המחקר. בין הממצאים: משלחי היד העיקריים של עובדים אלו היו מזכירות, כוח עזר בבתי חולים, דואר וארכיב; 87% הביעו שביעות רצון גבוהה מהשילוב בתוכנית; 77% מהמנהלים הביעו שביעות רצון בדרגה 10-8 (על סולם מ-1 עד 10) מתפקודם של עובדים אלו.

(מוגבלויות; שיבוץ בעבודה; משרדי ממשלה; תוכניות התערבות)

201 ​שדמה, אילן:
תעסוקת האוכלוסייה הערבית בישראל לפי יישובים
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2014, 40 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.tamas.gov.il.

בסקירה זו, נבחנו מאפייני התעסוקה של האוכלוסייה הערבית בישראל, בפירוט ברמת היישוב הבודד (שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי, , מגדר, השכר הממוצע ותעסוקה ביישוב או מחוצה לו). בנוסף, נבחן הקשר בין מאפייני התעסוקה של היישוב לבין מאפייני היישוב עצמו (רמת השכלה, הרכב דמוגרפי ודתי, סוג היישוב, קרבה למוקדי תעסוקה ופריפריאליות). הסקירה, מבוססת ברובה על ממצאי מפקד האוכלוסין 2008 של הלמ"ס. במסגרת הסקירה, נכללו כל היישובים בהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית - כ-100 יישובים, כולל ערים מעורבות. הסקירה התייחסה לכלל היישובים, תוך התמקדות ביישובים מוסלמיים שאינם בדוויים. בין הממצאים: טווחי ההשתתפות בשוק העבודה ביישובים בהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית נעים בים 20% ל-50%; ביישובים נוצריים ובערים מעורבות נמצאו שיערי השתתפות גבוהים, בעיקר לעומת יישובים בפריפריה; ביישובים בהם שיעור התעסוקה היה גבוה, גם השכר הממוצע היה גבוה; שיעורי תעסוקת הנשים נעו בין 1.4% ל-49%, כאשר השיעורים הגבוהים ביותר היו בערים מעורבות ובקרב הנשים הבדוויות היו השיעורים הנמוכים ביותר.

(ערביי ישראל; שוק העבודה; כפרים ערביים; מגדר; יישובים עירוניים)

​202 ​פפרמן, בני; בר-צורי, רוני:
הצקות והתעמרות במקום העבודה
מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2013, 27 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.tamas.gov.il.

במחקר זה נבדקה סוגיית ההתעמרות וההצקות במקום העבודה באמצעות סקר כמותי שנועד לסייע במיפוי ראשוני של היקף התופעה ומאפייניה בישראל. במסגרת הסקר נבדקו: היקף תופעת ההצקות ההתעמרות וההתנהגות הפוגענית במקומות עבודה בישראל; גילוייה הבולטים של תופעה זו במקום העבודה - דפוסי התנהגות, חומרה ותכיפות; מעמדו של המציק כלפי קורבן ההצקה - ממונה, עמית בעבודה, לקוח או מקבל שירות; האם ישנם מאפיינים ייחודיים לנשואי /קורבנות ההצקות בעבודה; האם ישנם מאפיינים ארגוניים המייצרים / מנבאים הצקות כאלו בשכיחות גבוהה; דרכי התגובה וההתמודדות של העובדים עם ההצקות; ההשלכות וההשפעות של ההצקות במקום העבודה על הארגון. הסקר נערך בינואר-פברואר 2012 בקרב מדגם  של אוכלוסיית בני 18 ומעלה שמנה 1,120 איש. על-פי ממצאי הסקר, 55.4% מהשכירים בישראל נפגעו מהצקות בעבודה ב-2011 מדי פעם עד לעתים קרובות; 36.9% דיווחו שהם נפגעו מהצקות מנהלים, 33.6% מהצקות עמיתים ו-23.1% מהצקות לקוחות; 62.4% מהנשאלים הסכימו עם ההיגד שלמקום העבודה שלהם איכפת מכך שמציקים לעובדים.

(אקלים ארגוני; יחסי עובד - מעביד; יחסי עובד - לקוחות; חברים לעבודה)

203 ​שחם סורני, ליאורה:
מרכז "ריאן" לקידום תעסוקה בחברה הבדואית בנגב: עמדות המשתתפים כלפי הליווי התעסוקתי במרכז  ומאפייני התעסוקה שלהם
מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2013, 52 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

מרכז "ריאן" לקידום תעסוקה בחברה הבדואית בנגב, הוקם ב-2011 על-ידי, משרד התמ"ת, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ג'וינט - ישראל וגופים נוספים. המרכז נועד לספק תשתית תעסוקתית, הכשרות מקצועיות, עידוד יזמות עסקית, הכוונה להשכלה, עידוד מעסיקים לפתח מנגנונים תומכי תעסוקה (כדוגמת: הסעות, פתיחת סניף של חברות ביישובים עצמם כתמרוץ להעסקת נשים ועוד). מטרותיו של מחקר הערכה זה, היו ללמוד על אופן יישום המודל ומידת יעילותו, סיכום פעילות המרכז בשנתו הראשונה והתוויית דרך לקראת הרחבתו ליישובים נוספים. בפרסום זה, מוצגים ממצאי המחקר מנקודת מבטם של המשתתפים הרשומים במרכז. המחקר התבסס על ראיונות עם מדגם של 473 איש (מתוך 1,354 משתתפים פעילים). בין הממצאים: 44% היו בגילי 25-19 ו-56% היו בעלי השכלה יסודית או תיכונית ללא בגרות; שלוש פעילויות הליווי התעסוקתי הנפוצות ביותר שנערכו בששת החודשים שקדמו לסקר היו - שיחות אישיות עם אנשי הצוות של מרכז "ריאן" (82%), מתן מידע על אפשרויות תעסוקה (77%) והפנייה למקום עבודה ספציפי (77%).

(בדואים; נגב; תכניות התערבות; שירותי תעסוקה)

204 ​הנדלס, שוקי:
תחושת אפליה של עובדים ושל מחפשי עבודה, וגיוון תעסוקתי במקומות עבודה
מינהל מחקר וכלכלה, ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2013, 36 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בסקר זה, שבוצע בדצמבר 2012 - ינואר 2013, בקרב מדגם מייצג בן 1,050 משיבים של אוכלוסיית בני 67-18, נבדקו: תחושות אפליה אישית בעבודה של שכירים בישראל, בקבלה לעבודה ובמקום העבודה; תחושת אפליה אישית של עובדים המשתייכים לקבוצות שונות; תפיסות הציבור כלפי עומק תופעת האפליה בעבודה בישראל; היקף הרבגוניות במקומות עבודה כפי שהוא נתפס על ידי העובדים; עמדות המועסקים כלפי רבגוניות במקום העבודה; הידע של העובדים על החוק וביחס לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. בין הממצאים: 82.8% היו מועסקים ו-17.2% לא היו מועסקים (8.5% היו מחפשי עבודה
ו-8.6% עבדו בשנה האחרונה כשכירים); 39% העריכו שבמקום עבודתם קיימת רב-גוניות ניכרת של עובדים; 25% מכלל הנשאלים שחיפשו עבודה, מועסקים ולא מועסקים, השיבו שלא קיבלו אותם לעבודה בשל היותם - נשים, אימהות לילדים קטנים, מבוגרים, ערבים, דתיים, אנשים ממוצא מזרחי, עולים חדשים, משרתים במילואים או אנשים עם מוגבלות; 41% חשו מופלים במקום העבודה בשל השתייכותם לקבוצות שונות באוכלוסייה.

(שוק העבודה; הפליה; עמדות)

205 ​מלחי, אסף:
גברים חרדים בשירות צבאי טכנולוגי: השתלבות בוגרי מסלולי שח"ר בשוק העבודה - דו"ח מחקר הערכה
מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2013, 53 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

מסלול שח"ר (שירות חרדים) הוקם על-ידי צה"ל, ג'וינט - ישראל ותב"ת, והוא נועד לשילוב צעירים חרדים במסגרות צבאיות מקצועיות ולרכישת מקצוע וניסיון תעסוקתי. זאת, תוך שמירה על צביונם וייחודם התרבותי-חברתי של המשרתים. מטרותיו של מחקר הערכה זה היו: אפיון סוציו-דמוגרפי של הבוגרים; בחינת שביעות רצונם מהשירות ומהסיוע שקיבלו; בחינת תרומתו של המסלול להכשרה מקצועית-אזרחית ולהשתלבות במסגרות של לימודים גבוהים; בחינת תרומת השירות להשתלבות בשוק העבודה ולהשתלבות בחברה בכלל. המחקר נעשה ב-2012-2011, והשתתפו בו 270 מבוגרי שני המחזורים הראשונים (83% מהבוגרים ששירתו ב-2009-2007). בין הממצאים: גילם הממוצע של הבוגרים היה 26, ו-80% מהם היו נשואים ואבות לשני ילדים בממוצע; 72% מהבוגרים היו מרוצים במידה רבה או רבה מאוד משירותם הצבאי, ו-57% היו מרוצים במידה רבה או רבה מאוד מסוג ההכשרה הצבאית; 70% מהבוגרים עבדו בתום שירותם הצבאי ובמועד עריכת הסקר, לעומת 34% לפני השירות הצבאי; 36% מהבוגרים דיווחו שבעקבות השירות הם שיפרו את שליטתם במחשב, כרבע שיפרו את שליטתם בקריאה ובכתיבה באנגלית, וכ-20% שיפרו את שליטתם במתמטיקה; כ-60% מהבוגרים חשו שהם לא מיצו את יכולותיהם האישיות במסגרת שירותם הצבאי; כ-60% מהבוגרים העריכו שהם לא ימשיכו לעסוק בתחום הכשרתם הצבאית בשוק העבודה האזרחי.

(חרדים; שירות צבאי; הכשרה מקצועית; שוק העבודה; תכניות התערבות)

206 ​דו"ח תאונות העבודה שהסתיימו במוות בשנת 2012
אגף הפיקוח על העבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2013, 14 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בדו"ח זה מוצג ניתוח של תאונות העבודה הקטלניות שאירעו ב-2012, לפי ענפים ולפי מהות הפגיעה. בין הממצאים: ב-2012 נהרגו 60 עובדים כתוצאה מתאונות עבודה (לעומת 64 ב-2011) - 31 בענף הבנייה והבנייה ההנדסית (51.6%), 19 בענף התעשייה (31.4%), 9 בענף השירותים והמסחר (15%) ו-1 בענף החקלאות (2%); 24 עובדים (40%) נהרגו עקב נפילה מגובה, 16 מנפילת עצם או עקב מכה מעצם נע (27%), 5 עקב התמוטטות/קריסה (11%), 3 כתוצאה מלכידה (6%), 2 מהתחשמלות (6%), 3 כתוצאה מכוויה/התפוצצות (2%), 6 עקב פגיעת רכב (לא תאונת דרכים - 6%) ו-1 כתוצאה מחנק/הרעלה (5%); 36 מההרוגים (60%) היו ישראלים והיתר היו עובדים זרים או עובדים מהשטחים; הממוצע החמש-שנתי של הרוגים מתאונות עבודה עמד ב-2012 על 54.8 הרוגים בשנה (ב-2000 עמד הממוצע החמש-שנתי על 79 הרוגים בשנה); מספר ההרוגים עקב נפילה מגובה (סיבת המוות השכיחה ביותר) הממוצע נמצא במגמת עלייה.

(תאונות עבודה; פטירות; סיבות מוות)

207 ​ליס גינסבורג, גלי:
תעסוקת אקדמאים ערבים בישראל - סקר ייעודי: אפיון תהליכי המיון וההכנה המקדימה לעבודה בקרב אקדמאים ערבים בישראל, דו"ח 2
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2013, 31 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

בדו"ח זה, השני בסדרה, נדונים הנושאים הבאים: דיוקן האקדמאי הערבי אשר ניגש למבחני מיון והכנה לעבודה; דיוקן האקדמאי הערבי אשר עבר בהצלחה את מבחני המיון; הקשיים שבהם נתקלים האקדמאים הערבים במבחני המיון; תהליך ההכנות המקדימות למבחנים ולראיונות העבודה; ההיכרות וההסתייעות בפועל בגופים המסייעים לאקדמאים ערבים בחיפוש מקומות עבודה. במסגרת הדו"ח מוצגים ממצאי סקר, שמטרותיו היו להציג תמונת מצב עדכנית של מאפייני ההשכלה והתעסוקה של האקדמאים הערבים ולזהות חסמים המונעים מאקדמאים ערבים למצוא תעסוקה הולמת לכישוריהם ולהתקדם בשוק העבודה. בסקר השתתפו 1,005 אקדמאים ערבים (52.1% גברים ו-47.9% נשים). בין הממצאים: 75% מהמשתתפים היו בעלי תואר ראשון והיתר היו בעלי תארים גבוהים יותר; 30% נבחנו במבחני מיון לעבודה (36.1% מהגברים ו-23.3% מהנשים); 72.6% מאלה שנבחנו במבחני מיון חיפשו עבודה בשוק העבודה היהודי לעומת 45.2% מאלה שלא השתתפו במבחנים; 81.9% לא התכוננו למבחני המיון במכונים המתמחים בכך, ו-84.9% לא קיבלו עזרה בכתיבת קורות חיים; 89.8% לא הכירו תכניות ממשלתיות לסיוע בשילוב אקדמאים ערבים בשוק העבודה (86% מהגברים ו-94% מהנשים); 81.4% מאלה שדיווחו שהם מכירים את התכניות לא הסתייעו בהן; כשליש דיווחו שהם מכירים עמותות המסייעות לאקדמאים ערבים למצוא עבודה (40.4% מהגברים ו-25.6% מהנשים), אך 83.8% מהמכירים עמותות אלו לא נעזרו בשירותיהן. יש לציין, כי 82.8% מהמרואיינים עבדו בעת עריכת הסקר.

(ערביי ישראל; אקדמאים; שוק העבודה; תעסוקה; מיון כוח-אדם; חיפוש עבודה; תכניות התערבות; מדיניות ממשלתית)

208 ​תעסוקת חרדים - חוברת מידע, מהדורה שנייה
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2013, 28 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

חוברת מידע זו, שנוצרה על-ידי צוות פרויקט "שילוב חרדים" במוסד נאמן, מיועדת למנהלי ובעלי חברות וארגונים ולמנהלי משאבי אנוש בארגונים אלו. זאת, כדי לתת להם מידע על מאגר כוח-אדם זה ואפשרות לנצל את ההזדמנות העסקית הגלומה בנגישות לציבור זה. במסגרת החוברת, מוצגים נתונים מגוונים על השתלבות הציבור החרדי בשוק העבודה הישראלי. בין הממצאים: ב-2011-2002 עלה שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים מ-33.1% ל-48% ובקרב נשים חרדיות מ-45% ל-54.5%; שביעות הרצון של חרדים מהעבודה גבוהים משל כלל האוכלוסייה; 95.4% מכלל מעסיקי העובדים החרדים ימליצו לעמיתיהם לקלוט עובדים חרדים; 99.7% ממעסיקי חרדים ציינו כי לא נדרשה הכשרה מקצועית ייחודית לעובדים החרדים במסגרת העסק; משכורת ממוצעת של אקדמאי חרדי עומדת על 8,000 ש"ח לחודש (5,620 ש"ח לאקדמאית חרדית) לעומת 14,580 ש"ח של אקדמאי חילוני (8,950 ש"ח לאקדמאית חילונית); 60.3% מהעובדים החרדים המועסקים במקום עבודה חילוני דיווחו בסקר של משרד הכלכלה כי לא יעזבו לטובת משרה בסביבה חרדית, גם אם יוצע להם שכר ותפקיד זהה.

(יהדות חרדית; שוק העבודה; יחסי דתיים-חילוניים)

209 ​דגן בוזגלו, נוגה; קונור אטיס, אתי; אופיר, אריאן:
נשים בנות 60 ומעלה בשוק העבודה: דפוסי עבודה, תעסוקה ושכר
מרכז אדוה - מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל, תל-אביב 2014, 46 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

מסמך זה נבחנת תעסוקת נשים בסביבות גיל הפרישה. זאת, על רקע הכוונה לדחות את גיל הזכאות של נשים לקצבת זקנה ולפנסיה מגיל 62 לגיל 67, בדומה לגברים, אשר גיל הפרישה שלהם זהה לגיל הזכאות לקצבת זקנה ולפנסיה - 67, בעוד שאצל נשים ,גיל הפרישה הוא 67 אך גיל הזכאות הוא.62. הטיעון של מצדדי דחיית גיל הזכאות של נשים הוא מימוש עקרון השוויון בין שני המגדרים. מטרת המסמך היא בדיקת יכולתו של שוק העבודה לפרנס נשים במשך חמש שנים נוספות, בין גיל 62 לגיל 67. הבדיקה התבססה על נתוני שלושת מפקדי האוכלוסין האחרונים - 2008, 1995 ו-1983. הבדיקה כללה את קבוצות הגיל - 49-45, 54-50, 59-55, 64-60 ו-69-65. הבדיקה כללה את שיעורי ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בגילים אלה, את העיסוקים הנפוצים, את היקף המשרה ואת רמות השכר. בין הממצאים: ב-2008-1983 גדל שיעור השתתפותן של הנשים בכוח העבודה באורח ניכר בכל קבוצות הגיל, כאשר בקרב הגברים נרשמה ירידה מתונה; ב-2008 שיעור השתתפותן בכוח העבודה של נשים בנות 64-60 בעלות השכלה אקדמית עמד על 57%, בקרב בעלות תעודת בגרות / השכלה על-תיכונית אחרת על  46.4%  ובקרב בעלות עד 12 שנות לימוד על 27.3%, כאשר בקרב בנות 69-65 היו שיעורי ההשתתפות 29.8%, 18.7% ו-10% בהתאמה. מסקנת המסמך היא, כי מגמת הקיטוב בין נשים משכילות ובין נשים בעלות השכלה נמוכה תלך ותגבר. זאת, כאשר לנשים בעלות השכלה נמוכה אין כמעט הכנסה מפנסיה ושכרן נמוך. לכן, יש להגדיל את קצבת הזיקנה ולהימנע מדחיית גיל הזכאות לקצבת זיקנה ולפנסיה.

(נשים עובדות; קשישים; שוק העבודה; רמת השכלה; שכר; ביטוח פנסיוני; קצבאות זיקנה)

210 ​ישיב, ערן; קסיר (קלינר), ניצה:
שוק העבודה של ערביי ישראל: סקירת מאפיינים וחלופות למדיניות
החוג למדיניות ציבורית, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2013, 90 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של החוג: http://socsci.tau.ac.il/public/.

עבודה זו עוסקת באפיון הבעיות העיקריות בשוק העבודה של ערביי ישראל ובהצעת פתרונות לבעיות אלו באמצעות מדיניות ממשלתית. אפיון הבעיות מתבסס על בעיקר על נתוני הלמ"ס ועל מאמרים שנכתבו בנושא זה. העבודה מחולקת לשני פרקים עיקריים: בפרק הראשון - מאפייני שוק העבודה של ערביי ישראל - מוצגים נתונים בתחומי התעסוקה, ההכנסה, ההשכלה, האבטלה ועוד, תוך הדגשת הבעיות המרכזיות בשוק העבודה של ערביי ישראל. בפרק השני - חלופות מדיניות - מוצגות תכניות ממשלתיות וחוץ-ממשלתיות לטיפול בסוגיה וכן חלופות מדיניות בתחומי עידוד הביקוש לעבודה, הכשרה מקצועית, הכוון תעסוקתי, תעסוקת אקדמאים, עידוד תעסוקת נשים, שיפור התחבורה למקומות עבודה, תיווך בין מחפשי עבודה למעסיקים, צעדים להגברת האינטגרציה עם המגזר היהודי, הקמת מערך תומך של מעונות יום לילדים בזמן העבודה ועוד. הפתרונות המוצעים כוללים פירוט תקציבי וסימולציות של תסריטים עתידיים, לרבות התשואה הצפויה לצעדי המדיניות במונחים של תוספת תעסוקה, תוצר ורווחה כלכלית.

​(ערביי ישראל; תעסוקה; שוק העבודה; הכשרה מקצועית; התערבות ממשלתית; מדיניות ממשלתית)

211 סבירסקי, שלמה; קונור-אטיאס, אתי; אופיר, אריאן:
עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית: דו"ח לשנת 2012
מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2013, 27 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

בדו"ח זה מוצגים נתונים על מצב התעסוקה והשכר וחלוקת ההכנסה בין העובדים למעסיקים. מקורות הנתונים העיקריים ששימשו להכנת הדו"ח הם הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי ומינהל הכנסות המדינה. בין הממצאים: חלוקת ההכנסה הלאומית בין העובדים למעסיקים ב-2012 היתה 15% למעסיקים ו-62% לעובדים (כמו ב-2011), והמגמה בשני העשורים האחרונים היא של ירידה בחלקם של העובדים; חלקם של המעסיקים בחלוקת ההכנסה במגזר העסקי היה 25% ב-2012 (20% ב-2002) וחלקם של העובדים היה 57% (61% ב-2002); בכל העשור האחרון השכר החציוני לשכיר לא עלה על 63% מהשכר הממוצע לשכיר (ב-2010, כאשר השכר הממוצע במחירי 2012 עמד על 9,484 ש"ח, השכר החציוני עמד על 5,806 ש"ח); ב-2011, 25.8% מכלל השכירים במשק קיבלו שכר המוגדר על-ידי ה-OECD כנמוך - 2/3 מהשכר החציוני במשק; עם מקבלי השכר הנמוך נמנו 34.7% מהנשים, 34.3% מהערבים, 34% מחסרי תעודת בגרות ו-26.8% מהעולים ממדינות חבר העמים; בענפי התעשייה והבנקאות והשירותים נרשם השיעור הגבוה ביותר של המשתכרים פי 3+ מהשכר הממוצע - 6.5% ו-5.8% בהתאמה; ב-2010 היה חלקו של המאון העליון במעגל ההכנסות 14.1% - שיעור גבוה בהשוואה בין-לאומית; בין 2002 ל-2012 גדלה ההכנסה הלאומית ב-46%, בעוד שהכנסת העובדים גדלה ב-35% והכנסת המעסיקים גדלה ב-160%.

(שוק העבודה; תעסוקה; שכר; הכנסה; מנהלים; משלחי-יד; תעשייה; תעשייה עתירת-ידע)

212 ​כץ, חגי; יוגב-קרן, הילה:
שוק העבודה של המגזר השלישי בישראל: נתונים ומגמות - 2009-2000
המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2013, 74 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://cmsprod.bgu.ac.il/Centers/ictr.

בעשורים האחרונים התפתח מאוד המגזר השלישי בישראל, וב-2009 היו בו כ-375,000 משרות שכיר (13.3% מכלל המשרות במשק), בעיקר במתן שירותים בתחומי החינוך והרווחה. בעבודה הנוכחית נותח שוק העבודה בארגונים ללא כוונות רווח בישראל, תוך בחינת מאפייני המועסקים ונתוני ההעסקה והשכר שלהם, זיהוי דפוסים המייחדים את ארגוני המגזר בתחום זה וקידום הבחנות בין-מגזריות. במסגרת העבודה נבנה בסיס נתונים מקיף ל-2009-2000, שהתבסס על שלושה מקורות: מסד הנתונים של המרכז לחקר המגזר השלישי בישראל (המכיל נתונים על כל ארגוני המגזר השלישי); בסיס הנתונים ממקורות מנהליים על הכנסות פרטים של הלמ"ס ונציבות מס ההכנסה; מפקד האוכלוסין 2008.
כוח-האדם במגזר השלישי הוגדר ככל העובדים שהועסקו כשכירים במגזר השלישי בשנה המדוברת במשך כל פרק זמן ובכל היקף משרה. בין הממצאים: בעשור 2009-2000 נרשמה עלייה של כ-100,000 משרות - גידול מצטבר של 22%; תחום הפעילות הבולט ביותר במגזר השלישי היה חינוך ומחקר (44% מהעובדים במגזר השלישי הועסקו בתחום זה) ולאחריו תחום הרווחה (17%); 60% מהעובדים במגזר השלישי הועסקו במחוזות תל-אביב וירושלים; 67% הועסקו בערים המרכזיות מאוד (אשכולות 10-8 במדד הפריפריאליות, לעומת 3% באשכולות 3-1 הפריפריאליים מאוד); כשני שלישים מהמועסקים בארגונים היו בעלי ותק של עד שנתיים בארגון, ורק כרבע היו בעלי ותק של יותר מ-6 שנים בארגון; השכר במגזר השלישי נמצא נמוך מהממוצע הארצי, ונמצאה שונות רבה בשכר לפי תחום הפעילות או משלח-היד (תחום הבריאות הוא התחום שבו היה השכר הגבוה ביותר, אך הועסקו בו רק כ-7% מהמועסקים במגזר).

(מלכ"רים; שוק העבודה; משלחי-יד; שכר)

213 ​בן נאים, גלית:
מוביליות השכר בקצוות ההתפלגות בשנים 2011-2010
"הרבעון הישראלי למסים", ל"ג: 132 (נובמבר 2013), עמ' 23-7. המאמר מופיע בדף האינטרנט של המוזיאון הישראלי למסים: http://ozar.mof.gov.il/museum/.

במאמר זה מנותחת מוביליות השכר היחסית במשק הישראלי ב-2011-2010. הניתוח בוצע באמצעות מטריצת העברות (כלי מקובלי לאמידת מוביליות כשינוי מיקום יחסי), מוצגת תמונת מצב של המוביליות בעשור האחרון. בין הממצאים: מגמת ירידת המוביליות של העשירון התחתון נמשכה וב-2011-2008 ירדה בכ-10%; ההסבר המרכזי לירידה זו הוא הגידול בשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה החרדית; שיעור המועסקים בעשירון התחתון ירד מ-82% ב-2009 ל-76%; בעשירוני 7-4 נרשמה עלייה מתונה במוביליות ב-2011 לאחר ירידה חדה ב-2010-2008 - 38% מאנשי עשירון 4 טיפסו לפחות לעשירון אחד גבוה יותר, בעוד ששיעור אלו שירדו לעשירונים נמוכים יותר עמד על 22%; ירידה במוביליות נרשמה בשתי קצוות התפלגות ההכנסות; רמת המוביליות של העשירון התחתון בישראל גבוהה בהשוואה לממוצע מדינות האיחוד האירופי, בעוד שרמת המוביליות של העשירון העליון נמוכה יותר;
ב-2011 נמשכה מגמת ירידת המוביליות במאון העליון ובאלפיון העליון בפרט.

(שכר; מעמד בעבודה; משלחי-יד)

214 ​נאון, דניז; כאהן-סטרבצ'ינסקי פאולה ואחרים:
השתלבות צעירים בתעסוקה - משאבים, חסמים וצרכים: ממצאים עיקריים
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, פרסום מס' דמ-13-365 בסדרת דוחות מחקר, ירושלים 2013, 61 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.jdc.org.il/brookdale.

בעשורים האחרונים גדל הקושי של צעירים רבים להשתלב בשוק העבודה בעולם ובישראל. בדו"ח זה מוצגים ממצאי מחקר אודות מאפיינים של צעירים בסיכון לאי-תעסוקה או לתעסוקה ברמה נמוכה, על מידת הצלחתם בשילוב בעבודה ובלימודים, קשייהם, הסתייעותם במערכות שונות וצורכיהם בסיוע נוסף. מטרות המחקר היו הגברת המודעות לצורכי צעירים אלו ויצירת בסיס לתכנון צעדי מדיניות ותכניות שיקלו את המעבר לחיים בוגרים. במסגרת המחקר, נערך ריאיון עם מדגם משוקלל של כ-1,200
בני 26-23 שכלל שלוש קבוצות: בעלי עד 12 שנות לימוד (עובדים ולא עובדים); בעלי מוגבלות; בעלי יותר מ-12 שנות לימוד שאינם עובדים ואינם לומדים לימודים על-תיכוניים. הממצאים מוצגים בנפרד עבור כל קבוצה. בין הממצאים: מוגבלות מהווה חסם משמעותי להשתלבות בתעסוקה - 38% מהצעירים שאינם עובדים ואינם לומדים הם בעלי מוגבלות כלשהי; רוב הצעירים שאינם עובדים מעוניינים לעבוד - כמחציתם דיווחו שהם זקוקים לעזרה, בעיקר להכוונה ולייעוץ. צעירים בעלי מוגבלות מעוניינים גם בליווי והשמה. עד 10% בכל אחת מהאוכלוסיות השתתפו בסדנאות הכנה לעבודה.

(צעירים; שוק העבודה; מוגבלויות; רמת השכלה)

215 ​מרום, שירלי:
הכשרה צבאית לאוכלוסייה החרדית ותרומתה לשילוב ולקידום בתעסוקה
"גדיש", כרך י"ד: חורף תשע"ד (2014), עמ' 55-45. המאמר מופיע בדף האינטרנט של האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך: www.education.gov.il.

תוכנית שח"ר, המשותפת לצה"ל לתב"ת (מיזם משותף לממשלת ישראל ולג'וינט), מאפשרת לגברים חרדים חייבי גיוס בגילי 28-22 להשלים פערי השכלה, לרכוש מקצוע, להתנסות בעבודה ולרכוש מיומנויות עבודה, תוך כדי מילוי חובת השירות הצבאי, המותאם לאורח החיים החרדי. במאמר זה, נסקרת התפתחות התוכנית ומוצגים נתונים אודותיה. בין הממצאים: בשנתה הראשונה של התכנית, גויסו כ-40 צעירים חרדים וב-2010 גויסו 400 איש; לכ-60% מהמשרתים בתכנית במסגרת חיל האוויר ישנה מוטיבציה ליציאה לקצונה ולשירות קבע - השיעור הגבוה ביותר מכל האוכלוסיות המשרתות בחיל; כ-85% מבוגרי התוכנית מועסקים בחברות מהמובילות במשק, חברות היי-טק ועוד; במחקרי הערכה נמצא כי שיעורי התעסוקה של הבוגרים הכפיל את עצמו וכי מעסיקים הביעו שביעות רצון גבוהה ממועסקים בוגרי התוכנית.

​(יהדות חרדית; שוק העבודה; תכניות התערבות; הכשרה מקצועית; גיוס לצבא; שביעות רצון)

216 ​קוליק, ליאת:
עמדות כלפי עולם העבודה וחוסן תעסוקתי בקרב נשים חרדיות עובדות
"גדיש", כרך י"ד: חורף תשע"ד (2014), עמ' 95-86. המאמר מופיע בדף האינטרנט של האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך: www.education.gov.il.

במחקר זה, הושוו העמדות ביחס לעולם העבודה בין נשים חרדיות עובדות לבין נשים חרדיות שאינן עובדות. בנוסף, נערכה השוואה בין נשים חרדיות לבין נשים שאינן חרדיות במדדי רווחה נפשית וכלכלית ובאופן שבו הן פותרות את המתח בין הבית לבין העבודה. מדגם המחקר כלל 549 נשים - 325 נשים חרדיות עובדות ו-224 נשים חרדיות שאינן עובדות. במחקר שולבו שיטות כמותיות (שאלונים מובנים) ואיכותניות (ראיונות עומק). בין הממצאים: הנשים החרדיות (עובדות ושאינן עובדות), הביעו שביעות רצון גבוהה בהרבה מהחיים מזו של הנשים שאינן חרדיות, והעריכו את מצבן הבריאותי כטוב יותר, אף כי מצבן הכלכלי היה ירוד יותר בהשוואה לאלו שאינן חרדיות; נשים חרדיות שאינן עובדות העריכו שמצבן הכלכלי ירוד באופן מובהק יותר מן הנשים המצויות בשוק העבודה, ללא הבדלים מובהקים בהערכת מצבן הבריאותי ושביעות הרצון מהחיים; הנשים שאינן עובדות מקדישות לעבודות הבית זמן רב יותר מהנשים העובדות הן מפני שהן נמצאות יותר בבית והן מפני שיש להן יותר ילדים קטנים הדורשים טיפול; נשים חרדיות שאינן עובדות זוכות לעזרת הבעל יותר מהנשים העובדות; אסטרטגיית ההתמודדות השכיחה עם קונפליקט בית-עבודה בקרב נשים עובדות (חרדיות ושאינן חרדיות) בתוך הבית היתה "האצלת סמכויות" ובעבודה "אשת על", אם כי התגלו הבדלים בין הקבוצות בעוצמת השימוש באסטרטגיות השונות.

(נשים עובדות; יהדות חרדית; קונפליקט בינתפקידי; תפקידים במשפחה; שביעות רצון; מיצב חברתי-כלכלי)


י"ג. רמת חיים, רווחה וסעד


פרסומים

217 אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2008
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1530, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד הפנים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגות תוצאות מחקר על אפיון ודירוג של יחידות גאוגרפיות שונות בישראל לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה. היחידות הגאוגרפיות המוצגות בפרסום הן הרשויות המקומיות והאזורים הסטטיסטיים. במחקר נכללו שני ניתוחים שנערכו בנפרד לגבי יחידות גאוגרפיות אלו: בניתוח עבור הרשויות המקומיות נכללו העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ובניתוח עבור האזורים הסטטיסטיים נכללו הן האזורים הסטטיסטיים ביישובים העירוניים הגדולים (יותר מ-10,000 תושבים) והן המועצות המקומיות שאינן מחולקות לאזורים סטטיסטיים (עד 10,000 תושבים). כל הניתוחים התבססו על ניתוח רב-משתני של מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה ומשקי-הבית. מקורות הנתונים היו נתונים של הלמ"ס ממפקד האוכלוסין 2008 ונתונים של משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי והמשרד לשירותי דת. באמצעות שיטת ניתוח הגורמים התקבל מדד המשקף את הרמה החברתית-כלכלית של אוכלוסיית היחידה הגאוגרפית. לאחר מכן, באמצעות ניתוח אשכולות, סווגו היחידות הגאוגרפיות לקבוצות הומוגניות בהתאם לרמתן החברתית-כלכלית. כמו כן, נכללים בפרסום אומדני פיזור ערכי המדד החברתי-כלכלי בתוך היישובים המחולקים לאזורים סטטיסטיים ובתוך המועצות האזוריות.

(מיצב חברתי-כלכלי; אוכלוסייה; משקי-בית; יישובים; רשויות מקומיות; עיריות; מועצות מקומיות; מועצות אזוריות; רמת השכלה; הכנסה; תעסוקה; גמלאות; הבטחת הכנסה; דיור; גודל משפחה; 

כלי-רכב; מחשבים)

218 ​סקר הוצאות משק-הבית, 2011: סיכומים כלליים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1517, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

​בפרסום זה מוצגים נתונים מסקר הוצאות משק-הבית ל-2011. עד 1997 נעשה הסקר כל 5 שנים, ומאז הוא נעשה מדי שנה. החל ב-1997, משלבת הלמ"ס את נתוני ההכנסות המתקבלים מסקר זה עם נתוני ההכנסות מ"סקר הכנסות" במערכת אחת. נתוני ההכנסות ותשלומי החובה המובאים בפרסום זה מבוססים על "הסקר המשולב", ונתוני ההוצאות מבוססים על "סקר הוצאות משק-הבית" בלבד. הסקר כלל את כל האוכלוסייה, פרט לתושבי קיבוצים, מושבים שיתופיים, בדואים הגרים מחוץ לישובים ודיירי מוסדות. בין הממצאים: ההוצאה החודשית הממוצעת של משק-בית לסל מצרכים ושירותים הסתכמה ב-2011 ב-13,967 ש"ח (ללא שינוי במונחים ריאליים לעומת 2010); משקל המזון (כולל ירקות ופירות) בסל הצריכה היה 16.1% (16.4% ב-2010), ומשקל הדיור היה 25.1% (25% ב-2010); קבוצת התצרוכת הגבוהה ביותר במשקי-בית שבחמישון התחתון היתה דיור (25%), ובמשקי-בית שבחמישון העליון היא היתה תחבורה ותקשורת (24.4%); ההוצאה לחינוך, תרבות ובידור היתה גבוהה פי 2.4 בחמישון העליון מאשר בחמישון התחתון, וההוצאה לתחבורה ותקשורת היתה גבוהה פי 4.3 בחמישון העליון; ההוצאה לנפש בחמישון העליון נמצאה גבוהה פי 4.1 מההוצאה לנפש בחמישון התחתון; ל-76.1% ממשקי-הבית שבעשירון העליון היה מדיח כלים ב-2011, לעומת 7.1% ממשקי-הבית שבעשירון התחתון; ל-49.7% ממשקי-הבית שבעשירון העליון היו שתי מכוניות לפחות ב-2011, לעומת 1.9% ממשקי-הבית שבעשירון התחתון; ל-84.1% ממשקי-הבית שבעשירון העליון היתה דירה בבעלות ב-2011, לעומת 38.6% ממשקי-הבית שבעשירון התחתון; הערך הממוצע של דירה בבעלות בעשירון העליון היה גדול פי 2.8 מהערך הממוצע בעשירון התחתון; 54.8% מההכנסה החודשית בעשירון התחתון היו מקצבאות ומתמיכות, לעומת 4.4% בלבד בעשירון העליון.

(משקי-בית; הכנסה; הוצאות משפחה; צריכה; מוצרים בני-קיימה; דיור; מזון; תרבות; בידור; חופשה; תחבורה; תקשורת; שירותי בריאות; שירותי חינוך; קצבאות; פנסיה; מסים; שכר; שכר דירה)

219 ​אנדבלד, מירי; הלר, אורן; ברקלי, נתנאלה; גוטליב, דניאל:
ממדי העוני והפערים החברתיים: דוח שנתי - 2012
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2013, 75 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

"משפחה ענייה" מוגדרת כזו שהכנסתה הפנויה (הכנסה לאחר קבלת קצבאות הביטוח הלאומי ותשלומי העברה אחרים ובניכוי מסים ישירים) היא נמוכה מ"קו העוני" - 50% מההכנסה החציונית הפנויה במשק. בפרסום זה מוצגים ממצאים על ממדי העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות ב-2012, המתבססים על נתונים מתוך סקר הכנסות והוצאות משקי-הבית המשולב של הלמ"ס ועל עיבודים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי. יש לציין, כי בשל שינויים שערכה הלמ"ס בסקרי הכנסות והוצאות משק הבית, נוצר שבר בסדרה הסטטיסטית ולכן לא ניתן להשוות את הממצאים לשנים קודמות. בין הממצאים: ב-2012 עמדה תחולת העוני של משפחות על 19.4%, תחולת העוני של נפשות עמדה על 23.5% ותחולת העוני של ילדים עמדה על 33.7%; ב-2012 היו בישראל 439,500 משפחות עניות, שבהן חיו 1,754,500 נפשות, בתוכן 817,200 ילדים; מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות הכספיות נטו ירד ב-2012 והגיע לרמה של 0.3767, כאשר לפי הכנסות כלכליות המדד ירד ל-0.4885; תחולת העוני של משפחות עם ילדים המהוות כמעט מחצית מסך המשפחות העניות, עמדה ב-2012 על 24.8% - בעוד שתחולת העוני של משפחות עם 3-1 ילדים נמוכה מהממוצע הארצי ומגיעה ל-18.5%, תחולת העוני של משפחות גדולות עם 4 ילדים ויותר גבוהה בערך פי 3 מזו של משפחות קטנות יותר - 56.6% והיא מגיעה לכשני שלישים לגבי משפחות עם 5 ילדים ומעלה; תרומת תשלומי ההעברה לחילוץ של משפחות קטנות מעוני גבוהה בהרבה מזו של המשפחות עם 4 ילדים ויותר - 24.6% בהשוואה ל-6.7% בלבד.

(עוני; הכנסה; התחלקות ההכנסות; משפחות במצוקה; קצבאות)

220 ​טולידנו, אסתר:
נשים המקבלות דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי בשנת 2013
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, סקר מס' 253 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2014, 58 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

לתשלום דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי זכאית אישה גרושה או נפרדת או ידועה בציבור אשר יש ברשותה פסק-דין למזונות שניתן על-ידי בית-משפט או בית-דין מוסמך מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום). בפרסום זה מוצגים נתונים על הנשים שקיבלו דמי מזונות ב-2013 לפי הגיל, המצב המשפחתי, הדת, יבשת הלידה, מספר הילדים, יישוב המגורים, מצב התעסוקה, סוג התשלום (לפי תקנות או לפי פסק-דין), סוג בית-הדין שקבע את דמי המזונות, גובה התשלום ועוד. נוסף על כך, מובאים נתונים על נשים שקיבלו השלמת הכנסה כתוספת לדמי המזונות, על הבעלים החייבים והיקף חובותיהם (לראשונה גם על מצב תעסוקתם) ועל פעולות אכיפה שננקטו נגד החייבים. הדו"ח כולל השוואות לנתוני שנים קודמות וכן פירוט לפי יישובים וסניפים של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: בסוף 2013 היו כ-51,000 תיקי מזונות פעילים במוסד לביטוח לאומי - כ-18,600 תיקים של נשים שקיבלו דמי מזונות בתקופה זו  וכ-33,000 תיקים של נשים שחדלו לקבל תשלום אך נשאר חוב של בני הזוג; ב-2013 שילם המוסד לביטוח לאומי כ-419 מיליוני ש"ח דמי מזונות, וסך התקבולים מבני הזוג החייבים לתקופה זו היה כ-201 מיליוני ש"ח, שהם כ-48% מסך התשלומים ששולמו לנשים בשנה; סך החוב שהצטבר מאז הפעלת חוק המזונות ב-1972 הגיע לכ-4.8 מיליארדי ש"ח, שכשליש מהם הוא "חוב אבוד"; שיעור הנשים הזכאיות להשלמת הכנסה מכלל הנשים שקיבלו דמי מזונות ב-2013 היה 21.7% - 3,910 נשים.

(מזונות; הבטחת הכנסה; בתי-משפט; המוסד לביטוח לאומי)

221 ​וסרשטיין, שנטל:
מקבלות גמלאות אִמָּהוּת בשנת 2012
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 247 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2013, 84 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים על נשים שקיבלו אחת מגמלאות האִמָּהוּת - מענק לידה, שמירת הריון, דמי לידה, קצבת לידה, קצבה מיוחדת ותגמול מיוחד - וכן על נשים ששולם עבורן מענק אשפוז לבתי-החולים ועל גברים שקיבלו דמי לידה לאב. בפרסום נסקרים מאפיינים דמוגרפיים של מקבלי הגמלאות וכן מאפייני עבודה ושכר והתפלגויות לפי מחוזות ולפי סניפים של המוסד לביטוח לאומי. לגבי נשים שקיבלו גמלה לשמירת הריון מובאים גם מאפיינים רפואיים. בין הממצאים: מספרן של הנשים שקיבלו מענק לידה ב-2012 היה כ-169,000, שכ-66% מהן קיבלו דמי לידה; מספרן של הנשים שקיבלו מענק אשפוז היה 167,666, מתוכן 2,939 (8%) קיבלו את המענק עבור לידת פג; מספרן של הנשים המקבלות גמלה לשמירת הריון עולה בהתמדה, וב-2012 הוא הגיע ל-10,847; שיעורן של הנשים שקיבלו גמלה לשמירת הריון מתוך כלל הנשים שקיבלו דמי לידה ב-2012 היה 9.7%; 425 גברים קיבלו דמי לידה ב-2012, לעומת 281 ב-2008; כ-75% מגברים אלה קיבלו דמי לידה ליום בסכום העולה על השכר הממוצע במשק;.

(גמלאות; לידה; הריון)

222 ​פינטו, אופיר:
מקבלי קצבת נכות בשנת 2012
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 252 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2013, 46 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בדצמבר 2012 היה מספר מקבלי קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי 219,678 איש. בפרסום הנוכחי מוצגים מאפיינים דמוגרפיים, רפואיים ותעסוקתיים של מקבלי הקצבה ב-2012. ניתוח המצב הרפואי והמצב התעסוקתי נעשה בנפרד, לשם תיאור פרופיל שכיח של הנכה המקבל קצבה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: כ-20% ממקבלי קצבת נכות הם בני 60 ומעלה, אך 3/4 בהם הצטרפו למערכת כשהיו 􀀹צעירים יותר; לעומת זאת, על אף משקלם הקטן מבין כלל מקבלי הקצבה (פחות מ-1%), כ-12.5% מהמצטרפים החדשים מדי שנה הם בני 19-18; לכ-80% ממקבלי קצבת נכות נקבעה דרגת אי-כושר השתכרות מלאה. עם זאת, מבין המצטרפים החדשים רק ל-73% נקבעה דרגה מלאה; לכ-17% ממקבלי קצבת נכות נקבעו אחוזי נכות רפואית של 100% ודרגת אי-כושר מלאה, עם זאת, מבין המצטרפים החדשים שיעורם הוא כרבע;92%  ממקבלי קצבת נכות זכאים לקצבה לצמיתות, עם זאת, רק ל-53% מן המצטרפים החדשים נקבעה החלטה צמיתה, לעומת 96% מהנכים הוותיקים.

(נכות; קצבאות נכות; בריאות גופנית; בריאות הנפש; פיגור שכלי; תעסוקה; מצב משפחתי; רמת השכלה)

223 ​בנדלק, ז'ק:
ממוצעי שכר והכנסה לפי יישוב ולפי משתנים כלכליים שונים, 2011
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 249 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2013, 212 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים מפורטים על התפלגויות השכר וההכנסה של העובדים השכירים והעצמאיים המבוטחים במוסד לביטוח לאומי. הפירוט נעשה לפי יישובים, צורות יישוב, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות ולפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים של העובדים. זאת, בממוצע לחודש עבודה ולשנה. כמו כן, מובאים נתונים על העובדים לפי משך העבודה, ריבוי משרות, הענף הכלכלי הראשי, השכר הממוצע לפי עשירונים, מדד ג'יני לאי-שוויון בהתחלקות ההכנסות, אחוז המשתכרים עד שכר המינימום, אחוז המשתכרים פי 2, 3, 4 ויותר מפי 4 מהשכר הממוצע, השכר הממוצע לפי גודל המעסיק, ההכנסה של משפחות עובדים, ההכנסה לפי מספר הילדים במשפחה ועוד. הנתונים שבפרסום מתבססים בעיקר על קובץ הבריאות המרכזי (בעבר, קובץ מס מקביל), המנוהל על-ידי המוסד לביטוח לאומי, וכן על מודל המס של מינהל הכנסות המדינה ועל הסקרים הבאים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: סקר הכנסות, סקר הוצאות משקי-הבית וסקר כוח-אדם.

​(שכר; הכנסה; פנסיה; התחלקות ההכנסות; שכירים; עובדים עצמאיים; יישובים)

224 ​אנדבלד, מירי; גוטליב, דניאל:
מעמדן הכלכלי-חברתי של נשים בישראל, 2011-1997
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 113 בסדרת מחקרים לדיון, ירושלים 2013, 38 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בעבודה זו, נדונו השינויים במצבן החברתי-כלכלי של הנשים בישראל, בהשוואה למעמד הגברים
ב-2011-1997. זאת, כדי לבדוק בין היתר האם העוני בישראל מאופיין בתהליך של פמיניזציה. העבודה התבססה בעיקר על נתוני סקרי הכנסות של הלמ"ס לשנים הנסקרות. בין הממצאים: תחולת העוני הכלכלי של נשים (הכנסות מעבודה שכירה ועצמאית, מפנסיה, מתעסוקה ומהון - לפני התערבות המדינה באמצעות מיסים וקצבאות) גבוהה בכ-20%-15% מזו של גברים; ההכנסה הכוללת של משק-בית בראשות אישה הסתכמה ב-2010 ב-11,804 ש"ח (15,878 ש"ח למשק-בית בראשות גבר), 69.1% מההכנסה של משק-בית בראשות אישה נבעה מעבודה (82%), 18.5% מתמיכות (9.4%), 3.6% מהון (3.5%) ו-8.8% מפנסיה (5%); ב-2010-1999 ירד משקלן של נשים בענפים בעלי שכר ממוצע לשעה נמוך, כגון שירותים למשק-בית (מ-87% ל-26%) ועלה בענפים בעלי שכר ממוצע לשעה גבוה, כגון בנקאות (מ-56% ל-92%). לסיכום, אפליית נשים בישראל עדיין נמשכת וההטבה הקלה במצב הנשים הושפעה מגורמים הקשורים בצמצום העוני שמקורם בשווקים ולא במדיניות הממשלה.

(מיצב חברתי-כלכלי; נשים; שוק העבודה; רמת ההשכלה; מדיניות ממשלתית; עוני)

225 ​פינטו, אופיר:
פעילות אגף השיקום, 2012
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 251 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2013, 38 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי עוסק בפיתוח, הפעלה והספקת שירותי שיקום מקצועי, הכוללים הכשרה מקצועית והשמה בעבודה לזכאים שנפלטו משוק העבודה או שהם נעדרי ניסיון תעסוקתי, וזאת במטרה לשלבם בעבודה המתאימה לכישוריהם המקצועיים וליכולתם התפקודית (רוב הפונים לאגף השיקום הם מקבלי קצבת נכות). אחד האמצעים העיקריים בעבודת השיקום הוא הקשר האישי בין המשתקם לפקידי השיקום. כמו כן, עוסקים פקידי השיקום במתן חוות דעת מקצועיות לאגפי הגמלאות בנושאים שונים, והם מסייעים לאוכלוסיות שונות במיצוי הטבות כספיות ומטפלים בשעת משבר בנכים ובאלמנות, מתוקף היותם עובדים סוציאליים. הפרסום הנוכחי נועד לתאר את פעילות אגף השיקום בקרב אוכלוסיות שונות ולהציג את מאפייני המשתקמים. בין הממצאים: 9,382 איש פנו לאגף השיקום ב-2011, ובסך הכל טיפל האגף בשנה זו ב-21,192 זכאים, 80% השתייכו לענף נכות כללית, 13% לענף נפגעי עבודה, 5% לענף שאירים ו-3% לענף נפגעי איבה;  4,072 איש, שהם כ-74% מהאנשים שסיימו בהצלחה תוכנית שיקום ב-2012, הצליחו להשתלב בשוק העבודה החופשי (לא כולל מי שהטיפול בהם הופסק), וכ-12% נוספים סיימו תהליך הכשרה וחלקם צפויים להשתלב בעבודה בשנה הבאה.

(המוסד לביטוח לאומי; שיקום מקצועי; הכשרה מקצועית; תעסוקה; שיבוץ בעבודה; נכות)

226 המוסד לביטוח לאומי - דוח שנתי, 2012
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2013, 359 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

פרסום שנתי זה נפתח בהצגת תרשימים על מאפייני פעילויותיו של המוסד לביטוח לאומי. לאחר מכן, מוצגים חמשת הפרקים העיקריים של הפרסום: 1) המדיניות החברתית ומגמות ההתפתחות של הביטוח הלאומי (המינימום למחיה בכבוד, היקף התשלומים, גביית דמי ביטוח מהציבור ועד); 2) ממדי העוני והפערים החברתיים (תמונת המצב החברתית בישראל בהשוואה למדינות אחרות; ממצאים עיקריים על העוני; ממדי העוני לפי קבוצות אוכלוסייה והרכב האוכלוסייה הענייה; אי-השוויון בהתחלקות ההכנסות והשפעת אמצעי המדיניות); 3) פעילות ומגמות בתחומי הגמלאות (הבטחת הכנסה, ביטוח זיקנה ושאירים, ביטוח סיעוד, ביטוח ילדים, ביטוח אמהות, ביטוח נכות כללית, ביטוח נפגעי עבודה ועוד); 4) פעילות ומגמות בתחום הגבייה (גביית דמי ביטוח לאומי; גבייה למערכת הבריאות; התחלקות נטל התשלום על דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות; אוכלוסיות מיוחדות המוגדרות כשכירים - חברי קיבוצים, עובדים במשק בית, עובדים זרים, מבוטחים השוהים בהכשרה מקצועית ועוד); 5) קרנות המוסד לביטוח לאומי ונושאים נוספים (קרנות המוסד לביטוח לאומי, קרן המחקרים של המוסד וחדר המחקר ושירות הייעוץ לקשיש). בסוף הפרסום מובאים ארבעה נספחים: פרסומים (תמציות של פרסומי המוסד לביטוח לאומי); לוחות ענפי הביטוח (תקבולים ותשלומים, גבייה וגמלאות לפי ענפים, מקבלי קצבאות ועוד); מדידת העוני ומקורות הנתונים; לוחות בנושא העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות.

(המוסד לביטוח לאומי; שנתונים [פרסומים]; גמלאות; הבטחת הכנסה; התחלקות ההכנסות; עוני; ילדים; קשישים; אמהות; משפחות ברוכות-ילדים; משפחות חד-הוריות; דמי אבטלה; דמי מזונות; סיעוד; נכות; שיקום; נפגעי תאונות עבודה; נפגעי פעולות איבה; ביטוח בריאות ממלכתי; שירותים; מדיניות חברתית; קצבאות; תשלומי העברה; עובדים זרים; שכר; פשיטת רגל; ביטחון תזונתי; יתומים)

227 ​סקירת השירותים החברתיים: 2012
אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ירושלים 2013, 731 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.molsa.gov.il.

פרסום שנתי זה כולל נתונים סטטיסטיים על אוכלוסיות היעד של משרד הרווחה ועל השירותים הניתנים על-ידי המשרד וכן מסמכי מדיניות בנושאים שבמוקד העשייה של המשרד. הפרסום מורכב משמונה חלקים, כדלקמן: 1) עיקרי המדיניות ומבחר נתונים - מדיניות המשרד ל-2018-2014; מבחר נתונים על אוכלוסיות היעד של המשרד ועל תקציבו; הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים - מתכנון למעשה,עדכון ההתקדמות ב-2012; תפקידיהם ומאפייניהם של מחוזות המשרד; העברת תקצירים מהמשרד לארגונים ללא כוונות רווח; אמות מידה למיקומן של מסגרות רווחה לדיור חוץ-ביתי בקהילה; "מיזם התוצאות" של משרד הרווחה והשירותים החברתיים - סיכום הפעילות ב-2012-2007; 2) ילדים ובני נוער בשירות הרווחה - ילדים מלידה עד גיל 18 הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים; ילדים מאומצים ומשפחות מאמצות; בני נוער וצעירים בניתוק או מעורבים בפלילים (אוכלוסיות שבטיפול שירות המבחן לנוער, האוכלוסייה שבטיפול רשות חסות הנוער והשירות לשיקום); חקירות ילדים וחקירות מיוחדות; מאפייני ילדים השוהים בפנימיות השירות לילד ולנוער; מאפיינים וצרכים של בני הנוער במסגרות השירות לשיקום נוער; 3) משפחות במצוקה - משפחות החיות בעוני ובהדרה; משפחות עם קשיים ביחסים ובתפקוד; משפחות חד-הוריות; משפחות הסובלות מאלימות; משפחות הנזקקות לסיוע משפטי; משפחות נפגעות אובדן פתאומי ושכול (תאונות דרכים, עבירות המתה ואובדנות); מאפיינים וצרכם של עולים בשירותי הרווחה: ילדים עם מוגבלות, משפחות עם ילדים וקשישים; 4) בגירים במצוקה קשה ובמצבי משבר - אוכלוסיית המתמכרים לסמים, לאלכוהול ולהימורים; מבוגרים המעורבים בהליכים פליליים; יחידים בעלי אפיונים מיוחדים: נשים במעגל הזנות, דרי רחוב, נפגעי כתות וקורבנות סחר בבני אדם; 5) אוכלוסיית הזקנים - אוכלוסיית הזקנים הרשומה במחלקות לשירותים חברתיים; קשרים חברתיים ושביעות הרצון של בני 50 ומעלה בישראל ובאירופה (סקר SHARE); אנשים עם מוגבלויות - אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית; אנשים עם מוגבלות פיזית, לקות שמיעה ולקות למידה מורכבת ; אנשים עם עיוורון ולקות ראייה; אנשים עם אוטיזם; שילוב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה; טיפולי שיניים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית; 7) משאבי קהילה - עבודה קהילתית; תחום ההתנדבות 8) הכשרת עובדים בשירותי הרווחה.

(שירותי רווחה; מדיניות רווחה; איכות חיים; רמת חיים; משפחות במצוקה; אימוץ ילדים; שכול; עבריינות; אלימות; עבריינות נוער; שימוש בסמים; התמכרות; זנות; משפחות חד-הוריות; דרי רחוב; מוגבלויות; פיגור שכלי; לקויי ראייה; לקויי שמיעה; אוטיזם; קשישים; ילדים; מתבגרים; תכניות התערבות; שיקום; תקציבים; עובדים סוציאליים)

228 ​מאיר, עדי; בן-צבי, גיל; ליטווין, הווארד:
אוריינות כלכלית לקראת פרישה
מרכז ידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2013, 27 עמ', מוגש למשרד לאזרחים ותיקים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://vatikim.gov.il.

בשנים האחרונות, נערכו רפורמות פנסיוניות במדינות רבות, ובכללן ישראל, המגבירות את אחריותו האישית של הפרט על חסכונותיו לקראת תקופת הפרישה. במקביל למגמה זו, נרשמה עלייה בתוחלת החיים בישראל ובעולם המעלה עוד יותר את חשיבותה של התנהלות כלכלית נבונה, בניהול כספי החסכונות לפרישה והחיסכון בכלל. במחקר זה, נבדקו בין היתר: אוכלוסיית היעד הזקוקה לשיפור האוריינות הכלכלית; מאפיינים חברתיים-דמוגרפיים ואחרים הקשורים לאוריינות כלכלית; מנהגי חיסכון; התנהלות כלכלית ועוד. במסגרת המחקר, נבדק מדגם מייצג של 501 משיבים - נשים וגברים יהודים בגילי 61-46, ילידי הארץ (או שעלו לפני 1990). שאלון הסקר, כלל התייחסות לחיפוש מידע פיננסי, מעקב אחר חשבונות, ידע כלכלי, יכולת חשבונית ואוריינות לפנסיה. בין הממצאים: שיעור התשובות הנכונות לגבי מושגים כלכליים היה 79%-61%; 62% בדקו את מצב החשבון לפחות פעם בשבוע
ו-78% בדקו את חשבונותיהם לתשלום לפחות פעם בחודש; ל-92% היה חיסכון כלשהו (פנסיה או אחר) המיועד לתקופה שלאחר הפרישה.

(הכנה לפרישה; חיסכון; ביטוח פנסיוני)

229 ​הריס-אולשק, רונית; פיכטלברג-ברמץ, אסנת:
מיפוי מסגרות טיפול מוכרות לילדים (מעונות ומשפחתונים) בפריסה גיאוגרפית: אוגדן לוחות
מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2013, 72 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

באוגדן זה, מוצגים נתונים על הפריסה וההתפלגות של ילדים עד גיל 3 לפי רשויות מקומיות. הנתונים מבוססים על קובץ מיפוי מסגרות לגיל הרך לפי רשויות מקומיות. בקובץ זה, משולבים נתונים על הרשויות המקומיות הנאספים על-ידי הלמ"ס, עם נתוני האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד התמ"ת ונתונים מנהליים של משרד הרווחה. הנתונים המוצגים באוגדן הם עבור שנות הלימודים 2011/2010, 2010/2009 ו-2007/2006. בין הממצאים: ב-2011 היו בישראל כ 505 אלף ילדים בגילי 3 חודשים עד 3.5 שנים; ב-2011 היו במעונות כ-85,000 ילדים ובמשפחתונים כ-16,000 ילדים; במשפחתונים נמצא שיעור גבוה יותר של ילדים ערבים מאשר יהודים (7.1% מהילדים ברשויות הערביות ו-2.3% מהילדים ברשויות היהודיות); ברשויות היהודיות, שיעור הילדים המטופלים במעונות ובמשפחתונים עומד על 23.9% ושיעור תעסוקת האמהות לילדים עד גיל 4 עומד על 74.7%, בעוד שברשויות הערביות שיעור הילדים המטופלים עומד על 10.6% ושיעור תעסוקת האמהות עומד על 24.2%; ב-2010-2006 גדל מספר הילדים ברשויות הערביות המשולבים במסגרות המוכרות עלה ב-42%.

(ילדים בגיל הרך; שלטון מקומי; ערביי ישראל; מעונות יום; משפחתונים [גיל רך])

230 ​פפרמן, בני:
מדיניות בתחום ההיתרים להעסקת עובדים זרים בסיעוד
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2013, 33 עמ'. המצגת מופיעה באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

ב-2008 הוקמה ועדה בין-משרדית לבחינת אמות המידה לקבלת היתר להעסקת עובד זר בסיעוד. הועדה הטילה על מינהל מחקר וכלכלה במשרד התעשייה לבנות בסיס נתונים שיאפשר לאמוד את היקף הביקוש ולבחון דרכים חלופיות להתמודדות עם סוגיית הטיפול הסיעודי הביתי. כחלק ממטלה זו, ערך המינהל סקר ייעודי בנושא. אוכלוסיית היעד כללה כ-46,000 בעלי היתר להעסקת עובד זר בסיעוד (פברואר 2009), לאחר הליך דגימה, רואיינו בפברואר-אפריל 2009 1,131 איש (893 יהודים ו-238 ערבים), מתוכם - בעלי היתר המעסיקים עובד זר (194 בעלי היתר ו-783 בני משפחה) ובעלי היתר שאינם מעסיקים עובד זר (194 בעלי היתר ו-132 בני משפחה). בין הממצאים: 83% העסיקו בפועל עובד זר; הגיל הממוצע של בעלי ההיתר היה 81.4; 65.4% היו נשים ו-73.6% חיו ללא בן זוג; כ-50% הסתייעו בבני משפחה למימון הוצאות המחיה, לרבות התשלום עבור העובד הזר; תקופת ההעסקה של העובד הזר היתה 4 שנים בממוצע; 88% קיבלו את היתר ההעסקה בשל מוגבלות כרונית ו-12% בשל בעיית בריאות לא קבועה; שכרו הממוצע של העובד עמד על 3,480 ש"ח (כ-90% משכר המינימום בתקופה זו); 95% מהמטפלים מסייעים בביצוע פעילויות יום-יומיות בסיסיות; שביעות הרצון הכללית מהמטפלים עומדת על 87.3%; 10.3% מבעלי ההיתר לא מימשו אותו, גילם הממוצע 74.5; הסיבה העיקרית לאי-העסקת העובד היא כלכלית (39.5%); 66.3% מבני המשפחה של מעסיקי עובדים זרים חשו הקלה בשל ירידת נטל האחריות.

(קשישים; טיפול בית סיעודי; עובדים זרים)

231 ​בן-דוד, דן (עורך):
דו"ח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות - 2013
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2013, 349 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.taubcenter.org.il.

פרסום שנתי זה, שבגרסתו הקודמת נקרא "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים", מורכב השנה מחמישה חלקים, כדלקמן: 1) תמונת המאקרו (עוני ואי שוויון בישראל - התפתחויות לאורך זמן בהשוואה ל-OECD; מבט מאקרו על המשק והחברה בישראל; פריון העבודה בישראל); 2) תעסוקה והכנסה השכלה ותעסוקה במגזר החרדי; מגמות בדפוסי התעסוקה וההכנסה בקרב קשישים בישראל נשים בשוק העבודה - השפעת ההשכלה על דפוסי התעסוקה ועל השכר; שינויים בשוויון הזדמנויות בהשכלה,ף בתעסוקה ובכלכלה - 2008-1995); 3) חינוך ("מפריע לכל הכיתה" - בעיות משמעת בכיתה והקשר שלהן להישגי התלמידים; מגמות בהתפתחות מערכת החינוך - תלמידים ומורים; עדכון על מצב האוניברסיטאות והחוקרים בישראל); 4) הוצאות ושירותים חברתיים (מצוקות חומריות בישראל; לוחות ההוצאה החברתית); 5) בריאות (מגמות במערכת הבריאות בישראל; חוק שיקום נכי נפש בקהילה - הערכת ביניים).

(שירותים חברתיים; שירותי בריאות; שירותי רווחה; הקצאת משאבים; מדיניות חברתית; מדיניות חינוכית; מדדים כלכליים; מיסוי; הפרטה; תלמידים; הישגים לימודיים; בחינות בגרות; מורים; שעות הוראה; גני ילדים; בתי-חולים; קופות חולים; ביטוח בריאות; אשפוז; סיעוד; שיקום; אבטלה; תעסוקה; שכר; פנסיה; קצבאות; עוני; צריכה; דיור; אי-שוויון חברתי; תמריצים; תקציבים; רפורמה)

232 ​סבירסקי, שלמה; קונור-אטיאס, אתי; אופיר, אריאן:
תמונת מצב חברתית - 2013
מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, תל-אביב 2014, 42 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

בדו"ח שנתי זה מוצגות התפתחויות שחלו בישראל בתחומים חברתיים-כלכליים ב-2012, תוך הדגשת פערים הקיימים בחברה והשוואה לשנים קודמות. בדו"ח נסקרים הנושאים הבאים: צמיחה כלכלית בישראל ובעולם; השקעות המתרכזות בחלק קטן של ענפי המשק; פערים בהכנסות משקי-הבית לפי עשירונים; פערים בשכר לפי מגדר, מוצא ודת; אי-השוויון בהתחלקות ההכנסות בהשוואה בין-לאומית; מצבו של הרובד הבינוני בישראל וחלקו של כל רובד בעוגת ההכנסות; שיעור המשתכרים עד שכר מינימום; שכרם של המנהלים הבכירים (המנכ"לים של חברות הנסחרות בבורסה ב"מדד תל-אביב 100"); שיעורי העוני בקרב משפחות יהודיות וערביות בישראל והשוואה בין-לאומית; אבטלה ושיעור דורשי עבודה לפי יישובים; חינוך והשכלה - שיעורי הזכאות לתעודת בגרות לפי קבוצות אוכלוסייה, מספר העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות מבין הזכאים לתעודת בגרות, שיעור המתקבלים למוסדות להשכלה גבוהה ושיעור הסטודנטים בפועל לפי קבוצות אוכלוסייה ויישובים; בריאות - שחיקה במימון הממשלתי, עלייה בתשלומי החולים והתרחבות הפער בין העשירונים בהוצאות על שירותי בריאות, תרופות וביטוחי בריאות; פנסיה - הפרשות לפנסיה לפי חמישוני הכנסה וגידול באי-השוויון גם בדור הבא של הקשישים.

(פער חברתי; צמיחה כלכלית; השקעות; תעשייה; הכנסה; שכר; שכר מינימום; אבטלה; עוני; פנסיה; בחינות בגרות; סטודנטים; אוניברסיטאות; מכללות; שירותי בריאות; ביטוח בריאות; תרופות; עלויות)

​233 ​קינן, עירית ואחרים:
מדד מחיה: תקציר וטבלת החישוב
המכון לאחריות אזרחית, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, אור יהודה 2013, 12 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.mla.ac.il.

"מדד מחיה בכבוד", שפותח במכון לאחריות חברתית שבמרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, קובע מינימום כספי הנדרש לאספקת צרכי הקיום של משפחה בפועל. זאת, בניגוד לקו העוני של המוסד לביטוח לאומי הנקבע לפי סף הכנסה (מחצית השכר החציוני), שאינו מבטיח בהכרח יכולת לספק צרכים אלה. בפרסום זה, מוצג הרקע לבניית המדד, שיטת בניית המדד וטבלת חישוב המדד. בנוסף, מוצג המדד עבור משק-בית של שני מבוגרים ושלושה ילדים. בין הממצאים: מדד המחיה בכבוד עבור משפחה בת חמש נפשות הוא 13,717 ש"ח לעומת קו העוני של הביטוח הלאומי שהוא 7,500 ש"ח; מחצית מהמועסקים בישראל משתכרים פחות מ-6,000 ש"ח בחודש - שני מפרנסים בשכר של 6,000 ש"ח בחודש אינם יכולים לספק מחיה בכבוד למשפחה בת חמש נפשות.

(עוני; תנאי מחיה; הכנסה; גמלאות; מדדים)

234 ​קינן, עירית ואחרים:
מדד מחיה בכבוד - חלק ב': מחיה בכבוד של בני 65 ומעלה בישראל​
המכון לאחריות אזרחית, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, אור יהודה 2013, 7 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.mla.ac.il.

"מדד מחיה בכבוד", שפותח במכון לאחריות חברתית שבמרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, קובע מינימום כספי הנדרש לאספקת צרכי הקיום של משפחה בפועל. זאת, בניגוד לקו העוני של המוסד לביטוח לאומי הנקבע לפי סף הכנסה (מחצית השכר החציוני), שאינו מבטיח בהכרח יכולת לספק צרכים אלה. בפרסום הנוכחי מוצג מדד מחיה בכבוד המתאים לתנאיהם של בני 65 ומעלה בישראל. קבוצת גיל זו, ובמיוחד בני 75 ומעלה מאופיינת בעלויות גבוהות בתחום הבריאות והסיעוד, כאשר במקביל יורדות בדרך כלל ההכנסות באופן ניכר. בין הממצאים: על-פי קו העוני (2,500 ש"ח לבודד, 4,000 ש"ח לזוג), תחולת העוני בקרב בני 65 ומעלה לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים, היא 20.8% (כ-156,000 נפש); קו מחיה בכבוד לזוג בני 65 ומעלה נע בין 6,607 (כשיש בעלות על דירה ואין צורך בסיעוד) ל-11,165 ש"ח בחודש, כאשר חיים בשכירות ויש צורך בסיעוד מלא; קו מחיה בכבוד לבני 65 ומעלה בודדים נע בין 4,129 ש"ח (כשיש בעלות על דירה ואין צורך בסיעוד) ל-7,666 ש"ח בחודש, בשכר דירה וכשיש צורך בסיעוד מלא; על-פי מדד מחיה בכבוד, כמחצית מבני 65 ומעלה (כ-400,000 נפש) חיים מתחת לקו המחיה בכבוד.

(קשישים; עוני; תנאי מחיה; הכנסה; גמלאות; מדדים)

235 ​לויטה ברנשטיין, סיגל; סויה, ריקי:
הקשר בין תפישת איכות החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית לבין מסגרת הדיור שלהם
"ביטחון סוציאלי", מס' 91 (מארס 2013), עמ' 123-89 (עברית, סיכום באנגלית). המאמר מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במחקר זה, נבדקו: הקשר בין תפיסת איכות החיים של אנשים מבוגרים בעלי מוגבלות​​שכלית-התפתחותית לבין מסגרת מגוריהם; הקשר בין תפיסת איכות החיים לבין המאפיינים הפיסיים והמדיניות הנוהגת במסגרת; מציאת הגורם המסביר בצורה הטובה ביותר את תפיסת הפרט את איכות חייו. במחקר השתתפו 119 בוגרים (61 נשים ו-58 גברים) בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית קלה עד בינונית המוכרים בידי משרד הרווחה - 31 גרו במעון-פנימייה, 30 בבית קבוצתי, 29 בדירה ו-29 בבית המשפחה. המחקר התבסס על שאלונים שמולאו על-ידי המשתתפים ועל-ידי אנשי צוות מהמסגרות. בין הממצאים: 80.6% מהמתגוררים במסגרות חוץ-ביתיות סבלו ממוגבלות נוספת (מעבר לשכלית-התפתחותית) בעוד ש-75.9% מהמתגוררים בבית לא סבלו מכך; רוב במשתתפים עבדו במפעלים מוגנים, כאשר רק בקרב המתגוררים בבית 13.8% עבדו במקום עבודה רגיל מחד ו-10.3% לא עבדו כלל; ציון בינוני ניתן לשביעות הרצון מהחיים, לרמת היכולת והיצרנות, להעצמה ועצמאות, לשייכות חברתית ולהשתלבות קהילתית; איכות החיים הטובה ביותר צוינה על-ידי המתגוררים בדירות ובבית המשפחה; ככל שהמדיניות במסגרת המגורים מאפשרת פחות פרטיות והשתתפות בקבלת החלטות, תפיסת איכות החיים נמוכה יותר.

​(נכויות התפתחותיות; דיור מוגן; מפעלים מוגנים; איכות חיים)

236 ​דגן-בוזגלו, נוגה; קונור-אטיאס, אתי:
הרובד הבינוני בישראל, 2010-1992: תמונת מצב
מרכז אדוה, תל-אביב 2013, 40 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: www.adva.org.

במסמך זה נבחנים הרבדים בחברה הישראלית, תוך התמקדות ברובד הבינוני, בשלוש נקודות זמן: 1992, 2002 ו-2010 .הרובד הבינוני בישראל הוגדר כמשקי-בית שבראשם שכירים, שהכנסתם היא כ-125%-75% מההכנסה החציונית ברוטו של משקי-הבית בישראל. הניתוח התבסס בעיקר על נתוני סקרי הכנסות וסקרי הוצאות משקי-הבית של הלמ"ס. בין הממצאים: בין 1992 ל-2010 שיעור משקי-הבית השייכים לרובד הבינוני הצטמצם מ-30.8% ל-27.8%, וחלקו של הרובד הבינוני בעוגת ההכנסות ירד בכ־ 14%; כמו כן, גדלו הפערים בין ההכנסות החציוניות של משקי-בית בשלושת הרבדים; במקביל לירידה במשקלו של הרובד הבינוני בתקופה זו, גדל חלקם של הרובד הנמוך (מ-32.6% ל-34.4%) ושל הרובד הגבוה (מ-36.5% ל-37.8%); בין 1992 ל-2010 גדלה ההכנסה החציונית של כל משקי-הבית, אולם הגידול בהכנסה ברובד הגבוה היה הגדול ביותר והגידול בהכנסה ברובד הנמוך היה הקטן ביותר; ב-1992 עמדה ההכנסה החציונית של משקי-הבית ברובד הנמוך על 54% מזו של הרובד הבינוני, וב-2010 היא קטנה ל-51%; בשנים 1992-2010 ירד שיעור הבעלות על דירה בכל העשירונים בישראל למעט בעשירון העליון, והירידה החדה ביותר התרחשה בעשירון 5; ערך דירה ממוצעת בעשירון העליון נמצא גבוה פי 2 מערכה הממוצע של דירה בעשירוני הביניים; ב-2010 כרבע מראשי משקי-הבית ברובד הבינוני היו בעלי השכלה אקדמית לעומת כמחצית ברובד הגבוה; בהשוואה בין-לאומית נמצא שחלקו של המעמד הבינוני נמצא גבוה במיוחד במדינות סקנדינביה, שבהן קיימת רשת ביטחון סוציאלי נדיבה ומיסוי פרוגרסיבי - דנמרק (62.9%), שבדיה (61.1%), נורבגיה (59.7%) ופינלנד (55.8%).

(מיצב חברתי-כלכלי; הכנסה; חלוקת ההכנסות; רמת השכלה; משלחי-יד; מדיניות רווחה)

237 ​אחדות, לאה; ליטווין, הווארד (עורכים):
תמורות במחצית השנייה של החיים: ממצאים עדכניים מסקר האורך SHARE-ישראל על בני 50 ומעלה 2010-2005
מרכז ידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2013, 328 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://igdc.huji.ac.il.

בסקר SHARE (סקר הבריאות, הזקנה והפרישה באירופה) משתתפות כ-20 מדינות, כולל ישראל, ומתראיינים בו כ-60,000 איש בני 50+ ובני/בנות זוגם. סקר זה החל לפני כעשור, וישראל הצטרפה אליו ב-2005. עד כה נעשו בישראל שני גלי איסוף נתונים (ב-2005/6 וב-2009/10), וכעת מתבצע הגל השלישי. סקר SHARE-ישראל הוא למעשה סקר האורך היחיד העוקב אחר מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 50+ בישראל (כ-2,500 איש ובני/בנות זוגם). בפרסום הנוכחי מובאת אסופת מאמרים, שבהם מוצגים תוצאות מהמעקב אחר האוכלוסייה שרואיינה בשני הגלים הראשונים. הפרסום מורכב משלושה חלקים עיקריים: כלכלה, בריאות ורווחה. להלן רשימת 13 המאמרים שבפרסום:

238 מבוא - הגל השני של סקר SHARE-ישראל: תכנים ומתודולוגיות (הווארד ליטווין ולאה אחדות),
עמ' 36-17.

239 ​רמת חיים, עוני ואי-שוויון בקרב בני 50 ומעלה בראייה רב-ממדית (לאה אחדות, ריטה טרויצקי ואביעד טור-סיני), עמ' 68-39.

240 ​מעברים בין מצבי השתתפות בכוח עבודה ודפוסי פרישה: התפקיד של דמוגרפיה, בריאות, עושר ותפיסת איכות העבודה (לאה אחדות, אביעד טור-סיני וריטה טרויצקי), עמ' 106-69.

241 ​הלימות כלכלית נתפסת בקרב מבוגרים והגורמים המשפיעים עליה על פני זמן (גיל בן-צבי והווארד ליטווין), עמ' 128-107.

242 ​המאפיינים ההוריים המנבאים העברות כספיות לילדים (ענת רול), עמ' 151-129.

243 ​שיפור והידרדרות בתפקוד בקרב ישראלים בני 60 ומעלה (טל ספלטר, ג'ני ברודסקי ויצחק שנור), עמ' 174-155.

244 ​משתנים מסבירים לשימוש בשירותי בריאות השן לאורך זמן בקרב קשישים בישראל​ (ורדה סוסקולני, גייל אוסלנדר ואוברי סוסקולני), עמ' 196-175.

245 ​תפיסת בריאות עצמית בקרב בני 50 ומעלה (רביע חלאילה), עמ' 217-197.

246 ​מנבאים של ירידה קוגניטיבית בקרב ילידי הארץ, עולים מברית המועצות לשעבר וערבים ישראלים בני 50 ומעלה (ליאת איילון ועדי מאיר), עמ' 238-219.

247 ​שימוש בשירותים לסיוע בבית בקרב שלוש קבוצות גיל של זקנים (אסתר יקוביץ), עמ' 259-239.

248 ​השפעות ארוכות טווח של טראומה מצטברת: הקשר בין סוגים שונים של טראומה מצטברת, רווחה נפשית ומוגבלות תפקודית (עמית שרירא), עמ' 282-263.

249 ​בדידות לאורך זמן ומתאמיה בקרב מבוגרים בישראל (שרון שיוביץ-עזרא ורפי נחמיה),
עמ' 301-283.

250 ​שנת החיים האחרונה: ממצאים ראשוניים (ליאת איילון), עמ' 316-303.

(מבוגרים; קשישים; מחקר השוואתי; רמת חיים; איכות חיים; הכנסה; עוני; צריכה; תעסוקה; פרישה מעבודה; מיצב חברתי-כלכלי; אי-שוויון חברתי; יחסי הורים - ילדים; כושר קוגניטיבי; בריאות גופנית; בריאות השן; מוגבלויות; פעילות גופנית; עישון; רווחה רגשית; בדידות; דיכאון; מצב משפחתי; תמיכה חברתית; תמיכה משפחתית; העברה בין-דורית; טיפול בית סיעודי; שירותי רווחה; עולים; ערביי ישראל)

251 ​פינטו, אופיר:
ההסתברות להצטרף אל מערכת קצבת הנכות ולצאת ממנה
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 111 בסדרת "מחקרים לדיון", ירושלים 2013, 40 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

במסגרת ביטוח נכות במוסד לביטוח לאומי, משולמת מאז 1974 קצבת נכות המיועדת להבטיח לנכה, שכושרו להשתכר מעבודה או ממשלח-יד נפגע, הכנסה מינימלית לקיום. מאז שנכנס החוק לתוקפו, מספר הזכאים לקצבה גדל מדי שנה, ובשני העשורים האחרונים קצב הגידול הוא מואץ יותר גם ביחס לקצב גידול האוכלוסייה הכללית. בעבודה זו נבדקו הגורמים המשפיעים על ההסתברות לקבל ולחדול מלקבל קצבת נכות והסיבות לגידול במקבלי הקצבה בתקופה זו, תוך בחינת מאפייני מקבלי קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, חושבה ההסתברות לקבל ולחדול מלקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי לאור תנאי הזכאות לקצבה. בין הממצאים: ההסתברות להתחיל לקבל קצבת נכות עולה עם הגיל, הן בקרב גברים והן בקרב נשים; הסיכוי של גבר להצטרף למקבלי קצבת נכות נמצא גבוה ב-23% מהסיכוי של אישה, אם שאר המשתנים זהים; הסיכוי של גבר ערבי להצטרף למקבלי קצבת נכות נמצא גבוה בהשוואה לגבר יהודי ולאישה ערבייה, וההסתברות של ערבי/ה להפסיק לקבל קצבת נכות נמצאה נמוכה בהשוואה ליהודי/ה; ככל שסכום הקצבה החודשית שהנכה מקבל גבוה יותר, הסיכוי שהוא ייצא ממעגל מקבלי הקצבה כדי להשתלב בשוק העבודה הוא נמוך יותר; הסיכוי של מי ששכרו שווה לשכר הממוצע במשק להצטרף בשנה העוקבת למעגל מקבלי קצבת נכות נמצא נמוך בהשוואה למי שאינו עובד ובהשוואה למי שמשתכר שכר מינימום.

​(נכות; קצבאות נכות; תעסוקה; שכר)

252 ​פינטו, אופיר:
מקבלי הגמלה לילד נכה והקצבה לשירותים מיוחדים, 2012
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 250 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2013, 60 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

חוק הביטוח הלאומי מגדיר שלוש קצבאות שונות על-פי קבוצות גיל לאנשים התלויים בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום: גמלה לילד נכה - לילדים עד גיל 18; קצבה לשירותים מיוחדים לנכים - לבני 18 עד גיל הפרישה; גמלת סיעוד - לאלה שהגיעו לגיל הפרישה. מבחני הזכאות ורמות הגמלה הם שונים מקבוצה לקבוצה. בפרסום זה מוצגים נתונים על מקבלי שתי הקצבאות הראשונות, תוך הבחנה בין המצטרפים החדשים בשנת 2012 לבין המקבלים שהחלו לקבל אותן בשנים הקודמות. בין הממצאים: בשנתיים האחרונות יש עלייה בקצב הגידול של מקבלי גמלת ילד נכה, וזאת כתוצאה מהרחבת העילות המזכות בגמלה - בדצמבר 2012 הגיע מספרם לכ-33 אלף, כ-15% מסך הילדים עם צרכים מיוחדים החיים בישראל; כ-38.8 אלף אנשים קיבלו ב-2012 קצבה לשירותים מיוחדים מדי חודש - גם בתחום זה עלה קצב הגידול השנתי במספר המקבלים ביותר מ-1% לעומת שנים קודמות. בסוף הפרסום נדונים שני נושאים: מצב התעסוקה של הורים לילדים הזכאים לגמלת ילד נכה; זכאותם של מקבלי גמלת ילד נכה לגמלאות נכות כשהם הופכים לבוגרים.

(קצבאות נכות; קצבת ילד נכה; נכות; סיעוד)

253 ​שרון, אסף; ברודסקי, ג'ני; באר, שמואל:
מועדונים חברתיים לזקנים: תפרוסת ארצית, דפוסי פעילות ומאפייני המבקרים
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 13-630, ירושלים 2013, 73 עמ' (עברית, סיכום באנגלית) הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

ב-2011-2010 ערך מאיירס ג'וינט מכון ברוקדייל מחקר שנועד לספק תמונת-מצב של המועדונים לזקנים הפועלים בישראל, כהמשך למחקר קודם שנערך בשנות ה-90'. במסגרת המחקר נבחנו ההיבטים הבאים: תפוצת המועדונים, היקף השימוש בשירותיהם, מאפייני האוכלוסייה המבקרת במועדונים ומגוון הפעילויות והשירותים המוצעים. נוסף על כך, נבחנו סוגיות הקשורות בהפעלת המועדונים, ובהן הגורמים המעורבים בהפעלתם, שעות הפעילות, כוח-אדם, ההתאמה הפיזית של המבנים לקהל היעד, היבטים תקציביים וצרכים שאין עליהם מענה מספק. המחקר התבסס על סקירת ספרות, מיפוי ארצי של המועדונים, סקר מועדונים, ראיונות, קבוצות מיקוד וסקירת תכניות-אב לאוכלוסיית הזקנים. בין הממצאים: ב-2011 פעלו 1,420 מועדונים ב-218 רשויות מקומיות; ברמה הארצית היו כשני מועדונים ל-1,000 איש (במועצות האזוריות יותר מאשר ביישובים עירוניים); מספר המבקרים במועדונים נאמד בכ-140,000-110,000 איש (כ-18%-14% מבני 65+ בישראל); בממוצע, מספר שעות הפעילות של המועדונים היה כ-22 בשבוע (כ-5 שעות ביום); הפעילויות השכיחות במועדונים היו התעמלות (בכ-80% מהמועדונים), הרצאות (70%), חוגי אומנות (60%) ומשחקי שולחן (50%); בכ-75% מהמועדונים התקיימו טיולים/ ימי כיף שלוש פעמים בממוצע בשנה; בכמחצית מהמועדונים רוב המבקרים היו בני 75+.

(קשישים; מועדונים; שירותים חברתיים; פעילויות פנאי)

254 ​וסרשטיין, שנטל:
מקבלות גמלאות אִמָּהוּת בשנת 2012
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 247 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2013, 84 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים על נשים שקיבלו אחת מגמלאות האִמָּהוּת - מענק לידה, שמירת הריון, דמי לידה, קצבת לידה, קצבה מיוחדת ותגמול מיוחד - וכן על נשים ששולם עבורן מענק אשפוז לבתי-החולים ועל גברים שקיבלו דמי לידה לאב. בפרסום נסקרים מאפיינים דמוגרפיים של מקבלי הגמלאות וכן מאפייני עבודה ושכר והתפלגויות לפי מחוזות ולפי סניפים (יישובים) של המוסד לביטוח לאומי. לגבי נשים שקיבלו גמלה לשמירת הריון מוצגים גם מאפיינים רפואיים. בין הממצאים: מספרן של הנשים שקיבלו מענק לידה ב-2012 היה כ-169,000, שכ-66% מהן (כ-112,000 נשים) קיבלו דמי לידה; כ-63% מהנשים שקיבלו דמי לידה הפסיקו את עבודתן ביום הלידה; מספרן של הנשים שעבורן שולם מענק אשפוז היה 167,666; כ-11,000 נשים קיבלו גמלה לשמירת הריון ב-2012, (כ-19% מהן החלו להיעדר מעבודתן ברבעון הראשון להריונן, כ-44% החלו להיעדר ברבעון השני וכ-37% ברבעון השלישי); כ-53% מהנשים שקיבלו גמלה לשמירת הריון היו בעלות השכלה של עד 8 שנות לימוד; 425 גברים קיבלו דמי לידה ב-2012 (מספרם עולה באופן מתון מדי שנה); קצבת לידה, המשולמת למשפחות שבהן נולדו בלידה אחת 3+ ילדים שנשארו בחיים, שולמה ב-2012 ל-94 משפחות. הנתונים שבפרסום מבוססים על הקבצים השנתיים לתשלום הגמלאות הנ"ל.

​(גמלאות; לידה; הריון)


י"ד. תחבורה


פרסומים

255 הרשעות ומורשעים בעברות נהיגה, 2011-2009
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1545, ירושלים 2013. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגת סטטיסטיקה שנתית של מורשעים והרשעות בעברות נהיגה בישראל. הנתונים כוללים הרשעות (או אזהרות) בעברות נהיגה שנרשמו בדו"חות תנועה או בתיקי תאונות דרכים עם נפגעים. הנתונים אינם כוללים דו"חות שבוטלו ותיקי תאונה שנסגרו. לצורך הפקת הפרסום, הוקם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה "מאגר הרשעות בעברות נהיגה", המקושר למידע ממאגרים נוספים כגון מרשם האוכלוסין של משרד הפנים ומרשם "מורשים לנהוג" של משרד התחבורה. בפרסום הנוכחי נכללו נתונים מפורטים עבור 2011-2009 ובחלק מהלוחות מוצגים נתונים גם עבור שנים קודמות. הנתונים מוצגים לפי גיל, מגדר, קבוצת אוכלוסייה ויישוב המגורים של הנהג המורשע ובפילוח לפי סוג העברה. כמו כן, מוצגים נתונים על נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים והורשעו בבית-משפט בגין עברות שביצעו בתאונה. הנתונים כוללים פירוט של סוג כלי-הרכב שהיה מעורב בתאונה ומידע על הנהג המורשע, האם היה ישראלי מורשה או לא מורשה לנהוג, נהג זר מאזורי יו"ש וחבל עזה או נהג זר מחו"ל.

(נהגים; עברות תנועה; תאונות דרכים; פסיקה)

​256 ספירות תנועה בדרכים לא-עירוניות, 2013-2008
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1559, ירושלים 2014. הסקר הוזמן ומומן על-ידי חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הנתונים המתקבלים מספירות התנועה מיועדים למהנדסי התנועה ולאנשי המשטרה בפיקוח המשטרתי בדרכים. הנתונים משמשים לתכנון ואחזקת הדרכים בהתאם לתנועה העוברת בהם, לביצוע מחקרים כלכליים ותחבורתיים ולחקר תאונות הדרכים. בפרסום זה, מוצגים נתוני ספירות תנועה בקטעי הדרך הלא-עירוניים שבוצעה בהם ספירה ב-2013-2008. הפרסום כולל שני לוחות עיקריים שבהם נתוני ספירות מכל הקטעים הסטטיסטיים. בלוח 1 מוצגים נתוני ספירה יומיים ובלוח 2 נתוני ספירה לפי שעות היום. בנוסף, כולל הפרסום מפה המציגה את ממוצע נפח התנועה היומי בקטעי דרך נבחרים, בדרכים לא-עירוניות, בימים ראשון עד חמישי, בשנת 2012. במפה מוצגים גם נתוני כמה קטעים שאין עבורם נתונים מפורטים בלוחות, ושהתקבלו כתוספת מנתיבי ישראל. בפרק הנספחים, מוצגים אירועים שהשפיעו על התנועה בדרכים (אירועים כלליים, מחירי דלק ושינויים במחירי התחבורה הציבורית) וספירות תנועה מיוחדות (נפח התנועה מסביב לכינרת, בנגב ובדרכים לאילת בחג הפסח ובחג הסוכות).

(כלי-רכב; כבישים; תחבורה; תחבורה ציבורית; נסועה; דלק; מחירים)

257 מוקדי תאונות דרכים עם נפגעים - 2012
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2013. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il

בפרסום שנתי זה מוצגים המקומות (דרכים, רחובות, צמתים) שאירעו בהם לפחות שלוש תאונות דרכים עם נפגעים. הפרסום כולל ארבעה לוחות שבהם נתוני תאונות הדרכים עם נפגעים שנחקרו על-ידי משטרת ישראל ושנרשמו על-ידה בתיקי ת"ד וארבעה לוחות שבהם נתוני תאונות דרכים עם נפגעים קל שדווחו למשטרה ושנרשמו על-ידה בתיקי "כללי עם נפגעים". כמו כן, בלוחות מופיעים ערכי ציון גאוגרפיים (קואורדינאטות לפי "רשת ישראל החדשה") כדי לענות על צרכים מתקדמים של המשתמשים בנתונים. לוחות הפרסום הם לפי הפירוט הבא: רשימת הצמתים העירוניים שאירעו בהם לפחות 3 תאונות בשנת 2012 לפי יישוב ושם צומת; רשימת הרחובות שאירעו בהם לפחות 3 תאונות בשנת 2012 לפי יישוב ורחוב; רשימת הצמתים הלא-עירוניים שאירעו בהם לפחות 3 תאונות בשנת 2012 לפי דרך וק''מ; רשימת הק''מ הלא-עירוניים שאירעו בהם לפחות 3 תאונות בשנת 2012 לפי דרך וק"מ. כל לוח מופיע
פעמיים - עבור תיקי ת"ד ועבור תיקי "כללי עם נפגעים". בלוחות מוצגת השוואה בין מספר התאונות ומספר הנפגעים ב-2012 לבין סך התאונות והנפגעים בשנים 2012-2010. כמו כן, מוצגים נתונים על התאונות האם היו אלו תאונות יום או תאונות לילה, נתונים על חומרת הפגיעה (האם הנפגעים נפצעו באורח קל, קשה או שנהרגו)  ונתונים על סוגי הנפגעים האם היו נוסעים ברכב או הולכי רגל.

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים)

258 מורשים לנהוג, 2012
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1534, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הנתונים המוצגים בפרסום זה מבוססים על נתוני "קובץ הנהגים" של רשות הרישוי שבמשרד התחבורה. הפרסום כולל נתונים על מספר המורשים לנהוג בישראל לפי מגדר, קבוצת אוכלוסייה, קבוצת גיל, סוגי כלי-הרכב שבהם הם מורשים לנהוג, שנת הוצאת הרשיון והגבלות נהיגה (חובת הרכבת משקפיים או עדשות מגע, סידורים מיוחדים לנכים, "נהג חדש" וכו'). כמו כן, מוצגות התפלגויות של המורשים לנהוג לפי יישוב, מחוז, נפה ואזור טבעי של מקום מגוריהם. בין הממצאים: מספר המורשים לנהוג ברכב מנועי הגיע בסוף 2012 לכ-3,718,000 איש - גידול של כ-2.4% לעומת 2011; כ-85% מהמורשים לנהוג היו בעלי ותק בנהיגה של 5 שנים ומעלה; שיעור הנשים בקרב כלל הנהגים היה כ-43%; כ-74,000 נהגים ב-2012 היו בני 18 ומטה (כ-2% מהנהגים), וכ-342,000 נהגים היו בני 65 ומעלה (כ-9.2% מהנהגים), כשמתוכם כ-96,000 היו בני 75 ומעלה; כ-79% מהתושבים בני 54-25 היו מורשים לנהוג, לעומת כ-42% מבני 65 ומעלה; מספר הנהגים הממוצע לרכב מנועי היה 1.3; מספר הנהגים ל-1,000 תושבים היה 466; לכ-36% מהנהגים היתה הגבלת נהיגה כלשהי, וההגבלה השכיחה ביותר היתה חובה להרכיב משקפיים או עדשות מגע (כ-28% מכלל המורשים לנהוג).

(נהגים; נהיגה; כלי-רכב)

259 כלי רכב מנועיים: 2012
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1535, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על מצבת כלי-הרכב המנועיים בסוף 2012, המבוססים על עיבודים שנערכו מתוך מרשם הרכב של רשות הרישוי שבמשרד התחבורה. המשתנים הכלולים בלוחות הם: סוג הרכב, התוצר, ארץ הייצור, שנת הייצור, נפח המנוע, מקום רישום הרכב ועוד. לגבי משאיות, מוצגים הנתונים גם לפי סוג הדלק, המטען המורשה והמשקל הכולל. בפרסום נכללים גם נתונים על רמת המינוע (מספר כלי-הרכב ל-1,000 תושבים) בהשוואה לשנים קודמות ולארצות נבחרות. כמו כן, מדווח על מספר כלי-הרכב לפי סוג בחלוקות לפי ערים, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. נוסף על אלה, מובאים בפרסום נתונים על כלי-רכב גרורים ונתמכים שאינם כלי רכב מנועיים, נתונים על תאריך הרישום הראשון של הרכב, נתונים על כלי-רכב פרטיים לפי סוג הבעלות ונתונים על כלי-רכב שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, לפי סוג התאונה, חומרתה וסוג הרכב. בסוף הפרסום מוצגים נתונים על פליטות של מזהמי אוויר משריפת דלק ועל ריכוזים של מזהמי אוויר כפי שנמדדו בתחנות תחבורתיות. בין הממצאים: מספר כלי-הרכב המנועיים בישראל הגיע בסוף 2012 ל-2,761,200 - עלייה של 2.9% לעומת סוף 2011; ב-2012 נוספו למצבת כלי-הרכב כ-268,000 כלי-רכב (מהם כ-230,000 חדשים) ונגרעו כ-190,000 כלי-רכב; מתוך כלל כלי-הרכב כ-2,246,100 היו כלי-רכב פרטיים; ארצות הייצור המובילות של כלי-הרכב בישראל היו יפן (35.5%) וקוריאה הדרומית (12.3%); הגיל הממוצע של כלי-הרכב המנועיים בסוף 2012 היה 6.9 שנים; רמת המינוע ב-2012 היתה 346 כלי-רכב ל-1,000 תושבים.

(כלי-רכב; משאיות; מוניות; אוטובוסים; אופנועים; תאונות דרכים; זיהום אוויר)

​260 תאונות דרכים עם נפגעים, 2012 - חלק א': סיכומים כלליים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1528, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום שנתי זה כולל נתונים על תאונות הדרכים עם נפגעים שאירעו בישראל לפי המשתנים הבאים: חומרת התאונה, סוג התאונה, סוג הדרך שבה אירעה התאונה, תנאי הראות בזמן התאונה, תקינות הדרך, הגורם העיקרי לתאונה, היישוב שבו אירעה התאונה, החודש שבו אירעה התאונה וכן היום בשבוע והשעה ביממה. כמו כן, מובא פירוט על הנפגעים (חומרת הפגיעה, מין וגיל הנפגע, מקום הישיבה ברכב בעת התאונה וסוג הנפגע - הולך רגל, רוכב אופניים וכו'), על כלי-הרכב המעורבים בתאונה (סוג הרכב, שנת הייצור, מספר הנפגעים ברכב ועוד) ועל הנהגים המעורבים בתאונה (מגדר, גיל, ותק בנהיגה, סוג עבירת התנועה ועוד). מקורות הנתונים הם הקבצים "תיקי תאונות דרכים עם נפגעים" ו"כללי עם נפגעים" (תאונות שבהן הנפגעים נפצעו באורח קל) של משטרת ישראל. הפרסום כולל השוואות לשנים קודמות והשוואות בין-לאומיות. הלוחות המוצגים בפרסום מחולקים לפי סוג התיק (ת"ד או כללי) ולפי אזור יהודה ושומרון או ללא אזור יהודה ושומרון. כן כולל הפרסום פרק שבו מוצגים נתונים על נפגעי תאונות הדרכים לפי נתוני המשטרה לעומת נתוני מערך רישום הטראומה. בפרק האחרון מוצגים נתונים על נפגעים בתאונות דרכים בעבודה (או בדרך אליה או ממנה) שבקשתם לקבלת תגמול כספי מהמוסד לביטוח לאומי אושרה ושהם נמצאו ברישומי המשטרה (בתיקי ת"ד או כללי). בין הממצאים: ב-2012 נרשמו 12,484 תאונות דרכים עם נפגעים (תיקי ת"ד), ללא אזור יהודה ושומרון - ירידה של כ-12% לעומת 2011; כ-69% מהתאונות היו התנגשויות בין כלי-רכב, כ-22% היו פגיעות בהולכי רגל והיתר היו תאונות עצמיות; 23,904 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים ב-2012 (תיקי ת"ד) - ירידה של 11.9% לעומת 2011; במספר ההרוגים (263) חלה ירידה של 22.9% לעומת 2011, ובמספר הפצועים קשה (1,611) חלה עלייה של 20.2%; כשליש מההרוגים ב-2012 היו הולכי רגל; באזור יהודה ושומרון נפגעו 1,490 איש בתאונות דרכים ב-2012, ומתוכם 27 נהרגו.

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים; נהגים; עבירות תנועה)

261 תאונות דרכים עם נפגעים, 2012 - חלק ב' : תאונות בדרכים לא-עירוניות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1529, ירושלים 2013, בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים, במשולב, מספר תאונות הדרכים עם נפגעים, נפח התנועה ושכיחות התאונות בכל קילומטר ובכל צומת בדרכים הלא-עירוניות בישראל בשנת 2012. הנתונים מפורטים לפי סוג התאונה וחומרתה, ולצד נתונים אלה מובא פירוט של מספר התאונות שאירעו באותו מקום ב-2011-2010. כן חושב מדד למספר התאונות למיליון קילומטר נסיעה בכל קטע וצומת. הנתונים שבפרסום מבוססים על עיבודים שנעשו מתוך קובץ "תיקי תאונות דרכים עם נפגעים" של משטרת ישראל, והוא כולל נתונים על תאונות שאירעו ביהודה ובשומרון. עיבודים אלה נערכו לפי הזמנת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כמו כן, מובאים בפרסום נתוני תאונות דרכים עם נפגעים באורח קל שדווחו למשטרה ושנרשמו על-ידה בתיקי "כללי עם נפגעים" (בפרסום האינטרנטי בלבד ולא בפרסום המודפס). נתוני נפח התנועה לקוחים מסקר "ספירות תנועה בדרכים לא-עירוניות" של הלמ"ס. נמצא, כי ב-2012 חלה ירידה במספר הכולל של התאונות בדרכים לא-עירוניות (3,292 ב-2012 לעומת 3,614 ב-2011), במספר התאונות הקלות (2,747 ב-2012 לעומת 3,104 ב-2011) ובמספר התאונות הקטלניות (128 ב-2012 לעומת 177 ב-2011). לעומת זאת, חלה עלייה במספר התאונות הקשות (417 ב-2012 לעומת 333 ב-2011).

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים)

262 ​תומר פישמן, תמר; גובמן, יורי:
היסטורית הרשעות בעבירות תנועה ואחריות נהגים לתאונות דרכים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 81 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2013, 39 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בבסיס פעילות מערכת אכיפת החוק והחקיקה בתחום התעבורה עומדת ההנחה על קשר בין הנטייה לבצע עבירות תנועה לבין מעורבות בתאונות דרכים. מטרתו של מחקר זה היתה לבחון באיזה מידה ניתן על סמך היסטורית הרשעות לזהות נהגים שיהיו אחראים להתרחשות תאונת דרכים עם נפגעים ומה הם הגורמים המתואמים עם אחראיות לתאונה. במסגרת המחקר, בוצע פיקוח על ארבע קבוצות משתנים: מאפייני הנהג; מאפייני הרכב; עיתוי התאונה )השפעה עונתית) ומיקום התאונה. המחקר בוצע על נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים ב-2010-2008. עבור נהגים אלו נבחנה היסטורית הרשעות ב-36 החודשים שקדמו למעורבות בתאונת דרכים. המחקר התבסס על ניתוח של נתונים מזווגים ממספר קבצים מנהליים של הלמ"ס ובראשם קובץ הרשעות ומורשעים וקובץ תאונות דרכים עם נפגעים. לשם בחינת השפעת הגורמים על הסיכוי שהנהג יהיה אחראי לתאונות דרכים בה היה מעורב, נאמדו מספר מודלים של רגרסיה לוגיסטית. בין הממצאים: הגורמים בהיסטורית הרשעות ותאונות המשפיעים על הסיכוי שנהג היה אחראי לתאונה חמורה (קשה או קטלנית) שונים מאלו המשפיעים על הסיכוי להיות אחראי לתאונה קלה; סוגי העבירות שהשפיעו על הסיכוי להיות אחראי לתאונה היו - אי-שימוש באמצעי ריסון, אי-מתן זכות קדימה (בתאונות חמורות ובתאונות קלות), מהירות ועבירות רישיון נהיגה (בתאונות קלות בלבד); לקבוצת הנהגים להם ניתן היה לשייך נסועה שנתית, לא נמצאה השפעה לנסועה על הסיכוי להיות אחראי לתאונה.

(תאונות דרכים; נהגים; עברות תנועה; מודלים)

263 ​גולדמן, שרון; אביאל, עינת; פלג, קובי:
תרומת מערכת הבריאות בשיפור ההישרדות של נפגעי תאונות דרכים
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2013, 42 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.rsa.gov.il.

בשנים האחרונות, ניכרת מגמת ירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל. מטרותיו של מחקר זה, היו: הערכת תרומתה של מערכת הבריאות בכלל ומערך הטראומה בפרט בצמצום התמותה של נפגעי תאונות דרכים; הערכת סיכויי ההישרדות של נפגעי תאונות דרכים שאושפזו ביחס לגיל, מין, חומרת הפציעה, אזורי הגוף הנפגעים וסוג משתמשי הרכב. המחקר התבסס על נתוני מאגר רישום הטראומה הלאומי וכלל את כל המאושפזים עקב היפגעות בשמונת מרכזי הטראומה שברישום הטראומה הלאומי ב-2008-1998. בין הממצאים: מתוך כ-200,000 נפגעי טראומה שאושפזו בתקופה זו, כ-25.6% היו נפגעי תאונות דרכים; קבוצות הנפגעים הבולטות ביותר מבין משתמשי הרגל הם הולכי רגל (25.8%) והנהגים ברכב (24.1%); השימוש בחדר טראומה גדל מ-23.6% מהנפגעים שאושפזו ב-1998 ל-39.8% ב-2008; תמותת נפגעי תאונות דרכים באשפוז ירדה בכ-33% - מ-3.6% ב-1998 ל-2.4% ב-2008; אזורי הפגיעה השכיחים של נפגעי תאונות הדרכים הם הראש, הצוואר והפנים (50.5%) והגפיים (50.1%).

(נפגעי תאונות דרכים; אשפוז)

264 ​לרנר, בעז; מאיר, יואכים:
זיהוי גורמים המשפיעים על מעורבות נהגים צעירים בתאונות דרכים וניבוי מעורבות זו באמצעות מערכות לומדות
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2013, 110 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.rsa.gov.il.

במחקר זה, נבדקו הגורמים למעורבות היתר של נהגים צעירים בתאונות דרכים. במסגרת המחר, נבנה בסיס נתונים שכלל מידע על נהגים שהיו בני 24-17 בעת הוצאת הרישיון והוציאו רישיון מסוג 02 ב-2008-2002 בישראל ועל הוריהם. בסיס נתונים זה, הוכן בלמ"ס על בסיס קבצי נתונים ממקורות שונים: משרד התחבורה, משרד הפנים, משרד החינוך, משטרת ישראל, הלמ"ס ועמותת "אור ירוק". בסיס נתונים זה, כולל מידע דמוגרפי, חברתי-כלכלי, השכלה, ביצוע עבירות, מאפייני התאונות ועוד. על סמך מידע זה, הוצעו במחקר שלוש גישות להסבר וחיזוי מעורבות נהג צעיר בתאונות דרכים. בין המשתנים שנמצאו כמשמעותיים בשלושת השיטות לחיזוי מעורבות נהגים צעירים בתאונות דרכים היו מגדר (גברים יותר מנשים), קבוצת האוכלוסייה (ערבים יותר מ"אחרים" ומיהודים), גיל צעיר, ביצוע עבירות תנועה, השכלת הורים (ככל שגבוהה יותר פוחתת המעורבות), עולים (פחות מילידי ישראל), הוצאת רישיון אופנוע, מגורים במחוז הצפון ועוד.

(תאונות דרכים; נהגים; צעירים)

265 ​זיידל, דוד; זילברשטיין, רן:
שיטות מבוססות וידאו לניטור אופנועים בתנועה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2013, 66 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.rsa.gov.il.

המידע לגבי כמות האופנועים בתנועה ומאפייני ההתנהגות / התפעול שלהם בתחום העירוני הוא בעיקרו אקראי. מחקר זה נועד להשגת מידע לגבי מאפייני הנסיעה הבסיסיים של אופנועים בסביבה עירונית. במסגרת המחקר, פותחה שיטה לניטור אופנועים בתנועה העירונית באמצעות תיעוד ופענוח צילומי וידאו ממצלמות תנועה קבועות (בצמתים מרכזיים או במחלפים) וניידות (מתוך רכב נוסע במסלול עירוני ארוך מוגדר מראש). המחקר בוצע במטרופולין תל אביב, בו פעילים כמחצית מהאופנועים בישראל ובו אירעו יותר ממחצית מתאונות האופנוע ב-2010-2008. תאונות האופנוע באזור זה מופו בעזרת מערכת מיפוי גיאוגרפית עם שכבת נתוני תחבורה והוגדרו ארבעה מרחבים גיאוגרפיים. בכל מרחב, תוכנן מסלול נסיעה באורך 20 ק"מ. בכל מסלול נעשו 3-2 נסיעות צילום, בשעות הבוקר ואחה"צ-ערב. פענוח הצילומים נעשה בתוכנת וידאו. מתוך כ-27,000 אופנועים שתועדו, ב-21% בוצעה התנהגות חריגה. התנהגות חריגה שכיחה במצלמות הקבועות היתה נסיעה בשוליים, נסיעה על אי הפרדה צבוע ונסיעה במהירות גבוהה מיתר התנועה. התנהגות חריגה שכיחה במצלמות הניידות היתה זיגזוג, נסיעה בשולים ובנתיב תחבורה ציבורית (נת"צ) ונסיעה במהירות גבוהה מיתר התנועה.

(אופנועים; כבישים; נהגים)

266 ​ברודסקי, וורן; סלור, צח:
מוסיקת רקע אצל נהגים צעירים: ניסוי במערכת ניטור לנהיגה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2013, 109 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.rsa.gov.il.

25% מהתאונות החמורות בישראל ו-5% ממקר המוות מתרחשים במהלך השנתיים הראשונות לנהיגה. העבירות הנפוצות ביותר בקרב נהגים צעירים, הן מהירות מופרזת (37%) ומעבר נתיבים לא תקין (20%). שתי עבירות אלו נמצאות בהתאמה להאזנה למוסיקה במכונית. בעבודה זו, נבחנה ההאזנה למוסיקה בקרב נהגים צעירים כגורם סיכון לתאונות. במסגרת העבודה, נערך ניסוי בקרב 85 נהגים צעירים (גיל ממוצע - 17.6 שנים) בעלי רישיון נהיגה בתוקף במשך שבעה חודשים. מתוכם, 58% היו נהגים ו-42% נהגות. 86% דיווחו כי הם מאזינים למוסיקה בנהיגה, 99% מהם למוסיקה בקצב מהיר למדי / מהיר מאוד, 94% מהם בעוצמה רועשת למדי / רועשת. במהלך הניסוי נעשה שימוש בשני רכבי לימוד נהיגה עם נגן תקליטורים ושני מערכות רמקולים ויחידת תיעוד מידע (IVDR). הנהגים יצאו לשש נסיעות: פעמיים עם מוסיקה שהם בחרו והביאו מהבית, פעמיים עם רקע מוסיקלי אלטרנטיבי ופעמיים ללא מוסיקה. נמצא שתדירות וחומרת עבירות התנועה היו חמורים יותר כאשר הושמעה מוסיקה בהשוואה לנהיגה ללא מוסיקה ועם מוסיקה אחרת (אלטרנטיבית).

(נהגים; צעירים; תאונות דרכים; מוסיקה)

267 ​במברגר, פטר:
נהגים מסחריים בישראל ושימוש לרעה באלכוהול: השפעה, שכיחות וגורמי סיכון
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2013, 77 עמ', בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.rsa.gov.il.

במחקר זה נבחנה תופעת השתייה המסוכנת בקרב נהגים מסחריים בישראל. מטרותיו המרכזיות של המחקר היו: בחינת הקשר שבין שתייה מסוכנת לבין הסיכוי למעורבות בתאונות דרכים; בחינת שכיחות השתייה המסוכנת בקרב נהגים מסחריים בישראל; בחינת התפלגות התופעה בקרב קבוצות דמוגרפיות שונות; זיהוי גורמי סיכון במקום העבודה המשפיעים באופן מובהק על חומרת השתייה המסוכנת. במסגרת המחקר, שנערך ב-2012-2011, התבקשו 104 נהגי אוטובוסים ו-123 נהגי משאיות למלא שאלונים על מאפייני עבודתם, מעורבותם בשנה האחרונה בתאונות דרכים, מאפייני צריכת האלכוהול שלהם ונתונים דמוגרפיים. בין הממצאים: נמצא קשר ישיר בין חומרת השתייה המסוכנת של נהג מסחרי לבין מעורבותו בתאונת דרכים שחומרתה בינונית עד גבוהה; פחות מ-6% מהנהגים דיווחו על שתייה מסוכנת; חומרת השתייה המסוכנת של נהגים בני 35 ומעלה נמצאה נמוכה מזו של נהגים צעירים יותר; חומרת השתייה בקרב נהגים חדשים נמצאה גבוהה יותר מאשר בקרב נהגים ותיקים; גורמי סיכון בעבודה לשתייה מסוכנת היו: נורמות השתייה של עמיתים לעבודה, קונפליקט שחווה עובד בתפקיד והתעללות הממונה/המפקח כלפי העובד (כפי שחווה אותה העובד); בקבוצות שבהן הנורמות נתפסות כמתירניות נמצא קשר הפוך בין התערבות הממונה/המפקח לבין חומרת השתייה המסוכנת, כלומר עבור עובדים באוכלוסייה זו פיקוח והתערבות של המנהל יכולים לשמש כמשתנה הגנתי. בסוף הדו"ח מובאות המלצות.

(שתיית אלכוהול; נהגים; בטיחות בדרכים)

268 ​גיטלמן, ויקטוריה; כרמל, רובי; פיסחוב, פאני:
בחינת השפעה על בטיחות הולכי רגל של הסרת סימון מעבר חצייה בדרכים עירוניות רב-נתיביות
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2013, 133 עמ' (עברית, סיכום באנגלית), בשיתוף עם המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים, הטכניון. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: www.rsa.gov.il.

סימון מעבר חצייה לא-מרומזר מקנה להולכי רגל ביטחון בעת חציית הכביש, אולם כאשר הסדר זה אינו נתמך באמצעים נוספים, המעבר המסומן הופך, לעתים, למוקד פגיעה בהולכי הרגל המנסים לחצות. לפיכך ישנה טענה, כי עדיף לא לסמן את מעבר החצייה, וזאת כדי לגרום להולך הרגל לקחת אחריות על החצייה תוך בדיקה קפדנית יותר של מצב התנועה לפני החצייה, או לגרום לו לחצות באתר אחר, בטוח, כגון בצומת מרומזר סמוך. כפועל יוצא מתפיסה זאת, במספר רשויות בארץ הוסרו סימוני מיסעה ממעברי חצייה לא-מרומזרים הממוקמים בקטעי רחובות דו-מסלוליים. במחקר הנוכחי נבחנה ההשפעה הבטיחותית של הסרת סימון מעבר החצייה (בקטע דרך עם מפרדה בנויה ברחוב עירוני רב-נתיבי) על בטיחות הולכי הרגל. במסגרת המחקר נבדקו שני אתרים שבהם הוסר סימון מעבר החצייה (בבאר-שבע ובתל-אביב), באמצעות תצפיות ובחינת נתוני הלמ"ס לגבי תאונות הדרכים באתרים אלה ב-2011-2006. כמו כן, לשם השוואה, נבחנו אתרים אחרים, "אתרי בקרה", עם מאפיינים דומים (בקטעי דרך שבהם קיים סימון). בין הממצאים: הסרת סימון מעברי החצייה לא הביאה לעלייה במספר תאונות פגיעה בהולכי רגל; מנגד, נרשמה עלייה במהירויות הנסיעה לעומת אתרי הבקרה עד לסכנה של פגיעה חמורה בהולכי הרגל. מסיכום הנתונים (התעלמות הנהגים מהולכי הרגל המבקשים לחצות, זמני המתנה ארוכים יחסית של הולכי הרגל טרם החצייה, מהירויות נסיעה גבוהות של כלי-הרכב ועוד) עולה, כי הסרת סימון מעבר החצייה קשורה להרעה ברורה בתנאי החצייה של הולכי הרגל.

(בטיחות בדרכים; הולכי רגל; מעבר חצייה)

269 לוי, שרון; זיידל, דוד; ניר, נטלי ואחרים:
חקר דפוסי תנועה ובטיחות ילדים בדרכים: דו"ח מחקר מסכם
"בטרם" - המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, פרסום מס' 1085,פתח-תקווה 2013, 137 עמ', בתמיכת קרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: www.igudbit.org.il.

במחקר זה, הראשון מסוגו בישראל, פותחו והותאמו כלים ייעודיים לבחינת דפוסי התנועה של ילדים בהגעה לבית-הספר ובשעות הפנאי. מטרות המחקר היו: זיהוי דפוסי תנועה ובטיחות של ילדים בדרכים באמצעות כלים למדידת נסיעות; הבנת הקשר שבין דפוסי תנועה ותחבורה להתנהגות בטוחה של ילדים בדרכים; בחינת החשיפה של ילדים לסכנות בדרכים; בחינת יְשִׂימוּת של כלים שונים למדידת נסיעות בקרב ילדים בישראל. המחקר כלל שלושה רכיבים: סקר ידע, עמדות והתנהגות בקרב הורים לילדים בגילים 13-5 על דפוסי הנסיעות ובטיחות הילדים בדרכים; סקר הרגלי נסיעה בקרב ילדים בגילים 12-6 (באמצעות האינטרנט); סקר הרגלי נסיעה עם ילדים בגילים 12-6 במטרופולין ירושלים (באמצעות סקר נסיעות מלווה עם GPS). בין הממצאים: יותר מ-36% מהנסיעות של הילדים בוצעו ללא ליווי; יותר מ-65% ממסלולי ההליכה של ילדים בירושלים לאורך היום כללו חציית כביש (11% מההליכות כללו 4+ חציות); 77% מהילדים שעמדו לפני חציית מעבר חצייה נתקלו בתדירות גבוהה או בינונית ('פעמים רבות' או 'לפעמים') בכלי-רכב שלא נתנו להם זכות קדימה; בקרבת בית-הספר 44% מהתלמידים לא קיבלו באופן תמידי סיוע ממשמרות הבטיחות בחציית הכביש; 18% מהילדים דיווחו על רכיבה על אופניים בכבישים, ו-26% דיווחו שהם לא חובשים קסדה בעת הרכיבה; רק 48% מהילדים דיווחו על חגירת חגורת בטיחות ברכב; 41% מהילדים דיווחו על הורדה מהרכב במקום המחייב חציית כביש כדי להגיע ליעד; 17% מההורים המאפשרים לילדם לחצות את הכביש לבד דיווחו שהם לא ערכו איתם הכנה לקראת חצייה עצמאית; 57.4% מהנסיעות של ילדים מהמגזר החרדי בוצעו ללא ליווי, לעומת 27.8% מהנסיעות של ילדים מהמגזר הערבי ו-22.7% מהנסיעות של ילדים מהמגזר היהודי הלא-חרדי; 56% מהילדים במגזר הערבי דיווחו על הליכות בכביש לעומת אחוזים נמוכים מאוד במגזרים האחרים.

(ילדים; בטיחות בדרכים)

270 ​בראון-אפל, אורנה; ליבוביץ'-צור, שלהבת; מגיד, אבי:
הקשר בין אימוץ התנהגות בטיחותית בכביש, איכות תשתיות הדרכים ואקלים בטיחותי ביישוב במגזר הערבי: דו"ח מדעי מסכם
איגוד חברות הביטוח, תל-אביב 2013, 75 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: www.igudbit.org.il.

שיעור הנפגעים בתאונות דרכים במגזר הערבי הוא גבוה מחלקו של מגזר זה באוכלוסייה. זאת, בין היתר, בשל אי-הקפדה על התנהגות בטיחותית ובשל איכות תשתיות ירודה. במחקר שמדווח עליו בפרסום הנוכחי נבחנו הקשר שבין איכות תשתיות הדרכים ביישוב לבין ההתנהגות הבטיחותית של משתמשי הדרך ותפקיד האקלים הבטיחותי ביישוב בקשר שבין איכות תשתיות הדרכים ביישוב לבין התנהגותם הבטיחותית של משתמשי הדרך. המחקר נעשה ב-29 יישובים ערביים שנבחרו אקראית מתוך 150 יישובים ערביים שבהם יותר מ-3,000 תושבים (לא נכללו יישובים בדואיים או צ'רקסיים). איכות התשתיות נמדדה באמצעות תצפיות על צמתים. התנהגותם הבטיחותית של משתמשי הדרך נמדדה באמצעות תצפיות על נהגים והולכי רגל באותם צמתים. נוסף על כך, נערך סקר טלפוני לבחינת אקלים הבטיחות של התושבים (תפיסות התושבים בנוגע למדיניות בנושא בטיחות בדרכים ביישוב), ובוצעו ראיונות עם בעלי תפקידים במועצות המקומיות לבחינת אקלים הבטיחות של ההנהגה. בין הממצאים: ככל שאיכות התשתיות היתה טובה יותר, משתמשי הדרך ביצעו פחות התנהגויות שליליות; רמת אקלים הבטיחות של התושבים נמצאה קשורה חיובית לאיכות תשתיות הדרכים ביישוב; רמת אקלים הבטיחות של התושבים ושל ההנהגה נמצאו קשורות בעיקר שלילית להתנהגויות סיכוניות של נהגים והולכי רגל.

(בטיחות בדרכים; ערביי ישראל; כפרים ערביים; כבישים; נהגים; הולכי רגל)

271 ​רונן, עדי; אורון-גלעד, טל; שנער, דוד ואחרים:
הרגלי השתייה של צעירים, השפעת השילוב בין אלכוהול למשקאות אנרגיה על תפיסת ההשפעה ואיכות הנהיגה
הקבוצה להנדסת גורמי אנוש, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע 2013, 88 עמ'. הוגש לקרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: www.igudbit.org.il.

צריכת אלכוהול בקרב צעירים נמצאת במגמת עלייה, והיא כוללת צריכת אלכוהול בשילוב עם משקאות אנרגיה. במחקר זה נבדקו היבטים הקשורים לנהיגה תחת השפעת אלכוהול והשילוב עם משקאות אנרגיה בקרב צעירים בישראל. המחקר כלל שלושה רכיבים: שני שאלונים לבחינת דפוסי הצריכה של משקאות אלכוהוליים ותפיסת מרואיינים בני 30-20 לגבי השפעתם; תצפיות בפאבים לבחינת הרגלי השתייה בפועל; בדיקה באמצעות סימולאטור של נהיגה תחת השפעת אלכוהול בשילוב וללא שילוב עם משקאות אנרגיה. בין הממצאים: 89% מהצעירים דיווחו שהם שותים משקאות אלכוהוליים בפאבים ו-63% במסיבות (המשקה השכיח ביותר הוא בירה); משקאות אלכוהוליים המשולבים עם משקאות אנרגיה מהווים 23% מכלל המשקאות הנצרכים על-ידי הצעירים; 25% מהשותים משקאות אלכוהוליים בשילוב עם משקאות אנרגיה ו-40% מהשותים קוקטיילים וליקרים דיווחו שהם מוכנים לנהוג לאחר מכן; משקאות אלכוהוליים המשולבים עם משקאות אנרגיה היוו 10% מההזמנות בפאבים; 46% מהמשיבים דיווחו שהם אף פעם לא נוהגים לאחר שתיית אלכוהול, ו-36% ציינו שהם תמיד נמנעים משתיית אלכוהול כשהם יודעים שעליהם לנהוג; בבדיקה שנעשתה באמצעות הסימולאטור נמצא שהנבדקים חשו באופן מובהק את השפעת המשקאות שהכילו אלכוהול בהשוואה למשקאות שלא הכילו אלכוהול; הוספת משקאות אנרגיה למשקאות האלכוהוליים מיתנה במקצת את השפעת האלכוהול על איכות הנהיגה.

(צעירים; נהגים; שתיית אלכוהול; נהיגה תחת השפעת אלכוהול)

272 ​סיכום נתוני הבקרה התפעולית על הפעלת קווי שירות בתחבורה הציבורית באוטובוסים
אגף תחבורה ציבורית בקרה ופרויקטים, מינהל יבשה, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, ירושלים 2013, 79 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://he.mot.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי הבקרה התפעולית של משרד התחבורה אחר עמידתם של מפעילי התחבורה הציבורית (אוטובוסים) בתנאי רישיונות ההפעלה, הוראות הדין ותנאי הסכם ההפעלה הקיים עימם. בקרה זו מאפשרת גם לאתר בעיות תפעוליות קיימות, לאכוף מנהלית חריגות קיימות ולאפשר למפעיל השירות ולמקבלי ההחלטות במשרד להישען על בסיס מידע אמין ועדכני ביחס לנעשה בענף התחבורה הציבורית בכלל ובכל אשכול קווים בפרט. הבקרה כוללת כ-30 פרמטרים ראשיים בארבעה סוגי בקרה עיקריים: תחנות מוצא; מסלול הנסיעה; תשתיות ודיווחי המפעיל. חברת הבקרה מדווחת על ממצאיה, הכוללים גם חריגות מתנאי מערך ההסכמים, הן למפעילים והן למשרד התחבורה, באופן שוטף ובסמוך למועד האירוע. בסוף כל חצי שנה קלנדרית מחושב אחוז החריגה בכל תבחין (על-פי היחס שבין כמות החריגות שהתגלו לבין כמות הבקרות שבוצעו בתקופה זו). נציגי המשרד והמפעילים גיבשו על-פי תבחינים אלו "מדד חריגה משוקלל" המאפשר לדרג את איכות השירות של מפעילי התחבורה הציבורית.

(תחבורה ציבורית; אוטובוסים; איכות השירות; בקרת איכות)

273 ​גיטלמן, ויקטוריה; כרמל, רובי; פיסחוב, פאני:
הערכת יעילות ותרומה בטיחותית של פרויקט מוקדי סיכון
"תנועה ותחבורה", מס' 109 (דצמבר 2013), עמ' 45-38.

במחקר זה, נבחנה יעילותם הבטיחותית של שיפורים בתשתיות של דרכים לא-עירוניות שביצעה חברת "נתיבי ישראל" ב-2009-2007. על סמך דיווחי החברה, הוקם מאגר נתונים, שכלל לגבי כל פרויקט שיפור את - מיקום האתר, סוגי שיפורי התשתית שיושמו ותקופת הביצוע בשטח. בהמשך, בוצעו בדיקות, השלמות וסיווגים של שיפורי התשתית ואתרי הטיפול לקביעת שיפורי התשתית המתאימים להערכה בטיחותית. לכל סוג שיפור הוגדרו רשימת האתרים שטופלו באופן זה, אתרים שישמשו כקבוצת ביקורת, סוגי התאונות שייבחנו ותקופת הניתוח. בדיקת השיפור נעשתה באמצעות השוואת מספר התאונות הקשורות לטיפול אחרי ביצועו עם המצב שהיה קורה ללא ביצוע הטיפול. סך הכל בוצעו ב-2009-2007 שיפורי תשתית ב-150 צמתים / מחלפים וב-50 קטעי דרך; הבדיקה התייחסה ל-34 סוגי שיפורי תשתית שבוצעו ב-148 אתרים. בין הממצאים: בעקבות השיפורים, נחסכו מדי שנה 153 תאונות עם נפגעים ו-427 תאונות בכלל (תאונות דרכים + כללי עם נפגעים); בצמתים נחסכו מדי שנה 54 תאונות עם נפגעים ו-89 תאונות בכלל; במחלפים נחסכו מדי שנה 17 תאונות עם נפגעים ו-32 תאונות בכלל.

​(כבישים; תאונות דרכים; הנדסה)

274 ​לינק, דן:
סיכום הנסועה בכבישי הארץ - 2012
"תנועה ותחבורה", מס' 109 (דצמבר 2013), עמ' 48-46.

במאמר זה מובאים ממצאים מתוך סקר נסועה (קילומטראז') של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2012. מוצגים הן ממצאים כלליים מסקר זה והן ממצאים לפי סוגי כלי-הרכב: כלי-רכב פרטיים, אופנועים, משאיות, מוניות, אוטובוסים ואוטובוסים זעירים. לבסוף, מוצגים נתונים על העלייה בנסועה בעשור האחרון. בין הממצאים: ב-2012 היתה ירידה של 1.7% בנסועה הכללית לעומת 2011, שנבעה בעיקר מגידול של 2.3% במצבת כלי-הרכב הממוצעת; הנסועה הכללית של כלי-הרכב המנועיים בישראל ב-2012 הסתכמה בכ-49.7 מיליארדי ק"מ; הנסועה הממוצעת לרכב ב-2012 היתה 18,100 ק"מ, ירידה של כ-5% לעומת 2011; רכב פרטי, המהווה כ-81.3% ממצבת כלי-הרכב, נסע בממוצע 16,300 ק"מ; בעשר השנים האחרונות חל גידול של כ-31% בנסועה הכללית. במאמר מוצגים גם נתונים על מעורבותם של כלי-הרכב השונים בתאונות דרכים ביחס לנסועה השנתית שלהם וביחס לחלקם במצבת כלי-הרכב. כך לדוגמה, אופנועים היוו 4.3% מכלי-הרכב המנועיים בישראל ב-2012, אך חלקם בתאונות דרכים היה 10% וחלקם בתאונות קטלניות היה 10.7%, בעוד שחלקם בנסועה היה 1.7% בלבד.

(נסועה; כלי-רכב; אוטובוסים; מוניות; משאיות; אופנועים; תאונות דרכים)


ט"ו. תיירות ושירותי הארחה


פרסומים

275 תיירות, 2012
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1546, ירושלים 2014 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד התיירות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

​פרסום זה כולל נתונים סטטיסטיים רבים על התיירות בישראל בשנת 2012. הפרסום מורכב משבעה פרקים, כדלקמן: התנועה בגבולות של מבקרים מחו"ל ושל ישראלים; תעופה; הכנסות והוצאות במטבע חוץ; שירותי הארחה; מלונות - הכנסות, הוצאות ותוצר; שונות; התיירות הבין-לאומית. בין הממצאים: ב-2012 נרשמו כ-2.9 מיליוני כניסות של תיירים לישראל (2.8 מיליונים ב-2011) וכ-635,000 כניסות של מבקרי יום (542,000 ב-2011); 92% מכלל התיירים שהגיעו לישראל ב-2012 שהו בארץ פחות מחודש - שהייתם הממוצעת של תיירים אלה בישראל ב-2012 היתה 8 ימים, לעומת 8.1 ימים ב-2011; 59% מהתיירים הגיעו מאירופה, 27% מאמריקה, 9% מאסיה, 3% מאפריקה ו-1% מאוקיאניה; חלקם של התיירים הלא-יהודים בכלל התיירים היה 77%, לעומת 76% ב-2011; חלקם של התיירים שביקרו בפעם הראשונה בישראל היה כ-62% (61% ב-2011); אחוז התיירים שדיווחו שהגיעו לישראל למטרות תיור ובילוי היה 33%; מספר הלינות של התיירים מחו"ל במלונות תיירות הסתכם בכ-9.8 מיליון (10 מיליון ב-2011) - 50% מסך הלינות; 32% מלינות התיירים ב-2012 היו בירושלים ו-23% היו בתל-אביב.

(תיירות; בתי-מלון; שירותי הארחה; רווחים; פדיון; אירוח כפרי; חופשה; טיולים)

276 ​תיירות ושירותי הארחה, 2012-2000
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 134 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2013, 16 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית), בשיתוף עם משרד התיירות. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון רחב של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על התיירות ושירותי הארחה בישראל ב-2012-2000: תיירות נכנסת - מספר המבקרים, מאפייני המבקרים, מאפייני הביקור, לינות תיירים והכנסות מתיירות; תיירות פנים - טיולים ולינות; יציאות של ישראלים לחו"ל; יציאות של ישראלים לחו"ל לפי מדינות היעד; שירותי הארחה - חדרים במלונות תיירות, תפוסת חדרים, פדיון ותעסוקה, הכנסות, הוצאות ורווח; אטרקציות תיירותיות - הכנסות, מועסקים וביקורים; התרומה הכלכלית של ענף התיירות. בין הממצאים: בשנים 2012-2000 נכנסו לישראל כ-2 מיליוני תיירים בשנה בממוצע; ב-2012 נרשמו כ-2.9 מיליוני כניסות תיירים; 59% מכלל כניסות התיירים ב-2012 היו של תיירים ממדינות אירופה, 27% מאמריקה, 9% מאסיה, 3% מאפריקה ו-1% מאוקיאניה; 33% מהתיירים ב-2012 הגיעו למטרת תיור ובילוי, 29% למטרות דת, 20% לביקור קרובים, 10% לעסקים ושליחויות ו-8% למטרות אחרות; השהות הממוצעת של תייר ב-2012 היתה 8 ימים; מספר לינות התיירים במלונות תיירות הגיע ב-2012 לכ-9.8 מיליון; ב-2012 הסתכמו ההכנסות מתיירות נכנסת בכ-4.4 מיליארדי דולרים; ב-2012 יצאו לחו"ל 2.4 מיליוני ישראלים; מדינות היעד המובילות על-ידי התיירים הישראלים ב-2011 (בסדר יורד היו - ארה"ב, יוון, מצרים, ירדן, הממלכה המאוחדת, תאילנד ואוקראינה; ההכנסות מביקורים באטרקציות תיירותיות ב-2010 (הן של תיירים והן של מטיילים ישראלים) הסתכמו בכ-1.7 מיליארד ש"ח.

(תיירות; בתי-מלון; שירותי הארחה; תיירים ישראלים)

277 ​התיירות לישראל 2012: דו"ח סטטיסטי
המחלקה לסטטיסטיקה ולמאגרי מידע, משרד התיירות, ירושלים 2013, 53 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד התיירות: www.tourism.gov.il.

נתוני התיירות המתפרסמים בדו"ח זה מתייחסים לנושאים הבאים: כניסות מבקרים לישראל לפי דרך, חודש, ארץ אזרחות וקבוצת גיל; בתי-מלון - מספר בתי-המלון, מספר החדרים והמיטות, לינות ותפוסה לפי יישוב ותוך הבחנה בין לינות תיירים מחו"ל ללינות ישראלים; הכנסות מתיירות בהשוואה לענפי ייצוא אחרים; כנסים בין-לאומיים שהתקיימו בישראל; יציאות ישראלים לחו"ל לפי ארץ ביקור. בפרסום נכללים גם ממצאים מ"סקר תיירים" שערך משרד התיירות ב-2012. הנתונים על כניסות תיירים לישראל, על בתי-המלון ועל ההכנסות מתיירות, מקורם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: ב-2012 חלה עלייה של 5% במספר המבקרים שנכנסו לישראל לעומת 2011 (כ-3,520,000 מבקרים), ומתוכם 2,885,900 היו תיירים, כלומר שהו לפחות לילה אחד בישראל (עלייה של 2% לעומת 2011); מספר התיירים שהגיעו בשיוט היה 251,100 (עלייה של 10% בהשוואה ל-2011); 65% מהתיירים באו מאירופה, 24% באו מאמריקה, 7% באו מאסיה, 2% באו מאפריקה ו-1% באו מאוקיאניה; ב-2012 נרשמו 22.1 מיליוני לינות בבתי-המלון בישראל (עלייה של 1.3% לעומת 2011) - 9.8 מיליוני לינות של תיירים מחו"ל ו-12.4 מיליוני לינות של ישראלים; 32% מלינות התיירים מחו"ל נרשמו בירושלים, 23% בתל-אביב-יפו ו-10% באילת; ל-60% מהתיירים מחו"ל היה זה הביקור הראשון בישראל; כ-32% מהתיירים באו במסגרת חבילת סיור מאורגנת וכ-22% קנו חבילת סיור שלא במסגרת קבוצה מאורגנת; השהות הממוצעת של תיירים ששהו בישראל פחות מחודש היתה 8.2 לילות; ההכנסות מתיירות נכנסת הסתכמו בכ-4.8 מיליארדי דולרים (עלייה של 6% בהשוואה ל-2011).

(תיירות; חופשה; בתי-מלון)

​278 סקר תיירות נכנסת: דו"ח שנתי, 2012
"מרטנס-הופמן יועצים לניהול בע"מ", תל-אביב 2013, 18 עמ'. הוגש למשרד התיירות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד התיירות: www.tourism.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי סקר התיירים בישראל לשנת 2012, המהווה המשך לסקרים שהוחל בביצועם ב-1993. מטרות הסקר הן: זיהוי מאפיינים של התיירים וביקורם (תכונות דמוגרפיות, משך הביקור, מקום האכסון, מטרת הביקור וכו'); בחינת מידת שביעות הרצון משירותים שונים בארץ; אמידת הוצאותיהם של התיירים בישראל; בחינת שינויים בהשוואה לשנים קודמות. הנתונים נאספו בעת יציאתם של התיירים מישראל בנמלי התעופה בן-גוריון, אילת ועובדה ובמעברי הגבול היבשתיים טאבה, נהר הירדן, גשר אלנבי ומסוף הערבה (לא נכללו תיירים שהגיעו בשיוט ותיירים שיצאו דרך הים). מתחנות אלו יצאו בתקופת הסקר (ינואר-דצמבר 2012) 2,862,850 תיירים. בין הממצאים: 24% מהתיירים היו יהודים ו-56% נוצרים; 32% מהתיירים הגיעו בטיול מאורגן, 46% באופן עצמאי ו-22% קנו חבילות תיור; 40% מהתיירים ביקרו בעבר בישראל; 74% מהתיירים לנו בבתי-מלון או בכפרי נופש, ו-16% לנו בבתי קרובים וחברים; השהייה הממוצעת בישראל היתה 9.7 לילות; 77% מהתיירים ביקרו בירושלים, 60% בתל-אביב-יפו, 50% בים המלח ו-43% בכינרת; ההוצאה הממוצעת לתייר היתה כ-1,484 $; 91% מהתיירים העריכו את הביקור באופן כללי כטוב עד מצוין (הציון הממוצע של שביעות הרצון היה 4.2 מתוך 5); 80% מהתיירים דיווחו שהם בטוחים/חושבים שיבקרו שוב בישראל. במהלך 2012 ביקרו בישראל 383,404 תיירים חד-יומיים, של-91% מהם היה זה הביקור הראשון בישראל.

(תיירות; חופשה; בתי-מלון; הוצאות; שביעות רצון)

279 ​רוזנברג, יהודה (עורך):
טבריה: שנתון תיירות, מס' 7 - 2012
היחידה למידע ולסטטיסטיקה, עיריית טבריה, טבריה 2013, 207 עמ'.

התיירות מהווה גורם מרכזי בכלכלה ובתעסוקה של העיר טבריה, הן במישרין והן בעקיפין. בפרסום הנוכחי מוצגים נתוני התיירות בטבריה בהשוואה ליעדי תיירות בולטים אחרים בישראל: אילת, הרצליה, ירושלים, תל-אביב, נתניה, נהריה, חיפה ואזור ים המלח. הנתונים מתבססים בעיקר על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל נתוני התאחדות המלונות בישראל. הפרסום מורכב משלושה חלקים עיקריים, כדלקמן: 1) סקירה חודשית של כל אחד מהחודשים ינואר עד דצמבר 2012 - לינות של תיירים מחו"ל ושל אזרחים ישראלים, תפוסת החדרים בבתי-המלון ותפוסת המיטות (בהשוואה לחודש המקביל ב-2011); 2) סקירה רבעונית של 2012 תוך השוואה של כל אחד מהרבעים לרבע המקביל ב-2011; 3) סקירה שנתית - נוסף על המידע הנ"ל, מוצגים נתונים על המועסקים, שכר העבודה והפדיון בבתי-המלון, ומובאות השוואות על פני שנים - 1994 עד 2012. מהנתונים אפשר לראות כי ב-2012 נרשמה עלייה של כ-1.4% במספר הלינות בבתי-המלון בטבריה בהשוואה ל-2011; בפדיון בתי-המלון נרשמה עלייה של כ-7.7%; תפוסת החדרים בטבריה ב-2012 היתה בשיעור של כ-59.2% (בדומה ל-2011), לעומת ממוצע ארצי של כ-65.7%.

(טבריה; תיירות; בתי-מלון; פדיון; תעסוקה; ירושלים; תל-אביב-יפו; חיפה; נתניה; נהריה; הרצליה; אילת; ים המלח)

280 ​סקר מושכנים תיירותיים ביישובים כפריים
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית-דגן 2013, 19 עמ', בוצע על-ידי "ניר תיירות ואקולוגיה - ייעוץ רעיוני וכלכלי". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

סקר זה, שנעשה ב-2012, נועד לרכז מידע עדכני ואמין בנוגע למושכנים (אטרקציות) תיירותיים הפועלים ביישובים הכפריים בישראל. איסוף הנתונים התבסס על מאגרי מידע שונים באינטרנט, מדיה כתובה, פנייה ישירה לרכזי התיירות וגורמים רלוונטיים נוספים ועל סקר אינטרנטי שהופץ בפורטלים ועמודי הפייסבוק הרלוונטיים. בסקר נכללו כל המושכנים התיירותיים במרחב הכפרי (מרכזי מבקרים, פינות חי, אתרי קטיף עצמי, אומנים וגלריות, אתרי סדנאות, יקבים, מסעדות כפריות, בתי בד, חוות רכיבה ועוד) למעט אכסון תיירותי (אירוח כפרי) - בסך הכל 2,604 אתרים. בין הממצאים: 22% מהאתרים היו אתרי תיירות חקלאית (עיסוק בנושאים חקלאיים) ו-78% היו אתרי תיירות כפרית (תיירות כללית הממוקמת בסביבה כפרית); המועצות האזוריות המובילות מבחינת מספר אתרים היו גולן וגליל עליון (182 ו-181 אתרים בהתאמה); 37% מהאתרים היו ממוקמים בקיבוצים, 35% במושבים ו-18% ביישובים קהילתיים (היתר היו במועצות מקומיות, במושבות, בחוות וכו'); 33% מהאתרים עסקו באירוח נלווה לתיירות (מסעדות/ בתי קפה, ספא, סדנאות וכו') ו-31% עסקו באמנויות (גלריות, מזכרות, ביגוד וכו'). בנספח לסקר מוצגים נתונים מפורטים על האתרים.

(יישובים כפריים; תיירות; חקלאות; אמנות; סדנאות; מוזיאונים; בעלי חיים; טיולים)


ט"ז. תעשייה ואנרגיה


פרסומים

281 מדדי תעשייה, 2011: סיכומים שנתיים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1540, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת נתונים חודשיים ממדגם של כ-2,300 מפעלי תעשייה. נתונים אלה משמשים להכנת מדדי התעשייה השוטפים, שהם אינדיקטור להתפתחות התעשייה והמשק בכלל. בפרסום זה מוצגים מדדי התעשייה לשנת 2011, שחושבו על-פי הנתונים שנאספו לפי המדגם שהוחלף ב-2004 ועל בסיס 2004=100.0. הנתונים השנתיים כוללים את מספר השכירים בתעשייה, עלות העבודה והפדיון לפי ענף ומגזר ולפי גודל המפעל. כמו כן, מוצגים נתונים על מפעלי תעשייה המייצאים סחורות בשווי של יותר מ-50% מערך המכירות שלהם (ללא מע"מ) או מפעלים המייצאים סחורות בשווי של יותר מ-10 מיליוני ש"ח, כשהייצוא מהווה יותר מ-25% מערך המכירות (ללא מע"מ). לבסוף, מפורטים מדדי הייצור התעשייתי, מדדי מספר השכירים ומדדי שעות העבודה למעשה של השכירים (לפי ענפי משנה מקובצים), מדדי פדיון התעשייה במחירים קבועים (המאפשרים חישוב של השינוי הריאלי בפדיון) ונתונים על ניידות עובדים בתעשייה. נוסף על כך, מפורטים הנתונים על הפדיון והתעסוקה לפי עוצמה טכנולוגית. בין הממצאים: פדיון התעשייה ב-2011 הסתכם בכ-388 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-359 מיליארדי ש"ח ב-2010; המכירות לשוק המקומי היוו 59% מהפדיון; המפעלים שמכירותיהם הגיעו ליותר מ-100 מיליוני ש"ח היוו 4.8% מכלל מפעלי התעשייה, והועסקו בהם 53% מכלל העובדים בתעשייה; המכירות של מפעלים אלה היוו 79% מכלל הפדיון בתעשייה; ב-2011 נאמד מספר המשרות בתעשייה בכ-365,000 בממוצע בחודש, לעומת כ-360,000 ב-2010; העלות הממוצעת לשעת עבודה בתעשייה היתה 78 ש"ח, לעומת 74 ש"ח ב-2010; כמחצית מהייצוא התעשייתי ב-2011 נבע ממפעלים המסווגים כענפי טכנולוגיה עילית.

(תעשייה; מפעלי תעשייה; מדדים כלכליים; ייצור; ייצוא; פדיון; תעסוקה; שכר; טכנולוגיה)

282 ​סקר תעשייה, 2010
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1547, ירושלים 2014 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סקר התעשייה לשנת 2010 הקיף מדגם של 2,126 מפעלי תעשייה בישראל (למעט מפעלים בתעשיית היהלומים), שהועסקו בהם עובד אחד או יותר (עד 2003 נכללו בסקרי התעשייה מפעלים שהועסקו בהם חמישה עובדים או יותר). מדגם הסקר הוצא מתוך מרשם העסקים שהוקם בלמ"ס בשנים האחרונות, המתבסס בעיקר על קובץ העוסקים של מע"מ וקובץ המעסיקים של המוסד לביטוח לאומי. בפרסום מובאים נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למפעלי התעשייה, שביניהם: תעסוקה ותמורה למשרות, הכנסות, תפוקות, פדיון, ערך מוסף גולמי, צריכת חומרים, מלאי והשקעה גולמית. זאת, בפירוט של כ-70 מקבצים של ענפי-משנה הכלולים ב-23 ענפים ראשיים. פירוט הנתונים הוא לפי מגזרים, מחוזות, נפות, אזורים טבעיים וישובים נבחרים וכן לפי קבוצות-גודל (מספר משרות במפעל ופדיון שנתי). כמו כן, מובאים נתונים על ענפי התעשייה לפי עוצמה טכנולוגית. כמדי שנה, כולל הפרסום גם לוחות בנושא החשבון הכלכלי של ענפי התעשייה, בפירוט של 23 ענפים ראשיים, ומובא סיכום של הנתונים המאזניים בתעשייה לשנים 2009 ו-2010. בין הממצאים: ב-2010 פעלו במשק כ-21,400 מפעלי תעשייה שבהם היתה משרה אחת או יותר; הערך המוסף הגבוה ביותר נרשם בענף כימיקלים ומוצריהם וזיקוק נפט (21% מסך כל הערך המוסף בתעשייה) ובענף ציוד תעשייתי לבקרה ולפיקוח, ציוד רפואי ומדעי (12%) - הערך המוסף הנמוך ביותר נרשם בענף נעליים, עור ומוצריו (0.2%).

(מפעלי תעשייה; תעסוקה; שכר; הכנסה; הוצאות; השקעות; תשומה-תפוקה רווחיות; פדיון; מחירים)

283 ​סקר מסחר, שירותים, תחבורה, תקשורת ובינוי, 2010
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1544, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בסקר זה נאמדו התפוקות והתפלגות התשומות בענפי המסחר, השירותים, התחבורה, התקשורת והבינוי. הסקר מתבסס על מדגם חדש של עוסקים מתוך מרשם העסקים של הלמ"ס, שהוצא לכל ענפי הכלכלה במשק פרט לחקלאות. מרשם העסקים כולל בתוכו מידע מקובץ העוסקים של מס ערך מוסף ומקובץ המעסיקים של המוסד לביטוח לאומי. מדגם זה, עבור כל ענפי המשק, נקבע על-פי הפדיון שדווח למע"מ. אוכלוסיית העוסקים הפעילים שהתקבלה מקבצי מס ערך מוסף כללה עוסקים המעסיקים שכירים ועוסקים עצמאיים מהמגזר העסקי (אין אוכלוסייה זו כוללת מלכ"רים, מוסדות ממשלתיים ורשויות מקומיות). הענפים שנבדקו במסגרת הסקר הם: כל ענפי המסחר, כל ענפי הבינוי, מסעדות ושירותי אוכל, שירותי תחבורה ואחסנה, שירותי תקשורת, תיווך פיננסי וסוכני ביטוח, נדל"ן, שירותים עסקיים, שירותי חינוך עסקיים, שירותי בריאות וסעד עסקיים (לא כולל בתי-חולים ממשלתיים ובתי-חולים של מוסדות ללא כוונת רווח - מלכ"רים) ושירותים חברתיים, אישיים ואחרים. כמו כן, נחקרו במסגרת הסקר גם ענפי החשמל והמים, ונתוני ענפים אלה מוצגים בפרסומי סקר התעשייה של הלמ"ס. בפרסום מוצגים נתונים על הפדיון, התפוקה, התמורה למשרות והערך המוסף הגולמי לפי ענף ראשי ולפי ענף-משנה. נוסף על אלה, מוצגים לוחות הכוללים נתונים על המועסקים, הפדיון, התפוקה והתמורה למשרות לפי מגזר, לפי קבוצות גודל של פדיון לעוסק ולפי קבוצות גודל של מספר מועסקים לעוסק. לבסוף, מוצגים נתוני המאזנים הכספיים בענפים השונים ונתוני ההשקעה הגולמית בנכסים קבועים.

(מסחר; שירותים; עסקים; תעסוקה; תחבורה; תקשורת; דואר; מסעדות; נדל"ן; ביטוח; בינוי; חשמל; מים; שירותי חינוך; שירותי בריאות; שירותים חברתיים; פדיון; תשומה-תפוקה; השקעות; חברות עסקיות)

284 ​מחקר ופיתוח עסקי, 2010
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1536, ירושלים 2014 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד הכלכלה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים ממצאי סקר מחקר ופיתוח (מו"פ) במגזר העסקי לשנת 2010. הפרסום כולל השוואה לשנים קודמות והשוואה בין-לאומית. הסקר נעשה על-ידי הלמ"ס לפי הזמנת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הנתונים סווגו לפי ענפי כלכלה ראשיים בהתאם לפעילות העיקרית של החברות, על-פי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 1993. הסקר הקיף את כלל המגזר העסקי (ללא חקלאות ויהלומים), הכולל את ענפי התעשייה וענפי השירותים, ונערך על בסיס מדגם חברות הפעילות במגזר העסקי שבהן 10+ משרות ושנכללו באוכלוסיית הסקר. עד לשנת 2008 נחקרו בסקרי מחקר ופיתוח עסקי ענפי התעשייה (39-13), ענף שירותי מחשוב (72) וענף מחקר ופיתוח (73) (הכולל מכוני מחקר, מרכזי מו"פ, חממות טכנולוגיות, חברות פאבלס וחברות הזנק). אומדנים על פעילות המו"פ בשאר ענפי השירותים נאמדו במסגרת ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. לכן, נתונים הקודמים לשנת 2009 עבור ענפים אלה לא מובאים בפרסום זה. המטרות העיקריות של סקרי מו"פ עסקי הן :הערכת ההוצאות, התשומות והתפוקות של העסקים בתחום המו"פ, כדי לספק מידע על פעילות זו ולאפשר חישוב של ההוצאה הלאומית למו"פ; יצירת סדרת נתונים על מו"פ שתאפשר הערכה רצופה של פוטנציאל הצמיחה הנובע מחידושים טכנולוגיים; שימוש ככלי עזר לממשלה, למוסדות מחקר ולגופי תכנון אחרים לשם הכוונת המחקר והפיתוח. הפרסום מורכב מארבעה חלקים, כדלקמן: נתוני המו"פ במגזר העסקי כולו; נתוני המו"פ בענף שירותי מחשוב (72) ובענף מו"פ (73); הוצאות למו"פ ומשרות במרכזי מו"פ; נתוני המו"פ לפי ענפי כלכלה ראשיים. דגש הושם בפרסום על נתוני מענקים לטובת מו"פ שקיבלו חברות מגופים ממשלתיים ומקרנות בין-לאומיות.

(מחקר ופיתוח; מפעלי תעשייה; תעשייה עתירת-ידע; טכנולוגיה; חדשנות; מחשוב; מימון; הוצאות; השקעות; פדיון; ייצוא; משרות; כוח-אדם)

285 ​דמוגרפיה של עסקים: מקבץ נתונים סטטיסטיים ממרשם העסקים, 2011-2003
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1541, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים שנתיים של עסקים במשק הישראלי, אשר הופקו ממרשם העסקים שהוקם בלמ"ס ב-2003 על-פי הנחיות ה-Eurostat וה-OECD. המרשם מבוסס בעיקר על קובץ של רשויות מס ערך מוסף (מע"מ) ועל קובץ של המוסד לביטוח לאומי. נתונים שנתיים אלה מאפשרים ניתוח ובחינה של העסקים הפועלים במשק הישראלי: מספר העסקים הפעילים, מספר משרות השכיר של ישראלים או זרים ונתוני שכר של ישראלים או זרים לפי ענף כלכלי (ברמת סדר או ענף ראשי) ולפי מחוז; תנועות העסקים במרשם לפי ענף כלכלי (ברמת סדר) ולפי מחוז - התפלגויות ושיעורים של פתיחות וסגירות של עסקים, "לידות" של עסקים ועסקים שלא שרדו על בסיס נתונים כמותיים; נתוני הישרדות של עסקים ואחוז אי-הישרדות של עסקים חדשים לפי ענף כלכלי (ברמת סדר). זאת, לפי הנחיות חדשות של Eurostat וה-OECD ("Manual on Business Demography Statistics 2007"). בין הממצאים:
ב-2011 פעלו בישראל 492,931 עסקים לעומת 389,561 עסקים ב-2003; ב-2011 נפתחו 50,602 עסקים ונסגרו 38,445 עסקים; בשנים 2011-2003 חל גידול שנתי ממוצע של כ-3.0% במספר העסקים הפעילים במשק; חלקם של העסקים הפעילים בענפים נכסי דלא-ניידי, השכרה ושירותים עסקיים היה ב-2011 הגבוה ביותר מבין כלל העסקים הפעילים בענפים השונים (29.0%); ב-2011 "נולדו" 46,799 עסקים חדשים; אחוז ה"לידות" הממוצע הגבוה ביותר בשנים 2011-2005 היה בענף שירותי האירוח והאוכל (18.1%), והאחוז הנמוך ביותר היה בענף החקלאות (5.7%); אחוז ההישרדות הגבוה ביותר של עסקים היה בענפי החינוך ושירותי בריאות, רווחה וסעד - 60.7% מהעסקים שרדו את שנת פעילותם השישית; אחוז ההישרדות הנמוך ביותר היה בענפי שירותי האירוח והאוכל - 25.0% מהעסקים בלבד שרדו את שנת פעילותם השישית.

(חברות עסקיות; עסקים קטנים; תעשייה; מסחר; חקלאות; תחבורה; תקשורת; ביטוח; חשמל; מים; בינוי; דיור; מינהל ציבורי; שירותי בריאות; שירותי רווחה; שירותי חינוך; שירותים קהילתיים; שירותים חברתיים; שירותים עסקיים; תעסוקה)

286 ​הוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל, 2010
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1527, ירושלים 2013 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

מטרתו של פרסום זה היא להציג את הוצאות ענפי התעשייה והחשמל לשמירה על הסביבה, לצורכי גיבוש מדיניות סביבתית, לשימוש המגזר העסקי, מוסדות אקדמיים וארגונים בין-לאומיים. נתוני ההוצאות שבפרסום מתייחסים להוצאות של החברות בגין ביצוע פעולות לשמירה על הסביבה (כגון הקמת מתקן לטיפול בשפכים, תחזוקת ארובה, פינוי פסולת וכו') ב-2010. הנתונים שבפרסום מסווגים לפי ענפי הכלכלה של התעשייה והחשמל, בהתאם לחלוקה המקובלת בפרסומי ה-OECD. כמו כן, מסווגים הנתונים לפי תחום ההשפעה הסביבתית שבו התבצעה הפעילות (שפכים, פסולת וכו'), לפי סוג ההוצאה (השקעות או הוצאות שוטפות) ולפי האופי הטכנולוגי של הפעילות (פתרון קצה או טכנולוגיה נקייה). בין הממצאים: ב-2010 הסתכמו ההוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל בכ-2.6 מיליארדי ש"ח; כמיליארד ש"ח (39%) הושקעו בנכסים קבועים, וכ-1.6 מיליארדי ש"ח (61%) היו הוצאות שוטפות; ההוצאות הגבוהות ביותר לשמירה על הסביבה היו בתעשיות כימיקלים, מוצרים כימיים, ומוצרי פלסטיק וגומי ובתעשיות ייצור חשמל וחלוקתו; ההוצאות הנמוכות ביותר לשמירה על הסביבה היו בתעשיית עץ ומוצריו ובתעשיות טקסטיל, נעליים ועור; בהתפלגות לפי התחום הסביבתי נמצא, שרוב ההוצאות היו בתחומי ההגנה על איכות האוויר והאקלים (39%) ובתחום הטיפול בשפכים (28%); 73% מההשקעות לשמירה על הסביבה היו השקעות בפעולות של פתרון קצה, ו-27% היו השקעות בפתרונות של טכנולוגיה נקייה; אחוז ההוצאות השוטפות לשמירה על הסביבה מסך הפדיון של ענף התעשייה (ללא חשמל) היה 0.4% בממוצע, והאחוז הגבוה ביותר של ההוצאות השוטפות לשמירה על הסביבה מסך הפדיון היה בענף כרייה וחציבה (7.3%); בהשוואה בין-לאומית נמצא, שההוצאה לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל בישראל היא דומה לזו שבפינלנד ובפורטוגל.

(איכות הסביבה; שפכים; פסולת; איכות אוויר; תעשייה; מפעלי תעשייה; חשמל; השקעות)

287 ​בר-צורי, רוני:
הפריסה הגיאוגרפית של רשתות שיווק מזון בישראל
מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2013, 25 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

בישראל, בדומה למדינות מערביות אחרות, הולך ומצטמצם חלקם היחסי של השווקים וחנויות מכולת קטנות בסביבת מקום המגורים, לטובת רשתות השיווק הגדולות. בעבודה זו, מוצגת תמונת הפריסה הגיאוגרפית של רשתות שיווק המזון הגדולות בישראל ברמת מחוז וברמת נפה, ובכך מאפשרת להתרשם ממידת הפיזור של סניפי רשתות אלו במרחב המקומי ושל מספר משקי הבית הקונים הפוטנציאליים בסניף של רשת מסוימת בנפה נתונה. ראייה מרחבית כזו מסייעת בהבנת מידת התחרות המתקיימת בין הרשתות הגדולות בשוק המזון בנפות ובמחוזות השונים בישראל, ובהבדלים בין רמות שונות של רווחת הצרכן באזורים אלו, בזיקה להבדלים בפריסה הגיאוגרפית של הרשתות. נקודת המוצא בניתוח היא שריבוי סניפים וחנויות במקום נתון מעודד תחרות בין החנויות על משיכת קונים אליהן ועל הגדלת פלח השוק שלהן, ובכך תורם תרומה משמעותית לרווחת הצרכן. במסגרת העבודה, נבדקו שני מדדים של רמת התחרות במזון בין מחוזות ונפות שונים: מספר הסניפים של כל רשת בכל מחוז ונפה; היחס בין מספר משקי הבית למספר סניפי הרשתות בכל מחוז ונפה. בין היתר נמצא, כי מספר משקי הבית לכלל הסניפים של כל הרשתות נמוך במחוזות תל-אביב והמרכז בהשוואה למחוזות חיפה והצפון.

(מסחר; שיווק; תחרות; אזורים גיאוגרפיים; מזון)

288 ​בר-צורי, רוני:
דו"ח סקר פיילוט על הגינות בשוק המזון וברשתות שיווק מזון בישראל
מינהל המחקר והתכנון, משרד הכלכלה, ירושלים 2013, 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.il.

תחושות של אי-נחת מרמת ההגינות בחיי המסחר בקרב ציבור הצרכנים הישראלי, לצד ריבוי תלונות על ניצול מצוקות של צרכנים בתחומים שונים, הביאו את המועצה הישראלית לצרכנות לפנות למינהל המחקר והכלכלה במשרד הכלכלה כדי לנסות ליצור יחד כלי שיאפשר לקדם את רמת ההגינות בחיי המסחר בישראל. בדו"ח זה, מוצגים ממצאי סקר מקדים בנושא בתחום המזון. מטרות הסקר היו: בחינת האפשרות ליצור מדד הגינות בעסקים ככלי צרכני; שיקוף מצב ענף והשוואה בין ענפי משק - תמונה כוללת של רמת ההגינות / חוסר ההגינות בעסקים בישראל והשינויים החלים בה לאורך זמן; הכוונת רגולציה; תרומה לרווחת הצרכן באמצעות יצירת כלי הערכה לצרכנים בעת בחירת בית עסק; קידום רמת ההגינות של עסקים בישראל. הסקר נערך באמצעות 200 ראיונות טלפונים בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 18 ומעלה. נמצא, כי רוב המרואיינים התייחסו למחיר הוגן כמימד המרכזי והמשמעותי ביותר של מושג ההגינות בעסקים. לאור לקחי הסקר המקדים ייערך בעתיד סקר מקיף יותר.

(סקר צרכנים; מזון; שיווק)

289 ​בראל, מיכל:
צרכנות תכשיטים בישראל
מינהל מחקר וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ירושלים 2013, 31 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moital.gov.il.

סקר צרכנות תכשיטים בישראל התבסס על שני מקורות נתונים - סקר שערך מינהל המחקר והכלכלה במשרד הכלכלה בשיתוף מינהל היהלומים, אבני חן ותכשיטים ב-2011 לקראת תערוכתJOVELLA  2012 (ראו חוברת 157, פריט 212) וסקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס לשנת 2010, בהשוואה ל-2005. במסגרת הסקר נבדקו היקפי ההוצאות של משקי הבית על תכשיטים, ערוצי הקניות העיקריים שיקולי הבחירה והציפיות של הצרכנים. בין הממצאים: 17% מכלל משקי הבית בישראל רכשו ב-2010 תכשיטים, גידול של 16% לעומת 2005; ההוצאה השנתית הממוצעת של משק בית שקנה תכשיטים ב-2010 היתה 2,937 ש"ח; סך ההוצאה של משקי הבית על תכשיטים עלתה ב-2010-2005, אך בחלוקה לחמישוני הכנסה חלה ירידה של 40% בחמישון הראשון ושל 15% בחמישונים 3-2, לעומת עלייה של למעלה מ-30% בחמישונים 5-4; על-פי סקר 2011, 53% מהישראלים קנו תכשיטים - כארבעה בממוצע לשנה; כ-75% מהתכשיטים נקנו על-ידי נשים לצורך ענידה עצמית; בממוצע, מחיר תכשיט שנקנה על ידי גבר גבוה ביותר מפי שניים ממחיר תכשיט הנקנה על ידי אישה (1,233 ש"ח ו-555 ש"ח בהתאמה); כחמישית מרוכשי התכשיטים נעזרים באינטרנט לצורך איסוף מידע על תכשיטים, אך רק 4% מהם קנו ב-2011 תכשיטים באמצעות האינטרנט; החסם העיקרי בקניית תכשיטים באמצעות האינטרנט הינו הצורך של הקונים לראות או לגעת בתכשיט לפני שהם קונים אותו - 87% מקוני התכשיטים, הנוהגים להשתמש באינטרנט לטובת קנייה של מוצרים או שירותים, דיווחו כי הם מעדיפים לראות או לגעת / למדוד את התכשיט טרם קנייתו, בשונה מהאופן שבו הם קונים מוצרי צריכה אחרים באינטרנט.

(תכשיטים; צריכה; הוצאות משפחה)

290 ​התעשייה הישראלית: תמונת מצב, מגמות ותחזיות: 2013-2012
המחלקה למחקר כלכלי, אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים, תל-אביב 2013, 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: www.industry.org.il.

בסקירה זו מובא סיכום של ההתפתחויות בתעשייה הישראלית בשנת 2012, ומוצג הצפי להתפתחויות בשנת 2013. בין הממצאים: תפוקת התעשייה הישראלית עלתה ב-2012 בשיעור ריאלי של כ-3.7% בהשוואה ל-2011 (בלטה צמיחה מהירה בענפי הרכיבים האלקטרוניים והתרופות, לצד שינויים קטנים בלבד ואף נסיגה בענפים אחרים), לאחר עלייה של כ-2% ב-2011; הייצוא התעשייתי צמח ב-2012
בכ-3.2%, לאחר גידול של כ-3.6% ב-2011, והוא הסתכם בכ-44 מיליארדי $; חלקם של המפעלים שיש להם פעילות יצרנית בחו"ל עלה מכ-16% ב-2004 לכ-25% ב-2012; מצבת עובדי התעשייה גדלה ב-2012 בכ-0.5%, והיא הסתכמה בכ-366,000 עובדים; פריון העבודה (התוצר לשעת עבודה) עלה בכ-4.5% (בעיקר הודות לעלייה בפריון בענף הרכיבים האלקטרוניים), לאחר עלייה של כ-1.2% ב-2011; השכר הממוצע בתעשייה עלה נומינלית בכ-3.2% ב-2012, והוא הסתכם בכ-12,600 ש"ח לחודש בממוצע (ניכרת שונות רבה בשכר בין ענפי התעשייה השונים); ב-2012 נרשמה ירידה של כ-20% בהשקעות במכונות ובציוד מייבוא, לאחר עלייה של כ-108% ב-2011; פדיון התעשייה ב-2012 נאמד בכ-109 מיליארדי $. על-פי ציפיות התעשיינים, ב-2013 תצמח תפוקת התעשייה בכ-3% ריאלית; הייצוא התעשייתי צפוי לצמוח בכ-5.5%; לא צפוי שינוי במצבת העובדים; פריון העבודה צפוי לצמוח בכ-2%; השכר בתעשייה צפוי לעלות נומינלית בכ-3.5%; ההשקעות במכונות ובציוד מייבוא צפויות לעלות בכ-5%.

(מפעלי תעשייה; תפוקה; השקעות; ייצוא; רווחיות; תעסוקה; פריון עבודה)

291 ​סקר הציפיות בתעשייה לחודשים ינואר-מרס 2014
אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2014, 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: www.industry.org.il.

סקר זה נעשה בדצמבר 2013 - ינואר 2014 והשתתפו בו 175 חברות תעשייתיות. על-פי דיווחי החברות, ברבע הרביעי של 2013 נרשמה נסיגה חדה של 9% בתפוקת התעשייה, לאחר קיפאון ((%0) ברבע השלישי (38% מהחברות דיווחו על נסיגה בתפוקתן ו-26% דיווחו על גידול), נסיגה של כ-14% במכירות לשוק המקומי, לאחר נסיגה של כ-7% ברבע הקודם (42% דיווחו על ירידה ו-18% על עלייה) וירידה של כ-11% במשלוחי הייצוא, לאחר ירידה של 7% ברבע הקודם (41% מהחברות דיווחו על קיטון ו-26% דיווחו על גידול). קיטון של 2% נרשם במצבת העובדים בתעשייה, לאחר גידול של 0.5% ברבע הקודם; גידול של כ-3% נרשם בקצב השקעות התעשייה בנכסים קבועים, לאחרת גידול של 5% ברבע הקודם. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל דיווחו על עלייה של 2.1% בתפוקתן, לאחר גידול של 7% ברבע הקודם (25% מחברות אלו דיווחו על גידול ו-22% דיווחו על נסיגה) ועל גידול של 7% בהשקעות. חברות התעשייה צופות שברבע הראשון של 2014 יהיה גידול של 1.5% בתפוקתן (34% מהחברות צופות עלייה בתפוקתן ו-30% צופות ירידה), ירידה של 2% במצבת העובדים (21% מהחברות צופות פיטורים עובדים ו-17% צופות קליטת עובדים), קיפאון במכירות לשוק המקומי (27% מהחברות צופות עלייה ו-27% צופות ירידה), גידול של כ-1.5% במשלוחי הייצוא וגידול של כ-5% בהשקעות בנכסים קבועים. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל צופות גידול של כ-16% בתפוקתן (50% צופות גידול בתפוקתן ו-19% צופות ירידה).

(מפעלי תעשייה; תפוקה; השקעות; ייצוא; רווחיות; מימון; תעסוקה)

292 ​איגוד התעשייה הקיבוצית: סקירה שנתית - 2012
איגוד התעשייה הקיבוצית, תל-אביב 2013, 22 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: www.kia.co.il.

בדו"ח זה מוצגים נתונים על תפוקות התעשייה הקיבוצית: המכירות, הייצוא, הרווחיות, ההשקעות, מספר העובדים וכו'. בין הממצאים: היקף המכירות הכללי של התעשייה הקיבוצית ב-2012 הגיע ל-43.3 מיליארדי ש"ח, ומכירות המפעלים בקיבוצים (ללא המפעלים האזוריים) הסתכמו ב-35 מיליארדי ש"ח - עלייה של 1.4% לעומת 2011; הייצוא של התעשייה הקיבוצית הסתכם ב-14.7 מיליארדי ש"ח - עלייה ריאלית של כ-10.2% לעומת 2011; מכירות התעשייה הקיבוצית לשוק המקומי הסתכמו ב-12 מיליארדי ש"ח; הרווח התפעולי המצרפי גדל ב-20% בהשוואה ל-2011 והסתכם בכ-3 מיליארדי ש"ח; ההשקעות בתעשייה הקיבוצית הסתכמו ב-1.634 מיליארדי ש"ח – לעומת 1,703 מיליארדי ₪ ב-2011; ב-2011 הייתה התעשייה הקיבוצית כ-8.6% מהתעשייה הישראלית מבחינת ייצוא ומועסקים ו-8.2% מבחינת מכירות, כולל מפעלים אזוריים וללא הפעילות בחו"ל; ל-79 חברות בתעשייה הקיבוצית היה היקף פעילות של יותר מ-100 מיליוני ₪; ייצוא טכנולוגיה עילית היווה כ-3% מהייצוא של התעשייה הקיבוצית ב-2012 לעומת כ-35% בקרב כלל התעשייה הישראלית.

(תעשייה; קיבוצים; רווחיות; השקעות; ייצוא; פדיון; תעסוקה)

293 ​סקר: מצב וציפיות העסקים היצרניים הקטנים במחצית שנת 2013
המחלקה הכלכלית, התאחדות המלאכה והתעשייה, תל-אביב 2013, 7 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: www.aci.org.il.

מטרתו של סקר זה, היתה בדיקת השינוי היחסי במצב העסקים היצרניים הקטנים במחצית שנת 2013, הציפיות להמשך השנה, מידת השיפור במשתנים עסקיים בולטים  (תזרים מזומנים, שיעור הרווחיות, רמת הזמנות לביצוע ורמת המלאי), מידת השינוי בנגישות העסק לאשראי בנקאי ומידת תלותו באשראי לפעילותו העסקית השוטפת. הסקר נערך בחודש יולי בקרב מדגם מייצג של 70 חברות הפעילות בתחומי מלאכה והתעשייה הזעירה, והעוסקות בענפי המתכת, הדפוס, הריהוט, ההלבשה, הפלסטיק, המזון, האלקטרוניקה, השלטים, מוצרי גומי, קבלנות חשמל ומוצרי תשתיות. בין הממצאים: 56% דיווחו כי מצבם לא השתנה במחצית הראשונה של 2013 (33% בסוף 2012), 33% דיווחו כי מצבם הורע (47%) ו-11% דיווחו כי מצבם הוטב (20%); 43% צופים כי במחצית השנייה של 2013 לא ירשם שינוי של ממש בפעילות העסק (33% בסוף 2012 לגבי מחצית 2013), 35% צופים כי היקף הפעילות יקטן (34%) ו-22% צופים כי היקף הפעילות יגדל (33%).

(עסקים קטנים; תעשייה; צמיחה כלכלית)

294 ​סקר: ניהול השיווק בעסקים יצרניים קטנים
המחלקה הכלכלית, התאחדות המלאכה והתעשייה, תל-אביב 2013, 6 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: www.aci.org.il.

לתחום השיווק יש חשיבות גדולה בהצלחת פעילותו של העסק. בסקר זה, שנערך בקרב מדגם מייצג של 70 חברות הפעילות בתחומי התעשייה והמלאכה הזעירה, נבדקו מאפייני פעילותם השיווקית - ניהול מאגר לקוחות, פילוח לקוחות ומכירות, בידול ומיתוג העסק, שימור לקוחות, קידום מכירות ופרסום. בין הממצאים: 86% מהמשיבים דיווחו שהם מנהלים מאגר לקוחות, ומתוכם 90% מנהלים מאגר ממוחשב; 47% מהמשיבים דיווחו שהם משתמשים במאגר הלקוחות לניתוח פעילות העסק, 29% להכרת התנהגות הלקוחות, 22% לקידום מכירות, 19% להתאמת מוצר לצרכי הלקוח, 17% לבדיקת שוק, 16% לעידוד לקוחות לבצע קנייה חוזרת, 9% לפילוח שוק ו-9% לעריכת מבצעים; 50% מהמשיבים דיווחו שהם מבצעים פילוח לקוחות/מכירות לפי נתח הלקוח, 37% לפי ענף פעילות ו-13% לפי חלוקה גיאוגרפית; 75% מהמשיבים ציינו שמאפיין בידול העסק שלהם הוא איכות המוצר, 53% ציינו שזהו היחס ללקוח, 39% ציינו שזהו השירות הייחודי, 37% ציינו יצירתיות/חדשנות ו-12% ציינו שזהו המחיר; 66% מהמשיבים דיווחו שהם נקטו פעולות למיתוג העסק (לוגו, אריזות מיוחדות וכו'), 65% דיווחו שהם נוקטים פעולות לקידום מכירות (טלמרקטינג, קיום כנסי לקוחות, עריכת מבצעי מכירות וכו'), ו-81% דיווחו שהם משתמשים בפרסום ככלי שיווקי לעסק (פרסום מודעות בעיתונות ובאינטרנט, הפצת עלוני מידע וכו').

(עסקים קטנים; תעשייה; שיווק)

295 ​גץ, דפנה; סגל, ורד; זלמנוביץ', בלה:
מחקר לבחינת שיתופי פעולה בין התעשייה למרכזי התשתית בננוטכנולוגיה בטכניון
מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה 2013, 49 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון הוקם ב-2005, וחזונו הוא למצב את הטכניון ואת מדינת ישראל בחזית המחקר והפיתוח (מו"פ) העולמיים בתחומי הננוטכנולוגיה. לשם שיפור שיתוף הפעולה בין מרכזי התשתית בננוטכנולוגיה בטכניון לבין חברות תעשייתיות, התבקש מוסד שמואל נאמן על-ידי המכון לבצע מחקר לבחינת צרכי התעשייה בנוגע לשימוש במרכזי התשתית ולבניית מודל שיתוף פעולה שיענה על צרכי הטכניון והתעשייה. במסגרת המחקר נשלחו שאלונים ל-73 חברות ששיתפו בעבר פעולה עם תשתיות הננוטכנולוגיה בטכניון (ענו עליו 38 חברות) ול-43 חברות שאותרו כבעלות פוטנציאל לשימוש בתשתיות אלו (ענו עליו 25 חברות). השאלון לחברות ששיתפו בעבר פעולה עם תשתיות הננוטכנולוגיה בטכניון כלל שאלות על מאפייני שיתוף הפעולה, חלופות לשיתוף פעולה שעומדות בפני החברות, הרמה הקיימת בתשתיות שבהן השתמשו החברות, שביעות רצון במגוון של קריטריונים, חוות דעת כללית והצעות לשיפור. חברות שיש להן פוטנציאל לשימוש בתשתיות אלו אך לא השתמשו בהן נשאלו שאלות על היכרות עם מרכזי התשתיות בטכניון, באלו תשתיות/ציוד יכולה החברה להיעזר, מהם הצרכים של החברה שיכולים לקבל מענה בשיתוף פעולה וכו'. לאחר קבלת התשובות נותחו מאפייני החברות ששיתפו פעולה עם מרכזי הננוטכנולוגיה בטכניון ומאפייני החברות בעלות הפוטנציאל. על בסיס ניתוח התשובות של החברות נבנה מודל שבו הוצעו דרכים להגברת שיתוף הפעולה בין חברות בתעשייה למרכזי תשתיות הננוטכנולוגיה בטכניון. תחומי הפעילות העיקריים של החברות שהשתמשו בתשתיות היו מדעי החיים (26%), מוליכים למחצה (18%), טכנולוגיות שונות (13%) וקלינטק (13%). תחומי הפעילות העיקריים של החברות שלא השתמשו בתשתיות היו כימיה (26%), מדעי החיים (17%) ומוליכים למחצה (17%).

(טכנולוגיה; תעשייה; מו"פ; חברות עסקיות)

296 ​Getz, Daphne; Leck, Eran; Segal, Vered:
Innovation of Foreign R&D Centres in Israel: Evidence from Patent and Firm Level Data
Samuel Neaman Institute for Advanced Studies in Science and Technology, Technion – Israel Institute of Technology, Haifa 2014, 41 pages. The publication appears on the Center's Website: www.neaman.org.il.

בעבודה זו, נבחנה השפעתן של חברות רב-לאומיות על המשק הישראלי במונחים של ביקוש לחדשנות, בשני היבטים: זליגות הידע (knowledge spillovers) וההשפעות החיוביות על הכלכלה המקומית הנובעות מפעילות מרכזי המו"פ (מחקר ופיתוח) הזרים בישראל היוצרת ביקושים מקומיים לפעילות כלכלית מוטת-חדשנות; ההפסד הפוטנציאלי למשק הישראלי הנגרם כתוצאה מהניצול הזר של טכנולוגיה, ידע וקניין רוחני ישראלי. במסגרת העבודה, נבדקו נתונים ברמת הפירמה, המכילים מידע על המאפיינים של חברות זרות ומקומיות, שקושרו לבסיס נתוני הפטנטים PATSTAT על מנת ללמוד על היקף הפעילות ההמצאתית המבוצעת על ידי חברות אלו. כמו כן, נשלחו שאלונים למרכזי המו"פ הזרים. זאת, לשם הבנת מדיניות הקניין הרוחני של מרכזי המו"פ הזרים ולבדיקת הקשר בין חברות הרב-לאומיות לבין חברות מקומיות. בין הממצאים: היקף העברת ידע וטכנולוגיה ישראלים לחברות רב-לאומיות עלה באופן משמעותי בעשור האחרון; ישנה מגמה גוברת של השגת חדשנות ישראלית באמצעות רכישת חברות וחברות הזנק (startup) ישראליות; האובדן הפוטנציאלי של ידע ישראלי לחברות רב-לאומיות זרות גבוה במיוחד בקרב חברות שהקימו מרכזי מו"פ קטנים יחסית בישראל; לזרימת הידע יש תרומה חיובית לכלכלה הישראלית על-ידי העלאת הדרישה למוצרים ושירותים, הפצת טכנולוגיה ישראלית וחשיפת מנהלים ישראלים לתרבות העירונית של חברות ענק רב-לאומיות.

(תעשייה עתירת ידע; חברות הזנק; יזמות)

297 ​מילרד, איתמר:
ניתוח עליית מחירי מוצרי המזון ובחינת הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג - 2013
המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע, הכנסת, ירושלים 2014, 25 עמ', מוגש לוועדה משותפת כלכלה - כספים לקידום התחרות בענף המזון. הפרסום מופיע בדף האינטרנט של המרכז: www.knesset.gov.il/mmm.

מסמך זה מוגש לוועדה המשותפת כלכלה כספים לקידום התחרות בענף המזון לקראת דיון בהצעת חוק לקידום התחרות בענף המזון. במסגרת המסמך, נסקרת הצעת החוק, מוצגת השוואה וניתוח של מחירי המזון בישראל בהשוואה למדינות אירופה ומוצעים כלי מדיניות אפשריים נוספים להפחתת מחירי המזון. בהצעת החוק שלושה כלים מרכזיים להגברת התחרות בשוק המזון: הסדרת הפעילות בין הקמעונאים לספקים; הגברת התחרות באזורים גיאוגרפים והגברת שקיפות המחירים. הממצאים מבוססים על נתוני הלמ"ס, בנק ישראל, האיחוד האירופי, ה-OECD ועוד. בין הממצאים: מדד מחירי מוצרי המזון בישראל גבוה ב-25% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי וב-19% בהשוואה למדינות ה-OECD; ב-2013-2005 עלה מדד מחירי מוצרי המזון בישראל בשיעור ריאלי של 16% לעומת 1.8% במדינות האיחוד האירופי; עליית מחירי התשומות, במע"ם ובארנונה אינה יכולה להסביר את פערי המחירים לעומת מדינות אחרות; הסיבות העיקריות לפערים הן ריכוזיות גבוהה במקטע הייצור ובמקטע הקמעונאי בישראל לעומת מדינות האיחוד האירופי.

​(מזון; מחירים; תחרות; מונופולים; חוקים)




{{subject.CbsPublishingDocSubjectOWSTEXT}}

{{subject.CbsPublishingDocSubjectEngOWSTEXT}}

{{ 'CbsExpandCollaspseOpenAll' | toResource }} {{ 'CbsExpandCollaspseCloseAll' | toResource }}

{{ 'ErrataCtrl_linkText' | toResource }}
{{ 'ErrataCtrl_TH_DateTxt' | toResource }} {{ 'ErrataCtrl_TH_UpdateReason' | toResource }} {{ 'ErrataCtrl_TH_ChapterNumTxt' | toResource }} {{ 'ErrataCtrl_TH_ChapterNameTxt' | toResource }} {{ 'ErrataCtrl_TH_BoardNumTxt' | toResource }} {{ 'ErrataCtrl_TH_BoardNameTxt' | toResource }} {{ 'ErrataCtrl_TH_FileTypeTxt' | toResource }}
{{ item.date | date : 'dd/MM/yyyy' }} {{ item.CbsErrataUpdateReasonOWSMTXT }} {{ item.CbsErrataUpdateChapterNumOWSTEXT }} {{ item.CbsErrataUpdateChapterNameOWSTEXT }} {{ item.CbsErrataUpdateBoardNumOWSTEXT }} {{ item.CbsErrataUpdateBoardNameOWSTEXT }}

{{Pagetitle}}

{{ items[0].date |getDisplayDate}}
{{ item.LinkTitle }}