פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל אפריל 2017

פרסומים

ד. בריאות

022 ההוצאה הלאומית לבריאות, 2015-1962.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 1657 בסדרת הפרסומים המיוחדים של הלשכה, ירושלים 2016, (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל סיכום מפורט של ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2012 ו-2013 ואומדנים מוקדמים ל-2014 ו-2015. כמו כן, מוצגות סדרות נתונים שונות מ-1962/63 ואילך. בפרסום מוצגים נתונים על הרכב ההוצאות לבריאות לפי סוג ההוצאה, סוג השירות, המגזר המבצע והמגזר המממן (כולל מיון משולב של המגזר המספק את השירותים והמגזר המממן). כן מוצגים נתונים על תשלומים ותקבולים בשירותי הבריאות של הממשלה, הרשויות המקומיות, קופות החולים ומוסדות אחרים ללא כוונת רווח. בסוף הפרסום מוצגת השוואה בין-לאומית של ההוצאה הלאומית לבריאות במדינות החברות בארגון ה-OECD- (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) בשנים 1990, 2000 ו-2014. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית לבריאות במחירים קבועים עלתה ב-2015 בכ-4.1% לעומת 2014, וההוצאה לנפש עלתה בכ-2.1%; ההוצאה הלאומית לבריאות במחירים שוטפים היוותה כ-7.5% מהתמ"ג; תשלומים ישירים של משקי-הבית לתרופות ולשירותים רפואיים מימנו כ-24% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2015; הוצאות משקי-הבית על ביטוחים פרטיים, הוצאות של מלכ"רים פרטיים ושל בתי-חולים כלליים השייכים להם ותרומות מגופים פרטיים היוו כ-14% נוספים מההוצאה הלאומית לבריאות, כך שסך המימון הפרטי היווה כ-38% מההוצאה הלאומית לבריאות; כ-24% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2015 מומנו באמצעות גביית מס בריאות; אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתמ"ג בישראל ב-2014 (7.5%) היה נמוך יותר מהחציון במדינות ה-OECD (9.4%).

(הוצאה לאומית; מימון; בריאות; שירותי בריאות; בתי-חולים; מרפאות; בריאות הנפש; בריאות השן; תרופות; רופאים; ממשלה; רשויות מקומיות; קופות חולים; מלכ"רים; משקי-בית)

023 מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל, 2015 - חלק א': מגמות באשפוז; חלק ב': נתונים סטטיסטיים על תנועת החולים לפי מוסדות ומחלקות - 2015
אגף המידע, המינהל לטכנולוגיות ותשתיות רפואיות, משרד הבריאות, ירושלים 2016, חלק א' - 297 עמ', חלק ב' - 485 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il.

פרסום שנתי זה מורכב משני חלקים, כדלקמן: א) המגמות באשפוז ב-2015-1950, לפי סוגיו (כללי, בריאות הנפש, מחלות ממושכות ושיקום). לגבי כל סוג מוצגים נתונים על מספר ימי האשפוז, שיעורי האשפוזים והשחרורים לאלף נפש, שיעור השחרורים לפי מחלקות, מספר המיטות ותפוסתן, התפלגות האשפוזים לפי גיל ומגדר, שהייה ממוצעת וכו'. כן מוצגים נתונים על מספר המיטות ומשך הטיפול במסגרות לאשפוז-יום, נתונים על הטיפולים והמטופלים ביחידות לדיאליזה ונתונים על העמדות לרפואה דחופה, עמדות הניתוח, עמדות ההתעוררות לאחר ניתוח ועמדות הלידה; ב) תנועת החולים בכל מחלקה של כל מוסד (בתי-חולים כלליים, בתי-יולדות, מוסדות לבריאות הנפש, מוסדות למחלות ממושכות, מוסדות לסיעוד, יחידות לאשפוז-יום בקהילה ויחידות לדיאליזה בקהילה) ב-2015. המוסדות ממוינים לפי סוג ובעלות. נוסף על כך, נעשתה התפלגות לפי אזורים (מחוזות ונפות). המשתנים שנחקרו הם: מיטות בתקן ותפוסתן, קבלות, שחרורים, העברות, פטירות, מספר ימי האשפוז, מספר הלידות, מספר הנולדים חיים ומתים, מספר הנולדים פגים ועוד. לפרסום מצורפת חוברת הכוללת את הממצאים העיקריים.

(אשפוז; בתי-חולים; בתי-אבות; מעונות [קשישים]; מרפאות; טיפול אמבולטורי; דיאליזה; בריאות הנפש; סיעוד; שיקום; פטירות; לידות; גריאטריה)

024 כוח-אדם במקצועות הבריאות, 2015
אגף המידע, חטיבת הבריאות, בשיתוף האגף למקצועות רפואיים, מערך הפסיכולוגיה ומינהל הסיעוד, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 219 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה מובא מידע מעודכן ל-2015 על כוח-האדם במקצועות הבריאות: רופאים; רופאים מומחים; רופאי שיניים; רופאי שיניים מומחים; רוקחים; בעלי מקצועות הסיעוד; בעלי מקצועות עזר רפואיים (כגון פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, גנטיקאים קליניים, אופטומטריסטים, דיאטנים ועוד); פסיכולוגים; פסיכולוגים מומחים; מועסקים - מידע מסקר כוח-אדם; מועסקים - מידע מִנְהָלִי ממעסיקים. מוצגים הן מספרים מוחלטים והן התפלגויות של בעלי המקצועות לפי סוגי מומחיות, שיעורים ל-1,000 תושבים, מאפיינים דמוגרפיים, מקום הלימוד ועוד. כמו כן, מובאות השוואות למדינות החברות בארגון ה-OECD על שיעורי כוח-האדם הרפואי. נמצא, בין היתר, כי בישראל היו 3.5 רופאים מועסקים ל-1,000 נפש בממוצע ב-2015-2013, בדומה לממוצע במדינות ה-OECD. שיעור האחיות המועסקות בישראל היה 4.9 ל-1,000 נפש בלבד, לעומת 9.5 ל-1,000 נפש בממוצע במדינות ה-OECD. מקורות הנתונים ששימשו להכנת לפרסום הם: מאגר בעלי הרשאה במקצועות רפואיים ועזר רפואיים שבאגף למקצועות רפואיים, מאגר בעלי הרשאה במקצועות הסיעוד שבמינהל הסיעוד, סקר כוח-אדם של הלמ"ס לגבי המועסקים במקצועות הבריאות ובשירותי הבריאות (2015-2013), מידע מִנְהָלִי ממעסיקים ועדכון נתוני פטירה והגירה ממרשם האוכלוסין. הפרסום כולל גם מידע על רופאים מועסקים שהתקבל ממעסיקיהם: ארבע קופות החולים, נציבות שירות המדינה, צה"ל וכ-100 מוסדות אשפוז.

(כוח-אדם רפואי; מקצועות עזר רפואיים; רופאים; רוקחים; אחים; פסיכולוגים; רפואת שיניים; סיעוד; ריפוי בעיסוק; קלינאות תקשורת; דיאטנים)

025 חקלאי, ציונה; מרון, ג'יל; שליצ'קוב, גלי ואחרים:
ביקורים במחלקה לרפואה דחופה, מאפייני הפעילות: 2015
אגף המידע, מנהל מידע ומחשוב, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 167 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על הפעילות במחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) ב-28 בתי-חולים לאשפוז כללי (לא כולל בתי-החולים שבמזרח ירושלים) ב-2015 ומגמות בעשור האחרון. במסגרת הפרסום מוצגים 15 הנושאים הבאים: מספר ושיעור עמדות בתקן; מספר ושיעור ביקורים; מספר ושיעור מבקרים; ביקורים חוזרים; ביקורים לפי בית-חולים; משך שהייה; תפוסה; זמן הפניה; גורם מפנה; סיבת כניסה; אשפוזים מהמלר"ד; פטירות; אבחנות; עונתיות; מאפיינים גיאוגרפיים. בין הממצאים: בסוף 2015 היו 1,195 עמדות לרפואה דחופה בתקן, מהן 1,176 בבתי-חולים לאשפוז כללי - שיעור של 0.141 עמדות ל 1,000 נפש (לעומת 0.152 ב-2006); ב-2015 נרשמו כ-2.9 מיליון ביקורים, מהם כ-2.6 מיליון ביקורים (ללא יולדות) בכל בתי-החולים הכלליים, ומספר המבקרים היה כ-1.7 מיליון איש (כשליש מהמבקרים הגיעו יותר מפעם אחת במהלך השנה); 69% מהפונים למחלקות לרפואה דחופה הגיעו עם הפניה רפואית; 65% מהביקורים היו עקב מחלה, 21% עקב סיבות חיצוניות ו-13% ללידה; משך השהייה הממוצע במלר"ד היה 2.9 שעות (ללא יולדות); כ-27% מהמבקרים במלר"ד (ללא יולדות) הופנו לאשפוז; התפוסה הממוצעת במלר"ד היתה 111%.

(בתי-חולים; חדר מיון; רפואה דחופה; אבחון רפואי; אשפוז)

026 חקלאי, ציונה; גורדון, שולמית; זלץ, ענבל ואחרים:
אטלס הפטירות בישראל, 2013-2009
אגף המידע, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 69 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום זה מוצג מידע על שיעור פטירות מתוקנן לפי מחוזות, נפות וסיבות מוות נבחרות בממוצע השנים 2013-2009 .המידע מבוסס על קבצי סיבות המוות שהוכנו בלמ"ס, בהתאם לסיבת המוות היסודית שסומלה בלשכה, על-פי המהדורה ה-10 של קידוד האבחנות הבינלאומי ICD-10. הפרסום מבוסס על תקנון עקיף (Standard Mortality Ratio - SMR), המציג יחס בין מספר הפטירות הנצפה (observed) באוכלוסיית האזור לבין המספר הצפוי (expected) על-פי השיעור הארצי המבוסס על הרכב סך כל אוכלוסיית ישראל. בלוחות ובמפות שבפרסום מוצג שיעור התמותה לפי סיבות מוות במחוזות ובנפות בהשוואה לשיעור הארצי. השיעור מתוקנן לקבוצות גיל וקבוצות אוכלוסייה (ערבים, ויהודים ואחרים לפי ארץ לידה - ישראל, אירופה-אמריקה, אסיה, אפריקה). לכן, ההבדל בשיעור הפטירות של הנפה או המחוז לבין השיעור הארצי אינו מוסבר בהתפלגות שונה של קבוצות גיל, לאום  או קבוצות אוכלוסייה, אלא בגורמים אחרים כמו סביבה, השכלה, גנטיקה, אורח חיים ועוד. בין הממצאים: ב-2013-2009 היו כ-40,000 פטירות בשנה; שיעור פטירות גבוה מהממוצע הארצי נמצא במחוז הדרום, במחוז תל אביב ובמחוז חיפה; שיעור פטירות נמוך מהממוצע הארצי נמצא ביו"ש, במחוז ירושלים ובנפות השרון, פתח תקוה ורחובות.

(תמותה; מחלות גופניות; תאונות דרכים)

027 דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל, 2015
שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 135 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

דו"ח שנתי זה, המוגש לכנסת על-פי חוק, מורכב השנה מ-9 פרקים, כדלקמן: עישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל; עישון בקרב בני נוער בישראל; מצב העישון בצה"ל; פעילות למניעת העישון ונזקיו בישראל; פסיקה וחקיקה בנושא העישון; אכיפת החקיקה בתחום העישון בישראל; גמילה מעישון בישראל; דיווח בדבר הוצאות על פרסום מוצרי טבק לשנת 2014; היבטים כלכליים של עישון טבק בישראל. בין הממצאים: כ-8,000 ישראלים נפטרו כתוצאה מעישון ב-2015; עלות הטיפול במחלות הקשורות לעישון והוצאות נלוות נאמדו בכ-3.7 מיליארדי ש"ח; על-פי סקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ב-2015 עישנו 19.7% מבני 21 ומעלה (26.0% מהגברים ו-13.6% מהנשים, 25.2% מהערבים ו-18.5% מהיהודים); שיעורי העישון המשוקללים לגיל היו 22.1% בקרב גברים יהודים ו-15% בקרב נשים יהודיות, 43.9% בקרב גברים ערבים ו-6.7% בקרב נשים ערביות; 30.6% מהמתגייסים ו-23.3% מהמתגייסות לצה"ל ב-2012 עישנו, ובאותה שנה 29.3% מהמשתחררים ו-25.9% מהמשתחררות עישנו; 25,721 מעשנים פנו ב-2015 לסדנאות גמילה מעישון בקופות החולים; הוצאות משקי-הבית על קניית סיגריות ב-2015 הסתכמו בכ-8.1 מיליארדי ש"ח (כ-283 מיליוני חפיסות); הוצאות חברות הסיגריות על פרסום הגיעו ב-2014 לכ-31.5 מיליוני ₪; העלות הכוללת למשק כתוצאה מעישון סיגריות נאמדה בכ-12.85 מיליארדי ש"ח.

(עישון; יהודים; ערביי ישראל; מתבגרים; חיילים; פרסום; עלויות; אכיפת חוק)

028 דו"ח רישום סוכרת לשנים 2013-2012
חטיבת הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2016, 29 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

סוכרת היא מהמחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על החולה ומשפחתו ועל מערכת הבריאות. מידע על שיעור הימצאות הסוכרת ושיעור החולים המפתחים סיבוכים מהמחלה הוא חיוני להערכת מצב התחלואה, לתכנון שירותי בריאות ולהערכת תכניות למניעת המחלה וסיבוכיה. לשם כך, הוקם ב-2014 רישום לאומי של חולי סוכרת במרכז הלאומי לבקרת מחלות, בשיתוף עם קופות החולים. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתוני כלל חולי הסוכרת המבוטחים בקופות (לא כולל חיילים, אסירים ומבוטחים שלא השלימו בשנת הדיווח שנת חברות מלאה). "חולה סוכרת" הוגדר כמטופל אשר ענה על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים במהלך השנה שקדמה לשנת הדיווח: בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכרר  מ-6.5 מ"ג; רכישה של לפחות 3 מרשמים של תרופות נגד סוכרת בחודשים שונים; תוצאה של גלוקוז בדם ≥ מ-200 מ"ג בשתי בדיקות בהפרש של חודש ביניהן לפחות. בין הממצאים: ב-2013 היו 472,586 חולי סוכרת (461,319 ב-2012) בישראל; שיעור חולי הסוכרת בקרב כלל האוכלוסייה ב-2013 היה 6.3%; בחלוקה לקבוצות גיל, השכיחות הגבוהה ביותר של המחלה ב-2013 היתה בקרב בני 84-75 - 34% והנמוכה ביותר בקרב בני 17-2 - 0.1%; בחלוקה לאזורים, שכיחות גבוהה של המחלה נצפתה בנפות גולן, חדרה, עכו ויזרעאל, שכיחות בינונית בנפות צפת, כינרת, השרון, רמלה, ירושלים, אשקלון ובאר-שבע, ושכיחות נמוכה בחיפה, יהודה ושומרון, פתח-תקווה, תל-אביב ורחובות.

(סוכרת)

029 וייס, אושרי; רונן, שרון:
דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2015: נתונים מתוך המערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים
"בטרם לבטיחות ילדים", פרסום מס' 1097, פתח-תקווה 2016, 23 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בטרם: www.beterem.org.

דו"ח זה לשנת 2015 כולל נתונים על תמותת ילדים ובני נוער בגילאי 17-0 מהיפגעות בלתי מכוונת (תאונות), בהשוואה לשנים קודמות, כפי שנאספו בארגון "בטרם" לבטיחות ילדים באמצעות מאגר "תיעוד היפגעויות מהתקשורת", כחלק מהמערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים. במסגרת הדו"ח מוצגים נתונים על היקף התמותה, סוגי ההיפגעות, מקום ההיפגעות, מאפיינים חברתיים-כלכליים של הנפגעים, התפלגות לפי מחוזות, יהודים לעומת ערבים ועוד. בין הממצאים: ב-2015 אירעו 106 מקרי מוות של ילדים עקב תאונות; גורמי התמותה העיקריים ב-2015 היו תאונות דרכים (38%), טביעה (13%), חנק (9%) ונפילה (8%); שיעור תמותת ילדים ובני נוער ערבים ב-2015 עמד על 7.3/100,000 לעומת 2.3/100,000 בקרב ילדים ובני נוער יהודים; בניתוח השנים 2015-2011 נמצא ש-37.1% ממקרי המוות אירעו בבית או בחצר הבית, 32.9% בדרך, 17.3% במרחב ציבורי, 4.4% במוסד חינוכי ו-8.2% לא ידוע; הסיכון של ילד מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים (אשכולות 3-1) למות כתוצאה מהיפגעות נמצא גבוה פי 2.4 מהסיכון של ילד מהאשכולות הבינוניים (6-4) ופי 2.5 מהסיכון של ילד מהאשכולות הגבוהים (10-7).

(תאונות; תאונות דרכים; ילדים; מתבגרים; תמותה; ערביי ישראל; יהודים; מיצב חברתי-כלכלי)

030 רייכמן, בריאן; טבנצ'יק, מאיה; לויצקי, אורנה ואחרים (עורכים):
מסד הנתונים של תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד (1,500 גרם או פחות): דו"ח מסכם שנת 2014 ומגמות השנים 2014-2010 - דיווח מיוחד: 20 שנות התקדמות בטיפול ובתוצאים - תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד שנולדו בשבועות 31-23 להריון
היחידה לחקר בריאות האישה והילד, מכון גרטנר, רמת-גן 2016, 83 עמ', בשיתוף עם המרכז הלאומי לבקרת מחלות וה-Israel Neonatal Network. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il.

תינוקות שנולדים במשקל לידה נמוך מאוד (מלנ"מ) מהווים כ-1% מכלל לידות החי בישראל, אך חלקם גדול (כ-45%) בתמותת תינוקות ובשיעור הפגיעות ההתפתחותיות החמורות בתינוקות (כ-15%). מסד הנתונים הלאומי של מלנ"מ נועד ליצור בסיס מידע אפידמיולוגי לסיוע בהפחתת שיעורי תמותת התינוקות ובאיתור מצבים פרינטאליים הקשורים לתמותה ולתחלואה בקרב הנולדים במשקל נמוך מאוד. מסד הנתונים כולל 27 מחלקות יילודים ויחידות לטיפול מיוחד ביילוד בישראל, המהוות את ה- Israel Neonatal Network. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים שהתקבלו על 1,557 תינוקות מלנ"מ שנולדו ב-2014, שהם 99% מסך כל תינוקות מלנ"מ שנולדו בשנה זו, ועל 1,314 אימהות של תינוקות אלו. נתוני התינוקות מוצגים לפי שבוע ההריון שבו נולדו והמשקל בעת הלידה. כמו כן, מוצגות מגמות של מאפייני האימהות והתינוקות, תמותה ותחלואה ב-2010-2014. במלאת 20 שנה למסד הנתונים, מצורף לדו"ח דיווח מיוחד המסכם את נתוני 23,286 תינוקות המלנ"מ שנולדו בישראל בשבועות 31-23 להריון ב-2014-1995. בדיווח זה מוצגים מאפייני התינוקות, אחוזי התמותה, תחלואה וטיפולים ב-4 תקופות של 5 שנים כל אחת (2014-2010, 2009-2005, 2004-2000 ו-1999-1995). כן מוצגים מודל לוגיסטי רב-משתני להערכת השפעת תקופת הזמן על התוצא ומגמות של טיפולים נבחרים לאורך 20 שנה.

(פגים; משקל לידה; מוגבלויות; התפתחות גופנית; מיומנויות מוטוריות; כושר קוגניטיבי; מומים מלידה; תמותת תינוקות)

031 חקלאי, ציונה; מרון, ג'יל; אבורבה, מרים:
ביקוים במחלקה לרפואה דחופה - מאפיינים גיאוגרפיים, 2014-2012
אגף המידע, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 79 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בפרסום ה מוצגים נתונים על שיעורי הביקורים במחלקות לרפואה דחופה שב-29 בתי-חולים לאשפוז כללי (לא כולל בתי-החולים שבמזרח ירושלים) ב-2014-2012 לפי קבוצות גיל (כולל שיעורים מתוקננים לגיל), מגדר, סיבת כניסה, מחוז, נפה ויישוב מגורים של הפונים (לא כולל יישובים שבהם פחות מ-5,000 תושבים). זאת, על-פי דיווחי בתי-החולים לאשפוז כללי, בהתאם לרישום במערכות המידע המנהליות של המחלקות לרפואה דחופה בכל בית-חולים. בין הממצאים: שיעור הביקורים במחלקות לרפואה דחופה (מתוקנן לגיל) בבתי-חולים לאשפוז כללי היה 353 ל-1,000 נפשות בממוצע ב-2014-2012; כשני שלישים מהביקורים היו עקב מחלה, כרבע עקב סיבות חיצוניות וכעשירית בשל לידה; בחלוקה למחוזות, שיעורי הביקורים הגבוהים ביותר היו במחוזות הצפון (420.9) והדרום (380.1), ושיעורי הביקורים הנמוכים ביותר היו במחוזות ירושלים (229.3, כנראה הודות לפעילותם של מרכזי "טרם") ויו"ש (252.6); שיעור הביקורים במחלקה לרפואה דחופה נמצא גבוה בקרב תינוקות, צעירים בגיל צבא ומבוגרים בגיל 75 ומעלה. לילדים בני 17-5 נרשם השיעור הנמוך ביותר. הפרסום כולל גם נתונים על שיעורי הביקורים לפי גורם מבטח.

(בתי-חולים; חדר מיון; רפואה דחופה)

032 סקר בריאות לאומי בישראל: INHIS - 3 - 2015-2013
חטיבת הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2016, 45 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

סקר בריאות לאומי 2015-2013 - INHIS-3 (Israel National Health Interview Survey) הוא סקר הבריאות הלאומי השלישי בסדרת INHIS שנערך בישראל. הסקר התבסס על מדגם של 4,406 בני 21 ומעלה המתגוררים בישראל. מטרות הסקר היו: אמידת שיעורי ההימצאות של מחלות שונות (מחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם ועוד), מצבים כרוניים וטיפולים תרופתיים, על-פי דיווח עצמי של הנדגמים; הערכת השימוש בשירותי בריאות (היענות לבדיקות לגילוי מוקדם של מחלות, ביקורים במרפאות, אשפוזים ועוד); בחינת דפוסי התנהגויות בריאות (עישון, פעילות גופנית, צריכת ירקות ופירות ועוד). בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאים עיקריים מהסקר בנושאים הבאים: הערכת מצב הבריאות הכללית; תחלואה מאובחנת ושימוש בתרופות; כאב, מוגבלות גופנית ושימוש בציוד עזר; בדיקות לגילוי מוקדם; בריאות האישה - מניעה וגילוי מוקדם; התנהגויות בריאות; עודף משקל והשמנה; תרומת איברים - מוכנות לחתום על כרטיס "תורם אדי"; שימוש בשירותי בריאות; השוואות בין סקרי INHIS (INHIS-1 לשנים 2004-2003 ו-INHIS-2 לשנים 2010-2007).

(בריאות גופנית; מחלות כרוניות; מחלות לב וכלי הדם; סוכרת; קצרת; סרטן; כולסטרול; יתר לחץ דם; פגיעה מוחית; בדיקות רפואיות; אשפוז; טיפול רפואי; תרופות; בריאות הנפש; חרדה; דיכאון; מוגבלויות; כאב; חיסונים; פעילות גופנית; תזונה; עישון; שתיית אלכוהול; השמנת-יתר; אוסטיאופורוזיס; רווחה רגשית; תרומת איברים)

033 בינדר בכרך, אירנה; גרינבאום אריזון, איילת; עקה זוהר, ענת:
סקר חווית המטופל במחלקות שיקום
אגף השירות, מינהל איכות, בטיחות ושירות, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 187 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

הסקר הלאומי לבחינת חווית המטופל במחלקות השיקום נערך במרץ-ספטמבר 2015 ב-24 בתי חולים. אוכלוסיית הסקר כללה מטופלים בני 18 ומעלה שאושפזו לפחות 10 ימים במחלקות שיקום (שיקום כללי , גריאטריה שיקומית, נוירוגריאטריה, שיקום נוירולוגי, שיקום אורתופדי , שיקום לנפגעי שידרה, שיקום חבלות מוחיות) ושוחררו לביתם. בסקר נבדקו, בין היתר, הנושאים הבאים: שביעות רצון כללית מהאשפוז ונכונות להמליץ על מחלקת השיקום של בית-החולים, תחושה שהאשפוז תרם לשיפור המצב, יחס צוות המחלקה, מתן מידע והסברים, העצמת המטופל ושיתופו בהחלטות טיפוליות, רצף הטיפול והכנה לקראת השחרור, היחס של המטפלים המקצועיים (פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאליים), הסביבה והתנאים הפיזיים. מכל בית-חולים נדגמו כ-100 מטופלים או שנעשתה פניה לכל המטופלים שהשתחררו בתקופת הסקר (במוסדות קטנים). השיבו לשאלות הסקר 1,686 מטופלים (שיעור היענות 47% - 56% במחלקות שיקום כללי ו-44% במחלקות שיקום גריאטרי). בין הממצאים: שיעור המרוצים במדדים הרוחביים היו כדלקמן: יחס וכבוד למטופל (88%), מתן מידע והסברים (81%), העצמת המטופל (73%), רצף הטיפול (67%), תפיסת ההלימה בין צרכי המטופל לבין מספר הטיפולים שניתנו על-ידי הצוותים השונים (74%) ותנאים פיזיים במחלקות (77%); שיעור המרוצים במדדי התוצאה היו כדלקמן: שביעות רצון כללית (77%), 81% דיווחו שימליצו על מחלקת השיקום של בית-החולים, 88% הרגישו שהם טופלו בידיים טובות, ו-82% סברו שהטיפול במהלך האשפוז תרם לשיפור מצבם.

(בתי-חולים; שיקום; רפואה שיקומית; שביעות רצון; איכות הטיפול)

034 קינן-בוקר, ליטל; סילברמן, ברברה; ליפשיץ, אירנה ואחרים:
מלנומה ממאירה של העור: עדכון נתוני תחלואה ותמותה - מאי 2016
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, 2015, 8 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בסקירה זו, שנכתבה לרגל שבוע המודעות לסרטן העור, מוצגים נתונים על התחלואה והתמותה ממלנומה ממאירה של העור. בין הממצאים: ב-2013 אובחנו 1,634 חולים חדשים עם מלנומה ממאירה של העור (חודרנית וממוקדת); שיעורי ההיארעות של מלנומה ממאירה של העור ב-2013 היו 15.1/100,000 בקרב גברים יהודים ו-10.7/100,000 בקרב נשים יהודיות; באוכלוסייה הערבית המחלה נדירה, וב-2013 היו 11 חולים חדשים בלבד; שיעורי ההיארעות של מלנומה חודרנית של יהודים לפי מקום הלידה ב-2013 היו כדלקמן: בקרב ילידי אירופה / אמריקה (גברים - 20.0/100,000 ונשים - 14.7/100,00) ולאחריהם בקרב ילידי ישראל (גברים - 17.5/100,000 ונשים - 12.5/100,000), ילידי אפריקה (גברים - 6.1/100,000 ונשים - 3.3/100,000) וילידי אסיה (גברים - 3.2/100,000 ונשים - 6.0/100,000); שיעורי ההיארעות של מלנומה חודרנית בקרב נשים / גברים יהודים עולים עם הגיל ומגיעים לשיאם בקרב בני 75 ומעלה; שיעורי ההישרדות היחסית ממלנומה ממאירה חודרנית של העור לחמש שנים בקרב גברים עלו מ-81.6% בקרב המאובחנים ב-1997-1990 (85.6% בקרב נשים) ל-88.3% בקרב המאובחנים ב-2006-2003 (92.5% בקרב נשים); שיעור התמותה המתוקנן לגיל עלה בקרב גברים יהודים מ-1.3/100,000 ב-1980 ל-2.6/100,000 ב-2013, ואילו בקרב נשים שיעור התמותה ירד מ-1.9/100,000 ב-1980 ל-1.4/100,000 ב-2013 ; מבין 20 המדינות שבהן שיעורי היארעות מלנומה הם הגבוהים ביותר, ישראל ממוקמת במקום ה-13 בקרב גברים ובמקום ה-20 בקרב נשים.

(סרטן; אפידמיולוגיה)

035 קינן-בוקר, ליטל; סילברמן, ברברה:
מגמות בסוגי סרטן הנקשרים לעישון: ישראל, 2013-1990
הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, רמת-גן 2016, 13 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

עישון טבק ומוצריו, במיוחד סיגריות, הוא הגורם לכ-75% ממקרי סרטן הריאה, והוא נקשר גם ל-12 סוגי סרטן אחרים, שהשכיחים בהם הם סרטן הלוע, סרטן כיס השתן, סרטן חלל האף והפה, סרטן הגרון, סרטן הלבלב, סרטן הכליה וסרטן הוושט. בפרסום הנוכחי נסקרות המגמות בהיארעות סוגי סרטן נבחרים הנקשרים לעישון ב-2013-1990. נבחנו שש קבוצות של סוגי סרטן הקשורים סיבתית לעישון: מערכת הנשימה, מערכת השתן, מערכת העיכול והנשימה העליונה, הכבד והלבלב, לוקמיה מיילואידית, המעי הגס והחלחולת. בין הממצאים: ב-2013-1990 אובחנו בישראל כ-233,000 מקרים חדשים של סרטן הנקשר לעישון, המהווים כ-40% מסך מקרי הסרטן החדשים; חלקם היחסי של מקרי הסרטן הנקשרים לעישון מכלל מקרי הסרטן ירד מכ-44% ב-1990 לכ-38% ב-2013; הירידה היתה בקרב גברים ונשים יהודים ובקרב נשים ערביות, ואילו בקרב גברים ערבים נרשמה עלייה (מכ-56% לכ-60%).

(סרטן; עישון; אפידמיולוגיה)

036 סרטן הערמונית בישראל: עדכון נתוני תחלואה ותמותה, ספטמבר 2016
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 7 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל: הראשון בשכיחותו בקרב יהודים (16% מכלל המקרים החדשים ב-2013) והשני בשכיחותו, אחרי סרטן הריאה, בגברים ערבים (10% מכלל המקרים החדשים ב-2013). ב-2013 אובחנו 2,059 חולים חדשים עם סרטן חודרני של הערמונית - 89% יהודים, 6% ערבים ו-5% אחרים (נוצרים שאינם ערבים וחסרי סיווג דת). עיקר התחלואה הוא בקרב בני 65 ומעלה. שיעורי היארעות המחלה בקרב גברים יהודים היו ב-2013 43.1/100,000 נפש, ובקרב גברים ערבים 23.8/100,00 נפש. קיימת מגמה עתית של עלייה בשיעור ההישרדות היחסית (הישרדות החולים ביחס להישרדות האוכלוסייה התואמת להם בגיל ובמין), וכיום שיעור ההישרדות היחסי ל-5 שנים הוא מעל 93.3%. סרטן הערמונית הוא הרביעי בשכיחותו מכלל מקרי התמותה מסרטן בקרב גברים בישראל, אחרי סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת וסרטן הלבלב. בקרב גברים יהודים הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו (7% מכלל התמותה מסרטן), ובקרב גברים ערבים הוא הסרטן החמישי בשכיחותו (4% מכלל התמותה מסרטן); ב-2013 נפטרו מהמחלה בישראל 372 גברים: 90.1% יהודים, 5.6% ערבים ו-4.3% אחרים. בהשוואה ל-20 מדינות באירופה עם שיעורי ההיארעות והתמותה הגבוהים ביותר ב-2012, ישראל דורגה במקום ה-11 בשיעור ההיארעות ובמקום ה-20 בשיעור התמותה.

(סרטן)

037 סרטן השד בנשים בישראל: עדכון נתוני היארעות ותמותה, אוקטובר 2016
הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 8 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. בסקירה זו מוצגים נתונים עדכניים ל-2013 על היארעות המחלה לפי קבוצת אוכלוסייה וגיל, שיעורי הישרדות ותמותה, השוואות בין-לאומיות ועוד. בין הממצאים: ב-2013 היווה סרטן השד 33% מכלל הגידולים החודרניים בנשים בישראל; ב-2013 אובחנו 4,671 חולות חדשות - 86% יהודיות, 9% ערביות ו-5% "אחרות" (נוצריות לא-ערביות וחסרות סיווג דת); שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל לכל 100,000 נפש ב-2013 היו 100.8 ליהודיות ו-65.7 לערביות; 78% מהחולות היהודיות החדשות שאובחנו ב-2013 עם סרטן חודרני של השד היו מעל גיל 50 (58% מהערביות) ו-41% היו מעל גיל 65 (19% מהערביות); בקרב יהודיות שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר היו בקרב ילידות אירופה/אמריקה (111.2/100,000), בקרב ילידות ישראל (105.3/100,000) ולאחריהן ילידות אסיה (99.5/100,000) וילידות אפריקה (77.3/100,000); כיום חיות בישראל 28,823 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2013-2009 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה (21,266 נשים שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,557 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת); התמותה מסרטן השד נמצאת במגמת ירידה מובהקת בקרב יהודיות מ-1994, ובקרב ערביות מגמת התמותה היא יציבה; בהיארעות סרטן השד בקרב מדינות ה-OECD ישראל דורגה במקום ה-16 מתוך 34 מדינות בשנת 2012, ובתמותה מסרטן השד ישראל דורגה במקום השמיני.

(נשים; סרטן השד)

Lavy, Ron; Hershkovitz, Yehuda Halevy, Ariel et al: 038
Incidence and Trends of Gastrointestinal Malignancies in Jewish and Arab Populations in Israel over 32 Years
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 18: 8 (August 2016), pp. 466-469. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקו מגמות ההיארעות של סרטן במערכת העיכול בקרב יהודים וערבים בישראל ב-2012-1980. העבודה התבססה על נתוני הרישום הלאומי לסרטן שבמשרד הבריאות ועל נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במסגרת העבודה נבדקו הבדלים לפי מגדר ומוצא לגבי 8 סוגי הסרטן השכיחים ביותר, במיוחד במעי הגס, בחלחולת ובקיבה. בין הממצאים: סרטן המעי הגס הוא הנפוץ ביותר בשתי האוכלוסיות, והוא גבוה יותר באופן מובהק בקרב גברים יהודים (33.35/100,00) בהשוואה לגברים ערבים 26.04/100,000); בקרב הנשים ההבדל אינו מובהק (25.05/100,000 בקרב יהודיות ו-22.09/100,000 בקרב ערביות); בסרטן הקיבה ובסרטן החלחולת נרשמה ירידה בהיארעות בקרב יהודים ועלייה בקרב ערבים בתקופה הנחקרת; בסך סוגי הסרטן במערכת העיכול נרשמה במהלך תקופה זו ירידה בקרב יהודים (גברים ונשים) לצד עלייה בקרב נשים ערביות ויציבות בקרב גברים ערבים.

(סרטן; יהודים; ערביי ישראל)

039 עקה זוהר, ענת; דידי, אסתי ואחרים:
מבדק איכות: היערכות המוסדות הרפואיים למתן טיפול בסוף החיים
המחלקה למבדקי איכות, האגף להבטחת איכות, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 175 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

במסגרת הפעילות לשיפור איכות הטיפול בבתי-החולים, האגף להבטחת איכות שבמשרד הבריאות ביצע מבדק איכות לבחינת היערכות המוסדות הרפואיים למתן טיפול בסוף החיים. נבדקו שני נושאים עיקריים: בירור העדפות החולה וחשיפת המטופל לאפשרות לתת הנחיות מקדימות ואת איכות הטיפול הפליאטיבי הניתן לחולים הרלוונטיים, כולל התשתית למתן טיפול זה. מטרות המבדק היו: העלאת נושא היערכות לסוף החיים למודעות הנהלות בתי-החולים, מטפלים ומטופלים; שיקוף הפעילות המתבצעת בבתי-החולים בנושא מתן טיפול בסוף החיים; הגדרה והטמעה של תהליכי עבודה נאותים, שיאפשרו את יישום "חוק החולה הנוטה למות"; המלצה על דפוסי עבודה מקצועיים אחידים במוסדות הרפואיים. המבדק נעשה ב-25 בתי-חולים כלליים וב-12 מרכזים רפואיים גריאטריים. המבדק בוצע בשיטה של בקרת עמיתים. כל בית-חולים הקצה לצורך ביצוע המבדק צוות בכיר של רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים. בין הממצאים: הממוצע הכללי בציוני המבדק היה 71.5%; ב-81% מבתי-החולים היה צוות ייעודי למתן טיפול פליאטיבי; נמצאו רק 16.8 משרות של רופאים מומחים לטיפול פליאטיבי ו-28.5 משרות של אחיות מומחיות בתחום; תמיכה רגשית בחולה תועדה בממוצע של 42.5% בלבד; בקרב משפחות הנפטרים נמצאה שביעות רצון טובה בנוגע לאופן הטיפול במנוח ובנוגע ליחס שהן קיבלו, אולם בכל השאלות כ-40% מהמשיבים הביעו שביעות רצון חלקית בלבד. בסוף הדו"ח מובאות מסקנות והמלצות.

(חולים סופניים; טיפול תומך; שביעות רצון; רופאים; אחים/ות; איכות הטיפול)

040 בינדר בכרך, אירנה; גרינבאום אריזון, איילת; עקה זוהר, ענת:
סקר חווית המטופל במרכזים לבריאות הנפש: ממצאי הסקר הראשון
אגף השירות, מינהל איכות, בטיחות ושירות, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 126 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

הסקר הלאומי לבחינת חווית המטופל במרכזים לבריאות הנפש נערך בינואר-מאי 2015 ב-10 מרכזים לבריאות הנפש (ממשלתיים ושירותי בריאות כללית, ללא מחלקות פסיכיאטריה שבבתי-חולים כלליים). בסקר נבדקו, בין היתר, הנושאים הבאים: שביעות רצון כללית מהאשפוז ונכונות להמליץ על בית-החולים, יחס צוות המחלקה, מתן מידע והסברים, העצמת המטופל ושיתופו בהחלטות טיפוליות, רצף הטיפול והכנה לקראת השחרור, מגוון הפעילויות במחלקה, סביבה ותנאים פיזיים. אוכלוסיית המחקר כללה 835 מטופלים בני 18 ומעלה המאושפזים יותר משבועיים ונמצאים לקראת שחרור. הסקר נערך באמצעות ראיונות פנים אל פנים עם המטופלים במחלקות פתוחות ובמחלקות סגורות (ללא מחלקות נוער). שיעור ההיענות היה 76% .בין הממצאים: שיעור המרוצים מטיפול צוות הרופאים וצוות האחיות היה 86%, שיעור שביעות הרצון ממתן מידע על-ידי הצוות היה 67%, מתהליך השחרור 50% ומהתנאים הפיסיים 78%. שביעות הרצון הכללית עמדה על 68%, והנכונות להמליץ על בית-החולים היתה 76%. ציונים גבוהים יותר התקבלו במחלקות פתוחות לעומת סגורות ובבתי-חולים קטנים לעומת גדולים.

(בתי-חולים פסיכיאטריים; אשפוז פסיכיאטרי; שביעות רצון; איכות הטיפול)

041 בינדר בכרך, אירנה; גרינבאום אריזון, איילת:
סקר חווית המטופל במחלקות לרפואה דחופה בבתי חולים כלליים
אגף השירות, מינהל איכות, בטיחות ושירות, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 145 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

הסקר הלאומי לבחינת חווית המטופל במחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) נערך במאי-אוגוסט 2015 ב-26 בתי-חולים כלליים. הסקר הוא חלק מסדרת סקרי "חווית מטופל" לאומיים שעורך משרד הבריאות אחת לשנתיים. בין הנושאים שנבדקו בשאלון: שביעות רצון כללית, נכונות להמליץ על המלר"ד, יחס הצוותים המטפלים, מתן מידע ובהירות ההסברים, זמני המתנה, רצף הטיפול בתחנות השונות, אופן התנהלות המלר"ד, סביבה ותנאים פיסיים. אוכלוסיית המחקר כללה מטופלים שביקרו במלר"ד והשתחררו או התאשפזו. נדגמו מטופלים מכל סוגי המלר"דים פרט לנפש, נשים ויולדות. מכל בית-חולים נדגמו 400 מטופלים (300 ממלר"ד כללי/מבוגרים ו-100 ממלר"ד ילדים). הפנייה למטופלים נעשתה עד 14 יום ממועד הביקור במלר"ד. בסך הכל רואיינו 10,152 מטופלים. בין הממצאים: שיעור המרוצים מהיחס למטופל היה 75%; שיעור המרוצים ממתן מידע והסברים היה 69%, מרצף הטיפול 67%, מהתנאים הפיסיים 66%, מזמני ההמתנה 67% (תפיסת זמני ההמתנה כסבירים או קצרים); שביעות הרצון הכללית מהמלר"ד היתה בשיעור של 56%, ושיעור הנכונות להמליץ על המלר"ד היה 59%. בהשוואה בין סוגי המלר"דים נמצא ששביעות הרצון הגדולה ביותר היתה במלר"ד ילדים.

(בתי-חולים; רפואה דחופה; שביעות רצון; איכות הטיפול)

042 כהן, רפאלה; רבין, חיה:
חברות בקופת חולים, 2015
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 280 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2016, 104 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על חברי ארבע קופות החולים בישראל. הנתונים כוללים את התפלגות המבוטחים לפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים ולפי יישובים, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות. הנתונים מתבססים על "קובץ הבריאות" של המוסד לביטוח לאומי, המשמש מקור הרישום הבלבדי על כלל תושבי ישראל החברים בקופות החולים. בין היתר, אפשר ללמוד מן הדו"ח על מעבר בין קופות החולים, על מספר המבוטחים לפי קבוצות גיל, על חברות בקופות החולים לפי גובה ההכנסה, על ביטוח בני זוג בקופות חולים שונות, על חלקן של קופות החולים בכספי ביטוח הבריאות ועוד. בסוף 2015 היו מבוטחים בקופות החולים כ-8.33 מיליוני איש - גידול של 1.5% לעומת 2014. התפלגות המבוטחים בין הקופות היתה כדלקמן: 52.3% ב"שירותי בריאות כללית", 25.2% ב"מכבי שירותי בריאות", 13.8% ב"קופת חולים מאוחדת" ו-8.7% ב"קופת חולים לאומית". כ-140,190 מבוטחים החליפו קופת חולים ב-2015. בממוצע, מבוטחי "מכבי" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר מאשר מבוטחי יתר הקופות. במהלך 2015 נרשמו כ-123,330 מבוטחים חדשים בקופות החולים, כ-48.7% מהם ב"שירותי בריאות כללית".

(קופות-חולים; ביטוח בריאות ממלכתי)

043 פלוטניק, רני; קידר, ניר:
מעברים בין קופות החולים 2016 - על מי קופות החולים מתחרות?
מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 16 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

בחוק ביטוח בריאות ממלכתי (הוחל ב-1995) ניתנה אפשרות למעבר בין קופות החולים, כדי לעודד תחרות בין הקופות ולתמרץ אותן לשפר את השירותים הניתנים למבוטחים. תחילה, הוגשה בקשת המעבר בקופה אליה בחר המבוטח להצטרף, ומ-1998 ניתנה האפשרות לבצע את המעבר באמצעות מילוי טופס ייעודי בסניפי הדואר בעלות של 17 ₪. במרס 2012 נוספה אפשרות לבצע את המעבר באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ללא עלות. בדו"ח הנוכחי, המתבסס על נתוני המוסד לביטוח לאומי, נסקרים היבטים שונים בהתנהגות המבוטחים במעבר בין הקופות, ובעיקר מידת ההשפעה של אפשרות המעבר בין הקופות באמצעות האינטרנט על מספר המעברים. בין הממצאים: ב-2016 התבצעו 164,398 מעברים - 57% דרך הדואר ו-43% דרך האינטרנט; שיעור המעברים ב-2016 הגיע לכ-2% מהמבוטחים - השיעור הגבוה ביותר מאז 1997; מגמת הגידול בשיעור המעברים דרך האינטרנט נבלמה ב-2016; שיעור המצטרפים הגבוה ביותר דרך האינטרנט היה ל"מכבי" (54%) והנמוך ביותר ל"לאומית" (33%); ב"מכבי" נרשם שיעור המצטרפים הגבוה ביותר ביחס לעוזבים (21,000+), וב"לאומית" נרשם שיעור העוזבים הגבוה ביותר ביחס למצטרפים (21,000-); ב-2015 נמשכה המגמה שלפיה שיעור המעברים הגבוה ביותר בממוצע הוא ביישובים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (4% באשכול 1 ו-1% באשכול 10); מבין 10 היישובים שבהם שיעור המעברים היה הגבוה ביותר, 8 השתייכו למגזר הערבי; מעברים רבים התרחשו גם ביישובים המאופיינים באוכלוסייה חרדית.

(ביטוח בריאות ממלכתי; קופות חולים; אינטרנט; מיצב חברתי-כלכלי; יחסי מרכז-פריפריה)

044 בוורס, ליאורה; צ'רניחובסקי, דב:
מיקומך בתור: זמני המתנה בבתי החולים במימון ציבורי
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2016, 19 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי כל תושב זכאי לקבל טיפול רפואי בזמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו, אולם לא נקבעו הגדרות ל"זמן סביר" ול"מרחק סביר". בעבודה הנוכחית נבחנו זמני ההמתנה של מטופלים לאבחון, לייעוץ מקצועי ולניתוחים בבתי-חולים במימון ציבורי לפי מרחק (מרכז לעומת פריפריה), בעלות (ממשלתית, קופת חולים כללית ומלכ"רים) ומסלול תשלום (פרטי לעומת ציבורי). העבודה התבססה על מספר דו"חות וסקרים קיימים. בין הממצאים: חציון זמן ההמתנה לפי אזור עבור 18 ניתוחים אלקטיביים לעומת הממוצע היה בירושלים 72% ובדרום הארץ 144% מן הממוצע הארצי; זמן ההמתנה לפי סוג הבעלות עבור 18 ניתוחים אלקטיביים באזורי מטרופולין היה 115% מהממוצע בבתי-חולים של שירותי בריאות כללית, 77% מהממוצע בבתי-חולים בבעלות ממשלתית ו-68% מהממוצע בבתי-חולים בבעלות מלכ"רים; בתי-החולים "הדסה" ו"שערי צדק" בירושלים, הפועלים כמלכ"רים, הם בתי-החולים הציבוריים היחידים שמורשים לספק הן שירותי רפואה ציבורית והן שירותי רפואה פרטית - ב"הדסה" זמני ההמתנה לפגישה עם רופאים מומחים במגוון תחומים במסגרת מערכת הבריאות הציבורית נמצאו ארוכים פי 14 מההמתנה במסגרת פרטית, וב"שערי צדק" זמני ההמתנה במסגרת המערכת הציבורית היו ארוכים פי 5; זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים בישראל נמצאו קצרים יותר מאשר במדינות OECD אחרות. בסוף הפרסום מובאות מסקנות והצעות לשיפור המצב. המטרה היא להגדיר ולפתח, במסגרת תכנית לאומית, אמצעים למדידת זמני המתנה ומרחקים סבירים, תכנון מערכת שעומדת בסטנדרטים שנקבעו וקביעת מערכת של תמריצים או סנקציות להבטחת עמידה ביעדים.

(בתי-חולים; שירותי בריאות; הקצאת משאבים; תמריצים; אבחון רפואי; ניתוחים; ביטוח בריאות; תשלום עבור שירות; יחסי מרכז - פריפריה)

045 בק, גיא; פרי, צבי; כהן, אילה ואחרים:
תוצאי העברת פצועי טראומה ממרכז רפואי פריפרי למרכז-על בדרום הארץ
"הרפואה הצבאית", 13:1 (יולי 2016), עמ' 12-8. המאמר מופיע באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: www.ima.org.il.

העברת פצועים ממרכז רפואי פריפרי למרכז-על היא אחת מנקודות התורפה העיקריות במערך הטיפול בפצועי טראומה. מטרתה של עבודה זו היתה לבדוק האם פינוי אווירי של פצועים הוא יעיל יותר מפינוי ברכב.. במסגרת העבודה נבדקו נתונים על 172 פצועים שפונו מהמרכז הרפואי הפריפרי "יוספטל" באילת למרכז-העל הרפואי "סורוקה" בבאר-שבע ב-2005-1999. העבודה התבססה על נתוני רישום הטראומה הלאומי שבמכון גרטנר. בין הממצאים: מבין הפצועים, 18 פונו במסוק, 39 פונו בניידת טיפול נמרץ (נט"ן), 96 פונו באמבולנס לבן ו-19 פונו באמצעי לא ידוע; משך האשפוז הממוצע לפצוע לאחר העברתו ל"סורוקה" היה 9.1 ימים; ב-27 מהפצועים אובחנה פציעה חודרת, ב-149 אובחנה פציעה קהה ו-12 סבלו מכוויות (חלק מהפצועים אופיינו ביותר מסוג פציעה אחד); זמני האשפוז היו ארוכים יותר בקרב נפגעים שהיה צורך לפנותם במסוק או בנט"ן אך הם פונו באמצעי אחר, לעומת נפגעים שהיה צורך לפנותם במסוק או בנט"ן והם אכן פונו בדרך זו; לשישה מ-115 הפצועים שפונו באמבולנס לבן / אמצעי לא ידוע היו מאפיינים לפינוי בנט"ן / מסוק, ול-30 מ-57 הפצועים שפונו בנט"ן / מסוק היו מאפיינים לפינוי בדרך אחרת.

(פצועים; טראומה; בתי-חולים)

Yitshak Sade, Maayan; Kloog, Itai; Liberty, Idit et al: 046
The Association Between Air Pollution Exposure and Glucose and Lipids Levels
"Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism", Vol. 101: 6 (June 2016), pp. 2460-2467.

במחקר המתואר במאמר זה נבדק הקשר שבין זיהום אוויר לבין שינויים ברמת הסוכר והשומנים בדם. במסגרת המחקר נבדקו כ-600,000 דגימות דם של כ-70,000 מטופלים של "שירותי בריאות כללית" בדרום הארץ לאורך 10 שנים. בין הממצאים: חשיפה לרמות גבוהות יותר של זיהום אוויר בשלושת החודשים שקדמו לבדיקת הדם נמצאה קשורה לירידה של עד 1.13% ברמת הכולסטרול מסוג HDL ("הכולסטרול הטוב"), לעליה של עד 0.57% ברמה הכללית של הסוכר בדם, לעלייה של עד 3.58% ברמת ההמוגלובין המסוכרר, לעלייה של עד 2.37% ברמת הכולסטרול מסוג LDL ("הכולסטרול הרע") ולעלייה של עד 0.31% ברמת הטריגליצרידים בדם. השינויים ברמות הסוכר והשומנים הקשורים לעלייה בריכוזי זיהום האוויר היו משמעותיים יותר בקרב חולי סוכרת המטופלים באינסולין. לעומת זאת, טיפול תרופתי שאינו אינסולין תרם להחלשת הקשר שבין זיהום האוויר לבין רמות הסוכר והשומנים בדם.

(זיהום אוויר; כולסטרול; סוכרת; תרופות)

Dankner, Rachel; Olmer, Liraz; Kaplan, Giora et al: 047
The Joint Association of Self-Rated Health and Diabetes Status on 14-Year Mortality in Elderly Men and Women
"Quality of life research", 25: 11 (November 2016), pp. 2889–2896.

במחקרים קודמים נמצא, כי הערכת בריאות עצמית נמוכה קשורה לסיכון מוגבר ללקות בסוכרת מסוג 2 ולתמותה. בעבודה המתוארת במאמר זה נבדק הקשר האפשרי בין הערכת בריאות עצמית נמוכה ומצב הסוכרת לבין כל גורמי התמותה בקרב עוקבה גדולה של קשישים לאורך 14 שנים. בקרב הנדגמים נבדקו רמת הגלוקוז בדם, השמנה ויתר לחץ דם. במעקב השלישי של המחקר נבדקו ורואיינו 1,037 השורדים (גיל ממוצע - 72.4), והם נתבקשו לדרג את מצבם הבריאותי: מצוין, טוב, סביר, רע או רע מאוד. בין הממצאים: מצב בריאות עצמי טוב יותר דווח על-ידי הנבדקים ללא סוכרת מאובחנת לעומת נבדקים עם סוכרת מאובחנת או טרום סוכרת; נבדקים שדיווחו על מצב בריאות עצמי סביר, נמוך ונמוך מאוד היו בסיכון גבוה יותר לתמותה בהשוואה לאלו שדיווחו על מצב בריאות טוב ומצוין, אך בקרב בעלי סוכרת מאובחנת נמצא סיכון גבוה יותר לתמותה בקרב המדווחים על מצב בריאות טוב או מצוין לעומת המדווחים על מצב בריאות סביר, רע או רע מאוד. לפיכך, מסקנת החוקרים היא שדיווח עצמי על מצב הבריאות אינו מהווה כלי רגיש דיו לחיזוי תמותה בקרב נשים וגברים קשישים הסובלים מסוכרת מסוג 2.

(קשישים; סוכרת; תמותה; ניבוי)

Cohen-Hagai, Keren; Rozenberg, Ilan; Korzets, Ze'ev et al: 048
Upper Respiratory Tract Infection among Dialysis Patients
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 18: 9 (September 2016), pp. 557-560. The article appears on the Journal's Website: www.ima,org.il/imaj.

זיהום בדרכי הנשימה העליונות הוא שכיח בקרב האוכלוסייה הכללית והוא נחשב כמחלה לא מזיקה שנרפאים ממנה תוך זמן קצר. מנגד, אוכלוסיית מטופלי דיאליזה נחשבת בעלת סיכון גבוה לתחלואה ולתמותה כתוצאה מזיהום זה. במחקר שמדווח עליו במאמר הנוכחי הוערכה התחלואה והתמותה עקב זיהום זה בקרב מטופלי דיאליזה כרוניים שטופלו במרכז הרפואי "מאיר" בכפר-סבא בחורף 2014/15, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. במחקר נבדקו נתוניהם של מטופלי הדיאליזה הכרוניים שאובחנו כחולים בזיהום בדרכי הנשימה העליונות. נמצא, כי מבין 185 מטופלי הדיאליזה שטופלו במרכז הרפואי 40 אובחנו כלוקים בזיהום בדרכי הנשימה העליונות. שיעורם של חולים אלה שסבלו גם מתחלואה נלווית היה גבוה. המחלה הנלווית השכיחה ביותר היתה שפעת מסוג A. 21 מחולים אלה (52.5%) פיתחו סיבוכים, שהשכיח בהם היה דלקת ריאות. כמחצית מהמטופלים אושפזו, ול-12.5% היה קושי נשימתי שחייב הנשמה מלאכותית; שיעור התמותה בקרב חולים אלה היה 10%; שיעור דלקת ריאות בכלל האוכלוסייה באותו חורף היה 4.4%, לעומת 20% בקבוצת המחקר.

(דיאליזה; מחלות מערכת הנשימה; אשפוז; תמותה)

Mahajnah, Muhammad; Sharkiaet, Rajech; Zelnik, Nathanel et al: 049
Clinical Profile of Attention Deficit Hyperactivity Disorder: Impact of Ethnic and Social Diversities in Israel
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 18: 6 (June 2016), pp. 322-325. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) היא הפרעת ההתפתחות הנוירו-פסיכיאטרית הנפוצה ביותר בקרב ילדים ומתבגרים. למרות זאת, ישנו קושי באבחון התסמונת בשל השפעת גורמים אתניים וחברתיים של המטופלים על מאפייניה הקליניים של התסמונת. במאמר הנוכחי מדווח על מחקר שמטרתו היתה לבדוק את מאפייניה הקליניים של תסמונת ADHD בילדים ומתבגרים מהמגזרים היהודי והערבי בישראל ולבדוק האם המאפיינים הקליניים מושפעים מהרקע האתני והחברתי של המטופלים בשני המגזרים. במחקר נבדקו תיקיהם הרפואיים של 823 מטופלים בני 17-7, שטופלו בשתי מרפאות ADHD במחוזות חיפה וחדרה. במחוזות אלה מתגוררת אוכלוסייה של כמיליון נפש - 70% יהודים ו-30% ערבים. בין הממצאים: שכיחות תת-הסוגים של התסמונת היתה דומה בשני המגזרים; לעומת זאת, הפרעות למידה ותחלואה פסיכיאטרית נלווית (קשיים התנהגותיים וחרדה) היו שכיחים יותר בקרב יהודים; שיעור הדיווח על השפעות לוואי של התרופות (שינויים במצב הרוח, הפרעות שינה וכו') היה גדול יותר בקרב יהודים (42%) מאשר בקרב ערבים (18%). לדעת החוקרים, לרקע האתני-תרבותי של המטופלים ולמאפיינים החברתיים-כלכליים שלהם יש השפעה על ההבדלים בתסמינים הקליניים בין המגזרים.

(הפרעות קשב וריכוז; ילדים; מתבגרים; יהודים; ערביי ישראל)

Elran-Barak, Roni; Blumstein, Tzvia; Boyko; Valentina et al: 050
Overweight and Obese Midlife Women in Israel: Cultural Differences in Perceived Weight Status
"International Journal of Public Health", 61: 1 (January 2016), pp. 39-47.

בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדקו הבדלים בתפיסות של משקל הגוף בקרב נשים משלוש קבוצות אתניות בישראל שהן בעלות משקל עודף או השמנת-יתר. כן נבחנו הקשרים בין תפיסות המשקל לבין מאמצים להורדת המשקל. העבודה התבססה על נתונים מתוך מחקר בנושא בריאות נשים בגיל הביניים (64-45) בישראל. במסגרת המחקר נבדקו נשים שסבלו מעודף משקל (מדד מסת גוף [BMI} 30-25) ומהשמנת-יתר (BMI 30 ומעלה) משלוש קבוצות אוכלוסייה: יהודיות ותיקות, עולות ממדינות ברית-המועצות לשעבר וערביות. בין הממצאים: ל-88% מהמשתתפות היתה תפיסת משקל נכונה; לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בתפיסות שגויות של המשקל; לנשים הערביות היתה נטייה לתפוס את משקלן כתקין יותר מאשר הנשים בקבוצות האחרות; תפיסות שגויות של משקל הגוף נמצאו קשורות להרגלי אכילה רעים (כגון אכילת בשר אדום, לחם לבן וכו') ולתפיסה של חסמים לביצוע פעילות גופנית. בסוף המאמר מובאות מסקנות והמלצות.

(נשים; משקל עודף; השמנת-יתר; דימוי גוף)

Goldberg, Doron; Tsafrir, Avi; Gal, Michael et al: 051
How Many Embryos should be Transferred? The Relevance of Parity and Obstetric History
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 18: 6 (June 2016), pp. 313-317. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

טיפולי פוריות גרמו לעלייה בשיעור ההריונות מרובי הוולדות בעשורים האחרונים, הריונות אשר כרוכים בסיבוכים רבים. הקטנת מספר העוברים המוחזרים לרחם תפחית את שיעור ההריונות מרובי הוולדות. בעבודה זו נבדק, האם להיסטוריית המְיַלְּדוּת יש השפעה על ההחלטה לגבי מספר העוברים המוחזרים לרחם במהלך תהליך ההפריה החוץ-גופית. במסגרת העבודה נבדקו כל לידות התאומים (טבעיות ובהפריה) שהתבצעו ב-2012-2005 במרכז הרפואי "שערי צדק". היולדות חולקו לשלוש קבוצות: לידה ראשונה, לידה שנייה ולידה שלישית ומעלה. לאחר ניכוי לידות שהסתיימו לפני השבוע ה-24 להריון, חולקו לידות התאומים לארבע קבוצות: לידות שהתרחשו בזמנן (מסוף שבוע 37 להריון), לידות שהתרחשו בשבועות 37-34, לידות שהתרחשו בשבועות 34-32 ולידות שהתרחשו לפני השלמת השבוע ה-32. בהמשך, נבדקו מספר הוולדות, אופן הכניסה להריון (טבעי / הפרייה), משך ההיריון, רעלת היריון, משקל לידה, אשפוז ביחידת טיפול נמרץ יילודים וציוני מבחן אפגאר. בין הממצאים: מתוך 1,651 לידות התאומים שנכללו במחקר, 58% התרחשו בזמנן; שיעור הלידות לפני שבוע 32 ירד ככל שמספר הלידות של האישה בעבר היה גבוה יותר; הסיכון ללידה מוקדמת, לרעלת היריון ולאשפוז בטיפול נמרץ היו גבוהים יותר בקרב נשים שילדו לראשונה; לידה ראשונה ורעלת היריון היוו גורמי סיכון מובהקים ללידה מוקדמת, ויש לקחת בחשבון ממצאים אלה בהחלטה כמה עוברים להחזיר לרחם בהפריה חוץ-גופית.

(הריון; הפריה מלאכותית; עוברים; לידה; לידה מוקדמת)

Steiman, Brian; Watemberg, Nathan: 052
Apparent Life-Threatening Event: Patients' Health Status at 5 Years of Age
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 17: 11 (November 2015), pp. 673-677. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקו ההשלכות ארוכות-הטווח של אירועים מסכני חיים בקרב בני חמש שאושפזו עקב אירועים אלו כשהיו תינוקות. במסגרת העבודה נבדקו תיקיהם הרפואיים של כל התינוקות שאושפזו במרכז הרפואי "מאיר" עקב אירועים מסכני חיים ב-2005-2000. המידע שבתיקים כלל נתונים דמוגרפיים (מין, מגדר, מוצא ועוד), היסטוריה רפואית, היסטוריה משפחתית רלוונטית, תיאור האירוע מסכן החיים, מצב בריאותי וממצאים קליניים ועוד. המידע לגבי מצב הבריאות בגיל חמש התקבל מהדיווחים על טיפולי המשך שנעשו במרכז הרפואי, מרופאים ראשוניים במרפאות בקהילה ועוד. בין הממצאים: מבין 132 התינוקות שאותרו שהיה להם אירוע מסכן חיים, הסיבות העיקריות היו חנק (49.2%) ודום נשימה (13.6%); בגיל חמש 56.8% מהילדים היו בריאים ו-27.3% סבלו מבעיות כרוניות שאינן קשורות לאירוע מסכן החיים; 15.9% מהילדים סבלו מבעיות התפתחות נוירולוגיות (בעיקר הפרעת קשב). מסקנת החוקרים היא, כי אירוע מסכן חיים בגיל הינקות אינו גורם מנבא או קשור למחלות כרוניות או להפרעות התפתחותיות בגיל חמש.

(תינוקות; ילדים; רפואה דחופה; בריאות גופנית; התפתחות אישית; מחלות כרוניות; הפרעות קשב וריכוז)

Shahrabani, Shosh; Mizrachi, Yonathan: 053
Factors Affecting Compliance with Use of Online Healthcare Services Among Adults in Israel
"Israel Journal of Health Policy Research", 5: 15 (2016), 16 pages. The article appears on the Journal's Website: http://ijhpr.biomedcentral.com.

השימוש בשירותי בריאות מקוונים בקרב בני גיל הביניים ומעלה יכול להפוך חלק מהפעולות הקשורות לתחום הבריאות נגישות יותר בעבור אוכלוסייה זו, להפחית את הנטל על מערכת הבריאות ולהפחית עלויות בלתי נחוצות. בעבודה הנוכחית נבדקו דפוסי השימוש בשירותי בריאות מקוונים בקרב בני 45 ומעלה בישראל, תוך אפיון הגישות והגורמים העיקריים המשפיעים על מידת השימוש בשירותים אלה. העבודה התבססה על סקר טלפוני שנעשה בקרב מדגם מייצג של 703 בני 45 ומעלה. בין הממצאים: 78% מהמשתמשים באינטרנט דיווחו שהם השתמשו בלפחות אחד מהשירותים המקוונים (79% מהמגזר היהודי ו-66% מהמגזר הערבי.); השימוש העיקרי היה באתרי קופות החולים לשם קבלת מידע מינהלי; תדירות השימוש נמצאה קשורה לקלות הנתפסת של השימוש, מידת העידוד לשימוש בשירות, האמינות הנתפסת של השירות המקוון ומידת החשיפה לפרסומות על אודות השירות; השימוש בשירותים מקוונים נמצא שכיח יותר בקרב אוכלוסייה מבוססת כלכלית. בין המסקנות מהמחקר: יש לשפר את הנגישות לאתרי האינטרנט בתחום הבריאות לאוכלוסייה המבוגרת ובמיוחד לאנשים שאינם דוברים עברית; יש לפתח תכניות בעבור עובדי קופות החולים בנושא עידוד הלקוחות לשימוש בשירותים המקוונים; יש להגביר את הפרסום באמצעי התקשורת לעידוד השימוש בשירותים אלה.

(אינטרנט; שירותי בריאות; קופות חולים; מבוגרים; קשישים)

Gur-Yaish, Nurit; Prilutzky, Dana; Palgi, Yuval: 054
Predictors of Psychotherapy Use among Community-Dwelling Older Adults with Depressive Symptoms
"Clinical Gerontologist", Vol. 39: 2 (2016), pp. 127-138.

בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדקה ישימותו של המודל ההתנהגותי של אנדרסון (מ-1995) בנוגע לשימוש בשירותי בריאות, לחיזוי השימוש בשירותי פסיכותרפיה בקרב קשישים. במסגרת העבודה נבדק מדגם של 509 קשישים יהודים בישראל המתגוררים בקהילה (לא במוסדות). הנדגמים ענו בטלפון על שאלון מובנה. לאחר נטרול המשתנים גיל, מגדר, רמת השכלה, מצב משפחתי, רמת דתיות, מצב בריאותי ומצב כלכלי, נמצא כי הגורמים המשפיעים ביותר על סיכוי גבוה לחיפוש טיפול פסיכותרפי הם היארעות תסמיני דיכאון, גישה חיובית כלפי טיפול פסיכולוגי, הפנייה של רופא ראשוני ונגישות לשירותים פסיכולוגיים.

(קשישים; בריאות הנפש; דיכאון; שירותי בריאות; פסיכותרפיה; ניבוי)

Cohen-Mansfield, Jiska: 055
Predictors of Smoking Cessation in Old-Old Age
"Nicotine & Tobacco Research", Vol. 18: 7 (July 2016), pp. 1675-1679.

בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקו גורמי ניבוי להפסקת עישון בקרב בני 75 ומעלה. העבודה התבססה על ניתוח משני של מחקר ארוך-טווח שנערך בקרב מדגם של 619 ישראלים בני 94-75. בניתוח הראיונות נבחנו במיוחד הרגלי העישון, מצב הבריאות, מצב הרווחה הרגשית, יכולת הביצוע של פעולות יום-יומיות (ADL) ויכולות קוגניטיביות של המרואיינים. בין הממצאים העיקריים: הקשישים שהמשיכו לעשן נטו להיות בודדים יותר; הקשישים שהפסיקו לעשן נטלו יותר תרופות והיו בעלי תפקוד קוגניטיבי נמוך יותר בהשוואה לאלה שהמשיכו לעשן. מכאן, שהפרעות בתפקוד הקוגניטיבי ונטילת תרופות מרובות הן גורמים מנבאים להפסקת עישון בקרב בני 75 ומעלה, נוסף על עידוד הפסקת העישון מצד בני משפחה ומטפלים.

(קשישים; עישון; בריאות גופנית; תרופות; כושר קוגניטיבי; רווחה רגשית; ניבוי)

Brener, Avivit; Mel, Eran; Shalitin, Shlomit et al: 056
The Effect of National Service on Metabolic Control, Weight Status and Incidence of Acute Diabetes Complications in Young Adults with Type 1 Diabetes
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 18: 7 (July 2016), pp. 391-396. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

חולי סוכרת מסוג 1 בישראל פטורים משירות צבאי. עם זאת, חלקם מתנדבים לשירות לאומי או צבאי. במחקר המתואר במאמר זה נבדקה השפעת השירות על תהליך חילוף החומרים (מֶטָבּוֹלִיזְם) בגוף ועל החמרת המחלה. במחקר נבדקו הרשומות הרפואיות של 145 חולי סוכרת מסוג 1 אשר טופלו במרכז הרפואי "שניידר": 76 מהם התנדבו למסגרות שירות לאומי או צבאי ו-69 לא התנדבו. לגבי כל חולה נבדקו רמת ההמוגלבין המסוכרר (HbA1c), ציוני סטיית התקן של מדד מסת הגוף (BMI), רמת האינסולין ומספר המקרים של היארעות היפוגליקמיה (מיעוט סוכר בדם) חמורה או חמצת קטוטית סוכרתית (diabetic ketoacidosis - DKA). נמצא, כי לא היה הבדל ברמת חילוף החומרים בין שתי הקבוצות. כמו כן, לא נמצאו שינויים מהותיים ברמת ההמוגלובין המסוכרר במהלך שלוש שנות השירות. גם הערכים של רמת האינסולין ומדד מסת הגוף לא השתנו במהלך השירות, ולא נמצאו הבדלים בין מתנדבים ללא-מתנדבים. לא נרשמו אירועים חמורים של היפוגליקמיה או חמצת קטוטית סוכרתית באף אחת מהקבוצות.

(מתבגרים; סוכרת; התנדבות; שירות צבאי; שירות לאומי)

Oron (Ostre), Israel: 057
Possible Biomarkers for Assessing Deliberate Self-Injury Risk: A Study in Dermatoglyphics
"Suicidology Online", No. 7 (2016), pp. 64-72. The article appears on the Journal's Website: www.suicidology-online.com.

הפירוש המילולי של המונח "דרמטוגליפיה" הוא גילוף בעור, והוא מתייחס לשיטת הלימוד המדעית של הסימנים הטבועים בעור האצבעות והכפות, שהיא ענף באנתרופולוגיה פיסית, רפואה, גנטיקה ופסיכו-ביולוגיה. במאמר הנוכחי מתואר מחקר גישוש פסיכו-גנטי, שנועד למצוא דרך לאיתור מוקדם של נערות הנוטות לפצוע את עצמן בכוונה בעת מצוקה נפשית. במחקר נבדקה לראשונה השאלה, האם יש קשר בין סימנים דרמטוגליפיים להתנהגות זו. יש לציין, כי במאה השנים האחרונות הוכח במחקרים שונים שסימנים דרמטוגליפיים חריגים מאפיינים מספר בעיות בריאותיות, גופניות ונפשיות. מאחר שטביעות האצבעות והכפות נובעות מגנטיקה, ומאחר שהשפעה תורשתית יש גם לפציעה עצמית בזדון, נבחן במחקר הקשר בין השניים. ממצאי המחקר העידו כי בקרב מדגם של נשים הנוהגות לפצוע את עצמן יש 16 סימנים דרמטוגליפיים חריגים, שאינם נמצאים בקרב קבוצת בקרה של נשים בריאות. מכאן, שלדרמטוגליפיה יכולה להיות תרומה לאיתור נערות בסיכון עוד טרם החלו בהתנהגותן הפוגעת. נדרשים מחקרים נוספים בנושא. איתור בעוד מועד עשוי להקדים את ההתערבות הנפשית באותן נערות.

(מתבגרים; נערות במצוקה; הפרעות התנהגות; בריאות הנפש)

Glasser, S.; Levinson, D.; Bina, R. et al: 058
Primary Care Physicians' Attitudes Toward Postpartum Depression: Is It Part of Their Job?
"Journal of Primary Care & Community Health", 7: 1 (January 2016), pp. 24-29.

מטרתו של המחקר המתואר במאמר זה היתה לבדוק מהן עמדותיהם של רופאים ראשוניים בישראל בנושא דיכאון לאחר לידה. במחקר השתתפו 224 רופאי ילדים ורופאי משפחה, אשר ענו על שאלון מקוון (שיעור ההיענות - 65%). בין הממצאים: 98% מהרופאים ציינו שחשוב שיוכלו לזהות סימנים לדיכאון לאחר לידה; 89.8% ציינו שאם הם יחשדו בקיומו של דיכאון זה הם ירצו להיות מעורבים בדרך כלשהי בהמשך הטיפול; רופאי משפחה גילו נכונות גבוהה יותר מאשר רופאי ילדים לעשות בדיקות לגילוי דיכאון לאחר לידה - 91.2% לעומת 64.6%.

(דיכאון לאחר לידה; רפואה ראשונית; אבחון רפואי)

Khalaila, Rabia: 059
Depression Statuses and Related Predictors in Later Life: A 10-Year Follow-Up Study in Israel
"European Journal of Ageing", Vol. 13: 4 (December 2016), pp. 311–321.

במאמר זה מדווח על מחקר-מעקב של 10 שנים, שנבחנו בו גורמים לדיכאון בקרב קשישים המתגוררים בקהילה. המחקר התבסס על נתוני סקר SHARE-ישראל (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe), שנערך בקרב בני 50 ומעלה ב-3 גלים, בשנים 2005/2004, 2010/2009 ו-2015/2014. השתתפו במחקר 1,042 משיבים מישראל. בין הממצאים: 46.5% סבלו מדיכאון תמידי או תקופתי; חמשת המאפיינים העיקריים הקשורים להגברת הסיכוי ללקות בדיכאון (תמידי או תקופתי) היו: חוסר תעסוקה (אבטלה), רמת השכלה נמוכה, מוגבלות גופנית, מצב בריאותי רע ומגדר נשי; חמשת הגורמים העיקריים שנמצאו קשורים להגברת הסיכון ללקות בדיכאון תמידי היו: הכנסה משפחתית נמוכה, אַלְמָנוּת, חוסר פעילות גופנית, לקות בשתי מחלות כרוניות או יותר ותפקוד קוגניטיבי לקוי. מסקנת המחקר היא, כי דיכאון הוא תופעה נפוצה בקרב קשישים בישראל, במיוחד בקרב בעלי מיצב חברתי-כלכלי נמוך ובקרב בעלי מחלות ונכויות.

(קשישים; דיכאון; ניבוי; בריאות גופנית; מוגבלויות; מיצב חברתי-כלכלי; הכנסה)

Kaplan, Giora; Baron-Epel, Orna: 060
Decision-Makers' Acquaintance with the Public's Priorities in Health Services
"Israel Journal of Health Policy Research", 5: 32 (2016), 7 pages. The article appears on the Journal's Website: http://ijhpr.biomedcentral.com.

מטרתו של מחקר זה היתה להעריך את מידת היכרותם של אנשים בכירים במערכת הבריאות הישראלית את עמדות הציבור בנושאי בריאות חשובים. המחקר התבסס על סקר טלפוני שנערך בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית בני 18 ומעלה בישראל (1,225 משיבים) ועל ראיונות פנים אל פנים שנערכו עם 21 מקבלי החלטות בכירים במערכת הבריאות (ממשרד הבריאות, מקופות החולים, מנהלי בתי-חולים ציבוריים ופרטיים, ממשרד האוצר ומההסתדרות הרפואית). בין הממצאים: הבכירים חזו נכונה (18 מ-21) את עמדת הציבור בנוגע למידת המעורבות הממשלתית הרצויה בטיפול הרפואי, אך רק בודדים (9) חזו את עמדת הציבור בנוגע להשקעת המשאבים הרצויה בתחום הבריאות בהשוואה לתחומים אחרים (עדיפות ראשונה לחינוך); קושי רב התגלה בקרב הבכירים בחיזוי העדפות הציבור בנוגע להקצאת משאבים נוספים לבריאות, ובמיוחד בתחום ביטוחי הבריאות הפרטיים.

(שירותי בריאות; הקצאת משאבים; ביטוח בריאות; מעורבות ממשלתית; עמדות)

061 ברק, ליאור; ברזלי, דפנה:
דו"ח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2015
האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 99 עמ', בשיתוף עם "ברזילי ושות'" - רואי חשבון. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ אגף לפיקוח על קופות חולים).

בדו"ח זה מוצגים נתונים כספיים של ארבע קופות החולים - "שירותי בריאות כללית", "מכבי שירותי בריאות", "קופת חולים מאוחדת" ו"לאומית שירותי בריאות" - ב-2015. הנתונים מבוססים על הדו"חות הכספיים המבוקרים של הקופות ליום 31/12/2015 וליום 31/12/2014, אשר בוקרו על-ידי רואי החשבון החיצוניים של הקופות. הדו"ח מורכב מ-11 פרקים, כדלקמן: כללי; הכנסות על-פי החוק; מבוטחים; תוצאות הפעילות; ניתוח סעיפי ההוצאות; ניתוח סעיפי ההכנסות; תרופות וציוד; הכנסות מהשתתפות עצמית; בתי-חולים של "שירותי בריאות כללית"; תקציב לעומת ביצוע - שנת 2015; ניתוח הדו"חות הכספיים. בפרק הנספחים מוצגים דו"חות בקרה תקציביים של הקופות. בין הממצאים: עלות סל הבריאות ב-2015 הסתכמה ב-41,217 מיליוני ₪ - גידול של כ-6.8% לעומת 2014; ב-2015 היו 52.54% מהמבוטחים חברים ב"שירותי בריאות כללית", 24.86% ב"מכבי שירותי בריאות", 13.74% ב"קופת חולים מאוחדת" ו-8.86% ב"לאומית שירותי בריאות"; "כללית" סיימה את 2015 עם גירעון של 575 מיליוני ש"ח (גירעון של 523 מיליוני ש"ח ב-2014), "מכבי" עם גירעון של 462 מיליוני ש"ח (עודף של 124 מיליוני ש"ח ב-2014), "לאומית" עם גירעון של 6 מיליוני ש"ח (עודף של 12 מיליוני ש"ח ב-2014) ו"מאוחדת" עם גירעון של 23 מיליוני ש"ח (עודף של 5 מיליוני ש"ח ב-2014).

(קופות חולים; עלויות; גירעון [תקציב]; רווחים; מימון; התערבות ממשלתית)

Osman, Amira; Walsemann, Katrina M.: 062
Ethnic Disparities in the Onset and Progression of Functional Limitations Among Israeli Middle-Aged and Older Adults: Socioeconomic and Health-Related Pathways
"Journals of Gerontology, Series B – Psychological Sciences and Social Sciences", Vol. 72: 1 (January 2017), pp. 140-150. The article appears on the Journal's Website: https://academic.oup.com/psychsocgerontology.

מטרתה של העבודה המתוארת במאמר זה היתה לבדוק האם משתנים חברתיים-כלכליים ובריאותיים מסבירים הבדלים בהתפרצות ובהתקדמות של מוגבלויות תפקודיות בקרב קשישים ובני גיל הביניים בישראל לפי מוצא. העבודה התבססה על נתוני שלושת הגלים הראשונים של סקר SHARE - ישראל. בין הממצאים: בהשוואה ליהודים וותיקים, ערבים ועולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר נמצאו בסבירות גבוהה יותר ללקות במוגבלויות תפקודיות; בקרב ערבים נמצאה גם סבירות גבוהה יותר להתדרדרות המצב התפקודי עקב המוגבלות; גורמים הממתנים חלק מההבדלים בין קבוצות המוצא לגבי התפרצות והתפתחות המגבלה התפקודית הם רמת השכלה ומשתני בריאות.

(מבוגרים; קשישים; מוגבלויות; ערביי ישראל; עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; מיצב חברתי-כלכלי; רמת השכלה)

Ben David, Nissim; Halperin Daphna; Katz, Ruth et al: 063
A Method for Estimating the Participation Rate of Elder Care
"Theoretical Economics Letters", 6: 3 (June 2016), pp. 474-479. The article appears on the Journal's Website: www.scirp.org/journal.

אוכלוסיית בני 85 ומעלה היא הקבוצה בעלת שיעור הגידול הגבוה ביותר בעולם. כתוצאה מכך, הפך הצורך במטפלים מתוך המשפחה לתופעה רווחת. מטפלים אלה יכולים להתחיל ולהפסיק טיפול מספר פעמים בעבור אותו מטופל או בעבור מטופלים שונים (טיפול בהורה ולאחר מכן בבן זוג וכדומה). העבודה שמדווח עליה במאמר הנוכחי מתבססת על ממצאי שני הגלים הראשונים של סקר SHARE - ישראל (ב-2006-2005 וב-2010-2009), שבו רואיינו בני 50 ומעלה בנושאי בריאות, רווחה והזדקנות. במסגרת העבודה נבדקו שתי קבוצות: הקשישים הנזקקים לטיפול ואנשים אשר באופן פוטנציאלי יכולים לטפל בקשישים אלה. בין הממצאים: 18.22% שימשו כמטפלים (16.8% מהגברים ו-18.9% מהנשים); 18.5% מהמטפלים היו בכוח העבודה ו-17.4% היו מחוץ לו; 76.2% מהמטפלים שלא היו בכוח העבודה הפסיקו טיפול לעומת 63.4% מהמטפלים שהיו בכוח העבודה.

(קשישים; טיפול-בית סיעודי; טיפול על-ידי המשפחה; סיעוד; תעסוקה)

Schlesinger, Agata; Weiss, Avraham et al: 064
Does Polypharmacy in Nursing Homes Affect Long-Term Mortality?
"Journal of the American Geriatrics Society", 64: 7 (July 2016), pp. 1432-1438.

במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבדק הקשר שבין ריבוי תרופות למטופל לבין תמותה בקרב מאושפזים בבתי-חולים סיעודיים בישראל. במסגרת המחקר נבדקו 764 חולים תשושי נפש שאושפזו בשישה בתי-חולים סיעודיים במרכז הארץ: 73% תלויים לחלוטין בזולת ו-27% לא-תלויים בזולת. הקשר שבין נטילת תרופות רבות לבין תמותה נבדק לאורך שנתיים. 268 מהחולים קיבלו 5 תרופות ומטה ביום, 202 חולים קיבלו 6 או 7 תרופות ביום, ו-294 חולים קיבלו 8 תרופות ומעלה ביום. נמצא, כי אין קשר בין ריבוי תרופות לבין תמותה בקרב המאושפזים בבתי-חולים סיעודיים בישראל.

(קשישים; תשישות נפש; דמנציה; מוסדות סיעודיים; תרופות; תמותה)

Bentur, Netta; Sternberg, Shelley A.; Shuldiner, Jennifer: 065
Frailty Transitions in Community Dwelling Older People
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 18: 8 (August 2016), pp. 449-453. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

בעבודה המתוארת במאמר זה נבדק הקשר שבין שינויים בחולשה הפיסית של קשישים המתגוררים בקהילה בישראל לבין השימוש בשירותי בריאות. העבודה התבססה על השוואה בין 608 קשישים שרואיינו בסקר ארצי ב-2008 לבין 281 מהם שרואיינו שנית ב-2014. המשתתפים חולקו ל-4 קבוצות לפי השינויים במידת החולשה שלהם לאורך זמן. כמו כן, נערכה השוואה של מאפייניהם הדמוגרפיים, התפקודיים והבריאותיים של המשתתפים בארבע הקבוצות. בין הממצאים: מבין 608 המשתתפים בסקר 2008 24% לא אותרו, 9% לא סבלו מחולשה, 37% סבלו מחולשה ו-30% נפטרו; 86% מאלו שלא סבלו מחולשה פיסית ב-2008 היו בחיים ב-2014 לעומת 52% מאלו שסבלו מחולשה ב-2008; מבין המרואיינים ב-2014, 19% לא סבלו מחולשה, 22% נהיו חלשים, 22% נותרו חלשים ו-37% נעשו חלשים יותר. החולשה הפיסית נמצאה קשורה לסיכון מוגבר להזדקקות לעזרה על בסיס קבוע, להיות עם מטפל ולהזדקק לטיפול ביתי.

(קשישים; בריאות גופנית; מוגבלויות; סיעוד)

Cohen-Mansfield, Jiska: 066
Predictors of Smoking Cessation in Old-Old Age
"Nicotine & Tobacco Research", 18: 7 (July 2016), pp. 1675-1679.

במחקר המתואר במאמר זה נבדקו גורמי הניבוי להפסקת עישון בקרב בני 75 ומעלה. המחקר התבסס על ניתוח שניוני של סקר ארוך-טווח, והמדגם כלל 619 בני 94-75 ישראלים שמסקו שאלונים מלאים. במחקר נשאלו המשיבים שאלות בנוגע לעישון, לבריאות כללית, לביצוע פעילויות יום-יום (ADL), לתפקוד קוגניטיבי, לרווחה רגשית ועוד. נמצא, כי אלה שהמשיכו לעשן לאורך שנות המחקר נטו להיות בודדים יותר מאלה שהפסיקו לעשן, וכי אלה שהפסיקו לעשן נטלו יותר תרופות עקב בעיות בריאות וסבלו יותר מתפקוד קוגניטיבי לקוי בהשוואה לאלה שהמשיכו לעשן. עוד עולה, כי למטפלים העיקריים בקשישים היתה ככל הנראה השפעה על הפסקת העישון.

(קשישים; עישון)

Feldman, Itamar; Donchin, Milka; Levine, Hagai: 067
A Smoke-Free Medical Campus in Jerusalem: Data for Action
"Israel Journal of Health Policy Research", 5: 20 (2016), 8 pages. The article appears on the Journal's Website: http://ijhpr.biomedcentral.com.

בישראל נפטרו ב-2014 יותר מ-7,000 איש כתוצאה מעישון. מתוכם, כ-800 מתו כתוצאה מעישון פסיבי. הצלחת יישומה של מדיניות אזור נקי מעישון במרכזים רפואיים מהווה תרומה חשובה למדיניות בקרת עישון לאומית, כדוגמה למוסדות ציבוריים אחרים. במאי 2012 הכריז המרכז הרפואי הדסה עין-כרם שהוא מהווה אזור נקי מעישון, ונאסר העישון בכל הבניינים. מטרתה של העבודה שמדווח עליה במאמר זה היתה הערכת העמדות לגבי מדיניות אזור נקי מעישון וגורמי הניבוי שלהם בקרב סטודנטים ומועסקים במרכז הרפואי. אוכלוסיית המחקר כללה את כל סגל בית-הספר לרוקחות (108 איש) ואת כל הסטודנטים בשנה השנייה ללימודי רפואה (172), לרפואת שיניים (61) ולרוקחות (108). שאלוני המחקר חולקו במחצית השנייה של 2013, ושיעור ההיענות היה 72.5%. בין הממצאים: שיעור המעשנים היה 8.3%; 65.5% מהמשיבים דיווחו שהם נחשפים כל יום או מספר ימים בשבוע לעשן סיגריות; 98% מהמשיבים דיווחו שראו אנשים מעשנים בשטח הפתוח של הקמפוס ו-27.2% בתוך הבניינים; 94.2% מהמשיבים תמכו במדיניות איסור העישון בתוך הבניינים ו-40.8% בכלל שטח הקמפוס; 18.4% בלבד הסכימו עם הטענה שאיסור העישון אינו הוגן כלפי המעשנים.

(עישון; חינוך לבריאות; סטודנטים; עמדות)

Izhakian, Shimon; Wasser, Walter; Kramer, Mordechai et al: 068
Effect of Jewish-Arab Ancestry and Gender Matching on Clinical Outcome of Lung Transplantation in Israel
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 18: 8 (August 2016), pp. 470-473. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

במחקרים קודמים שנעשו בעולם בנושא השתלת ריאות נמצא, כי חוסר התאמה של מגדר ומוצא אתני בין התורם לנתרם פוגע בהצלחת ההשתלה. בעבודה שמדווח עליה במאמר הנוכחי נבדקה שרידותם של מושתלי ריאה בישראל לפי התאמת מוצא ומגדר. במסגרת העבודה נבדקו נתוניהם של 345 מושתלי ריאה שטופלו במרכז הרפואי "רבין" בין ינואר 1997 לינואר 2013. הבדיקה נעשתה לפי התאמת מוצא (תורם יהודי למושתל יהודי ותורם ערבי למושתל ערבי) ואי-התאמה (תורם יהודי למושתל ערבי ולהיפך) ומגדר (זכר לזכר, נקבה לנקבה, זכר לנקבה ונקבה לזכר). בניגוד לממצאי מחקרים אחרים שנעשו בעולם, נמצא במחקר הנוכחי שאין הבדל מובהק בהצלחה או אי-הצלחה של ההשתלה בשל חוסר התאמת מוצא ומגדר. המשתנה היחיד שנמצא משמעותי להישרדות היה גיל: ככל שגיל התורם היה צעיר יותר, ההישרדות היתה ארוכה יותר.

(השתלת איברים)

Hamama-Raz, Yaira; Ginossar-David, Eyal; Ben-Ezra, Menachem: 069
Parental Regret Regarding Children's Vaccines - The Correlation Between Anticipated Regret, Altruism, Coping Strategies and Attitudes Toward Vaccines
"Israel Journal of Health Policy Research", 5: 55 (2016), 9 pages. The article appears on the Journal's Website: https://ijhpr.biomedcentral.com.

במאמר זה מתואר מחקר שמטרתו היתה לבדוק את המתאם בין אלטרואיזם, אסטרטגיות התמודדות, גישה הורית כלפי חיסון ילדים לבין חרטה (חרטה צפויה וחרטה בפועל) של ההורים לגבי חיסון ילדיהם. המחקר בוצע ב-2014, לאחר מהלך חיסון נגד פוליו שנעשה ב-2013 בקרב ילדים בני 10 ומטה. במסגרת המחקר מילאו 314 הורים לילדים בני 6-0 שאלון אינטרנטי בנושא הנחקר. בין הממצאים: נמצא קשר שלילי מתון בין גישות כלפי חיסונים לבין חרטה; נמצא קשר חיובי חלש אך מובהק סטטיסטית בין חרטה צפויה לבין חרטה בפועל וקשר חלש יותר בין מגדר לבין חרטה (אימהות גילו יותר חרטה מאבות).

(ילדים; חיסונים; עמדות הורים)

Ron, Pnina: 070
The Relationship Between Background Characteristics and Death Anxiety in Times of War: A Comparison Between Three Generations Arab and Jewish Families in Israel
"Community Mental Health Journal", Vol. 52: 8 (November 2016), pp. 1123-1132.

מטרותיו של המחקר שמדווח עליו במאמר זה היו: השוואת רמות חרדת המוות בין יהודים וערבים בישראל לאחר מלחמת לבנון השנייה ולאחר מבצע עופרת יצוקה; השוואת רמות חרדת המוות בקרב שלושה דורות במשפחה: הורים קשישים, בניהם בגיל הביניים ונכדיהם הבוגרים; בדיקת היחס שבין מאפייני רקע לבין חרדת מוות בעתות מלחמה. במדגם נכללו 172 שלשות של הורים קשישים (בני 65 ומעלה), ילדיהם בגיל הביניים (בני 64-41) ונכדיהם הבוגרים (בני 40-20), המתגוררים בצפון ישראל ובדרומה. כ-75% מהמשיבים היו יהודים וכ-25% ערבים (מוסלמים, נוצרים ודרוזים). בין הממצאים: באופן כללי, רמות החרדה הגבוהות ביותר נמצאו בקרב ההורים הקשישים; בהתפלגות לפי לאום ומגדר, רמות החרדה הגבוהות ביותר נמצאו בקרב נשים יהודיות מהדור השני (גיל הביניים); קשישים, ערבים ונשים נמצאו ברמת הסיכון הגבוהה ביותר ללקות בחרדת מוות.

(מלחמות [השפעות]; חרדה; מוות; פחד ממוות)

Bergman-Levy, Tal; Asman,Oren; Dahan, Eyal et al: 071
Specific Ethical Codes for Mental Health Care Professionals: Do We Need to Annotate?
"IMAJ" (Israel Medical Association Journal), 18: 8 (August 2016), pp. 454-460. The article appears on the Journal's Website: www.ima.org.il/imaj.

בישראל קיים קוד אתי לרופאים, שנוסח על-ידי ההסתדרות הרפואית. מטרת המחקר שמדווח עליו במאמר הנוכחי היתה לבדוק את עמדותיהם של פסיכיאטרים בנוגע לשאלה, האם יש צורך בקוד אתי נפרד בעבור פסיכיאטרים. 107 פסיכיאטרים מתחומי התמחות שונים מילאו שאלון בנושא זה. נמצא, כי רוב המשתתפים תפסו את רמת הידע שלהם בנוגע לאתיקה רפואית כנמוכה. פסיכיאטרים מבוגרים דיווחו על רמת ידע גבוהה יותר מאשר פסיכיאטרים צעירים, וכך גם גברים לעומת נשים. נמצא מתאם גבוה בין מספר שנות הניסיון בעבודה לבין רמת ההכרה של האתיקה הרפואית. רוב המשתתפים הסכימו שיש צורך בקוד אתי נפרד לפסיכיאטרים, במיוחד אלה שהם בני 50 ומטה.

(פסיכיאטרים; אתיקה מקצועית)

072 שם טוב, דניאל (עורך):
HIV / איידס בישראל - דו"ח אפידמיולוגי תקופתי, 2015-1981
המחלקה לשחפת ואיידס, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ירושלים 2016, 4 עמ' (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.health.gov.il.

לקראת יום האיידס הבין-לאומי, שחל ב-1 בדצמבר, מפרסמת המחלקה לשחפת ואיידס של משרד הבריאות דו"ח אפידמיולוגי תקופתי על אודות התחלואה והתמותה מאיידס. בדו"ח הנוכחי מוצגים נתונים לשנים 2015-1981. על-פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האיידס של האו"ם (UNAIDS), מוצגים נתונים על חולים ונשאים לפי מגדר, קבוצת גיל, דרך ההעברה, שנת הדיווח והישרדות/תמותה. בין הממצאים: מ-1981 עד סוף 2015 התגלו בישראל 8,849 מקרים חדשים של נשאי איידס וחולי איידס; במהלך תקופה זו נודע למשרד הבריאות על 1,679 נפטרים או חולים/נשאים שעזבו את ישראל; בסוף 2015 היו רשומים 7,170 אנשים החיים בישראל עם HIV/איידס, וההערכה היא שהמספר מגיע בפועל ל-9,720; ב-2015 דווח על 412 מקרים חדשים של HIV/איידס; שיעור ההיארעות ב-2015 עמד על 48.7 מקרים חדשים לכל מיליון תושבים; הגורמים השכיחים ביותר להעברת המחלה בקרב חולים ונשאים היו "מוצא מארץ נגועה באיידס" ו-"קיום יחסי מין בין גברים".

(איידס; אפידמיולוגיה)

073 טופר-חבר טוב, רויטל; ברטוב, שלומי:
דו"ח ציבורי מסכם על תוכניות לשירותי בריאות נוספים - שב"ן של קופות החולים לשנת 2015
האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים, משרד הבריאות, ירושלים 2016,
70 עמ', בשיתוף עם "פאהן קנה ושות', רואי חשבון". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ אגף לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב"ן).

בדו"ח זה מוצגים נתונים על שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) המופעלים על-ידי קופות החולים. הדו"ח כולל נתונים כספיים וכמותיים של תכניות אלו, תוך השוואה בין הקופות. כמו כן, מוצגים נתונים השוואתיים על פעילות השב"ן. הנתונים מבוססים על דו"חות כספיים ועל דיווחים שנתיים של קופות החולים למשרד הבריאות. הדו"ח מחולק ל-10 פרקים, כדלקמן: כללי; שינויים משמעותיים בתכניות השב"ן משנת 2008 עד אמצע שנת 2016; עיקרי הדוח; תעריפי פרמיות וכיסויים; תמצית דו"חות כספיים של תכניות השב"ן; מבוטחים; הכנסות; תביעות - עלויות רפואיות; הוצאות התפעול, שיווק, הנהלה וכלליות; עתודות ויעודות לכיסוי התחייבויות. בנספח מוצגת עלות התביעות (כולל הכנסות מהשתתפויות עצמיות) ועלות התביעות לנפש בקופות (מלבד קופת חולים "לאומית") בשירותים נבחרים לפי מחוזות. בין הממצאים: מספר המבוטחים בקופות החולים בסוף 2015 היה 8.326 מיליוני נפשות, ומספר מבוטחי השב"ן היה 6.179 מיליוני נפשות; שיעור מבוטחי השב"ן מבין מבוטחי הקופה הנמוך ביותר היה בקופת חולים "לאומית", והשיעור הגבוה ביותר היה ב"מכבי"; רק כ-40% מהמבוטחים ביישובים במגזר הלא-יהודי (המונים מעל 2,000 נפש) היו חברים בתכניות שב"ן ב-2015 לעומת 74.2% באוכלוסייה הכללית; ההכנסות מדמי חבר בתכניות שב"ן ב-2015 הסתכמו בכ-4,248 מיליוני ש"ח, ועלות השימושים בתכניות אלו (בנטרול הכנסות מהשתתפויות עצמיות) היתה כ-3,581 מיליוני ש"ח; "שירותי בריאות כללית" סיימה את 2015 עם עודף של כ-51 מיליוני ש"ח, "מכבי" עם עודף של כ-28 מיליוני ש"ח, "מאוחדת" עם עודף של כמיליון ש"ח ו"לאומית" עם גרעון של כ-8 מיליוני ש"ח; 32% מהילדים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה היו חברים בתכניות השב"ן לעומת 72% בקרב כלל אוכלוסיית הילדים.

(קופות חולים; ביטוח רפואי משלים; עלויות)

074 נציבת קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: דוח מס' 11 לשנת 2015
משרד הבריאות, ירושלים 2016, 273 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הבריאות: www.health.gov.il (ראו: יחידות ◄ נציבות קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ◄ דוחות שנתיים).

בדו"ח זה מסוכמת פעילותה של נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-2015. הדו"ח מחולק ל-10 פרקים, כדלקמן: נתונים כלליים; סל השירותים; טיפול מנהלי; בחירת נותן שירותים; בריאות הנפש; שירותי בריאות נוספים; שירותי חירום; שירותים הניתנים ע"י משרד הבריאות (תוספת שלישית); קבילות המערבות בתי חולים; רישום וחברות בקופות חולים. בין הממצאים: ב-2015 התקבלו בנציבות 6,893 קבילות וכן בקשות והשגות בנושאים שונים - בסך הכל 13,109 פניות; מתוך הקבילות נגד קופות החולים שבהן הסתיים הטיפול ב-2015, 23.7% נמצאו מוצדקות, לגבי 17.7% מהקבילות הבעיה באה על פתרונה לאחר התערבות הנציבות, וב-21.5% מהקבילות ניתן מידע/ הכוונה לסיוע; נושאי הקבילות נגד קופות החולים ב-2015 היו סל השירותים (54%), טיפול מנהלי (15%), בחירת נותן השירותים (10%) ושירותי חירום (8%); מבין הקבילות והבקשות שהוגשו נגד קופות החולים ב-2015, שיעור הקבילות הנמוך ביותר ביחס למספר המבוטחים היה של מכבי שירותי בריאות, ולאחריה בסדר עולה, שירותי בריאות כללית, קופת חולים מאוחדת וקופת חולים לאומית.

(ביטוח בריאות ממלכתי; תלונות; שירותי בריאות; קופות חולים; תשלום עבור שירות; טיפול רפואי; תרופות; הספקת שירותים; זכויות החולה; ביטוח רפואי משלים; המוסד לביטוח לאומי; בתי-חולים)

076 הסקר החברתי 2014 - נושא שנתי: איכות הסביבה והון חברתי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1648, ירושלים 2016. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הסקר החברתי של הלמ"ס נועד לספק מידע עדכני על רווחת האוכלוסייה בישראל. שאלון הסקר מורכב משני חלקים: שאלון גרעין, הכולל כ-200 שאלות במגוון של תחומים: מצב כלכלי, בריאות, דיור, תעסוקה וכו' וחלק המוקדש בכל פעם לנושא אחר בהרחבה. בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאים מהסקר החברתי ה-13, שנעשה ב-2014, שבו נחקרו בהרחבה הנושאים איכות הסביבה והון חברתי. בסקר השתתפו 7,106 איש בני 20 ומעלה. בנושא איכות הסביבה נשאלו המרואיינים שאלות על הרגלי הטיפול שלהם בפסולת ומִחְזוּר במשק הבית ובאזור המגורים, מקורות אנרגיה שבשימוש משק הבית, הרגלי חיסכון באנרגיה במשק הבית, עמדות בנושא צריכת אנרגיה ואנרגיה ירוקה, הרגלי שימוש במים במשק הבית ועמדות בנושא צריכת מים, ביקור בשטחים פתוחים, עמדות בנושא שימור ועוד. בנושא הון חברתי נשאלו המרואיינים שאלות לגבי קשרים משפחתיים וחברתיים, מעורבות בפעילות חברתית, בעיות חברתיות באזור המגורים, עמדות ביחס לתושבי אזור המגורים, תחושת שייכות ולכידות חברתית ועוד. באתר האינטרנט של הלמ"ס אפשר להפעיל מחולל לוחות, שבאמצעותו יכולים המשתמשים לשלוף מידע נרחב מבסיס הנתונים של הסקר, לרבות נתונים משנים קודמות.

(סקר חברתי; איכות חיים; שביעות רצון; דיור; צריכה; הוצאות משפחה; תעסוקה; הכנסה; בריאות גופנית; רווחה רגשית; שימוש במחשב; אינטרנט; התנדבות; דתיות; איכות הסביבה; מיחזור; שימור סביבתי; פסולת; גנים ציבוריים; מפגשים חברתיים; יחסים בין-אישיים; יחסי משפחה; תמיכה חברתית; בדידות)

077 צמרת-קרצ'ר, הגר; הרצוג, חנה; בסין, יוליה ואחרים:
מדד המגדר: אי-שוויון מגדרי בישראל - 2016
שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית, מכון ון ליר בירושלים, ירושלים 2016, 82 עמ' (עברית, תקציר נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.vanleer.org.il.

פרסום זה הוא הרביעי בסדרה של מדד המגדר - מדד לניטור שיטתי של מגמות אי-שוויון מגדרי בישראל. המדד פותח על-ידי צוות "שוות" - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים. המדד מיועד לשמש כלי לבחינת רמת אי-השוויון המגדרי בישראל לאורך זמן. הוא כולל הבדלים בין נשים לגברים ב-12 ממדים: השכלה, שוק העבודה, המגדור המקצועי, עוני, עוצמה, תרבות ותקשורת, מצב משפחתי, זמן, אלימות כלפי נשים, בריאות, החברה הערבית והפריפריה. כל אחד מהנושאים הללו מורכב מכמה אינדיקטורים, והמדד בכללותו מורכב מ-66 אינדיקטורים. הנתונים מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח הלאומי, מרכז המידע והמחקר של הכנסת ועוד. מדד 2016, כקודמיו, מעיד על היעדר מגמה אחידה בכיוון ההתפתחות של אי-השוויון המגדרי בכל התחומים. בין 2004 ל-2007 היתה מגמה של גידול באי-השוויון המגדרי; ובין 2010 ל-2014 נצפתה מגמה של ירידה באי-השוויון המגדרי הכללי. חוץ מאשר בתחומי ההשכלה והמגדור המקצועי, שבהם חלה עלייה באי-השוויון, בשאר הממדים ניכרו בשנים אלו יציבות או שיפור. הצמצום הבולט ביותר באי-השוויון בשנים האחרונות היה בשלושה ממדים: החברה הערבית, העוני והעוצמה. צמצום זה נבע בחלקו מהרעה כללית בהיבטים תעסוקתיים הן בקרב גברים והן בקרב נשים. על אף השיפור, עומק אי-השוויון בין המינים נותר גבוה (60%).

(הבדלים בין המינים; אי-שוויון חברתי; שוק העבודה; מעמד בעבודה; רמת השכלה; מקצועות לימוד; הכנסה; עוני; ערביי ישראל; יחסי מרכז-פריפריה; אלימות במשפחה; מצב משפחתי; בריאות; בדידות; חופשה; התנדבות; פעילויות פנאי; כנסת; רשויות מקומיות)

078 גרא, רמסיס (עורך):
ספר החברה הערבית בישראל, 8: אוכלוסייה, חברה, כלכלה
מכון ון-ליר בירושלים, ירושלים 2016, 200 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.vanleer.org.il.

מטרתו של ספר זה, השמיני בסדרה, הוא תיאור מאפייניה של החברה הערבית בישראל והשינויים המתחוללים בה. הספר מחולק לחמישה פרקים, כדלקמן: דמוגרפיה; עבודה; רמת החיים; חינוך והשכלה גבוהה; שלטון מקומי. בראש כל פרק מוצגים מקורות הנתונים, הגדרות, ממצאים נבחרים ולוחות סטטיסטיים. בין הממצאים: חלקם של המוסלמים באוכלוסייה הערבית עלה מ-80.6% ב-2001 ל-83.2% ב-2013; מבחינת הפיזור הגאוגרפי של התושבים, חלקו של הנגב עלה בשנים אלו מ-12.0% ל-16.5%, חלקו של הגליל ירד מ-56.5% ל-51.7%, חלקם של היישובים המעורבים ירד מ-8.5% ל-8.2% וחלקו של אזור המשולש עלה מ-23.0% ל-23.6%; מספר המבוגרים הערבים בני 65 ומעלה עלה מ-30,700 ב-2001 ל-56,100 ב-2013; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של האוכלוסייה הערבית בישראל עמד על 46.8% ב-2013; שיעורי התעסוקה של נוצרים היו גבוהים יותר משל מוסלמים ודרוזים; קטגוריית משלחי-היד הגדולה ביותר של המועסקים הערבים ב-2013 הייתה עובדים מקצועיים (בעיקר בעלי מלאכה בתעשייה, בחקלאות ובבינוי) - 35% (17% בקרב המועסקים היהודים), 19% היו בעלי מקצועות אקדמיים (27%) ו-4% היו מנהלים (12%); שיעור המשפחות העניות בקרב האוכלוסייה הערבית ירד מ-49% ב-2012 ל-47% ב-2013; שיעור הגברים הערבים שלמדו 13 שנים ומעלה בקרב בני 64-20 עלה מ-21% ב-2001 ל-27% ב-2013 (57% בקרב גברים יהודים), ושיעור הנשים הערביות שלמדו 13 שנים ומעלה בגילים אלו עלה מ-15% ב-2001 ל-31% ב-2013 (62% בקרב נשים יהודיות).

(ערביי ישראל; אוכלוסייה; תנועה טבעית; תעסוקה; אבטלה; עוני; הכנסה; גמלאות; מיצב חברתי-כלכלי; תלמידים; בתי-ספר; סטודנטים; אוניברסיטאות; הישגים לימודיים; רמת השכלה; משלחי-יד)

079 אמארה, מוחמד; דוניצה-שמידט, סמדר; מרעי, עבד אלרחמן:
השפה הערבית באקדמיה בישראל: ההיעדרות ההיסטורית, האתגרים בהווה, הסיכויים לעתיד
מכון ון-ליר בירושלים, ירושלים 2016, 83 עמ' (עברית, פרסום נפרד בערבית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.vanleer.org.il.

בפרסום זה נדון מעמדה של השפה הערבית בישראל בכלל ובאקדמיה בפרט. במסגרת זו, נעשה סקר עמדות שנועד לבחון סוגיות במעמדה של השפה הערבית. בסקר השתתפו 170 מרצים ו-398 סטודנטים מ-4 אוניברסיטאות ו-2 מכללות להכשרת מורים: 364 יהודים ו-204 ערבים. הנושאים שנחקרו היו: מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית בישראל; עמדות כלפי חשיבותה של השפה הערבית בישראל; נוכחותה של השפה הערבית בישראל בכלל ובאקדמיה בפרט; תפקידה של האקדמיה בישראל בשיפור מעמדה של השפה הערבית. בין הממצאים: הסכמה כמעט מלאה בקרב המשיבים היתה בנוגע למעמדה של העברית כשפה רשמית בישראל; 97% מהמרצים היהודים והערבים ו-99% מהסטודנטים הערבים הסכימו שהשפה הערבית צריכה להיות גם שפה רשמית, ואילו בקרב הסטודנטים היהודים שיעור התמיכה היה 88%; 60% מהמרצים הערבים, 61% מהסטודנטים הערבים, 29% מהמרצים היהודים ו-40% מהסטודנטים היהודים הביעו תמיכה בהפיכתה של השפה האנגלית לשפה רשמית בישראל; 14% מהסטודנטים היהודים הביעו תמיכה בביטול מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית בישראל; 79.8% מהמרצים היהודים ו-63.4% מהסטודנטים היהודים סברו שהשפות עברית וערבית צריכות להיות בעלות מעמד שווה, לעומת 94.8% מהמרצים הערבים ו-95.3% מהסטודנטים הערבים.

(ערבית; שפה; עמדות; מרצים; סטודנטים)

080 נגר, גיא:
סקר בנושא: תופעת השיימינג בישראל
מחלקת מחקר, המשרד לביטחון הפנים, ירושלים 2016, 12 עמ', בשיתוף עם חברת במה - בקרה, מדידה והערכה. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://mops.gov.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאי סקר לבחינת תופעת השיימינג (בִּיּוּשׁ) בישראל, שנערך בקרב 1,010 בני 18+ (48% גברים ו-52% נשים) - מדגם מייצג של האוכלוסייה בגילים אלה. בין הממצאים: 18% מבני 18+ דיווחו שבשנה האחרונה הם נפגעו מעבירות ביוש או השפלה ברשתות חברתיות, ו-6% ו-3% בהתאמה אף דיווחו שהם נפגעו מעבירות איום/ אלימות מילולית והטרדה מינית; 26% מהנפגעים ציינו שהם לא דיווחו על הפגיעה, 38% דיווחו לחבר, 28% למשפחה, 3% למשטרה ו-4% לגורמים אחרים; הסיבה העיקרית לאי-דיווח היתה "זה לא היה נראה לי חשוב" (55%) ולאחריה "התביישתי לספר על זה" (31%); 61% מההורים ציינו שהם מודעים במידה רבה או רבה מאוד להרגלי הגלישה של ילדיהם ולאפשרות שייחשפו לתכנים שליליים (22% במידה בינונית, 13% במידה מועטה ו-5% לא מודעים כלל); 54% מההורים ציינו שהם חוששים במידה רבה או רבה מאוד שילדיהם ייפגעו מתופעת הביוש והאלימות ברשת (23% במידה בינונית, 16% במידה מועטה ו-9% כלל לא חוששים); לדעת 45% מהנשאלים, הכלי הטוב ביותר להתמודד עם תופעת הביוש הוא השקעה בחינוך, ולדעת 30% הכלי היעיל ביותר הוא אכיפת החוק; לדעת 70% מהנשאלים, על המדינה לנקוט צעדי ענישה נגד המביישים.

(אינטרנט; רשתות חברתיות; התנהגות אנטי-חברתית; התעללות; עמדות)

081 איגוד הספורט העממי בישראל: סקר מעקב לבחינת הפעילות הגופנית הספורטיבית בחברה הישראלית - 2016
איגוד הספורט העממי בישראל, תל-אביב 2016, 39 עמ'. בוצע על-ידי מכון "מחשוב". הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: www.isfa.co.il.

הסקר השנתי של איגוד הספורט העממי הקיף את הנושאים הבאים: תדירות הפעילות הגופנית, מסגרת הפעילות (מאורגנת / לא-מאורגנת) וסוגי פעילות נפוצים; מגמות בשינוי הפעילות הגופנית לאורך זמן; חסמים וגורמי הנעה לעיסוק בספורט ובפעילות גופנית; מודעות לפעילויות של איגוד הספורט העממי. הסקר נעשה באוגוסט 2016 בקרב מדגם מייצג של 511 בני 18 ומעלה, דוברי עברית באוכלוסייה היהודית בישראל. בין הממצאים: כ-61% מהנשאלים דיווחו שהם עוסקים בפעילות ספורטיבית בתדירות של 3 פעמים בחודש לפחות, ומתוכם כ-34% דיווחו שהם עוסקים בפעילות זו 3 פעמים בשבוע לפחות; בקרב העוסקים בפעילות ספורטיבית קבועה, הפעילויות המובילות היו הליכה (28.6%), ריצה / ג'וג'ינג (11.8%), חדר כושר (13.2%), התעמלות מחוץ לבית (18.5%) ושחייה (6.9%); גורם ההנעה העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית היה בריאות (79.9%) ולאחריו הורדה במשקל הגוף (37.1%), הנאה / כיף (26%), כושר גופני (20.5%) ועיצוב הגוף (22.4%); 90.5% מהמשיבים הביעו תמיכה במסע הסברה של איגוד הספורט העממי בישראל. הדו"ח כולל גם השוואות בין קבוצות גיל ובין שני המגדרים וכן השוואות של הממצאים לשנים קודמות.

(פעילות גופנית; ספורט; כושר גופני; פעילויות פנאי; עמדות)

082 הוצלר, ישעיהו:
ספורט 60+: קידום פעילות גופנית בקרב מבוגרים
אגף הקרנות – קרן מפעלים מיוחדים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 161, ירושלים 2016, 124 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il

בפרסום הנוכחי מוצגים ממצאי מחקר על אודות תכנית ניסיונית לקידום פעילות גופנית בקרב בני 60+, המתבססת על שילוב של שתי גישות ארגוניות להפעלת מתנדבים. התכנית פעלה בשנים 2012-2009 באמצעות החברה למתנ"סים ואש"ל ב-12 יישובים, ומטרתה היתה להגדיל את מספר המתאמנים ואת מגוון הפעילויות הספורטיביות. במסגרת התכנית, רכזים ומתנדבים הפעילו 41 פעילויות: יוגה, פלדנקרייז, הליכה, התעמלות, פטאנק ועוד. כמו כן, נערכו סדנאות ואירועים קהילתיים בנושאי בריאות ותזונה. בהמשך הופעלה תכנית הטמעה שפעלה בשנים 2015-2013, שנחלה הצלחה: הורחבה הפעילות גם ליישובים ערביים, לתובעי גמלת סיעוד שנדחו, לזקנים בודדים ולבני 75+. השתתפו בה כ-1,300 איש, ובאירועים בקהילה השתתפו כ-4,750 איש. תחומי הפעילות שנוספו בהמשך היו ריקודים סלוניים, טאי צ'י, טניס שולחן ועוד. גם קבוצות של אלמנות, גרושים ובעלי מוגבלות השתתפו בפעילויות. אחד הרכיבים המשמעותיים בתכנית היה שיתופי פעולה עם קופות החולים, הוסטלים למבוגרים, "קהילה תומכת" וכו'. כלי ההערכה של התכנית כללו ראיונות עומק, קבוצות מיקוד, שאלונים ודוחות ביצוע. נמצא, כי באופן כללי הפרויקט עמד ביעדים שהוגדרו אך לא נוצרה חלופה ייחודית באמצעות קבוצות המתנדבים, ונתגלו קשיים ביישום מודל להעלאת המוטיבציה בקרב אוכלוסיות היעד. שיתופי הפעולה שנוצרו הביאו להגדלת מספר המשתתפים ומגוון הפעילויות. בסוף הפרסום מוצגות מסקנות והמלצות כיצד להמשיך את הפרויקט.

(פעילות גופנית; ספורט; קשישים; מוגבלויות; בריאות גופנית; תזונה; התנדבות; מתנ"סים; תכניות התערבות)

083 הורוביץ, נרי:
החברה החרדית: תמונת מצב
המכון החרדי למחקרי מדיניות, ירושלים 2016, 66 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.machon.org.il.

החברה החרדית בישראל עברה בדור האחרון שינויים דרמטיים מבחינה דמוגרפית, מבחינת דפוסי צריכת השירותים ומבחינת מיצובה מול המדינה ומוסדותיה. ממגזר הפועל באמצעות מרכזי-משנה קהילתיים ופוליטיים הפכה החברה החרדית לציבור אזרחי רחב מאוד השזור לתוך מסגרות הפעילות הממשלתיות. נוכחות זו והיקפיה מציבים אתגר בהתאמת השירותים הציבוריים והממשלתיים, באופן שיהיה רגיש תרבותית. יתר על כן, צפי הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית והפריסה הגאוגרפית המתרחבת שלה הפכו לסוגיית מדיניות ראשונה במעלה במגוון שאלות תרבותיות, כלכליות, חברתיות ופוליטיות. כמעט בכל תחום שבו פועלת המדינה בכלל, ובתחומי המדיניות החברתית בפרט, ניצבים קובעי המדיניות מול אתגר ההתאמה והלמידה של המגזר החרדי. בפרסום הנוכחי מוצגת תמונת מצב של החברה החרדית בישראל, בהתבסס על נתונים שנאספו בשנים האחרונות על החברה החרדית והמשמשים את החוקרים ומקבלי ההחלטות בתחום (בעיקר נתוני הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי, משרד הכלכלה ונתוני הצבעות לכנסת). דגש בפרסום הושם בנושא ההגדרות השונות למונח "חרדי" ובצורך לחדד את ההגדרה לצורכי מדידה ואיסוף נתונים ופיתוח מתודולוגיה מחקרית בעלת רגישות קהילתית. הפרסום מחולק לשבעה פרקים, כדלקמן: מערכת החינוך; לימודים גבוהים והכשרה מקצועית; תעסוקה; רווחה; דיור; הכנסות והוצאות; תרבות ועיסוקי פנאי.

(חרדים; חינוך; למידה; תעסוקה; הכנסה; רמת חיים; דיור; הוצאות משפחה; פעילויות פנאי; תרבות; צריכה; חינוך גבוה; הכשרה מקצועית; מתודולוגיה סטטיסטית)

084 היפגעות מתאונות בחברה הערבית בישראל
ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, פתח-תקווה 2016, 17 עמ' (עברית וערבית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הארגון: www.beterem.org.

תאונות הן הגורם העיקרי לתחלואה, לנכות, לאשפוז ולתמותה של ילדים בכל הגילים בשני המגדרים. היפגעות בלתי-מכוונת היא שכיחה יותר בקרב ילדים בחברה הערבית לעומת ילדים בחברה היהודית. בסקירה זו, המתבססת על עיבוד נתוני הלמ"ס, משרד הבריאות ועוד, מוצגים נתונים על היפגעות ילדים מתאונות בישראל בכלל ובקרב ילדים ערבים בפרט. בין הממצאים: בין 2001 ל-2012 ירד שיעור התמותה מהיפגעות בלתי-מכוונת של ילדים ערבים ב-31% ושל ילדים יהודים ב-58%; ב-2013-2011 מתו כ-55 ילדים ערבים ו-36 ילדים יהודים כתוצאה מפגיעה בלתי-מכוונת (ילדים ערבים היוו 60% מההרוגים למרות שהם מהווים 26% מאוכלוסיית הילדים בישראל); שיעור התמותה הממוצע של ילדים ערבים בגילים 17-0 כתוצאה מהיפגעות לא-מכוונת עמד ב-3 השנים האחרונות על 7.9/100,000 ילדים, ואילו שיעור התמותה הממוצע של ילדים יהודים עמד על 1.9/100,000 ילדים; ב-2012-2010 היוו ילדים ערבים 54% מהילדים שאושפזו עקב פציעה אנושה, 49% מהילדים שאושפזו עקב פציעה קשה, 41% מהילדים שאושפזו עקב פציעה בינונית ו-38% מהילדים שאושפזו עקב פציעה קלה; כ-60% מתמותת ילדים ערבים מפגיעה בלתי-מכוונת היו עקב תאונות דרכים, וכ-27.5% היו כתוצאה מתאונות בית ופנאי.

(ילדים; ערביי ישראל; פציעות; תאונות; תאונות דרכים; אשפוז; תמותה)

Lifshitz-Vahav, Hefziba; Shrira, Amit; Bodner, Ehud: 085
The Reciprocal Relationship between Participation in Leisure Activities and Cognitive Functioning: The Moderating Effect of Self-Rated Literacy Level
"Aging & Mental Health", published ahead of print.

השתתפות בפעילויות פנאי תורמת לתפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים. עם זאת, לא ידועה מידת תרומתן של פעילויות פנאי לקשישים שהרמה הקוגניטיבית הבסיסית שלהם היא נמוכה. בעבודה שמדווח עליה במאמר הנוכחי נבדק הקשר שבין השתתפות בפעילויות פנאי לבין תפקוד קוגניטיבי בקרב קשישים בעלי רמת השכלה נמוכה ובקרב קשישים בעלי רמת השכלה וגבוהה. העבודה התבססה על נתוני שני הגלים הראשונים של סקר SHARE – ישראל (Survey of Health, Ageing and Retirement), שנערכו ב-2005 ו-2006 ועל הגלים שנערכו ב-2009 ו-2010 בקרב בני 60 ומעלה שהשתתפו בארבעת גלים אלה. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: 139 בעלי רמת השכלה נמוכה ו-714 בעלי רמת השכלה גבוהה. הנדגמים דיווחו על השתתפותם בפעילויות פנאי, ותפקודם הקוגניטיבי נבדק בכל גל. נמצא, כי רק בקרב בעלי רמת השכלה נמוכה, השתתפות בפעילויות פנאי ניבאה תפקוד קוגניטיבי טוב יותר לאחר ארבע שנים. עוד נמצא, כי רמה קוגניטיבית גבוהה ניבאה השתתפות בפעילויות פנאי לאחר ארבע שנים רק בקרב בעלי רמת השכלה גבוהה.

(קשישים; כושר קוגניטיבי; פעילויות פנאי; רמת השכלה)

Bergman, Yoav S.; Koren, Ela: 086
Differences between Native Israelis and Immigrants from the Former Soviet Union in Attitudes Toward Physical Disability
"Hagira", No. 6 (2016), pp. 81-91. The article appears on the Ruppin Academic Center's Website (Hebrew Interface): https://www.ruppin.ac.il.

במחקר שמדווח עליו במאמר זה נבחנו הבדלים בעמדות כלפי נכות פיסית בין ילידי ישראל לבין עולים חדשים ממדינות ברית-המועצות לשעבר. זאת, תוך התמקדות במשתנים חברתיים-תרבותיים, אישיותיים ורצייה חברתית העשויים להסביר גישות אלו. במחקר נבדק מדגם של 152 ילידי ישראל ו-105 עולים שהגיעו לישראל בשנות ה-90' של המאה הקודמת. בין הממצאים: באופן מובהק, ילידי ישראל הביעו עמדות חיוביות יותר כלפי אנשים עם מוגבלות בהשוואה לעולים; בקרב ילידי ישראל, מבוגרים גילו גישה חיובית יותר כלפי אנשים עם מוגבלות בהשוואה לצעירים; בקרב ילידי ישראל נמצאה השפעה מובהקת של משתנים אישיותיים על העמדות, ואילו בקרב העולים לא נמצאה השפעה הזאת; בקרב העולים, נמצאה השפעה מובהקת של המשתנה רצייה חברתית, ואילו בקרב ילידי ישראל לא נמצאה השפעה מובהקת של משתנה זה.

(עולים; ברית-המועצות [ארץ מוצא]; ילידי הארץ; עמדות כלפי מוגבלים)

Simon, Tomer; Goldberg, Avishay; Leykin, Dmitry et al: 087
Kidnapping WhatsApp - Rumors During the Search and Rescue Operation of Three Kidnapped Youth
"Computers in Human Behavior", No. 64 (November 2016), pp. 183-190. The article appears on the publisher's Website: http://www.sciencedirect.com.

ב-12/06/2014 אירעה חטיפתם של שלושת הנערים בגוש עציון. בפרק הזמן שבין חטיפתם לבין ההודעה הרשמית על החטיפה, למחרת ב-17:00, נפוצו ביישומון WhatsApp שמועות שונות על גורלם. במחקר שמדווח עליו במאמר זה מופו שמועות אלו, נבדקו דרכי הפצתן ונבחנה מידת אמינותן. במסגרת העבודה התבקשו אנשים לציין בדף פייסבוק של אחד המחברים מידע על שמועות אלו (חלק מהמידע הגיע גם טלפונית ובדואר אלקטרוני). בין הממצאים: בסך הכל מופו 13 שמועות, אשר 9 מהן (69%) התבררו כנכונות. מבין ה-9, שהופצו למחרת החטיפה, ב-5 זוהו שניים מהנחטפים (מידע שעדיין לא נחשף לציבור הרחב והיה תחת איסור הצנזורה). אחת מהשמועות הופצה על-ידי איש תקשורת ואחרת על-ידי בן כיתתם של שניים מהנחטפים. עוד נמצא, כי אנשי כוחות הביטחון, אנשי כוחות החירום ועיתונאים היו שותפים להפצת השמועות במהלך החיפושים. עוד עולה מהמחקר, כי כ-40% ממשתמשי היישומון WhatsApp  נחשפו לשמועה אחת לפחות. אחת ממסקנות המחקר היא, שלראשי ארגוני החירום צריכות להיות הנחיות לטיפול בשמועות המופצות גם דרך אנשיהם.

(פעולות טרור; שמועות; אינטרנט)

088 תלמידי כיתות י"ב נבחנים בבחינות בגרות וזכאים לתעודה, לפי יישוב מגורים, 2012
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1639, ירושלים 2016 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד החינוך. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה, השישי בסדרה, מוצגים נתונים על תלמידי כיתות י"ב במחזור הלימודים התשע"ב (2011/2012) ואלה מביניהם שניגשו לבחינות בגרות ונמצאו זכאים לתעודה. הנתונים מוצגים הן ברמה ארצית והן ברמת היישוב הבודד, לפי מאפיינים חברתיים-כלכליים של התלמיד (מוצא, השכלת ההורים, רמה חברתית-כלכלית של היישוב ועוד) ומאפיינים מערכתיים (נתיב הלימודים, סוג הפיקוח ועוד). הפרסום כולל נתונים על: שיעור הניגשים לבחינות הבגרות, שיעור הזכאים לתעודת בגרות ואלה מהם שקיבלו תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות, מדדי ההישגים (שיעור הזכאים לתעודת בגרות בהצטיינות ושיעור הנבחנים ברמה מוגברת באנגלית, במתמטיקה ובמדעים), שיעור הלא-זכאים מתוך הנבחנים לפי הישגיהם היחסיים בבחינות הבגרות. נוסף על כך, מוצגים נתונים על נבחני בגרות ממחזור הלימודים תשס"ה ( 2004/2005 ) שלא עמדו בדרישות לקבלת תעודת בגרות והשלימו בגרות בתוך שמונה שנים מסיום הלימודים. מהמסגרת האקסטרנית מוצגים נתונים על נבחנים וזכאים ב-2012. הפרסום כולל גם מפה שבה מוצגים שיעורי הזכאות בערים שבהן 20,000 תושבים ומעלה וכן מפות של הערים הגדולות ( 100,000 תושבים ומעלה) ברמת פירוט של אזורים סטטיסטיים. במפות אלו מוצג הקשר בין הרמה החברתית-כלכלית של אזור המגורים לבין אחוז הזכאים לתעודת בגרות.

(תלמידים; בחינות בגרות; הישגים לימודיים; חינוך עברי; חינוך ערבי)

089 ההוצאה הלאומית לחינוך, 2015-1962
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1662, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה:www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאים סיכומים על ההוצאה הלאומית לחינוך, לפי מגזר מבצע, מגזר מממן, סוג ההוצאה וסוג השירות. הפרסום כולל לוחות שמוצגות בהם סדרות רב-שנתיות רציפות לכל התקופה הנסקרת ולוחות מפורטים ומעודכנים לשנים 2006 עד 2015. יש לציין, כי פירוט מלא של ההוצאה ניתן עד 2013 - השנה האחרונה שעבורה התקבלו דוחות כספיים מפורטים על ההוצאה בפועל מהממשלה, מהרשויות המקומיות ומהמוסדות ללא כוונת רווח. האומדנים לשנים 2015-2014 מבוססים על נתונים חלקיים, ולכן הם מצביעים על מגמות כלליות בלבד. מהנתונים שרוכזו אפשר לבחון את הגידול בהוצאות לחינוך במשך השנים ולראות איזה חלק מהגידול נבע משינוי כמותי ואיזה חלק נבע מייקור השירותים. כמו כן, מוצגים היחסים שבין ההוצאה לחינוך ורכיביה לבין ההכנסה הלאומית הגולמית, הצריכה וההשקעות. בפרסום מובאים גם נתונים על היקף המקורות שהופנו לשירותי החינוך, לפי סוג הפעילות: מי מימן את ההוצאות ואלו מגזרים סיפקו את השירותים. נוסף על אלה, מוצגים נתונים על ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל בהשוואה למדינות החברות ב-OECD - הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח.

(חינוך; הוצאה לאומית; שירותי חינוך; מוסדות חינוך; גני ילדים; בתי-ספר; אוניברסיטאות; מימון; ממשלה; רשויות מקומיות; מלכ"רים; משקי-בית)

090 תחזית תלמידים למערכת החינוך, לשנים :2021-2017 דו"ח מתודולוגיה וממצאים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים 2016, 37 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגות תחזיות תלמידים המבוססות על שיטה שפותחה בלמ"ס לחיזוי מספר התלמידים בכל שלב חינוך: שיעור התלמידים מאותו שלב חינוך שיעברו לשנה הבאה; שיעור התלמידים שייכנסו לאותו שלב משלבי חינוך נמוכים יותר; שיעור התלמידים החדשים (שלא היו במערכת החינוך בשנה הקודמת) הנכנסים למערכת החינוך בכל שנה. התחזיות התבססו על נתוני קובץ תלמידים לשנים 2016-1996. בין הממצאים: מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי להגיע ב-2021 לכ-1.84 מיליון תלמידים – גידול של כ-150,000 תלמידים לעומת 2016 (9%+); קצב הגידול השנתי צפוי לרדת מכ-2% לשנה ב-2016-2011 לכ-1.7% ב-2021-2017; מספר תלמידי כיתה א' צפוי להגיע לכ-166,000 ב-2021 (גידול של כ-10,000 תלמידים ביחס ל-2016 (6%+); קצב הגידול השנתי במספר תלמידי כיתה א' צפוי לרדת בכל מערכת החינוך מכ-2.3% לשנה ב-2016-2011 לכ-1.2% לשנה ב-2021-2017 (בחינוך העברי מ-3% ל-1.6% ובחינוך הערבי לא צפוי שינוי מהותי); בחינוך העברי, במהלך 2021-2017 צפוי גידול של כ-9% בחינוך הממלכתי, גידול של כ-12% בחינוך הממלכתי-דתי וגידול של כ-16% בחינוך החרדי; כ-60% מהגידול במספר התלמידים צפוי במחוזות ירושלים והמרכז.

(תלמידים; חינוך עברי; חינוך ערבי; חינוך ממלכתי; חינוך ממלכתי-דתי; חינוך עצמאי [חרדי]; ניבוי)

091 אזולאי, יואב; לוי-מזלום, דניאל ואחרים (עורכים):
משרד החינוך: עובדות ונתונים, תשע"ו - 2016
המינהל לכלכלה ולתקציבים, משרד החינוך, ירושלים 2016, 89 עמ'. הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il.

בדו"ח שנתי זה, המתבסס על נתוני משרד החינוך, מוצגים עובדות ומספרים על מערכת החינוך בישראל, תוך בחינת התפתחויות ומגמות על פני זמן. הפרסום מורכב מארבעה פרקים, כדלקמן: 1) התפתחות מערכת החינוך - התלמידים במערכת החינוך, ניגשים וזכאים לבגרות, שיעורי הלמידה והנשירה, השכלה גבוהה, עובדי הוראה, מדדי התפתחות, חינוך מבוגרים; 2) עובדות ונתונים כלכליים - תקציב משרד החינוך, שכר המורים, ההוצאה הלאומית לחינוך, ההוצאות הציבוריות והפרטיות במוסדות החינוך; 3) שקיפות תקציבית וצמצום פערים במערכת החינוך – בתי-הספר היסודיים, בתי-הספר בחטיבת הביניים, בתי-הספר בחטיבה העליונה, צמצום פערים בתקצוב מערכת החינוך ועוד; 4) מערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית - שכר המורים בישראל בהשוואה לארצות ה-OECD, תלמידים ותשומות בישראל בהשוואה לארצות ה-OECD, שעות הוראה שנתיות של מורים, מצבה של ישראל לפי רמת ההשכלה בהשוואה לארצות ה-OECD, חשבונאות לאומית בחינוך בהשוואה לארצות ה-OECD.

(תלמידים; מורים; בתי-ספר; גני ילדים; חינוך עברי; חינוך ערבי; בחינות בגרות; למידה; נשירת תלמידים; רמת השכלה; סטודנטים; חינוך מיוחד; תקציבים; הוצאה לאומית; חינוך בלתי-פורמלי; שעות הוראה; חינוך מבוגרים; תכניות לימודים; שירותי חינוך)

092 פורטנוי, חיים:
סקר מיומנויות בוגרים בישראל (2015-2014)
"גדיש" (בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך), כרך ט"ז (2016), עמ' 232-218. המאמר מופיע באר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il.

סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC - Programme for the International Assessment of Adult Competencies) הוא סקר בין-לאומי שעורך ארגון ה-OECD ביותר מ-30 מדינות. בסקר נמדדת רמת המיומנות של בני 65-16 ב-3 מיומנויות יסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. סקר זה הוא מקור נתונים עשיר לקובעי מדיניות ולחוקרים העוסקים בפיתוח מיומנויות ובשילוב בעבודה ובחברה של קבוצות אוכלוסייה שונות. ב-2012-2011 נערך הסבב הראשון של הסקר ב-25 מדינות, וב-2015-2014 נערך הסבב השני ב-9 מדינות ובהן ישראל. בישראל נערך הסקר על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשיתוף עם הרשות הארצית למדידה ולהערכה וגופים נוספים. בין הממצאים: ממוצע הציונים של ישראל הוא נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD ב-3 המיומנויות הנזכרות לעיל: מקום 28 מתוך 34 באוריינות קריאה, מקום 29 מתוך 34 באוריינות מתמטית ומקום 24 מתוך 29 בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת; בישראל נמצא פער גדול מאוד בין ציוני יהודים לציוני ערבים בשלוש המיומנויות וכן פער גדול בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה הלא-חרדית בתחום פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת; בשלוש המיומנויות ממוצע ציוני היהודים נמצא דומה לממוצע במדינות ה-OECD.

(מבוגרים; מיומנויות; ידע; מיומנויות קריאה; מתמטיקה; מחשבים; מחקר השוואתי)

093 בלס, נחום; בלייך, חיים:
דמוגרפיה במערכת החינוך: שינויים ומעברים בין זרמי החינוך
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, נייר מדיניות מס' 2016.03, ירושלים 2016, 28 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

במחקר זה נדונות ההתפתחויות הדמוגרפיות במערכת החינוך בישראל ב-2015-2000, תוך התמקדות בסוגיית המעבר בין סוגי הפיקוח השונים, בין בתי-ספר ציבוריים לבתי-ספר פרטיים ובין רשתות חינוך שונות בתוך המגזר החרדי. במסגרת המחקר אותרו כל התלמידים שעברו ממוסד חינוך אחד לאחר בין שתי שנים עוקבות. לאחר מכן נבחרו מתוכם התלמידים שעברו מבית-ספר בסוג פיקוח אחד לבית-ספר בסוג פיקוח אחר, בין שהמעבר היה באותו שלב חינוך (גן, יסודי, חטיבת ביניים או חטיבה עליונה) ובין שהוא היה בין סוגי פיקוח במעבר משלב חינוך אחד לאחר. בנוסף, אותרו תלמידים שעברו מבתי-ספר רשמיים לבתי-ספר מוכרים שאינם רשמיים ולהפך. המחקר התבסס על קובצי התלמידים והמוסדות של משרד החינוך עבור שנים אלו. בין הממצאים: בתקופת המחקר חלו שינויים בדפוסי הגידול של הזרמים השונים. קצב הגידול של החינוך הממלכתי היהודי והחינוך הממלכתי-דתי, שבראשית התקופה גדלו לאט מאוד (החינוך הממלכתי אפילו הצטמצם), התגבר משמעותית בחמש השנים האחרונות. לעומת זאת, קצב הגידול של החינוך הערבי והחרדי, שהיה מהיר מאוד בראשית התקופה, הואט במידה רבה, ובחינוך הערבי הוא אפילו נעצר` בחירת ההורים את הכיוון החינוכי והאידיאולוגי של מוסדות החינוך של ילדיהם נמצאה יציבה לאורך השנים, דבר המצביע על כך שכדי שתלמיד יעבור בין זרמים צריכים להיות תנאים חריגים; היקף המעברים בין הזרמים היה מצומצם, אך כיוון המעברים היה באופן גורף ממוסדות בעלי אופי דתי יותר למוסדות בעלי אופי דתי פחות.

(תלמידים; בתי-ספר; זרמים בחינוך; בחירת בית-ספר; חינוך ממלכתי; חינוך ממלכתי-דתי; חינוך עצמאי)

094 עברית כשפה שניה לתלמידים דוברי ערבית: נתוני תשע"ו
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2016, 91 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: www.education.gov.il/rama.

בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה בהערכת רמת השליטה בשפה העברית כשפה שנייה בקרב תלמידים דוברי ערבית בסיום בית הספר היסודי (כיתה ו'). המחקר, המתקיים זו השנה השלישית, מאפשר לעקוב אחר מגמות ושינויים בתחום העברית כשפה שנייה לאורך זמן ברמה הארצית וברמה המגזרית. ההערכה התמקדה בשני היבטים עיקריים: הישגים לימודיים וההקשר שבו מתקיימת הלמידה בבתי- הספר. נוסף על כך, נבדקו עמדות התלמידים כלפי לימוד השפה העברית ומידת חשיפתם לשפה זו מחוץ לבית-הספר. במחקר השתתפו 4,427 תלמידים מ-198 בתי-ספר וכן 327 מורים לעברית בכיתות ו' מ-219 בתי ספר. בין הממצאים: ממוצע הציון הכולל בתשע"ו היה 512 לעומת 500 בתשע"ד; הישגי הבנות היו גבוהים יותר מהישגי הבנים, הישגי תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה היו גבוהים יותר מאלו של בעלי רקע חברתי-כלכלי נמוך; הישגי תלמידים מהמגזר הדרוזי היו גבוהים יותר מהישגי תלמידים מהמגזר הערבי, והישגי תלמידים מהמגזר הערבי היו גבוהים יותר מהישגי תלמידים מהמגזר הבדואי; הישגי התלמידים מיישובים מעורבים היו גבוהים יותר מהישגי התלמידים ביישובים לא-מעורבים; 71% מהתלמידים גילו הנאה וענין בלימוד עברית - 70% במגזר הבדואי, 71% במגזר הערבי ו-77% במגזר הדרוזי; גורמי הקושי הבולטים ללימוד עברית שציינו המורים היו מחסור בשעות הדרכה של מדריכים לעברית ומחסור בשעות לימוד עברית.

(ערביי ישראל; עברית; שפה זרה [הוראה]; הבנת הנקרא; בתי-ספר יסודיים; בדואים; דרוזים)

095 מעבר בתי ספר יסודיים לניהול עצמי: תפיסות ועמדות כלפי התכנית בקרב מצטרפי תשע"ג ותשע"ד בשנת היישום הראשונה והשנייה (נתוני תשע"ד)
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2016, 248 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://cms.education.gov.il.

ניהול עצמי של בתי-ספר פירושו הנהגת מדיניות ניהולית-חינוכית שבמסגרתה מועברים לבתי-הספר ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות סמכויות, משאבים ואחריות. למנהל בית-הספר ולצוותו ניתן מרחב של סמכות וגמישות בהיבטים פדגוגיים, ארגוניים וכלכליים לשם מימוש יעדיו וצרכיו של בית-הספר, ומוקד קבלת ההחלטות מועבר לבית-הספר. מטרתו של מחקר הערכה זה היתה בחינה והערכה של היישום וההטמעה בבתי-ספר שהשתתפו בפיילוט מעבר לניהול עצמי ברשויות מקומיות שבמחוזות תל-אביב וחיפה. בדו"ח מתוארות העמדות והתפיסות של מנהלים, מורים ומזכירות. בין הממצאים: רוב המנהלים הביעו תמיכה בניהול העצמי (91%-75%); במגזר דוברי הערבית, ובמיוחד בקרב המנהלים, האופטימיות בעקבות המעבר לניהול עצמי היתה גדולה יותר מאשר במגזר דוברי העברית.

(ניהול בתי-ספר; אוטונומיה בחינוך; מימון; שביעות רצון; אקלים בית-ספרי)

096 מבחן כניסה פסיכומטרי לאוניברסיטאות - דוח סטטיסטי לשנת 2015
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, ירושלים 2016, 316 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://nite.org.il.

בדו"ח זה מוצג ניתוח סטטיסטי של הנבחנים במבחני הכניסה הפסיכומטריים לאוניברסיטאות (מכפ"ל). הדו"ח מחולק לשלושה חלקים, כדלקמן: א) שכיחויות וממוצעי ציונים - ציוני מכפ"ל לפי שפת הבחינה, מין, גיל, מצב משפחתי, מספר היבחנויות, מועד הבחינה, הכנסה משפחתית, השכלת האם, השכלת האב, השכלת הנבחן, תחום לימודים מועדף, מוצא, מקום לידת האם, מקום לידת האב, מקום לידת הנבחן, סוג יישוב מגורים, אזור מגורים, ותק בארץ וביצוע שירות צבאי; ב) מִתְאָמִים - מתאמים בין ציונים ומשתני רקע בקרב כל הנבחנים, גברים, נשים, נבחנים לראשונה, נבחנים חוזרים, נבחנים בשפות שונות ועוד; ג) התפלגות ציוני מכפ"ל - התפלגות ציוני מכפ"ל בקרב כלל הנבחנים, גברים, נשים, נבחנים לראשונה, נבחנים חוזרים, נבחנים בשפות השונות ועוד. בין הממצאים: ב-2015 היו 66,361 היבחנויות במכפ"ל (חלק מהנבחנים נבחנו יותר מפעם אחת) לעומת 64,937 ב-2014; הציון הממוצע הכללי ב-2015 היה 541 לעומת 538 ב-2014; הציון הממוצע של הגברים היה גבוה ב-39 נקודות מהציון הממוצע של הנשים; הציונים הגבוהים ביותר בבחינה היו של הנבחנים בנוסח אנגלית – משולב (596) ולאחריהם של הנבחנים בנוסח עברית (576); ציוני הבגרות הגבוהים ביותר (ללא בונוסים) היו של הנבחנים בנוסח ערבית (89.9) ולאחריהם של הנבחנים בנוסח אנגלית - משולב (87.4); כשליש מהנבחנים ב-2015 בעברית היו בני פחות מ-20; 61.1% מהנבחנים ב-2015 נבחנו בשנה זו לראשונה, והציון הממוצע שלהם היה 530.; הציון הממוצע של הנבחנים בבחינה חוזרת היה 557.

(בחינה פסיכומטרית; ציונים; מיון סטודנטים)

Kennet-Cohen, Tamar; Turvall, Elliot et al: 097
The Predictive Validity of a Two-Step Selection Process to Medical Schools
National Institute for Testing & Evaluation. Report No. rr-16-03, Jerusalem 2016, 17 pages. The publication appears on the Institute's Website: www.nite.org.il.

תהליך הקבלה לבתי-הספר לרפואה בישראל מורכב משלב קוגניטיבי (מבחן פסיכומטרי וציוני הבגרות) ושלב לא-קוגניטיבי (מרכז הערכה – ראיונות, שאלונים וכו'). בעבודה הנוכחית נבדקה תקפותו של תהליך זה לגבי ניבוי הישגיהם האקדמיים של הנבחנים. הבדיקה כללה את כל 1,002 תלמידי שנה א' לרפואה מבתי-הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, הטכניון והאוניברסיטה העברית מ-4 מחזורים (2009/10-2006/07). משתני המחקר כללו את הציון הממוצע של המועמד בתום שנת הלימודים הראשונה כקריטריון מדידה, גורמי הניבוי הקוגניטיביים היו ציוני בחינות הבגרות וציון הבחינה הפסיכומטרית, וגורמי הניבוי הלא-קוגניטיביים היו הציונים שהתקבלו במרכז ההערכה. נמצא, כי תקפות הניבוי של השלב הקוגניטיבי היתה גבוהה ואילו של השלב הלא-קוגניטיבי היתה בינונית. עם זאת, תקפות הניבוי של השניים ביחד נמצאה גבוהה.

(מיון סטודנטים; אוניברסיטאות; בחינה פסיכומטרית; בחינות בגרות; ציונים; הכשרת רופאים; ניבוי)

Eviatar, Zohar; Ibrahim, Raphiq; Karelitz, Tzur et al: 098
Speed of Reading Texts in Arabic and Hebrew
National Institute for Testing and Evaluation, Research Report No. 16-06, Jerusalem 2016, 32 page. The report appears on the institute's Website: www.nite.org.il.

בעבודה זו, נערכה השוואה של מהירות הקריאה של טקסטים מורכבים ופשוטים בין שתי קבוצות של סטודנטים מאוניברסיטת חיפה: 58 דוברי עברית (25 גברים ו-33 נשים) ו-61 דוברי ערבית (13 גברים ו-48 נשים). דוברי הערבית נתבקשו גם לקרוא טקסטים בעברית. נוסף על כך, בקרב כל הנבדקים נבדקו גם קריאת מילים בודדות, זיהוי אותיות וקריאה ממסך. בין הממצאים: דוברי הערבית קראו טקסטים מורכבים בערבית לאט יותר משקראו עמיתיהם דוברי העברית (בעברית); דוברי הערבית קראו טקסטים מורכבים בעברית לאט יותר מאשר קריאתם טקסטים מורכבים בערבית, למרות שבמשימות זיהוי האותיות וקריאה ממסך הישגיהם היו שווים בשתי השפות; גורם החיזוי הטוב ביותר למהירות הקריאה, הן בעברית והן בערבית, היה טיב קריאת מילים בודדות, ובעברית גם מהירות זיהוי האותיות.

(עברית; ערבית; קריאה; סטודנטים)

099 גולדצויג, איילת; אורן, כרמל; ברנרון, מאיר:
העדפות שפה בקרב נבחני ערבית במכפ"ל
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, דוח RR-17-01, 19 עמ'. הדוח מופיע באתר האינטרנט של המרכז: https://nite.org.il.

במחקר שמדווח עליו בפרסום זה נבדק הקשר שבין העדפות השפה של נבחני הערבית במבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל) לבין הישגיהם בבחינה זו, במבחן ידע בעברית המועבר לנבחנים שנבחנו במכפ"ל בשפה שאינה עברית (יע"ל) ולמאפיינים דמוגרפיים. מדגם המחקר כלל 1,404 נבחנים בשפה הערבית שנבחנו לראשונה במכפ"ל בתקופה יולי 2013 - אוגוסט 2014 והשיבו על שאלון המשוב. בין הממצאים: 86% מהנבחנים במדגם למדו בבית-ספר בשפה הערבית, ו-72% היו רוצים שילדיהם ילמדו בערבית; נבחנים שלמדו בבתי-ספר בשפה העברית קיבלו ציונים גבוהים יותר בבחינת יע"ל ובמידה מסוימת גם בציוני המכפ"ל (גם משתני הרקע שלהם - השכלת האם והמצב הכלכלי - היו גבוהים יותר); לא נמצאה השפעה לשפה שבה הם היו מעדיפים שילדיהם ילמדו בבית-הספר על ציוני יע"ל. בניגוד להשערת המחקר, נמצא שמי שהעדיפו שילדיהם ילמדו בערבית קיבלו בממוצע ציונים גבוהים יותר במכפ"ל בהשוואה למי שהעדיפו שילדיהם ילמדו בעברית. הרצון של הנבחנים שילדיהם ילמדו בערבית (אפילו בקרב נבחנים שלמדו בעצמם בעברית) מלמד על חשיבותה הסמלית הרבה של השפה הערבית בקרב רוב הנבחנים בערבית. בשילוב עם ממצאי מחקרים אחרים, נראה שממצאי המחקר הנוכחי תומכים בטענה שדוברי הערבית נוקטים גישה של אינטגרציה לשונית: הם מבינים את החשיבות של לימוד עברית מההיבט הפונקציונלי היומיומי, אך הם לא מוותרים על השפה הערבית כשפת הלימודים הראשית.

(אוניברסיטאות; בחינה פסיכומטרית; שפה; ציונים; ערביי ישראל; ערבית; עברית)

100 הערכת התכנית 'מתמטיקה תחילה' בשנה"ל תשע"ה
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2016, 108 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: www.education.gov.il/rama.

לתכנית "מתמטיקה תחילה", שמטרתה לחזק את המצוינות במתמטיקה לנוכח המחסור בכוח אדם מיומן ואיכותי בתחומי הטכנולוגיה העילית, שותפים משרד החינוך, משרד הביטחון, מוסדות אקדמיים ואנשי תעשייה. התכנית נועדה להעלות את מספר הניגשים לבחינת בגרות ב-5 יחידות לימוד, להעלאת מספר התלמידים הלומדים ללימודים מוגברים במקצועות המדע והטכנולוגיה, ולצמצם פערים בין מגזרים שונים ובין בנים לבנות. מחקר ההערכה שמדווח עליו בפרסום הנוכחי התמקד בשתי מטרות: א) בחינת עמדות של מנהלים, מורים ותלמידים כלפי לימודי מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד; ב) הערכת יישום התכנית בשלב הראשון, שכלל 98 בתי-ספר שנכנסו לתכנית בשנת תשע"ה. במחקר שולבו שיטות איכותניות (ראיונות) וכמותיות (שאלונים). בין הממצאים: ערב הפעלת התכנית כ-27% מתלמידי כיתות י' וכ-20% מתלמידי כיתות י"א דיווחו כי הם לומדים 5 יחידות מתמטיקה; על פי דיווחי המרואיינים, ברוב בתי-הספר שנבדקו עלה מספר התלמידים העומדים לסיים 5 יחידות לימוד במתמטיקה בי"ב, וכן יגדל מספר הלומדים והמסיימים לימודי 5 יחידות במתמטיקה בשנים הבאות; 95% מהמנהלים ו-85% מהמורים סברו שהתכנית הצליחה לחולל שינוי ביחס ללימודי המתמטיקה בכלל וללימודי 5 יחידות בפרט; 70% מהמנהלים ו-55% מהמורים סברו שיש להמשיך בתכנית ללא ביצוע שינויים, ואילו היתר סברו שיש לבצע שינויים, בעיקר הוספת שעות הוראה.

(בתי-ספר תיכוניים; בחינות בגרות; מתמטיקה [הוראה]; שעות הוראה; תכניות התערבות)

101 הערכת התכנית 'בתי ספר מובילי פדגוגיה איכותית': הערכה בקרב משתתפי התכנית בשנים תשע"א-תשע"ה
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2016, 61 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: www.education.gov.il/rama.

בתכנית "בתי-ספר מובילי פדגוגיה איכותית" מאותרים בתי-ספר מצוינים המקדמים תהליכי הוראה, למידה והערכה איכותיים. לבתי-ספר אלה ניתן סיוע לשם הבניית העיקרון הפדגוגי המוביל שלהם כדי שאפשר יהיה לשתפו עם בתי-ספר אחרים. התכנית פועלת מאז שנת הלימודים תשע"א ב-197 בתי-ספר, ובמסגרתה בתי-הספר מקבלים ליווי של מאמנת מקצועית במשך 5 שנים. בפרסום הנוכחי מדווח על מחקר ההערכה על אודות התכנית שנערך בתשע"ה, אשר כלל ראיונות, קבוצת מיקוד ושאלונים שנשלחו לכל מנהלי בתי-הספר שהשתתפו בתכנית. בין הממצאים: 97% מהמנהלים הביעו שביעות רצון גבוהה מההשתתפות בתכנית; 95% מהמנהלים ציינו שהמאמנת סייעה במידה רבה לתהליך זיהוי העיקרון הפדגוגי, ו-82% ציינו שהיא היתה מעורבת במידה רבה בהטמעתו; כמעט כל המנהלים סברו שזיהוי העיקרון הפדגוגי תרם לקידום ולשיפור הפדגוגיה בבתי-הספר ושהוא משמעותי לעבודת המורים באופן יומיומי; 78% מהמנהלים סברו שהתכנית סייעה להם מאוד בהתפתחותם המקצועית; 83% מהמנהלים העריכו שתהליכי התיעוד בתכנית הם משמעותיים לצורכי למידה והתפתחות של בית-הספר.

(ניהול בתי-ספר; מנהלים; מורים; מצוינות; שיטות הוראה; פדגוגיה)

102 הערכת תכנית הספרים הדיגיטליים
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2016, 61 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ראמ"ה: www.education.gov.il/rama.

מינהל מדע וטכנולוגיה שבמשרד החינוך מפעיל מאז שנת הלימודים תשע"א תכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, תוך הטמעה של טכנולוגיות מידע (ICT). לתכנית זו נוסף בתשע"ד ניסוי ספרים דיגיטליים בתחומי המתמטיקה, האנגלית והמדעים בכיתות ד'-ו'. במחקר ההערכה שמדווח עליו בפרסום הנוכחי נבדקו מידת השימוש בספרים אלו בשיעורים, דרכי ההוראה והלימוד, מיומנויות מורים ותלמידים לגבי השימוש בספרים אלה ועוד. המחקר נעשה בשיטות כמותיות ואיכותניות. ההערכה הכמותית התבססה על שאלונים ייעודיים למורים ולתלמידים ב-92 (מתוך 93) בתי-ספר דוברי עברית שהשתתפו בניסוי. בסך הכל נדגמו 4,828 תלמידים ו-511 מורים. בין הממצאים: השימוש בספרים דיגיטליים החל בחלק מבתי-הספר עוד לפני שהחלה התכנית, אך עם הטמעתה חל שינוי בהיקף ובאופן השימוש; לפי דיווחי המורים, בכל המקצועות שבהם נעשה שימוש בספרים דיגיטליים הם עמדו בהנחיה להשתמש בהם במחצית משעות ההוראה לפחות (לדעת התלמידים, נעשה שימוש בספרים רגילים יותר מאשר בספרים דיגיטליים); השימוש בטכנולוגיה הדיגיטלית הוסיף עניין לשיעורים והיה לו ערך מוסף בהשוואה לאמצעים המסורתיים; רוב התלמידים והמורים חשו בנוח בשימוש בספרים אלה; 70% מהמורים היו שבעי רצון מההדרכה שניתנה להם לגבי השימוש בספרים, וכמו כן היתה להם ולתלמידים שביעות רצון מהניסוי עצמו; 75% מהמורים ו-60% מהתלמידים סברו שהשימוש בספרים הדיגיטליים משפר את ההצלחה בלימודים.

(בתי-ספר יסודיים; תלמידים; מורים; מחשבים; הוראה בסיוע מחשב; מיומנויות)

103 אלעד, הלה; אייזנר, אביב; קורץ, גילה:
שילוב טלפונים חכמים בכיתה ובין השיעורים: מה חושבים המורים?
"גדיש" (בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך), כרך ט"ז (2016), עמ' 54-48. המאמר מופיע באר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il.

תלמידים רבים מגיעים כיום לבית-הספר עם מכשירי טלפון ניידים חכמים. תופעה זו נקראת BYOD  - Bring Your Own Device. בעבודה המתוארת במאמר זה נבדקו עמדות מורים כלפי שילוב טלפונים חכמים בהוראה, תוך הבחנה בין הוראה בכיתה לבין הוראה מחוץ לכיתה. במסגרת העבודה הופץ באפריל-מאי 2015 שאלון מקוון, שעליו ענו 109 מורים. בין הממצאים: המורים היו מודעים ליתרונות של שילוב מכשירים אלו בשיעורים ומחוץ להם; המורים הכירו ביתרונות של שילוב הטכנולוגיה בכיתה הן לגבי המורה (גיוון דרכי ההוראה/הלמידה) והן לגבי התלמיד (עניין, אתגר, הנאה ועוד); לעומת זאת נמצא, כי המורים אינם קובעים מספיק מטלות מתוקשבות לתלמידים ואינם מעודדים הבאה או שימוש בטלפון חכם בכיתה; המורים הכירו ביתרונות השילוב של טלפון חכם הן בהוראה בכיתה והן בהוראה מחוץ לכיתה, אך לדעתם השימוש בטלפון החכם מחוץ לכיתה תורם פחות להבנת החומר הנלמד.

(מורים; אמצעי עזר להוראה; למידה; טלפון סלולרי; עמדות)

104 אלפנדרי, יפית; פלדמן, מרק; פורטנוי, חיים:
סטטיסטיקה של תעסוקה והשכלה כבסיס לתכנון ולקביעת מדיניות
"גדיש" (בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך), כרך ט"ז (2016), עמ' 138-126. המאמר מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.education.gov.il.

בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נדון הקשר שבין רמת השכלה לבין אפשרויות תעסוקה, וזאת כדי שקובעי המדיניות ישתמשו בנתונים לשם פיתוח מסגרות לימוד מקצועיות ואקדמיות שיאפשרו לקבוצות רבות יותר באוכלוסייה להשתלב במעגלי התעסוקה. הנתונים ששימשו לעבודה נלקחו מסקר כוח-אדם ומנתוני חינוך והשכלה של הלמ"ס. העבודה התמקדה ב-14 הערים הגדולות בישראל. בין הממצאים: ב-2011-1998 עלה שיעור המשתתפים בכוח העבודה האזרחי בכל הערים מלבד ירושלים; ב-2014-1998 שיעור הגברים המשתתפים בכוח העבודה היה גבוה יותר משיעור הנשים בכל הערים פרט לבני ברק; בכל הערים הפער בין גברים לנשים הלך והצטמצם, והפער הנמוך ביותר ב-2014 היה ברחובות (3.9%) והגבוה ביותר בירושלים (14.3%); ככל שמשקלה של קבוצת הגיל 64-25 באוכלוסייה היה גבוה יותר, שיעור ההשתתפות של תושבי העיר בכוח העבודה היה גבוה יותר; ככל ששיעור האוכלוסייה עם השכלה על-תיכונית או אקדמית היה גבוה יותר, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של תושבי העיר היה גבוה יותר; בקרב אקדמאים, השכר הגבוה ביותר היה של בוגרי מדעי המחשב, והשכר הנמוך ביותר היה בקרב בוגרי מדעי הרוח וחינוך.

(שוק העבודה; תעסוקה; רמת השכלה; למידה; הכשרה מקצועית)

105 מיצ"ב תשע"ו: חלק א' - מבחני הישגים
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2016, 178 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://rama.education.gov.il.

דו"ח שנתי זה מחולק לשלושה פרקים, כדלקמן: הישגים במבחני המיצ"ב תשע"ו בכלל בתי-הספר ולפי מגזר שפה; הישגים במבחני המיצ"ב תשע"ו בבתי-ספר דוברי עברית לפי סוג פיקוח; הישגים במבחני המיצ"ב תשע"ו בבתי-ספר דוברי ערבית לפי מגזרים. בסוף הפרסום מובאים נספחים, שבהם מוצגים: מקדמי מתאם (פירסון) בין רמת הרקע החברתי-כלכלי של נבחנים לבין הישגיהם במבחני מיצ"ב תשע"ו, פירוט המעבר מציוני גלם לציונים בסולם רב-שנתי במבחני מיצ"ב תשע"ו, הישגים במבחני המיצ"ב בשנים תשס"ו-תשע"ז לפי מאפייני רקע, פערים בהישגים בבתי-ספר דוברי ערבית בשנים תשס"ז-תשע"ו. בין הממצאים העיקריים: בכיתות ה' הישגי התלמידים בתשע"ו היו גבוהים יותר באנגלית, בשפת אם-ערבית ובמתמטיקה בהשוואה לתשע"ה, ואילו בהישגי התלמידים. בשפת אם עברית לא חל שינוי; בכיתות ח' הישגי התלמידים בשנת תשע"ו בהשוואה לתשע"ה היו גבוהים יותר בשפת-אם ערבית (עלייה גדולה, לאחר ירידה גדולה בתשע"ה), בשפת-אם עברית ובמדע וטכנולוגיה, ואילו במתמטיקה ובאנגלית לא חל שינוי משמעותי; בראיה רב שנתית, בכל המקצועות ובשתי דרגות הכיתה, השינוי המצטבר לאורך השנים תשס"ז/תשס"ח-תשע"ו מראה על עליות קלות עד גדולות בהישגי התלמידים; בכל המבחנים ובכל השנים נמצאו פערים מהותיים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי (ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, ההישגים גבוהים יותר); במקצועות מדע וטכנולוגיה, אנגלית ומתמטיקה ובשתי דרגות הכיתה ה' ו-ח' נתגלו פערים עקביים בהישגים לטובת תלמידים דוברי עברית בהשוואה לתלמידים דוברי ערבית.

(מבחני מיצ"ב; הישגים לימודיים; בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; מיצב חברתי-כלכלי; ציונים)

106 מיצ"ב תשע"ו: חלק ב' - נתוני אקלים וסביבה פדגוגית
ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך, רמת-גן 2016, 333 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://rama.education.gov.il.

בדו"ח זה מוצגת תמונת המצב הכללית של האקלים והסביבה הפדגוגית בבתי-הספר בישראל בשנת הלימודים התשע"ו, כפי שהם נתפסים ומדֻווחים על-ידי תלמידים ומורים. דיווחי התלמידים והמורים מוצגים בשני חלקים: 1) אקלים בית-ספרי - שביעות רצון; יחסים בין-אישיים בין באי בית-הספר; יחסים בין בית-הספר להורים; תחושת מוגנות וביטחון; משמעת והתנהגות; תשתיות וסביבה פיסית בבית-הספר; קידום אורח חיים בריא; טיולים/ סיורים מטעם בית-הספר; 2) סביבה פדגוגית - היבטים רגשיים והנעה ללמידה; דרכי הוראה-למידה-הערכה; תרבות בית-ספרית תומכת הערכה; למידה מעבר לשעות הלימודים הרשמיות; חשיבות תעודת הבגרות; חינוך חברתי-ערכי בבתי-הספר; רפורמות במערכת החינוך - "אופק חדש" ו-"עוז לתמורה". בין הממצאים: כ-70% מהתלמידים ומהמורים דיווחו על תחושה כללית חיובית כלפי בית-הספר; כ-80% מהמורים דיווחו כי קיים שיתוף של ההורים בחיי בית-הספר ועדכונם לגבי המצב הלימודי והחברתי של ילדיהם; כ-75% מתלמידי ה'-ו', כ-60% מתלמידי ז' ט' וכ-50% מתלמידי י'-י"א דיווחו על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה. כ-45% מכלל התלמידים דיווחו שהם מסתייעים בשיעורים פרטיים. כשליש מהמורים דיווחו שהם מרוצים מהרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". הדו"ח הארצי מלווה בקובץ נספחים שמוצג בנפרד באתר ראמ"ה.

(בתי-ספר יסודיים; חטיבות ביניים; בתי-ספר תיכוניים; אקלים בית-הספר; יחסי תלמידים-מורים; משמעת; שיתוף הורים; אלימות בבית-הספר; התנהגות תלמידים; חינוך תזונתי; שיטות הוראה; למידה; חינוך חברתי; שינוי חינוכי; רפורמה)

107 סבירסקי, שלמה; קונור-אטיאס, אתי; דגן-בוזגלו, נוגה:
לקראת שנת הלימודים 2016/17 - איפה החצי השני? בני הנוער שאינם זכאים לתעודת בגרות
מרכז אדוה, תל-אביב 2016, 30 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://adva.org.

ב-2014 הגיע שיעור הזכאים לתעודת בגרות לכ-52.7% מבני שכבת הגיל של מסיימי כיתה י"ב. בדו"ח הנוכחי, שנכתב לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ז, מנותחים מאפייניהם של יתר בני השכבה, אלה שאינם זכאים לתעודת בגרות. הסיבות העיקריות לאי-זכאות לתעודת בגרות הן אלו: 1) נשירה - 19.5% מבני הנוער נשרו מבתי-הספר ולא הגיעו כלל לכיתה י"ב. הנשירה היתה בעיקר בקרב חרדים (45.7%), בדואים בנגב (36.2%) וערבים (ללא בדואים ודרוזים - 19.7%); 2) בתי-הספר בפריפריה - ביישובי הפריפריה יש בתי-ספר תיכוניים המופעלים על-ידי רשתות המתמחות בחינוך מקצועי או טכנולוגי שאין בו מסלול לבגרות (בניגוד לערים הגדולות, שבהן מופעלים בתי-הספר על ידי הרשויות המקומיות במסלולים לבגרות). כן נדונה בדו"ח הדרישה להרחבת החינוך המקצועי בישראל. לדעת מחברי הדו"ח, החינוך המקצועי בישראל הוא ברמה נמוכה, כך שבוגרים רבים אינם מקבלים הסמכה מקצועית המוכרת על-ידי המעסיקים, והתלמידים מסיימים את לימודיהם ללא ניסיון מקצועי מעשי. לדעת המחברים, אין להרחיב את המסלולים המקצועיים הקיימים אלא יש לבצע רפורמה מקיפה בתחום, הכוללת העלאה של רמת הלימודים, יכולת פיקוח של משרד החינוך, חקיקת עבודה ועוד.

(בתי-ספר תיכוניים; בחינות בגרות; נשירת תלמידים; בתי-ספר מקצועיים; מדיניות חינוכית)

108 ירון, עידן (עורך):
דוח מצב המדע בישראל: תשע"ז - 2016
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים 2016, 70 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האקדמיה: http://academy.ac.il.

דו"ח זה, הוגש לוועדת המדע של הכנסת ולשר המדע, על-פי חוק האקדמיה. הדו"ח עוסק בנושאים הבאים: הישגים בראי פרסים בין־לאומיים ולאומיים חשובים; חסרים בתשתיות לאומיות; מצב מדעי הרוח והחברה; מחקר תרגומי; קשרי מדע בין־לאומיים; תשומות-תפוקות של המערכת המדעית ושל מערכת ההשכלה הגבוהה; תקציר דו"חות תחומיים של האקדמיה; דו"חות האוניברסיטאות; סיכום ומסקנות. בנספח לדו"ח, מוצגים בפירוט הדו"חות השונים ששימשו כבסיס לדו"ח זה. המידע הכמותני בדו"ח, מבוסס על נתוני הלמ"ס, המועצה להשכלה גבוהה, UNESCO, OECD ועוד. בין המסקנות: קיים פער גדל והולך בין ישראל לבין המדינות המתקדמות במחקר המדעי, בנוגע להצטיידות בתשתיות מחקר יקרות ובמפעלים תרבותיים גדולים - מומלץ על הקמת תכנית למימון תשתיות מחקר מדעי המבוססת על מצוינות מדעית בעבור המדעים המדויקים, ההנדסה והמחקר הרפואי; ובעבור תכניות ומיזמים גדולים במדעי הרוח והחברה; טיפוח שיתופי פעולה בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם מחו"ל מהווה אחת מאבני היסוד החשובות של המחקר האקדמי בארץ - שיתופי הפעולה הקיימים במסגרת הקרן הדו־לאומית ישראל־ארה"ב (BSF) אינם עונים על הצרכים. לכן, יש להרחיב את המסגרות למימון מחקרים משותפים בין מדענים מישראל ומארה"ב על-ידי הרחבת שיתוף הפעולה בין BSF לבין הקרן הלאומית למדע האמריקנית (NSF). כמו כן, יש לשקול הצטרפות למיזמים בין־לאומיים גדולים, שבהם יכולה לבוא לידי ביטוי מצוינות מדעית מובהקת של מדענים ישראלים.

(מדעים; מדענים; תפוקה מדעית; אוניברסיטאות)

109 קירש, אורי:
מעמדה המחקרי של ישראל - מה באמת מתארים המדדים?
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון, חיפה 2016, 93 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.neaman.org.il.

בעבודה זו נדונות הערכות מחקר המבוססות על נתוני מדדים כמותיים בנוגע למעמדה המחקרי של ישראל. מטרות העבודה היו: ניתוח משמעותם של נתוני המדדים הכמותיים - מאפיינים, יתרונות, חסרונות, מגבלות ופגמים - והמידה שבה הם משקפים את המציאות; השוואת תחומי המחקר השונים בישראל ובעולם בהתייחס למאגרי נתונים, תקופות זמן ומדדים שונים; בחינת מידת התאמתם של הנתונים המעודכנים לנתונים קודמים ממקורות שונים; הצגת מעמדה המחקרי של ישראל יחסית למדינות אחרות בהתבסס על נתוני מדדים המתארים תפוקה ואיכות מחקרית; אפיון מעמדן הבין-לאומי של האוניברסיטאות בישראל בהתבסס על נתוני המדדים ועל דירוגים בין-לאומיים של אוניברסיטאות מחקר. מסקנה עיקרית העולה מן העבודה היא, כי למרות שישראל והאוניברסיטאות הישראליות מדורגות במקום מכובד ביחס למדינות אחרות, בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית שצריכה להדליק נורות אזהרה.

(אוניברסיטאות; מדענים; תפוקה מדעית; ביבליומטריקה; מדדים; תקציבים)

Getz, Daphne; Katz Shacham, Oshrat et al: 110
U.S. - Israel Academic Collaboration: Final Report
Samuel Neaman Institute for National Policy Research, Technion - Israel Institute of Technology, Haifa 2016, 37 pages. Submitted to ICC - Israel on Campus Coalition. The publication appears on the Institute's Website: www.neaman.org.il.

בפרסום הנוכחי נסקרים שני היבטים הקשורים לשיתוף הפעולה האקדמי ארצות-הברית – ישראל בשנים 2015-2006: שיתוף פעולה מחקרי וקשרי סטודנטים. בחלק הראשון של הפרסום נדון שיתוף הפעולה המחקרי כפי שהוא בא לידי ביטוי בפרסומים אקדמיים משותפים, בהתבסס על כלי מדידה ביבליומטריים. בחלק השני של הפרסום נדונות מגמות בחילופי סטודנטים בין שתי המדינות, בהתבסס על ראיונות ובסיסי נתונים שונים. בין הממצאים: מספר הפרסומים המשותפים של חוקרים מישראל וארצות-הברית גדל במהלך התקופה הנחקרת ב-45%, מ-3,459 ב-2006 ל-4,979 ב-2015; מספר הסטודנטים האמריקאים שלמדו בישראל עלה מ-1,981 ב-2005/2006 ל-3,317 ב-2014/2015; תחומי שיתוף הפעולה הבולטים ביותר בפרסומים אלה הם רפואה (13,230 פרסומים) פיסיקה ואסטרונומיה (7,558), ביוכימיה, גנטיקה וביולוגיה מולקולרית (7,510) ומדעי המחשב (5,730). בפרסום נסקרים גם המניעים/חסמים של סטודנטים מארצות-הברית ללמוד בישראל והמניעים/חסמים של סטודנטים מישראל ללמוד בארצות-הברית.

(אוניברסיטאות; סטודנטים; תלמידי חו"ל; ארצות-הברית; ביבליומטריקה)

111 פיכטלברג-ברמץ, אסנת:
שיקולים בבחירת סוג ההסדר הטיפולי לילדים בגיל הרך
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 21 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

ההחלטה בנוגע לאופן הטיפול בילד בגיל הרך היא החלטה מורכבת ומשמעותית, המושפעת מגורמים ואילוצים שונים (כלכליים, חברתיים, מיקום הגן וכו'). מטרתה של העבודה הנוכחית היתה לאפיין את תהליך קבלת ההחלטות של המשפחה לגבי הסדר הטיפול לילד בגיל הרך (בין גיל 3 חודשים לגיל 4 שנים), תוך בדיקת ההבדלים בתהליך זה בין קבוצות אוכלוסייה שונות: יהודים לעומת ערבים, אימהות עובדות לעומת אימהות שאינן עובדות ועוד. אפיון זה התבסס על נתוני "סקר מסגרות טיפול בילדים בגיל הרך", שנערך על-ידי מינהל מחקר וכלכלה ב-2013 בקרב 1,247 הורים לילדים בגילים הרלוונטיים. בין הממצאים: 63.4% מהמשפחות עם ילדים בגיל הרך השתמשו בהסדר טיפול בתשלום (כ-50% במעונות, כ-10% במשפחתונים וכ-5% אצל מטפלות), ויתר המשפחות טיפלו בילד בעצמן או בהסדר ללא תשלום; הסיבות הבולטות להשארת הילד בטיפול במשפחה היו סיבה חינוכית (53.7%) וסיבה כלכלית (25.8%); 34% מהאימהות שלא עבדו החליטו לטפל בילד בעצמן או בסיוע המשפחה מסיבה כלכלית, וזאת לעומת 20.3% מהאימהות שעבדו; 67.1% מהמשפחות דיווחו שהיה קיים מגוון של הסדרי טיפול בילדים בגיל הרך בסביבת מגוריהן (72.6% ממשפחות היהודיות לעומת 37.1% מהמשפחות הערביות); 43.4% מההורים דיווחו כי הם שקלו הסדר טיפולי אחד, וכ-26.9% דיווחו שהם שקלו שלושה הסדרים או יותר; הגורם העיקרי שהשפיע על בחירת מסגרת הטיפול לילד היה איכות ההון האנושי.

(ילדים בגיל הרך; מטפלות; משפחתונים; מעונות יום; גני ילדים; נשים עובדות)

112 פיכטלברג-ברמץ, אסנת:
שיעור הכיסוי של המעונות והמשפחתונים המוכרים לפי רשויות מקומיות
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 44 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

שיעור הכיסוי של המעונות והמשפחתונים המוכרים הוא מדד המציג את האחוז שמהווים הילדים הנמצאים במסגרות טיפוליות הנתמכות ומפוקחות על-ידי משרד העבודה מתוך סך הילדים בקבוצת הגיל הרלוונטית. מדד זה חשוב הן לצורך התוויית המדיניות בנושא הגיל הרך בישראל והן לצורך השוואות בין-לאומיות. בעבודה הנוכחית נבדק שיעור הכיסוי של המעונות והמשפחתונים המוכרים בישראל, ברמה ארצית וברמה מקומית, תוך מתן דגש לאיתור יישובים שבהם שיעור הכיסוי הוא נמוך במיוחד לעומת יישובים שבהם שיעור הכיסוי הוא גבוה במיוחד. נוסף על כך, נבחן שיעור הכיסוי לפי חתך דמוגרפי (יהודים / ערבים), לפי מחוזות ולפי אשכולות חברתיים-כלכליים. בין הממצאים: בשנת הלימודים תשע"ד עמד שיעור הכיסוי הארצי על 24.2% בממוצע (על-פי הנחיית האיחוד האירופי, הרף המינימלי של הכיסוי צריך להיות 33% מהילדים בגיל 3-0); שיעור הכיסוי ברשויות יהודיות עמד על 28.2% לעומת 15.7% ברשויות ערביות; השימוש במעונות ובמשפחתונים מוכרים נמצא שכיח בעיקר ביישובי מעמד הביניים (אשכולות חברתיים-כלכליים 6-5(; שיעור הכיסוי הגבוה ביותר לפי מחוזות נמצא באיו"ש (39.7%) והנמוך ביותר במחוז ירושלים (17.8%).

(מעונות יום; משפחתונים; הגיל הרך; מיצב חברתי-כלכלי; רשויות מקומיות)

פרסומים

113 החקלאות בישראל: חשבון הענף; מדדי המחירים של תפוקה ותשומה - 2015-2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1656, ירושלים 2016 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל מידע על הפעילות החקלאית ב-2015-2014 בהשוואה לשנים קודמות, והוא מורכב משני חלקים: בחלק הראשון מובאים נתונים על חשבון ענף החקלאות - תפוקה, תשומה, תוצר מקומי ורווחיות; בחלק השני מובאים נתונים על מדדי מחירי התפוקה והתשומה בחקלאות. בין הממצאים העיקריים: ערך התפוקה החקלאית ב-2015 הסתכם בכ-29.5 מיליארדי ש"ח (גידולים - כ-17.2 מיליארדי ש"ח, ובעלי חיים ותוצרתם - כ-12.3 מיליארדי ש"ח), והתוצר המקומי הנקי (ערך התפוקה החקלאית פחות התשומה הקנויה) הסתכם בכ-9.7 מיליארדי ש"ח; ההכנסה הנובעת מחקלאות הסתכמה בכ-10.8 מיליארדי ש"ח, והתמורה למשרות שכיר היתה כ-6 מיליארדי ש"ח; ערך התפוקה הכולל של החקלאות ב-2015 ירד בכ-2.1% בהשוואה ל-2014 (ערך תפוקת בעלי החיים עלה ב-3.9%, וערך התפוקה הצמחית ירד בכ-6%); מחירי התשומה החקלאית (ללא שכר) ירדו ב-2015 בכ-3.5%; כמות התשומה (ללא שכר עבודה) ששימשה לייצור התפוקה החקלאית ירדה בכ-2.2%.

(חקלאות; מחירים; תשומה-תפוקה; ייצוא; השקעות; תעסוקה; גידולי שדה; בעלי חיים; ירקות; פירות; פרחים; מטעים; מים; דלק; חומרי הדברה)

114 פלאח, ראיף:
דו"ח שנתי 2015: תפוקה חקלאית ויצוא, מדדי מחירים, פערי תיווך
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית דגן 2016, 27 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moag.gov.il.

בדו"ח שנתי זה מסוכמים עיקרי ההתפתחות בחקלאות בשנת 2015. בדו"ח נסקרים הנושאים הבאים: חשבון ענף החקלאות; התפתחות התפוקה החקלאית; מספר המגדלים בענפי חקלאות שונים; מדד מחירי התשומות בחקלאות; מדד המחירים לצרכן בתוצרת חקלאית טרייה; פער התיווך הקמעוני בירקות ופירות טריים; הייצוא החקלאי במיליוני דולרים פו"ב [f.o.b. price (free on board price)]. הדו"ח מתבסס על נתוני הלמ"ס ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בין הממצאים: ערך התפוקה החקלאית ב-2015 היה 29.5 מיליארד ש"ח במחירים שוטפים, ירידה של 2.9% לעומת 2014; ערך התשומה החקלאית ירד ב-5.7%, כתוצאה מהוזלת מחירים וצמצום כמויות; הגידולים הצמחיים היוו ב-2015 כ-58% מערך הייצור וגידולי בעלי החיים 42%, לעומת 61% ו-39% בהתאמה ב-2014; ב-2015 הגיע מספר החקלאים לכ-12,000; במדד מחירי התשומות בחקלאות חלה ירידה של 1.7% (ירידה של 4.6% במחירי התשומות בבעלי חיים ועלייה של 0.6% במחירי התשומות בגידולים צמחיים); מדד מחיר התוצרת החקלאית הטרייה עלה ב-2015 ב-1.9%, בעוד שמדד המחירים לצרכן הכללי ירד ב-0.6%; ב-2015 עמד פער התיווך הקמעוני בירקות על -49% ובפירות 42%.

(חקלאות; ייצור; תשומה-תפוקה; ייבוא; ייצוא; פירות; ירקות; בעלי חיים; מים; מחירים; מדדים כלכליים)

115 שנתון מועצת החלב - 2015
המועצה לענף החלב בישראל [ייצור ושיווק], יהוד 2016, 83 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המועצה: www.halavi.org.il.

שנתון מועצת החלב לשנת 2015 מורכב מחמישה פרקים, כדלקמן: 1) המועצה לענף החלב ייצור ושיווק [חל"צ]; 2) חלב בקר; 3) שיווק חלב בקר ומוצריו; 4) חלב צאן - כבשים ועזים; 5) בשר בקר. בסוף הפרסום מוצגת רשימת המחלבות בישראל. בין הממצאים: ב-2015 יוצרו בישראל 1,372 מיליוני ליטר חלב בקר, לעומת 1,456 מיליוני ליטרים ב-2014; ב-2015 פעלו בישראל 801 רפתות (1,010 ב-2007) - 162 מהרפתות היו במגזר השיתופי, 625 במגזר המשפחתי ו-14 בבתי-ספר חקלאיים (כולל רפת מחקר אחת); ייצור חלב הבקר הממוצע לרפת עמד ב-2015 על 1.713 מיליוני ליטרים (1.174 ב-2007); 58.3% מייצור חלב הבקר ב-2015 היה ברפתות המגזר השיתופי, 40.8% במגזר המשפחתי ו-0.91% במגזר בתי-הספר החקלאיים; ייצור חלב כבשים ב-2015 נאמד בכ-10.15 מיליוני ליטרים - ירידה של כ-9.5% לעומת 2014; ייצור חלב עזים ב-2015 נאמד בכ-15 מיליוני ליטרים - ירידה של כ-5.7% לעומת 2014; צריכת בשר בקר טרי בישראל ב-2015 (ללא הצריכה בשטחי הרשות הפלשתינית) נאמדה בכ-45,000 טונות - 20% עגלים מרפת החלב, 11% פרות בירור מרפת החלב, 12% ראשי בקר מעדרי הבקר לבשר ו-57% עגלים מייבוא.

(חלב; מוצרי חלב; בקר; צאן)

​ח. כלכלה וחשבונות לאומיים

פרסומים

116 חשבונות המגזר הממשלתי במתכונת GFS, 2014-2000
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1649, ירושלים 2016 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים מפורטים על ההכנסות וההוצאות של המגזר הממשלתי, הכולל את הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומוסדות ללא כוונת רווח שעיקר מימונם מגיע מהממשלה. הנתונים מחושבים ומוצגים על-פי ההגדרות וההנחיות הבין-לאומיות העדכניות GFS (Government Finance Statistics) של קרן המטבע הבין-לאומית. זאת, כמערכת מקבילה ומשלימה לחשבון המגזר הממשלתי במתכונת SNA2008. הנתונים מוצגים הן בעבור כל יחידה במגזר הממשלתי והן בעבור המגזר כולו. נתונים אלה מלמדים על חלקו של המגזר הממשלתי בתוצר המקומי, על חלוקת משאבי הממשלה, על סוגי ההכנסות וההוצאות ועוד. הפרסום כולל השוואות בין-לאומיות. בין הממצאים: הוצאות המגזר הממשלתי הגיעו ב-2014 לכ-40% מהתמ"ג (431.9 מיליארדי ש"ח) וההכנסות לכ-37% מהתמ"ג (404.2 מיליארדי ש"ח); ההכנסות ממסים ומהפרשות סוציאליות הסתכמו בכ-86% מהכנסות המגזר הממשלתי ב-2014; הוצאות המגזר הממשלתי לפי מטרה היו כדלקמן: ביטוח סוציאלי וסעד - 27.5%, חינוך - 15.9%, שירותים כלליים וסדר ציבורי - 15.7%, ביטחון - 15.2%, בריאות - 13.2%, שירותים כלכליים - 6.6%, תשלומי ריבית - 6.4% והוצאות אחרות - 5.9% (שיכון, תרבות, דת וסביבה); הכנסות המגזר הממשלתי לפי סוג הכנסה היו כדלקמן: מסים - 70.3%, הפרשות סוציאליות - 16%, מענקים - 2.7% והכנסות אחרות - 11%; הגירעון התפעולי הגולמי הסתכם ב-2014 בכ-4.5 מיליארדי ש"ח, והגירעון התפעולי הנקי הסתכם בכ-24.4 מיליארדי ש"ח; הגירעון הכולל של המגזר הממשלתי, המוגדר כמתן אשראי/קבלת מלוות נטו, הסתכם בכ-27.6 מיליארדי ש"ח (2.5% מהתמ"ג).

(ממשלה; המוסד לביטוח לאומי; רשויות מקומיות; מלכ"רים; הוצאות; הכנסות; השקעות; שכר; מסים; בריאות; חינוך; שירותי רווחה; ביטחון סוציאלי; ביטחון לאומי; איכות הסביבה; חשבונאות לאומית)

117 הוצאות הביטחון בישראל, 2014-1950
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1651, ירושלים 2016 (עברית ואנגלית) הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בישראל אחוז גבוה מהוצאות הממשלה מוקדש לביטחון, והדבר משתקף בצריכה ציבורית גבוהה יחסית למדינות אחרות. הוצאות נוספות לביטחון, חלקן עקיפות, נובעות מהעלויות של השירות הצבאי, בניית מקלטים, העסקת שומרים במקומות ציבוריים ועוד. בפרסום זה מוצגים סיכומים רב-שנתיים של ההוצאות לביטחון לפי שתי הגדרות: הגדרה צרה - "ההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית", הכוללת הוצאות ישירות לביטחון (תשלומים בפועל של מערכת הביטחון לשכר עבודה, לקניית סחורות ושירותים, לבלאי ולמסים על הייצור); הגדרה רחבה - "עלות כוללת לביטחון", הכוללת נוסף על הצריכה הביטחונית הישירה גם זקיפות (לערך העבודה של חיילי שירות החובה, לתשלומים נוספים של המעבידים להשלמת שכר המשרתים במילואים, להוצאות אחזקת מלאי חירום ועוד). בין הממצאים: ההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית, במחירים קבועים, עלתה ב-2014 ב- 7% , לאחר עלייה של 3.4% ב-2013-2012 וירידה של 0.6% ב-2011. עם זאת, ההוצאה לביטחון בשלוש השנים האחרונות נמוכה בכ-10.5% (במחירים קבועים) מההוצאה ב-1975-1973, שנים שבהן היא היתה בשיאה; ההוצאה לצריכה הציבורית הביטחונית ב-2014 הסתכמה בכ-5.6% מהתמ"ג, שיעור שהוא יציב בשנים האחרונות; עלות הביטחון הכוללת למשק נמצאה גבוהה בכ-25%-21% מההוצאה לצריכה ציבורית ביטחונית, וב-2014 היא היוותה כ-6.9% מהתמ"ג.

(ביטחון לאומי; הוצאות; השקעות; צריכה; חשבונאות לאומית)

118 מדד המחירים לצרכן
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 153 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2016, 8 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על מדד המחירים לצרכן. הנושאים הנסקרים הם: קביעת סל התצרוכת של המדד, איסוף הנתונים, חישוב המדד, עדכון הסל של מדד המחירים לצרכן וסוגיות מיוחדות במדידה. מהות המדד היא מדידת אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של מוצרים ושירותים שמחיריהם ניתנים למדידה סדירה. סל התצרוכת מורכב מ-10 תחומים עיקריים: מזון, דיור, אחזקת הדירה, ריהוט וציוד לבית, הלבשה והנעלה, בריאות, חינוך, תרבות ובידור ותקשורת ושונות. עלות סל התצרוכת בכל חודש מושווה לעלותו בחודש הקודם. השינוי במדד נאמד על-פי שינויי המחירים לצרכן של כ-1,300 מוצרים ושירותים בכ-3,500 חנויות, עסקים ומשקי-בית בכ-100 יישובים. מחירי שכר הדירה נאספים בסקר טלפוני בקרב כ-12,000 מדווחים בשנה ב-88 יישובים. מדי שנתיים נעשה עדכון של סל התצרוכת: עדכון של המשקלות של כל המוצרים והשירותים הכלולים בסל ועדכון של הפריטים המייצגים את הסל (הוספה או גריעה של מוצרים ושירותים).

(מדד המחירים לצרכן; אינפלציה; שיטות מחקר; הוצאות משפחה; צריכה)

119 עוסקים ופדיון בענפי הכלכלה על-פי מס ערך מוסף, 2015-2013
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1665, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

אוכלוסיית סקר "עוסקים ופדיון בענפי הכלכלה על-פי מס ערך מוסף" כוללת את כל העוסקים הפעילים בשנה הנחקרת, פרט לבנקים, חברות ביטוח, קופות גמל, מלכ"רים ומוסדות ממשלתיים. בענפי התעשייה לא נכלל ענף היהלומים. הפרסום הנוכחי כולל את נתוני 2015 ובחלק מהלוחות גם את נתוני 2013 ו-2014. יש לציין, כי ב-2012 עברה הלמ"ס לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011, ועקב כך הוצא מדגם מע"מ חדש על בסיס 2011. הפרסום כולל גם נתונים על עוסקים הפטורים מדיווח למע"מ (עוסקים שהפדיון שלהם לא עלה על 100,000 ₪ - נכון לינואר 2015). בלוחות מוצגים נתונים על הפדיון במחירים שוטפים ובמחירי 2011. כמו כן מוצגים, לפי ענפי כלכלה, נתונים של מספר העוסקים, שינויי מחירים, שינויים ריאליים בפדיון, התשומה כאחוז מכלל הפדיון ואחוז הפדיון שאינו חייב במע"מ מכלל הפדיון. בהמשך מוצגת דמוגרפיה של עסקים המתבססת על מרשם העסקים ולא על מדגם המע"מ. נוסף על כך, מוצגים תרשימים של ההתפלגות לענפים של הפדיון, של מספר העוסקים ושל אחוזי התשומות ושל הפדיון ששיעור המע"מ עליו היה 0% בשנת 2015. בין הממצאים: סך הפדיון של העוסקים המדווחים למע"מ במשק, ללא יהלומים, הסתכם בשנת 2015 ב-1,770 מיליארדי ש"ח, לעומת 1,693 מיליארדי ש"ח בשנת 2014. בשנת 2015 היו במשק כ-518 אלף עוסקים פעילים; מכלל העוסקים הפעילים המדווחים למע"מ, כ-50% לא העסיקו שכירים; 4.5% מהעוסקים במשק ב-2015 היו שותפויות, וחלקם מהפדיון במשק היה כ-38%; ב-2015 נפתחו כ-53,000 עסקים ונסגרו כ-41,000 עסקים.

(פדיון; מס ערך מוסף; תעסוקה; עסקים קטנים; מסחר; תעשייה; חשמל; מים; חקלאות; בינוי; שירותים; בנקים; ביטוח; נדל"ן; חינוך; שירותי רווחה; שירותי בריאות; תחבורה)

120 סקר ענפי הכלכלה, 2013
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1659, ירושלים 2016 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

"סקר ענפי הכלכלה" של הלמ"ס נעשה לשם אמידת התפוקות והתפלגות התשומות במגזר העסקי. זאת, בהמשך לסדרת "סקרי מסחר, שירותים, תחבורה, תקשורת ובינוי" ו-"סקרי תעשייה". הנתונים המובאים בפרסום הם ממצאי "סקר ענפי כלכלה" לשנת 2013. ב-2013 הוצא מדגם של עוסקים בכל ענפי הכלכלה שבמגזר העסקי מתוך מרשם העסקים שהוקם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מרשם העסקים מכיל מידע מקובץ עוסקי מע"מ ומקובץ מעסיקים של המוסד לביטוח לאומי. מדגם זה נקבע על פי הפדיון שדווח למע"מ. אוכלוסיית העוסקים הפעילים שהתקבלה ממרשם העסקים כוללת הן מעסיקים והן עצמאים השייכים למגזר העסקי. עוסקים הפטורים ממע"מ (אלה שהמחזור השנתי שלהם לא עובר סכום מסוים שנקבע בכל שנה) אינם נכללים. במסגרת הסקר נאספו נתונים גם על ענפי החקלאות, הייעור והדיג. לא נאספו נתונים על ענפי הבנקאות, חברות הביטוח, שירותי האירוח, מכירת מזון, פירות וירקות בדוכנים ובשווקים, חברות הזנק, שירותים של מורים פרטיים ושירותים למשק-הבית על-ידי פרטיים. בפרסום מובאים לוחות שמוצג בהם חשבון הייצור (פדיון, תפוקה, תמורה למשרות וערך מוסף גולמי). הלוחות מוצגים לפי ענף כלכלי, לפי קבוצות גודל של פדיון ושל מספר משרות לעוסק ולפי סיווג מגזרי. נוסף על כך, מוצגים החשבון המאזני של ענפי הסקר ל-2013-2012 וסיכום נתוני ההשקעה הגולמית בנכסים קבועים ב-2013 לפי מרכיבים שונים.

(חשבונאות לאומית; ייצור; מסחר; שירותים; עסקים; תעסוקה; תחבורה; תקשורת; דואר; מסעדות; נדל"ן; ביטוח; בינוי; חשמל; מים; שירותי חינוך; שירותי בריאות; שירותים חברתיים; פדיון; תשומה-תפוקה; השקעות; תעשייה; חברות עסקיות)

121 דו"ח המדיניות המוניטרית (דו"ח האינפלציה): המחצית הראשונה של 2016
בנק ישראל, ירושלים 2016, 20 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של בנק ישראל: www.boi.org.il.

בדו"ח זה נסקרים הרקע והגורמים להתפתחות המחירים, ההתפתחויות הצפויות והמדיניות הנדרשת לעמידה ביעדי האינפלציה. בין הממצאים: ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2015 - יוני 2016) ירדה האינפלציה ב-0.8%. זאת, בעיקר עקב ירידות חדות במחירי הנפט בעולם; במהלך המחצית הראשונה של 2016 פעל בנק ישראל לייצוב השווקים הפיננסיים ולתמיכה בפעילות הכלכלית באמצעות הותרת שער הריבית בשיעור של 0.1% (רמתה הנמוכה ביותר אי פעם) ובאמצעות רכישת מטבע חוץ; בשער החליפין ש"ח-דולר נרשמה יציבות, וביחס לאירו חל ייסוף של 3%. על-פי התחזיות העדכניות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפויה האינפלציה לשוב לטווח היעד לקראת סוף המחצית הראשונה של 2017, ושיעור הריבית צפוי לעלות לקראת סוף 2017.

(אינפלציה; מחירים; שער חליפין; ריבית; מדיניות מוניטרית; מדיניות פיסקלית)

122 בן נאים, גלית:
ניתוח הריכוזיות והרווחיות בענף המזון בעשור האחרון
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2016, 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.mof.gov.il.

ב-2013-2004 עלה מדד מחירי המזון בשיעור מצטבר של 42.5%, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה בתקופה זו ב-23.3%. עליית מחירים זו עשויה להיות מוסברת במספר גורמים, כגון שינויים במחירי חומרי הגלם, השכר ושער החליפין ורמת הריכוזיות הענפית. בעבודה הנוכחית נבחנה התפתחות הרווחיות והריכוזיות בענף המזון, בפרט בקרב יצרנים ויבואנים (ובתחום הפירות והירקות - גם המשווקים הסיטונאיים). העבודה התבססה על מאגרי המידע של רשות המסים, הכוללים משתנים מרכזיים מהדו"חות הכספיים המוגשים על-ידי החברות במשק (ציבוריות ופרטיות) לרשות המסים, דיווחי השכר של המעסיקים ונתוני הייצוא. בין הממצאים: העלייה החדה במחירי המזון ב-2013-2004 חלה במקביל לעלייה חדה בשיעור הרווחיות וברווח המצרפי של יצרני ויבואני המזון, בפרט הגדולים שבהם, ולעלייה בריכוזיות הענפית; שיעור הרווחיות והרווח המצרפי של יבואני המזון הגדולים הגיע ב-2013 לרמתו הגבוהה ביותר אי פעם; בתקופות של ייסוף השקל לא תורגמה הירידה במחירי המוצרים המיובאים (במונחים שקליים) להורדת מחירים לצרכן; בקרב יצרני המזון, מעבר לחברות בעלות המותגים החזקים, בולט ענף טחנות הקמח, שבו רמה גבוהה של ריכוזיות ושיעור רווחיות גבוה יחסית לענפי התעשייה המסורתית; בתחום הפירות והירקות נמצאה עלייה חדה ברווחיות של המשווקים הסיטונאיים של תוצרת חקלאית, במיוחד הגדולים שבהם.

(מזון; מחירים; מדדים; שיווק; תחרות; רווחים; חברות עסקיות)

123 ברנד, גלעד:
הקשר בין פריון העבודה לשכר במשק
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, נייר מדיניות מס' 2016.04, ירושלים 2016, 25 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

השכר הריאלי ברוטו במגזר העסקי בישראל בסוף שנת 2015 היה דומה לשכר בשנת 2001, על אף שבמהלך תקופה זו עלה הפריון לעובד בכ-15%. בעבודה זו, המבוססת על נתוני הלמ"ס ובנק ישראל, נבדקה הטענה כי בשנים האחרונות התרופף הקשר בין הפריון לשכר במשק הישראלי. נמצא, כי בפועל עלייה של 1% בפריון תורגמה לעלייה של 1% בשכר. לכן, ההסבר להתמתנות קצב עליית השכר אינה מוסברת בהתרופפות הקשר שבין הפריון לבין השכר אלא בשינויים בתמהיל האינפלציה. בעוד שבעבר התקיים מִתְאָם כמעט מלא בין האינפלציה מנקודת מבטו של הצרכן ומנקודת מבטו של היצרן, הרי שבעשור האחרון עלו המחירים לצרכן בקצב מהיר יותר, כך שסל צריכה של משק-בית ממוצע עלה בקצב מהיר יותר מממוצע מחירי המוצרים והשירותים המופקים במשק. עקב כך, נשחקה תפוקתו השולית של העובד הממוצע ביחס לסל התצרוכת שלו. השינוי בהרכב האינפלציה נעוץ בהתייקרות קטגוריות צריכה המאפיינות בעיקר משקי-בית ופחות את היצרנים, בעיקר סעיפי המזון ושירותי הדיור למגורים. תרומתם של סעיפים אלו לעליית מדד המחירים לצרכן בעשור האחרון עמדה על 75% מעבר למשקלם היחסי בסל התצרוכת של משק-בית ממוצע (42%) והרבה מעבר למשקלם במחירי היצרן (10%). משמעות הממצאים לקובעי המדיניות היא שלא מספיק רק ליישם מדיניות המעודדת צמיחה של פריון העבודה כתנאי הכרחי לשיפור רמת החיים של העובדים, אלא שדרושה גם התייחסות לגורמים שפעלו לשחיקת השכר העשור האחרון, בעיקר העלייה במחירי הדיור ובמידה פחותה יותר התייקרות מחירי המזון.

(שכר; פריון עבודה; מחירים; אינפלציה; מזון; שוק הדירות; מדיניות כלכלית)

124 וייס, אבי (עורך):
תמונת מצב המדינה: תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל - 2016
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים 2016, 95 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המרכז: http://taubcenter.org.il.

בחוברת זו מוצגים בצורה תמציתית וממוקדת נתונים בכמה סוגיות חברתיות-כלכליות מרכזיות בישראל. הנתונים כוללים מגמות לאורך שנים והשוואות בין-לאומיות. רוב הנושאים המופיעים בחוברת מפורטים בהרחבה ב-"דו"חות מצב המדינה" ובפרסומים אחרים של מרכז טאוב, הכוללים מחקרי עומק של חוקרי המרכז. החוברת מחולקת לנושאים הבאים: התמונה הגדולה (סוגיות במיסוי ותקציב המדינה); רווחה (הקצאת משאבים לשירותים השונים, קצבאות ותשלומי העברה, עוני ורמת חיים); בריאות (ההוצאה הציבורית והפרטית לשירותי בריאות, ביטוחי בריאות, איכות חיים ותוחלת חיים); חינוך - מהגן עד האוניברסיטה (ההוצאות לחינוך, שיעורי למידה ונשירה, מעברים בין זרמי חינוך, הישגים לימודיים בקרב אוכלוסיות שונות והבדלים בין המינים, סטודנטים במכללות וסטודנטים באוניברסיטאות); עבודה ושכר (שיעורי תעסוקה והשתתפות בכוח העבודה; היקפי עבודה, פריון עבודה; רמת שכר; עובדי קבלן, משלחי-יד ומקצועות בסיכון להחלפה); רמת המחירים ויוקר המחיה (מחירים בענפים השונים, שוק הדירות, שוק הייבוא וקבוצות המזון הנצרכות ביותר).

(הקצאת משאבים; חינוך; תלמידים; הישגים לימודיים; נשירה מלימודים; סטודנטים; תעסוקה; משלחי-יד; שעות עבודה; פריון עבודה; הכנסה; עוני; קצבאות; מסים; צריכה; מזון; דיור; קשישים; ילדים; חרדים; בריאות; ביטוח בריאות; שירותי בריאות; שירותי רווחה; תוחלת חיים; תקציבים; מחירים)

125 משה-חנציס, מורן:
נקודת מבט חדשה על אי השוויון בישראל
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2016, 18 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.mof.gov.il.

המדד המקובל ביותר כיום למדידת אי-השוויון הוא מדד ג'יני. למרות יתרונותיו הרבים של מדד ג'יני, יש בו חיסרון הנובע מהתייחסות זהה לפערי ההכנסה בין עניים למעמד הביניים ולפערי ההכנסה בין מעמד הביניים למעמד הגבוה. הטענה היא, שנדרשת התערבות שונה בהקשר של התפלגות ההכנסות במשק בהיבט של עוני ובהיבט של המידה שבה הצמיחה "מחלחלת" לכל שכבות האוכלוסייה. מכאן עולה צורך בשימוש במדד חלופי, שיאפשר זיהוי טוב יותר של מקורות אי-השוויון. בעבודה זו נדון מדד חדש למדידת אי-השוויון - "גישת הממוצע הכללי", שהוצע על-ידי ארגון ה-OECD. מדד זה מודד את אי-השוויון ברווחה הנובעת מהכנסה, ולא את אי השוויון בהכנסה, באמצעות מתן משקלות שונים לחלקים שונים של התפלגות ההכנסות, והוא מניב אומדן משוקלל לרמת ההכנסה הממוצעת במשק המאפשר, בנוסף, זיהוי של מקורות אי-השוויון. בפרסום הנוכחי מאופיינים מקורות אי-השוויון בישראל על-ידי שימוש במדד זה. זאת, בהתבסס על נתוני סקר הוצאות משק-הבית של הלמ"ס לשנת 2014. נמצא, כי בישראל הפערים בהכנסות בקצה העליון של ההתפלגות מהווים מקור מהותי לרמה הגבוהה של אי-השוויון. זאת, כנראה בשל רמת הריכוזיות הגבוהה במשק, רמת התחרותיות הנמוכה יחסית וגודלו של מגזר הטכנולוגיה העילית. הממצא לגבי "תרומתם" של העשירים מאוד לאי-השוויון בישראל, שלא בא לידי ביטוי במדד ג'יני, מספק נקודת מבט רחבה יותר על אי-השוויון.

(הכנסה; אי-שוויון חברתי; התחלקות ההכנסות; מדדים כלכליים)

126 הבורסה לניירות ערך: סקירה שנתית, 2016
הבורסה לניירות ערך, תל-אביב 2017, 29 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבורסה: www.tase.co.il.

בסקירה זו מוצגות ההתפתחויות ב-2016 בשוק ניירות-הערך. בין הממצאים העיקריים: שוק המניות התאפיין בשנה זו במגמה מעורבת - מדד תל-אביב 25 ירד ב-4.8%, ומנגד מדד תל-אביב 75 עלה ב-16.3% ומדד תל-אביב בלוטק עלה ב-14.5%; מחזור המסחר היומי הממוצע במניות והמירים הגיע לכ-1.26 מיליארדי ש"ח; סך גיוס ההון בשוק המניות עמד על כ-6.4 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-5.56 מיליארדי ש"ח ב-2015; התשואה השנתית של סך איגרות-החוב הסתכמה ב-1.7% (1.8% ב-2015), ומחזור המסחר היומי הממוצע באיגרות-חוב הגיע לכ-3.8 מיליארדי ש"ח; גיוס ההון הממשלתי ברוטו באמצעות איגרות-חוב הסתכם בכ-47 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-39 מיליארדי ש"ח ב-2015; סך הנפקת איגרות-חוב על-ידי המגזר העסקי הגיע לכ-60.5 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-54 מיליארדי ש"ח ב-2015; מחזור המסחר היומי בשוק המק"מ הסתכם בכ-0.3 מיליארדי ש"ח; יתרות המק"מ שבידי הציבור הסתכמו בכ-107 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-116 מיליארדי ש"ח ב-2015; שווי החזקות הציבור בתעודות סל הגיע בסוף נובמבר 2016 לכ-111 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-129 מיליארדי ש"ח ב-2015; מספר החברות שמניותיהן היו רשומות בבורסה בסוף 2016 היה 452 (ביניהן 62 חברות דואליות), לעומת 462 בסוף 2015.

(בורסה; ניירות-ערך; מניות; איגרות-חוב)

​ט. ממשלה, רשויות מקומיות ושירותים

פרסומים

127 הרמן, תמר; הלר, אלה; כהן, חנן ואחרים:
מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2016
המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2015 (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.idi.org.il.

מטרתו העיקרית של מיזם מדד הדמוקרטיה הישראלית היא לבדוק, בתדירות קבועה, היבטים מבניים, תהליכיים ותפיסתיים של הדמוקרטיה הישראלית. כמו בשנים קודמות, גם השנה נותחו הנתונים בהתייחס לתופעות ולבעיות מרכזיות שבשיח הציבורי, תוך עריכת השוואות לממצאם שהתקבלו בעבר. הסקר הנוכחי נעשה במאי 2016. הדו"ח מורכב השנה משני חלקים עיקריים. בחלק הראשון מוצגים ממצאים על מקומה היחסי של הדמוקרטיה הישראלית בזירה הבין-לאומית (27 מדינות), על בסיס הציוּנים שקיבלה ישראל במדדים השונים. בחלק השני מוצגים ממצאים על מצב הדמוקרטיה הישראלית כפי שהיא נתפסת בעיני אזרחיה. מדגם הסקר כלל 1,531 מרואיינים: 891 יהודים ואחרים, 278 חרדים ו-362 ערבים. השאלון כלל 49 שאלות תוכן (חלקן מרובות סעיפים) ו-12 שאלות בנושאים דמוגרפיים-חברתיים.

(דמוקרטיה; בחירות; הצבעה; מפלגות פוליטיות; עמדות פוליטיות; עמדות חברתיות; ביטחון אישי; אמון; ממשלה; כנסת; צה"ל; בתי-משפט; שירותים; עיתונות; שחיתות; אפליה; משטרה; אכיפת חוק; זכויות האזרח; פער חברתי; יחסים בין קבוצות; ערביי ישראל; מדיניות ממשלתית; דעת קהל)

128 קניג, עופר:
הייצוג הנשי בזירות הפוליטיות בישראל: תמונת מצב
המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2016. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.idi.org.il.

הנושא של ייצוג נשים בזירה הפוליטית עומד במרכזו של דיון ציבורי במדינות רבות בעולם. הנחת היסוד המאפיינת את הדיון הזה היא שלייצוג משמעותי של נשים בתפקידים פוליטיים יש חשיבות רבה. זאת, על רקע העובדה שבמדינות רבות שיעורן של הנשים בקרב נבחרי הציבור הוא נמוך. פער זה הוביל מדינות ומפלגות לנקוט צעדים על מנת להעלות את שיעורי הנשים בזירות הפוליטיות (כגון מכסות ייצוג ואיזון מגדרי). במאמר הנוכחי מתוארת תמונת המצב של ייצוג הנשים בישראל בשלוש זירות פוליטיות מרכזיות: הכנסת, הממשלה והשלטון המקומי, נכון לתחילת 2016. בין הממצאים: בתחילת 2016 כיהנו בכנסת 32 חברות כנסת (שיא), לעומת 14 בלבד ב-1999; ישראל נמצאת במקום ה-20 בייצוג נשים בקרב מדינות ה-OECD (34 מדינות); רק 17 מתוך 242 השרים לדורותיהם היו נשים; השיעור הממוצע של נשים בממשלות בקרב מדינות ה-OECD מתקרב כיום ל-30%, ובישראל הוא עומד על 14% (3 שַׂרוֹת); מ-1989 כיהנו שתי נשים בתפקיד ראש עיר ב-40 הערים הגדולות בישראל; בבחירות 2013 16.7% מחברי מועצת העיר ב-40 הערים הגדולות בישראל היו נשים.

(נשים; ייצוג פוליטי; כנסת; ממשלה; שלטון מקומי)

129 נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: דו"ח פעילות לשנת 2015 וסיכום תקופתי 2010-2015
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, ירושלים 2016, 36 עמ'. הדו"ח מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.justice.gov.il.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקמה ב-2000 כגוף האחראי על יישום חוק השוויון. החל ב-2012 אחראית הנציבות גם ליישום וניטור אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות בישראל. בדו"ח שנתי זה מתוארת פעילותה של הנציבות בתחומי חקיקה, נגישות, האמנה הבין-לאומית, אכיפה, הדרכה, מאבק בדעות קדומות ובסטיגמות, קידום זכויות של אנשים עם מוגבלות ופעילות לשילוב חברתי ולמניעת הפליה של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים, כולל ייעוץ וייצוג משפטי. בין הממצאים ל-2015: בוצעו 1,166 בקרות (פיקוחים) – 746 בתחום מבנים תשתיות וסביבה (מתו"ס) ו-420 בתחום השירות – שבעקבותיהן הוצאו 47 צווי נגישות ו-326 התראות; ב-2015 טופלו על-ידי הנציבות כ-3,400 פניות ציבור, מתוכן כ-2,500 בתחומי נגישות ו-488 בתחומי תעסוקה; 178 מהפניות בתחום התעסוקה עסקו בזכויות בני משפחה, 100 בהתאמות, 82 בהפליה (כולל אי-קבלה לעבודה ופיטורין) ו-51 בהסכמי העסקה, ייצוג הולם והעדפה מתקנת; ב-2015 ניתנו על-ידי אנשי הנציבות כ-180 הרצאות וכ-20 ימי עיון וקורסים; מספר הכניסות החודשי הממוצע לאתר האינטרנט של הנציבות גדל מכ-4,000 ב-2013 לכ-15,000 ב-2015; בעמוד הפייסבוק של הנציבות פורסמו כ-250 פוסטים, נוספו כ-9,000 אוהדים, ומספר העוקבים הגיע לכ-15,000.

(מוגבלויות; חוקים; זכויות אדם; תנאי עבודה; הפליה)

130 אחדות, לאה; בן נון, גבי; פוליצר, ערן:
פרופיל ההוצאה על בריאות לפי גיל בישראל ובמדינות OECD
התוכנית לכלכלה וחברה, מכון ון ליר בירושלים, מחקר מדיניות מס' 20, ירושלים 2016, 68 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.vanleer.org.il.

במסגרת הדיון הציבורי על שחיקת ההוצאה הציבורית על שירותי בריאות, נטען כי הרכב הגילים הצעיר יחסית של אוכלוסיית ישראל הוא הסיבה העיקרית להוצאה הנמוכה יחסית על בריאות בהשוואה בין-לאומית. במחקר הנוכחי נבחן מיקומה של ישראל במדרג המדינות החברות ב-OECD לפי היקף ההוצאה הציבורית והלאומית בהתחשב בהרכב הגילים של האוכלוסייה ובפרופיל ההוצאה לפי גיל. פרופיל ההוצאה לפי גיל משקף לא רק את העלייה בצרכים הרפואיים עם הגיל, אלא גם את השפעתם של גורמים מוסדיים וחברתיים-תרבותיים (הייחודיים לכל מדינה) על היצע שירותי הבריאות ועל הביקוש להם. מהממצאים עולה, כי מיקומה היחסי של ישראל במדרג המדינות לפי גודל ההוצאה על בריאות משתפר במקצת כשמתחשבים בהרכב הגיל הצעיר יחסית של האוכלוסייה, אך בכל זאת ישראל נותרת בשליש התחתון של טבלת המדינות. עוד נמצא, כי תיקון ההבדלים בהתפלגות הגיל של סך ההוצאה הלאומית על בריאות מקטין אמנם את השונות בין המדינות ברמת ההוצאה, אך הוא אינו משנה באופן מהותי את מיקומן היחסי. ממצאים אלה מלמדים שאת השחיקה שחלה לאורך זמן בהוצאה הציבורית יש לתלות בגורמים אחרים מצד ההיצע של שירותי בריאות והביקוש להם, ובכללם מדיניות הממשלה.

(בריאות; שירותי בריאות; הוצאה לאומית; מדיניות ממשלתית; עלויות; מימון; מחקר השוואתי)

131 מערכת הביטוח הלאומי בישראל, נכון לינואר 2016
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2016, 58 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

דו"ח שנתי זה כולל מידע כללי בנוגע לכל אחת מן הגמלאות המוענקות על-ידי המוסד לביטוח לאומי: מועד תחילת תוקפה, מי מבוטח, מקורות המימון, תנאי הזכאות, מהות הגימלה ושיעור הגימלה. מידע דומה מובא גם בנוגע לאמנות בין-לאומיות (דו-צדדיות ורב-צדדיות). בסוף החוברת מוצגים נתונים סטטיסטיים על מספר המבוטחים ומקבלי הגמלאות בענפים השונים וכן נתונים כספיים על גבייה וגמלאות לפי ייעוד ועל שיעורי הגמלאות בענפים נבחרים. בין הממצאים: ב-2015 היו רשומים 3,946,000 מיליוני מבוטחים במערכת הביטוח הלאומי (לא כולל מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי, שבו מבוטחים כל תושבי ישראל); תשלומי הגמלאות ב-2015 הסתכמו ב-72,582 מיליוני ש"ח, וסך הגבייה הסתכם ב-62,272 מיליוני ש"ח (41,491 מיליוני ש"ח לענפי הביטוח הלאומי ו-20,781 מיליוני ש"ח למערכת הבריאות).

(המוסד לביטוח לאומי; גמלאות; קצבאות)

132 רוזנברג, מרק; שרף, אבנר ואחרים:
פניות הציבור אל המוסד לביטוח לאומי, 2015
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 127 בסדרת "סקרים מנהליים", ירושלים 2016, 71 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים נתונים על הפניות לאגף פניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי ב-2015. מטרת הפרסום היא, בין היתר, לבחון את נושא השירות בכל היבטיו, לערוך השוואות והערכות וללמוד על אופן הטיפול בפנייה משלב הקליטה עד שליחת התשובה הסופית לפונה. נבדקו תאריך הפנייה, הסניף המטפל, נושא הפנייה, סוג הפונה, תוצאות הטיפול ומועד מתן התשובה הסופית (הפרסום לא כולל פניות של הציבור לנציבות שירות המדינה). בין הממצאים: ב-2015 טיפל האגף לפניות הציבור ב-8,821 פניות בכתב, ומהן 8,534 פניות היו חדשות; התפלגות הפניות לפי אופיין היתה כדלקמן: 3,127 תלונות, 3,412 בקשות, 1,777 עררים ו-218 פניות הקשורות לתיקוני חקיקה ומידע מהציבור; מאז 2011 ניכרת ירידה במספר הפניות (ירידה של 4.5% בממוצע בכל שנה); הענפים שבהם בלטו הפניות ב-2015 היו נכות (25.1%), נפגעי עבודה (18%) וזיקנה ושאירים (9.1%); 32.4% מהתלונות היו בגין ליקויים משרדיים ו-26% בגין עיכוב בטיפול בתביעות; 35.8% מהתלונות ו-19.5 %מהעררים ב-2015 נמצאו מוצדקים (32.7% ו-17.3% בהתאמה ב-2014); זמן הטיפול הממוצע בפנייה היה 23.5 ימים.

(המוסד לביטוח לאומי; פניות הציבור; תלונות)

133 רוזנברג, מרק:
ממצאים עיקריים על פעולת אגף החקירות: 2015
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 128 בסדרת "סקרים מנהליים", ירושלים 2016, 30 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

תיקי תביעת גמלאות נשלחים לחקירה אם לדעת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי המידע שמסר תובע הגמלה טעון אימות ובדיקה לפני שתתקבל החלטה בתביעתו. כמו כן, תיקים נשלחים לחקירה לאחר קבלת מידע בדבר חשש לקבלת גמלה במרמה או שלא כדין. בפרסום זה מוצגות פעולות האגף לחקירות של המוסד לביטוח לאומי. במסגרת הפרסום מובאים נתונים על היקף החקירות בשנת 2015 בהשוואה לשנים קודמות, לפי ענפי הביטוח הלאומי ולפי סניפי המוסד, תוך התייחסות למדדי זמן והספק. בין הממצאים: ב-2015 טופלו באגף החקירות כ-28,600 תיקים (ירידה של כ-2.9% בהשוואה ל-2014); בנוסף, כ-1,600 תיקים שהופנו לטיפול החוקרים הוחזרו ללא חקירה; 46.3% מהחקירות היו בענף נפגעי עבודה, 16.6% בהבטחת הכנסה ו-14.1% בתיקי ביטוח; מספר פעולות החקירה שנעשו בתיקים (ביקורים, מעקבים, תצפיות וחקירות סביבתיות) היה כ-100,000, וכ-30,900 אנשים נחקרו; משך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 25.1 ימים (עלייה של כ-6.8% בהשוואה ל-2014); יחידת חקירות ההונאה טיפלה ב-2015 בכ-2,000 תיקים בכל הענפים, מהם כ-36.2% בענף נפגעי עבודה; ביחידה זו בוצעו כ-8,600 פעולות חקירה ונחקרו כ-2,900 איש; זמן הטיפול הממוצע בתיק ביחידת חקירות ההונאה היה 20.3 ימים (ירידה של כ-6.5% בהשוואה ל-2014).

(המוסד לביטוח לאומי; גמלאות; הבטחת הכנסה; רמייה)

134 הרשות הארצית לכבאות והצלה: סיכום שנת עבודה 2015
נציבות כבאות והצלה, המשרד לביטחון הפנים, ראשון-לציון 2016, 30 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הנציבות: www.102.gov.il.

במצגת זו מסוכמים עיקרי פעילות מערך הכבאות וההצלה בשנת 2015. בין הממצאים: ב-2015 פעלה הרשות ב-92,886 אירועים מבצעיים (ירידה של 1% לעומת 2014): שריפות (47%), חילוץ (14%), חומרים מסוכנים (7%) ו"אחר" - התקפות טילים, הגשת סיוע, תרגילים, קריאות שווא ועוד (32%); 64% מהדליקות שאירעו ב-2015 היו בשטחים פתוחים, 29% במבנים ו-7% באמצעי תחבורה לסוגיהם; חקירת האירועים העלתה ש-34% מהשריפות אירעו כתוצאה מהצתה, 25% מכשל חשמלי, 6% מכשל טכני, 5% מרשלנות, 20% מ"סיבה אחרת" ולגבי 10% אין מסקנה; ב-2015 נהרגו בישראל 9 נפשות כתוצאה משריפות לעומת 17 נפשות ב-2014; ב-2008-2006 עמד שיעור ההרוגים כתוצאה משריפות בישראל על 0.11/100,000 נפש - שיעור נמוך בהשוואה בין-לאומית. המצגת כוללת גם ניתוח של האירועים לפי תחנות כיבוי ואזורים (כולל מספר לוחמי האש ורכבי הכיבוי שיצאו לאירוע), ולבסוף מוצגים נתוני תקציב ומידע על אימונים, השתלמויות וכוח-אדם.

(שירותים בשעת חירום; שריפות)

​י. סביבה, מים ואקלים

 פרסומים

135 איכות הסביבה: נתונים מתוך הסקר החברתי 2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 152 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2016, 16 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בסדרת עלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על נושא איכות הסביבה בישראל, המתבססים על הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2014. הנושאים הנסקרים הם: טיפול בפסולת ומִחְזוּר, שירותי איסוף למִחְזוּר לפי מחוז, כמות אשפה במשקי-הבית, שימוש וחיסכון באנרגיה, שימוש וחיסכון במים, שטחים פתוחים, צרכנות ושיקולים סביבתיים. בין הממצאים: 67% מהאוכלוסייה נוהגים להעביר בקבוקי פלסטיק למחזור, 52% נוהגים להעביר נייר וקרטון למחזור ו-32% נוהגים להעביר סוללות למחזור; 57% מהאוכלוסייה מרוצים משירותי האיסוף למחזור באזור מגוריהם; 28% ממשקי-הבית משליכים עד 79 ליטרים של אשפה בשבוע, 27% משליכים 199-80 ליטרים ו-43% משליכים 200+ ליטרים; 55% מהמשיבים דיווחו שכשהם רכשו מכשיר חשמל גדול הם בדקו את רמת צריכת החשמל (הדירוג האנרגטי) שלו; 92% מהאוכלוסייה משתמשים בחשמל לצורך חימום בתיהם ו-88% לצורך חימום מים לרחצה; 61% מהמשיבים סבורים שמזון אורגני הוא טוב לסביבה, אך רק 25% קנו מזון אורגני בחודש שקדם לסקר; 49% מהמשיבים סבורים כי הגורם העיקרי שיעודד את הציבור להפחית את צריכת האנרגיה הוא הוזלת עלות מכשירי חשמל חסכוניים; 33% מהמשיבים נוהגים לשתות בביתם מי ברז, 44% מי ברז מסוננים/ מטוהרים ו-23% מים מבקבוקים/ מיכלים; 28% מהמשיבים דיווחו שהם מתחשבים בהשפעה על הסביבה כשהם קונים מוצרי מזון; 56% מהמשיבים דיווחו שהם מרוצים מכמות השטחים הירוקים והגנים הציבוריים/ פארקים באזור מגוריהם.

(איכות הסביבה; מיחזור; פסולת; אנרגיה; מים; מוצרים בני קיימה; גנים ציבוריים; שביעות רצון; עמדות)

136 קורדובה-ביז'ונר, לבנה (עורכת):
איכות האוויר: דו"ח מצב לשנת 2015
אגף איכות אוויר ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2016, 62 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.sviva.gov.il.

בדו"ח זה מוצגת תמונת מצב איכות האוויר בישראל לשנת 2015. במסגרת הדו"ח מוצגות לראשונה מפות שבהן מתוארת הפריסה המרחבית של מזהמי האוויר שנמדדים בתחנות הניטור כשילוב בין נתוני הניטור למודל החיזוי של המשרד. כמו כן, מוצגות תוצאות של הבדיקות הסביבתיות של חומרים שאין להם ניטור רציף, ומוצג מידע על הטיפול במטרדי ריח. הדו"ח מחולק ל-3 פרקים, כדלקמן: סיכום הממצאים של תחנות הניטור; סיכום תוצאות בדיקות סביבתיות ארציות לשנת 2015; טיפול בתלונות ריח, 2015. בין הממצאים: ריכוזי החלקיקים הנשימים העדינים (חלקיקי PM_2.5) בכל תחנות הניטור הכלליות בישראל ב-2015 היו נמוכים מערך הסביבה השנתי של 25 מק"ג/מ"ק לפי תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) - חריגה שנתית נמדדה בתחנות התחבורתיות "רמז" ו"כביש 4״ בבני ברק (27 מק"ג/מ"ק), בתחנה המרכזית בתל אביב (37 ק"ג/מ"ק) וברחוב בר-אילן בירושלים (29 מק"ג/מ"ק); הריכוזים השנתיים של החלקיקים הנשימים (חלקיקי PM₁₀) בכל תחנות הניטור הכלליות ב-2015 היו נמוכים מערך הסביבה השנתי של 50 מק"ג/מ"ק לפי תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר), חוץ מאשר בתחנה התחבורתית "אחד העם" בפתח תקווה (61 מק"ג/מ"ק); חריגה שנתית של חנקן דו-חמצני נרשמה ברוב התחנות התחבורתיות; כתוצאה מסופות אבק, נרשמו עשרות חריגות יממתיות של חלקיקים נשימים עדינים ושל חלקיקים נשימים בכל תחנות הניטור במהלך 2015.

(איכות הסביבה; זיהום אוויר; בריאות הציבור; אנרגיה; תחבורה; אבק; אוזון)

137 מרשם פליטות לסביבה: דו"ח שנתי - שנת דיווח 2015
מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2016, 33 עמ'. הוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.sviva.gov.il.

בדו"ח מרשם הפליטות וההעברות לסביבה (מפל"ס) מוצגים נתונים מהמרשם על אודות פליטות של חומרים מזהמים לסביבה (לים, לאוויר, למים או לקרקע); הזרמות של שפכים ממפעלים אל מתקני טיהור שפכים והעברות של פסולת (רגילה או מסוכנת) לסילוק או לטיפול. במרשם מוצג גם מידע כללי על המפעלים ועל מיקומם הגאוגרפי (יש אפשרות לחיפוש מפעלים על גבי מפה). כמו כן, ניתן לחפש נתונים בחתכים שונים לפי שם המפעל, ענף הפעילות, סוג החומר המזהם, היישוב שהמפעל נמצא בו וכו'. נתונים אלה דווחו על-ידי המפעלים עצמם למשרד להגנת הסביבה מכוח חוק הגנת הסביבה [פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם, התשע"ב - 2012]. המידע שדווח נבדק על-ידי אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה לפני פרסומו. על המפעלים המדווחים למרשם לכלול בדיווח את כל הפליטות הקיימות במפעל, בין שהפליטה אירעה ממקור הניתן למדידה (ארובה, מוצא שפכים וכו') ובין שהיא אירעה ממקור שאינו ניתן למדידה (מיכלי אחסון, דליפות ממתקנים וכו'). חשוב לציין, כי הפליטות המתפרסמות במפל"ס הן תוצר של פעילויות מותרות ומורשות, הנעשות בהתאם להוראות הדין. הדיווחים כוללים הן פליטות צפויות והן פליטות עקב תקלות. ב-2015 דיווחו למפל"ס 546 מפעלים (534 ב-2014).

(איכות הסביבה; זיהום הסביבה; פסולת; שפכים; זיהום אוויר; חומרי הדברה; מפעלי תעשייה)

138 נג'מי, נעים:
אשפה עירונית אורגנית: סקר עמדות בקרב תלמידי חט"ב ערביים
לשכת המדען הראשי, המשרד להגנת הסביבה, ירושלים 2016, 53 עמ'. נעשה על-ידי מו"פ אגודת הגליל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.sviva.gov.il.

במחקר זה נבדק האם הדור הצעיר במגזר הערבי בישראל מזהה את הפוטנציאל הטמון באשפה הביתית כמקור זול ולא מנוצל כראוי להפקת אנרגיה - דבר שיעודד אותם להתמחות בעתיד בפתרון בעיית הצטברות הפסולת הביתית ביישובים הערביים. במסגרת המחקר נערך ב-2015 סקר בקרב 505 תלמידי כיתות ח' ו-ט' הלומדים בחמש חטיבות ביניים במגזר הערבי )מוסלמי, נוצרי ודרוזי) באזור הצפון. מטרותיו המרכזיות של הסקר היו: בדיקת חשיבות הנושא הסביבתי בכלל וניצול האשפה הביתית לצורך הפקת אנרגיה בפרט בקרב הדור הצעיר במגזר הערבי (אוריינות סביבתית של תלמידי השכבה הצעירה, מודעות סביבתית, עמדות סביבתיות, נכונות לפעול כפרט וכקבוצה עם תרבות מיוחדת בנושאי סביבה והתנהגות סביבתית אישית; בחינת העשייה בנושאי הסביבה במסגרת בתי-הספר ומגבלות וחסמים לעיסוק בנושאי הסביבה); גיבוש המלצות להטמעת נושאי הסביבה בבתי-ספר ובמועצות המקומיות שבמגזר הערבי. נמצא, כי בקרב התלמידים יש מודעות לנושאים סביבתיים, אולם רמת הידע לגבי ייצור אנרגיה מפסולת ביתית ומפסולת חקלאית היתה נמוכה; גם בשאלות הנוגעות לייצור אנרגיה מנייר/קרטון/פלסטיק/ניילון רמת הידע היתה נמוכה. כמו כן, נמצאה מודעות נמוכה להשפעת תרבות הצריכה על הסביבה. לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת ידע לפי השתייכות דתית (מוסלמים, נוצרים, דרוזים).

(ערביי ישראל; תלמידים; חטיבות-ביניים; איכות הסביבה; פסולת; מיחזור; עמדות; חינוך סביבתי)

י"א. סדר ציב​ורי ופשיעה

 פרסומים

139 סקר ביטחון אישי: 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1653, ירושלים 2016. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סקר ביטחון אישי 2015 הוא השני בסדרת סקרים שנתיים המתבצעים על-ידי הלמ"ס לפי הזמנת המשרד לביטחון הפנים ובמימונו. מטרתו המרכזית של הסקר היא להציג אומדן סטטיסטי של היפגעות אוכלוסיית ישראל מעבירות שונות וכן לספק אומדן של תחושת הביטחון האישי בישראל. סקר זה מאפשר מעקב אחר שינויים בשיעור נפגעי עבריינות בישראל, כמות הפגיעות, סוגי הפגיעה, דיווח לגורמים ממסדיים ועוד. מדגם הסקר כלל כ-7,150 בני 20 ומעלה. בין הממצאים: 13.1% מהמשיבים דיווחו שהם נפגעו מעבריינות ב-12 החודשים שקדמו לסקר (9.8% מהערבים ו-13.7% מהיהודים); העבירות הבולטות היו גניבה (4.6%), עבירות מחשב (4.3%), אלימות ואיום באלימות (3.6%) והטרדה מינית (2.6%); 64% מנפגעי עבירת גניבה, 74% מנפגעי עבירת אלימות ואיום באלימות, 96% מנפגעי הטרדה מינית ו-89% מנפגעי עבירות מקוונות לא דיווחו על כך למשטרה; בקרב המדווחים למשטרה, רוב המשיבים לא היו מרוצים מהטיפול; 12% ממשקי-הבית של בני 20 ומעלה נפגעו מעבירת רכוש כלשהי במהלך השנה שקדמה לסקר; 81% מהמשיבים דיווחו שהם חשים בטוחים בעת לכתם בחשיכה באזור מגוריהם (90% מהגברים לעומת 72% מהנשים).

(פשעים; עבריינות; אלימות; ביטחון אישי)

140 השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל - 2015
אגף התכנון והארגון, משטרת ישראל, ירושלים 2016, 114 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משטרת ישראל (ראו: אגף תכנון וארגון ◄ פרסומים): www.police.gov.il.

השנתון הסטטיסטי ה-45 של משטרת ישראל מורכב השנה מארבעה פרקים, כדלקמן: פשיעה; תנועה; סקרים (סקר נפגעי עבירה, סקר השירות לאזרח ועוד); נושאים נוספים (נתוני מוקד 100, משאבי אנוש במשטרת ישראל, תקציב משטרת ישראל ועוד). בין הממצאים: ב-2015 נפתחו 341,806 תיקי חקירה (פשיעה מדווחת) - ירידה של 3.4% לעומת 2014; מספר תיקי הנוער שנפתחו היה 25,599 - ירידה של כ-1.6% לעומת 2014; בהשוואה ל-2014 היתה ירידה של 3.9% בעבירות פע"ר (רכוש), עלייה של 2.9% בעבירות מין חמורות, ירידה של 13.4% בעבירות חקלאיות, עלייה של 17% בעבירות סחיטה, עלייה של 22.4% בעבירות מחשב, ירידה של 12.7% בפשיעת זרים, עלייה של 0.5% בעבירות תקיפה חמורה וירידה של 3.5% בעבירות אלימות קלות; בעבירות שוד נרשמה ירידה של 10% לעומת 2014; בעבירת שימוש בסמים לא חל שינוי לעומת 2004, אך בעבירת סחר בסמים נרשמה עלייה של 27%; שיעור הפשיעה ירד מ-67.3 תיקים לאלף נפש ב-2006 ל-40.3 תיקים לאלף נפש ב-2015; במוקד 100 של המשטרה התקבלו 7,452,941 פניות במהלך 2015 - ירידה של כ-9.4% לעומת 2014; ב-2015 היתה עלייה של 2% בסך תאונות הדרכים (עלייה של 10% במספר התאונות הקטלניות והקשות ועלייה של 1% במספר התאונות הקלות); בסך הנפגעים בתאונות דרכים נצפתה עלייה של 11% במספר ההרוגים, עלייה של 10% במספר הפצועים קשה וירידה של 1% במספר הפצועים קל.

(משטרה; פשעים; עבריינות; עבריינות נוער; אלימות; תאונות דרכים)

141 זוסמן, נעם; וודבריג', יונתן; מיעארי, סאמי:
ממדי הפשיעה בישראל בשנים 2010-1990, תוך התמקדות בחברה הערבית
חטיבת המחקר, בנק ישראל, פרסום מס' 2016.02 בסדרת "ניירות תקופתיים", ירושלים 2016, 95 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הבנק: www.boi.org.il.

במחקר זה נערכה השוואה בין ממדי הפשיעה במגזרים הערבי והיהודי ב-2010-1990, תוך הבחנה בין קבוצות אוכלוסייה וקבוצות עֲבֵירָה. מקורות הנתונים למחקר היו: מסדים של נתונים מנהליים ממערכת אכיפת החוק ובהם אירועים פליליים ("תיקים"), דיווחים למוקדי 100 של משטרת ישראל, מעצרים וגזרי דין; מרשם התושבים (מאפיינים דמוגרפיים של המעורבים ומקום מגוריהם); הסקר החברתי של הלמ"ס (מידע על קרבנות עבירה ודפוסי הדיווח שלהם למשטרה). בין הממצאים: ממדי הפשיעה בישראל נמצאו דומים לממדיה בשאר מדינות ה-OECD, ומאמצע שנות ה-90' מיקומה היחסי של ישראל נותר דומה; תחושת הביטחון האישי בישראל היא נמוכה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD; שיעור המעצרים בקרב גברים מוסלמים הוא יותר מכפול משיעורם בקרב גברים יהודים, והפער גדול עוד יותר בקרב צעירים (80/1,000 בקרב בני 20–24 ערבים לעומת 20/1,000 בקרב יהודים); מספר האירועים הפליליים (שנודעו למשטרה) ל-1,000 תושבים הוא ביישובים מוסלמיים 30/1,000 וביישובים יהודיים 50/1,000, אך המצב הוא הפוך במקרים של עבֵירות נגד אדם; שיעור הגברים המורשעים בקרב ערבים עומד על יותר מ-10/1,000 לעומת פחות מ-6/1,000 בקרב יהודים. בעשור של שנות ה-90' חלה ירידה בשיעור המעצרים בשני המגזרים, אך בעשור הראשון של שנות ה-2000 מגמה זו התמתנה ונבלמה; בשני העשורים הנחקרים חלה ירידה בולטת בשיעור המורשעים, הן ערבים והן יהודים.

(פשעים; עבריינות; מעצר; פסיקה; ביטחון אישי; ערביי ישראל)

142 דו"ח הוועדה לטיפול בתופעת האלימות במשפחה
המשרד לביטחון הפנים, ירושלים 2016, 78 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: http://mops.gov.il.

תופעת האלימות במשפחה באה לידי ביטוי באופנים שונים: אלימות פיסית, אלימות מילולית, אלימות מינית, אלימות כלכלית, הזנחה, איומים ועוד. בספטמבר 2014 הוחלט על הקמתה של וועדה בין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, בראשותו של המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, וזאת לשם טיוב הטיפול המערכתי בהתמודדות עם התופעה. בדו"ח הנוכחי מוצגים מטרותיה, תפקידיה, פעילויותיה, מסקנותיה והמלצותיה של הוועדה. מקור הנתונים העיקרי ששימש את הוועדה היה "מדד האלימות הלאומי", שפותח במשרד לביטחון הפנים בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה מתבסס על דיווחים על עבירות אלימות המתקבלים מארבעה גופים ציבוריים: משטרת ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. כדי לקבל אומדן על היקף עבירות האלימות הלא-מדווחות, נאספו נתונים מסקרי נפגעי עבירה ומהסקר החברתי של הלמ"ס ומסקרי ניטור אלימות של משרד החינוך. שני מקורות נתונים נוספים ששימשו את הוועדה הם סקר שערך המשרד לביטחון הפנים ב-2015 בנוגע להיקף תופעת האלימות בקרב בני נוער וממחקר שערך המרכז לחקר החברה באוניברסיטת חיפה ב-2013-2011 בנוגע לתופעת ההתעללות והפגיעה בילדים ובבני נוער בישראל.

(אלימות; התעללות; אלימות במשפחה; אלימות בין בני זוג; עבריינות; עבירות מין)

סנטו, יואב; כרמלי, אברהם; רהב, גיורא:

143 הסקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל
משרד הרווחה והשירותים החברתיים והמשרד לביטחון הפנים, תל-אביב 2016, 161 עמ', בוצע ע"י פילת ישראל מקבוצת היי קפיטל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים:www.molsa.gov.il.

בדו"ח זה מסוכמים ממצאי הסקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל. מטרותיו העיקריות של הסקר היו בחינת היקף תופעת הזנות, מספר העוסקים בזנות, מאפיינים דמוגרפיים וגאוגרפיים של העוסקים בזנות ושירותי מין באמצעות רשת האינטרנט בישראל. בין הממצאים: מספר העוסקים בזנות ב-2014 נאמד בכ-12,040-11,190 (95% נשים ו-5% גברים); מבין כ-9,700-9,190 הנשים הבגירות העוסקות בזנות, כ-5% הן טרנסג'נדריות; 93% מהנשים הבגירות שעסקו בזנות עשו זאת תחת קורת גג ו-7% ברחוב; בישראל קיימות כ-630 זירות זנות תחת קורת גג (דירות, מכוני עיסוי, שירותי ליווי ועוד); כ-11% מהנשים העוסקות בזנות הן קטינות; האומדן המצטבר של תשלומי הלקוחות בעבור שירותי זנות ב-2014 הוא כ- 1.3 מיליארד ₪; ב-2014 פעלו בישראל כ-670 אתרי מין למבוגרים, שבהם נשים וגברים הביעו  עניין ביחסי מין בתשלום; 66% מהנשים העוסקות בזנות ציינו כי כניסתן לזנות נבעה ממצוקה כלכלית ו-7% כתוצאה מהתמכרות לסמים ו/או אלכוהול; 41% מהגברים ציינו כי כניסתם לזנות נבעה ממשיכה לתחום ו-40% עקב מצוקה כלכלית; 76% מהנשים ו-51% מהגברים העוסקים בזנות דיווחו כי הם ירצו לצאת ממעגל הזנות מתישהו בעתיד.

(זנות)

144 הרשות השופטת בישראל: דו"ח שנתי - 2015
מחלקת כלכלה וסטטיסטיקה, אגף פיתוח, תכנון ותקציבים, הנהלת בתי המשפט, ירושלים 2016, 46 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: https://www.court.gov.il.

בדו"ח שנתי זה נסקרת פעילותה של מערכת בתי-המשפט בישראל בהיבטים שונים. הדו"ח מורכב משישה פרקים, כדלקמן: פעילות כלל בתי-המשפט; פעילות בית-המשפט העליון; פעילות בתי-המשפט המחוזיים; פעילות בתי-משפט השלום; פעילות בתי-הדין לעבודה; פעילות בתי-המשפט לאורך זמן. בין הממצאים: ב-2015 נפתחו 762,055 תיקים (לעומת 744,630 ב-2014) ונסגרו 785,584 תיקים (לעומת 764,089 ב-2014); 83.8% מהתיקים נפתחו בבתי-משפט השלום, 8.6% בבתי-המשפט המחוזיים, 7.1% בבתי-הדין לעבודה ו-0.5% בבית-המשפט העליון; מלאי התיקים שנותרו פתוחים עמד בסוף 2015 על 446,008 לפי הפירוט הבא: 337,397 תיקים בבתי-משפט השלום, 57,906 תיקים בבתי-המשפט המחוזיים, 47,417 תיקים בבתי-הדין לעבודה ו-3,288 תיקים בבית-המשפט העליון.

(בתי-משפט)

י"ב. עבודה ושכר

 פרסומים

145 הכנסות של בני 15 ומעלה: נתונים מסקר הוצאות משק הבית 2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1650, ירושלים 2016 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

נתוני ההכנסות המובאים בפרסום זה הם חלק מסקר הוצאות משק-הבית של הלמ"ס לשנת 2014, שהשתתפו בו 8,465 משקי-בית שבהם 19,932 אנשים בני 15 ומעלה, המייצגים כ-2,372,000 משקי-בית וכ-5,600,000 איש. הפרסום כולל נתונים על ההוצאות וההכנסות השוטפות של משקי-בית ושל בני 15 ומעלה המתגוררים בהם: שכירים, עצמאים ולא-עובדים. מוצגים הן נתוני הכנסה מעבודה והן נתוני הכנסה ממקורות אחרים (המוסד לביטוח לאומי, פנסיה, קופות גמל וכו)'. הנתונים מוצגים לפי ענף כלכלי, משלח-יד, קבוצת-גיל, מגדר, חמישון הכנסה, עשירון הכנסה, היקף משרה, מצב משפחתי, מספר הילדים במשק-הבית, רמת השכלה, קבוצת אוכלוסייה, יבשת לידה ואזור גאוגרפי (מחוז ונפה). מוצגות הכנסות ממוצעות וחציוניות. יש לציין, כי הפרסום כולל הכנסות כספיות בלבד לפני ניכוי מס (ברוטו). בין הממצאים: ההכנסה מעבודה היוותה 81.1% מסך הכנסתם של בני 15 ומעלה, ו-18.9% היו הכנסות ממקורות אחרים; ההכנסה הממוצעת ברוטו של שכירים מעבודה שכירה ב-2014 הסתכמה ב-9,317 ש"ח לחודש (החציון - 6,707 ש"ח לחודש); 78.6% מהשכירים היו מועסקים במשרה מלאה; מספר שעות העבודה של שכיר בשבוע היה 41.0 בממוצע, וההכנסה הממוצעת לשעת עבודה היתה 54.2 ₪; ההכנסה הממוצעת של אקדמאים היתה גבוהה פי 2.1 מזו של לא-אקדמאים, בהתפלגות לפי משלחי-יד ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר היתה בקרב "מנהלים" (16,601 ₪ לחודש); ההכנסה הממוצעת של בני 67 ומעלה היתה 5,527 ₪ (50.1% מהכנסה זו היתה מפנסיה ומקופות גמל ו-41.8% מקצבאות של המוסד לביטוח לאומי). בכל רמות ההכנסה שכרם של גברים היה גבוה יותר מזה של נשים.

(תעסוקה; הכנסה; משלחי-יד; הוצאות משפחה; עובדים שכירים; עובדים עצמאיים; בלתי-מועסקים; שכר; קצבאות; פנסיה;; קופות גמל; קרנות השתלמות; רמת חיים)

146 אפשטיין, אורן; דרוקר, לב:
השפעת השינויים בשכר המינימום על התעסוקה והשכר בישראל
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2016, 28 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.mof.gov.il.

במונחים ריאליים, מאז 1995 עלה שכר המינימום בקצב מהיר יותר מאשר עליית השכר הממוצע במשק. בעבודה זו נבחנו השלכות עליית שכר המינימום על התעסוקה ועל השכר במגזר העסקי. זאת, על רקע ממצאים מהספרות הכלכלית בעולם, שלפיהם קיים בדרך כלל קשר שלילי בין שכר המינימום לבין התעסוקה. במחקר הנוכחי נותחו סדרות עתיות לבחינת קשר זה בשנים 2015-1987. המחקר התבסס על נתוני הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי, ה-OECD ועוד. בין הממצאים: בטווח הקצר, העלאת שכר המינימום בישראל ב-1% הביאה לירידה בהיקף התעסוקה במגזר העסקי ב-0.2%-0.1%; ענפי הכלכלה שבלטו בהשפעה השלילית הם חלק מענפי התעשייה (עלייה של 1% בשכר המינימום = ירידה של 0.4% בתעסוקה), ענף השירותים האישיים (0.9%-), ענף המסחר וענף האירוח והאוכל (0.4%-); העלאת שכר המינימום ב-1% תרמה לעלייה של 0.1% בשכר הממוצע, וזאת בעיקר בשל פיטורי עובדים בעלי שכר נמוך ועליית השכר של העובדים הנותרים.

(שכר מינימום; שוק העבודה; תעסוקה)

147 רוזנברג, מרק:
שכר והכנסות מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים, 2014
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 279 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2016, 221 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים מפורטים על התפלגויות השכר וההכנסה של העובדים השכירים והעצמאיים המבוטחים במוסד לביטוח לאומי. הפירוט נעשה לפי יישובים, צורות יישוב, מועצות אזוריות, מחוזות ונפות ולפי משתנים דמוגרפיים וכלכליים של העובדים. זאת, בממוצע לחודש עבודה ולשנה. כמו כן, מובאים נתונים על העובדים לפי משך העבודה, ריבוי משרות, הענף הכלכלי הראשי, השכר הממוצע לפי עשירונים, מדד ג'יני לאי-שוויון בהתחלקות ההכנסות, אחוז המשתכרים עד שכר המינימום, ההכנסה של משפחות עובדים, ההכנסה לפי מספר הילדים במשפחה ועוד. הנתונים שבפרסום מתבססים בעיקר על קובץ הבריאות המרכזי (בעבר, קובץ מס מקביל), המנוהל על-ידי המוסד לביטוח לאומי, וכן על מודל המס של מינהל הכנסות המדינה ועל הסקרים הבאים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: סקר הכנסות, סקר הוצאות משקי-הבית וסקר כוח-אדם. חלק מהמידע בפרסום מוצג ב-6 מפות, וזאת במטרה להדגיש פערים בין אזורים. בין הממצאים: השכר הממוצע לחודש בשנה של שכירים ב-2014 היה 8,465 ₪ ושל עצמאיים 9,567 ₪; 8.7% מהעובדים השכירים עבדו בו-זמנית אצל יותר ממעסיק אחד (10% מהנשים ו-7.3% מהגברים); הכנסתם של ששת העשירונים הראשונים היתה קטנה יותר מההכנסה הארצית הממוצעת; מספר השכירים שהחליפו מקום עבודה ב-2014 היה כ-780,200 - כ-22% מכלל השכירים; ההכנסה של משפחה מעבודה שכירה ועצמאית ב-2014 הסתכמה ב-18,772 ₪ בממוצע לחודש בשנה..

(שכר; הכנסה; פנסיה; התחלקות ההכנסות; שכירים; עובדים עצמאיים; יישובים)

148 הביקוש לעובדים במגזר העסקי: סיכום שנת 2015 בראייה רב-שנתית
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה, ירושלים 2016, 18 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

דו"ח זה מתבסס על "סקר מעסיקים במגזר העסקי" - סקר רבעוני של מינהל מחקר, תכנון וכלכלה במשרד הכלכלה. בדו"ח מוצגים נתונים שנתיים בעבור השנים 2015-2002. בסקר נכללים עסקים שבהם מועסקים 99-2 עובדים, והוא מקיף את כל המגזר העסקי, לרבות ענפי הבריאות והחינוך, והוא אינו כולל את המגזר הציבורי. מדגם הסקר הוצא ממאגר המעסיקים של המוסד לביטוח לאומי, הכולל כ-157,000 מעסיקים קטנים ובינוניים במגזר העסקי. המדגם מקיף כ-2,000 מעסיקים הנבדקים אחת לרבעון. בין הממצאים: מספר המשרות הפנויות בעסקים הקטנים והבינוניים שהעסיקו עד 99 עובדים עמד ב-2015 בממוצע יומי על 64,100 (לעומת 59,700 ב-2014); מספר המשרות שאוישו ב-2015 עמד על 47,900 בממוצע חודשי ( 48,400 ב-2014); מספר העובדים שנפלטו ב-2015 עמד על 58,100 בממוצע חודשי (56,100 ב-2014); מאזן התעסוקה ב-2015 (מספר העובדים שנקלטו פחות מספר העובדים שנפלטו) היה שלילי (10,200-), המאזן השלילי ביותר שנרשם מאז 2002.

(שוק העבודה; כוח-אדם; תעסוקה; אבטלה; משלחי-יד; תחלופת עובדים; המגזר העסקי; עובדים שכירים)

149 זהר, גל:
ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בשוק החופשי: ישראל והעולם - מבט השוואתי
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, ירושלים 2016, 54 עמ'. בוצע ע"י גל זהר - ייעוץ, מחקר ופיתוח. הדו"ח מופיע באתר האינטרנט של המשרד: .

עיקרון הייצוג ההולם הוא אחד הכלים המרכזיים בעולם לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות - רצון לוודא שמעסיקים ישלבו אנשים עם מוגבלות במקומות העבודה כמו כל אדם אחר. מערך הייצוג ההולם כולל הסדרים למיניהם, ולמעשה קיימים כיום בעולם 3 מודלים להפעלת עיקרון הייצוג ההולם: מערכת וולונטרית - תקנות כלליות; ללא הגדרת יעדים ברורים (בריטניה); מערכת חצי מחייבת - קביעת יעדים ברורים, ללא סנקציות ממשיות (אירלנד וארה"ב); מערכת מכסות מחייבת - אכיפה קפדנית, סנקציות ותגמולים (גרמניה, צרפת ויפן). בפרסום הנוכחי מוצגים הרקע ומידע כללי על מודלים אלו ויישומם במדינות נבחרות. כמו כן, מוצגים נתונים על יישום עיקרון הייצוג ההולם בישראל: עד לאחרונה הופעלה בישראל מערכת שהיא וולונטרית בעיקרה; ב-2014 התגבש הסכם קיבוצי שלווה בצו הרחבה שכלל חובת העסקה של לפחות 3% בעלי מוגבלות בחברות המעסיקות 100 עובדים ומעלה (בחברות ממשלתיות - 5%); ב-2013 רק ב-25% מהחברות שבהן 100 עובדים ומעלה הועסקו 3% בעלי מוגבלות עם נכות של 40% ומעלה (לא כולל נכי משרד הביטחון). יש לציין, כי בשל הבדלים בהגדרות האוכלוסייה, המעסיקים והחוק, ההשוואה בין המדינות אינה מדויקת.

(שוק העבודה; תעסוקה; מוגבלויות; חוקים)

150 שלוסר, אנליה; שנן, ינאי; הכהן, רוני ואחרים:
תכנית מעגלי תעסוקה: דו"ח ביניים
המכון למחקר כלכלי ע"ש ישעיהו פורדר, ביה"ס לכלכלה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב 2016, 95 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: https://econ.tau.ac.il/research/foerder.

בחודש מרץ 2014 השיק שירות התעסוקה את תכנית "מעגלי תעסוקה" - תכנית ניסיונית לטיפול בתובעי הבטחת הכנסה - המתרחבת לאחרונה להיקף ארצי. התכנית נועדה לסייע למשתתפיה להשתלב בעבודה המתאימה להם מוקדם ככל האפשר, ולמנוע את גלישתם לעומק אבטלה ולתלות בקצבאות. זאת, באמצעות טיפול איכותי הניתן על-ידי צוות הלשכה בסיוע מאמנים אישיים ומנחי סדנאות שהוכשרו לתת מענה לחסמים הייחודיים של כל קבוצת אוכלוסייה ושל כל פרט. במחקר הערכה זה, המלווה את התכנית, נבחנו השפעותיה של התכנית על הפחתת התלות בקצבאות, שיפור בתעסוקה ובשכר, שיפור בסך הכנסות משק-הבית, שביעות רצון המשתתפים ועוד. במסגרת המחקר נבחנה גם קבוצת בקרה של תובעי הבטחת הכנסה שלא השתתפו בתכנית. בין הממצאים: בקרב המשתתפים נרשמה ירידה של 14% במספר המתייצבים בשירות התעסוקה וירידה של 13% בזכאים לגמלת הבטחת הכנסה; לצד עלייה של 8% במספר המועסקים (רובם במשרה חלקית); 75% מהמשתלבים בתעסוקה בקבוצת המחקר ובקבוצת הבקרה עשו זאת בהעסקה ישירה ולא באמצעות קבלן כוח-אדם; בטווח הקצר התכנית לא שיפרה את סך הכנסת משק-הבית.

(שוק העבודה; תעסוקה; חיפוש עבודה; אבטלה; גמלה להבטחת הכנסה; תכניות התערבות)

151 מלחי, אסף; ליפשיץ, חן:
הערכת קשרי מעסיקים שפנו למרכזי הכוון תעסוקתיים למגזר החרדי
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 30 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.moit.gov.i.

מרכזי הכוון תעסוקתיים לציבור החרדי הוקמו לראשונה ב-2006, והם פעילים כיום בירושלים, בבני-ברק וב-8 יישובים נוספים. מרכזים אלה נועדו לאפשר לאוכלוסייה חרדית רחבה גישה לשירותי קידום תעסוקה המותאמים למאפייניהם ולצרכיהם הייחודיים. במחקר הנוכחי, שנעשה בקרב 147 מעסיקים שפנו למרכזים בירושלים, בבני-ברק, באשדוד ובבית"ר עלית בתקופה אפריל 2014 - פברואר 2015, נבחנו מאפייני העסקים שהיו בקשר עם מרכזי ההכוון, שיעורי העסקת עובדים חרדים בעסקים אלה, מאפייני ההתאמות וההכשרות הנדרשות לעובדים חרדים, השירותים שהתקבלו ממרכזי ההכוון ומידת שביעות הרצון של המעסיקים משירותים אלה, דפוסי קליטת עובדים באמצעות מרכזי ההכוון ומידת שביעות הרצון של המעסיקים מהעובדים החרדים. כמו כן, נשאלו המעסיקים על רעיונות לשיפור ולייעול השירותים למעסיקים. בין הממצאים: 56% מהעסקים היו בבעלות חרדית ו-10% בבעלות דתית; 40% מהמעסיקים העסיקו חרדים בלבד, וכשליש מהעסקים שירתו לקוחות חרדים בלבד; 26% מהמעסיקים שפנו למרכזים היו בענף המידע והתקשורת; בכ-60% מהעסקים הועסקו עד 50 עובדים ובכשליש הועסקו 100 עובדים ומעלה; 57% מהמעסיקים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מהשירות שניתן במרכזים - 70% מהמרכז בירושלים, 48% מהמרכז בבני-ברק ו-59% מהמרכזים באשדוד ובבית"ר-עלית; מעסיקים חרדים העריכו במידה גבוהה יותר את איכות השירות במרכזים בהשוואה למעסיקים חילונים..

(שוק העבודה; מעסיקים; שיבוץ בעבודה; חרדים; תעסוקה; שביעות רצון)

152 מלחי, אסף:
תשובה ופרנסה: מאפייני תעסוקה בקרב בעלי תשובה חרדים
המרכז לחקר החברה החרדית, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 2016, 93 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: www.jiis.org.il.

מחקר זה נועד לסייע בגיבוש כלים ופתרונות ייעודיים לבעלי תשובה מקרב האוכלוסייה החרדית הזקוקים לקידום והכְוונה בשוק העבודה. מטרות המחקר היו: אִפיון המצב התעסוקתי של בעלי תשובה חרדים, צורכיהם ורמת המוטיבציה שלהם לעבוד; זיהוי ואפיון חסמים תעסוקתיים; אפיון צרכים ומאפייני לימודים גבוהים ומקצועיים; בחינת צורכי הדיור; סיוע בגיבוש מדיניות תעסוקה והכְוונה לבעלי תשובה חרדים. המחקר התבסס על מדגם נוחות, ובמסגרתו רואיינו 262  בעלי תשובה בגילים 55-20 (108 גברים ו-154 נשים). הראיונות התקיימו במרס-מאי 2015. בין הממצאים: 56% מהגברים ו-67% מהנשים עבדו בעת הראיון במִגוון מקצועות ותחומים; 85% מהנשאלים דיווחו שהם עבדו לפני חזרתם בתשובה, אך 30% מהם דיווחו שהם לא עובדים כיום, בעיקר בשל רצונם של הגברים להשקיע את רוב זמנם בלימודי קודש; החסם המרכזי לתעסוקה בקרב הנשים נבע מהרצון והצורך לטפל בילדים, מהקושי לשלב בין משפחה לעבודה ומאי-יכולתן להתחייב לעבודה בהיקפי משרה מלאים; 46% מהנשים העובדות וכחמישית מהגברים העובדים דיווחו שהם  משתכרים עד 3,000 ש״ח בחודש, וזאת בשל היקפי משרה נמוכים ובשל גילם הצעיר של רוב המשיבים. בסוף הפרסום מובאות המלצות לקובעי המדיניות.

(חרדים; חזרה בתשובה; תעסוקה; הכשרה מקצועית; למידה; רמת השכלה; הכנסה; דיור)

153 וייס, רם:
אכיפת שכר המינימום בישראל
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 39 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

שכר מינימום מוגדר כרף התחתון של שכר העבודה, שאין לרדת ממנו. בישראל שכר המינימום נקבע מתוקף "חוק שכר מינימום, התשמ"ז- 1987", והוא עומד על 47.5% מהשכר הממוצע במשק כפי שהוא נקבע ב-1 באפריל של כל שנה בעבור עובד שמלאו לו 18 שנים המועסק במשרה מלאה. בפרסום הנוכחי נסקרת מידת אי-הציות לחוק שכר המינימום, וזאת בהשוואה למידת אי-הציות לחוקים מקבילים הקיימים במדינות שונות ולממצאי דו"חות קודמים בנושא. נוסף על כך, נדון תהליך אכיפתו של החוק והליקויים הקיימים באכיפה. הסקירה מתבססת על נתוני המוסד לביטוח לאומי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הלמ"ס, משרד מבקר המדינה, משרד ראש הממשלה, משרדי האוצר והכלכלה ועוד. בין הממצאים: על-פי סקר הכנסות וסקר הוצאות של הלמ"ס לשנת 2011, מידת אי-הציות לחוק היתה 12.2% ו-10.7% בהתאמה; בהשוואה בין-לאומית (ספרד, הולנד, לוקסמבורג, אירלנד וארצות-הברית), מידת אי-הציות לחוק בישראל היתה גבוהה יותר; ענפי הכלכלה שבהם בלט אי-הציות לחוק ב-2014-2011 היו חקלאות (33.4%), שירותי אירוח ואוכל (22.1%), שירותים למשק-הבית (20.7%) ושירותי בריאות (13.5%).

(שוק העבודה; חוקים; שכר מינימום; ציות לחוק; אכיפת חוק)

154 אלפסי-הנלי, מיכל:
אובדן ימי עבודה של הורים לילדים קטנים במהלך חופשת הקיץ
מניהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 45 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

בדו"ח זה מסוכמים ממצאים מסקר שערך מינהל מחקר וכלכלה בנושא עבודת ילדים ובני נוער בני 18-12 במהלך הלימודים ובחופשת הקיץ ("החופש הגדול"), כפי שעלה מדיווחי הוריהם. כן נשאלו ההורים על השלכות חופשת הקיץ על עבודתם שלהם (קיצור יום העבודה, אובדן ימי עבודה, לקיחת הילדים עמם אל מקום העבודה ועוד). הסקר נערך ב-2013 בקרב 1,062 הורים לילדים עד גיל 18. בין הממצאים: כ-70% מההורים דיווחו שהם לקחו ימי חופשה מהעבודה במהלך חופשת הקיץ; כ-56% מההורים דיווחו שגם בן/בת הזוג לקח/ה ימי חופשה מהעבודה; מספר ימי החופשה הממוצע היה 10; ימי חופשה אשר חרגו מהמכסה המותרת נוכו משכרם של ההורים; ההורים העריכו שהאובדן הכספי (ביחס לכל חופשת הקיץ) בשל כך נאמד בכ-1,200 ש"ח וביחס לבני/בנות הזוג בכ-1,400 ש"ח; שיעור האימהות אשר דיווחו כי לקחו ימי חופשה מהעבודה בחופשת הקיץ היה גבוה יותר מהשיעור בקרב האבות (72.4% לעומת 65.1%); במשפחות דתיות-מסורתיות ובמשפחות חילוניות שיעור המדווחים כי נאלצו לקחת ימי חופשה מהעבודה במהלך חופשת הקיץ היה גבוה יותר מאשר במשפחות חרדיות (76.1% ו-73.4% בהתאמה לעומת 59.3%); כ-35% מההורים דיווחו שהם לקחו את ילדם עמם לעבודה כ-7 פעמים בממוצע במהלך חופשת הקיץ; כ-43% מההורים דיווחו שהם קיצרו את יום עבודתם מדי פעם במהלך חופשת הקיץ.

(חופשה; תעסוקה; שוק העבודה; תלמידים; הורים)

Blumkin, Tomer; Margalioth, Yoram; Strawczynski, Michel: 155
The Effects of Income Tax Cuts on Emigration from Israel
Pinhas Sapir Center for Development, Tel-Aviv University, Discussion Paper No. 5-16, Tel-Aviv 2016, 37 pages. The publication Appears on the Center's Website: https://en-econ.tau.ac.il.

בעבודה זו נבדקה השפעת ההפחתה הקבועה בתשלומי מס הכנסה בישראל ב-2010-2004 על שיעורי ההגירה מישראל. העבודה התבססה על השוואת השכר האלטרנטיבי נטו שמהגרים אפשריים יכלו להרוויח במדינות היעד להגירה. נמצא, כי הפחתת מס קבועה השפיעה על ההגירה. לאחר בדיקת שיעור השכר נטו הצפוי למהגרים במדינות היעד, נמצא, כי הפחתת המס הביאה לירידת שיעור ההגירה מישראל. זאת, במיוחד בקרב עובדים המשתייכים למגזר הטכנולוגיה המסורתית. אחד ההסברים לכך הוא שעובדים אלה מייחסים משקל רב יותר להיבטים כספיים (ירידת התועלת השולית מההכנסה) בהשוואה למשתנים בלתי-נצפים הקשורים לקריירה שלהם. זאת, בניגוד לעובדי מגזר הטכנולוגיה העלית שרגישים פחות לשינויים אלה.

(שוק העבודה; הגירה; עובדים שכירים; מס הכנסה; תעשייה; תעשייה עתירת ידע)

Yashiv, Eran: 156
The Labor Market of Arab Israeli Men
Pinhas Sapir Center for Development, Tel Aviv University, Discussion Paper No. 14-16, Tel-Aviv 2016, 45 pages. The publication appears on the Center's Website: https://sapir.tau.ac.il.

בפרסום הנוכחי נסקרים דפוסי ההשתתפות של גברים ערבים בשוק העבודה בישראל, וזאת תוך הבלטת הבדלים בינם לבין גברים יהודים בשוק העבודה. בהמשך מוצג מודל להסבר הבדלים אלו. הנתונים לעבודה נלקחו מסקרי כוח-אדם של הלמ"ס לשנים 2011-2004 וסקר הכנסות לשנת 2011. בין הממצאים: גברים ערבים הם צעירים יותר בממוצע מעמיתיהם היהודים, הם בעלי רמת השכלה נמוכה יותר, יש להם מספר ילדים גדול יותר, ושיעור הנשואים בקרבם הוא גבוה יותר; מצבם הבריאותי של הגברים הערבים הוא רע יותר משל הגברים היהודים, ומצב זה משפיע על שיעורי התעסוקה; הגברים הערבים מתגוררים בעיקר ביישובים קטנים בעוד שרוב הגברים היהודים מתגוררים בערים גדולות ובינוניות; הגברים הערבים מרוכזים בעיקר במשלחי-יד הדורשים מיומנויות נמוכות, והם נוטים לפרוש משוק העבודה בגילים 45-40, כ-20 שנים לפני עמיתיהם היהודים; בשתי הקבוצות, ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר שיעור הפרישה הוא נמוך יותר, אך בקרב חסרי השכלה שיעורי הפרישה של ערבים הם גבוהים יותר; עלייה במספר הילדים במשפחה גורמת להפחתת ההשתתפות בשוק העבודה ולפיכך להגדלת שיעורי העוני. רמת השכלה כשלעצמה אינה מנבאת עוני.

(תעסוקה; שוק העבודה; גברים; ערביי ישראל; משלחי-יד; רמת השכלה; פרישה לגמלאות; עוני)

157 הנדלס, שוקי:
ביקוש לעובדים בעסקים בבעלות ערבים: סיכום מדדים עיקריים, שנים 2014-2011
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 24 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

סקר המעסיקים בעסקים שבבעלות ערבים הוא סקר שנועד לספק מידע על הביקושים ומצב התעסוקה במשלחי-היד השונים בעסקים, בענפי המשק השונים ובאזורים השונים בארץ. סקר זה נעשה במקביל לסקר העסקים הכללי במגזר העסקי (שכולל אף הוא עסקים רבים בבעלות ערבית) של מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה. אוכלוסיית הסקר כוללת כ-25,000 עסקים (לא נכללים עסקים במזרח ירושלים) ובמדגם הסקר נכללים כ-900 עסקים הנבדקים אחת לרבעון. הסקר החל ברבעון הראשון של 2011, באמצעות ראיונות עם בעלי עסקים ומנהלים. בין הממצאים: הביקוש לעובדים במגזר העסקי בעסקים שבבעלות ערבים, במונחי משרות פנויות, עמד בממוצע רב-שנתי ב-2014-2011 על 9,200 בממוצע יומי; בהתפלגות לפי ענפי המשק, הביקוש הרב ביותר לעובדים, בממוצע רב-שנתי, היה בענפי הבנייה - 4,800 (52% מכלל הביקוש לעובדים בשנים אלו); בהתפלגות לפי משלחי-יד, הביקוש הרב ביותר לעובדים, בממוצע יומי ב-2014-2011, היה למקצועות הבניין (3,617 עובדים), לעובדים מקצועיים בתעשייה (1,843 עובדים) ולעובדים בלתי-מקצועיים (1,411 עובדים); מספר העובדים שנקלטו לעבודה בממוצע חודשי על-ידי מעסיקים ערבים ב-2014-2011 היה כ-3,500, ומספר העובדים שנפלטו היה כ-4,500; מאזן התעסוקה (מספר האיושים פחות מספר הפליטות) היה שלילי לאורך כל התקופה שנבדקה.

(שוק העבודה; תעסוקה; עובדים מהמגזר הערבי; מעסיקים; תחלופת עובדים; משלחי-יד)

158 קריל, זאב; גבע, אסף; אלוני, צליל:
לא כל התארים נולדו שווים: בחינת הפרמיה בשכר מרכישת השכלה גבוהה, כפונקציה של תחום הלימוד
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2016, 52 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.mof.gov.il.

אחת הבחירות הכלכליות החשובות בעת רכישת השכלה היא הבחירה בתחום הלימוד. לבחירה זו יש השפעה על הכישורים הנרכשים במהלך הלימודים, על הענף ומשלח-היד בעת ההשתלבות בשוק העבודה וכפועל יוצא על השכר הפוטנציאלי. בעבודה זו נבחנה השפעת בחירת תחום הלימוד באקדמיה על השכר. העבודה התבססה על קובץ נתונים ייחודי שהוכן בסיועה של הלמ"ס. הקובץ כולל נתונים על ציוני המבחן הפסיכומטרי וציוני הבגרות (מספר יחידות לימוד וציון בכל מקצוע) של הפרטים (אם נבחנו), משתנים חברתיים-כלכליים (כגון השכלת הורים) ואת השכר שקיבלו ב-2014-2011 (על-פי קבצי מס הכנסה ונתוני פרט ממרשם האוכלוסין וממפקדי האוכלוסין של 1995 ו-2008) בעבור ילידי 1985-1975. בין הממצאים: כ-303,000 (32%) היו בעלי תואר ראשון לפחות; ב-2014 עמד הפער בשכר הממוצע בין בוגר תואר ראשון במדעי הרוח (10,284 ש"ח) לבין מי שאינו בעל תואר (7,538 ש"ח) על כ-36%; הפער בין בוגר תואר ראשון במדעי המחשב (24,822 ש"ח) לבין בוגר תואר ראשון במדעי הרוח עמד על 141%; ברוב תחומי הלימוד שכרם של בוגרי אוניברסיטאות היה הגבוה ביותר, של בוגרי מכללות מתוקצבות הנמוך ביותר ושל בוגרי מכללות לא-מתוקצבות באמצע; הכנסתם השנתית הממוצעת של הורים לבוגרי תואר ראשון במדעי הרוח היתה כ-250,000 ש"ח לעומת כ-98,000 ש"ח בקרב הורים של מי שאינו בעל תואר. רפואה, מדעי המחשב והנדסה הם שלושת תחומי הלימוד שבוגריהם הם בעלי השכר הגבוה ביותר.

(תארים אקדמיים; משלחי-יד; שכר; מיצב חברתי-כלכלי; בחינות בגרות; בחינה פסיכוטכנית; רמת השכלה)

159 סלובודניצקי, טטיאנה; דרוקר, לב; גבע, אסף:
תרומת חברות רב לאומיות לפריון העבודה בישראל
אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, ירושלים 2016, 23 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.mof.gov.il.

במחקר זה נבחנה השפעת חברות רב-לאומיות על פריון העבודה בישראל, וזאת בהיבטים של יצירת משרות עם פריון עבודה גבוה והגדלת ההון האנושי של המועסקים. המחקר התבסס על מאגר נתונים ייעודי שנבנה בהסתמך על קבצי מידע של רשות המסים. למאגר נבחרו 450 החברות הגדולות ביותר שהיו פעילות בישראל ב-2010 (לפי גובה הפדיון ולפי מצבת העובדים). לאחר מכן, אותרו נתוני השכירים שעבדו בחברות אלו ב-2006-2005, ונבנה קובץ שהכיל מידע על אותם שכירים ב-2010-2005 (החברה שבה עבדו (בכל שנה), רמת השכר ומשתנים סוציו-דמוגרפיים). בהמשך, צומצם המדגם רק לשכירים שעבדו בחברות רב-לאומיות (לפי המדינה שבה הוקמה החברה ולא לפי נתח הבעלות הזרה). בעבור כל חברה רב-לאומית חושבה ה"פופולריות" שלה באמצעות Google Trend. בין הממצאים: לניסיון העבודה בחברה רב-לאומית ממוצעת נמצאה תרומה חיובית לפריון העבודה בשיעור של 1.3%, ובמקביל, חברה רב-לאומית ממוצעת שילמה שכר גבוה יותר לעובדיה, בשיעור של 8.4%; התרומה לפריון היתה גבוהה באופן משמעותי כשמדובר היה בחברה רב-לאומית גדולה ומוכרת (במונחי מספר עובדים ופופולריות לפי מדד ה-Google trends) – תרומה לשכר העובד ב-9.7% ולפרמיית השכר ב- 13.6%.

(חברות עסקיות; כוח-אדם; גלובליזציה; פריון עבודה; שכר; תעשייה עתירת-ידע)

160 שרף, אבנר:
פשיטת רגל ופירוק תאגיד: תשלומי גמלאות וגביית חובות, 2015
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 281 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2016, 36 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע גם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום שנתי זה מוצג מידע מקיף על תשלומי הענף לזכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד ל-2015 וכן נתונים מרכזיים בהשוואה לשנים קודמות - חובות בדמי ביטוח של מעסיקים בכינוס נכסים ופשיטות רגל (פש"ר) וגבייתם. במסגרת הפרסום מוצגים מאפיינים שונים של המעסיקים והעובדים המטופלים בענף לפי ענף כלכלי. כמו כן, מוצגים נתונים על שינויים ביתרות חוב בדמי ביטוח של המעסיקים בכינוס נכסים ובפשיטות רגל. בין הממצאים: ב-2015 התקבלו לטיפול ענף זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד 625 תיקי מעסיקים בפירוק, שבהם הוגשו תביעות עובדים וקופות גמל - ירידה של 1.5% לעומת 2014; ב-2015 אושרו 10,804 תביעות עובדים ושולמו 364.4 מיליוני ש"ח לעובדים ולקופות גמל; מהתפלגות התביעות החדשות של עובדים שאושרו בחמש השנים האחרונות (2015-2011) לפי ענף כלכלי עולה, כי 51.7% מהן היו בענפי שירותים, 24.2% בענף המסחר ו-13.3% בתעשייה וחרושת; מנתונים על טיפול ב-4,494 מעסיקים בפירוק/פש"ר ב-2015-2006 עולה, כי סך החוב המקורי היה 2,346 מיליוני ש"ח, מתוכם חושב 43.3% חוב בדין קדימה (חובות שניתנה להם עדיפות על פני חובות אחרים). במהלך השנים נגבו מהמפרקים 125.4 מיליוני ש"ח, שהם 12.3% מסך החוב בדין קדימה בשנים אלו. ב-2015 נוספו 5,581 מעסיקים חדשים שהחלו בתהליך כינוס נכסים ופש"ר, ובסוף השנה היו 15,415 מעסיקים בכינוס נכסים ופש"ר (94% מהם היו לא-פעילים, כלומר מוצו לגביהם כל ההליכים לגביית חובות). ל-353 מעסיקים היתה יתרת חוב של יותר ממיליון ₪.
(מעסיקים; פשיטת רגל; חברות עסקיות; חובות; גמלאות

161 הנדלס, שוקי:
תעסוקת ערבים ממזרח ירושלים במערב העיר ובמזרחה: סקר מעסיקים
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 66 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי שני סקרי מעסיקים על תעסוקת ערבים המתגוררים במזרח ירושלים ועובדים בעסקים במערב העיר ובמזרחה, ועל צרכי כוח האדם בשני חלקי העיר. הסקרים "סקר עסקים בבעלות יהודים בירושלים המערבית" ו"סקר עסקים בבעלות ערבים בירושלים המזרחית" נעשו באמצעות ראיונות טלפוניים. המדגם במערב העיר כלל 500 עסקים ובמזרחה 428 עסקים. מטרותיהם של סקרים אלו היו: מיפוי תעסוקת עובדים ממזרח ירושלים בעסקים בשני חלקי העיר; ניסוח הערכות לגבי הצרכים התעסוקתיים של עסקים בשני חלקי העיר; איתור חסמים להעסקת עובדים בשני חלקי העיר; בדיקת הפתרונות התעסוקתיים לעובדים ערבים ממזרח ירושלים במערב העיר ובמזרחה. בין הממצאים: במערב ירושלים הועסקו כ-22,000 עובדים ערבים המתגוררים במזרח העיר; עובדים אלו היוו כ-14% מהמועסקים במערב העיר; כ-30% מהעסקים במערב העיר העסיקו עובדים ערבים ממזרח העיר ובמיוחד עסקים שבהם 50 עובדים ומעלה (58%); במזרח העיר הועסקו כ-23,000 עובדים ערבים המתגוררים בה; עובדים אלו היוו כ-51% מהמועסקים במזרח העיר; 38% מהשכירים שעזבו את העבודה במזרח העיר עברו לעבוד במערב העיר (בקרב 71% מהם השכר היה הסיבה העיקרית למעבר). 53% מהעסקים במזרח העיר דיווחו על תחרות רבה עם עסקים במערב העיר, 18% דיווחו על תחרות בינונית או מעטה ו-29% דיווחו שהם לא מתחרים עם עסקים במערב העיר.

(שוק העבודה; ירושלים; עובדים מהמגזר הערבי; מעסיקים; משלחי-יד)

162 אלפסי-הנלי, מיכל:
העסקת עובדים עם מוגבלות במגזר העסקי: ממצאי סקר מיוחד, 2016
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 32 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי סקר שנערך ביוני-אוגוסט 2016 בקרב מדגם של 575 עסקים, ובו נבדק שיעור העסקים במגזר העסקי המשלבים עובדים עם מוגבלויות. זאת, כדי ללמוד על מאפייניהם, עמדותיהם, קשייהם וצורכיהם. בדו"ח נוסף, שייצא בהמשך, יוצגו ממצאי הסקר לגבי מידת עמידתם של העסקים בצו ההרחבה אשר נחתם בספטמבר 2014 על ידי שר הכלכלה, המחייב מעסיקים מעל 100 עובדים לשלב בעסק עובדים עם מוגבלות בשיעור של לפחות 2% מהעובדים עד סוף אוקטובר 2015 ולפחות 3% עד סוף אוקטובר 2016. בין הממצאים: כ-40% מהמעסיקים דיווחו שהם מעסיקים עובדים עם מוגבלות - כ-7.4 עובדים בממוצע לעסק; כ-10.4% מהמעסיקים שאינם מעסיקים כיום עובדים עם מוגבלות דיווחו שהם העסיקו עובדים כאלו ב-5 השנים האחרונות; כ-25.5% מהמעסיקים המשלבים עובדים עם מוגבלות ציינו שהעסקתם משתלמת במידה רבה או רבה מאוד לעסק, ולעומתם כ-21% ציינו שההעסקה של העובדים עם המוגבלות אינה משתלמת לעסק כלל; כ-34% מהמעסיקים המשלבים עובדים עם מוגבלות בעסק ציינו שהם מעוניינים להגדיל את מספר העובדים עם מוגבלויות במצבת כוח-האדם של העסק.

(שוק העבודה; חברות עסקיות; מוגבלויות; תעסוקה; חוקים)

163 אלפסי-הנלי, מיכל:
השתתפותם של הורים לילדים עם מוגבלות בשוק העבודה: מאפיינים וחסמים
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה, ירושלים 2016, 43 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי סקר שביצע מינהל מחקר וכלכלה בשיתוף עמותת "קשר" (ארגון קשר - הבית של המשפחות המיוחדות) בקרב הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, כדי ללמוד על מאפייניהם, קשייהם, צורכיהם מהמדינה והשלכות ההורות לילד עם צרכים מיוחדים על תפקודם בשוק העבודה. הסקר נערך ביוני-ספטמבר 2014 בקרב חברי הארגון (1,190 שאלונים). הדו"ח מחולק ל-4 פרקים, כדלקמן: מאפייני התעסוקה של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים; השפעת ההורות לילד/ה עם צרכים מיוחדים על התפקוד בשוק העבודה; חסמים למיצוי יכולות בשוק העבודה; הורים שאינם עובדים כיום. בין הממצאים: במשפחות שבהן חי ילד עם מוגבלות, היקף העבודה של האבות היה 9 שעות בממוצע ליום (אימהות - 7.2 שעות) במשך 5.3 ימים בשבוע (אימהות - 4.8 ימים); הורים לילדים עם מוגבלות נאלצו להיעדר מהעבודה 8.2 ימים בממוצע לחודש לצורכי הטיפול בילד (לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין אימהות לאבות בהקשר זה); חמשת החסמים אשר דורגו במקומות הגבוהים ביותר בקרב ההורים העובדים היו: "היעדר תמריצים למעסיקים שיעודדו הורים לילדים עם צרכים מיוחדים לשוב אל שוק העבודה", "חוסר אפשרות לעבוד במשרה מלאה", "היעדרויות מרובות לצורכי הטיפול בילד", "היעדר מידע על זכויות" ו-"חוסר אפשרות לשלב עבודה מהבית"; שיעור עזיבת מקום העבודה בשל הליך אבחון וצורכי הטיפול בילד היה 46.6% בקרב אימהות ו-25% בקרב אבות.

(ילדים; מוגבלויות; הורים; שוק העבודה; תעסוקה; היעדרות מעבודה)

164 גרינשטיין, מירב:
העובדים בענפי ובמשלחי יד בתחום ה ICT במשק הישראלי, 2013
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 37 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

מינהל מחקר וכלכלה שבמשרד הכלכלה והתעשייה עוקב באופן שוטף אחרי המאפיינים והמגמות בכוח העבודה בישראל. חלק מהשינויים המשמעותיים שחלו בעשורים האחרונים נבע מההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות ובעקבותיהן מהגידול בעובדים במשלחי-יד בתחום ה-ICT (Information and Communications Technology). בפרסום הנוכחי מוצגת תמונת מצב של מאפייני עובדי ה-ICT, תוך השוואה בין יהודים לערבים ובין גברים לנשים בכל מגזר. הפרסום מתבסס על עיבודים מיוחדים שערך מינהל מחקר וכלכלה מתוך קובץ סקר כוח-אדם של הלמ"ס לשנת 2013. הגדרת ענפי ה-ICT  ומשלחי-היד בענפים אלה מתבססת על הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011. בין הממצאים: ב-2013 היו מועסקים בענפי ה-ICT כ-284,500 עובדים; כ-184,400 מהמועסקים היו גברים וכ-100,000 היו נשים; כ-5,600 מהמועסקים היו ערבים, ובהם כ-4,000 גברים וכ-1,700 נשים; 95.9% מהמועסקים היו שכירים; 55.1% מהמועסקים היו אקדמאיים (55.6% מהיהודים ו-43.9% מהערבים); 38.8% מהמועסקים היו בגילים 34-18 (47.2% מהנשים ו-34.3% מהגברים); 57% מהמועסקים התגוררו במחוזות תל-אביב והמרכז (58.3% מהיהודים ו-13.4% מהערבים).

(שוק העבודה; תעסוקה; משלחי-יד; היי-טק; תעשייה עתירת-ידע; מחשבים)

165 איצקוביץ, יריב; היילבורן, סיביל:
הצקות והתעמרות במקום העבודה 2016
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 27 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

בסקר זה נבדקו שלושה היבטים של הצקות והתעמרות במקום העבודה: הצקות בנוגע לעבודה עצמה, הצקות הנוגעות אישית לעובד או לאיכות עבודתו ואיומים פיזיים. הסקר נערך טלפונית באוגוסט-אוקטובר 2015 בקרב מדגם של 886 עובדים ועובדות בשוק העבודה בישראל. בין הממצאים: השכיחות הממוצעת של כלל התופעות עמדה על 13.46%, לעומת כ-30% במחקרים דומים שנערכו בישראל ובעולם; 5.26% מהמשיבים דיווחו שהם סבלו מהצקות ברמה גבוהה, בדומה לממצאי מחקרים דומים; מקור ההצקה ברוב המקרים היה המנהל; רוב ההצקות היו בארגוני מגזר שלישי, ארגוני בריאות ומשרדי ממשלה; יותר משליש מהמשיבים דיווחו שהם חוו הצקה כלשהי במהלך הקריירה שלהם; צעירים עד גיל 34 דיווחו על הצקות יותר מאשר מבוגרים מגיל 35 ומעלה; עובדים שחוו התעמרות, בהשוואה לעובדים שלא חוו התעמרות, נעדרו יותר מהעבודה והיו פחות מרוצים מהחיים באופן כללי.

(אקלים ארגוני; יחסים בין-אישיים; מנהלים; יחסי עובד - מעביד)

י"ג. רמת ​חיים, רווחה וסעד​

 פרסומים

166 הכנסות והוצאות משק הבית: נתונים מסקר הוצאות משק הבית 2014 - סיכומים כלליים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1644, ירושלים 2016 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

סקר הוצאות משק-הבית לשנת 2014 הקיף מדגם של 8,465 משקי-בית מ-245 יישובים, עירוניים וכפריים, המייצגים כ-2,372,000 מיליון משקי-בית באוכלוסייה. בין הממצאים לשנת 2014: ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש למשק-בית, מכל מקורות ההכנסה (עבודה, הון, קצבאות ותמיכות) הגיעה ל-18,329₪ (ההכנסה הכספית החציונית ברוטו היתה 13,861 ₪, וההכנסה נטו היתה 15,149 ₪); ההוצאה הממוצעת לתצרוכת, הכוללת את אומדן ההוצאה על שירותי דיור, הסתכמה ב-15,053 ₪ לחודש (ההוצאה הכספית הממוצעת לחודש היתה 12,023 ₪); במשקי-בית שהגדירו את עצמם חילוניים ההכנסות היו הגבוהות ביותר ומספר הנפשות במשק-הבית היה הנמוך ביותר; ההוצאה של משק-בית ממוצע עבור דיור היתה 24.5% מסל התצרוכת, ההוצאה עבור תחבורה ותקשורת היתה 19.8% מסל התצרוכת וההוצאה עבור מזון היתה 16.2% מסל התצרוכת; אחוז ההוצאה עבור דיור עלה בהדרגה במשך השנים – עלייה של 2.4% משנת 1997 עד שנת 2014, ואחוז ההוצאה עבור בריאות בשנים אלו עלה ב-2.1%; ההבדל הגדול ביותר בתצרוכת בין חמישון ההכנסה העליון לבין חמישון ההכנסה התחתון היה בהוצאה עבור תחבורה ותקשורת – 5,571 ₪ בחודש בממוצע בחמישון העליון לעומת 1,339 ₪ בחמישון התחתום (פי 4.2).

(משקי-בית; הכנסה; הוצאות משפחה; צריכה; מוצרים בני-קיימה; דיור; מזון; תרבות; בידור; חופשה; תחבורה; תקשורת; שירותי בריאות; שירותי חינוך; קצבאות; פנסיה; מסים; שכר; שכר דירה)

167 המוסד לביטוח לאומי - דוח שנתי, 2015
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2016, 333 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

פרסום שנתי זה נפתח בהצגת תרשימים על מאפייני פעילויותיו של המוסד לביטוח לאומי. לאחר מכן מוצגים חמשת הפרקים העיקריים של הפרסום: 1) המדיניות החברתית ומגמות ההתפתחות של הביטוח הלאומי (היקף התשלומים, סוגי הגמלאות, גביית דמי ביטוח מהציבור והמקורות למימון הגמלאות, אתגרים לעתיד ועוד); 2) רווחה, עוני ופערים חברתיים (המצב החברתי בישראל בהשוואה בין-לאומית; ממצאים עיקריים על העוני ואי-השוויון ב-2013 ועוני מצד ההוצאות); 3) פעילות ומגמות בתחומי הגמלאות (הבטחת הכנסה, ביטוח זיקנה ושאירים, ביטוח סיעוד, ביטוח ילדים, ביטוח אמהות, ביטוח נכות כללית, ביטוח נפגעי עבודה ועוד); 4) פעילות ומגמות בתחום הגבייה (גביית דמי ביטוח לאומי; גבייה למערכת הבריאות; חלוקת נטל התשלום של דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות; אוכלוסיות מיוחדות המוגדרות כשכירים ועוד); 5) קרנות המוסד לביטוח לאומי ונושאים נוספים (קרנות המוסד למען הקהילה, קרן המחקרים וחדר המחקר). בסוף הפרסום מובאים ארבעה נספחים: פרסומים (תמציות של פרסומי המוסד לביטוח לאומי); לוחות ענפי הביטוח; מדידת העוני ומקורות הנתונים; לוחות בנושא העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות.

(המוסד לביטוח לאומי; שנתונים [פרסומים]; גמלאות; הבטחת הכנסה; התחלקות ההכנסות; עוני; ילדים; קשישים; אמהות; משפחות ברוכות-ילדים; משפחות חד-הוריות; דמי אבטלה; דמי מזונות; סיעוד; נכות; שיקום; נפגעי תאונות עבודה; נפגעי פעולות איבה; ביטוח בריאות ממלכתי; שירותים; מדיניות חברתית; קצבאות; תשלומי העברה; עובדים זרים; שכר; פשיטת רגל; ביטחון תזונתי; יתומים)

168 ממדי העוני והפערים החברתיים: דוח שנתי - 2015
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, ירושלים 2016, 82 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים ממצאים על ממדי העוני ואי-השוויון בהתחלקות ההכנסות ב-2015, המתבססים על נתונים מתוך סקר הוצאות משקי-הבית של הלמ"ס ועל עיבודים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי. בין הממצאים: ב-2015 עמדה תחולת העוני של משפחות על 19.1% (18.8% ב-2014), תחולת העוני של נפשות עמדה על 21.7% (22%), ותחולת העוני של ילדים עמדה על 30% (31%); ב-2015 היו בישראל 460,800 משפחות עניות (444,900 ב-2014), שבהן חיו 1,712,900 נפשות (1,709,300), ובתוכן 764,200 ילדים (776,500); תחולת העוני בקרב קשישים היתה 21.7% (23.1%); תחולת העוני של משפחות עובדות עם מפרנס אחד עלתה ל-25.9% (25.4%) ושל משפחות עם שני מפרנסים נותרה ללא שינוי - 5.6%; תחולת העוני של ערבים עלתה ל-53.3% (52.6%), ואילו תחולת העוני של חרדים ירדה ל-48.7% (54.3%); ישראל עומדת בראש סולם העוני ואי השוויון בהשוואה למדינות ה-OECD.

(עוני; הכנסה; התחלקות ההכנסות; משפחות במצוקה; קצבאות; קשישים; משפחות חד-הוריות)

169 אסיסקוביץ, שרון:
היבטים בביטוח סיעוד: 2015
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 285 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2017, 54 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

בסקירה זו מוצגים מאפייני כלל הזכאים לגמלת סיעוד ב-2015, הזכאים החדשים והזכאים שנגרעו בשנה זו לפי מאפיינים שונים: רמת הגמלה, מין, גיל, מצב כלכלי, ותק בארץ ועוד. הסקירה מחולקת ל-8 פרקים, העוסקים בנושאים הבאים: ביטוח סיעוד - רקע כללי ועקרונות החוק (השירותים בגמלת סיעוד, רמות הגמלה ותנאי הזכאות); גמלת סיעוד בעשור האחרון (מספר הזכאים, ההוצאה ומקורות המימון); הזכאים לגמלת סיעוד והקשישים בישראל - 2015; כלל הזכאים, זכאים חדשים וזכאים שנגרעו - 2015 (נשים לעומת גברים, גיל, רמות הגמלה, ותק בישראל, היתר להעסקת מטפל/ת זר/ה, מצב כלכלי ומאפייני הזכאים שנגרעו ב-2015); שינויים במבחני התלות; מטפלות ישראליות; חברות הסיעוד. בין הממצאים: בדצמבר 2015 כ-161,200 נשים וגברים מעל גיל הפרישה קיבלו גמלת סיעוד; ההוצאה השנתית על גמלאות סיעוד הגיעה ב-2015 לכ-5.3 מיליארדי ₪; בין 2006 ל-2015 גדל מספר הזכאים החודשי הממוצע בשליש (מכ-120,000 לכ-160,000), וההוצאה לגמלאות גדלה בכ-6.5% מדי שנה (בכ-76.2% בסך הכל); כ-16.1% מהנשים ומהגברים שמעל גיל הפרישה קיבלו גמלת סיעוד ב-2015; כ-69% מהזכאים היו נשים; בדצמבר 2015 היו כ-79,200 מטפלות/ים ישראליות/ים שהעניקו טיפול בית סיעודי לזכאים; 116 חברות סיעוד סיפקו שירותי טיפול בבית, רובן חברות פרטיות והיתר מלכ"רים.

(קשישים מוגבלים; טיפול בית סיעודי; ביטוח סיעוד; שירותים סיעודיים)

170 אלפסי-הנלי, מיכל:
רווחת האוכלוסייה בישראל - מה מצבם של אנשים עם מוגבלות ביחס לאוכלוסיה ללא מוגבלות?: אוגדן נתונים
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 42 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

אוגדן זה נועד להציג באופן מקיף את השוני ברמת הרווחה הכלכלית ואיכות החיים של אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בהשוואה לאוכלוסייה ללא מוגבלות ותוך התייחסות לחומרת המגבלה. נבחנו ממדי עוני, תחושות של עוני, קשיים במימון הוצאות שונות, רווחה נפשית, מאפייני דיור, קשרים חברתיים, יציאה לחופשות ועוד. כן מוצג באוגדן הקשר שבין המצב התעסוקתי של האדם עם המוגבלות לבין מדדים שונים של רווחה נפשית וכלכלית. האוגדן מתבסס על נתוני הסקר החברתי לשנת 2013 של הלמ"ס, שעסק, בין היתר, ברווחת האוכלוסייה שגילי העבודה העיקריים (64-20 שנים). בין הממצאים: ב-2013 מנתה אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בגילי 64-20 כ-868,000 נפש, המהווים כ-20.6% מאוכלוסיית ישראל בגילים אלו; 56.9% מהאנשים עם מוגבלות היו מועסקים לעומת 78% מהאנשים באוכלוסייה ללא מוגבלות; רווחתה של אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות (ובמיוחד אנשים עם מוגבלות חמורה) נמצאה נמוכה יותר מזו של האוכלוסייה ללא מוגבלות בכל המדדים שנבחנו.

(מוגבלויות; רווחה רגשית; תעסוקה; הכנסה; הוצאות משפחה; דיור; עוני; בדידות; רשתות חברתיות)

171 אלפסי-הנלי, מיכל:
בדואים עם מוגבלות בדרום הארץ: גודל האוכלוסייה, מאפייני רקע ותעסוקה
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה, ירושלים 2016, 22 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

אוכלוסיית הבדואים בישראל מתאפיינת בשיעורים גבוהים של עוני, רמת השתכרות נמוכה ורמת לימודים נמוכה, ונוסף על כך, היא גם מתאפיינת בשיעורים גבוהים של מוגבלויות. בסקירה הנוכחית מוצגים נתונים סטטיסטיים על בעלי מוגבלויות בקרב אוכלוסיית הבדואים בישראל. בין הממצאים: כל היישובים הבדואיים מדורגים באשכולות הנמוכים ביותר (2-1) בדירוג החברתי-כלכלי של הלמ"ס; אוכלוסיית הערבים הבדואים בנגב מנתה בסוף 2014 כ-232,000 נפש; שיעורי המוגבלות הם 22.4% (9.1% בקרב ילדים) לעומת 20.6% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית (8.3% בקרב ילדים ערבים) וכ-16.4% בקרב יהודים (7.6% בקרב ילדים יהודים); המוגבלויות הבולטות באוכלוסייה הבדואית בנגב הן דיבור ושמיעה - 23.8% (7.2% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בישראל), מוגבלות מוטורית - 29.3% (35.2% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית) ומוגבלות נפשית או נפשית ומוטורית - 20% (13.1% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית); 68% מבעלי המוגבלות הבדואים הן נשים, בעוד ששיעורן בקרב האוכלוסייה ללא מוגבלות הוא 44.7%; שיעור הפרודים / גרושים / אלמנים בעלי מוגבלות עומד על כ-23% לעומת כ-9% בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום ללא מוגבלות; ממוצע מספר שנות הלימוד של בעלי מוגבלות בדואים בני 64-20 בדרום הארץ עמד על 9.9 ב-2014, בדומה לכלל האוכלוסייה הערבית עם מוגבלות ונמוך מאשר באוכלוסייה היהודית עם מוגבלות - 14.1; שיעור המועסקים בקרב בעלי מוגבלות בדואים בני 64-20 ב-2014 עמד על 13.6%, לעומת 29.6% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית ו-65% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית.

(נגב; בדואים; מוגבלויות; מיצב חברתי-כלכלי; רמת השכלה; תעסוקה; הכנסה)

172 וסרשטיין, שנטל:
מקבלי גמלאות ילדים בשנת 2015
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 284 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2016, 178 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.ill.

בפרסום זה מוצגים נתונים סטטיסטיים לשנת 2015 בהשוואה לשנים קודמות על משפחות שקיבלו גמלאות למשפחות עם ילדים: קצבאות ילדים, מענק לימודים ותוספת משפחה. לגבי כל גמלה מפורטים הנתונים מוצגים לפי חתכים שונים: צורת יישוב, גיל, גודל משפחה וכו'. בחלק הראשון של הפרסום מוצגת סקירה היסטורית של התפתחות גמלאות המשפחה מאז החלתן בחוק ב-1959 עד היום; לאחר מכן מובא סיכום של הנתונים הסטטיסטיים העיקריים בנוגע לכל גמלה בנפרד וכן מוצגות השוואות בין-לאומיות, ובחלק השלישי מוצגים הלוחות הסטטיסטיים. בין הממצאים: ב-2015 קיבלו כ-1.128 מיליון משפחות קצבאות ילדים בגין כ-2.7 מיליון ילדים (מספר הילדים הזכאים לקצבה עלה בכ-1.8% בממוצע בכל שנה בחמש השנים האחרונות); חלקן של המשפחות עם שלושה וארבעה ילדים גדל בהתמדה בחמש השנים האחרונות, מ-29.3% ב-2011 ל-30.3% ב-2015; ב-2015 הגיע מספר המשפחות שקיבלו מענק לימודים לכ-78 אלף (כ-7% מכלל המשפחות עם ילדים בישראל), ומתוכן כ-72% משפחות היו משפחות חד-הוריות והיתר היו משפחות ברוכות ילדים; כ-23.4 אלף משפחות קיבלו ב-2015 תוספת משפחה, וכ-60% מהן היו משפחות עם ארבעה ילדים ומעלה; בכ-8.3% מהמשפחות בישראל היו ב-2015 חמישה ילדים ומעלה (עד גיל 18).

(קצבאות ילדים; משפחות חד-הוריות; משפחות ברוכות ילדים; יישובים)

173 מוסק, עתליה; כהן, אילה:
שמ"ש - שיקום משפחתי שלם עבור משפחות לילדים עם מוגבלות
אגף הקרנות - קרן מפעלים מיוחדים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 164 בסדרת "מפעלים מיוחדים", ירושלים 2016, 130 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

שמ"ש (שיקום משפחתי שלם) למשפחות לילדים עם מוגבלויות, היא תכנית התערבות של הורים ולמען הורים לילדים עם מוגבלות, המתמקדת בחיזוק ההורות והתא המשפחתי. התכנית נועדה לסייע למשפחות באמצעות יצירת הזדמנויות לשיתוף, תמיכה והעצמה. התכנית פעלה ב-2015-2011 בארבע ערים: ראש העין, אשקלון בקה אל גרבייה ורחובות. התכנית פעלה ב-3 רמות: רמת הפרט (ליווי אישי של ההורים על-ידי הורים שעברו הכשרה מתאימה); רמת הקבוצה (הרצאות וסדנאות להקניית דרכי התמודדות, מידע רלוונטי ושיפור התקשורת בין ההורים לבין אנשי המקצוע); רמת הקהילה (הובלת שינוי חברתי ומענים עבור המשפחות). בפרסום הנוכחי מתואר מחקר הערכה של התכנית, שנעשה בראש העין ובאשקלון. ההערכה התבססה על נתוני השנים 2014-2012. במחקר נבחנו תהליכי ביצוע ותוצאות, וכן נעשתה סקירת ספרות בנושא. נמצא, כי התכנית סייעה בפיתוח קבוצת מנהיגות של הורים מובילי שינוי וביצירת קבוצות דו-שיח ויחסי עבודה פוריים בין הורים לבין אנשי מקצוע. כמו כן, הביאה התכנית  לשיתופי פעולה בין ההורים לבין מוסדות ביישוב.

(מוגבלויות; ילדים; הורים; תכניות התערבות; סדנאות; העצמה)

174 לוי, דגנית; סבו-לאל, רחל:
הטמעת הנוהל לקיצור משך השהות של ילדים במרכזי החירום של משרד הרווחה והשירותים החברתיים
מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל, דו"ח מחקר מס' 16-727, ירושלים 2016, בשיתוף עם האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לילד ולנוער והאגף למחקר, תכנון והכשרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המכון: http://brookdaleheb.jdc.org.il.

11 מרכזי החירום שהוקמו בעבור ילדים בסיכון גבוה (זקוקים להגנה ולטיפול מידיים) מופעלים באחריות השירות לילד ולנוער, באגף לשירותים אישיים וחברתיים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. על-פי המדיניות הנוכחית של המשרד, הילדים מיועדים לשהות במרכז עד 3 חודשים (לשם הגנת הילד, אבחונו ומתן המלצה לגבי החזרתו הביתה או השמתו במסגרת חוץ-ביתית), ובמקרים מיוחדים ניתנת הארכה לתקופות קצרות נוספות. בפועל, משך הזמן הממוצע של שהיית הילדים במרכזים היה מעל 6 חודשים. בעקבות כך, פורסם בתחילת 2015 "נוהל משולב לקיצור משך שהיית ילדים במרכזי חירום". בפרסום הנוכחי נסקר אופן הטמעת הנוהל כשנה לאחר פרסומו. המחקר התבסס על מידע איכותני (ראיונות) ועל מידע כמותי (מידע מינהלי על משך השהייה של הילדים במרכזים ב-2010, 2013 ו-2015). נמצא, כי השהייה הממוצעת של הילדים היתה דומה מאוד בשנים שנבדקו, כ-6.5-6.2 חודשים. בסוף הפרסום מוצגות הצעות לשיפור הנוהל הקיים, להטמעתו, לייעול המעקב על משך שהיית הילדים במרכזים ועוד.

(שירותי רווחה; שיבוץ ילדים מחוץ לבית; אימוץ ילדים; התעללות בילדים; הזנחה; נהלים בארגונים)

175 פינטו, אופיר:
מקבלי גמלאות ניידות בשנת 2015
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 282 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2016, 34 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

בפרסום זה מוצגים מאפייניהם של מקבלי גמלאות ניידות ב-2015, תוך הבחנה בין המצטרפים החדשים בשנה זו לבין מי שהחלו לקבל את הגמלה בשנים קודמות. ההטבות הניתנות למוגבלים בניידות הן קצבה חודשית, הלוואה עומדת, קרן הלוואות, הלוואה לרכישה והתקנה של אביזרים ברכב לאביזרים מיוחדים והחזר הוצאות לרכישה והתקנת אביזרים ברכב פרטי. בין הממצאים: ב-2015 הסתכמה ההוצאה בעבור הסכם הניידות (הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד האוצר שנועד להסדיר את ההטבות הניתנות לנכים בעלי ליקויים ברגליים המגבילים אותם בניידות מחוץ לבית) ב-1.51 מיליארדי ₪ – 66% קצבאות חודשיות, 16% הלוואות עומדות, 10% מימון אביזרים לרכב, 7% קרן הלוואות ו-1% הוצאות אחרות; בדצמבר 2015 הגיע מספר מקבלי גמלת ניידות ל-38,628 איש; כשליש ממקבלי גמלאות הניידות לא היו בגיל העבודה (כשליש מהם היו ילדים והיתר קשישים), ולמרות זאת כ-69% ממקבלי הגמלה קיבלו גמלה נוספת מענף נכות, ו-2,268 איש נוספים היו זכאים לקצבת נכות מענף נפגעי עבודה; כ-80% מהמוגבלים בניידות היו זכאים לגמלה כבעלי רכב, ומתוכם כ-71% נהגו בעצמם; שיעור המוגבלים בניידות המקבלים קצבה לחסרי רכב נמצא גבוה בקרב המצטרפים החדשים לעומת הוותיקים (43% לעומת 19%); ב-2015 רכשו רכב חדש כ-5,700 מוגבלים בניידות (רובם החליפו רכב ישן בחדש), ו-17% מהם עשו זאת ללא תמיכה כספית מהמוסד לביטוח לאומי (בקרב המצטרפים החדשים – 40%).

(נכות; קצבאות נכות; אביזרי עזר [מוגבלים]; מימון)

176 פינטו, אופיר:
מקבלי קצבת נכות כללית בשנת 2015
מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 283 בסדרת "סקרים תקופתיים", ירושלים 2016, 42 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il.

ב-2015 היה מספר מקבלי קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי 231,165 איש בממוצע לחודש. בפרסום הנוכחי מוצגים מאפיינים דמוגרפיים, רפואיים ותעסוקתיים של מקבלי הקצבה ב-2015, ומוצגת השוואה בין מצטרפים חדשים לבין מקבלי קצבה וותיקים. בין הממצאים: כ-18.5% ממקבלי קצבת נכות היו בני 60 ומעלה, אך כ-75% מהם הצטרפו למערכת כשהיו צעירים יותר; לעומת זאת, על אף משקלם הקטן מבין כלל מקבלי הקצבה (פחות מ-2%), כ-12% מהמצטרפים החדשים היו בני 19-18; כ-34% ממקבלי קצבת נכות ב-2015 סבלו מבעיה נפשית כליקוי העיקרי, וכ-10% סבלו מפיגור שכלי כליקוי העיקרי; לכשליש מהמצטרפים החדשים למקבלי קצבת נכות לא היה ליקוי שהוגדר "דומיננטי" (ששיעור הנכות הרפואית בו הוא 25% או יותר); לכ-80% ממקבלי קצבת הנכות נקבעה דרגת אי-כושר השתכרות מלאה (בקרב המצטרפים החדשים - ל-74%); לכ-17% ממקבלי קצבת הנכות נקבעו אחוזי נכות רפואית של 100% ודרגת אי-כושר מלאה (בקרב המצטרפים החדשים - לכרבע); כ-90% ממקבלי קצבת הנכות נמצאו זכאים לקצבה לצמיתות (כ-49% מהמצטרפים החדשים).

(קצבאות; נכות; קצבאות נכות; בריאות גופנית; בריאות הנפש; פיגור שכלי; תעסוקה; מצב משפחתי)

177 מוסק, עתליה:
ציפור הנפש: מרכז פעילות והדרכה למשפחות המתמודדות עם מחלת נפש של ההורים
אגף הקרנות – קרן מפעלים מיוחדים, המוסד לביטוח לאומי, פרסום מס' 155, ירושלים 2014, 92 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המוסד: www.btl.gov.il.

התכנית "ציפור הנפש" היא תכנית שנועדה לסייע למשפחות שבהן לפחות אחד ההורים סובל מבעיה נפשית. אוכלוסיית נפגעי הנפש בישראל נאמדת בכ-3-2% מהאוכלוסייה, ושיעור ההורות בקרב נפגעי נפש הוא דומה לשיעור ההורות באוכלוסייה הכללית. מטרת התכנית היתה לעודד ולחזק את התפקוד ההורי, מתן מענה לצורכי הילדים ובניית רשת ביטחון קהילתית שתציע שירותים בעת שגרה ובעת משבר. התכנית פעלה בבאר-שבע ובכפר-סבא והיא כללה חונכות אימהות, קבוצות תקשורת הורה-ילד, חונכות ילדים באמצעות סטודנטים, ימי כיף ושיתוף בין ארגונים וצוותים. נמצא, כי ההשפעה של כל רכיב בתכנית היתה מוגבלת, אולם התכנית הוכיחה את עצמה כפורצת דרך מבחינת המודעות לצורך בטיפול בהורים המתמודדים עם מחלת נפש, והיא מהווה בסיס ליצירת שירותים נדרשים. נוצרו שיתופי פעולה בין השירותים בתחומי בריאות הנפש, השיקום והרווחה, ונאסף ידע לגבי צורכיהם של ההורים וילדיהם כדי שאפשר יהיה לפתח שירותים מתאימים.

(בריאות הנפש; יחסי הורים-ילדים; התמודדות; רווחה רגשית; שירותים חברתיים; תכניות התערבות)

178 אלפסי-הנלי, מיכל:
לקט נתונים אודות חרשים ולקויי שמיעה בישראל: פרסום מיוחד לכבוד יום החירש הבינלאומי שיחול ב-4/10/16
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 15 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

סקירה זו כוללת נתונים סטטיסטיים ומידע על גודל אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה בישראל ומאפייני תעסוקתה בהשוואה לאוכלוסייה ללא מוגבלות שמיעה. כן נסקרים נתונים של אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה בהשוואה לאוכלוסיית העיוורים וכבדי הראייה. נתוני הסקירה מבוססים על עיבודים מיוחדים שנערכו במינהל מחקר וכלכלה לסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2014 המתייחסים לבני 64-20 (גילי העבודה העיקריים). בין הממצאים: ל-9.4% מאוכלוסיית ישראל בגילים אלה (כ-408,000 נפש) היה קושי כלשהו בשמיעה, ולכ-66,000 מהם היה קושי רב בשמיעה; לחרשים ולבעלי קושי רב בשמיעה היו 13.4 שנות לימוד בממוצע לעומת 14.5 שנות לימוד בממוצע בקרב האוכלוסייה ללא מוגבלויות; 57.6% מהחרשים ומבעלי קושי רב בשמיעה היו מועסקים (33.2% בקרב העיוורים ובעלי קושי רב בראייה) לעומת 55.6% מכלל בעלי המוגבלויות ולעומת 77.9% מהאוכלוסייה ללא מוגבלויות; ממוצע השכר מעבודה (ברוטו לחודש) בקרב חרשים ובעלי קושי רב בשמיעה היה כ-9,300 ₪, לעומת כ-7,900 ₪ בקרב כלל בעלי המוגבלויות וכ-9,100 ₪ בקרב האוכלוסייה ללא מוגבלויות; 18% מהחרשים ובעלי קושי רב בשמיעה חשו בדידות לעיתים קרובות, לעומת 15.6% מכלל בעלי המוגבלויות ו-3.1% מהאוכלוסייה ללא מוגבלויות; 53% מהחרשים וכבדי השמיעה דיווחו שהם מתקשים בכיסוי הוצאות משק-הבית לעומת 56% מהאוכלוסייה עם מוגבלויות, 63.4% מהעיוורים וכבדי הראייה ו-36% מהאוכלוסייה ללא מוגבלויות.

(מוגבלויות; חירשות; ליקויי ראייה; תעסוקה; שכר; רמת השכלה; שביעות רצון; בדידות; עיוורון;

179 דו"ח העוני האלטרנטיבי, ישראל 2016
ארגון "לתת" - סיוע הומניטרי ישראלי, תל-אביב 2016, 126 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הארגון: www.latet.org.il.

דו"ח העוני האלטרנטיבי מתפרסם זו השנה ה-14, ומטרתו היא להמחיש את הפן האישי והפיזי של העוני והעניים בישראל, מעבר לנתונים הסטטיסטיים המתפרסמים על-ידי גופים ממשלתיים. הדו"ח הנוכחי, לשנת 2016, מתייחס לנתונים שנאספו באמצעות 4 מחקרים וסקרים ביולי-ספטמבר 2016: 1) מחקר נתמכי הסיוע- ניתוח מאפיינים ודרכי התמודדות בחייהם של אנשים החיים בעוני; 2) מגמות הסיוע בעמותות המזון - מחקר שנעשה בקרב עמותות הסיוע הפועלות בשיתוף עם ארגון "לתת", אשר נועד לבחון את מגמות העוני, הצרכים והתהליכים בשטח; 3) סקר תפיסות הציבור - סקר שנעשה בקרב הציבור הרחב, ומטרתו היא לבחון את תפיסות הציבור בנושאי עוני ופערים חברתיים בישראל; 4) מדד העוני הרב-ממדי - כלי למדידת העוני ועומקו בקרב הציבור הרחב. נוסף על כך, כולל הדו"ח הנוכחי מחקר עומק על המשפחות החד-הוריות בישראל, שהן קבוצה גדולה באוכלוסייה הסובלת משיעורי עוני גבוהים וממאפיינים וחסמים ייחודיים, המרכיבים ומשמרים את העוני.

(עוני; משפחות במצוקה; מזון; ביטחון תזונתי; מוצרים בני-קיימה; תרופות; טיפול רפואי; דיור; תעסוקה; אבטלה; בריאות; איכות חיים; פער חברתי; עמותות; ארגונים וולונטריים; מלכ"רים; מימון; ממשלה)

Ben David, Nissim; Halperin, Daphna; Kats, Ruth et al: 180
A Method for Estimating the Participation Rate of Elder Care
"Theoretical Economics Letters",No. 6 (2016), pp. 474-479. The article appears on the Journal's Website: http://www.scirp.org.

ב-2014 מנתה אוכלוסיית בני 65 ומעלה בישראל כ-870,000 נפש, שהם כ-10% מהאוכלוסייה הכללית. בעבודה שמדווח עליה במאמר זה נבדק, בהסתמך על נתוני שני הגלים הראשונים של סקר SHARE - ישראל (הגל הראשון - 2006-2005 והגל השני - 2010-2009), מהו שיעור בני ה-50 ומעלה המעניקים טיפול ללא תשלום לבני 50 ומעלה אחרים (הן אנשים הנמצאים בכוח העבודה והן אנשים שאינם בכוח העבודה). בין הממצאים: 18.22% מבני 50 ומעלה שימשו כמטפלים לבני 50 ומעלה אחרים - 16.8% מהגברים ו-18.88% מהנשים; 18.5% מהמטפלים היו בכוח העבודה ו-17.4% היו מחוץ לכוח העבודה; קיימת תחלופה גבוהה של המטפלים, במיוחד בקרב אלו שאינם בכוח העבודה (76.2% לעומת 63.4% בקרב אלה הנמצאים בכוח העבודה).

(מבוגרים; קשישים; טיפול בית סיעודי; תעסוקה; שוק העבודה)

Shrira, Amit: 181
Perceptions of Aging among Middle-Aged Offspring of Traumatized Parents: The Effects of Parental Holocaust-Related Communication and Secondary Traumatization
"Aging & Mental Health", 20: 1 (2016), pp. 65-73.

הורים שסבלו ממצוקה נפשית עלולים להעביר לצאצאיהם חרדות. חרדות אלו עלולות להגביר תפיסות שליליות לגבי תהליך ההזדקנות כאשר הצאצאים מגיעים לשלב זה. במחקר הנוכחי נבדקו תפיסותיהם של 450 צאצאים של ניצולי שואה (בני 67-50) בנוגע להזדקנות, ובמיוחד נבחנו דפוסי התקשורת עם ההורים בהקשר לשואה והשפעתם על מצוקתם של הצאצאים. 150 משתתפים נוספים שימשו קבוצת בקרה. באופן כללי, המשתתפים דיווחו על תהליך הזדקנות מוצלח, על חרדות מזיקנה וממוות ועל מצוקות שהתפתחו כתוצאה מהיחסים הקרובים והממושכים עם ההורים הניצולים. נמצאו שני דפוסי תקשורת מצד ההורים הניצולים: דפוס חודרני ודפוס אינפורמטיבי. צאצאים שדיווחו על דפוס תקשורת חודרני בנוגע לשואה תפסו את הזדקנותם באופן פחות מוצלח והיו חרדים יותר מזיקנה וממוות בהשוואה לקבוצת הבקרה. צאצאים שדיווחו על דפוס תקשורת אינפורמטיבי לא נבדלו מקבוצת הבקרה בתפיסת ההזדקנות. דפוס תקשורת הורית חודרני נמצא קשור לשיעור גבוה של טראומטיזציה משנית, שנמצאה קשורה לתפיסה פחות טובה של תהליך ההזדקנות.

(הזדקנות; ניצולי שואה, דור שני; יחסי הורים-ילדים; טראומה; תקשורת בינאישית)

Carmel, Sara; Ravels, Victoria H. et al: 182
Health, Coping and Subjective Well-Being: Results of a Longitudinal Study of Elderly Israelis
"Aging & Mental Health", published ahead of print.

במאמר זה מדווח על מחקר שמטרתו היתה לבחון מודל להבנת הגורמים המשפיעים על תחושת הרווחה הסובייקטיבית בקרב בני 75 ומעלה. במסגרת זו הוערכו ההשפעות היחסיות של בריאות ו/או תפקוד, משאבים אישיים, התנהגויות מתמודדות ושינויים החלים בגורמים אלה לאורך זמן. המחקר התבסס על מדגם אקראי של 1,216 בני 75 ומעלה ישראלים שרואיינו בביתם ועל ראיון עם 1,019 מהם שנה לאחר מכן. לאחר שנה חלק גדול מהמשתתפים דיווחו על ירידה במצבם הבריאותי והתפקודי ובמשאבים האישיים. נמצא, כי לירידה היתה השפעה ישירה על תחושת הרווחה וכי לירידה במצב הבריאותי / תפקודי היתה השפעה שלילית על המשאבים האישיים. (יעילות עצמית ותמיכה חברתית) ועל דפוסי ההתמודדות. מסקנת החוקרים היא, כי משאבים אישיים ושימוש מתאים בהתנהגויות מתמודדות מאפשרים לקשישים לשלוט בתחושת הרווחה שלהם גם במקרה של ירידה במצבם הבריאותי / תפקודי. נוסף על כך, התערבות מקצועית יכולה לסייע בחיזוק המשאבים האישיים ודפוסי ההתמודדות ובכך לחזק את תחושת הרווחה.

(קשישים; רווחה רגשית; בריאות גופנית; כושר קוגניטיבי; התנהגות מתמודדת)

Weinstein, Galit: 183
Childhood Conditions and Current Physical Performance Among Non-Institutionalized Individuals Aged 50+ in Israel
"European Journal of Ageing", Vol. 13: 4 (December 2016), pp. 335–347.

במחקרים קודמים נמצא קשר חיובי בין מצב חברתי-כלכלי רעוע בתקופת הילדות לבין מצב בריאותי רעוע בהווה. עם זאת, לא נחקר דיו הקשר לתפקוד גופני. בעבודה המתוארת במאמר זה נבדק הקשר שבין תפיסת מיצב חברתי-כלכלי רעוע בתקופת הילדות ומספר הספרים הנמצאים בבית לבין יכולת האחיזה ביד (grip) ופרק הזמן הנדרש לקימה מכיסא בהווה. העבודה התבססה על נתוני סקר SHARE-ישראל (Survey of Health, Ageing and Retirement) בנוגע לכ-2,300 בני 50 ומעלה (גיל ממוצע – 68). נמצא קשר חיובי בין מצב חברתי-כלכלי בתקופת הילדות ומספר ספרים רב בבית לבין יכולת אחיזת יד טובה וקימה טובה מהכיסא (הנבדקים התבקשו לקום מכיסא 5 פעמים ונמדד משך הזמן הכולל של הקימה), במיוחד בקרב נשים.

(קשישים; מיצב חברתי-כלכלי; בריאות גופנית)

184 גרינשטיין, מרים:
שינויים ברווחת האוכלוסייה בגילאי עבודה על פי תחושת העוני בשנים 2003 ו - 2013-אוגדן נתונים
מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה, ירושלים 2016, 43 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של המשרד: www.economy.gov.il.

בסקירה זו אופיינו ונותחו, באמצעות קובץ נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנים 2003 ו-2013, נתוניהם של מי שחשו שהם עניים בהשוואה למי שלא חשו כך ,וזאת בקרב האוכלוסייה שבגילי העבודה (64-20). במיוחד נבדקה מידת הוויתור על סיפוק צרכים הנדרשים לקיום היומיומי .כמו כן, נבחנו השינויים שחלו ב-2013-2003 בשיעורי תחושת העוני וביכולת להתמודד עם מילוי הצרכים השונים של האוכלוסייה שחשה ענייה. בין הממצאים: חלה עלייה במספר המשיבים החשים שהם עניים, מ-14.3% מהאוכלוסייה שבגילי העבודה ב-2003 ל-15.5% ב-2013; 46.3% מהחשים עניים ב-2013 וויתרו על מצרכי מזון בגלל קשיים כלכליים לעומת 7.2% מאלו שאינם חשים עניים; 31% מהחשים עניים ב-2013 וויתרו על טיפול רפואי בגלל קשיים כלכליים לעומת 6.5% מאלו שאינם חשים עניים; שיעור האנשים עם מוגבלות בקרב החשים עניים היה 33.1% לעומת 15.2% בקרב אלו שאינם חשים עניים; 43.5% מהחשים עניים דיווחו על בדידות לעומת 16.4% מאלו שאינם חשים עניים; 67.3% מהחשים עניים ב-2013 דיווחו על שביעות רצון מהחיים לעומת 93.6% מאלו שאינם חשים עניים.

(עוני; רמת חיים; שביעות רצון)

י"ד. תחבורה​

 פרסומים

185 תאונות דרכים עם נפגעים, 2015 - חלק א': סיכומים כלליים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1643, ירושלים 2016 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום שנתי זה כולל מידע על תאונות הדרכים עם נפגעים שאירעו בישראל לפי המשתנים הבאים: חומרת התאונה, סוג התאונה, סוג הדרך, תנאי הראות, תקינות הדרך, הגורם העיקרי לתאונה ועוד. כמו כן, מובא פירוט על הנפגעים (חומרת הפגיעה, מין וגיל הנפגע, מקום הישיבה ברכב בעת התאונה וסוג הנפגע - הולך רגל, רוכב אופניים וכו'), על כלי-הרכב המעורבים בתאונה (סוג הרכב, שנת הייצור, מספר הנפגעים ברכב ועוד) ועל הנהגים המעורבים בתאונה (גיל, מין, ותק בנהיגה, סוג עבירת התנועה ועוד). המקורות העיקריים לנתונים המוצגים בפרסים הם הקבצים "תיקי תאונות דרכים עם נפגעים" ו"כללי עם נפגעים" (תאונות שבהן הנפגעים נפצעו באורח קל) של משטרת ישראל. הפרסום כולל השוואות לשנים קודמות והשוואות בין-לאומיות. הלוחות שבפרסום מחולקים לפי סוג התיק (ת"ד או כללי) ולפי אזור יהודה ושומרון או ללא אזור יהודה ושומרון. כן כולל הפרסום פרק שבו מוצגים נתונים על נפגעי תאונות הדרכים לפי נתוני המשטרה לעומת נתוני מערך רישום הטראומה. לוחות חדשים המופיעים זו השנה השנייה הם על נפגעים בתאונות לפי גיל ויישוב המגורים של הנפגע, על נפגעים בתאונות שהיו מעורבים בהן אופניים חשמליים ועל נפגעים בתאונות שהיו מאושפזים בבתי-חולים ולא דווחו למשטרה. בפרק האחרון מוצגים נתונים על נפגעי תאונות דרכים בעבודה (או בדרך אליה או ממנה) בשנים 2015-2007 שבקשתם לקבלת תגמול כספי מהמוסד לביטוח לאומי אושרה ושהם נמצאו ברישומי המשטרה (בתיקי ת"ד או כללי).

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים; כלי-רכב; נהגים; עבירות תנועה)

186 מגמות בבטיחות בדרכים בישראל: 2015
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2016, 144 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הרשות: http://rsa.gov.il.

בדו"ח שנתי זה מוצגים היבטים שונים של מצב הבטיחות בדרכים בישראל: מאפייני ההיפגעות בתאונות דרכים, השוואה לארצות אחרות, אוכלוסיות בסיכון למעורבות בתאונות דרכים ופעולות למדידת שינויים בהתנהגות הקשורים לסיכון. במסגרת הדו"ח מוצגים נתוני התאונות והנפגעים בחתכים שונים: סדרות עתיות, התחום העירוני והתחום הלא-עירוני, קבוצות משתמשי דרך, סוגי רכב וגיל הנהג, כפי שהם מתפרסמים על-ידי הלמ"ס. לגבי כל נושא מודגשים המגמות והגורמים העיקריים המעורבים בתאונות. הדו"ח מורכב מ-12 פרקים, כדלקמן: השוואה בין-לאומית של מדדי סיכון לתאונות; תמונת מצב של ההיפגעות בתאונות דרכים לפי פרמטרים שונים; אוכלוסיות מיוחדות (הולכי רגל, נהגים צעירים, קשישים וכו'); מדדי תפקוד בטיחותי (מהירויות הנסיעה, שימוש בחגורת בטיחות וכו'); תאונות דרכים; נפגעים בתאונות דרכים; מעורבות כלי-רכב בתאונות דרכים; מעורבות נהגים בתאונות דרכים; הכללת תאונות "כללי עם נפגעים" (תאונות שלא היתה בהן חקירת בוחן תאונות דרכים); מחקר - השוואת תיקי ת"ד לכללי עם נפגעים; השוואת חומרת הפגיעה בין נתוני רישום הטראומה לנתוני המשטרה; פריסת התאונות ברשת הכבישים הלא-עירוניים ב-2015-2014 בתיקי תאונות ת"ד.בנספח מוצגים נתונים על תאונות דרכים ב-81 ערים שאוכלוסייתן מנתה בסוף 2015 20,000+ תושבים. ב-2015 נרשמו על-ידי משטרת ישראל 61,936 תאונות עם נפגעים (כולל ביו"ש) ו-356 הרוגים. מספר ההרוגים ביחס לגודל האוכלוסייה ירד מ-57 הרוגים לכל מיליון תושבים ב-2006 ל-38 הרוגים למיליון תושבים ב-2015. מספר ההרוגים ביחס למצבת כלי-הרכב ירד מ-19 הרוגים ל-100,000 כלי-רכב ב-2006 ל-10 הרוגים ל-100,000 כלי-רכב ב-2015.

(תאונות דרכים; נפגעי תאונות דרכים; הולכי רגל; נהגים; כלי-רכב; בטיחות בדרכים; עבירות תנועה)

187 בן בסט, תמר; כהן, שלומית; גולדווג, רחל:
סקר תצפיות ארצי: אמצעי בטיחות לילדים - 2016
אגף מחקר, חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ירושלים 2016, 39 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של מרכז המידע של הרשות: http://www.infocenters.co.il/rsa.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי סקר תצפיות ארצי בנושא שימוש באמצעי ריסון לילדים בכלי-רכב פרטיים, שבוצע בדצמבר 2015 - פברואר 2016 ב-86 אתרי תצפית ברחבי הארץ. הסקר כלל תצפיות על אופן חגירת הילדים והנוסעים בכלי הרכב הפרטיים וראיונות עם נהג/ת הרכב (בדרך כלל ההורה). המדגם כלל 1,008 כלי-רכב ובהם 1,593 ילדים עד גיל 15. בין הממצאים: 52% מהילדים היו חגורים כחוק, 35% היו חגורים שלא כחוק, ו13% לא היו חגורים כלל; 64% מהתינוקות עד גיל שנה היו חגורים כחוק; 85% מבני שנה עד שנתיים היו חגורים כחוק; רק 31% מבני 7-3 ו-73% מבני 15-8 היו חגורים כחוק; נמצא קשר בין מאפייניו הדמוגרפיים של הנהג לבין חגירת הילדים: שיעורי חגירה גבוהים יותר נמצאו בכלי-רכב שבהם היתה נהגת לעומת נהג, בקרב יהודים לעומת ערבים ובקרב נהגים יהודים לא חרדים לעומת חרדים; שיעורי החגירה בנסיעות בין-עירוניות נמצאו גבוהים יותר מאשר בנסיעות עירוניות; שיעורי החגירה בדרום ובצפון הארץ נמצאו גבוהים יותר מאשר במרכז הארץ.

(בטיחות בדרכים; ילדים; כלי-רכב; נהגים)

Albert, Gila; Musicant, Oren; Lotan, Tsippy: 188
SAMBA: Smartphone Apps Mapping and Benefits Assessment for the Promotion of Road Safety - Final Research Report
Ran Naor Institute for the Promotion of Research in Road Safety, Hod Hasharon 2016, 43 pages. The publication appears on the Institute's Website: www.rannaorf.org.il.

יישומוני טלפונים סלולריים חכמים הם מקור להסחת דעת בזמן הנהיגה, אבל הם יכולים גם לשמש אמצעי לבקרה ולהפחתת נהיגה מסוכנות. מטרותיו של מחקר זה היו: הבנת הגישות כלפי שימוש בטלפון סלולרי חכם במהלך הנהיגה בישראל והבדלי הגישות כלפי דפוסי השימוש בין האוכלוסייה הכללית לבין נהגים מקצועיים; ביצוע מיפוי ותיאור מקיף של מאות יישומונים הנמצאים בשוק ותרומתם האפשרית לבטיחות; הערכה וציינון היישומונים בהתאם ליכולתם להפחית את מספר התאונות והנפגעים (הערכה על-ידי מומחים). במסגרת המחקר נעשה סקר אינטרנטי בקרב 757 נהגים ישראלים שבבעלותם טלפון סלולרי, וכן רואיינו 110 נהגי משאיות שעצרו בתחנות דלק. בין הממצאים: 73% מהנהגים דיווחו שהם ניהלו שיחות טלפוניות במהלך הנהיגה (100% מנהגי המשאיות) ו-35% דיווחו שהם כתבו הודעות בתדירות גבוהה (33% מנהגי המשאיות); תחושת הצורך הנתפס בביצוע שיחות וכתיבת הודעות היא הקובעת את תדירות השימוש יותר מאשר תחושת הסיכון הבטיחותי הכרוך בכך; כמחצית מהנשאלים ציינו שהם מוכנים להתקנת יישומון שימנע מהם לשוחח בטלפון ולכתוב הודעות בזמן הנהיגה. היישומון שדורג במקום הראשון על-ידי המומחים היה יישומון המתריע מפני התנגשות.

(נהגים; בטיחות בדרכים; טלפון סלולרי)

189 לינק, דן:
עיקרי מדדי הבטיחות בדרכים בישראל בשנת 2015
"תנועה ותחבורה", מס' 119 (דצמבר 2016), עמ' 16-8. כתב העת מופיע באתר האינטרנט של "תירוש הוצאה לאור בע"מ": www.tirosh-site.co.il.

במאמר זה מוצג מדד הבטיחות בדרכים בישראל, המתבסס על נתוני מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל. מקורות המידע היו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (לא נכללו אזור יהודה ושומרון ותאונות שבהן היה מעורב רכב צה"ל לבדו). בין הממצאים: ב-2015 היו 322 הרוגים בתאונות דרכים, כ-15% יותר מאשר ב-2014 וכ-36% פחות מאשר ב-2005; 34% מההרוגים ב-2015 היו הולכי רגל, לעומת 42% ב-2014; 29% מההרוגים ב-2015 היו נהגים (כולל אופנוענים) ו-19% היו נוסעים; 14% מההרוגים ב-2015 היו אופנוענים, לעומת 6% ב-2005 (יש לציין שחלקם של האופנועים במצבת כלי-הרכב בישראל הוא 4% ושיעורם בנסועה הוא 2%); כ-74% מההרוגים ב-2015 היו גברים (100% מרוכבי האופניים ו-98% מהאופנוענים), בשנים האחרונות כ-60% מההרוגים נהרגו בדרכים לא-עירוניות; 30% מההרוגים ב-2015 היו מהמגזר הערבי (חלקם של ערביי ישראל באוכלוסייה הוא 21%), בדומה לשנים האחרונות; 7% מההרוגים ב-2015 היו בני 14-0 וכ-30% היו בני 65 ומעלה; ב-2015 היו 477 נהגים "מקצועיים" (נהגים הנוהגים לפרנסתם) מעורבים בתאונות קטלניות (432 ב-2014).

(בטיחות בדרכים; נפגעי תאונות דרכים; כלי-רכב; אופנועים; אופניים; משאיות; אוטובוסים; הולכי רגל; נהגים; ערביי ישראל)

190 לינק, דן:
סיכום הנסועה בכבישי הארץ, 2015
"תנועה ותחבורה", מס' 119 (דצמבר 2016), עמ' 21-19. כתב העת מופיע באתר האינטרנט של "תירוש הוצאה לאור בע"מ": www.tirosh-site.co.il.

במאמר זה מובאים ממצאים מתוך סקר נסועה (קילומטראז') של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2015. מוצגים הן ממצאים כלליים מסקר זה והן ממצאים לפי סוגי כלי-הרכב: כלי-רכב פרטיים, אופנועים, משאיות, מוניות, אוטובוסים ואוטובוסים זעירים. בסוף המאמר מוצגים נתונים על העלייה בנסועה ב-15 השנים האחרונות. בין הממצאים: הנסועה הכללית של כלי-הרכב המנועיים בישראל ב-2015 הסתכמה בכ-54.8 מיליארדי ק"מ - עלייה של 4.6% לעומת 2014; מצבת כלי-הרכב בשנה זו גדלה ב-4.4%; הנסועה הממוצעת לרכב הייתה 17,900 ק"מ, בדומה ל-2014; רכב פרטי, המהווה כ-83.3% ממצבת כלי-הרכב, נסע בממוצע 16,300 ק"מ; בעשר השנים האחרונות חל גידול של כ-31% בנסועה הכללית (גידול של 9.9% בלבד בחמש השנים האחרונות). במאמר מוצגים גם נתונים על מעורבותם של כלי-הרכב השונים בתאונות דרכים ביחס לנסועה השנתית שלהם וביחס לחלקם במצבת כלי-הרכב. כך לדוגמה, משאיות וכלי-רכב מסחריים היו מעורבים ב-9.1% מכלל התאונות וב-17.6% מהתאונות הקטלניות ב-2015, בעוד שהם היוו 10.7% מכלי-הרכב המנועיים בישראל ב-2015 וחלקם בנסועה הכללית היה 15.9%.

(נסועה; כלי-רכב; אוטובוסים; מוניות; משאיות; אופנועים; תאונות דרכים)

191 פקטור, רוני:
פיתוח ובחינה אמפירית של מודל חדשני לאכיפת עבירות תנועה ביישובים ערביים בישראל המבוסס על שיתוף הציבור
המכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת חיפה, חיפה 2016, 87 עמ'. הוגש לקרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של האיגוד: www.igudbit.org.il.

בפרסום זה מתואר מחקר שנועד לפתח ולבחון אמפירית תהליך של שיתוף הציבור, שבאמצעותו עוצבה תכנית לאכיפת חוקי התנועה ביישובים ערביים, תכנית המתבססת על עקרונות השיטור הקהילתי, שיטור מבוסס בעיות ושיטור נקודות חמות. לאחר גיבוש התכנית היא יושמה בשטח על-ידי משטרת ישראל. מתוך רשימת יישובים ערביים שבהם מתרחשות תאונות רבות, נבחרו אקראית שני זוגות של יישובים במחוז הצפון. מכל זוג נבחר יישוב אחד כיישוב הניסוי, שבו הופעלה התכנית, ויישוב שני כקבוצת בקרה. בשני יישובי הניסוי בוצע בנפרד תהליך של שיתוף הציבור שבו השתתפו נציגי המועצה המקומית, אנשי חינוך, אנשי דת, נציגי עמותות מקומיות, אנשי עסקים, בני הנוער, אזרחים ונציגי משטרת ישראל. המשתתפים הונחו על-ידי מנחה מקצועית המתמחה בבניית הסכמות ובתהליכי שיתוף. הערכת ההתערבות נעשתה באמצעות תצפיות בשטח ב-4 היישובים לפני ההתערבות ולאחריה. נמצא, כי ההתערבות הובילה להקטנת עבירות התנועה ביישובי הניסוי, ואילו ביישובי הבקרה נצפתה עלייה מתונה בעבירות.

(ערביי ישראל; עבירות תנועה; תכניות התערבות; שיתוף תושבים; יחסי משטרה-קהילה; אכיפת חוק)

ט"ו. תיירות ושירותי הארחה

 פרסומים

192 תיירות, 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1658, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית), בשיתוף עם משרד התיירות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

פרסום זה כולל נתונים סטטיסטיים רבים על התיירות בישראל בשנת 2015. הפרסום מורכב משמונה פרקים, כדלקמן: תנועה של מבקרים מחו"ל ושל ישראלים בגבולות; תעופה; הכנסות והוצאות במטבע חוץ; שירותי הארחה; מלונות - הכנסות, הוצאות ורווח; שונות - ביקורים באתרי רשות הטבע והגנים, כנסים בין-לאומיים שהתקיימו בישראל, מורי דרך מורשים ועוד; תיירות בעולם; חשבון הלוויין של התיירות. בין הממצאים: ב-2015 נרשמו כ-2.8 מיליוני כניסות של תיירים לישראל (ירידה של 4.3% לעומת 2014), נוסף על כ-309,000 כניסות של מבקרי יום; 91% מכלל התיירים שהגיעו לישראל ב-2015 שהו בארץ פחות מחודש, ושהייתם הממוצעת של תיירים אלה היתה 8 ימים (7.9 ימים ב-2014); 60.2% מהתיירים הגיעו מאירופה, 26.9% מאמריקה, 9.2% מאסיה, 2.3% מאפריקה ו-1.2% מאוקיאניה; חלקם של התיירים הלא-יהודים בכלל התיירים היה 73% (72% ב-2014); חלקם של התיירים שביקרו בפעם הראשונה בישראל היה 51% (53% ב-2014); 34% מהתיירים שהגיעו לישראל דיווחו שהם באו למטרות תיור ובילוי, 22% דיווחו שהם באו לביקור קרובים, והיתר באו למטרות אחרות (כנסים, צליינות ועוד); מספר הלינות של התיירים מחו"ל במלונות תיירות הסתכם בכ-8.2 מיליון (9.2 מיליון ב-2014).

(תיירות; בתי-מלון; שירותי הארחה; רווחים; פדיון; אירוח כפרי; חופשה; טיולים)

193 תיירות ושירותי הארחה, 2015
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלון מס' 156 בסדרת "סטטיסטיקל", ירושלים 2017, 12 עמ'. העלון מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בעלוני "סטטיסטיקל" מוצגים בתמצות נתונים במגוון רחב של נושאים הנוגעים למשק ולחברה בישראל. בעלון הנוכחי מוצגים נתונים על התיירות ושירותי ההארחה בישראל ב-2015: תיירות נכנסת - מבקרים (תיירים ומבקרי יום), מאפייני המבקרים, מאפייני הביקור, לינות תיירים והכנסות מתיירות נכנסת; יציאות של ישראלים לחו"ל לפי מדינות היעד; תיירות פנים - טיולים ולינות; תיירות יוצאת - יציאות של ישראלים לחו"ל; שירותי הארחה - חדרים במלונות תיירות, תפוסת החדרים, פדיון ותעסוקה, הכנסות, הוצאות ורווח של מלונות התיירות; אטרקציות תיירותיות - הכנסות, מועסקים וביקורים; התרומה הכלכלית של ענף התיירות. בין הממצאים: ב-2015 נכנסו לישראל כ-2.8 מיליוני תיירים (ללילה אחד לפחות) וכ-309,000 מבקרי יום; 58% מכלל כניסות התיירים ב-2015 היו של תיירים ממדינות אירופה, 29% מאמריקה, 10% מאסיה, 2% מאפריקה ו-1% מאוקיאניה; 32% מהתיירים ב-2015 הגיעו למטרת תיור ובילוי ו-26% למטרת ביקור קרובים (היתר למטרות אחרות); השהות הממוצעת של תייר ב-2015 היתה 8.2 ימים; מספר לינות התיירים במלונות תיירות הגיע ב-2015 לכ-8.2 מיליון (ירידה של כ-11% בהשוואה ל-2014); ב-2015 היתה ההוצאה הממוצעת של תייר בישראל 1,556 $; ב-2015 נרשמו 5.9 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל (1.9 מיליון ישראלים יצאו לחו"ל פעם אחת במהלך השנה ו-1.2 מיליון יצאו פעמיים ומעלה); ההכנסות מתיירים הסתכמו ב-2015 בכ-4.4 מיליארדי דולרים; פדיון מלונות התיירות הסתכם בכ-9.9 מיליארדי ₪, והפדיון מאירוח כפרי הסתכם בכ-501 מיליוני ₪.

(תיירות; בתי-מלון; שירותי הארחה; תיירים ישראלים; טיולים)

194 תיירות לישראל 2015: דו"ח סטטיסטי
המחלקה למחקר, סטטיסטיקה וניהול ידע, משרד התיירות, ירושלים 2016, 30 עמ' (עברית, פרסום נפרד באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד התיירות: https://info.goisrael.com.

נתוני התיירות המתפרסמים בדו"ח זה מתייחסים לנושאים הבאים: כניסות מבקרים לישראל לפי דרך, חודש, ארץ אזרחות וקבוצת גיל; בתי-מלון - מספר בתי-המלון, מספר החדרים והמיטות, לינות ותפוסה לפי יישוב ותוך הבחנה בין לינות תיירים מחו"ל ללינות ישראלים; הכנסות מתיירות בהשוואה לענפי ייצוא אחרים; כנסים בין-לאומיים שהתקיימו בישראל; יציאות ישראלים לחו"ל לפי ארץ ביקור. בפרסום נכללים גם ממצאים מ"סקר תיירות נכנסת" שערך משרד התיירות ב-2015. הנתונים על כניסות תיירים לישראל, על בתי-המלון ועל ההכנסות מתיירות, מקורם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין הממצאים: ב-2015 נכנסו לישראל 3,108,575 מבקרים (ירידה של 4% בהשוואה ל-2014), ומתוכם 2,799,398 היו תיירים (שהו לפחות לילה אחד בישראל); 213,779 איש ביקרו בישראל ושהו בה יום אחד (ירידה של 10% בהשוואה ל-2014); כ-2,500,000 תיירים (81% מכלל התנועה) נכנסו לישראל דרך האוויר, כ-290,000 נכנסו דרך היבשה, וכ-95,000 נכנסו בשיוט; הארצות המובילות שמהן הגיעו המבקרים היו ארצות-הברית (21%), רוסיה (13%), צרפת (10%), גרמניה (6%) והממלכה המאוחדת (6%); ב-2015 נרשמו במלונות התיירות כ-8.2 מיליון לינות של תיירים מחו"ל (38% מהלינות) וכ-13.4 מיליון לינות של ישראלים; 31% מלינות התיירים מחו"ל היו בירושלים ו-27% בתל-אביב-יפו; 47% מלינות הישראלים היו באילת; תפוסת החדרים בבתי-המלון בשנת 2015 עמדה על כ-61.4%.

(תיירות; חופשה; בתי-מלון)

195 סקר תיירות נכנסת: דו"ח שנתי, 2015
"מרטנס-הופמן יועצים לניהול בע"מ", תל-אביב 2016, 655 עמ'. הוגש למשרד התיירות. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של משרד התיירות: https://info.goisrael.com.

בדו"ח זה מוצגים ממצאי סקר התיירים בישראל לשנת 2015, המהווה המשך לסקרים שהוחל בביצועם ב-1993. מטרות הסקר הן: איסוף נתונים על מאפייני התייר והביקור בישראל; בחינת מידת שביעות הרצון משירותים שונים בישראל; .אמידת הוצאות התיירים שביקרו בישראל; בחינת השינויים בהשוואה לשנים קודמות הנתונים נאספו בעת יציאתם של התיירים מישראל בנמלי התעופה בן-גוריון, אילת ועובדה ובמעברי הגבול היבשתיים טאבה, נהר הירדן, גשר אלנבי ומסוף הערבה (נתוני תיירים שהגיעו בשיוט/ תיירים שיצאו דרך הים ונתוני מבקרים חד-יומיים מוצגים בנפרד). מתחנות אלו יצאו בתקופת הסקר (ינואר-דצמבר 2015)  2,787,297 תיירים. המדגם כלל 29,886 תיירים. בין הממצאים: 27% מהתיירים היו יהודים ו-53% נוצרים; 25% מהתיירים הגיעו בטיול מאורגן, 67% באופן עצמאי ו-8% קנו חבילות תיור; 49% מהתיירים ביקרו בישראל בעבר; 56% מהתיירים לנו בבתי-מלון או בכפרי נופש, ו-26% לנו בבתי קרובים וחברים; השהייה הממוצעת בישראל היתה 11.1 לילות; 33% מהתיירים דיווחו על רמת הכנסה גבוהה מהממוצע בארץ מוצאם, 65% דיווחו על רמת הכנסה ממוצעת, ו-2% דיווחו על רמת הכנסה נמוכה מהממוצע בארצם; 78% מהתיירים ביקרו בירושלים, 69% ביקרו בתל-אביב-יפו, 50% ביקרו בים המלח ו-38% ביקרו בטבריה/הכינרת; ההוצאה הממוצעת לתייר היתה כ-1,556 $; 92% מהתיירים העריכו את הביקור כטוב עד מצוין (הציון הממוצע של שביעות הרצון היה 4.4 מתוך 5).

(תיירות; חופשה; בתי-מלון; הוצאות; שביעות רצון)

ט"ז. תעשייה ואנרגיה

פרסומים

196 ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, 2015-1989
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1661, ירושלים 2016 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מוצגים סיכום של ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי ל-2013-1989 ואומדנים מוקדמים ל-2015-2014. בלוחות מובאים נתונים על ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי לפי מגזר מבצע ומגזר מממן, במחירים שוטפים ובמחירים קבועים והשינויים באחוזים. כן מובאים סיכומים של הוצאות משרדי הממשלה לפי סוג ההוצאה ויעדיה ועל הוצאות מלכ"רים לפי התחום המדעי. הפרסום כולל השוואות למדינות החברות בארגון ה-OECD. בין הממצאים: ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים שוטפים הסתכמה ב-2015 בכ-50 מיליארדי ש"ח (4.3% מהתמ"ג, בדומה ל-2014); על-פי אומדנים ראשונים, עלתה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים קבועים ב-4.8% ב-2015, לאחר עלייה של 6.1% ב-2014; ההתפתחות במחירים קבועים משקפת עלייה של 5.3% בהוצאות למו"פ במגזר העסקי ב-2015, בהמשך לעלייה של 6.8% ב-2014; 86% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי במחירים שוטפים ב-2015 היו במגזר העסקי, 12% במגזר ההשכלה הגבוהה, 2% במגזר הממשלתי ו-1% במלכ"רים פרטיים; ב-2014 היתה ההוצאה האזרחית למו"פ בישראל (4.3% מהתמ"ג) גבוהה יותר מזו של כל אחת מהמדינות המפותחות החברות בארגון ה-OECD; בהשוואת המימון לפי מגזרים בין ישראל למדינות החברות בארגון ה-OECD בשנת 2014 נמצא, שהמימון הממשלתי למו"פ בישראל (12.5% מההוצאה הלאומית למו"פ) היה נמוך מהממוצע (35.4%), וגם מימון הוצאות המו"פ על-ידי המגזר העסקי בישראל (37% מההוצאה הלאומית למו"פ) היה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD (47.7%).

(הוצאה לאומית; מחקר ופיתוח; טכנולוגיה; מדע; תעשייה; אנרגיה; חקלאות; תשתיות; שירותים חברתיים; אוניברסיטאות; משרדי ממשלה; מלכ"רים; מכוני מחקר; חברות הזנק; פטנטים)

197 תעשייה, כרייה וחציבה: מדדים וסיכומים שנתיים - 2014
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1667, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת נתונים חודשיים ממדגם של כ-2,400 מפעלי תעשייה (כולל כרייה וחציבה). נתונים אלה משמשים להכנת מדדי התעשייה השוטפים, שהם אינדיקטור להתפתחות התעשייה והמשק בכלל. בפרסום זה מוצגים מדדי התעשייה לשנת 2014, שחושבו על-פי הנתונים שנאספו מהמדגם החדש מ-2012 והמבוססים על הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה - 2011. הנתונים השנתיים כוללים את מספר השכירים בתעשייה, עלות העבודה והפדיון לפי ענף ומגזר ולפי גודל המפעל. כמו כן, מוצגים נתונים על מפעלי תעשייה המייצאים סחורות בשווי של יותר מ-50% מערך המכירות שלהם או מפעלים המייצאים סחורות בשווי של יותר מ-10 מיליוני ש"ח כשהייצוא מהווה יותר מ-25% מערך המכירות. לבסוף, מפורטים מדדי הייצור התעשייתי, מדדי מספר השכירים ומדדי שעות העבודה למעשה של השכירים (לפי ענפי משנה מקובצים), מדדי פדיון התעשייה במחירים קבועים (המאפשרים חישוב של השינוי הריאלי בפדיון) ונתונים על ניידות עובדים בתעשייה. נוסף על כך, מפורטים הנתונים על הפדיון והתעסוקה לפי עוצמה טכנולוגית. בין הממצאים: פדיון התעשייה, הכרייה והחציבה ב-2014 הסתכם בכ-416 מיליארדי ש"ח; המכירות לשוק המקומי היוו 60% מהפדיון; המפעלים שמכירותיהם הגיעו ל-100 מיליוני ש"ח ומעלה היוו 4.2% מכלל מפעלי התעשייה, והועסקו בהם 52% מכלל העובדים בתעשייה; המכירות של מפעלים אלה היוו 80% מכלל הפדיון בתעשייה; מספר המשרות בתעשייה ב-2014 נאמד בכ-368,000 בממוצע בחודש; העלות הממוצעת לשעת עבודה בתעשייה היתה 83 ש"ח, לעומת 81 ש"ח ב-2013; הייצוא בתעשייה, כרייה וחציבה ב-2014 הסתכם בכ-167.8 מיליארדי ₪; הפדיון ממכירות מקומיות הסתכם בכ-248 מיליארדי ₪.

(תעשייה; מפעלי תעשייה; מדדים כלכליים; ייצור; ייצוא; פדיון; תעסוקה; שכר; טכנולוגיה)

198 סקר תעשייה, כרייה וחציבה - 2013
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מיוחד מס' 1660, ירושלים 2017 (עברית ואנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

בפרסום זה מובאות תוצאות מפורטות של סקר תעשייה, כרייה וחציבה לשנת 2013. סקר זה כולל את כל מפעלי התעשייה בישראל חוץ מאשר בתעשיית היהלומים. הסקר מהווה מקור חשוב לנתונים סטטיסטיים על התעשייה בארץ והוא מאפשר לעקוב אחר התפתחותה. הסקר הנוכחי מבוסס על מדגם חדש שהוצא מתוך מרשם העסקים של הלמ"ס, והוא כולל את כל ענפי הכלכלה במגזר העסקי. המדגם כולל את כל העוסקים השייכים למגזר העסקי, הן עוסקים המעסיקים שכירים והן עוסקים עצמאיים. מפעלי התעשייה, הכרייה והחציבה במדגם סווגו על-פי "הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011". בפרסום מוצגים גם נתונים על ענפי אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיפול בפסולת. הנתונים הנכללים בפרסום הם נתוני תעסוקה ותמורה למשרות, פדיון, תפוקה, ערך מוסף גולמי, צריכת חומרים, מלאי, נתונים מאזניים והשקעה גולמית. הנתונים מוצגים לפי ענף כלכלי, מגזר, מחוז, נפה, יישובים נבחרים וקבוצות גודל (מספר המשרות במפעל והפדיון שנתי). כמו כן, מוצגים נתונים על ענפי התעשייה לפי עוצמה טכנולוגית.

(מפעלי תעשייה; תעסוקה; שכר; הכנסה; הוצאות; השקעות; מחקר ופיתוח; תשומה-תפוקה רווחיות; ייצוא; ייצור; פדיון; מחירים)

199 רואש, דניאל:
חיזוי למדד הייצור התעשייתי על בסיס ציפיות החברות מסקר מגמות בעסקים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מס' 99 בסדרת "ניירות עבודה", ירושלים 2016, 40 עמ' (עברית, סיכום באנגלית). הפרסום מופיע באתר האינטרנט של הלשכה: www.cbs.gov.il.

הצורך של קובעי המדיניות המוניטרית במידע עדכני לגבי שינויים באקלים הכלכלי מתגבר והולך לנוכח אי-הסדירות באינדיקאטורים החודשיים מאז פרוץ המשבר הכלכלי ב-2008. בשל כך, התפתח תחום חיזוי אינדיקאטורים כלכליים (Now-casting). מטרתה של עבודה זו היתה יצירת מדד מוביל (משתנה כלכלי שהשינויים בו מקדימים את שינויי המגמה באחד מענפי הכלכלה או בכלל המשק) לחיזוי מדד הייצור התעשייתי - מדד המקדים את פרסום מדד הייצור החודשי ומנבא את כיוונו ועוצמת השינוי בו. זאת, על בסיס שימוש בנתוני ציפיות של סקר מגמות בעסקים המבוצע בלמ"ס מידי חודש מאז דצמבר 2010. היתרון שבשימוש בסקרי ציפיות בתדירות חודשית ליצירת מדד מוביל הוא הזמן הקצר של מילוי ואיסוף הנתונים, כך שתוצאות סקרי ציפיות מקדימות באופן ניכר את פרסום הנתונים הכמותיים (מדד הייצור, מדד הפדיון וכו').בעבודה הנוכחית יושמה שיטת מיקרו המבוססת על 48 תצפיות חודשיות (4 שנים). שיטה זו מתבססת על חישוב אומדנים שונים לכל חברה בפאנל הנתונים ומתן תחזית למדד הייצור המצרפי על-פי אומדנים אלה. שיטה זו משופרת באמצעות שימוש בפונקציית הפסד הבוררת את מאה החברות בעלות התחזית המהימנה ביותר, ובניית התחזית מתבססת על תוצאות הכימות של חברות אלו. השימוש בשיטת כימות זו מביא לתחזית מהימנה יותר משיטות כימות אחרות באופן מובהק.

(מדדים כלכליים; ייצור; תעשייה; מודלים כלכליים; מדיניות מוניטרית; תחזית; ניבוי)

200 סקר ציפיות בתעשייה לחודשים ינואר-מרץ 2017: ממצאים סופיים
תחום מחקר כלכלי, אגף כלכלה ורגולציה, התאחדות התעשיינים בישראל, תל-אביב 2017, 5 עמ'. הפרסום מופיע באתר האינטרנט של ההתאחדות: www.industry.org.il.

סקר זה נעשה בדצמבר 2016 - ינואר 2017 והשתתפו בו כ-150 חברות תעשייתיות. על-פי דיווחי החברות, ברבע הרביעי של 2016 נרשמה נסיגה של 4% בתפוקת התעשייה, לאחר צמיחה של 1% ברבע הקודם, במכירות לשוק המקומי נרשמה נסיגה של 4% לאחר צמיחה של 1% ברבע הקודם, ובמשלוחי הייצוא חלה נסיגה של כ-11%, לאחר נסיגה של 10% ברבע הקודם; במצבת העובדים נרשם לא חל שינוי, לאחר צמיחה של 1% ברבע הקודם; בקצב ההשקעות בנכסים קבועים נרשמה עלייה של כ-7%, בהמשך לעלייה של כ-11% ברבע הקודם. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל דיווחו על צמיחה של 21% בתפוקתן, לאחר צמיחה של 13% ברבע הקודם, ועל גידול של 19% בקצב ההשקעות, בדומה לרבע הקודם. חברות התעשייה צופות, בממוצע, כי ברבע הראשון של 2017 תירשם צמיחה של 4% בתפוקתן, גידול של כ-6% במצבת העובדים, גידול של 10% במכירות לשוק המקומי, נסיגה של 4% במשלוחי הייצוא וגידול של כ-7% בהשקעות בנכסים קבועים. חברות שיש להן פעילות יצרנית בחו"ל צופות גידול של כ-17% בתפוקתן, גידול של כ-10% במצבת כוח-האדם וגידול של כ-20% בהשקעות.

(מפעלי תעשייה; תפוקה; השקעות; ייצוא; רווחיות; מימון; תעסוקה)